botox
הספריה המשפטית
שאלות ותשובות בסדר דין אזרחי

הפרקים שבספר:

קדם משפט (תקנות 140 עד 150 לתקנות)

1. סמכות להורות על קדם משפט – תקנה 140 לתקסד"א
שאלה: מהן מטרות קדם המשפט?
תשובה: מטרות קדם המשפט מוסדרות, למעשה, בהוראת תקנה 140 לתקסד"א, לפיה קדם משפט נועד, בין היתר, "לבירור של נושא הריב ודרכי הדיון בו, במגמה לייעל את הדיון, לקצרו, להחישו או כדי לברר אם יש מקום לפשרה בין בעלי הדין" {ע"א 680/87 המגן חברה לביטוח נ' אליהו, פ"ד מו(4), 154 (1992); ע"א 5492/92 מרדכי גאוני נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ"ד מז(3), 223 (1993)}.
מטרתו העיקרית של שלב קדם המשפט היא אכן ייעול הדיון העתיד לבוא, קידומו והכנתו כראוי, אם על-ידי בדיקת התביעה וההגנה עד כמה יש בהם מתום; אם על-ידי הגדרת השאלות "האמיתיות" השנויות במחלוקת בין הצדדים; אם על-ידי קביעת הדרך בה תוכחנה הטענות {ת"א 6316/04 ד.א.ל. פתוח והנדסה בע"מ נ' אידע - ניהול ויעוץ כלכלי בע"מ, פדאור 05(4), 758 (2005); ע"א 3857/96 שגיא נ' תעשיות רוגוזין בע"מ, פ"ד נב(2), 706 (1998); רע"א 4286/01 מיכל גיל נ' איילון ירדן, פדאור 01(2), 221 (2001); דנ"א 21/89 אורית כהן נ' אושיות חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מה(3), 499 (1991)}.

שאלה: האם בסמכותו של רשם לקיים קדם משפט?
תשובה: קיום קדם המשפט ינוהל בידי שופט או בפני רשם שהוא שופט.
שאלה: האם בסמכותו של בית-המשפט להציע לקיים את הדיון לפי סעיף 79א לחוק בתי-המשפט?
תשובה: כן. דבר שבשגרה הוא כי בית-המשפט מנסה להביא את הצדדים לעמק השווה תוך פשרה בתיק העומד בפניו {ע"א 6005/00 הוצאת עיתון הארץ בע"מ נ' אורנה פרייזר, פדאור 00(3), 400 (2000)}.

שאלה: האם בניסיונות בית-המשפט להביא את הצדדים לעמק השווה יש משום עילה לפסילתו?
תשובה: לא {ע"א 6005/00 הוצאת עיתון הארץ בע"מ נ' אורנה פרייזר, פדאור 00(3), 400 (2000); רע"א 287/88 מנוף סיגנל נ' סמיר עבדל ראזק, פ"ד מד(3), 750, 761 (1988); ע"א 5054/96 דחלה נ' קרן קיימת לישראל, תק-על 96(3), 95 (1996); ע"א 8191/99 שי נ' בלומנפלד, פדאור 00(1), 212 (2000); ע"א 4520/00 לאופר נ' רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית, פדאור 00(4), 52 (2000); ע"א 7374/00 ולדימיר אקרמן נ' נחמה קיטאי, פדאור 00(3), 532 (2000)}.

שאלה: האם הליך בו מכתיב בית-המשפט לפרוטוקול הצעת פשרה המנוסחת כפסק-דין בהסכמת הצדדים, ומעבירה לעיון הצדדים, שעה שאחד מהם אינו מסכים לכך, הינו הליך ראוי?
תשובה: לא {ע"א 4520/00 ויקטור לאופר נ' רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ, פדאור 00(4), 52 (2000)}.

שאלה: מהי ההבחנה בין הליך של קדם משפט לבין הליכי ביניים?
תשובה: לא בכל תביעה מתקיים הליך של קדם משפט, אשר קיומו נתון להחלטת בית-המשפט על-פי שיקול-דעתו {תקנה 140 לתקסד"א}. מאידך, בכל תביעה עומדים לרשות בעלי הדין הליכי ביניים על-פי התקנות, גם במקרה בו אין הוראה בדבר קיום קדם משפט {ת"א 1151/96 גיי.אף.טי פרודקטס בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פדאור 99(4), 683 (1999)}.

2. המועד – תקנה 141 לתקסד"א
שאלה: אימתי יתקיים קדם המשפט?
תשובה: קדם המשפט לא יתקיים לפני שעבר הזמן להגשת האחרון שבכתבי ההגנה {ראה למשל גם {רע"א 10209/04 איתן גדליזון נ' דרור חוטר ישי, פדאור 05(2), 333 (2005)}.

3. הודעה לבעלי הדין – תקנה 142 לתקסד"א
שאלה: אימתי תישלחנה הודעות לבעלי הדין בדבר מועדו של קדם המשפט?
תשובה: הפרקטיקה הנוהגת כיום הינה שהודעה על קדם הדיון ניתנת זמן רב יחסית, טרם המועד לקיומו תוך שבית-המשפט נותן החלטה מכינה לקראת הדיון. החלטה כזו כוללת בחובה חיוב הצדדים בהחלפת כל אותם כתבי-בית-דין לסוגיהם. עוד נוספת בדרך-כלל הטלת החובה להביא את בעל הדין עצמו לקדם המשפט.

4. סמכותו של שופט בקדם משפט – תקנה 143 לתקסד"א
שאלה: מהן סמכויותיו של בית-המשפט בישיבת קדם המשפט?
תשובה: תקנה 143 לתקסד"א מפרטת את סמכויות השופט בישיבת קדם משפט: הסמכויות הן בדיקה כי כתבי הטענות ערוכים כדין, בירור השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, החלטה בדבר צירוף בעלי דין או מחיקתם, החלטה בדבר מתן פרטים נוספים, מתן סעד זמני, הוראה על הגשת עדויות בתצהירים, קביעת דרכי הוכחת הטענות, קביעת שלבי הדיון והסדר בו יתבררו השאלות שעומדות למבחן, סילוק תביעה על-הסף, מתן פסק-דין ומתן הוראות אחרות שיש בהן כדי לפשט את הדיון או להקל עליו {ע"א 2290/00 יוסף גיל נ' ירדן איילון, פ"ד ס(1), 447 (2001)}.

שאלה: האם ה"רשימה" הקבועה בתקנה 143 לתקסד"א הינה בבחינת רשימה סגורה?
תשובה: לא. כאמור, תקנה 143 לתקסד"א מונה 10 סמכויות שונות ומגוונות ואולם רשימה זו אינה בגדר רשימה סגורה {דנ"א 21/89 כהן אורית נ' אושיות חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מה(3), 499 (1991)}.

שאלה: מהו תפקידו של השופט בקדם המשפט?
תשובה: תפקידו של השופט לקבוע את "כללי המשחק" בתיק העומד בפניו.

שאלה: האם בסמכותו של בית-המשפט ליתן סעד זמני במסגרת קדם המשפט?
תשובה: כן {ראה תקנה 143(4) לתקסד"א}.

שאלה: האם מוסמך בית-המשפט, בקדם המשפט, לסלק תביעה על-הסף גם אם אין בפניו בקשה נפרדת לסילוק התביעה?
תשובה: כן {ראה תקנה 143(8) לתקסד"א}. נעיר לעניין זה כי הגשת בקשה לסילוק תביעה על-הסף היא לעולם זכות השמורה לנתבע ולא חובה המוטלת עליו.

שאלה: אימתי יינתן פסק-דין במסגרתו של קדם המשפט?
תשובה: הוראת תקנת 143(9) לתקסד"א קובעת שבקדם משפט מוסמך שופט ליתן פסק-דין, לרבות פסק-דין חלקי בתובענה, במידה שנתברר כי אין לנתבע הגנה בפני תביעה {ת"א 55333/05 מלונות הנגב בע"מ נ' עמותת מוסדות מ.מ.ש מאור מיכאל ושמחה, פדאור 06(2), 868 (2006)}.

5. הסמכות לפי התקנות – תקנה 144 לתקסד"א
שאלה: האם בסמכותו של בית-המשפט לקיים דיון בקדם המשפט בבקשה לגילוי מסמכים גם בלא שהוגשה בקשה כזו?
תשובה: כן {ראה לעניין זה סמכותו של בית-המשפט כפי שבאה לידי ביטוי בתקנה 144 לתקסד"א}.

6. בקשות תלויות ועומדות – תקנה 145 לתקסד"א
שאלה: האם בסמכותו של בית-המשפט לדון בקדם המשפט בבקשות תלויות ועומדות בפניו?
תשובה: כן. תקנה 145 לתקסד"א קובעת מפורשות כי "היו בקשות תלויות ועומדות לפני בית-המשפט והן נוגעות לאחד העניינים המנויים בתקנה 143, יהא שופט בקדם משפט רשאי לדון ולהחליט בהן".

7. עדות בעלי דין – תקנה 146 לתקסד"א
שאלה: האם בסמכותו של בית-המשפט להעיד בעל דין בקדם המשפט?
תשובה: כן. שופט בקדם המשפט רשאי, ביוזמתו או לפי בקשת בעל דין, להורות שבעלי הדין, או מי שהוזמן להתייצב לפי תקנה 147 לתקסד"א, יעידו בפניו בשאלות השנויות במחלוקת ביניהם או בחלק מהן.

שאלה: משהפעיל בית-המשפט סמכותו על-פי תקנה 146 לתקסד"א ונשמעה עדות התובע, למשל, האם המסקנה הינה כי החל הדיון בתביעה? האם ניתן לראות בישיבה זו ישיבת הוכחות?
תשובה: פסיקת בתי-המשפט לא ראתה בסוג כזה של קיום דיון משום ישיבת הוכחות {ראה גם רע"א 563/88 נשיונל פאלאס ואח' נ' פאיזה עריאן ואח', פ"ד מב(3), 136 (1988); ת"א 3723/02 קיבוץ גבעת ברנר נ' הנהלת בתי-המשפט – המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות, פדאור 04(22), 154 (2004); ת"א 3655/02 גולדפרב צבי נ' מרכז משען בע"מ, פדאור 04(5), 679 (2004); ע"א 1149/00 יגאל קובי אטד נ' צהל מורד, פדאור 01(2), 776 (2001)}.

8. התייצבות – תקנה 147 לתקסד"א
שאלה: האם מחובתו של בעל דין להתייצב לקדם המשפט?
תשובה: שופט בקדם המשפט רשאי להורות שבעל דין פלוני יתייצב בעצמו ואם היה תאגיד – מנהלו, מנהל עסקיו או אדם אחר הממלא בו תפקיד.
כלומר, ככלל אין חובה על בעל דין להתייצב לקדם המשפט {בשים-לב למילה "רשאי" שבתקנה הנ"ל} ואולם בתי-המשפט נוהגים לזמן את בעלי הדין עצמם לקדם המשפט ובמטרה לנסות ולהביאם להגיע לפשרה כבר בקדם המשפט.

שאלה: מהו דינו של בעל דין שהוזמן להתייצב לקדם המשפט ולא התייצב?
תשובה: פסק-דין מחוסר התייצבות יכול שיינתן נגד בעל דין כבר בשלב קודם ליום בירור התובענה, היינו בקדם משפט, שכן על-פי תקנה 147(ב) לתקסד"א משלא התייצב בעל דין לקדם משפט, רואים אותו כמי שלא התייצב למשפט גופו, ונותנים פסק-דין בהתאם לכך {ע"א 355/64 שלום מלאכי נ' שלום הלל, פ"ד יט(1), 169, 170 (1965); בש"א 3474/04 איהאב נוג'ידאת נ' אגף המכס והמע"מ, פדאור 05(9), 613 (2005)}.
9. עדות, הודעה והחלטה בקדם משפט – תקנה 148 לתקסד"א
שאלה: מה דין עדות ו/או הודעה ו/או החלטת שופט שנעשתה בקדם המשפט?
תשובה: עדותו והודעתו של בעל דין שנרשמו בקדם משפט והחלטות השופט בקדם משפט דינן כדין עדות, הודעה והחלטה במשפט {תקנה 148 לתקסד"א}.

שאלה: האם כאשר מגיעים הצדדים להסכמה מפורשת כלשהיא שקיבלה תוקף של החלטה, האם בעל דין יהא מושתק מלטעון כנגד אותה הסכמה?
תשובה: כן {רע"א 6092/04 י' מזרחי קבלנות כללית בע"מ נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ, פדאור 04(14), 816 (2004)}.

10. תוצאותיו של קדם משפט – תקנה 149 לתקסד"א
שאלה: האם ניתן לפתוח עניין כלשהוא שהוכרע בקדם המשפט?
תשובה: עניין שהוחלט בו בקדם המשפט אין לפתוח שנית במשפט והמשפט יתנהל על-פי ההכרעות בקדם המשפט זולת אם ראה בית-המשפט הדן בתובענה לשנות מהן וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו וכשהדבר דרוש כדי למנוע עיוות-דין.

שאלה: כיצד ינהג בית-המשפט בבואו לדון בבקשת בעל דין שלא הועלתה בקדם המשפט למרות שבעל הדין יכל להעלותה?
תשובה: תקנה 149(ב) לתקסד"א מורה את בית-המשפט לבדיקה משולשת בטרם ייעתר לבקשה שהוגשה לאחר שנסתיים קדם המשפט: תחילה, האם יכול היה בעל הדין להגיש את הבקשה בשלב קדם המשפט; ולאחר מכן, אם יכול היה להביאה בקדם משפט, האם קיימים טעמים מיוחדים מדוע לא עשה כן; ולבסוף, האם הדבר דרוש לשם מניעת עיוות-דין.

שאלה: מהם טעמים מיוחדים?
תשובה: תקנה 149(ב) לתקסד"א מאפשרת לבית-המשפט לאפשר לצד לבקש את מחיקת או דחיית התובענה, לאחר שתם קדם המשפט, מטעמים מיוחדים. הגשת תביעה חדשה על-ידי בעלות הזכויות במקרקעין, שעילתה סעד הצהרתי זהה, מהווה טעמים מיוחדים {בש"א 17612/04 עיריית תל-אביב נ' פסגת ברבור בע"מ, פדאור 04(18), 106 (2004)}.
ב- בש"א 13001/03 {מופת קרן הטכנולוגיה לישראל בע"מ נ' מופת ניהול קרן הון סיכון, פדאור 03(6), 644 (2003)} קבע בית-המשפט כי "מבין שתי הטענות אני מעדיף את טענת המבקשת, מפני שבקשתה הוגשה זמן רב מאוד (כשישה חודשים) לפני מועד ההוכחות, באופן שאינו גורם לעיכוב כלשהו במהלך המשפט, ובסמוך מאוד למועד קדם המשפט, אמנם אחריו, ובמקרה שבו ניתן לקבל כי בעל הדין לא יכול היה, או התקשה באופן סביר, להביא את הבקשה בקדם המשפט, יש להימנע מהכשלתה מנימוק זה, כאמור בתקנה 149(ב) הנ"ל".

11. תאריך לדיון – תקנה 150 לתקסד"א
שאלה: אימתי ייקבע מועד לדיון?
תשובה: תקנה 150 לתקסד"א קובעת מפורשות "נסתיים הקדם משפט, ייקבע תאריך לדיון" {לעניין זה ראה גם רע"א 563/88 נשיונל פאלאס הוטל ואח' נ' פאיזה עריאן ואח', פ"ד מב(4), 136 (1988); ת"א 3723/02 קיבוץ גבעת ברנר נ' הנהלת בתי-המשפט – המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, פדאור 04(22), 154 (2004); ע"א 680/87 המגן חברה לביטוח נ' יוסף אליהו, פ"ד מו(4), 154 (1992); רע"א 563/88 נשיונל פאלאס הוטל ואח' נ' פאיזה עריאן ואח', פ"ד מב(4), 136 (1988)}.