סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

• תובענה שאינה במקרקעין (תקנה 3 לתקנות)
• תובענה שבמקרקעין (תקנה 4 לתקנות)
• הסכם שיפוט (תקנה 5 לתקנות)
• מקום שיפוט במקרים אחרים (תקנה 6 לתקנות)
• בקשה להעברת עניין לבית-משפט אחר (תקנה 6א לתקנות)
• תובענות בנושא אחד בבתי-משפט אחדים (תקנה 7 לתקנות)
• פתיחת תובענה (תקנות 7א עד 7ג לתקנות)
• מסירת כתב תביעה (תקנה 8 לתקנות)
• פרטי כתב תביעה (תקנה 9 לתקנות)
• מען להמצאה (תקנה 10 לתקנות)
• בעלי דין נציגים ותובע נציג (תקנות 11 ו- 12 לתקנות)
• יש להראות עניינו של הנתבע (תקנה 13 לתקנות)
• הסעד המבוקש (תקנה 14 לתקנות)
• סעד לתביעות שונות (תקנה 15 לתקנות)
• הסכום שיש לפרשו (תקנה 16 לתקנות)
• תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים (תקנה 17 לתקנות)
• הזמנה לדין (תקנות 18 עד 20 לתקנות)
• צירוף תובעים (תקנה 21 לתקנות)
• צירוף נתבעים (תקנה 22 לתקנות)
• סייג לצירוף (תקנה 23 לתקנות)
• מחיקת בעלי דין והוספתם (תקנה 24 לתקנות)
• בקשה לשינוי בעל דין (תקנה 25 לתקנות)
• הנוהל בשינוי בעל דין (תקנה 26 לתקנות)
• פסק-דין לטובת מקצת מבעלי דין (תקנה 27 לתקנות)
• ייצוג בעלי דין (תקנות 28 עד 31 לתקנות)
• פסולי-דין (תקנות 32 עד 35 לתקנות)
• חילופי בעל דין (תקנות 36 עד 43 לתקנות)
• עילות, תביעות ואיחודן (תקנות 44 עד 48 לתקנות)
• כתב הגנה וכתבי טענות אחרים (תקנה 49 עד 66 לתקנות)
• כתבי טענות – הוראות כלליות (תקנות 67 עד 90 לתקנות)
• תיקון כתב טענות (תקנות 91 עד 96 לתקנות)
• פסק-דין בהיעדר הגנה (תקנות 97 ו- 98 לתקנות)
• פגישת מהו"ת לבחינת האפשרות ליישוב התובענה בגישור (תקנות 99א עד 99יא לתקנות)
• סילוק על-הסף (תקנות 100 ו- 101 לתקנות)
• הודיות, שאלונים וגילוי מסמכים (תקנות 102 עד 122 לתקנות)
• חקירות, חשבונות ובדיקת נכסים (תקנות 123 ו- 124 לתקנות)
• מומחים (תקנות 125 עד 137 לתקנות)
• פלוגתאות (תקנה 138 ו- 139 לתקנות)
• קדם משפט (תקנות 140 עד 150 לתקנות)
• המועד לדיון (תקנות 151 עד 153 לתקנות)
• התייצבות וטיעון (תקנות 157 עד 161 לתקנות)
• עדות (תקנות 162 עד 177 לתקנות)
• הזמנת עדים (תקנות 178 עד 189 לתקנות)
• פסק-דין ופסיקתה (תקנות 190 עד 201 לתקנות)
• סדר דין מקוצר (תקנה 202 עד 214 לתקנות)
• תובענות בסדר דין מהיר (תקנות 214א עד 214טז לתקנות)
• תובענה ממוכנת (תקנות 215א עד 215ד לתקנות)
• כתב-בי-דין אלקטרוני (תקנות 215ה ו- 215ו לתקנות)
• תביעה לפינוי מושכר (תקנות 215ז עד 215יג לתקנות)
• צד שלישי (תקנות 216 עד 223 לתקנות)
• טען-ביניים (תקנות 224 עד 232 לתקנות)
• אבעיות (תקנות 234 עד 239 לתקנות)
• בקשות בכתב (תקנות 241 עד 246 לתקנות)
• המרצת פתיחה (תקנות 248 עד 258 לתקנות)
• תובענה בענייני משפחה
• סעד זמני (תקנות 360 עד 392 לתקנות)
• סדר הדין בבית-הדין המיוחד (תקנות 393 עד 396 לתקנות)
• סדר הדין בערעור (תקנות 397 עד 471 לתקנות)
• טענת פסלות לישב בדין (תקנות 471א עד 471ג לתקנות)
• עורכי-דין (תקנות 472 עד 474 לתקנות)
• המצאת כתבי-בי-דין (תקנות 475 עד 503 לתקנות)
• תשלום לקופת בית-המשפט וממנה (תקנות 504 עד 510 לתקנות)
• הוצאות המשפט וערובה לתשלומן (תקנות 511 עד 519 לתקנות)
• שונות (תקנה 520 עד 529 לתקנות)

סדר הדין בערעור (תקנות 397 עד 471 לתקנות)

1. המועד להגשת ערעור בזכות - תקנה 397 לתקסד"א
שאלה: מהו המועד להגשת ערעור שבזכות?
תשובה: המועד להגשת ערעור על פסק-דין שניתן הוא 45 ימים.

שאלה: מהו הדין כאשר בעל דין הוזמן כדין ולא הגיע?
תשובה: תקנה 402 לתקסד"א קובעת כי אין נפקא מינה אם ההחלטה ניתנה במעמד המערער או בהיעדרו ובלבד שהוזמן כדין לשמוע את ההחלטה. במקרה וההחלטה ניתנה שלא בפני המערער או המבקש ומבלי שהוזמן לשמיעת ההחלטה, קובעת תקנה 402 סיפא לתקסד"א כי "יראו כיום מתן ההחלטה את היום שבו הומצא לו העתק ממנה".

שאלה: מהו הדין באשר לקבלת ההחלטה במזכירות בית-המשפט לעניין מועד הגשת ערעור?
תשובה: לא אחת, מודיע בית-המשפט לצדדים כי בתאריך מסויים יוכלו לקבל את פסק-הדין/החלטה במזכירות בית-המשפט לידיהם. במקרה שכזה נשאלת השאלה מהו המועד בו יחל מירוץ הזמנים להגשת ערעור – האם בתאריך בו נקבע כי הצדדים יוכלו לקבל לידיהם את פסק-הדין או שמא המועד בו קיבלו הצדדים את פסק-הדין/החלטה.
שאלה זו נדונה ב- ע"א (מחוזי נצ') 1032/04 {דוידי חוה נ' עוף הגליל בע"מ, תק-מח 2004(4), 1138 (2004)}. באותו עניין, קבע בית-המשפט כי "ההודעה של השופטת מיום 30.6.03 לפיה ההחלטה בבקשת הסילוק 'תעמוד לרשות הצדדים החל ביום 1.9.03' אינה בבחינת זימון לצדדים להתייצב ביום זה לשמיעת ההחלטה. אילו חפצה השופטת שהצדדים יתייצבו בפניה לשם שמיעת ההחלטה היתה מורה לזמנם ליום 1.9.03. ההחלטה נשוא הערעור הומצאה לב"כ המערערת ביום 7.9.03 ועל-כן יש להתחיל את מניין הימים מיום 8.9.03. אין חולק כי בתקופה זו לא יבואו במניין ימי השביתות או ההשבתות של בתי-המשפט כאמור על-פי תקנה 5 לתקנות בתי-המשפט, בתי-הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים), התשמ"א-1981. אשר-על-כן, לא יבואו במניין ימי השביתות שחלו בין התאריכים 21.9.03 ועד ליום 5.1.04 (כפי שנתפרסמו על-ידי דוברת בתי-המשפט באתר בית-המשפט העליון) וגם לא ימי פגרת הסוכות ויום השבת שלאחריה. הימים שלא יימנו הם 100 במספר ולאור זאת הערעור הוגש יומיים לפני תום המועד להגשתו."

2. המועד להגשת ערעור ברשות - תקנה 398 לתקסד"א
שאלה: מהו המועד להגשת ערעור ברשות על החלטה?
תשובה: המועד הוא 30 יום מיום שבו ניתנה הרשות לערער.

3. המועד להגשת ערעור על החלטה במעמד צד אחד - תקנה 398א לתקסד"א
שאלה: מהו המועד להגשת ערעור על החלטה במעמד צד אחד?
תשובה: בכל מקרה, בו מוגשת בקשה לביטול פסק-דין, אשר ניתן במעמד צד אחד, יתחיל מירוץ מניין הימים להגשת ערעור על פסק-הדין, ממועד ההחלטה בבקשת הביטול {בש"א (מחוזי נצ') 1830/04 עלי חסן עודה נ' קשר הנדסה וצמ"ה בע"מ, תק-מח 2004(2), 3242 (2004)}.
אמור מעתה, כל אימת שהוגשה בקשה על-פי תקנה 398א לתקסד"א לביטול החלטה שניתנה בהיעדר, ידחה מועד תחילת מניין הימים להגשת הערעור, עד למועד קבלת החלטה בבקשה לביטול {ראה גם בש"א 1299/05 הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ' וליד תאופיק חביבאללה, פדאור 05(7), 687 (2005)}.

שאלה: מהו הדין באשר למועדים להגשת ערעור כאשר הוגשה בקשה לביטול ואולם בקשה זו נמצאה לא תקינה?
תשובה: לא ניתן יהיה למנות את הימים מיום ההחלטה המאוחרת של בית-המשפט שהוא דוחה את הבקשה לביטול בקשה {בש"א 1830/04 עלי חסן עודה נ' קשר הנדסה וצמ"ה בע"מ, פדאור 04(9), 654 (2004)}.

4. המועד לבקשת רשות לערער - תקנה 399 לתקסד"א
שאלה: מהו המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה אחרת?
תשובה: המועד הוא 30 ימים מיום שניתנה ההחלטה {תקנה 399 לתקסד"א; בש"א (מחוזי נצ') 1309/08 אסתר אגא באבא נ' עזרא אגא באבא, תק-מח 2008(3), 7030, 7031 (2008); בש"א 1969/09 יעקב פורוש נ' חוה (גרליץ) דיישט, תק-על 2009(2), 4625 (2009); רע"א (מחוזי חי') 10342-03-10 פנורמה הצפון חברה לבניה בע"מ נ' עמאדקו לקידום פרויקטים בע"מ, תק-מח 2010(1), 16302 (2010)}.



5. ערעור על החלטת רשם - תקנה 400 לתקסד"א
שאלה: מהו המועד להגשת ערעור על החלטת רשם?
תשובה: פירוש המונח "החלטה" בתקנות סדר הדין האזרחי מצויה בתקנת ההגדרות, בתקנה 1 לתקסד"א כ"פסק-דין וכל החלטה אחרת של בית-משפט". לפיכך, לפי ניסוחה מכוונת תקנה 400 לתקסד"א להגשת ערעור תוך עשרים יום, הן על החלטה אחרת והן על פסק-דין שניתנו על-ידי רשם בית-המשפט.
ואולם, סעיף 96(א) לחוק בתי-המשפט קובע כי פסק-דין של רשם של בית-משפט שלום, דינו, לעניין ערעור, כדין פסק-דין של בית-המשפט שבו הוא משמש רשם. כלומר, סעיף זה מוסיף ומדגיש, כי במתן פסק-דין אין הבחנה בין רשם לבין שופט. לעניין זה רשם כשופט הינם "בית-המשפט".

שאלה: איזו הוראה גוברת? האם תקנה 400 לתקסד"א גוברת על סעיף 96 לחוק בתי-המשפט או להיפך?
תשובה: לכאורה, תקנה 400 לתקסד"א מהווה "הוראת חיקוק אחרת" המתייחסת למועדי הגשת הערעור, בהתאם לתקנה 379 סיפא לתקסד"א, עת פסק-הדין ניתן על-ידי רשם בית-המשפט.
בנוסף, תקנה 400 לתקסד"א מהווה הוראה ספציפית בנוגע להחלטות ופסקי-דין הניתנים על-ידי רשמים, על-כן התקנה האחרת נדחית מפניה.
דא עקא, שמעל לנורמת התקנות מצויה, כאמור, הוראת סעיף 96(א) לחוק בתי-המשפט, אשר לעניין הערעור משווה בין פסק-דין שניתן על-ידי רשם לבין פסק-דין של שופט בית-המשפט. יוצא מכאן, שעל פסק-דינו של רשם חלות ההוראות המתייחסות לערעורים על פסקי-דין של בית-משפט, דהיינו - תקנה 397 לתקסד"א. לכן, מועד הגשת הערעור הינו תוך 45 יום.
המסקנה היא, שתקנה 400 לתקסד"א חלה למעשה על החלטות רשם, שסעיף 96(א) לחוק בתי-המשפט אינו חל עליהם {בש"א (מחוזי יר') 5943/01 (ע"א (יר') 2053/01) נגה חברה לביטוח בע"מ נ' מינבר הנדסה אזרחית בע"מ, תק-מח 2001(2), 15253 (2001)}. המסקנה אם-כן היא, כי סעיף 96(א) לחוק בתי-המשפט מסייע לנו לפתור את המחלוקת בדבר פער המועדים שבין התקנות 397 ו- 400 לתקסד"א.

שאלה: האם תקנה 400 לתקסד"א פוטרת מהפקדת עירבון בערעור על פסק-דין של רשם לערכאה גבוהה יותר?
תשובה: לא. פסק-דין כזה הינו, לכל דבר ועניין, פסק-דין של הערכאה בה מכהן הרשם. הליכי הערעור בו זהים לאלה שבערעור על פסק-דין של שופט או שופטים של אותה ערכאה.

6. ערעור על פסק-דין בתביעה אזרחית - תקנה 401 לתקסד"א
שאלה: האם הוראות פרק ל' לתקסד"א יחולו לגבי ערעור על פסק-דין בתביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים?
תשובה: כן.

7. מניין הימים - תקנה 402 לתקסד"א
שאלה: מהו המועד לתחילת מניין הימים להגשת ערעור?
תשובה: "יריית הפתיחה" למניין ארבעים וחמישה הימים לצורך הגשת הערעור היא בהתקיימה של המצאה כדין. מתקנה 402 לתקסד"א עולה כי סוגיית המועד להגשת ערעור כרוכה במידה רבה בסוגיית ההמצאה. נדגיש כי להמצאתו של מסמך כחוק קיימת חשיבות רבה, שכן מעבר להיותה פעולה משפטית המסדירה את אופן מסירת כתבי-בי-דין פשיטא, המצאת כתב-בי-דין טומנת בחובה משמעויות מרחיקות לכת. במקרים מסויימים אף כוח שיפוטו של בית-המשפט תלוי בכך שהתביעה הומצאה לנתבע כחוק.

שאלה: מהו הרציונאל העומד בבסיס דרישת ההמצאה כדין של פסק-הדין לצורך תחילת מניין הימים להגשת ערעור?
תשובה: ההמצאה הינה פעולה משפטית שפניה וגווניה רבים ולכן השיקולים הרלבנטיים ומשקלם שונים ממקרה למקרה. השיקולים המרכזיים בגדרה של תקנה 402 לתקסד"א הם יידוע בעל דין על החלטה שניתנה בעניינו, וכן קביעת פרוצידורה ברורה שבעקבות ביצועה יש להתחיל ולמנות את התקופה הקבועה לשם הגשת כתב הערעור.

8. הגשת בקשת רשות לערער לבית-משפט של ערעור - תקנה 403 לתקסד"א
שאלה: כיצד תוגש בקשת רשות ערעור לבית-משפט של ערעור?
תשובה: יש לפרש את הנימוקים בבקשה עצמה ואין צורך בצירוף תצהיר תומך מטעם בעל דין {בר"ע 697/03 חברת המאפיות הערביות בע"מ נ' רקיהה בדר אלדר, פדאור 04(22), 749 (2004)}. על בקשת רשות ערעור להיות מנומקת בתמציתיות {רע"א 8235/08 פלוני נ' פלוני, תק-על 2008(4), 2970, 2971 (2008); רע"א 11613/05 מייק קדמאני נ' בית קירור אלשרק אגודה שיתופית, תק-על 2006(1), 3592, 3593 (2006); רע"א 101/00 יהודה אללוף נ' קצין התגמולים – משרד הביטחון, פדאור 00(3), 659 (2000)}.

9. ערובה ומסמכים שיש לצרפם לבקשה לרשות לערער - תקנה 404 לתקסד"א
שאלה: מהי הסיבה שבעטיה נדרש בעל דין המערער או המבקש לערער, להפקיד ערובה?
תשובה: על בעל דין המערער או מבקש לערער מוטלת החובה להפקיד בטוחה זמינה ויעילה להבטחת הוצאותיו של הצד שכנגד – אם יידחה ערעורו {ע"א 6217/99 אהרון קורן ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, תק-על 2000(2), 128 (2000)}. רוצה לומר, כי בעל דין המגיש בקשה לרשות ערעור נדרש להפקיד עירבון מיד עם הגשת הבקשה כאמור בתקנה 404(א) לתקסד"א.

שאלה: אימתי יועבר התיק לטיפולו של שופט?
תשובה: לאחר הפקדת העירבון {רע"א 4226/09 מתן-חיים פרפרה נ' ארתור גולדו, תק-על 2009(4), 2714 (2009)}. אין להטריח את בית-המשפט ואת הצד שכנגד בטיפול בהליך, אם קיים חשש שההליך יידחה בשל אי-הפקדת עירבון {ע"א 4407/07 בורסי חברה לספרי משפט בע"מ נ' אפריקה ישראל להשקעות בע"מ, תק-על 2007(3), 4059 (2007); רע"א 449/09 אחלאס אלנאבלסי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט-סניף רמלה, תק-על 2009(1), 4683 (2009)}.

שאלה: לשם מה נועד העירבון?
תשובה: העירבון נועד להבטיח כי לרשות המשיב יעמוד מקור זמין וודאי לגביית הוצאות, אם יפסקו כאלה בבית-משפט שלערעור. המטרה המונחת ביסוד הפקדת העירבון היא הבטחת "הוצאותיו של המשיב בבקשה ובערעור" כמצוות תקנה 404(א) לתקסד"א {ע"א 277/96 אהרון כהן נ' מאיר שלמה דגן, פדאור 98(3), 48 (1998); רע"א 1595/94 חיים הורנפלד נ' אילנה הורנפלד, תק-על 94(3), 4 (1994); רע"א 3368/95 נכסי וין-דור (1980) בע"מ נ' רון אלוני, פדאור 95(1), 352 (1995)}.

10. ערובה להוצאות בערעור ברשות - תקנה 405 לתקסד"א
שאלה: מה הדין כאשר המבקש קיבל רשות ערעור – האם חובה עליו להפקיד ערובה?
תשובה: תקנה 405 לתקסד"א קובעת מפורשות כי במקרה והופקד עירבון או ניתנה ערובה כנדרש בתקנה 404 לתקסד"א, והמבקש קיבל רשות ערעור, אזי, אין המבקש-המערער נדרש ליתן ערובה עם הגשת ערעורו לבית-המשפט.

11. תשובת המשיב בעל-פה או בכתב - תקנה 406 לתקסד"א
שאלה: האם בסמכותו של בית-המשפט לדחות את בקשת רשות הערעור ללא קבלת תשובה?
תשובה: התקנה מצביעה על סמכות גורפת של בית-המשפט של ערעור להכריע בשאלה באם להמתין לתשובת המשיב או ליתן החלטתו ללא צורך בתשובה {להלן מספר מקרים בהם בית-המשפט השתמש בסמכותו ודחה בקשת רשות לערער ללא קבלת תשובת המשיב כאמור בתקנה 406(א) לתקסד"א: רע"א (מחוזי חי') 39923-08-10 חברת מוקי בע"מ, נ' יעקב מזרחי, תק-מח 2010(3), 16121 (2010); רע"א (מחוזי חי') 12602-09-10 פרנק אלכסנדר, נ' בוריס סטלמך, תק-מח 2010(3), 15370 (2010)}.
בסמכותו של בית-המשפט, מכוח תקנה 406(א) לתקסד"א, לקבוע כי בקשת רשות לערער לא מצריכה תשובת המשיב. בעשותו כן, מחוייב בית-המשפט לדחות הבקשה.

שאלה: האם קיימת חובה כי יקויים דיון בעל-פה בין בעלי הדין?
תשובה: אין למבקש זכות כי יקויים בבקשתו דיון בעל-פה, עניין זה מסור לשיקול-דעתו של בית-המשפט {בר"ע 307/04 חמוטל בר-יוסף נ' עיריית גוגנהיים, פדאור 04(11), 658 (2004)}.

שאלה: אימתי קמה החובה להמציא לצד שכנגד את בקשת רשות לערער?
תשובה: מלשון הוראת תקנה 406(ב) לתקסד"א עולה, לכאורה, כי רק כאשר נדרשת תשובה לבקשה להרשות ערעור, קמה החובה להמציא את מסמכי בקשת רשות הערעור למשיבים, ובלבד שמגיש הבקשה קיים את ההוראות בדבר העמדת ערובה להוצאות המשיבים {רע"א (מחוזי חי') 1728-09-10 בנק הפועלים בע"מ, סניף קריית מוצקין נ' משה אהרונסון, תק-מח 2010(3), 16398 (2010); רת"ק (מחוזי נצ') 13805-06-10 אלון כהן נ' חובב סלע, תק-מח 2010(3), 8829 (2010); בש"א 38/02 אהרן שרון נ' עזבון המנוחה מרים שוורץ ז"ל, פ"ד נו(4), 471 (2002)}.

12. רשות ערעור על החלטה בעניין סעד זמני - תקנה 406א לתקסד"א
שאלה: מדוע מתקיים הדיון במעמד צד אחד?
תשובה: הדיון במעמד צד אחד נועד למנוע מן הנתבע לנצל את התמשכות ההליכים המשפטיים לקבלת הסעד הזמני שנוקט התובע כדי לסכל את המטרה שלשמה נתבקש הסעד הזמני. יחד-עם-זאת, כדי להגשים את התכליות הגלומות בשמיעת הנתבע בשלב השני של ההסדר שנקבע בתקנות, חלות הוראות בדבר שמיעת הנתבע אף לאחר שהוחלט על מתן סעד זמני במעמד צד אחד (סעד ארעי). כך, ביחס לצו עיקול קובעת תקנה 364(א) לתקסד"א כי "ניתן צו עיקול על-פי צד אחד, רשאי הנתבע, תוך שלושים ימים מיום המצאת הצו, לבקש ביטולו של הצו".

שאלה: מהי מטרתה של תקנה 406א לתקסד"א?
תשובה: תכליתה של הוראה זו, לאפשר למבקש הסעד הזמני, אם בקשתו למתן סעד זמני סורבה, לערער על כך בלי שהגשת הערעור תחשוף בפני הנתבע את דבר הגשת הבקשה למתן סעד זמני.
פירוש תקנה 406א לתקסד"א על יסוד תכלית זו, מחייב את המסקנה כי ההוראה בדבר קיום דיון בערעור במעמד צד אחד עשויה לחול גם כאשר מבחינה פורמאלית הבקשה למתן סעד זמני נתקבלה, וזאת אם יש בהחלטה המקבלת את הבקשה, הלכה למעשה, ומנקודת מבטו של התובע, משום דחיה של בקשתו לסעד זמני.
ב- רע"א 7303/04 {יוסף סמואלסון נ' מיכאל ויס, פדאור 04(8), 164 (2004)} קבע בית-המשפט כי לאור תקנה 406א לתקסד"א רשאי בית-המשפט ליתן סעד זמני על-פי צד אחד בגדרה של בקשה לרשות ערעור. מקל וחומר רשאי היה בית-המשפט להחזיר את העניין לבית-משפט קמא על-מנת שיתייחס לבקשה לגופה.

13. החלטת בית-המשפט והמצאתה - תקנה 407 לתקסד"א
שאלה: מהן הסמכויות של בית-המשפט שלערעור לאחר קבלת תשובה מן המשיב כאמור בתקנה 406(ב) ו- 406(ג) לתקסד"א?
תשובה: בית-המשפט מוסמך לדחות את בקשת רשות הערעור שהוגשה לו כאמור בתקנה 407(א)(1) לתקסד"א {ב- בר"ע (מחוזי נצ') 183/09 יוסף מרג'יה נ' עו"ד טארק חביב אללה, תק-מח 2009(3), 4347 (2009) קבע כב' השופט יצחק כהן כי לאחר שעיין בבקשה ובתגובה, דין הבקשה לדחיה, כעולה מתקנה 407(א)(1) לתקסד"א} או ליתן רשות לערער מלאה או חלקית {רע"א 295/99 א' סופר דרייב בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, תק-על 2002(3), 398 (2002)}.
זאת ועוד. בסמכותו של שופט שדן בבקשת רשות ערעור להעביר את הבקשה העומדת בפניו לדיון לפני הרכב רחב יותר כאמור בתקנה 407(ב) לתקסד"א {ב- בר"ע (מחוזי יר') 363/08 חברת בתי המלון הערביים בע"מ (שרכת אלפנאדק אלערביה אלמסאהמה אלמחדודה) באמצעות המפרקים הזמניים ב"כ עו"ד א' שפאר ועו"ד א' חורי נ' רשות הפיתוח באמצעות סוכנות עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, תק-מח 2008(4), 6237, 6241 (2008) קבעה כב' השופטת אורית אפעל-גבאי כי במקרה דנן, יש מקום להביא לידי מיצוי את המחלוקת בסוגיית הסמכות העניינית ולהעביר את הבקשה לדיון בפני הרכב, לפי תקנה 407(ב) לתקסד"א}.

14. הרשות לערער מסוייגת - תקנה 408 לתקסד"א
שאלה: האם בסמכותו של בית-המשפט ליתן רשות ערעור מסוייגת?
תשובה: כן. תקנה 408 לתקסד"א קובעת כי בית-משפט הנותן רשות לערער רשאי לפרש את הבעיה שעליה ניתנת הרשות לערער, ומשעשה כן לא יטען המערער בבעיה שלא פורשה, אולם אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכותו של בית-המשפט שלערעור לפי התקנות 415 ו- 462 לתקסד"א {ע"א 9212/99 ציון חברה לביטוח בע"מ נ' מדינת ישראל, פדאור 00(1), 708 (2000); רע"א 295/99 א' סופר דרייב בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, תק-על 2002(3), 398 (2002)}.

15. אין ערעור על רשות לערער - תקנה 409 לתקסד"א
שאלה: האם ניתן לערער על החלטה המרשה לערער?
תשובה: לא. על-פי תקנה 409 לתקסד"א בעל דין לא אינו יכול לערער על החלטה המרשה לערער.
לעומת זאת, בעל דין יכול לערער על החלטה הדוחה את בקשת רשות הערעור ולצורך זה ערעורו זה יהא לאחר קבלת רשות {רע"א 34/89 משה ישראל גלצר נ' יצחק גלצר, פ"ד מג(1), 329 (1989)}.

16. הגשת בקשת רשות לערער כהגשת ערעור - תקנה 410 לתקסד"א
שאלה: האם בסמכותו של בית-המשפט לדון בבקשת רשות ערעור שהוגשה לו כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה?
תשובה: כן {ראה תקנה 410 לתקסד"א}.
הנוהג כיום הוא כי בית-המשפט מבקש מן הצדדים להתייחס לאפשרות כי בית-המשפט ידון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה {רע"א (מחוזי ב"ש) 45601-08-10 א.ש.נ.ן. שיווק מזון בע"מ נ' הנמל-אריזות ושווק (1984) בע"מ, תק-מח 2010(3), 16124 (2010)}.
אנו סבורים כי בעשותו כן, ייחסך זמנו של בית-המשפט להכריע בבקשה למתן רשות לגופה ובכך ייחסך זמן שיפוטי של בית-המשפט. הסכמת הצדדים חוסכת מזמנו של בית-המשפט ומזמנם של בעלי הדין {רע"א (מחוזי יר') 48981-05-10 מדינת ישראל-משרד החינוך נ' עמותת מוסדות "חזון ישעיה", תק-מח 2010(3), 11688, 11689 (2010); רע"א (מחוזי יר') 48981-05-10 מדינת ישראל-משרד החינוך נ' עמותת מוסדות "חזון ישעיה", תק-מח 2010(2), 20646 (2010); רע"א 1462/10 דוד עטייה נ' ליאור שגיא, תק-על 2010(2), 765 (2010)}.

שאלה: האם בסמכותו של בית-המשפט שלערעור לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות אף ללא הסכמת בעל דין?
תשובה: כן, ובתנאי שניתנה לבעל הדין ההזדמנות להביע התנגדותו {בע"מ 1142/10 פלוני נ' פלונית, תק-על 2010(2), 2927, 2929 (2010)} ונראה לבית-המשפט שלא תיפגע זכותו כבעל דין.

17. הפיכת בקשה לכתב ערעור - תקנה 410א לתקסד"א
שאלה: כיצד ינהג בית-המשפט כאשר הוגשה בקשת רשות ערעור בטעות משום שלמערער היתה זכות ערעור?
תשובה: תקנה 410א לתקסד"א מעניקה לבית-המשפט שיקול-דעת להפוך בקשת רשות לערער לערעור אם טעה המבקש והגיש בקשה לרשות ערעור על-אף שהיתה לו זכות להגיש ערעור.
תקנה 410א לתקסד"א מקנה ליוזם ההליך יתרון בכך שהיא מאפשרת תיקון של ההליך ללא צורך להגיש ערעור חלף הבקשה לרשות לערער. בית-המשפט עשוי להחליט שבנסיבות העניין אין הצדקה ליתן לבעל דין להינות מיתרון זה. כך לדוגמה, ב- בש"א 5354/06 {זהר שורץ, עו"ד נ' רשות הנמלים והרכבות, תק-על 2006(4), 3084, 3085 (2006)}, בית-המשפט סבר שאין להפוך את הבקשה לרשות לערער לערעור שכן הבקשה הוגשה ללא צירוף מלוא המסמכים הרלבנטיים.

שאלה: לאור הנ"ל, האם מוסמך בית-המשפט להפוך ערעור בזכות שהוגש בטעות לבקשת רשות ערעור?
תשובה: במקרה ומוגש ערעור בזכות, ומסתבר כי המערער היה צריך להגיש בקשת רשות ערעור, בית-המשפט ימחק את הערעור {בש"א (מחוזי ת"א) 23646/08 אמבל הנדסת חשמל בע"מ נ' חברת מ.ד.ע. ייבוא ושיווק בע"מ, תק-מח 2009(1), 12116 (2009); ע"א 7975/03 בנק הפועלים נ' לוי, פ"ד נט(4), 467 (2005)}.
אומנם מצאנו כי רשמי בית-המשפט העליון מצאו לעיתים להיעתר לבקשה לתיקון הודעת ערעור לבקשת רשות ערעור {ע"א 8891/07 שמשית אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ נ' עומרי עאהד חברה לבניין בע"מ, תק-על 2007(4), 4814 (2007)} או לראות בערעור כבקשת רשות ערעור {ע"א 945/08 עזבון המנוח מרדכי אמסלם ז"ל נ' בנק הפועלים בע"מ, תק-על 2008(2), 3821 (2008)} לרבות בהתחשב במועד הגשת הערעור והנימוק כי הצד שכנגד ידע כי המערער לא השלים עם החלטת בית-משפט קמא. כלומר, ולאור הדברים שנקבעו בפרשת בנק הפועלים {ע"א 7975/03 בנק הפועלים נ' לוי, פ"ד נט(4), 467 (2005)} לא די לכאורה בעצם הגשת הערעור במועד הקבוע להגשת בקשת רשות ערעור, וכי יש להצביע על טעמים מיוחדים ונסיבות חריגות, על-מנת שבית-המשפט ייעתר למבוקש ו"ימיר" בקשת רשות לערער לכתב ערעור.

18. השגה על החלטות שאינן פסק-דין - תקנה 411 לתקסד"א
שאלה: מהן שתי הדרכים להשיג על "החלטה אחרת"?
תשובה: האחת, הגשת בקשת רשות ערעור בסמוך לאחר מתן ה"החלטה האחרת". השניה, הכללת השגותיו על ה"החלטה האחרת" במסגרת הערעור על פסק-הדין, לכשיינתן כאמור בתקנה 411 לתקסד"א {מיכאיל קרייני "תקנה 411 לתקנות סדר הדין האזרחי - גבולות כבישתה של אופציית הערעור על החלטות ביניים" משפטים כט 139 (1998)}.

שאלה: מהן אמות-המידה שלאורן יחליט בית-המשפט שלערעור, אשר מונחת לפניו בקשת רשות ערעור, אם להיכנס לעובי הקורה ולבדוק את ה"החלטה האחרת" לגופה, או שמא לדחות את הבקשה בנימוק שהנושא ילובן, אם יהיה צורך בכך, במסגרת הערעור על פסק-הדין?
תשובה: כאשר מדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי", המבחן המשמש את בתי-המשפט נוגע לקיומה או להיעדרה של שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית {ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3), 123 (1982)}. מבחן זה אינו חל לגבי בקשות רשות ערעור על "החלטה אחרת", שאינן ב"גלגול שלישי" {רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(2), 206, 210 (1990)}. לעניין בקשות מן הסוג האחרון, המבחן הראוי נוגע למידתו ולעוצמתו של הצורך בהכרעה מיידית בשאלת נכונותה של החלטת הביניים.
ברוח זו גרס ד"ר שלמה לוין {שם, 176} כי קיימים לפעמים שיקולים מעשיים המצדיקים הכרעה בדבר נכונותה של החלטת ביניים גם לפני מתן פסק-הדין. כך, למשל, במקרים מסויימים פועלת החלטת הביניים באופן מעשי כאילו ניתן פסק-הדין והוא - אם מדובר באינטרס קצר ימים או אם הדיון בתיק העיקרי לאחר זמן רב כבר לא יהיה מעשי; למשל, במשפטי קניין רוחני. דוגמה אחרת: ההכרעה בהחלטת הביניים היא יחסית עניין לטיעון קצר ועשויה למנוע משפט מסובך וארוך, אם ההחלטה תעמוד בעינה, ובית-המשפט שלערעור סבור בשלב הבקשה לרשות לערער שקיים סיכוי ממשי שתתקבל. השיקולים כאן הם שיקולים של אדמיניסטרציה שיפוטית ובית-המשפט יכול (ולפעמים צריך) להביא בחשבון בשקלו את החלופות השונות, באיזו דרך יחסך זמן שיפוטי יקר למערכת.

שאלה: האם יכול בעל דין שבקשת רשות שהגיש נדחתה, להשיג על אותה החלטה בבואו לערער על פסק-הדין?
תשובה: על-פי לשון תקנה 411 לתקסד"א, בעל דין שבקשת רשות שהגיש נדחתה ועל-כן, לא ערער על ה"החלטה האחרת", יהיה רשאי להשיג על אותה החלטה בבואו לערער על פסק-הדין {רע"א 5834/03 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' חאדר ורדן, פ"ד נח(1), 854 (2003)}. יפים לעניין זה דברי כב' השופט ש' לוין ב- רע"א 34/89 {גלצר נ' גלצר, פ"ד מג(1), 329 (1989)} לפיהם "בעל הדין שניתנה כנגדו "החלטה אחרת" יוכל, אם הרשות לערער עליה לא תינתן לו, לתקוף את ההחלטה בגדר הערעור על פסק-הדין (תקנה 411)."
המסקנה היא, כי דחיית בקשת רשות ערעור, אף אם נעשתה מנימוקים לגוף העניין, אינה חוסמת את בעל הדין להשיג על ה"החלטה האחרת" במסגרת פסק-הדין. כלומר, במסגרת ערעור על פסק-דין של הערכאה הראשונה ניתן להשיג על "החלטה אחרת" של אותה ערכאה, שבקשת רשות ערעור עליה נדחתה, אפילו אם הנימוקים לדחיית הבקשה היו לגופה של ההחלטה האחרת.



19. הגשת ערעור - תקנה 412 לתקסד"א
שאלה: האם ניתן "לוותר" על המצאת כתב הערעור למשיב שאינו נוגע בדבר במישרין?
תשובה: א' גורן גורס בספרו {סוגיות בסדר דין אזרחי, הוצאת סיגא, 2003} כי "לפי תקנה 412(ב) לתקנות, רשאי בית-המשפט של ערעור או הרשם "לוותר" על המצאת כתב הערעור למשיב שאינו נוגע בדבר במישרין, במקרים נדירים, שכן הכלל הוא שאם קיימת אפשרות כלשהי שזכויותיו של בעל דין בערכאה ראשונה יוגבלו או יופחתו בעטיו של הערעור שהוגש, יש להמציא לו את כתב הערעור" {בש"א 4553/01 שיכון ופיתוח לישראל נ' ברזילי, פ"ד נה(5),357 (2001); בש"א 4071/04 אליקים בשן נ' שרה ענבר, פדאור 04(1), 23 (2004)}.

שאלה: כיצד יקבע מיהו המשיב בערעור?
תשובה: על-פי תקנה 424 לתקסד"א, כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואיננו מערער, יהיה משיב בערעור. לעניין זה אין נפקא מינה, אם מדובר בתובענה שהוגשה מעיקרה נגד מספר משיבים או בתובענה שהיא פרי האיחוד של מספר תובענות.

שאלה: מהו המבחן שצריך להיבחן לצורכי תקנה 412(ב) לתקסד"א?
תשובה: המבחן לצורכי תקנה 412(ב) לתקסד"א צריך להיות רחב במובן זה, שאם קיימת אפשרות כלשהי, שזכויותיו של צד לדיון בערכאה הראשונה יוגבלו או יופחתו, יש להמציא לו את כתב הערעור.

שאלה: האם בסמכותו של צד פורמאלי להגיש ערעור שכנגד?
תשובה: גם אם צד צורף כצד פורמאלי בלבד הרי הוא צד לערעור, ובכך קמה לו זכותו להגיש ערעור שכנגד, אם כי אילו ביקשו המערערים לוותר על המצאת כתב הערעור למשיב כזה אזי היה המשיב נמנע מלהופיע בערעור, וממילא לא היתה חלה עליו התקנה דבר המועד להגשת ערעור שכנגד, הקובעת למשיב ארכה של שלושים יום מהמצאת כתב הערעור לשם הגשת ערעור שכנגד {ע"א 56/66 קלוד בן זכרי ואח' נ' טרזה האן, טוביה לוי ואח', פ"ד כ(2), 648, 652 (1966)}.

20. תוכן כתב הערעור - תקנה 413 לתקסד"א
שאלה: מהם הפרטים שיש לכלול בהודעת הערעור?
תשובה: תקנה 413(1) לתקסד"א מטילה על המערער חובה לציין את שמו, מספר זהותו ומקום מגוריו שלו. לנתונים אלו משנה חשיבות נוכח הימנעות המערער מתשלום הוצאות שנפסקו לחובתו, לדוגמה, שכן אחת ממטרות הדרישה לציון שמו של המערער היא לאפשר לגבות ממנו את הוצאות המשפט שנפסקו {ראה גם ע"א 2392/99 אשרז עיבוד נתונים בע"מ נ' איזיסופט בע"מ, תק-על 2000(1), 901 (2000)}.
כשם שמערער חייב לפרט את פרטיו כאמור בתקנה 413(1) לתקסד"א כך עליו לציין את פרטי המשיב לערעור.
אנו סבורים כי הרציונאל העומד ביסוד תקנה 413(1) לתקסד"א בכל הנוגע לגביית הוצאות המשפט - יפה גם לתקנה זו.
תקנה 413(3) לתקסד"א מחייבת להוסיף את "שם הערכאה הקודמת... תאריך ההחלטה, מספר התיק של התובענה שבה ניתנה". תקנה זו מאפשרת לבית-המשפט שלערעור לדעת על איזו החלטה של בית-משפט קמא מערערים.
תקנה 413(4) לתקסד"א מחייבת לרשום "מען להמצאה". לא בכדי נקבע בתקסד"א כי בעל דין חייב לציין בהודעת ערעור מען להמצאה והימנעות מציון פרטים אלו עלולה להביא לאי-קבלת ערעור לרישום כאמור בתקנה 421 לתקסד"א {בש"א 74/88 אבא שדה נ' רון אבישי, פדאור 88(1), 504 (1988)}. תקלה בציון פרטי מען להמצאה או בעידכונן רובצת לפתחו של בעל הדין הנוגע לדבר {ע"א 27/50 כהן נ' קריית יוסף, פ"ד ח 336 (1954)}.
על בעל הדין לציין בהודעת הערעור את המועד שבו הומצאה לו ההחלטה {ראה תקנה 413(5) לתקסד"א}. הנטל לעניין זה מונח על שכמו של המבקש. עמידה בתנאי כזה תמנע מבעל דין דחיית סעד שהוא בתוקף שיקול-דעתו של בית-המשפט.
הודעת הערעור אמורה לכלול אך ורק "נימוקי ערעור" {תקנה 413(6) לתקסד"א}, כלומר, טענות כלפי ההחלטה מושא הערעור. נימוקי הערעור נועדו להגדיר ולהיצר את העניינים העומדים לבחינה ולציין בערעור, תוך הפניה לממצאים העובדתיים והנקודות המשפטיות אשר יעמדו על הפרק. תכליתם של נימוקי הערעור להעמיד את המשיב ולהזהירו, באיזו מידה הוא יידרש בשעת הדיון להגן על פסק-הדין. נימוקי הערעור צריכים איפוא להיות ענייניים, תמציתיים וברורים באופן שיתאפשר לבית-המשפט ולצד שכנגד לעמוד אל-נכון מראש על טיבן של טענות המערער וכוונותיו בעת הדיון. כשם שמוטלת על מערער החובה ליתן פירוט מינימאלי של טענותיו בערעור ולהימנע מציון טענות סתמיות כגון – "טעה השופט בהחלטתו" כך אין רשאי הוא להרחיב את יריעת נימוקי הערעור אל מעבר לצורך.
תקנות 413(7), 413(8) ו- 413(9) לתקסד"א {תיקון התשס"ט}, מטרתן ליתן לבית-המשפט פרטים נוספים אודות ההליך שהתנהל בבית-משפט קמא.


21. נימוקי הערעור - תקנה 414 לתקסד"א
שאלה: מה יכיל כתב הערעור המוגש לבית-המשפט?
תשובה: כתב ערעור המוגש לבית-המשפט חייב שיכיל את נימוקי הערעור כשהם כתובים בצורה תמציתית ושלא על דרך הוויכוח או הסיפור, כאמור בתקנה 414 לתקסד"א, ואל להם להפריע לערעור ולסבך אותו, כאמור בתקנה 417 לתקסד"א.

שאלה: מהי אותה התמצית הנדרשת? כיצד יקבע אימתי הודעת ערעור ארוכה היא יתר על המידה או שאין היא ערוכה בתמציתיות הנדרשת?
תשובה: מתקין התקנות קבע במספר הקשרים כי כתבי-בי-דין חייב שיהיו ערוכים בצורה מסויימת. כך, למשל, תקנה 413 לתקסד"א, קובעת מה יהא תוכנו של כתב הערעור; תקנה 68 לתקסד"א קובעת כי כתב הטענות צריך להיות מודפס; תקנה 70 לתקסד"א קובעת, בין השאר, חובת מתן כותרת לכתב הטענות וחתימה על כתב הטענות.
המשותף להסדרים אלו, ודומים להם, הוא היותם מבוססים על איזון בין שתי מגמות עיקריות. מחד, נקודת המוצא היא כי אין בית-המשפט "עורך על" של כתבי הטענות, וכל צד יישא בנטל כתבי הטענות אותם בחר להגיש בעל הדין – ובא-כוחו – הם הקובעים את מסגרת הדיון ובידם החירות העקרונית להחליט מה יטען וכיצד יטען. כך ככלל, כך גם במסגרת ערעור {ע"א 502/00 רשות שדות התעופה בישראל נ' אפקון בקרה בע"מ, תק-על 2001(1), 1736 (2001)}. בעל הדין הוא שמחליט אם חפץ הוא לפתוח בהליך משפטי והוא הקובע את גדרי מסגרתו ותוכנו. יש להיזהר איפוא מ"מניעה מוקדמת" ופגיעה בזכות הטיעון.
יחד-עם-זאת, חירות זו של טיעון אינה בלתי-מוגבלת. לא פעם יש לאזנה, מאידך, כנגד אינטרסים חשובים אחרים. כך, למשל, חובת בעל הדין ובא-כוחו לשמור בכתבי הטענות על לשון שאינה מבישה ואינה פוגעת שלא לצורך בכבודו של הצד שכנגד או בית-המשפט; כך, למשל, בחובות שונות הקבועות במסגרת סדרי הדין בכל הנוגע למועד הגשת כתבי-בי-דין וצורתם. הוראות אלו אינן טכניות בלבד, אלא שבאות הן להגשים, בין היתר, את חשיבות השוויון בין הצדדים להליך ואת האינטרס הציבורי בניהול יעיל והוגן של ההליך השיפוטי.

שאלה: מהם המקרים בהם הורה בית-המשפט למערער להגיש הודעת ערעור מתוקנת?
תשובה: ב- ע"א 9849/08 {רות ירדן נ' משה ליפשיץ, תק-על 2009(2), 906 (2009)} כב' הרשמת גאולה לוין קיבלה את הבקשה תוך שהיא מציינת כי ניתן יהיה להגיש הערעורים כשהיקפם לא יהא יותר מ- 35 עמודים וברווח כפול {במקרה דנן, הודעת הערעורים כללה למעלה מ- 60 עמודים הכוללים תיאורים עובדתיים מפורטים וניתוחים משפטים מפורטים, אשר בחלקם מנוסחים על דרך הוויכוח עם האמור בפסק-הדין}.
ב- בש"א (מחוזי יר') 6037/07 {גן הורים "ניצנים" נ' דר' מרדכי ורטהיימר, תק-מח 2007(3), 8823 (2007)} כב' השופט משה רביד קיבל הבקשה הנסמכת על תקנה 414 לתקסד"א בקובעו כי "הודעת הערעור, המשתרעת על-פני 43 עמודים צפופים, כוללת 3 עמודי מבוא כללי, 27 עמודים שעניינם נימוקי ערעור הנוגעים לתביעה שכנגד וכן 13 עמודים שעניינם נימוקי ערעור הנוגעים לתביעה העיקרית. לבד מאורכה הבלתי-סביר בנסיבות העניין של הודעת הערעור, מצאתי כי תוכנה של הודעת הערעור מנוגד להוראות הדין, כפי שהותוו בהלכה הפסוקה." כב' השופט משה רביד, במקרה דנן, הורה להגיש הודעת ערעור מצומצמת מזו שהוגשה {ראה גם ע"א 7230/00 י. מזרחי קבלנות כללית בע"מ נ' רמי סלנט, עורך-דין, פדאור 01(1), 103 (2001); ע"א 502/00 רשות שדות התעופה בישראל נ' אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ, פדאור 00(2), 534 (2000)}.
22. נימוקים שלא פורשו - תקנה 415 לתקסד"א
שאלה: מהי המטרה הקבועה בתקנה 415 לתקסד"א?
תשובה: בכך ניתנת הגנה לאינטרס המשיב, שלא ימצא עצמו מופתע מול טענות שלא ניתנה לו הזדמנות ראויה להתמודד עימן. כלומר, העלאת טענה שלא בא זיכרה בהודעת הערעור יכולה להיחשב כהפתעה בלתי-הוגנת עבור בעל הדין שכנגד, ואת זאת באה תקנה 415 לתקסד"א {בש"א 2303/04 מדינת ישראל נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פדאור 04(17), 101 (2004); ע"א 2871/00 מועין דאוד ח'ורי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט, תק-על 2003(3), 1580 (2003); ע"א 277/89 צ'אם מוצרי מזון ישראל בע"מ נ' טעמיקו בע"מ, פ"ד מו(3), 288 (1992); ע"א 2510/93 תורג'מן נ' הסתור בע"מ, תק-על 94(3), 121 (1994); ע"א 4491/97 ג'ינו נ' האגודה האיטלקית (א.נ.מ.י), פ"ד נג(1), 673 (1999); ע"א 138/88 ק.א.ל. קוי אויר למטען בע"מ נ' מלכין אלקטרוניקס אינטרנשיונל בע"מ (לא פורסם)}.

שאלה: מהו דין טענה שהועלתה בהודעת הערעור אך נזנחה בסיכומים?
תשובה: כתב הערעור צריך לכלול את עיקרי הטענות שכן "טענה שנטענה בכתב טענות, אך לא הועלתה לפני בית-המשפט בסיכומים, דינה כדין טענה שנזנחה והשופט אינו חייב לדון בה" {ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה, פ"ד מז(1), 311 (1993); ע"א 1501/05 זאב כהן נ' מנהל מס שבח תל-אביב, פדאור 05(11), 714 (2005)}.

שאלה: באילו נסיבות תורשה בערעור השמעתו מחדש של עד, שהעיד בערכאה אשר שמעה את הדיון?
תשובה: על-פי תקנה 415 לתקסד"א, רשאי בית-משפט של ערעור להתיר ראיה נוספת, אם נראה לו הדבר דרוש לשם מתן פסק-דין או מכל סיבה חשובה אחרת. הפסיקה התייחסה באופן שונה לראיות, המתייחסות למה שאירע לפני מתן פסק-הדין ולמה שאירע אחריו. לגבי הראיות, המתייחסות למה שקדם למתן פסק-הדין, נהג בית-המשפט להתירן, אם המבקש לא ידע על הראיה ולא יכול היה לגלותה בשקידה ראויה, וכן אם לא נהג המבקש בחוסר תום-לב ובשים-לב כי הגישה הינה לא להתיר את הרצועה יתר-על-המידה ולא להביא להפקרות בסדרי הדין.
תקנה 415 לתקסד"א מתייחסת להבאת ראיה חדשה, אך נראה, כי אין היא שוללת גם השמעת עד אשר העיד, ובלבד ששיקולים זהים יחולו בעניין זה. מובן, שעובדת הופעתו הקודמת של העד תקשה על גיבושה של עילה לשמיעה מחדש. יש להתייחס איפוא לכל מקרה לפי נסיבותיו ולבדוק, אם יש עילה לשמיעתו מחדש של עד אשר העיד {ה"פ 1024/97 יישום חברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה נ' LSL Biotechnologies INC, פדאור 99(4), 281 (1999).

שאלה: האם בית-משפט שלערעור רשאי להעלות ביוזמתו טענה משפטית שלא נטענה בכתבי הטענות, לא נדונה במהלך הדיון, לא הוזכרה בפסק-הדין של הערכאה הראשונה, לא צויינה בהודעת הערעור ואף לא באה לידי ביטוי בסיכום הטענות בערעור?
תשובה: באופן עקרוני אפשר גם אפשר, שכן תקנה 415 לתקסד"א ממשיכה וקובעת בסיפא כך: "אולם בית-המשפט בבואו להחליט בערעור לא יהיה מוגבל לנימוקי ההתנגדות שפורשו בכתב הערעור או שנטענו בבית-המשפט לפי תקנה זו".
אנו סבורים כי בית-המשפט שלערעור רשאי, ואף צריך, להעלות טענה משפטית ביוזמתו, מקום בו יש להעמיד הלכה על מכונה שאם-לא-כן, עלול להיווצר מצב אבסורדי לפיו "נגזר" על ערכאת הערעור להותיר את הטעות על כנה, אך ורק מן הטעם שאף אחד מהצדדים לא העלה טענה משפטית מסויימת {ע"א (מחוזי חי') 791-08 רביבו יוסף נ' חן שמעון, תק-מח 2009(1), 13635, 13638 (2009)}.

23. פטור מנימוקי ערעור - תקנה 416 לתקסד"א
שאלה: אימתי יינתן פטור מהגשת נימוקי ערעור?
תשובה: בעל דין שניתנה לו רשות לערער פטור מלכלול בהודעת הערעור את נימוקי הערעור ורואים את הנימוקים הכלולים בבקשה לרשות ערעור כנימוקי הערעור כאמור בתקנה 416 לתקסד"א, אך אין בכך כדי לפטור בעל דין מלהגיש את הודעת הערעור עצמה במועד הקבוע בתקנות {בש"א 412/88 שלמה הרבט נ' שבי שומרון – אגודה שיתופית להתיישבות, פדאור 89(1), 394 (1989); בש"א 4609/96 ויקטור צמח נ' ליליאנה רבינוביץ ואח' (לא פורסם); בש"א 4318/98 חברת חלקה בגוש 6043 בע"מ (בפירוק מרצון) נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, פ"ד נב(3), 877 (1998); רע"א 5276/98 מנחם צבי נ' לאה (ברט) פרץ, פדאור 00(8), 399 (2000); ע"א 9212/99 ציון חברה לביטוח בע"מ נ' מדינת ישראל, פדאור 00(1), 708 (2000)}.
יש הגורסים כי יש מקום לשקול את תיקונה של תקנה 416 לתקסד"א באופן שאם ניתנה רשות לערער יראו את הבקשה לרשות לערער כערעור, כדוגמת ההסדר שנקבע בתקנה 410א לתקסד"א, בשינויים המחוייבים {כב' הרשמת א' אפעל-גבאי ב- בש"א 3798/98 חיים הימן נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה – הדרים, פדאור 98(3), 562 (1998)}.

24. מחיקת נימוקים ותיקונם - תקנה 417 לתקסד"א
שאלה: מהם השיקולים בבואו של בית-המשפט להכריע בבקשה לתיקון כתב הערעור?
תשובה: במסגרת דיון בבקשה לתיקון כתב ערעור שוקל בית-המשפט מגוון שיקולים ובהם: (1) מידת הכרחיותו של התיקון לצורך תחימת המחלוקת בין הצדדים על-מנת לפרוש את מלוא נימוקי הערעור בפני ערכאת הערעור ועל-מנת לאפשר לצד שכנגד לדעת מהי חזית המחלוקת ומפני מה עליו להתגונן; (2) האם התיקון חורג מהמסגרת העובדתית שנדונה והוכחה בפני בית-המשפט קמא והאם יהיה בתיקון כדי להאריך שלא לצורך את הדיון, כדי להכביד עליו או לסרבלו; (3) הסיבה בעטיה נשוא התיקון לא נכלל מלכתחילה בכתב הערעור המקורי והטעמים שהציג המבקש להצדקת התיקון לאחר הגשת הערעור תוך סטיה מעיקרון הוודאות והיציבות הדיונית; (4) האם יוזם הערעור היה מיוצג בעת הגשת כתב הערעור המקורי, אם לאו; (5) האם הבקשה לתיקון כתב הערעור הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת הערעור, או מחוצה לו; (6) השלב הדיוני בהליך בו הועלתה הבקשה והאם היעתרות לה תוביל לעיכוב הדיון או לפגיעה ביעילות הדיונית; (7) האם דחיית הבקשה תוביל לפגיעה בלתי-מידתית בזכות הטיעון של יוזם הערעור, ומנגד - האם העתרות לבקשה תוביל לפגיעה בלתי-מוצדקת בזכויות הצד שכנגד או לפגיעה בעיקרון השוויון הדיוני בין בעלי הדין {ראה גם בש"א 250/88 {אליעזר שפרלינג נ' דבורה שפרלינג, פדאור 88(2), 179 (1988); ע"א 5269/99 חאלד נעראני נ' סובחי נעראני, פדאור 00(2), 159 (2000)}.

שאלה: מהו הדין כאשר התיקון נתבקש לפני שהתחיל הדיון בערעור?
תשובה: ככל שמדובר בתיקון הנעשה לפני שהתחיל הדיון בערעור, הגישה היא ליברלית {ב"ש 63/86, ע"א 354/85 אברהם ממן נ' בנימין קעטבי, פ"ד מ(1), 194, 195 (1986); בש"א 275/88 אמגר נ' ק.י.מ.א. להשקעות בניין בע"מ, תק-על 88(2), 1188 (1988)}. כך לדוגמה, בית-משפט שלערעור יאפשר תיקון הערעור בשלב בו טרם התקיים דיון ערעור בפועל ו/או בטרם התקיים קדם ערעור ו/או טרם הוגשו עיקרי טיעון. ב- בש"א 17178/03 {אבנר כהן נ' רונן שפיקי ואח' (לא פורסם)} הוגשה בקשה לתיקון כתב הערעור לאחר החלפת ייצוג. בית-המשפט נעתר לבקשה וקבע כי התיקון התבקש בטרם הוגשו עיקרי טיעון, כך שלא נגרם למשיב כל נזק.

שאלה: האם סמכות התיקון משתרעת על עניינים מסויימים בלבד?
תשובה: סמכות התיקון אינה מוגבלת לעניינים מסויימים והיא משתרעת על תיקון נימוק קיים, על הוספת נימוק, על תיקון או הוספת פריט סעד או כל תיקון דרוש אחר. יחד-עם-זאת, יש תמיד לבחון אם התיקון המבוקש אינו חורג ממסגרת העניינים שנפרשה בבית-משפט קמא ואם אין בו משום עינוי דין לצדדים או לעיכוב בתהליך הטיפול בערעור {ע"א 7019/97 סופר אליהו נ' סופר שושנה, פ"ד נג(5), 187 (1999); ע"א 3848/98 גדעון ליפבסקי נ' עמליה דן, תק-על 99(1), 560 (1999); רע"א 8719/99 אברהם סיני נ' שמואל חייק, תק-על 2000(2), 748, 749 (2000)}. המטרה היא לאפשר לערכאת הערעור לדון בשאלות השנויות במחלוקת, תוך מניעת סרבול של הדיון ופגיעה בצד שכנגד.

שאלה: האם בבקשה לתיקון כתב הערעור נדרשים "טעמים מיוחדים"?
תשובה: אין כל צורך ב"טעמים מיוחדים" על-מנת לבסס ולהיעתר לבקשה לתיקון ואין כל מניעה מצירוף נימוק ערעור נוסף.

שאלה: האם תקנה 417 לתקסד"א חלה על בקשת רשות ערעור?
תשובה: לא, ואולם אותו הגיון העומד בבסיסה עומד גם בבסיס המנגנון לתיקון בקשת רשות ערעור {תקנה 92 לתקסד"א; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, בעריכת ד"ר ש' לוין), 353, 362-361; רע"א 8719/99 אברהם סיני נ' שמואל חייק, פדאור 00(2), 55 (2000)}.

שאלה: מהו הדין כאשר מבוקש להחליף ערעור מקורי בערעור חדש לגמרי?
תשובה: ב- ע"א 3657/09 {יעקב ברזילי נ' עמיחי אוחיון, תק-על 2009(4), 3496, 3497 (2009)} נטען כי המערערים החליפו את עורכי-דינם וכי לאחר עיון בהודעת הערעור המקורית ונימוקיה, סבר בא-כוחם החדש כי מן הראוי שטענות המערערים יוצגו באופן מפורט, ממוקד ונהיר יותר.
בבקשה צויין כי כתב הערעור המקורי כולל טענות שבא-כוחם החדש של המערערים סבור כי הן אינן נצרכות וכי יש להשמיטן מהודעת הערעור המתוקנת וכי הודעת הערעור המתוקנת כוללת מיקוד ופירוט של טענות שהובאו בכתב הערעור המקורי. המשיבים התנגדו לבקשה.
כב' הרשמת גאולה לוין דחתה הבקשה וקבעה כי אומנם, הבקשה הוגשה בשלב מקדמי של בירור ההליך טרם הוצא צו סיכומים בתיק וטרם התקיים דיון בערעור לגופו, אולם הבקשה אינה מכוונת לתיקון ממוקד בכתב הערעור בדרך של הוספה, השמטה או תיקון נקודתי. עוד נקבע כי:
"...אינטרס הוודאות הדיונית בשילוב התפיסה לפיה הודעת הערעור נועדה להגדיר את גבולות ההליך ואילו מיקוד ופירוט הטענות נעשה בשלב הסיכומים בכתב תוך שמירה על השוויון בין בעלי הדין, מובילים למסקנה כי ככלל תקנה 417 לתקנות לא נועדה לאפשר לבעל הדין שיזם את הערעור לבצע מקצה שיפורים על דרך של החלפת כתב ערעור מקורי בכתב ערעור חדש "משופר". בחינת הדברים בראי פסיקתו של בית-משפט זה מלמדת אף היא כי גישת בית-המשפט בנוגע לבקשות להחלפת כתב ערעור מקורי בכתב ערעור מתוקן חדש - להבדיל מבקשה לתיקון נקודתי של כתב הערעור בשלב מקדמי של ההליך - הינה גישה מסוייגת (ראו למשל: בש"א 1516/98 הנ"ל, שם ראה בית-המשפט להיענות לבקשה כאמור כחלק מההגנה על זכות הייצוג של המערערים אשר לא היו מיוצגים בעת הגשת כתב הערעור המקורי).
7. בנסיבות המקרה שלפניי לא מצאתי כי מתקיימות נסיבות המצדיקות היענות לבקשה. המערערים היו מיוצגים בעת שהגישו את כתב הערעור המקורי. העובדה כי בחרו להחליף את באי-כוחם לאחר הגשת הערעור אין בה, כשלעצמה, כדי להצדיק את החלפתו של כתב הערעור המקורי בכתב ערעור מתוקן חדש. זאת ועוד; לא שוכנעתי כי הבקשה להחלפת כתב הערעור הכרחית בנסיבות העניין. מהבקשה ומעיון בחומר שהוגש בתיק עולה כי השינויים שהוכנסו בכתב הערעור החדש הם משני סוגים: הסוג האחד עניינו בטענות שהופיעו בכתב הערעור המקורי ובא-כוח המערערים סבר כי הן אינן נצרכות ולפיכך ביקש להשמיטן. התיקון בעניין זה אינו מצדיק החלפת כתב ערעור מקורי בכתב ערעור חדש (להבדיל מתיקון ממוקד שעניינו השמטת הסעיפים הרלוונטיים מהודעת הערעור המקורית). מכל מקום, בא-כוח המערערים יוכל להודיע על זניחת טענות אלה במסגרת סיכומיו בכתב. הסוג השני עניינו בטענות שהופיעו בכתב הערעור המקורי אולם בא-כוח המערערים סבר כי יש מקום לחדדן ולמקדן תוך הוספת נימוקים משפטיים ואסמכתאות בעניינן. הרצון לשכתוב ולליבון הטענות שהועלו במסגרת כתב הערעור המקורי אף היא אינה מצדיקה את החלפת כתב הערעור המקורי בכתב ערעור חדש. כאמור, כל תכליתו של כתב הערעור היא לשרטט את גדרי המחלוקת כדי שהצד שכנגד יידע מפני מה עליו להתגונן. תיאורים עובדתיים מפורטים וניתוח משפטי מנומק צריך שימצא את מקומו בסיכומים באופן שיישמר השוויון הדיוני בין הצדדים, מה-גם שהדיון בערעור יתנהל ממילא על-יסוד הסיכומים שיוגשו (ראו: ע"א 6929/05 מגיריש נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, תק-על 2006(1), 474 (2006) והאסמכתאות המובאות שם). מעבר לנדרש יוער כי גם טענות המשיבים בדבר הרחבת החזית בטיעוני המערערים - אם יוסיפו לעמוד על טענות אלה - מקומם במסגרת הסיכומים בכתב."
25. פרטים נוספים - תקנה 418 לתקסד"א
שאלה: מהי הסמכות הקיימת לבית-המשפט על-פי תקנה 418 לתקסד"א?
תשובה: הסמכות לקבלת פרטים קיימת כאמור, הגם שהשימוש בה, ככל הנראה, הוא נדיר. יחד-עם-זאת וככל שהסמכות מוקנית לרשם {ע"א 6426/98 יונה קייקוב נ' שותא טל, פדאור 00(8), 385 (2000)}.

26. מסמכים שיש לצרפם לכתב הערעור - תקנה 419 לתקסד"א
שאלה: מהם המסמכים שיש לצרף לכתב הערעור?
תשובה: על-פי התקנות מוטלת חובה על מערער להגיש – עם הודעת הערעור – גם טופס ריק של הודעה על הפקדת עירבון למילוי על-ידי מזכירות בית-המשפט {תקנה 419(3) לתקסד"א}.
על-פי סדרי הדין, לכתב ערעור ניתן לצרף רק את המסמכים הנקובים בתקנה 419 לתקסד"א, כלומר, החלטות הערכאות הקודמות הנוגעות לאותו עניין. בהגשת הערעור על מסמכיו כמצוות תקנה 419(1) לתקסד"א נחסכים עגמת נפש למתדיינים והדיון מתועל היטב ונמנעות טעויות.
אחד המסמכים שיש לצרף לכתב הערעור הוא טופס של הודעה על הפקדת העירבון או על מתן הערובה. סדרי דין מתוקנים מחייבים מערער להגיש לבית-המשפט טופס "על החלק" ומתפקידה של מזכירות בית-המשפט למלא את הטופס. דרישה זו נועדה להביא לידיעת הצד שכנגד בצורה מוסמכת ומטעם בית-המשפט, דבר קיומו של הערעור ודבר מילויו של התנאי העומד ביסוד הערעור על הפקדת עירבון להבטחת הוצאות המשיב {ע"א 4818/90 כהן נ' כהן, תק-על 91(2), 795 (1991)}.


שאלה: מהו הדין באשר לאי-צירוף החלטה נשוא הודעת הערעור?
תשובה: ב- רע"א 8694/99 {רפי אדר נ' מנחם שטרום, פדאור 00(2), 95 (2000)} נדונה בקשה למחיקת ערעור מחמת אי-צירוף החלטה. בית-המשפט דחה הבקשה והתיר לצרף ההחלטה.

27. מסמכים שיש להמציאם למשיבים - תקנה 420 לתקסד"א
שאלה: מהם המסמכים שיש להמציא למשיב בערעור?
תשובה: יש להמציא למשיב בערעור עותק של כתב הערעור, עותק של ההחלטה שעליה מערערים והודעה על הפקדת עירבון או ערובה או הודעה על החלטת הרשם לפטור מן החובה להפקיד עירבון {ע"א 6054/07 ויקטור אביזדה נ' אמיר אשורי, תק-על 2008(3), 3317, 3318 (2008)}.

שאלה: מהי התכלית הקבועה בתקנה 420 לתקסד"א?
תשובה: תכלית ההסדר היא לגרום לכך, שמירוץ המועדים {ראה גם תקנה 434 לתקסד"א העוסקת בהגשת הערעור שכנגד} להגשת ערעור שכנגד יתחיל רק כאשר המשיב יודע, כי המערער עשה את כל הדרוש כדי שערעורו יגיע לשמיעה. הואיל וכל עוד לא הופקד העירבון קיימת האפשרות כי ההליך יידחה באין הפקדת עירבון כאמור בתקנה 431 לתקסד"א ולכן מתחיל מירוץ המועדים להגשת ערעור שכנגד עם ההודעה למשיב על הפקדת העירבון {ראו י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית בעריכת ד"ר ש' לוין, ירושלים, התשנ"ה-1995), 842}.
בכך מוגשם אינטרס של יעילות דיון, אשר ביטויו במניעת הגשתם של ערעורים שכנגד אשר עלול להתברר בדיעבד כי היו מיותרים, אם בסופו-של-דבר הערעור שהוגש כלל לא יתברר, בשל אי-הפקדת עירבון {בש"א 814/03 דוד וובר נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פדאור 03(3), 185 (2003)}.

שאלה: אימתי מתחיל מירוץ המועדים להגשת ערעור שכנגד?
תשובה: מירוץ המועדים להגשת ערעור שכנגד מתחיל מיום שהומצאו למשיב כתב הערעור והודעה על הפקדת עירבון. הסדר הטוב מחייב, שבית-המשפט לא ימציא למשיב את כתב הערעור לבדו, אלא ימתין עד להפקדת עירבון, ואזי ימציא את כל המסמכים יחדיו. לא עשה כן, אלא המציא למשיב את כתב הערעור לפני שהופקד העירבון, המועד להגשת ערעור שכנגד לא יתחיל, שכן לא היתה זאת המצאה "לפי תקנה 420" {ע"א 2835/00 חיים אהרון נ' רוזנצוויג יהושע, פדאור 02(13), 581 (2002)}.

שאלה: האם תנאי "ההמצאה" התקיים כאשר העותק שנשלח למשיב לא כלל את הערבות חרף העובדה כי הערבות הופקדה/אושרה?
תשובה: אף אם אושרה הערבות בו ביום שהוגשה, והעותק שנשלח למשיב לא כלל את החלטת הקיבול - לא התמלא התנאי הקבוע בתקנות {ע"א 2590/90 נסים נ' דניאלי, תק-על 91(2), 1559 (1991)}.

28. ערעור שאינו בהתאם להוראות - תקנה 421 לתקסד"א
שאלה: מהו הדין באשר להגשת ערעור שלא בהתאם להוראות?
תשובה: כאשר לא נערך כתב טענות כדבעי, אין פקיד הרישום של בית-המשפט רשאי לסרב לקבלו ולסרב להביאו לפני השופט. לא כן לעניין הגשת כתב ערעור, שאם אינו ממלא אחר הוראות פרק כ"ח שבתקנות סדר הדין האזרחי, רשאי פקיד בית-המשפט, שלא לקבלו ושלא להביאו לפני בית-המשפט; אך סירוב זה אינו סופי, ולפי בקשת המערער יכריע בכך שופט של בית-המשפט שלערעור, שאליו הוגש כתב הערעור.
ההכרעה של השופט לפי תקנה זו אינה אלא לעניין האדמיניסטרטיבי של קבלת כתב הערעור על-ידי פקיד בית-המשפט, ואין היא בבחינת מעשה-בי-דין, המכריע בגוף טענותיהם של בעלי הדין, אם הערעור שהוגש ממלא אחר הוראות תקנות סדר הדין האזרחי ואם לאו, ואשר-על-כן כל אחד מהצדדים לערעור רשאי לחזור ולהעלות טענות אלה בעת שמיעת הערעור לגופו [ב"ש 1096/83 יצחק גמזו נ' גולוב דוד, פ"ד לח(1) 29, 31 (1984)}.

שאלה: מהי האחריות המוטלת על מזכירות בית-המשפט?
תשובה: הוראת תקנה 421 לתקסד"א מחייבת את מזכירות בית-המשפט לבדוק, לפני קבלת המסמכים, אם כתב הערעור נערך בהתאם לתקנות, אם הוגש הערעור תוך המועד החוקי, אם נתקבלה רשות לערער כאשר זו דרושה ואם צורפו לכתב הערעור כל שאר מסמכים הדרושים על-פי התקנות, כשהם נוחים לקריאה.

29. איחוד בעלי דין - תקנה 422 לתקסד"א
שאלה: מהו הדין באשר לאיחוד בעלי דין?
תשובה: תקנה 422 לתקסד"א מאפשרת צירוף משיב, והמדובר בעניין שבשיקול-דעת {י' זוסמן סדרי הדין האזרחי, שם, סעיף 633, בעמ' 813; רע"א 5727/04 שמעון בן עמי נ' שולמית ברסלב, פדאור 04(14), 822 (2004)}.
ב- רע"א 5727/04 {שמעון בן עמי נ' שולמית ברסלב, פדאור 04(14), 822 (2004)} קבע בית-המשפט:
"ה. בטרם אכריע בבקשה, אציין כי המבקש ביקש להמתין בהחלטה זו עד שתוגש בימים הקרובים בקשה להצטרפות הארגון הארצי היציג להגנת הדייר כמערער, נוכח חשש להשפעה על דיירים אחרים. אין בדין הוראה המאפשרת צירוף מערערים או מבקשים (כבמקרה דנן); ראו גם ע"א 7696/98 ד' אסרף נ' מינהל מקרקעי ישראל, תק-על 2000(1), 605 (2000) מפי הרשמת – כתארה אז – ח' מאק-קלמנוביץ, והציטוט שם מתוך י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה 7, בעריכת ש' לוין), סעיף 628, עמ' 805). אמנם, בית-משפט זה הרחיב במידה מסויימת את הגדרתו של "בעל דין" לעניין ערעור והוסיף מי שזכותו נפגעה בהיותו צד להליך, גם אם אינו צד פורמלי, כבעל זכות לערער (ראו בש"פ 658/88 מוחמד סארי חסן נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(1), 670 (1991); ראו גם רע"א 5985/03 מדינת ישראל נ' אפרופים, תק-על 2003(3), 110 (2003) מפי הרשם – כתארו אז – ע' שחם). אין ענייננו נופל בגדר זה. עם זאת, הדין – תקנה 422 לתקנות סדר הדין האזרחי – מאפשר צירוף משיב, והמדובר בעניין שבשיקול-דעת (י' זוסמן סדרי הדין האזרחי, שם, סעיף 633, עמ' 813), אך סבורני כי אין מקום לכך בנסיבות. בסופו-של-יום, הבעיות שמעורר התיק מוכרות למבקש מקדמת דנא; ההתדיינות בין הצדדים נמשכת, כאמור, מאז 1992, ובכל מקרה התעוררו הבעיות העלולות להטריד את הארגון הנזכר למצער מעת פסק-הדין של בית-הדין לשכירות מיום 14.2.01. אין מקום לצירוף מאוחר, ואין בידי לקבל את הבקשה להמתין בהחלטה בעניין זה."

30. ערעור על תובענות שאוחדו - תקנה 423 לתקסד"א
שאלה: מהו הדין באשר לאופן הגשת ערעור על תובענות שאוחדו?
תשובה: איחוד התובענות בערכאה הקודמת מביא לכך שניתן להגיש ערעור אחד לגבי כל התובענות, ואין צורך בהודעת ערעור נפרדת לכל אחת מהן, אך אין ללמוד מכך, שאם אוחד הדיון כאמור, ניתן להגיש ערעור שכנגד על כל עניין שנדון בבית-המשפט קמא, בלי קשר לעניינים שהועלו לדיון בהודעת הערעור הראשית {ע"א 584/89 לה טלמכניק אלקטריק ס.א. נ' יעד אלקטריק שירות ובצוע עבודות חשמל בע"מ, פ"ד מד(2), 820, 824 (1990)}.
כאשר התובענות לא אוחדו, ולא ניתנה בהם החלטה משותפת - אין בעל הדין רשאי לקצר את דרך ולהגיש ערעור אחד על כל ההחלטות שניתנו, אלא עליו להגיש ערעור נפרד. ייתכן ולאחר הגשת כל הערעורים יהיה מקום לשקול קיום דיון אחד בכולם, אם הם מעוררים עניין עובדתי או משפטי משותף {דברי כב' הרשם איתן בורנשטיין ב- בש"א (מחוזי ת"א) 24498/07 עמיקם ארז נ' רפי רותם, תק-מח 2008(1), 5887 (2008)}.
ב- ע"א 1617/07 {ישראל קלר נ' שאול דיטל, תק-על 2007(2), 5231 (2007)} קבעה כב' הרשמת שושנה ליבוביץ כי מפסק-דינו של בית-משפט קמא עולה כי עקב האיחור שחל בהגשת הבקשות נשוא פסק-הדין השני, הבקשות לא נתבררו יחד ובית-המשפט דן בהן בנפרד ואף ניתן בהן פסק-דין נפרד (אם כי בפסק-הדין השני מפנה בית-המשפט לעניין העובדות והנימוקים לפסק-דינו הראשון).
במצב דברים זה, לא חלה תקנה 423 לתקסד"א. לפיכך, נקבע כי על המערער להגיש ערעור נפרד על פסק-הדין השני.

31. מיהו משיב - תקנה 424 לתקסד"א
שאלה: מי יהיה משיב בערעור שהוגש?
תשובה: כל מי שהיה בעל דין בתובענה בפני הערכאה הקודמת ואיננו מערער, יהיה משיב בערעור {בש"א 1770/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' ברנע, פ"ד מה(5), 875 (1991); ע"א 584/89 לה טלמכניק אלקטריק נ' יעד אלקטריק שירות וביצוע עבודות חשמל בע"מ, פ"ד מד(2), 820 (1990)}

שאלה: האם בסמכותו של המערער להחליט מי יהיה המשיב או עליו להשאיר זאת לשיקול-דעתו של בית-המשפט?
תשובה: המערער אינו רשאי להחליט אם להשמיט שמו של המשיב מהודעת הערעור. מחובתו להביא בפני בית-משפט שלערעור את שמות כל בעלי הדין, שהיו צדדים לדיון בערכאה דלמטה ובשום מקרה אין פוטרים מערער מלעשות את מי שהיה בעל דין למשיב בערעור {ע"א 1439/90 מדינת ישראל (רכבת ישראל) נ' הום חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מז(2), 346 (1993)}.

שאלה: מהי מטרת תקנה 424 לתקסד"א?
תשובה: מטרת התקנה הנ"ל ליידע את בית-המשפט שלערעור לגבי זהות בעלי הדין העלולים להיפגע על-ידי הערעור. צירופם של המשיבים שהיו בעלי דין בערכאה הקודמת מקנה להם זכות טיעון {בש"א 4553/01 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' משה ברזילי ואח', פ"ד נה(5), 357 (2001)}.
נדגיש כי אין מדובר בתקנה טכנית, הואיל ואם בעל הדין העשוי להיפגע מתוצאות הערעור לא יצורף, יכול שתגרמנה תקלות חמורות בהליך, כגון שתוצאת פסק-הדין לא תחייב אותו {בש"א 4553/01 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' ברזילי, פ"ד נה(5), 357 (2001); בר"ע 413/04 האפוטרופוס הכללי כמנהל נכסי הקדש גליציה נ' "אגודה עטרה ליושנה בירושלים", פדאור 04(22), 417 (2004)}.

שאלה: אימתי יעשה שימוש בית-המשפט בסמכותו ויורה על סילוק על-הסף של הודעת הערעור?
תשובה: סילוק ערעור על-הסף בשל מחדל דיוני {אי-צירוף בעל דין כמשיב לערעור}, צריך להשתמש בו בזהירות ראויה ואין בו תחליף לדיון ממשי בערעור. סילוק הליך על-הסף הוא בבחינת אמצעי הננקט בלית ברירה, פתרון ענייני של המחלוקת לגופה עדיף {ע"א (מחוזי נצ') 27/08 גדעון רוה נ' בנק הפועלים בע"מ, תק-מח 2009(2), 16838, 16841 (2009)}.

32. צירוף משיב בידי בית-המשפט - תקנה 425 לתקסד"א
שאלה: מהו המבחן לצירופו של בעל דין כמשיב בערעור?
תשובה: המבחן לצירופו של בעל דין כמשיב בערעור הותווה על-ידי כב' השופט מ' שמגר ב- בש"א 3973/91 {אליהו נ' קרנית, פ"ד מה(5), 457 (1991); ראה גם רע"א 3093/92 וידרשל נ' שניר, תק-על 92(3), 1880 (1992); בש"א 218/00 דיירי מבנה עופרים בע"מ נ' החברה להגנת הטבע, תק-על 2000(2), 742 (2000); ע"א 4415/00 אהרון פרץ נ' אהרון פרץ ובניו (1997) בע"מ, פדאור 00(3), 320 (2000)}:
"ראשית – האם מי שמתבקשים לצרפו או בעל דין המבקש את הצירוף או תומך בו, עלול להיפגע ישירות מתוצאות ההכרעה במחלוקת נשוא הערעור אם לא יוחלט על הצירוף המבוקש. שנית, במידה וקיים סיכון כאמור – האם מן הראוי כי תוצאות ההכרעה במחלוקת נשוא הערעור – כולן או לפחות חלק מהותי מהן – יכבלו גם אותו אדם במעשה-בי-דין. התשובה לשאלה זו היא בדרך-כלל פועל יוצא של מידת הזדהות עניינו של האדם שמתבקשים לצרפו עם העניין נשוא הסכסוך הנדון בערעור. שלישית, בהנחה שהתשובה לנ"ל חיובית – האם שיקולים של יעילות וסדר הדיונים מצדיקים הצירוף האמור. כך ניתן, למשל, לשקול אם צירופו של צד בשלב הערעור עלול, כשלעצמו, להביא להחזרת הדיון לערכאה הראשונה ואם יש הצדקה אובייקטיבית לכך לפי מבחני יעילות הדיון. עיקרו של דבר, לבית-המשפט עומדת לעולם הסמכות לסרב לבקשת צירוף אשר יהיה בו כדי לסרבל את הדיון או להכביד עליו במידה מופרזת. נטל ההוכחה רובץ על מי שמבקש את הצירוף" {ראה גם ע"א 3889/08 משה כהן נ' כונס הנכסים הרשמי חיפה, תק-על 2009(2), 3956 (2009); רע"א 7945/99 שילר גד – עורך-דין הנאמן על נכסי הפש"ר נ' לוין אלון – בפשיטת רגל, פדאור 00(2), 21 (2000)}.
עיון בפסק-הדין ב- בש"א 3973/91 שלעיל ובהחלטות שהתקבלו בעקבותיו מגלה, כי צירופם של בעלי דין כמשיבים בערעור הותר כאשר הוכח, כי לא עמדה לרשותם האפשרות להצטרף להליך בערכאה הראשונה מחמת חוסר ידיעה {בש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, פ"ד מה(5), 457, 463 (1991); ע"א 2003/94 תה ויסוצקי (ישראל) בע"מ נ' רות גורנשטיין, תק-על 94(3), 1845 (1994); המ' 242/63 דקרסל נ' כהן, פ"ד יז 1120 (1963); ע"א 2740/97 מינס מנשה נ' מינס ימימה, תק-על 99(1), 57 (1999); ע"א 5586/98 ICTS INTERNATIONAL N.V נ' לונג השקעות בע"מ, תק-על 98(3), 1220 (1998); ע"א 2442/95 מ.ל.ת מבנים לתעשיה בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מט(5), 85 (1996); בש"א 218/00 דיירי מבנה עופרים בע"מ נ' החברה להגנת הטבע, פדאור 00(1), 342 (2000)}.

33. הוצאות הערעור - תקנה 427 לתקסד"א
שאלה: מהי התכלית בחיוב המערער להפקיד עירבון?
תשובה: התכלית בהפקדת עירבון היא - לערוב את הוצאות המשיב. דרישה זו אינה מצטמצמת להליכי סרק. גם כאשר ההליך מעורר שאלות ממשיות הראויות להתברר, גם אז יש להגן על זכותו של בעל הדין שכנגד, שזכה בדין בבית-המשפט קמא, כי יעמוד לרשותו מקור זמין וודאי לממש את גביית ההוצאות שיפסקו לטובתו, ככל שיפסקו.
בשלב הערעור, לאחר שכבר התקבלה החלטה שיפוטית בסוגיה, בעלי הדין אינם ניצבים במדרגה שווה. מכאן ההוראה הדיונית כי כל הליך ערעור חייב בהפקדת עירבון, שתכליתו הוא הגנה על זכותו של בעל הדין שזכה בדין בערכאה קמא לממש את גביית ההוצאות שיפסקו לטובתו, ככל שיפסקו, באופן זמין וודאי {ע"א 7749/08 עו"ד בלטר יעקב נ' יצחק מזרחי, תק-על 2009(4), 2668 (2009)}.
תכליתה של חובת הפקדת העירבון, המושתת ככלל על המערער, גלויה וברורה היא: עיקרה הבטחת הוצאותיו של המשיב, בלא צורך בהליך נוסף ומסורבל, היה וידחה הערעור. כך, לא רק כעניין של נוהג אלא גם של הגינות, שאם-לא-כן החלופה תהא הפקרתו של בעל הדין שזכה בערכאה הדיונית לכורח של תביעה נפרדת של הוצאותיו. אכן, בשונה מתובענה המתבררת לראשונה בערכאה דיונית, הרי שבערעור ההנחה היא כי פסק-הדין עליו משיג המערער או העותר נכון הוא. לפיכך יש צידוק מלא לחייב את המערער כי יבטיח מראש את הוצאותיו של המשיב {ע"א (מחוזי מר') 41395-06-10 אליעזר דרף נ' היועץ המשפטי לממשלה, תק-מח 2010(3), 8078 (2010); בש"א 3636/98 יערי נ' אלי, תק-על 98(3), 58 (1998)}.

שאלה: מהם השיקולים הרלבנטיים לצורך קביעת סכום העירבון?
תשובה: יש לקחת שורה של שיקולים בכל הקשור בשיעור העירבון ועיקרם המקובל בדרך-כלל בסוג ההליך הנידון וזאת בהתחשב בהיקפו של ההליך, במידת מורכבותו, סכום ההוצאות שנפסקו בערכאה ראשונה, מספר המשיבים ומספר עורכי-הדין המייצגים אותם, וכן בשיעור ההוצאות הצפוי אם ההליך ייכשל {ע"א (מחוזי יר') 3099/09 דניאל סוסנוביק נ' הנהלת בתי-המשפט, תק-מח 2009(2), 12028, 12029 (2009)}.

שאלה: מהם השיקולים שעל בית-המשפט לשקול בבואו לדון בבקשה לפטור מהפקדת עירבון?
תשובה: ההכרעה אם להעניק פטור מהפקדת עירבון או הקלה בשיעור העירבון נבחנת תחת מבחן יכולתו הכלכלית של המערער וקיומם של סיכויים טובים להליך המוגש על ידו {בש"א 3184/10 עיריית תל אביב נ' מחמד אבו זייד, תק-על 2010(2), 2996 (2010)}.

שאלה: האם סוגיית הפטור מתשלום אגרה וסוגיית הפטור מהפקדת עירבון – חד הן?
תשובה: לא. גם משהחליט הרשם לפטור את המערער מתשלום אגרה, יש להידרש לשאלה האם לפוטרו גם מהעירבון {על התכלית העומדת בבסיס כל אחד מההסדרים הללו ועל השוני ביניהם, כפי שהוא עולה מתקנה 432(א) לתקסד"א, עמד בית-המשפט ב- בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד(2), 383 (1990)}.

שאלה: מה הדין באשר לאי-הפקדת עירבון?
תשובה: אי-הפקדת העירבון במועד גוררת אחריה רישום הערעור לדחיה לפני בית-המשפט או הרשם, כאמור בתקנה 431 לתקסד"א {בש"א 2824/04 אכטמן חברה להנדסה בע"מ נ' א. אבגל טכנולוגיה בע"מ (בפירוק), פ"ד נט(2), 188 (2004)}.

34. עירבון - תקנה 428 לתקסד"א
שאלה: למי הסמכות לקבוע את גובה העירבון שיש להפקיד?
תשובה: הסמכות בדבר קביעת העירבון אותו נדרש המערער להפקיד בבית-המשפט נתונה לרשם של בית-המשפט {רע"א 3367/09 מאיר הוניגבוים נ' טפחות בנק למשכנתאות והשקעות בע''מ, תק-על 2009(3), 1997 (2009)}. נעיר כי מלאכת קביעת סכום העירבון איננה מדע מדוייק {ע"א 2871/00 מועין ח'ורי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, פדאור 00(3), 758 (2000)} לא ניתן לכמת מראש משקלו של כל אחד מן השיקולים המנחים ולהציב את הנתונים הספציפיים של תיק פלוני במעין "נוסחה" לקביעת סכום העירבון.

שאלה: האם דין ערבות בנקאית כדין עירבון?
תשובה: כן {עמ"נ (מחוזי נצ') 8853-07-10 אייס רשתות שיווק - מוצרי צריכה בע"מ נ' מנהל הארנונה של עיריית טבריה, תק-מח 2010(3), 9898 (2010)}.

35. ערובה במקום עירבון - תקנה 429 לתקסד"א
שאלה: אימתי יתאפשר להמיר עירבון על-פי תקנה 429 לתקסד"א?
תשובה: על המבקש להראות כי קיימת "ערובה סבירה אחרת" להבטחת הוצאותיהם של המשיבים {רצ"פ (מחוזי ת"א) 1280-09 חביב נג'יב חאג' נ' בשארה גאד חאג', תק-מח 2010(3), 16371 (2010)}. התקנה הנ"ל לא באה לפטור את המערער מהבטחת הוצאותיו של המשיב, אלא להקל עליו, שעה שניתן להבטיח את הוצאותיו של המשיב בדרך אחרת {ע"א (מחוזי ב"ש) 13253-03-10 עופר בן אבי נ' דב כהן, תק-מח 2010(2), 11476 (2010)}.

שאלה: האם הוראות תקנה 241 לתקסד"א חלות על תקנה 429 לתקסד"א?
תשובה: על-פי תקנה 429 לתקסד"א, אין מדובר ב"בקשה" אלא ב"הודעה", וממילא אין מדובר במקרה זה בהליך של בקשה בכתב, ותקנה 241 לתקסד"א אינה חלה {רע"א 8755/99 ערטול עאטף נ' מדינת ישראל – מנהל מס ערך מוסף טבריה, פדאור 00(2), 130 (2000)}.

שאלה: כיצד יתבצע תהליך ה"המרה"?
תשובה: תקנה 429 לתקסד"א, מאפשרת למערער לצרף הודעה בה הוא מודיע על רצונו ליתן ערובה אחרת. גם אם הבקשה אינה נעשית על דרך הודעה כזו, אלא בצורה של בקשה בכתב, אין הכרח בצירופו של תצהיר. זהו הדין כאשר השינוי המתבקש בערובה יסודו בטעמי נוחות גרידא, והוא יותר בבחינת שינוי צורה מאשר שינוי בביטחון הגלום בערובה, למשל הפקדת ערבות בנקאית חלף פיקדון כספי {רע"א 4504/00 רשות הנמלים והרכבות נ' אבו חמדה מוחמד שחאדה, פדאור 00(3), 323 (2000)}.

שאלה: האם ערבות צד ג' יכולה להיחשב כעירבון?
תשובה: לא, ערבות צד ג' תיחשב כ"ערובה אחרת".

שאלה: האם התחייבות עצמית של המערער יכולה להוות עירבון?
תשובה: לא, ומשמעותה מתן פטור מן החובה להפקיד עירבון {ראה גם עע"מ 4302/10 רינה גרינברג נ' ראש העיר כרמיאל, תק-על 2010(3), 1331 (2010); רע"א 4620/09 מרים בן לולו נ' הקרן הקיימת לישראל, תק-על 2009(3), 2785, 2786 (2009); עע"מ 6130/09 עלי חג' יחיא נ' פקיד רישוי לכלי יריה, תק-על 2009(3), 2811 (2009); רע"א 2340/09 יהונתן רבינוביץ נ' מערכת ערב ערב באילת בע"מ, תק-על 2009(1), 5173 (2009); רע"א 11105/08 ירון דהאן נ' מדינת ישראל (משרד הביטחון), תק-על 2009(1), 1175 (2009); ע"א 5787/08 דניאל קפאח נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות, תק-על 2008(4), 1345, 1346 (2008)}.

שאלה: האם כספים בתיק הוצאה לפועל יכולים להוות חלופה נאותה לעירבון הנדרש?
תשובה: לא, מאחר ולא הוכרעה שאלת זכאותה של המערערת בכספים האמורים ואין המדובר בכספים מוחשיים {ע"ר (מחוזי ת"א) 25050-01-10 טובה צרפתי נ' עזבון מאיר פרידמן ז"ל, תק-מח 2010(2), 2052, 2053 (2010)}.

36. קביעת ערובה - תקנה 430 לתקסד"א
שאלה: בידי מי הסמכות לקבוע ערובה?
תשובה: תקנה 430 לתקסד"א מסמיכה את המזכיר הראשי לקבוע סכום העירבון. ברם, תקנה זו באה ללמדנו כי שיקול-הדעת של הרשם בבואו לבחון סכום עירבון שנקבע על-ידי מזכיר ראשי הינו רחב ביותר. מתפקידו של רשם, איפוא, לבחון בקשות אלו {בש"א 3184/10 עיריית תל אביב נ' מחמד אבו זייד, תק-על 2010(2), 2996, 2997 (2010)}.

שאלה: האם היעדר יכולת כלכלית, כמו גם סיכויי ההליך, רלוונטיים בבקשה לשינוי גובה העירבון הנובעת מטענת הצדדים לפיה הוא חורג, לכאן או לכאן, מהשיעור הראוי לצורך עמידה בתכלית הפקדתו, במידה המצדיקה את שינוי סכומו?
תשובה: לא {בש"א (מחוזי ת"א) 19980/08 דורון טל נ' יונה גרשי, תק-מח 2008(4), 10193, 10194 (2008)}.

37. דחיית ערעור מהיעדר ערובה - תקנה 431 לתקסד"א
שאלה: מהו הדין כאשר המערער לא קיים את ההוראה בדבר הפקדת עירבון או ערובה?
תשובה: הערעור יירשם לדחיה {ראה תקנה 431 לתקסד"א; ע"א 2868/09 אחמד סלאח חמודה נ' משרד הבינוי והשיכון, תק-על 2009(3), 2146, 2148 (2009); ע"א 6108/05 הרברט פרלמן נ' יעקב פודים, פדאור 05(11), 819 (2005); בש"א 3780/98 גיא רוזן נ' כפר הרי"ף כפר שיתופי להתיישבות חקלאית, פ"ד נב(3), 625 (1998)}.

38. פטור מחובת עירבון - תקנה 432 לתקסד"א
שאלה: אימתי יינתן פטור מהפקת עירבון?
תשובה: לצורך יישום תקנה 432 לתקסד"א, על בית-המשפט לבחון את מצבו הכלכלי של המערער וכן את הסיכויים להצלחת הערעור {ע"א (מחוזי ת"א) 22119-11-09 עזבון המנוח אברהם-שלום אליהו ז"ל נ' מרדכי אבני, תק-מח 2010(3), 12453, 12454 (2010)}. רוצה לומר, השיקולים שיש לשקול לצורך מתן פטור מלא או חלקי מהפקדת עירבון הם שניים: מצבו הכלכלי של בעל הדין, והאם ידו משגת לעמוד בתשלום העירבון; וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל.

שאלה: האם שני התאנים שמנינו לעיל מצטברים?
תשובה: כן. התנאים לפטור, הם מצטברים ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור {בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-על 2007(4), 329 (2007)}.

שאלה: האם עצם העובדה שהמבקש פטור מתשלום אגרה, יש בה כדי להביא לפטור אוטומטי מהפקדת עירבון?
תשובה: לא {בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-על 2007(4), 329 (2007)}.

שאלה: האם מקום בו לא ניתן למערער פטור מתשלום אגרה בערעור, לא התקיימו התנאים על-פי תקנה 432(א) לתקסד"א, המעניקים לרשם בית-המשפט סמכות לפטור מחובת הפקדת עירבון?
תשובה: אין בעצם העובדה כי לא נתבקש פטור מתשלום האגרה בכדי לשלול אפשרות להיזקק לבקשה לפטור מעירבון {ע"א 10223/04 אוחנה חברה לאחזקות תיירות ותעשייה בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, תק-על 2005(1), 667 (2005)}.

39. שינוי החלטה בעניין עירבון - תקנה 433 לתקסד"א
שאלה: מהם השיקולים העומדים לרשם בבואו לדון האם להגדיל את סכום העירבון?
תשובה: תקנה 433 לתקסד"א מעניקה לרשם את הסמכות להגדיל את סכום העירבון בהליך בשים-לב למספר שיקולים, ובמרכזם העיקרון כי תכליתו של העירבון הינו להבטיח את יכולתו של בעל הדין להיפרע בגין הוצאותיו בהליך הערעור בלבד, ככל שייפסקו {ע"א 8954/06 ווקף מוחמד ואברהים עבדלרבו מעו נ' האפטרופוס הכללי, תק-על 2009(4), 2654, 2655 (2009)}.
סכום העירבון שנקבע אמור לשקף גם את גובה העירבון המקובל בדרך-כלל בסוג ההליך הנידון וזאת בהתחשב בהיקפו של ההליך, במידת מורכבותו, סכום ההוצאות שנפסקו בערכאה הראשונה, מספר המשיבים ומספר עורכי-הדין המייצגים אותם, וכן בשיעור ההוצאות הצפוי אם ההליך ייכשל.
כך לדוגמה, ב- ע"א 935/09 {מגורים יזום ובניה בע"מ נ' חברת פלא פון תקשורת בע"מ, תק-על 2009(2), 1077, 1078 (2009)} הוגדל העירבון מסך של 30,000 ₪ ל- 60,000 ₪.

40. ערעור שכנגד טעון הודעה - תקנה 434 לתקסד"א
שאלה: אימתי תותר הגשתו של ערעור שכנגד?
תשובה: שלא כבעניין תביעה שכנגד, אשר בה די, כאמור, בזהות בין בעלי הדין לצורך האפשרות להגישה, הרי לגבי ערעור שכנגד נדרשים זיקה וקשר לעניין שנזכר בהודעת הערעור הראשי, כדי שתותר הגשתו של ערעור שכנגד {בש"א 3868/90 יעד אלקטריק שירות ובצוע עבודות חשמל בע"מ נ' לה טלמכניק אלקטריק ס.א., פ"ד מה(1), 256 (1990)}.

שאלה: מהי הפריבילגיה הקבועה בתקנה 434 לתקסד"א?
תשובה: בעצם האפשרות להגיש ערעור שכנגד מוענקת פריבילגיה למי שיכול היה לערער בערעור ראשי ולא עשה כן, לחרוג מפרקי הזמן הקצובים לו להגיש ערעור רגיל, ופריבילגיה זו מהווה גם כעין שוט כלפי הצד שכנגד החפץ בהגשת ערעור ראשי מצידו. דין הוא, שזכות זו לא תהא כלפי כל עניין שליבו של המערער שכנגד חפץ בו, אלא בהיות הערעור שכנגד סמוך על שולחנו של הערעור העיקרי ולשם הגשמת מטרותיו – שומה עליו שיהא באותו עניין בו עוסק הערעור העיקרי {ראה גם ע"א (מחוזי ת"א) 3042/04 לוי מאיר נ' אבני מזרחי ביצוע עבודות בניה בע"מ, תק-מח 2007(2), 1330, 1332 (2007)}.

שאלה: האם הערעור שכנגד יכול שיופנה כנגד בעל דין שלא ערער בערעור העיקרי?
תשובה: לא. אם יורשה נוהל זה, תיפרץ דרך לא רצויה, שבעל דין, המבקש לערער על פסק-דין והחייב לעשות כן תוך תקופה מוגבלת ובכפוף לדרישות שבתקנות, יעשה דרכו קלה: הוא יערער מחוץ לזמן, בהליך פשוט ולא מחייב המכונה ערעור שכנגד, בכל נושא וללא זיקה לערעור המקורי שהצמיח ההליך.
כלומר, ערעור-שכנגד תופס רק כלפי אותו בעל דין שהגיש את הערעור ולא כלפי בעל דין אחר שאינו מערער {ע"א 624/69 ליאון פילוסוף נ' פליקס דוידזון לראש העירייה ואח', פ"ד כד(2), 378, 382 (1970)}. אם כן, כל כולו של הערעור שכנגד נועד לאפשר לבעל דין שיריבו ערער על הפסק לטעון שיש להביא לשינויו של הפסק ולא רק לטעון לדחיית הערעור. לאור אופיו המוגבל של הערעור שכנגד מותנה קיומו בשני תנאים הכרחיים, והם – זהות העניין העומד לדיון וזהות בעלי הדין. ערעור שכנגד ניתן להגיש כלפי מי שערער, ואין אפשרות להגישו כלפי בעל דין שלא ערער כלל {ד"ר י' זוסמן, שם, 797; ב"ש 797/84 שוורץ נ' קופת תגמולים, פ"ד לח(4), 80, 83 (1984); ע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים, פ"ד מד(1), 239, 246 (1988); ע"א 584/89 לה טלמכניק נ' יעד אלקטריק, פ"ד מד(2), 820, 824 (1990}.

שאלה: מהם המועדים להגשת ערעור שכנגד?
תשובה: תקנה 434 לתקסד"א, קובעת שלושה מועדים אפשריים להגשת ערעור שכנגד {בש"א (מחוזי חי') 12677/07 עיריית קריית-ים נ' מרים בן עמי, תק-מח 2007(4), 14670, 14671 (2007)}: האחד, תוך 30 יום מהיום שבו הומצא לו (דהיינו, למשיב) כתב הערעור לפי תקנה 420 לתקסד"א. השני, או ניתנה החלטת הפטור לפי תקנה 432(א) לתקסד"א אם ניתנה במעמד המשיב. השלישי, או נמסרה ההודעה לפי תקנה 432(ב) לתקסד"א אם ניתנה שלא במעמד המשיב. נעיר כי כל שלושת האפשרויות שמנינו לעיל הן בתנאי שהערעור שכנגד יוגש "לא יאוחר משבעה ימים לפי התחלת הדיון בערעור.

41. הודעה כשהמערער פטור מערובה ואי-הגשת הודעה - תקנות 435 ו- 436 לתקסד"א
שאלה: אימתי יחל המועד להגשת ערעור שכנגד במקרה והמערער פטור מערובה?
תשובה: תקנה 435 לתקסד"א קובעת למעשה כי במידה והמערער פטור, על-פי חוק, מהפקדת ערובה, אזי, המועד להגשת ערעור שכנגד, כאמור בתקנה 434 לתקסד"א, יתחיל, מהיום שבו הומצא לו כתב הערעור.

שאלה: מה הדין באשר לאי-הגשת הודעה כאמור בתקנה 436 לתקסד"א?
תשובה: על-פי תקנה 436 לתקסד"א, אי-הגשת הודעה על ערעור שכנגד במועד הקבוע לכך בתקנות, אינו גורר אחריו דחיית או מחיקת הערעור שכנגד {בש"א (מחוזי חי') 10299/05 עופר כיבוי אש חילוץ והצלה בע"מ נ' חופית - קיבוץ כנרת בע"מ, תק-מח 2005(3), 13567, 13568 (2005)}.
תקנה 436 לתקסד"א קובעת כי אי-הגשת הודעת ערעור שכנגד אינה גורעת מסמכויות בית-המשפט שלערעור לפי התקנות או דין אחר, ויכולה היא לשמש סיבה, לפי שיקול-דעת בית-המשפט לדחיית הדיון בערעור או לצו מיוחד להוצאות. הוראה זו מפנה, בין היתר, לתקנה 462 לתקסד"א המסמיכה את בית-המשפט לתת החלטה בערעור לטובת משיבים אפילו לא הגישו ערעור או ערעור שכנגד כלל, ומכל מקום, מאפשרת דחיית מועד שמיעת הערעור כדי לתת סיפק בידי הצד שכנגד להיערך למתן תשובה לטענות המשיבה שעשויות היו להיכלל בהודעת ערעור שכנגד, אילו הוגשה {ע"א (מחוזי יר') 108/94 "סהר" חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' חנה ששון, תק-מח 96(1), 805, 806 (1996)}.
בית-משפט שלערעור, רשאי לדחות את מועד בירור הערעור כדי ליתן למערער שהות מספקת להתכונן לתשובה על ערעור שכנגד שהוגש או נמסר לו באיחור זמן, ובדרך זו יוכל להכשיר ערעור שכנגד שלא הוגש תוך המועד הקבוע.
נדגיש כי תקנות 434 עד 436 לתקסד"א, הדנות ב"ערעור שכנגד" אינן חלות על בקשות לרשות ערעור, ולכן אין זה רלבנטי, לדוגמה, מתי נודע לבעל דין כי הצד שכנגד הגיש בקשה לרשות ערעור {בש"א 316/96 יוסף חדד נ' דוד מלכה, תק-על 96(1), 23, 24 (1996)}.

42. תיק מוצגים - תקנות 437 עד 444 לתקסד"א
שאלה: מהם המסמכים שיכללו בתיק המוצגים של בעל דין בערכאת הערעור?
תשובה: תקנה 437(א) לתקסד"א, מתירה לכלול בכרך מוצגים "מסמכים שהוצגו לפני בית-המשפט הערכאות הקודמות".

שאלה: מהו הדין באשר לראיה שטרם הוחלט האם להתירה ואם לאו?
תשובה: כל עוד לא הוחלט בבקשה להתיר הגשת ראיה נוספת בערעור, לא תהיה בסיכומים בכתב התייחסות לראיה שהגשתה נתבקשה {עע"מ 9773/08 ניב בטחון (1997) בע"מ נ' עירית עפולה, תק-על 2009(1), 5221, 5222 (2009); ע"א 3966/01 יהושע TBWA פרסום ושיווק בע"מ נ' בון מארט מילניום בע"מ (בפירוק), תק-על 2002(3), 1832 (2002)}.

שאלה: מהו הדין כאשר צורפו ראיות לכרך מוצגים בערעור, וכן הסתמכות וציטוט מתוכן בכתבי טענות, בלא שהראיות הוגשו כדין בערכאה הדיונית ובלא שניתנה לגביהן החלטה בדבר הגשת ראיות נוספות בערעור?
תשובה: צירוף הראיות נעשה שלא כדין ודינן להימחק מן הסיכומים, שכן יש בהן כדי להכניס, שלא כדין, לתיק בית-המשפט ראיות אשר הגשתן לא הותרה {ע"א 3966/01 יהושע TBWA פרסום ושיווק בע"מ נ' בון מארט מילניום בע"מ (בפירוק), פדאור 02(2), 637 (2002)}.

שאלה: מהו הזמן להגשת תיק המוצגים?
תשובה: תקנה 438(1) לתקסד"א קובעת כי במידה ובית-משפט שלערעור הורה על שמיעת טענות בעל-פה, אזי, יש על המערער להגיש את העתקי המוצגים תוך 15 ימים מהיום שנמסרה לו ההודעה על שמיעת הטענות בעל-פה {ע"א (מחוזי יר') 5133-10 רוני בנימין נ' דני צלמרו, תק-מח 2010(2), 21416 (2010); ע"א (מחוזי יר') 16546-05-10 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-מח 2010(2), 18656 (2010); ע"א (מחוזי יר') 5138-10 עמותת ישיבת הר"ן בית מדרש גבוה לתלמוד נ' ישראל סגל, תק-מח 2010(2), 7588 (2010); ע"א (מחוזי יר') 2472/08 יהודה זר נ' מושב בית מאיר, תק-מח 2009(1), 11590 (2009)}.
על-פי תקנה 438(2) לתקסד"א, ניתן להגיש תיק מוצגים ביחד עם הגשת הסיכומים {בג"צ 7704/02, ע"א 9555/02 זידאן זידאן נ' שר העבודה והרווחה, תק-על 2003(3), 879 (2003)}. ב- ע"א 8708/96 {יוסף שיר נ' יחזקאל שיר, תק-על 2001(1), 755 (2001)} קבעה כב' הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ כי במקרה ונקבע מועד להשלמת הטיעון, חלה תקנה 438(2) לתקסד"א ולא תקנה 438(1) לתקסד"א.

שאלה: כיצד יש להגיש תיק מוצגים?
תשובה: במסגרת תיק המוצגים יש לסמן כל מסמך "במספר הסידורי שניתן למוצגים בבית-המשפט שבו הוגשו", כאמור בתקנה 439(א) רישא לתקסד"א. תקנה זו גם קובעת כי מסמכים אלה יתוייקו בתיק מיוחד, הוא תיק המוצגים, לפי מספר סידורי, מוצגי התובע תחילה מוצגי הנתבע לאחריהם, כאמור בתקנה 439(א) סיפא לתקסד"א {ע"מ (מחוזי יר') 829/05 ש' ג' נ' ד' ג', תק-מח 2006(1), 1877, 1882 (2006)}. נעיר כי כללים אלה חלים גם על המשיב, אשר רוצה להסתמך על מוצגים שלא נכללו בתיק המוצגים שהגיש המערער, וכפי שנראה להלן בתקנה 441 לתקסד"א.

שאלה: כמה עותקים של תיק המוצגים יש להכין?
תשובה: תקנה 440 לתקסד"א קובעת כי "תיק המוצגים, יחד עם רשימה של המוצגים הכלולים בו, יוגש לבית-המשפט במספר עותקים מספיק לשם המצאה למשיבים ובעוד עותק נוסף עבור בית-המשפט, ואם הורה בית-המשפט על שמיעת טענות שבעל-פה – בעוד שלושה עותקים נוספים עבור בית-המשפט" {ראה גם ע"א 1661/09 אשר שינברגר נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח תקווה, תק-על 2010(2), 3691 (2010)}.

שאלה: מהו המועד להגשת תיק מוצגים מטעם המשיב?
תשובה: תקנה 441(א) לתקסד"א קובעת כי במידה ורצה המשיב, לרבות משיב שהגיש ערעור שכנגד, להסתמך על מוצגים שלא נכללו בתיק המוצגים שהגיש המערער לבית-המשפט, עליו להגיש לבית-המשפט העתקים של המוצגים שלא נכללו במוצגי המערער וזאת בתוך 15 ימים מהיום שהומצא לו תיק המוצגים של המערער – אם הורה בית-המשפט על שמיעת טענות שבעל-פה, או יחד עם הגשת סיכומיו שבכתב – אם לא הורה בית-המשפט כאמור {ע"א (מחוזי יר') 22832-07-10 י.ד.ל. טללים השקעות ופיתוח בע"מ נ' מועצה איזורית מגילות, תק-מח 2010(3), 15129 (2010)}.

שאלה: האם בסמכותו של המערער להגיש תיק מוצגים נוסף?
תשובה: תקנה 442 לתקסד"א קובעת כי במקרה והמשיב בערעור שכנגד הגיש תיק מוצגים מטעמו, רשאי המערער, בתוך 7 ימים שהומצא לו תיק המוצגים של המשיב בערעור שכנגד, להגיש תיק מוצגים נוסף מטעמו.

שאלה: מהי מטרת תקנה 442 לתקסד"א?
תשובה: מטרת התקנה באה למנוע מצב בו המשיב בערעור שכנגד מפתיע את המערער במסמכים שונים.

שאלה: האם ניתן להגיש תיק מוצגים לאחר שעבר המועד לכך?
תשובה: כן. על-פי תקנה 443 לתקסד"א מסורה בידי הרשם הסמכות להתיר לבעל דין הגשת תיק מוצגים לאחר חלוף המועד, ובלבד שהמבקש הראה סיבה מספקת לכך והדבר לא יגרום לדחיית מועד הדיון. אין לראות בנוסח תקנה 443 לתקסד"א משום תימוכין לכך שבכל מקרה יוארך המועד להגשת תיק מוצגים ועל בעל הדין המבקש הארכת המועד להראות ולשכנע שיש בידו סיבה מספקת {ע"א 3694/99 דפנה ארדמן נ' חברת פרוייקט אורנים בע"מ, פדאור 00(2), 674 (2000)}.

שאלה: מהי המשמעות לאי-צירוף תיק מוצגים מטעם המערער?
תשובה: ניתן יהיה לקיים את הדיון בערעור לגופו, ובמהלכו המערער לא יוכל להסתמך על כל מוצג שלא נכלל בתיק המוצגים, אלא בהינתן אישור של בית-המשפט מטעמים מיוחדים {ע"א (שלום עכ') 1005/05 חזוט אסתר נ' נאור רשת ארצית ללימודי בגרות בע"מ, תק-של 2005(4), 4388, 4389 (2005)}.
43. דיון מקדמי בערעור - תקנה 445 לתקסד"א
שאלה: מהו ההרכב שידון בדיון מקדמי בערעור?
תשובה: קדם הערעור מתנהל בפני דן יחיד. הוא נועד לבדוק שאכן יש צורך להעביר את הערעור לדיון בפני הרכב. הוא מוודא שהערעור, כפי שהוגש, בשל ומוכן לדיון שכזה. רק לאחר הבדיקה יקבע המועד ל"דיון בערעור".

שאלה: האם ניתן להגיש ערעור שכנגד יום אחד לפני הדיון המקדמי בערעור?
תשובה: אין פסול איפוא בכך שהמשיבים הגישו ערעורם שכנגד יום אחד לפני הדיון המקדמי בערעור, שכן הוא הוגש שבעה ימים לפחות לפני הדיון בערעור {ע"א 2835/00 חיים אהרון נ' רוזנצוויג יהושע, פדאור 02(13), 581 (2002)}.

שאלה: מהי תכליתה של תקנה 445 לתקסד"א?
תשובה: להקנות לבית-המשפט שלערעור את הסמכות לזמן בעל דין לדיון, מקום שבו נוכחותו האישית עשויה לתרום תרומה של ממש להמשך ניהולו היעיל וההוגן של ההליך, וכאשר אין בייצוגו על-ידי בא-כוחו כדי לפתור את הסוגיה הדורשת פתרון {בש"א (שלום יר') 9410/04 נס שובל נ' רחל פרתוק, תק-של 2005(1), 10081, 10083 (2005); רע"א 7340/01 סינגל טורס נ' יובל, פ"ד נו(2), 1 (2001)}.

שאלה: האם מוסמך שופט בדיון מקדמי בערעור לדחות הערעור ו/או לקבלו?
תשובה: לא. לשופט בדיון מקדמי בערעור אין סמכות לדחות ערעור לגופו אף אם סבור הוא שהערעור חסר סיכוי לגופו. לשם דחיית ערעור לגופו, כמו גם לשם קבלתו, יש צורך במותב תלתא {בש"א (מחוזי ת"א) 3570/05 {עלא"צ בע"מ נ' פינוקט בע"מ, תק-מח 2005(1), 13720, 13721 (2005)}.

שאלה: האם מוסמך בית-משפט שלערעור, בדיון מקדמי, להורות על מחיקת סעיפים בערעור שאין בהם צורך או שהם מבישים או עלולים להפריע לדיון הוגן, לסבכו או להשהותו?
תשובה: כן {ראה תקנה 445(ב)(3) לתקסד"א; ע"א (מחוזי ת"א) 2967/02 פומודנט שירותים בע"מ נ' בנק דיסקונט בע"מ, תק-מח 2004(2), 3160, 3161 (2004)}.

שאלה: האם מוסמך בית-המשפט, בדיון מקדמי, ליתן סעד זמני?
תשובה: כן {ראה תקנה 445(ב)(4) לתקסד"א; רע"א 9522/09 טוף מרום הגולן (2000) בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, תק-על 2010(1), 906, 908 (2010)}.

שאלה: האם מוסמך בית-משפט, בדיון מקדמי, להגדיר בעל דין כצד פורמאלי?
תשובה: כן {ראה תקנה 445(ב)(5) לתקסד"א; בר"ע (מחוזי חי') 1603/98 רעיה לובנהיים נ' מרים שוורץ, תק-מח 98(3), 769, 771 (1998)}.

שאלה: האם מוסמך בית-משפט, בדיון מקדמי, ליתן תוקף של פסק-דין להסדר פשרה שנערך בין הצדדים?
תשובה: כן {ראה תקנה 445(ב)(8) לתקסד"א; ע"א (מחוזי חי') 7420-06-10 עזבון המנוח אחמד מחמד חסאן בנאת נ' מדינת ישראל, תק-מח 2010(3), 15887 (2010); ע"א (מחוזי חי') 3715-11-09 מדינת ישראל - משרד החינוך נ' בייצר גל, תק-מח 2010(3), 7403, 7404 (2010); ע"א (מחוזי חי') 35634-02-10 אחמד דאוד פייאד נ' סובחי יחיא, תק-מח 2010(3), 4623 (2010); ע"א (מחוזי חי') 39022-12-09 יניב אוזן נ' תבל נכסים והשקעות י.מ. (1994 ) בע"מ, תק-מח 2010(2), 23410 (2010)}.

44. עיקרי טיעון - תקנה 446 לתקסד"א
שאלה: מהו המועד להגשת עיקרי טיעון?
תשובה: תקנה 446(א) לתקסד"א קובעת כי לאחר שנקבע מועד דיון בערעור, על המערער להגיש לבית-המשפט את עיקרי טיעון מטעמו, תוך העברת עותק מעיקרי הטיעון למשיב וזאת 14 ימים לפחות לפני מועד הדיון שנקבע. לאחר קבלת עיקרי הטיעון מטעם המערער, על המשיב להגיש את עיקרי הטיעון מטעמו, תוך המצאת עותק לבעלי הדין האחרים וזאת 7 ימים לפחות לפני מועד הדיון שנקבע.

שאלה: האם בסמכותו של בית-המשפט לקבוע מועדים אחרים להגשת עיקרי טיעון?
תשובה: כן.

שאלה: כיצד על עיקרי הטיעון להיות מנוסחים?
תשובה: עליהם להיות מנוסחים בצורה תמציתית תוך ציון האסמכתאות שבדעתו להסתמך עליהן, ליד כל טענה בנפרד {ראה תקנה 446(ב) לתקסד"א}.

שאלה: כיצד על צד המבקש להסתמך על פסקי-דין שלא פורסמו לנהוג?
תשובה: עליו לצרף העתק הימנו, על-מנת שגם בית-המשפט יוכל לקראו ולהתרשם ממנו.

שאלה: מהו הדין באי-צירופו של פסק-הדין?
תשובה: יש בכך כדי ליטול את עוקצן של המובאות ואינו מאפשר הסתמכות עליהן {ה"פ 135/98 א.מ.י. אולמות מסעדות יזמות בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פדאור 99(8), 291 (1999)}.
שאלה: כיצד יתבצע הטיעון בערעור?
תשובה: הטיעון יהא על סמך עיקרי הטיעון שהוגשו לבית-המשפט {ראה תקנה 446(ג) לתקסד"א.

שאלה: מהי הסנקציה בשל אי-הגשת עיקרי טיעון?
תשובה: על-פי תקנה 446(ד) לתקסד"א בעל דין שלא הגיש עיקרי טיעונו במועד הקבוע בתקנה 446(א) לתקסד"א או במועד אחר שקבע בית-המשפט, דינו כדין בעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון בערעור, זולת אם הורה בית-המשפט הוראה אחרת.
מתקין התקנות השווה דינם של בעל דין שלא הגיש עיקרי טיעונו במועד הקבוע {תקנה 446(ד) לתקסד"א} ובעל דין שלא הגיש סיכומיו בכתב במועד הקבוע {תקנה 448(ג) לתקסד"א}, לדינו של בעל דין שלא התייצב לדיון בערעור (תקנה 450 לתקסד"א).
ביחס לבעל דין שלא הגיש את עיקרי טיעונו נקבע כי על בית-המשפט לשקול אם להרשות לו להשמיע את טענותיו חרף מחדלו {ע"א 768/80 לחם ואח' נ' פורמרץ ואח', פ"ד לה(3), 527 (1981); ע"א 73/88 רג'ינה זינגר נ' רשם המקרקעין נתניה, פ"ד מו(5), 114 (1992)}. הנטיה הראשונית היא להימנע מלנעול את שערי בית-המשפט {א' גורן סוגיות בסדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית), 518} בפני קיום דיון לגופו של עניין, ולתת לבעל דין את יומו בבית-המשפט, בהנחה שמחדלים דיוניים ניתנים, לעיתים, ולאחר בחינת כל מקרה לגופו, לריפוי על-ידי הוצאות.

45. הדיון בערעור - תקנה 447 לתקסד"א
שאלה: כיצד יתקיים הדיון בערעור?
תשובה: תקנה 447(א) לתקסד"א קובעת כי בתאריך שנקבע לדיון או בתאריך נדחה אחר שקבע בית-משפט שלערעור, ישמיע המערער את טענותיו לביסוס הערעור. במקרה זה ישנן שתי אפשרויות. האחת, בית-משפט שלערעור החליט לדחות את הערעור, אז לא ישמע את טענות המשיב כנגד הערעור. השניה, בית-משפט של ערעור החליט לשמוע את טענות המשיב כנגד הערעור, אזי המערער יהא זכאי ליתן תשובתו לטענות המשיב.
במידה וקיימים מספר משיבים לערעור, בית-משפט שלערעור יחליט על סדר הטענות ביניהם, כאמור בתקנה 447(ב) לתקסד"א.
נדגיש, כי בית-משפט שלערעור רשאי לאפשר לבעל דין בערעור להגדיל את היקף סיכומיו או ליתן זמן נוסף לטעון את טענותיו בערעור, כאמור בתקנה 447(ג) לתקסד"א. זאת ועוד. בסמכותו של בית-משפט שלערער להורות לבעל הדין לסיים את טיעוניו וזאת במידה וראה כי בעל הדין מאריך בטיעונו ללא צורך.

46. סיכום טענות בכתב - תקנה 448 לתקסד"א
שאלה: מהו דינו של בעל דין שלא הגיש סיכומי טענות בכתב?
תשובה: כעולה מקריאתן בצוותא של תקנות 448 ו- 450 לתקסד"א – דומה המצב למצב בו בעל דין לא הגיש עיקרי טיעון, כמצוות תקנה 446(א) לתקסד"א.

שאלה: מהן אמות-המידה לקביעת מידת היקף הסיכומים?
תשובה: ההיגיון המעשי, ההיגיון הדיוני וההיגיון המהותי מצביעים כאחד על קיומו של השיקול הנוגע למתן יומו של המערער בערכאת הערעור, לצד השיקול בדבר יעילות הדיון. מכאן, בעת קביעת היקף הסיכומים, על הרשם או השופט לתת את דעתו לנושא הערעור והסוגיות העומדות לדיון בפני ערכאת הערעור. אין נוסחה שבכוחה לכמת את מספר העמודים שיהווה גבול עליון. אולם, אין צורך - ואף אין זה ראוי - כי בית-משפט או הרשם ינמק את מסקנתו בדרך-כלל בכגון דא. ניתן להניח כי הניסיון יפה לפיתוח החוש הנדרש לקבוע מהו היקף הסיכומים הראוי במקרה המונח לפניו {בש"א 3890/10 פלונית נ' בנק לאומי לישראל, תק-על 2010(2), 3977, 3978 (2010)}.

47. טענת פגם או אי-קיום תנאי - תקנה 449 לתקסד"א
שאלה: מהו הדין באשר לפגם בהודעת הערעור?
תשובה: על-פי תקנה 449 לתקסד"א, אין שומעים טענת פגם אלא-אם-כן הומצאה הודעה בכתב על כך למערער לפחות שבעה ימים לפני הדיון בערעור {ראו גם ע"א (מחוזי יר') 2392/01 עו"ד יאיר משה נ' דניאלי מרים, תק-מח 2001(4), 7255, 7261 (2001)}.

שאלה: כיצד יש לטעון בכל הנוגע לפגם שקיים?
תשובה: אין זה די לטעון בצורה כללית ובלשון רמז וחידה את טענת הפגם, אלא יש לטעון בצורה ברורה ובהירה על-מנת לתת לצד שכנגד אפשרות לתקן את הפגם {ראו גם ע"א (מחוזי יר') 2392/01 עו"ד יאיר משה נ' דניאלי מרים, תק-מח 2001(4), 7255, 7261 (2001)}.

שאלה: מהו הדין במקרה ובעל דין לא פעל כמצוות תקנה 449 לתקסד"א?
תשובה: ב- רע"א 276/00 {יעקב גולדשלגר נ' אברהם טופז, פדאור 00(2), 76 (2000)} קבע כב' השופט י' טירקל כי במקרה הנדון לא נרשם הערעור לדחיה בשל אי-הפקדת העירבון אלא נקבע לדיון מקדמי. לפיכך היה על בא-כוח המבקשים להקדים ולשלוח למשיב הודעה, כמצוות תקנה 449 לתקסד"א. משלא המציא בא-כוח המבקשים למשיב הודעה בכתב, כאמור בתקנה, אין שומעים לטענתו בדבר אי-הפקדת העירבון.
ב- ע"א (מחוזי חי') 360/96 {דולב, חברה לבטוח בע"מ נ' שמואל רמתי, תק-מח 97(1), 829, 830 (1997)} קבע כב' השופט מ' סלוצקי כי אין מקום להעלאה כנימוק בסיכומים בכתב את הטענה הטרומית של איחור בהגשת הערעור בהיעדר הודעה מוקדמת כנדרש על-פי תקנה 449 לתקסד"א, מה גם שעניין זה לא הועלה בשלב קדם הערעור.

48. אי-התייצבות בערעור - תקנה 450 לתקסד"א
שאלה: מהו הדין כאשר בעל דין לא התייצב לערעור?
תשובה: תקנה 450 לתקסד"א העמידה הסדר גמיש המקנה לבית-המשפט שיקול-דעת רחב כיצד לנהוג במצב בו בעל דין נמנע מלהופיע לדיון בערעורו, או איחר להגיע. ברי כי על בית-המשפט להפעיל שיקול-דעת זה, בין היתר, על-פי עיקרון המידתיות.
בהקשר זה, כידוע, ההיזקקות לסמכות בית-המשפט לפסוק הוצאות ולסמכותו של בית-המשפט לקבוע את סדר הדיונים בתיקים שבפניו מאפשרת לבית-המשפט לעצב סנקציה הולמת שיש בה, מחד גיסא, כדי לתקן באורח מדוייק את הנזק שגרמה התנהלותו של בעל הדין, ואף כדי להרתיעו, ומאידך גיסא, כדי להבטיח כי הפגיעה בבעל הדין – שלעיתים אינו יכול להשפיע על התנהלות עורך-דינו – לא תהיה מעבר לנדרש.

שאלה: מהו הדין כאשר איש מבעלי הדין לא התייצב?
תשובה: תקנה 450(1) לתקסד"א עוסקת במקרה בו איש מבעלי הדין לא התייצב לדיון בערעור. במקרה זה, בית-המשפט רשאי לדחות את הדיון למועד אחר או למחוק את הערעור.

שאלה: מהו הדין כאשר המערער התייצב ואילו המשיב לא התייצב?
תשובה: במקרה זה, בסמכותו של בית-המשפט לברר או לדחות את הדיון בו למועד נדחה אחר והכול כפי שיחליט {ע"א (מחוזי יר') 3566-09 יופי של שלטים בע"מ נ' חב' אופטיקת ליאל אור בע"מ, תק-מח 2010(2), 3470 (2010); ע"א (מחוזי ת"א) 2357-07 ד"ר סילביו ראובן נ' בן ציון ענבל, תק-מח 2010(1), 7281, 7284 (2010)}.
משלא התייצב המשיב לדיון בערעור, ואף לא הגיש תגובה לבקשת רשות ערעור, רואים בכך כאילו לא נסתרו טענותיה של המערערת, ויש לקבלן {בר"ע 1822/03 לאומי קארד בע"מ נ' יפתח מוריס, פדאור 04(8), 483 (2004)}.
ב- ע"א 1278/96 {זבולון סופיוב נ' זיוה כהן, פדאור 97(4), 368 (1997)} קבע בית-המשפט כי בנסיבות המקרה דנן, דין אי-הגשת הסיכומים בידי המשיבים כדין אי-התייצבות לדיון בערעור, כאמור בתקנה 448(ג) לתקסד"א. על-כן, ניתן לברר הערעור לפי טענות המערער בלבד, כאמור בתקנה 450(2) לתקסד"א.

שאלה: מהו הדין כאשר המשיב התייצב ואילו המערער לא התייצב?
תשובה: במקרה זה, בסמכותו של בית-המשפט לברר את הערעור או למחוק הערעור או לדחות את הדיון בו למועד נדחה אחר והכול כפי שיחליט. יודגש כי על-פי אפשרות זו אין בסמכותו של בית-המשפט לדחות את הערעור עקב אי-התייצבות {רע"א 10535/04 עזיז ואזנה ואח' נ' בנק לאומי למשכנתאות ואח', תק-על 2005(2), 4266 (2005)}.
הסנקציה החמורה ביותר העומדת בידי בית-המשפט, בגין מחדל של אי-הגשת עיקרי טיעון, היא מחיקתו של הערעור {ע"א 31/85 איברהים בדיר נ' נתנאל טסה, פ"ד מג(2), 81, 88 (1989); ע"א 41/91 שמעון בן יעקב נ' יוסף רוטלוי, פ"מ נג(א), 314, 319}.

49. ביטול החלטה על-פי צד אחד - תקנה 451 לתקסד"א
שאלה: מהו הדין באשר לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד?
תשובה: מכוח תקנה 451 לתקסד"א רשאי המערער תוך שלושים ימים מיום המצאת ההחלטה על המחיקה לבקש מבית-המשפט שלערעור או מהרשם להשיב את הערעור. בית-המשפט או הרשם רשאי להשיב את הערעור אם הוכיח המערער כי נבצר ממנו מסיבה מספקת להגיש את סיכומי טענותיו במועד {ע"א 6186/92 מרדכי קלינגר נ' עמית ברגר – סוכנות פז" בע"מ, פדאור 96(1), 368 (1996)}.

50. היסוד להכרעה בערעור - תקנה 453 לתקסד"א
שאלה: על סמך מה יפסוק בית-המשפט?
תשובה: עולה מתקנה 453 לתקסד"א הוא שעל בית-המשפט שלערעור לפסוק על-פי כתבי הטענות, ההודיות והראיות שהובאו, כפי שאלה מתגלים מפרוטוקול המשפט של בית-המשפט עליו מערערים {רע"א 7809/05 הלשכה הגדולה למדינת ישראל של בונים חופשיים, קדמונים ומקובלים נ' עיריית תל-אביב, פדאור 05(32), 298 (2005)}. אין בהכרח משמעות תקנה 453 לתקסד"א כי כל התיק אמור להיות בפני בית-המשפט שלערעור.



51. הכרעה על יסוד נימוק שונה - תקנה 454 לתקסד"א
שאלה: מהו הדין באשר להכרעה על יסוד נימוק שונה?
תשובה: ב- רע"א 1633/10 {ישראל פרוכטר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, תק-על 2010(4), 6, 8 (2010)} קבע כב' השופט א' רובינשטיין כי אף העובדה, שבית-משפט השלום התמקד בחוק עשיית עושר אינה שוללת את סמכות ערכאת הערעור להידרש לעילות אחרות.
ב- רע"א 2857/10 {אדמונד (עמרם) דרעי נ' ברוריה (בלוריה) כהן, תק-על 2010(3), 502, 504 (2010)} קבע בית-המשפט כי לבית-המשפט שלערעור הסמכות ליתן פסק-דין תוך מתן הנמקה שונה מזו שנתנה הערכאה הדיונית, ובלבד שיש בראיות שבתיק כדי לתמוך בהנמקה זו.
מן האמור עולה כי אין ערכאת הערעור מוגבלת לפסוק על יסוד נימוקי בית-משפט קמא ורשאית היא לפסוק גם על יסוד נימוקים אחרים או נוספים מאלה שבית-משפט קמא דן בהם והכריע על-פיהם {ע"א (מחוזי נצ') 27/08 גדעון רוה נ' בנק הפועלים בע"מ, תק-מח 2009(2), 16838, 16842 (2009); דנ"א 5144/98 ברקת נ' כל בו הפקות (1979) בע"מ, תק-על 99(1), 1132 (1999)}.

52. החזרת הדיון לבית-המשפט בערכאה קודמת - תקנה 455 לתקסד"א
שאלה: מהו הדין באשר להחזרת הדיון לבית-המשפט בערכאה הקודמת?
תשובה: במקום שנדרשת בו ערכאת הערעור לבירור שאלות עובדתיות שלא הוכרעו על-ידי בית-המשפט בערכאה הקודמת, היא רשאית להחזיר את הדיון לדרגה הקודמת עם הוראות לבירורן. ברם הסמכות הקבועה בתקנה 455 לתקסד"א אינה גורעת מהסמכויות הכלליות הרחבות המוקנות לערכאת הערעור שנקבעו בתקנה 462 לתקסד"א, כולל הסמכות ליתן כל החלטה שהערכאה הראשונה היתה צריכה לתתה {רע"א 5834/03 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' ורדן חאדר, פ"ד נח(1), 854, 863 (2003); רע"א 3588/09 נעמי גלבוע נ' יהודית שכטר, תק-על 2009(4), 9785, 9787 (2009)}.
פעמים נבצר מבית-משפט של ערעור לפסוק בעניין, מפני שהדרגה הראשונה לא קבעה ממצא חיוני, או שקביעותיה אינן ברורות. במקרה כזה, אין הוא חייב לבטל את פסק-הדין ולהחזיר את העניין לדיון מחדש, אלא על-פי תקנה 455 לתקסד"א רשאי הוא להורות לדרגה הראשונה למלא את החסר, ואם יש צורך בכך, אף לשמוע עדויות נוספות בקשר לכך. אחרי שהשלימה הדרגה הראשונה את מלאכתה, יחזור החומר בשלמותו לבית-משפט שלערעור, ובעלי הדין רשאים להגיש "התנגדות" כלפי הממצאים הנוספים {י' זוסמן סדר דין אזרחי (מהדורה רביעית), 858}.

53. התנגדות לממצאי בית-המשפט בערכאה הקודמת - תקנה 456 לתקסד"א
שאלה: מהו הדין באשר להתנגדות לממצאי בית-המשפט בערכאה הקודמת?
תשובה: תקנה 456 לתקסד"א קובעת כי "הראיות הנוספות והממצאים של בית-המשפט בערכאה הקודמת יהיו חלק מתיק התובענה; תוך מועד שיקבע בית-המשפט שלערעור רשאי כל בעל דין להגיש התנגדות לכל ממצא; לאחר תום המועד שנקבע יפסוק בית-המשפט בערעור" {ראה גם ע"א 3124/00 בצלאל אהובה ואח' נ' נתיבי איילון בע"מ, פדאור 05(2), 745 (2005)}.

54. ראיות נוספות בערעור - תקנה 457 לתקסד"א
שאלה: מהן העילות לקבלת ראיות נוספות בערעור?
תשובה: כאמור בתקנה 457 לתקסד"א, שתי עילות לקבלת ראיות נוספות בערעור {ע"א 1912/93 שושנה שחם נ' רפאל מנס, פדאור 98(1), 364 (1998)}.
האחת, כי הערכאה הראשונה סירבה שלא כדין לקבל ראיה.
השניה, מסמיכה את ערכאת הערעור להרשות הבאת ראיה נוספת, מקום שיש צורך בכך "כדי לאפשר לו מתן פסק-דין, או מכל סיבה חשובה אחרת" ואולם, אין להתיר הבאת ראיות נוספות בערעור, אם היתה קיימת אפשרות להגישן לפני בית-המשפט בערכאה הקודמת {ע"א 488/83 צנעני נ' אגמון, פ"ד לח(4), 141 (1984)}, ובעל הדין איננו נותן טעם משכנע על שום מה לא גילה את הראיה כאשר ניהל את המשפט בערכאה הראשונה {ע"א 4272/91 יוסף ברבי נ' פרדי ברבי, פ"ד מח(4), 691 (1994)}.
יודגש כי, "תנאי בל-יעבור הוא, כי המבקש יראה גם שהראיה הנוספת עשויה לעזור לו, שאם לא כן, שוב אין טעם להתיר הבאתה" {ע"א 210/65, המר' 371/65 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' בנק "אגודת ישראל" בע"מ, פ"ד יט(2), 585 (1965); ע"א 325/68, המר' 273/68, 725/68 איטונג-בטרום בע"מ נ' בנק לסחר חוץ בע"מ ואח', פ"ד כב(2), 901 (1968)}.

שאלה: האם רשלנותו של בעל דין שבגינה לא הובאה הראיה בערכאה הראשונה, יכולה לשמש עילה להבאת ראיות בשלב מאוחר?
תשובה: לא {רע"א 9524/00 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' חן שלוה, פ"ד נו(3), 831, 842 (2000)}.

שאלה: אימתי ייעתר בית-המשפט לבקשה להגשת ראיות?
תשובה: בין השיקולים שיעמדו לנגד עיני בית-המשפט בבואו לדון בבקשה להוספת ראיות בערעור {בש"א 16076/04 פואד חיר נ' שטרמל סופיה, פדאור 04(26), 109 (2004)} הם: (1) על בית-המשפט להשתכנע כי מדובר בראיות רלבנטיות, כי מטרתן ליבון השאלות אשר באמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין וכי יהא בהן כדי לעזור לו להגיע לחקר האמת; (2) על המבקש הבאת ראיות נוספות בשלב כה מאוחר להוכיח כי אי-הבאת הראיות הנוספות במועד נבעה מסיבה שאינה תלויה בו ועל בית-המשפט להשתכנע כי בעל הדין המבקש הבאת הראיה באיחור אינו נוהג שלא בתום-לב; (3) על בית-המשפט לבחון האם ידע המבקש קודם לכן אודות אותן ראיות ואם נהג בשקידה סבירה על-מנת להביאן במועד {ע"א (חי') 1293/03 גרציה ויי נרמן נ' סקאי קלב בע"מ המרכז לצניחה חופשית ואח', תק-מח 2004(1), 6176, 6178 (2004)}. ככלל, יטה בית-המשפט להתיר לבעל דין להביא ראיה נוספת רק אם שוכנע שדבר קיומה של הראיה לא היה ידוע למבקש קודם לכן ושאף בשקידה סבירה לא היה בידי המבקש לגלות את הראיה מבעוד מועד ולהביאה לפני בית-המשפט במועד {ע"א 82/88 שמואלי נ' קצב, פ"ד מו(4), 129, 134 (1992); ע"א 1548/96 זהבה לופו נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, תק-על 99(2), 1224, 1225 (1999). לעניין זה ייתן בית-המשפט דעתו גם לאופי הראיה הנוספת, כגון אם היתה ראיה "טכנית" ופשוטה, או שמא עדות נוספת אשר עלולה לפתוח את כל המשפט מחדש {ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' צפורה בן נון, פ"ד מו(3), 738 (1992)}; (4) על בית-המשפט לבחון את טיבה של המחלוקת אשר בין הצדדים, הראיות אשר הובאו עד כה בהליך וחלקה של הראיה במסכת הראיות כולה.

55. כיצד גובים עדות נוספת - תקנה 458 לתקסד"א
שאלה: כיצד גובים עדות נוספת?
תשובה: בית-המשפט שלערעור, בהתאם לתקנה 458 לתקסד"א, יכול להורות שבית-המשפט אחר {ולא בית-המשפט שלערעור} יגבה את הראיות הנוספות, ואולם תנאי קודם לכך הוא, כמובן, החלטתו של בית-המשפט שלערעור עצמו, המתיר את הבאת הראיות הנוספות.
בית-המשפט שלערעור בדרך-כלל איננו דן בעדויות אשר לא היו לפני הערכאה הראשונה, ורק במקרים יוצאים-מן-הכלל הוא רשאי להרשות להביא בפניו ראיה, בין שהיתה זו ראיה אשר בית-המשפט בערכאה ראשונה סירב לקבלה למרות שהיה צריך לקבלה, ובין שבית-המשפט שלערעור סבור שהראיה הנוספת, אשר טרם הוגשה בפני בית-המשפט בערכאה ראשונה, דרושה כדי לאפשר לו ליתן פסק-דין {ע"א 401/76 ויינשטיין-כרמי נ' בחור, פ"ד לא(1), 81 (1976)}.
כלומר, קיימת אפשרות, שבית-המשפט שלערעור ישמע את העדויות הנוספות בעצמו על-אף שלא שמע את ראיות כל העדים בתיק. האפשרות החליפית הינה כי בית-המשפט יחזיר את התיק לשמיעת עדות לבית-משפט קמא.
בית-המשפט בקבלו את התיק, משמש כידו הארוכה של בית-המשפט שלערעור הן בהגבלת סמכותו, בהתאם להנחיית בית-המשפט שלערעור והן באופן גביית העדות כאמור בתקנה 458 לתקסד"א.

56. מתן פסק-דין בערעור - תקנה 459 לתקסד"א
שאלה: מהו הדין כאשר קיימות שלוש דעות שונות של שופטי המותב?
תשובה: בהתאם להוראת תקנה 459(ב) לתקסד"א – כי לנוכח שלוש הדעות השונות של שופטי המותב – תכריע דעתו של אב בית-הדין {ת"א 16554/01 קעטבי שלום נ' בן שחר יעקב, פדאור 04(19), 720 (2004)}.

שאלה: אימתי יינתן פסק-הדין בערעור?
תשובה: על-פי תקנה 459(א) לתקסד"א פסק-הדין בערעור יינתן בתום הדיון או בתאריך אחר, שעליו תינתן הודעה לבעלי הדין {ע"א 421/87 חברת בלו סקיי קראוון בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד מב(2), 841 (1988); רע"א 5094/05 יעל אקרמן נ' דנה זלץ, תק-על 2005(3), 2677 (2005)}.
57. תוכן פסק-הדין - תקנה 460 לתקסד"א
שאלה: האם חובה כי בית-המשפט שלערעור ישוב וינסח במילותיו שלו את אשר כבר הוסבר במפורט על-ידי ערכאה שיפוטית אחרת?
תשובה: אין הכרח {עע"מ 2418/05 צ'רלס מילגרום נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה, מחוז ירושלים, פדאור 05(26), 764 (2005); רע"א 8996/04 שכטר נ' נציגות הבית המשותף, פ"ד כט(5), 17 (2004)}, אם הוא מסכים עימה באותה מידה ובאותם גבולות שהותוו בתקנה {רע"א 2946/09 שמואל דוד בעק נ' אפרים פולק, תק-על 2009(2), 4313, 4316 (2009)}.

שאלה: כיצד ינוסח פסק-הדין?
תשובה: תקנה 460(ב) לתקסד"א מפרטת, אימתי רשאי בית-המשפט לנסח הכרעתו בצורה ובאופן שהותוו בה. אין ללמוד מן היישום של תקנה 460(ב) לתקסד"א במקרה קונקרטי, כאילו לא נתן בית-המשפט את הדעת לטענותיהם של בעלי הדין {ע"א (מחוזי יר') 3264/09 שמעון בר מזל נ' זהבה גולדברג, תק-מח 2009(4), 1037 (2009); ע"א (מחוזי חי') 465-08 קופת חולים כללית נ' עסלי הייפא נזיה, תק-מח 2009(3), 16302 (2009); ע"א (מחוזי חי') 4875-07 שלמה קזס נ' יוסף קופרלי, תק-מח 2009(3), 16269 (2009); ע"א (מחוזי חי') 5051-07 מיכאל שלה נ' עודד סבר, תק-מח 2009(2), 15294, 15295 (2009)}.
הניסוח של פסק-הדין, אשר אותו התירה תקנה 460 לתקסד"א, צריך לנבוע מלימוד החומר ומהסקת המסקנות המצטברות המפורטות בפסקאות 1 עד 3 של תקנה 460(ב) לתקסד"א {רע"א 478/88 בקר נ' שטרן, פ"ד מב(3), 697 (1988)}.
פסק-דינו של בית-משפט שלערעור חייב להיות מנומק. הנמקה יכול שתהיה מפורטת ויכול שתפנה למקורות משפטיים בהם כבר הובא הפירוט הראוי. ההפניה יכול שתלבש צורת אימוץ דעתו של בית-המשפט בהליך אחר ויכול שתלבש צורת האימוץ של דברי הערכאה אשר עליה מערערים.
אם בית-המשפט סבור כי אין לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק-הדין נגדו מופנה הערעור, כי הממצאים תומכים במסקנה המשפטית וכי אין לגלות טעות שבחוק, יכול בית-המשפט לדחות את הערעור תוך אימוץ כל הממצאים והמסקנות המשפטיות של הערכאה עליה מערערים.
משמעות הדבר היא כי ההנמקה אשר משמשת את בית-המשפט שלערעור היא זו ששימשה את בית-המשפט אשר עליו מערערים. אין לראות בכך היעדר הנמקה. תקנה 460 לתקסד"א ישימה לפי שיקול-דעתו של בית-המשפט, כל אימת שמתקיימים התנאים הקבועים בה, והמבחן הוא ענייני ולא כמותי. מובן שמידת ההנמקה הנדרשת נבחנת, מבחינה עניינית, לפי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה {ע"א 668/89 פאר נ' חברת בית פרישמן 38 בע"מ (בפירוק מרצון), פ"ד מד(4), 693 (1990)}.
נבהיר כי, אימוץ דעתה של הערכאה, שעליה מערערים, אף הוא בגדר הנמקה. הוא הדין באמירה של ערכאת הערעור, כי לא נתגלו בפסק-הדין של הערכאה, שעליה מערערים, הליקויים או הפגמים, כפי שהועלו בטענות המערער {ר"ע 573/85, 935 ביטרן נ' קמר, פ"ד לט(4), 169 (1985)}.

שאלה: אימתי יעשה השימוש בתקנה 460(ב) לתקסד"א?
תשובה: השימוש בתקנה 460(ב) לתקסד"א ייעשה בהתקיים שלושה תנאים מצטברים: אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בהחלטה עליה מערערים; הממצאים שנקבעו באותה החלטה תומכים במסקנה המשפטית; אין לגלות בהחלטה טעות שבחוק {ע"א 2656/02 עגיב ג'וליה נ' שילון עוזי, פדאור 04(26), 335 (2004)}.

58. פסק-דין מוסכם - תקנה 461 לתקסד"א
שאלה: מהו הדין באשר למתן פסק-דין מוסכם בין הצדדים?
תשובה: תקנה 461(א) לתקסד"א קובעת כי "פסק-הדין יכול לאשר, לשנות או לבטל את ההחלטה שעליה מערערים, אך אם הגיעו בעלי הדין שבערעור לידי הסכם על צורת פסק-הדין בערעור, רשאי בית-המשפט שלערעור ליתן פסק-דין לפי ההסכם." תקנה 461(ב) לתקסד"א קובעת כי "הסכימו בעלי הדין בערעור למתן פסק-דין לפי נוסח מוסכם, רשאי בית-המשפט שלערעור או הרשם, על-פי בקשת בעל דין בכתב או בעל-פה, ליתן פסק-דין כאמור, אף אם הסכימו בעלי הדין לגופו של העניין בלבד ולא על סכום הוצאות המשפט, ובית-המשפט שלערעור או הרשם ישום ויקבע בפסק-הדין את ההוצאות האמורות" {לעניין תקנה 461 לתקסד"א ראה גם ה"פ 697/90 טמפו תעשיות בירה בע"מ נ' מנהל מס קניה, פדאור 98(9), 299 (1998)}.

59. סמכותו של בית-המשפט בערעור - תקנה 462 לתקסד"א
שאלה: מהן סמכויותיו של בית-המשפט בערעור?
תשובה: במצב דברים כגון דא בו בית-המשפט שלערעור מגלה כי קופחה זכות דיונית מהותית של אחד הצדדים בבית-המשפט דלמטה, קמה לו הסמכות, מכוחה של תקנה 462 לתקסד"א, לבטל את פסק-דינו של בית-המשפט קמא ולהורות על דיון מחדש בעניין בכללותו בפני הרכב חדש בערכאה דלמטה {ע"מ 1012/05 פלונית נ' פלוני, פדאור 05(21), 38 (2005)}.
בית-המשפט אינו מוסמך אך לאשר או לבטל את ההחלטה לגביה הוגש הערעור, אלא אף ליתן החלטה נוספת ככל שיחייב העניין.
הסמכות הקבועה בתקנה 462 לתקסד"א הינה כללית ורחבה, והיא אינה נגרעת על-ידי הסמכות הקיימת בתקנה 455 לתקסד"א במקרים שבהם לא הכריע בית-המשפט הדיוני בשאלה של עובדה להחזיר אליו את הדיון כדי להכריע {רע"א 11057/04 עלי חסין סלאמן אלטורי נ' מדינת ישראל-שר התחבורה, פדאור 05(25), 869 (2005); רע"א 5834/03 אריה חב' לביטוח נ' חאדר, פ"ד נח(1), 854, 864 (2003); ע"א 457/89 כהן נ' שפילברג, פ"ד מה(2), 177, 187 (1990) (הנשיא שמגר)}.
ההלכה הפסוקה מורה לנו כי "כוחו של בית-משפט של ערעור אינו מוגבל לדיון בערעורו של המערער נגד אותו משיב אשר נגדו מבקש המערער סעד, אלא משהוגש ערעור, נפתחת לכל אורכה ורוחבה אותה חזית שהיתה קיימת בדרגה הראשונה {בש"א 4599/01 עזבון המנוח חאג' מוסא ז"ל נ' אדוארד ברקן, פדאור 01(1), 489 (2001)}, ובגבולותיה מוסמך בית-המשפט לפסוק גם לטובת בעל דין שלא ערער ונגד בעל דין שנגדו לא ערערו {בר"ע 3015/02 עורך-דין שלמה ובר כונס נכסים נ' ליאוניד אדמסקי ואח', פדאור 03(7), 77 (2003); בש"א 4599/01 עזבון המנוח חאג' מוסה נ' אדוארד ברקן, דינים עליון ס 35}.

60. שימוע ההחלטה - תקנה 463 לתקסד"א
שאלה: מה הדין באשר לשימוע ההחלטה על-פי תקנה 463 לתקסד"א?
תשובה: על-פי תקנה 463 לתקסד"א, בשימוע ההחלטה לא ייקרא אלא אותו חלק, המפרט את הסעד או את ההכרעה שניתנו בערעור {השווה תקנות 140 ו- 192 לתקסד"א לגבי פסק-דין בערכאה ראשונה}.
משהקריא בית-המשפט את תוצאות פסק-הדין במעמד בעלי הדין אין ספק, שמעמד זה הוא המועד הקובע לעניין מניין הימים להגשת עתירה לדיון נוסף {ד"ר י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 5, בעריכת ש' לוין, 1988) 794; ע"א 421/87 חברת בלו סקיי קראוון בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד מב(2), 841, 842 (1988)}.

61. החלטה תיערך בצורת פסיקתא - תקנה 464 לתקסד"א
שאלה: מהו הדין באשר לעריכת ההחלטה בצורת פסיקתא?
תשובה: תקנה 464 לתקסד"א קובעת למעשה כי על סמך החלטה של בית-המשפט שלערעור מותר לערוך פסיקתא כדרך שעורכים אותה בערכאה ראשונה. הפסיקתא תכלול את התאריך שבו ניתנה ההחלטה.

62. בקשה להחלטת ביניים - תקנה 465 לתקסד"א
שאלה: מהו הדין באשר להגשת בקשה להחלטת ביניים?
תשובה: תקנה 465(א) לתקסד"א קובעת כי בקשה להחלטת ביניים בערעור תוגש בכתב במספר עותקים מספיק לבית-המשפט ולשם המצאה למשיבים ותפרט בצורה תמציתית את הנימוקים שעליהם סומך המבקש את בקשתו.
בנוסף, בקשה להחלטת ביניים תציין את האסמכתאות הנוגעות לעניין ויצורף אליה העתק של כל מסמך הנוגע לעניין. נציין כי אין לצרף לבקשה תצהיר, אלא, לשם אימות עובדות המשמשות יסוד לבקשה.
תקנה 465(ב) לתקסד"א קובעת כי בסמכותו של בית-המשפט, לאחר שעיין בבקשה, לקבוע כי אין היא מצריכה תשובה מטעמו של המשיב לבקשה ובמקרה שכזה בסמכותו לדחות את הבקשה.
במידה ובית-המשפט החליט כי הבקשה שהוגשה מצריכה תשובה, רשאי הוא להורות על טענות לפניו בעל-פה או על תשובה בכתב. אנו סבורים, כי במקרה שהבקשה מצריכה תשובה, אזי קמה החובה להמציא את הבקשה לידי המשיב.
זאת ועוד. במידה ובית-המשפט הורה על תשובה בכתב, על המשיב להגיש תשובתו בתוך חמישה-עשר ימים מיום שהומצאה לו הבקשה או במועד אחר שקבע בית-המשפט. על התשובה להיות תמציתית ולציין את האסמכתאות שהמשיב מסתמך עליהן.
תקנה 465(ד) לתקסד"א קובעת כי כאשר נתקבלה תשובת המשיב בכתב, רשאי בית-המשפט להורות על טענות נוספות לפניו בעל-פה מטעם שני בעלי הדין, אם ראה בכך צורך, אך אין הוא חייב לעשות כן {ע"א 4487/03 דוד קירשנבום-עורך-דין נ' בן ציון שיפטן – עורך-דין, פדאור 03(5), 19 (2003)}.
לעניות דעתינו, בתקנה 465(ד) לתקסד"א חל הבלבול. ובמה דברים אמורים. על-פי תקנה 241 לתקסד"א רשאי המשיב ליתן תגובתו ועל זכות זו אין עוררין. יתירה-מזאת, במקרים בהם בית-המשפט החליט כאשר היתה בפניו בקשת המבקש והתגובה לה, ללא תשובת המבקש לתגובת המשיב, אזי, במקרים אלה, ההחלטה שניתנה בטלה.
בתקנה 465(ד) אין זכות קנויה ליתן תשובה לתגובה ולצורך מתן התשובה לתגובה, על המבקש לקבל רשות {ע"א 3233/08 אברהם כהן נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה, תק-על 2008(2), 5074 (2008)}. ללא רשות לא ניתן להגיש תשובה לתגובה. כך לדוגמה, ב- ע"א 6415/98 {אבירם עבודות מתכת (1989) בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף אשדוד, פדאור 00(4), 277 (2000)} קבע בית-המשפט כי יש להוציא את תגובת המבקשת מתיק בית-המשפט שכן, התגובה הוגשה בלא רשות ובלא ביסוס בדין.

63. עיכוב ביצוע - תקנות 466 עד 471 לתקסד"א
שאלה: מהו עיקרון-העל הקבוע בתקנה 466 לתקסד"א?
תשובה: עיקרון-העל הקבוע בתקנה 466 לתקסד"א הינו כי הביצוע לא יעוכב. ה"חזקה" הראשונית הינה, שאין מעכבים ביצוע {בש"א 6801/95 הליליס בע"מ נ' מנהל המכס והמע"מ, פ"ד מט(3), 258 (1995)}. כלומר, הכלל הוא כי פסק-דין יש לבצע עם הינתנו בערכאה ראשונה {ב"ש 227/87 קרן כימיקלים בע"מ נ' ויטקו כימיקלים בע"מ, פ"ד מא(1), 713 (1987)}.

שאלה: מהו הדין באשר לעיכוב ביצוע של פסק-דין כספי?
תשובה: עיקרון-על משפטי נוסף הוא זה אשר הוטבע בפסיקה של בתי-המשפט הקובע כי בית-המשפט לא יעכב ביצועו של פסק-דין המטיל חיוב כספי על בעל הדין שהפסיד {ב"ש 216/89 אברהמי קבלן חברה לבניין נ' בנק המזרחי, פ"ד מג(2), 172 (1989)}.

שאלה: מהו פירוש המונח "עיכוב ביצוע"?
תשובה: תקנה 470 לתקסד"א יצרה הרחבה של המונח "עיכוב ביצוע" ככולל כל דרך לביצועם של פסק-דין או החלטה. עיכוב ביצוע כולל למעשה כל דרך של ההוצאה של ההחלטה, עליה הוגש ערעור, מן הכוח אל הפועל. עיכוב ביצוע פירושו עיכוב השימוש בפסק-הדין באיזו דרך שהיא. כותרתה של הבקשה לא היא הקובעת את המהות של הבקשה {בש"א 6801/95 הליליס בע"מ נ' מנהל המכס והמע"מ, פ"ד מט(3), 258 (1995)}

שאלה: מה משמעותו של המונח "עיכוב ביצוע"?
תשובה: עיכוב ביצוע משמעו, אם כן, כי כל דרך שימוש בפסק-הדין או בהחלטה המעוכבים. פרסום פסק-דין או החלטה, ללא הודעה על דבר עיכובם, משמעו שימוש שלא כדין ובחוסר תום-לב בהליך השיפוטי. שימוש בלתי-ראוי כזה עלול להוות בסיס לתביעת נזיקין לכל צורותיה נגד המפרסם, ויש בה גם משום מעשה של שיבוש הליכי משפט על כל המשמעות החמורה שבכך. עיכוב ביצוע של פסק-דין אינו מתבטא רק בביצוע או מימושו של סעד אופרטיבי שניתן בו, והוא כולל גם התליית פעולתה של ההחלטה.



שאלה: מהם התנאים לעיכוב ביצוע פסק-דין?
תשובה: כדי שבית-המשפט יחרוג מן הכלל כאמור לעיל, על המבקש לעמוד בשני תנאים. האחד, עליו להראות כי סיכויי הערעור הם טובים. השני, כי אם יתקבל הערעור יקשה מאוד על המבקש להחזיר את המצב לקדמותו {ע"א 1869/01 כל בו 2000 (1990) בע"מ נ' זאב סטבינסקי, תק-על 2001(2), 630 (2001)}.

שאלה: אימתי קונה לה ערכאת הערעור סמכות לדון בבקשה לעיכוב ביצוע?
תשובה: סמכותה של ערכאת הערעור לדון בבקשה לעיכוב ביצוע בהליך אזרחי מותנית בכך שהבקשה הוגשה תחילה לבית-המשפט שנתן את ההחלטה וסורבה על ידו. על המבקש לפנות קודם כל לבית-המשפט שנתן את פסק-הדין או ההחלטה שאת עיכובה מבקשים, בין שמדובר בבקשה בעל-פה ובין שמדובר בבקשה בכתב. בית-משפט של ערעור לא יזקק לבקשה לעיכוב ביצוע, אלא אם הצביע המבקש באורח ברור בבקשתו בפני בית-משפט של ערעור על קיומה של פניה קודמת לבית-המשפט שעל פסקו מערערים. כלומר, פניה קודמת כאמור הינה תנאי בל-יעבור וחלק מעילת הבקשה לעיכוב ביצוע {ע"א 6197/00 אביגדור פלדמן נ' אהרון אמינוף - שופט, תק-על 2000(3), 2011 (2000); בש"א 3755/96 גוראב עקיבא נ' אסתר פינקל, תק-על 96(2), 916 (1996)}.

שאלה: האם קיימת חובה כלשהיא לציין בבקשה לעיכוב ביצוע המוגשת לערכאת הערעור כי הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה על-ידי בית-משפט קמא?
תשובה: כן. יש לטעון זאת מפורשות ולצרף את החלטת בית-המשפט קמא הדוחה את בקשת העיכוב בפניו. היעדר פירוט כזה יאפשר מחיקת הבקשה מחמת חוסר עילה. יש להדגיש כי סביר להניח כי במקרה כזה שצד "שכח" לציין דבר פנייתו לבית-המשפט קמא, יאפשר בית-המשפט את תיקון הבקשה או הגשתה מחדש על-מנת ל"רפא" הפגם {ראה לעניין זה גם רע"א 6727/10 עיריית אופקים נ' האוסף חברה לשירותים בע"מ, תק-על 2010(4), 45 (2010)}.

שאלה: האם ניתן להגיש בקשה לעיכוב בפני בית-משפט שלערעור כל עוד מתקיימים עדיין הליכי דיון בבקשת העיכוב בפני בית-המשפט שנתן את פסק-הדין או ההחלטה שאת עיכובה מבקשים?
תשובה: לא ניתן.

שאלה: מהו הדין באשר להחלטה לעיכוב ביצוע לתקופה קצובה?
תשובה: החלטה לעיכוב ביצוע לתקופה קצובה, שניתנה בערכאה הראשונה, כמוה כדחיית הבקשה לעיכוב ביצוע לתקופה ארוכה יותר, ובכך נפתחת בפני בית-משפט של ערעור הדרך לדון בבקשת עיכוב ביצוע על-פי תקנה 468 לתקסד"א. ואולם סמכותו אינה סמכות ערעורית אלא מקורית, והוא רשאי ואף חייב לפסוק על-פי שיקול-דעתו.

שאלה: על מי מוטל נטל השכנוע בבקשה לעיכוב ביצוע?
תשובה: על המבקש {בש"א 2966/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב-יפו, פ"ד נ(1), 668, 670 (1996); ע"א (מחוזי חי') 30186-08-10 ביטום (1991) בע"מ נ' נביל עראבי, תק-מח 2010(3), 13104, 13105 (2010)}.

שאלה: מהי רמת ההוכחה או מהו היקף השכנוע בו נושא צד בבואו לשכנע את בית-המשפט כי יש סיכוי לערעור?
תשובה: בתי-המשפט לכל דרגותיהם הטביעו מספר צורות של התייחסות לממדי הנטל ודרכי הוכחתו. ואלה הם:
א. "סיכוי ערעור" משמעו כי המבקש יצביע על סיכוי כלשהו להצלחת ערעורו {ע"א 1828/01 יצחק מונטיליו ואח נ' יעקב דילו ואח', תק-על 2001(1), 1275 (2001)}.
ב. "סיכוי ערעור" משמעו כי המבקש יצביע כי יש לו סיכויים טובים בערעורו {ע"א 86/89 הרפז נ' אחיטוב, פ"ד מ"ג(1), 334 (1989)}.
ג. "סיכוי ערעור" משמעו קיומן של טעויות יסודיות היוצרות הסתברות גבוהה כי הערעור יתקבל {בש"א 515/89 לנפלסט (1974) בע"מ נ' אליעזר ברקמן, תק-על 90(1), 178 (1990)}.

שאלה: מהי העילה העיקרית העלולה להניע את בית-המשפט לעכב את הביצוע?
תשובה: העילה העיקרית העלולה להניע את בית-המשפט לעכב את הביצוע היא, שאם יזכה המערער בערעור לאחר שבוצע פסק-הדין, יהא זה מן הנמנע או קשה מאוד - להשיב המצב לקדמותו {י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה 6), 809}. יובהר כי זכות המבקש נדחית מפני זכות הצד האחר אם יש ביכולתו להצביע על נזק בלתי-הפיך, או לפחות נזק חמור במידה משמעותית שיגרם לו מעיכוב ביצועו של פסק-הדין {ע"א 4447/96 בנייני ישראל נ' רדיו אלחוטי, תק-על 97(4), 664 (1997)}.

שאלה: כיצד על בקשה לעיכוב ביצוע להיות מוגשת לבית-המשפט?
תשובה: על הבקשה בכתב לעיכוב ביצוע לענות על שתי דרישות מהותיות הבאות: האחת, עליה להיות נתמכת בתצהיר לאימות העובדות העומדות ביסוד הבקשה. בדרך-כלל, בקשה לעיכוב ביצוע מושתתת על עובדות ועל-כן חובת צירוף תצהיר הינה מיסודותיה החשובים של הבקשה. השניה, פירוט וצירוף אסמכתות משפטיות לביסוס טענות המבקש בבקשה.
יש נסיבות בהן אין צורך בצירוף תצהיר. כך לדוגמה, כאשר הבקשה מושתתת על טענות משפטיות בלבד, או כאשר, למשל, מבקש עיכוב הביצוע מסתמך על דברי המשיב עצמו {בש"א 198/92 קופת חולים של ההסתדרות נ' מחמד עאזם עבד, פ"ד מו(1), 642 (1992)} או כאשר אין מחלוקת עובדתית בין הצדדים {רע"א 3542/99 מלם מערכות בע"מ נ' מדינת ישראל – המשרד, תק-על 99(2), 1260 (1999)}.

שאלה: מהו הדין באשר לעיון חוזר של בקשה לעיכוב ביצוע?
תשובה: בהיות בקשה לעיכוב ביצוע מעצם מהותה סעד זמני חלים עליה דיני הסעד הזמני ובכללם העיקרון לפיו בכל מקרה של שינוי נסיבות יכול המבקש עיכוב ביצוע לחזור ולעתור בשנית לסעד של עיכוב ביצוע.

שאלה: מהו הדין באשר לשיהוי או איחור בהגשת הבקשה לעיכוב ביצוע?
תשובה: איחור או שיהוי בהגשת הבקשה לעיכוב ביצוע או בהגשת ערעור או בקשת רשות ערעור יהוו נימוק מספיק לדחיית בקשה לעיכוב ביצוע {רע"א 1261/01 דוד בלס ואח' נ' בנק לאומי ישראל בע"מ, תק-על 2001(1), 703 (2001)}.

שאלה: אימתי יינתן סעד זמני בתקופת הערעור?
תשובה: תקנה 471(א) לתקסד"א מתנה את מתן הסעד הזמני לתקופת הערעור בקיומם של "טעמים מיוחדים שיירשמו" {ע"א 2289/08 ד"ר ראובן אמיר-שלו נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, תק-על 2009(1), 21, 22 (2009); רע"א (מחוזי מר') 15389-11-08 אודר הנדסה ובניין בע"מ נ' תנובות קש"ת בע"מ, תק-מח 2009(1), 1866, 1872 (2009); ע"א 4729/00 העדה האוונגלית אפיסקופלית נ' ניקולא, תק-על 2000(3), 1952 (2000); בש"א (מחוזי נצ') 1209/09 סרף יגאל נ' ישראל טוקאר, תק-מח 2009(2), 16399, 16401 (2009); ע"א 4547/10 גבריאלה פרידמן נ' שמעון רחמים מלכה, תק-על 2010(3), 2444, 2445 (2010)}.