שותפויות שותפות רשומה, שותפות בלתי-רשומה - דין והלכה
הפרקים שבספר:
- פרשנות - הדין
- "ניהול עסק" לשם "רווח"
- סעיף 2 - צורות שיתוף שאינן קשרי שותפות
- סעיפים 3 עד 5 לפקודת השותפויות
- סעיף 6 - שותפות חייבת רישום שלא נרשמה (סעיף 6(5)(6) לנוסח הישן)
- סעיפים 7 עד 8 לפקודת השותפויות
- סעיף 9 לפקודת השותפויות - רישום שינויים (סעיף 8 לנוסח הישן)
- סעיפים 10 עד 13 לפקודת השותפויות (סעיפים 9 עד 10 לנוסח הישן)
- סעיף 14 - כוחו של שותף לחייב את השותפות (סעיף 12 לנוסח הישן), סעיף 15 - פעולות ותעודות בשם השותפות (סעיף 13 לנוסח הישן)
- סעיפים 16 עד 19 לפקודת השותפויות
- שותפים חבים יחד ולחוד - סעיף 20 לפקודה (סעיף 18 לנוסח הישן)
- סעיף 21 - הגשת תביעות בפשיטת רגל (סעיף 19 לנוסח הישן)
- סעיף 23 - התחזות (סעיף 21 לנוסח הישן)
- סעיף 24 - מצב של שותף, סעיף 25 - הודעה לשותף כהודעה לשותפות
- סעיף 26 - אחריותו של שותף נכנס (סעיף 24 לנוסח הישן)
- סעיף 27 - אחריות שותף יוצא (סעיף 25 לנוסח הישן)
- סעיף 28 - שינוי הרכב מבטל ערבות (סעיף 26 לנוסח הישן)
- סעיף 29 - חובת שותף כלפי רעהו (סעיף 27 לנוסח הישן)
- סעיף 30 - שינוי תנאי השותפות בהסכמה (סעיף 28 לנוסח הישן)
- סעיף 31 - נכסי השותפות (סעיף 29(1) לנוסח הישן)
- סעיף 32 - נכס שנקנה בכספי השותפות (סעיף 30 לנוסח הישן)
- סעיף 33 - השימוש בנכסי השותפות (סעיף 29(1) לנוסח הישן)
- סעיף 34 - זכויותיהם וחובותיהם של השותפים (סעיף 31 לנוסח הישן)
- סעיף 35 - הרחקת שותף (סעיף 32 לנוסח הישן)
- סעיף 36 - פרישה משותפות שמרצון (סעיף 33 לנוסח הישן)
- סעיף 37 - המשכת הקיום לאחר זמן (סעיף 34 לנוסח הישן)
- סעיף 38 - אחריות בשל רווחים פרטיים (סעיף 35 לנוסח הישן)
- סעיף 39 - איסור על שותף להתחרות בשותפות (סעיף 36 לנוסח הישן)
- סעיף 40 - זכויותיו של נמחה (סעיף 37 לנוסח הישן)
- סעיף 41 - פירוק השותפות מאליה או בידי שותף (סעיף 38 לנוסח הישן)
- סעיף 42 - פירוק מחמת מוות או פשיטת רגל (סעיף 39(א) לנוסח הישן)
- סעיף 43 - פירוק מחמת שיעבוד (סעיף 39(ב) לנוסח הישן)
- סעיף 44 - פירוק מחמת איסור (סעיף 40 לנוסח הישן)
- סעיף 45 - פירוק על-ידי בית-המשפט (סעיף 41 לנוסח הישן)
- סעיף 46 - בית-המשפט המוסמך (סעיף 42 לנוסח הישן)
- סעיף 47 - סמכות בית-המשפט (סעיף 43 לנוסח הישן)
- סעיף 48 - משא-ומתן עם שותפות ללא ידיעת השינוי בהרכבה (סעיף 44 לנוסח הישן)
- סעיף 49 - סמכות השותפים למטרות הפירוק (סעיף 45 לנוסח הישן)
- סעיף 51 - יישוב החשבונות בין השותפים (סעיף 47 לנוסח הישן)
- סעיף 52 - שותף ששילם פרמיה (סעיף 48 לנוסח הישן)
- סעיף 53 - פירוק מחמת מרמה (סעיף 49 לנוסח הישן)
- סעיף 54 - זכותו של שותף יוצא (סעיף 50 לנוסח הישן)
- סעיף 55 - דין חלקו של יוצא כדין חוב (סעיף 51 לנוסח הישן)
- סעיף 62 - שינוי תקנות של שותפות מוגבלת (סעיף 57 לנוסח הישן)
- סעיף 56 - תחולת הפקודה על שותפות מוגבלת (סעיף 52(1) לנוסח הישן)
- סעיף 59 - רישום שינויים (סעיף 54 לנוסח הישן)
- סעיף 60 - שינויים שיש לפרסם ברשומות (סעיף 55 לנוסח הישן)
- סעיף 61 - כינון שותפות מוגבלת (סעיף 56 לנוסח הישן)
- סעיף 63 - מעמדו של שותף מוגבל (סעיף 58(1)(2)), סעיף 64 - סייגים לפירוק שותפות מוגבלת (סעיף 58(3)(4) לנוסח הישן)
- סעיף 65 - פרסום פרטים על שותפות מוגבלת (סעיף 59 לנוסח הישן)
- סעיף 66 - שותפות רשומה שהיא תאגיד (סעיף 61 לנוסח הישן)
- סעיף 67 - פסק-דין והוצאה לפועל
- סעיף 68 - רשם וחותמות (סעיף 63 לנוסח הישן)
- סעיף 69 - רישום הודעות והצגת תעודות (סעיף 64 לנוסח הישן)
- סעיף 70 - פנקס ומפתח פתוחים לעיון (סעיף 65 לנוסח הישן)
- סעיף 71 - תקנות (סעיף 66 לנוסח הישן)
- סעיף 72 - צו על מסירת הודעה או רישום מסמך (סעיף 67 לנוסח הישן)
- סעיף 73 - מחיקת שותפות (סעיף 68 לנוסח הישן)
- סעיף 74 - הגדרות (סעיף 70 לנוסח הישן)
- סעיף 75 (חובת רישום)
- סעיף 76 - דרכי רישום (סעיף 71(1) לנוסח הישן)
- סעיף 77 - שותפות חוץ מוגבלת (סעיף 71(2)(3) לנוסח הישן)
- סעיף 78 - רישום שינויים (סעיף 72 לנוסח הישן)
- סעיף 79 - המצאה (סעיף 73 לנוסח הישן)
- שותפות רשומה ולא רשומה - אישיות משפטית - מבוא
- הוכחת קיום שותפות רשומה מול שותפות לא רשומה
- יחסי עובד-מעביד או יחסי שותפות - כללי
- יחסי עובד-מעביד או שותפות שקרסה
- נטל ההוכחה
- מתן חשבונות ביחסי עובד-מעביד
- סמכות בית-המשפט
- תובענה בענייני שותפות ובירורה
- המצאת כתבי בית-דין
- התיישנות
- מתן חשבונות ועריכת חשבונות - מבוא
- מתן חשבונות ובירור חשבונות בדיני השותפות
- הוכחת קיומה של שותפות
- ההלכה הפסוקה
- בוררות בסכסוכי שותפים - כללי
- הסכם השותפות - מינוי הבורר - סמכותו
- עיכוב הליכים - סעיף בוררות
- בורר שלא שוחרר מן החובה לנהוג על-פי הדין
- עילות לביטול פסק-בורר
- אבחנה בין בורר שמאי - למומחה - מעין בורר
- תביעות בין שותפים
- הסכם פירוק שותפות, עילות והליכי פירוק
- סעדים זמניים - כללי
- צו מניעה זמני
- סעד זמני בערעור
- צו מניעה קבוע
- כונס נכסים - מבוא
- כונס נכסים בפקודת החברות
- כונס נכסים על-פי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984
- כונס הנכסים בדיני השותפויות
- שותפויות ומוניטין - כללי
- הגדרת מוניטין
- קנייניות המוניטין
- דרכי הוכחת קיומו של מוניטין
- סוגי מוניטין
- חישובו של המוניטין
- קיומה של תניה בהסכם לגבי תשלום מוניטין והיעדר תחרות (פירוק שותפות)
- תשלום בגין מוניטין בהיעדר הסכם או תניה בהסכם
- המוניטין של עסק אינו שייך לאחד מן השותפים אלא אם הדבר נקבע מראש ובהסכם
- שותפות שהיא משרד עורכי-דין
- שותפות שהיא משרד לחקירות
- הוכחת מוניטין בפירוק השותפות
- שותפויות ומוניטין - ההלכה הפסוקה
- דין שותפות (סעיף 34 לחוק הגנת הדייר)
- דמי מפתח בחילופי שותפים והעברות וחילופין תוך שנתיים (סעיפים 121 ו- 122 לחוק הגנת הדייר)
- דמי-מפתח של בית עסק בפשיטת רגל או בפירוק
- שותף שנפטר - דיירות מוגנת
- ההלכה הפסוקה - דיירות מוגנת ושותפות
- שותפות ושלטונות המס - מבוא
- שותפות - מס ערך מוסף
- עורכי-דין
- שותפות רואי חשבון ומנהלי חשבונות
- שותפות רופאים
- הגבלים עסקיים ותניית אי-תחרות
- חוק ההגבלים העסקיים
סעיף 52 - שותף ששילם פרמיה (סעיף 48 לנוסח הישן)
סעיף 52 לפקודת השותפויות (נוסח חדש), התשל"ה-1975 קובע כלהלן:"52. שותף ששילם פרמיה
(א) שילם אחד השותפים פרמיה לשותף אחר בהיכנסו לשותפות לתקופה קצובה, והשותפות מתפרקת לפני גמר התקופה ושלא מחמת מותו של שותף רשאי בית-המשפט להורות על החזרת הפרמיה, או חלק ממנה שנראה לו צודק, בהתחשב עם תנאי חוזה השותפות ועם אורך הזמן שבו התקיימה השותפות.
(ב) הפרמיה לא תוחזר, אם ראה בית-המשפט שהעילה לפירוק היא, בלבד או בעיקר, התנהגותו הרעה של השותף ששילם את הפרמיה, או אם נתפרקה השותפות על-פי הסכם שאין בו הוראה על החזרת חלק כלשהו של הפרמיה."
סעיף 52 לפקודת השותפויות מותיר בידי בית-המשפט את שיקול-הדעת להורות על החזרת פרמיה ששילם אחד השותפים לשותף אחר, אם התפרקה השותפות טרם זמנה ולאחר זמן קצר.
ב- תא"ק (קריות) 17437-10-12 {נעמה שרה רייך ואח' נ' אייל כץ, תק-של 2013(4), 23038 (2013)} נחתם הסכם שותפות ביום 05.04.07 בין החברה לנתבע. בסמוך לאותו מועד נחתם בין המנוח, בעל המניות בחברה, לבין הנתבע, הסכם הלוואה. לטענת התובעים {ילדיו ויורשיו של המנוח}, ביטול הסכם השותפות גרם לכך שהנתבע לא יכול להמשיך ולהחזיר את ההלוואה, בהתאם למוסכם בהסכם ההלוואה, דהיינו מתוך הכנסות השותפות, וביטול ההסכם מחייב השבה הדדית.
בית-המשפט קיבל את טענת התובעים בדבר קיומו של השתק שיפוטי, המונע מהנתבע להעלות טענת הגנה הסותרת את טענותיו בהליכים קודמים, זאת במובחן מטענות הגנה חדשות. מאחר שזוהי הפעם הראשונה בה נדונה תביעה להחזרת הלוואה שהצדדים לה הינם התובעים והנתבע, ומאחר שהצדדים הסכימו כי מסיבה זו לא יחול השתק, אין הנתבע מנוע מלהעלות טענות חדשות כנגד התובעים, שלא נטענו בהליכים הקודמים. יחד-עם-זאת, טענות הסותרות טענותיו בהליכים קודמים, לא יוכלו להישמע מחמת השתק שיפוטי.
ב- בש"א (חי') 2610/05 {קיבוץ מעין צבי נ' עידית תמנה ואח', תק-של 2005(2), 9826 (2005)} עלתה הטענה הטענה כי סעיף הבוררות שבתקנון בטל בהיותו נוגד את האמור בסעיף 52 לפקודת השותפויות. בדחותו את הטענה קובע בית-המשפט כדלקמן:
"המשיבים טוענים כי סעיף ו' 1 לתקנון שענייננו יישוב סכסוכים בפני מוסד לבוררות, הינו בטל, שכן הוא עומד בניגוד להוראות סעיף 52(1) לפקודת האגודיות השיתופיות, המאפשר לקיבוץ, שהינו אגודה שיתופית, לקבוע בתקנונו הוראות לישוב סכסוסים בעניינים הנוגעים לעסקי האגודה בלבד.
טענה זו דינה להידחות. המונח "עסקי האגודה" פורש בפסיקה כמתייחס לסכסוכים הפנימיים הנוגעים לעסקי האגודה להבדיל מעניינים חוקתיים. על ההבחנה הנ"ל עמד כב' השופט ברק (כתוארו אז) ב- ע"א 234/81 גדעון ירמה נ' "מזרע" קבוץ השומר הצעיר, פ"ד לו(4), 113 (1982), באומרו:
'הלכה פסוקה היא, כי "סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה" משמעותם "סכסוכים בנוגע לניהול העניינים הפנימיים של האגודה (DOMESTIC ADMINISTRATION)" להבדיל מאותם "סכסוכים הנוגעים לחוקיותם של מוסדות האגודה או לתוקף בחירתם או מינוים של אלה' (CONSTITUTIONAL MATTERS) (ע"א 55/59 עולש מושב עובדים נ' פיין, פ"ד יג 856, 859 (1959)).
התביעה שבפניי הינה תביעה כספית במהותה הנוגעת למחלוקת כספית שהתגלעה בין המשיבים, חברי קיבוץ לשעבר, לבין הקיבוץ באשר לגובה דמי העזיבה המגיעים להם, דרך חישובם, המרכיבים שניתן או שלא ניתן לנכות מהם וכו'.
הסכסוך האמיתי בין הצדדים, וכפי שגם עולה מכתב התביעה, הינו סכסוך כספי כאמור, וככזה, הינו בגדר סכסוך פנימי הנוגע לניהול עסקיה וענייניה הפנימיים של האגודה (הקיבוץ).
לא סכסוך חוקתי גרם ללידתה של התביעה והבאתה לעולם - בכתב התביעה לא ניתן לראות, ולו טענה אחת כנגד חוקיותם של כללי העזיבה, תקפותם, דרך חקיקתם וכו', כי אם מחלוקת כספית כאמור, שיתכן והדיון בה יעורר, דרך אגב, שאלות חוקתיות, אך אין בכך בכדי להפוך את הסכסוך שבין הצדדים לסכסוך חוקתי במקורו. יפים בעניין זה דבריו של כב' השופט ברק (כתוארו אז) בפרשת ירמה, שבהם אמר:
'נראה לי, כי ההבחנה ההלכתית בין עניין חוקתי לבין עניין פנימי עומדת במקום שהסכסוך עצמו עניינו חוקתי או פנימי, ולא במקום שהסכסוך הוא פנימי, אך הוא מעורר אינצידנטאלית שאלה חוקתית. אכן, בהקשר אחרון זה, בהיות ההכרעה החוקתית אינצידנטאלית, אין לה כל השפעה על האגודה כולה, על מבנה מוסדותיה, על מספר חבריה, ועל חוקיות החלטותיה על-פי תקנונה. ההכרעה היא בין הצדדים המעורבים, בינם בלבד, ונושא ההכרעה הוא כספי. ברוח זו החליטה הערכאה הראשונה, והחלטתה זו נראית לי."
לאור האמור לעיל, ומשקבעתי כי הסכסוך האמיתי בין הצדדים הינו סכסוך פנימי הנוגע לעסקי האגודה (הקיבוץ) כמתואר לעיל, רשאית היתה האגודה (הקיבוץ), מכוח סעיף 52(1) לפקודת השותפויות, להחיל עליו סעיף יישוב סכסוכים בתקנונה."