botox
הספריה המשפטית
שאלות ותשובות בסדר דין אזרחי

הפרקים שבספר:

פסולי-דין (תקנות 32 עד 35 לתקנות)

1. אפוטרופוס וידיד קרוב – תקנה 32 לתקסד"א
שאלה: מהי ההבחנה הקיימת בתקנה 32 לתקסד"א?
תשובה: תקנה 32 לתקסד"א מאבחנת בין הגשת התביעה לבין התגוננות בה, ובו בזמן שההתגוננות בדין יכולה להתנהל רק על-ידי אפוטרופוס, בין אפוטרופוס טבעי ובין אפוטרופוס על-פי מינוי, הרי הגשת התביעה יכול גם ותיעשה על-ידי ידיד קרוב, אף אם אינו אפוטרופוס כאמור.

שאלה: האם ביטול עסקת מכר בשל טענת עושק או פסלות משפטית יכול להיעשות על-ידי ידיד קרוב?
תשובה: כן. גם נושא התובענה – ביטול עסקת מכר בשל טענת עושק או פסלות משפטית – הוא מסוג הדברים ש"ידיד קרוב" רשאי לפעול לפי תקנה 32 לתקסד"א.

שאלה: מהן הסמכויות המוענקות לבית-המשפט על-פי תקנה 32(ב) לתקסד"א?
תשובה: הוראת תקנה 32(ב) לתקסד"א נותנת בידי בית-המשפט או הרשם במהלך תביעה המתבררת בפניהם אמצעי דיוני להורות על מינוי אפוטרופוס שייצג ייצוג הולם בעל דין הזקוק לכך – בין אם הוא בגדר פסול-דין, ובין אם הוא זקוק לאפוטרופוס לדין שיפעל בשמו בהליך בבית-המשפט. פשיטא, שהוראה זו מכוונת בראש וראשונה למי שמוגשת נגדו תביעה והוא אינו מסוגל להתגונן כנגדה כראוי {ע"א 1662/99 חיים נ' חיים, פ"ד נו(6), 295 (2000)}.
ואולם מלשונה הכללית של ההוראה ניתן ללמוד כי כוחם של בית-המשפט או הרשם אינו מוגבל לדאגה לעניינו של הנתבע בלבד. שהרי גם תובע שנפגמה כשירותו עשוי להזדקק להגנה ראויה בניהול הליך משפטי שהוא יזם מקום שללא הגנה כזו הוא עלול לגרום לעצמו נזק רב בניהול כושל של ההליך {השווה להחלטת בית-המשפט ב- בג"צ 4676/03 {שלמה עם שלם נ' מזכירה ראשית של בית-המשפט העליון, תק-על 2004(2), 2309 (2004), אשר נגעה לאמצעים שראוי לנקוט ביחס לעותר שהגיש עתירות סרק רבות לבית-המשפט העליון ונשא בתשלומי אגרה מלאים בגינן, ונמצא צורך להגן עליו מפני המשך נקיטה בהליכים אלה שהסבו לו חסרון כיס כבד. הצורך במתן ייצוג הולם לתובע עשוי להיות נדרש גם כדי למנוע נזק לבעלי הדין האחרים העלולים אחרת להיקלע לסבך התדיינויות יקרות, וכן כדי להגן על מערכת השיפוט מפני ההכבדה הנוצרת עקב הליך המנוהל שלא כראוי}.

שאלה: כיצד ינהג בית-המשפט כאשר מתגלה בפניו בעל דין שאינו יודע היכן הוא נמצא והסובל מפיגור שכלי קשה?
תשובה: בית-המשפט יורה על מינוי אפוטרופוס לצורך ניהול התביעה בהתאם לתקנה 32(ב) לתקסד"א {ה"פ (חד') 45556-01-12 רביע עותמאן נ' רשות המיסים אגף מס הכנסה, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

שאלה: האם בית-המשפט יאפשר לאב להיות "ידיד קרוב" לבנו כאשר יש לאב אינטרסים מנוגדים מלבנו?
תשובה: בית-המשפט קבע ב- ה"פ (ת"א) 39402-11-10 {שירן שלם נ' בנק לאומי סניף קניון עזריאלי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)} כי תקנה 32 לתקסד"א מאפשרת אומנם ל"ידיד קרוב" שאינו עורך-דין לייצג בעל דין. במקרה דנן, לכאורה גם האב נופל במסגרת הגדרה זו.
דא עקא, מתיאור העובדות כפי שהובאו בפני בית-המשפט בכתבי הטענות נראה, כי לאב אינטרס משלו בהליך הנוכחי אשר אינו עולה בהכרח בקנה אחד עם האינטרסים של התובעים.
זאת ועוד, תובע מס' 2 לא התייצב בפני בית-המשפט וקולו לא נשמע, ודווקא ההסכמה האוטומטית שנמסרה לכאורה מפיו, מעוררת מחשבה כי ראוי להפריד בין האינטרסים של התובעים, שהם צאצאים בגירים, לבין אביהם.
עוד נקבע כי שיתוף האינטרסים שהיה קיים בשעתו בין התובעים לבין האב, הוא שגרם במידה מסויימת לסיטואציה שהולידה את התביעה הנוכחית.
לפיכך, בית-המשפט לא אישר את ייצוג התובעים על-ידי האב. התובעים ייצגו את עצמם או ידאגו לייצוג על-ידי פרקליט מטעמם.

שאלה: מהם המסמכים שיש לצרף לבקשה למנות אפוטרופוס לדין לאדם שהוא "פסול-דין" או שהוא "זקוק לאפוטרופוס"?
תשובה: המינימום הוא לצרף ראיה לכאורה {למשל, תיעוד רפואי} לכך שנפגעה כשירותו של התובע {ת"א (חי') 307-06 שוסטר ראובן נ' מרג'יה וסאם, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009)}.

שאלה: מהן אמות-המידה להפעלת מינוי אפוטרופוס לצורך ייצוג הולם?
תשובה: למותר להדגיש כי שימוש באמצעי של מינוי אפוטרופוס לדין למי שזקוק לאפוטרופוס לצורך ייצוגו בהליך משפטי תלוי ועומד הוא מעצם טיבו עניין חריג שאינו מתרחש כדבר של יום ביומו. הטעם לכך הוא כי נקיטתו מחייבת הליך אינצידנטלי אגב ניהול תובענה, הכרוך בבירור כשירותו של בעל הדין לנהל את המשפט, והדבר מצריך לרוב בחינה של עניינים רפואיים, התייחסות לנתונים שעניינים בצנעת הפרט, ופגיעה אפשרית באוטונומיה של הפרט.
ברי, איפוא, כי היזקקות לאמצעי זה מקומה במצבים נדירים בלבד, שבהם באיזון זהיר וראוי גובר הצורך בנקיטת צעד קיצוני כזה תוך פגיעה בצנעת הפרט ובכבודו האישי, על פני האפשרות לנקוט באמצעים האחרים.
מקומו של הליך על-פי תקנה 32(ב) לתקסד"א לבדיקת צורך במינוי אפוטרופוס לבעל דין לצורך ייצוגו בהליך אפשרית, איפוא, רק מקום שהאמצעים הדיונייים הקונבנציונליים לא צלחו, ומקום שהקושי הדיוני שנגרם בהיעדר ייצוג הולם הוא מהותי וקיצוני.
על בית-המשפט ליתן את הדעת לאפשרות קיומם של אמצעים חלופיים שניתן להשתמש בהם להשגת יעילות דיונית ראויה תוך פגיעה פחותה במי שאמורים למנות לו אפוטרופוס לדין והכול תוך שיקול-דעת באשר להשלכות הרחבות העלולות להיות למינוי שכזה ובהן פגיעה אפשרית בעיסוקו ובמקצועו של אותו צד להליך {ראה גם ע"ב (ת"א) 8734/05 יוסף רז נ' ויוריטה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2008)}.

2. אין לצרף תובע פסול-דין – תקנה 33 לתקסד"א
שאלה: אימתי אין לצרף תובע פסול-דין?
תשובה: אין לצרף פסול-דין בחזקת תובע אלא-אם-כן יש לו אפוטרופוס לאותה תובענה, ואין לצרף אדם כאפוטרופוס לתובענה בשם תובע פסול-דין אלא בהסכמתו של האפוטרופוס בכתב {ראה לעניין זה תקנה 33 לתקסד"א}.

3. הפסקת תובענה באין אפוטרופוס לנתבע פסול-דין – תקנה 34 לתקסד"א
שאלה: האם ניתן לנהל תובענה כנגד נתבע שהינו פסול-דין?
תשובה: על-פי תקנה 34 לתקסד"א לא ניתן לנהל תובענה כנגד פסול-דין עד שימונה לו אפוטרופוס לדין {בש"א (ב"ש) 1859/08 בלאס קרימה נ' רשות הפיתוח עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2008)}.

שאלה: מה הדין בהיעדר אפוטרופוס לתובע?
תשובה: בהיעדר אפוטרופוס לתובע יש להורות על הפסקת התובענה, כלומר, מחיקתה {ת"א (ת"א) 110586/01 מחלב ישראל נ' מינהל מקרקעי ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2007)}.

4. סידור, פשרה ותשלום בתביעת פסול-דין – תקנה 35 לתקסד"א
שאלה: כיצד יש לנהוג כאשר קטין צד להסכם פשרה?
תשובה: כידוע, הסדר פשרה אשר קטין צד לו טעון אישור של בית-המשפט {ראה תקנה 35 לתקסד"א; ת"א (יר') 769/94 שלי שפירא נ' הסתדרות מדיצינית הדסה ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (1997)}. בית-המשפט משווה לנגד עיניו את טובת הקטין, כפי המבחן שעל האפוטרופסים לנקוט בו, שהרי טובת הילד הינו עיקרון יסוד, המנחה בפתרון סכסוכים בתחום דיני המשפחה והאפוטרופסות.