מתן חשבונות ביחסי עובד-מעביד

תקנה 123 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי" או "תקסד"א"), המסמיכה את בית-המשפט להורות על עריכת חקירה וחשבון, מהווה כלי עזר בלבד, ואין בה כדי להצדיק כשלעצמה פסיקת סעד של מתן חשבונות {ראה זוסמן, שם, 568 ה"ש 58}.

במקורו נועד הסעד של מתן חשבונות, כאמור, לתביעות המבוססות על יחסים חוזיים מיוחדים, כמו שליחות, שותפות או נאמנות. סעד של מתן חשבונות אפשרי, בנסיבות מסויימות, גם בתביעת עובד כנגד מעבידו {דב"ע מח/3-97; דב"ע נב/3-217 הנ"ל}.

הלכה למעשה גילו בתי-המשפט נכונות, לעיתים, ליתן סעד של מתן חשבונות גם בתביעות המבוססות על חוזה עסקי רגיל, שאינו דורש אמון מיוחד {ר' למשל ע"א 4724/90 א.ש.ת. כספים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מו(3), 570 (1992); ע"א 416/89 משה (גלר) גל-אור נ' חברת כלל (ישראל) בע"מ, פ"ד מו(2), 177 (1992); וכך אף בתביעות כנגד צד זר לחלוטין, המבוססות על הפרת זכויות יוצרים {ע"א 241/55 דפוס ניאוגרפיקה ואח' נ' מסדה בע"מ ואח', פ"ד יא 890, 892 (1957); ע"א 4500/90 הרשקו ואח' נ' אורבך, פ"ד מט(1), 419, 431 (1995); ת"א (ת"א) 2250/88 דקל שרותי מחשב להנדסה נ' חשב יחידה בין קיבוצית לשירותי ניהול, תק-מח 92(2), 1723 (1992)}.

בפסיקה הקיימת כיום לא מצאנו כי במצבים כגון זה שלפנינו קמה זכות לחשבונות, יכולים אנו לכלול מקרה זה בגדר הדין הנוגע למתן חשבונות, ולקבוע כי העובד יהיה זכאי לחשבונות, אם יוכיח את טענותיו. זאת הן מאחר שמקורו של סעד זה בהלכה הפסוקה; הן מכוח סמכותנו הטבועה, לפעול על-מנת שלא ימצא העובד מחוסר תרופה {ר' ע"א 732/80 ארנס ואח' - "בית אל-זכרון יעקב", פ"ד לח(2), 645; והן מכוח סעיף 33 לחוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, דבע נו/ 3-140 כיל נ' ד"ר ליאונרד שור, תק-אר 96(4), 66 (1996)}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

מתן חשבונות ביחסי עובד-מעביד