botox
הספריה המשפטית
שאלות ותשובות בסדר דין אזרחי

הפרקים שבספר:

המרצת פתיחה (תקנות 248 עד 258 לתקנות)

שאלה: מה הייחוד שבניהול תובענה בדרך של המרצת פתיחה?
תשובה: הייחוד הינו בבירור מהיר ומקוצר, הנעשה על בסיס תצהירים.

שאלה: מיהם הזכאים לבקש בהמרצת פתיחה?
תשובה: מנהלי עזבונו של נפטר; נאמנים על-פי שטר קניין או מסמך; אדם הטוען שהוא מעוניין בסעד המבוקש בחזקת נושה או יורש או נהנה על-פי תנאי שטר קניין או מסמך או בחזקת תובע על-פי העברה או בדרך אחרת מכוחו של נושה או של אדם כאחר כאמור; אפוטרופוסים שנתמנו לפסולי-דין {ראה תקנה 248 לתקסד"א}.

שאלה: מהם המבחנים אשר ינחו את בית-המשפט לקבוע האם ראויה התובענה להתברר בדרך של המרצת פתיחה?
תשובה: הראשון, האם תתבררנה העובדות השנויות במחלוקת די הצורך, אף במתכונת של המרצת פתיחה ובהיעדר כתבי טענות; השני, האם יקופח אחד מבעלי הדין על-ידי הגבלת האפשרות להביא עדים והצורך בהיתר לכך על-פי תקנה 257 לתקנות {ע"א 1937/92 קוטלר נ' קוטלר, פ"ד מט(2), 233, 239 (1995)}.

שאלה: האם טענות בדבר מרמה, הונאה ואי-חוקיות יש לבררן בדרך של המרצת פתיחה?
תשובה: לא {ע"א 355/58 קוגוט נ' מקבל הנכסים הרשמי, פ"ד יג 94, 102 (1959)}.

שאלה: מהו הדין כאשר הוגשה תביעה בהמרצת פתיחה ומתברר כי המבקש אינו נמנע בקטגוריית הזכאים לתבוע?
תשובה: בית-המשפט יקבע כי יש להעביר הדיון לפסים רגילים {ה"פ (שלום חי') 54975-03-11 רפי אפומדו נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2011(2), 174248 (2011)} או לדחותה {ה"פ (שלום יר') 564/09 {פריינה חיים ציון נ' זיני שרה, תק-של 2009(3), 3435, 3439 (2009)}.

שאלה: מהן השאלות שניתן לבקש בהן בהמרצת פתיחה?
תשובה: (1) שאלה הנוגעת בזכות או בטובת הנאה של הטוען שהוא נושה, יורש או נהנה. (2) קביעת סוגם של נושים, של יורשים או של אנשים אחרים. (3) חיובם של מנהלי עזבון או נאמנים להגיש חשבונות מסויימים ואימות חשבונות אלה בשעת הצורך. (4) חיובם של מנהלי עזבון או נאמנים לשלם לקופת בית-המשפט כספים שבידיהם. (5) מתן הוראות למנהלי עזבון או לנאמנים לעשות או להימנע מעשות מעשה מסויים בתפקידם כאחד מאלה. (6) הכרעה בכל שאלה הנובעת במישרין מתוך הנהלת העזבון או הנאמנות. (7) הכרעה בכל שאלה הנוגעת לענייני פסול-דין. (8) אישור מכירה, קניה, פשרה או עסקה אחרת {ראה גם תקנה 249 לתקסד"א}.

שאלה: האם סעד כספי ראוי להידון בדרך של המרצה?
תשובה: לא {ע"א 207/87 הוועדה המקומית לתכנון נ' אריה לוטקר ואח', פ"ד מא(2), 304 (1987)}.
שאלה: אימתי לא יינתן לתובע סעד הצהרתי?
תשובה: מקום שבידו לממש את זכותו על דרך תביעת הסעד המהותי.

שאלה: האם ניתן לתבוע על דרך המרצת פתיחה ביצוע בעין של חוזה למכר מקרקעין, אף אם תוקפו או קיומו של החוזה שנויים במחלוקת וחרף נוסחה הגורף של תקנה 250 לתקסד"א?
תשובה: כן {ע"א 2106/91 ציון מזור נ' יפעת וחידי, פ"ד מז(5), 788 (1993); ה"פ 185/04 עיריית רחובות נ' טירת הכרך בע"מ, פדאור 04(9), 708 (2004)}.

שאלה: כיצד על מתנגד להידון על דרך ההמרצה לנהוג?
תשובה: על המבקש לטעון נגד בירור בדרך המרצת פתיחה להביא נימוק משכנע על שום מה בירור התובענה בדרך הרגילה היה מביא לתוצאה אחרת, וכן להצביע על עוול כלשהו שנגרם לו עקב ניהול הדיון בדרך שבה נוהל {ע"א 393/82 חיים נ' גדי אביוב, פ"ד מא(1), 716 (1987); ע"א 2106/91 ציון מזור נ' יפעת וחידי, פ"ד מז(5), 788 (1993)}.

שאלה: מהו הדין באשר להמרצת פתיחה מטעם שותף בשותפות?
תשובה: מקום שקיומה של שותפות או הזכות לשותפות או העובדה שהשותפות מתפרקת, אינם שנויים במחלוקת, זכאי כל שותף בה או יורשו לבקש בהמרצת פתיחה את פירוק השותפות, עריכת חשבונותיה וחיסולה {ראה תקנה 251 לתקסד"א}.

שאלה: מהו הדין באשר להמרצת פתיחה מטעם מעוניין?
תשובה: כל הטוען שהוא מעוניין על-פי שטר קניין, צוואה או מסמך אחר, זכאי לבקש מבית-המשפט, בהמרצת פתיחה, החלטה בשאלה של פירוש הנובעת מתוך המסמך והצהרה על זכויות המעוניינים {ראה תקנה 252 לתקסד"א}.

שאלה: מה הדין באשר להגשת תובענה לסעד הצהרתי בדרך של המרצת פתיחה?
תשובה: מהבחינה הפורמאלית, בקשה לסעד הצהרתי גרידא ניתן להגיש בדרך של המרצת פתיחה. אין צריך לומר כי נטל ההוכחה לביסוס התובענה מוטל על המשיב ועליו לצאת ידי חובת ההוכחה. אם המשיב סבור כי יוכל לצאת ידי חובת ההוכחה במסגרת הראיות המצומצמת המיוחדת להמרצת פתיחה על-פי כללי סדר הדין האזרחי, אין מקום לחייבו להרחיב את יריעת ההוכחה בדרך של הסבת המרצת הפתיחה לתביעה רגילה. בכל מקרה, אם בשלב מתקדם יותר של ההליך, יהיה צורך בהבאת ראיות נוספות, יהיה הדבר נתון לשיקול-דעת בית-המשפט, ובכל שלב של הדיון פתוחה אף הדרך לדון בהמרצת הפתיחה בתביעה רגילה, עם או בלי הגשת כתבי טענות {ה"פ 424/95 הפטריארך הארמני של ירושלים נ' יוהנס מרקריאן, פדאור 98(9), 250 (1998)}. לשון תקנה 253 לתקסד"א היא רחבה וגורפת, ולפיה מותר לבית-המשפט לדון בדרך של המרצת פתיחה בכל תובענה אשר יעדה סעד הצהרתי גרידא. זאת כמובן בתנאי, שלגופו של עניין מתאימה התביעה לפרוצידורה פשוטה וקצרה זו. מאידך אין הסיפא של תקנה 250 לתקסד"א מכילה איסור חד-משמעי, אשר היה בכוחו לגבור על ההוראה הכללית שבתקנה 253 לתקסד"א.

שאלה: מה ייחודה של תקנה 254 לתקסד"א?
תשובה: ייחודה של תקנה 254 לתקסד"א נדון ב- ע"א 137/74 {חיים פורת ואח' נ' נח סולומינסקי, פ"ד כח(2), 602 (1974)}.
במקרה דנן, המשיב פנה אל בית-המשפט המחוזי בהמרצת פתיחה וביקש מבית-המשפט כי יאשר מכירת מקרקעין על-ידי המערערים, וכן שיצווה על המערערים להעביר את המקרקעין על-שמו בלשכת רישום המקרקעין.
נקבע כי גם במקרה שבו העניין נשוא ההמרצה אינו מהעניינים המנויים בסימן ב' של פרק כ' בתקנות סדר הדין האזרחי, הדן בהמרצות פתיחה, יש לבית-משפט סמכות לדון בו בדרך של המרצת פתיחה, כל זמן שהצדדים לא הביעו התנגדות לכך, פרט לתקנה 254 לתקסד"א הקובעת בפירוש שאין להביא דרך המרצת פתיחה בקשה למינוי מנהל עזבון, נאמן או אפוטרופוס ואין איסור על הבאת עניינים אחרים בדרך זו {ראה גם ע"א 445/63 מנהלי עזבונו ומבצעי צוואתו של י' נהרי נ' ק' נהרי, פ"ד יח(1), 213 (1964)}.

שאלה: כיצד תוגש המרצת פתיחה?
תשובה: תקנה 255 לתקסד"א קובעת כי המרצת פתיחה תוגש בדרך שמגישים בקשה בכתב ויחולו עליה הוראות תקנה 241(א) לתקסד"א. תקנה 241(א) לתקסד"א קובעת כי יש לצרף לבקשה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה. תובענה בהמרצת פתיחה הסומכת על עובדות ואשר איננה נתמכת בתצהיר – אינה יכולה לעמוד ודינה להיכשל {ה"פ 218/05 ויקטור צמח נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פדאור 06(2), 171 (2006)}.
תקנה 255 לתקסד"א מחילה על ההליך את תקנה 241(א) לתקסד"א המחייבת מבקש לפרט בבקשתו את טיעוניו כולל אסמכתאות. טיעון זה אינו יכול להיעשות בדרך של הפניה לתצהיר. כלומר, כאשר בבקשה אין כל טיעון עובדתי וכל שיש בה, הוא הצגת הסעד הנתבע והפניה לתצהיר התובעת התומך בבקשה, לכאורה יש מקום למחיקת הבקשה. אולם, אם צד לא עותר למחיקת הבקשה יש לראות את הצד כמי שזנח את טענתו הדיונית, והשלים עם ההפניה בבקשה לתצהיר התומך בה {ה"פ 397/04 איילה נוימן (זוארץ) נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פדאור 04(26), 710 (2004)}.
שאלה: מהו הביטוי "דיון בתקנה 256 לתקסד"א כולל?
תשובה: הביטוי "דיון" שבתקנה 256 לתקנות סדר דין אזרחי אינו כולל דיון בקדם משפט, ולפיכך, אין הכרח בהגשת תצהיר התשובה עד שבעה ימים ממועד הדיון בקדם משפט.

שאלה: מהו השיקול שעל בית-המשפט לשקול בבואו לפסול תצהיר תשובה בשל איחור בהגשתו?
תשובה: כאשר מתבקש בית-המשפט לפסול תצהיר תשובה בשל איחור בהגשתו, עליו לשקול את האפשרות לכך שקבלת הבקשה תביא לעיוות-דין כלפי מגיש התצהיר, שכן ייתכן שאיחורו לא היסב נזק של ממש למבקש, ושנזק זה ניתן לפיצוי בהוצאות שיפסקו למבקש {המ' (ת"א) 1790/95 חכים אבראהים נ' מרדכי אסדון (לא פורסם)}.

שאלה: האם קיימת חובה על המשיב בהמרצת פתיחה חובה להגיש תשובה?
תשובה: לא. על-פי תקנה 256 הגשת תשובה הינה רשות. ואולם, מקום שהמשיב בוחר להגיש תשובה מורה התקנה כי "בתשובתו יפרט את טיעוניו כולל אסמכתאות ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לתשובה". אולם משבחרו נתבעים להגיש תשובה היה עליהם לפרט בתשובה את טענותיהם כולל אסמכתאות {ה"פ 397/04 איילה נוימן (זוארץ) נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פדאור 04(26), 710 (2004)}.

שאלה: מה הדין באשר להשמעת עדים בדרך של המרצת פתיחה?
תשובה: כלל מקובל הוא, כי הליך של המרצת פתיחה נועד מלכתחילה להתברר על-פי תצהירים ובצורה מקוצרת {ע"א 99/82 יוסף רומנו נ' נסים גואטה ואח', פ"ד לט(1), 281 (1985)}. על-מנת להשמיע עדים בהמרצת פתיחה, יש צורך בנטילת רשות מוקדמת מבית-המשפט {ע"א 163/89 צפר משה נ' מרים מלמד, פ"ד מג(2), 495 (1989)}.

שאלה: מהו המועד המתאים ביותר לעתור בבקשה להשמעת עדים?
תשובה: המועד המתאים ביותר לעתור בבקשה כזו הוא קדם המשפט. יתירה-מזאת, מחשש שבקשה להשמעת עדים תידחה, ראוי להקדים רפואה למכה על-ידי הגשת תצהיר של העד הפוטנציאלי {ה"פ 318/01 ליסטר שמואל נ' ליסטר אשר, פדאור 05(18), 222 (2005)}.

שאלה: מהו הדין באשר להגשת ראיות נוספות?
תשובה: בית-המשפט מוסמך לאפשר לבעל דין בהליך הנדון בפניו להביא ראיות נוספות, וכן האסמכתאות התומכות לטענת המבקשים בעמדתם {תקנה 257 לתקסד"א}.

שאלה: מהו הדין באשר לביטול ההמרצה?
תשובה: תקנה 258 לתקסד"א קובעת כי "בכל שלב של הדיון רשאי בית-המשפט, אם נראה לו כי אין זה מן הראוי לטפל בבקשה בדרך המרצת פתיחה, לבטל את המרצת הפתיחה ולהפנות את בעלי הדין לתובענה בדרך הרגילה או לדון בה כאילו היתה תובענה בדרך הרגילה, ולשם כך רשאי הוא להורות על הגשת כתבי טענות."
רואים אנו, כי לבית-המשפט יש שיקול-דעת אם לדון בתובענה בדרך של המרצת פתיחה או בדרך של תובענה רגילה מכוח התקנה הנ"ל. סמכותו זו של בית-המשפט קיימת בכל שלב של הדיון אם כי רצוי לעשות כן מוקדם ככל האפשר {ע"א 136/82 שיכון עובדים נ' רשות הפיתוח על-ידי מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד לח(4), 668 (1985); רע"א 2971/96 אהרון דבי נ' שלמה קרביס ואח', תק-על 96(2), 524 (1996); ע"א 439/89 צבי סטריקובסקי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, תק-על 92(1), 47 (1992)}.

שאלה: מהן השאלות שעל בית-המשפט לשקול בטרם יורה על העברת הדיון לפסים של תביעה רגילה?
תשובה: תקנה 258 לתקסד"א, אומנם מסמיכה את בית-המשפט להעביר דיון שנפתח בדרך של המרצת פתיחה לפסים של תביעה רגילה, אך לפני עשותו כן על בית-המשפט הדן בבקשה ליתן דעתו לשתי שאלות: ראשית: "האם תתבררנה העובדות השנויות במחלוקת די הצורך אף במתכונת של המרצת פתיחה ובהיעדר כתבי טענות?". שנית: "האם יקופח אחד מבעלי הדין על-ידי הגבלת האפשרות להביא עדים ככל העולה על רוחו וכי יהיה תלוי בהיתר מבית-המשפט על-פי תקנה 257?" {ע"א 1937/92 מ' קוטלר נ' ח' קוטלר, פ"ד מט(2), 233 (1992); ע"א 4610/90 פרספוליס בע"מ נ' אורנה מרקל (ארד) ואח', תק-על 92(4), 647 (1992); וכן בש"א (מחוזי נצ') 3356/06 מינהל מקרקעי ישראל נ' בן גיא דקל, תק-מח 2006(1), 8760, 8765 (2006)}.
אשר-על-כן "העברת הדיון לפסים של תביעה רגילה תעשה מקום בו העובדות לא נתבררו לשופט די הצורך מן התצהירים {ע"א 617/73 נתנאל נ' זגורי, פ"ד כח(1), 837 (1974)} וכאשר פרשת העובדות היא מורכבת ומסובכת {ע"א 59/80 פלדי נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית, פ"ד לה(4), 378 (1981); ה"פ 477/97 אליהו ליברמן נ' תדביק בע"מ, פדאור 99(3), 545 (1999); ע"א 516/65 ג'ון ופרידה יהודית ריעס נ' ראובן פורר, פ"ד כ(3), 488 (1966)}.