הסכם השותפות - מינוי הבורר - סמכותו

בהיעדר הוראה מפורשת בשטר הבוררין על הבורר לנהוג בהחלטתו על פירוק השותפות בהתאם לכללי החוק או ההוראות הכלולות בחוזה השותפות. לא רק הסכמה בחוזה מרשה את הסטיה מן הכלל הנ"ל אלא גם הסכמה מחוץ לחוזה, בין מפורשות ובין מכללא, וכן קיומן של נסיבות מיוחדות המצריכות את הסטייה ממנו {ת"א 514/54 זיסהולץ נ' וודניצקי, פ"מ י' 426 (1954)}.

נקבע בהסכם שותפות כי בורר רשאי להחליט בכל הסכסוכים בין הצדדים הנוגעים בשותפות שהוקמה בין הצדדים, הרי ניתנת לבורר בזאת להחליט על-פי השותפות. אולם על-אף סמכותו הרחבה של הבורר כמפורט לעיל אין הוא רשאי לחרוג מהמסגרת שנקבעה בהסכם השותפות לגבי דרך פירוקה של השותפות {ה"מ (יר') 846/64 כהן נ' אבנר ואח', פ"מ מח 117 (1965)}.

בוררין ששוחררו מסדרי הדין והראיות, אין פגם בכך שלא שמעו את הצדדים ולא גבו ראיות. רשאים פרקליטי הצדדים להיות בוררים אם עובדה זו ידועה לצדדים והסכימו לכך {ת"א 1306/55 ירחמיאל בבניק נ' אברהם ווהנדלר, פ"מ טו 378 (1958)}.

בהיעדר הוראה מפורשת בשטר הבוררין שהבורר רשאי לפרק את השותפות לפי ראות עיניו, על הבורר לנהוג בפירוק השותפות בהתאם לכללי החוק או ההוראות הכלולות בחוזה השותפות אם ישנן הוראות כאלה. ובבואו לקבוע הערכת עליית נכסי השותפות, על הבורר להתבסס על עדים מוסמכים ולא להעריך באורח שרירותי, אחרת יש בזה משום חריגה מסמכות {המ' 146/51 אליעזר כהן נ' ברוך זימן ואח', פ"מ ג(1), 393}.
סעיף בורר בחוזה שותפות נשאר בתוקפו גם לאחר תום המועד הקבוע לכינון השותפות. אין מניעה שהצדדים להסכם יסכימו להשאיר לבוררות עניין של פירוק וסיכום חשבונות גם בהיעדר סכסוך - אם כוונה כזו עולה מהסכם הבוררות {המ' 564/52 ישעיהו קוקובקה נ' גרשון בידרמן, פ"מ ה' 247}.

אין ספק כי כל עוד ימשיכו בנוהג הקיים למנות בבוררות זבל״א עורכי־דין של בעלי הדין כבוררים אי-אפשר יהיה להימנע מטענות - ברובן טענות סרק כי צד זה או אחר נפגש עם הבורר שלו והשפיע עליו לעמוד לצידו בבוררות. כידוע ההלכה היא שגם בורר שנתמנה על-ידי צד לבוררות חייב להשתחרר מאהדתו הטבעית לצד שמינהו, ולהיות הוגן כלפי כל הצדדים לבוררות, אך עם כל זאת אין להפריז ולדרוש מהבורר שיפסיק במשך תקופת הבוררות את כל קשריו עם הצד שמינהו.

מובן כי במשך תקופה זו אסור לעורך-דין הבורר לשוחח או לייעץ ללקוחו בענייני הבוררות אז בית-המשפט ידרוש הוכחות משכנעות כי הבורר עבר על גדר המותר. לחשדות בעלמא יש להתיחס בזלזול הראוי להם. מחובת בוררים הקובעים דרך לפירוק שותפות להסדיר גם את עניין תשלום החובות לזכאים של השותפות {ת"א 82/48 פלק נ' פריים ואח', פ"מ ו(1), 176, 177 (1950)}.

בוררים ששוחרר מזיקה למשפט המהותי יכולים לחייב שותף בהחזרת השקעתו של שותף אחר אשר שילם בעטיה של תרמית {ע"א 443/60 עזבון מרכוס הלר נ' שראל שמואל, פ"ד טו 585 (1961)}.

ב- ה"פ (נצ') 616/96 {משק בלסקי נ' אורי אמיתי ו- 2 אח', תק-מח 97(2), 2478 (1997)} נקבע כי יש ליתן להסכם בוררות פרשנות מרחיבה וכדברי בית-המשפט:

"סעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 קובע לעניין זה:
'... חוזה יפורש לפי אומד-דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו - מתוך הנסיבות...'
הכלל הוא, כי במקרים של ספק לגבי אומד-דעתם של בעלי הדין לגבי פירוש סעיף בוררות יש לתת לנוסח הסכם הבוררות פרשנות מרחיבה. (ראו: 823/87 דניה סיקוס חברה לבנין בע"מ נ' ס.ע. רינגל בע"מ, פ"ד מב(4), 605, 612 (1989); וראו גם המ' (חי') 2494/80, 1234/80 מגן דוד אדום נ' מושלי אדלר ואח', פסקים תשמ"ב(א), 240, 250 ה'-ז' (1981), ודברי השופט ברנזון בעניין מורלי הנ"ל בעמ' 312 ד').
המלומדת אוטולנגי מביאה בספרה בוררות דין ונוהל (עמ' 53) מקרה בו סעיף הבוררות בחוזה לחכירת אוניה הסמיך את הבורר לפסוק בכל עניין נובע מהחוזה. נפסק שהבורר מוסמך לפסוק גם בתביעת פיצויים שנגרמו בנושאים שלא הוזכרו בחוזה ואף התרחשו לאחר תום התקופה שנקבעה בחוזה.
כך - הטענה כי סעיף בוררות המתיחס למחלוקות "הנובעות" מחוזה, פורש כחל גם על מצגי שווא שנעשו בתקופה הטרום חוזית. נפסק, כי אין לקבל אבחנה מלאכותית בין מצגים בתקופה הטרום-חוזית כאשר אלה משתכללים לתוך החוזה וכלולים בו, לבין החוזה עצמו (ראה ה"פ (ת"א) 852/91 יובל רן ואח' נ' ב"צ ופנחס, תק-מח 92(2), 41, 44 (1992), שם נאמר:
'... מקרה הדומה לענייננו נדון ב- ע"מ 721/86 Optische Industries de Oude Delft N.V נ' תדיראן בע"מ ואח', פ"ד מד(4), 259 (1990). באותו מקרה נתגלע סכסוך בין הצדדים באשר לנכונותם של דו"חות כספים אשר צורפו להסכם. השופט הנכבד י' מלץ קבע, כי למרות שהבורר בין הצדדים קבע כי המשיבה מנועה מלתבוע על-פי עילות חוזיות, מוסמך הבורר לדון גם בתביעה על-פי עילות שבדיני הנזיקין (מצג שווא רשלני).
וכך נקבע שם:
'... גישה זו של הפרדה מלאכותית בין עילות שבנזיקין לבין עילות חוזיות הכרוכות באותו עניין עצמו, הינה בבחינת עניין של "פיצול שערות". ההבחנה בין נוסחים דומים, המכשילים את יכולתו של תובע למצות את תביעתו כמכלול אחד בפני הבורר - זוכה היום לביקורת גם באנגליה (ראהV. 2 Ashville Investments Contractors 1988 Elmer). גישה זו איננה ראויה איפוא לאימוץ בדין הישראלי (שם, 262 ה-ו).'
ועוד נקבע שם:
'מקריאת החוזה משתמע ברורות, כי כוונת הצדדים היתה, שכל סכסוך ביניהם הקשור להסכם הספציפי יופנה לבוררות. לא משתמעת כל כוונה לפיה ראו הצדדים איזה טעם שהוא בפיצול הדיון, פעם בפני בורר מוסכם על שניהם ופעם בבית-המשפט, באותו עניין.'
(ע"א 550/75 מורלי נ' בגון, פ"ד ל(2), 309 (1976)).
אפילו תביעה שאינה חוזית תתברר בבוררות אם כלל החוזה שעמד בבסיס העסקה סעיף בוררות, ראה: צ'רניקו נ' המגן, פ"ד לא(2), 472, 474) שם נדון תוקפו של סעיף בוררות בחוזה, כאשר התובעות ביססו את טענתן על דיני הנזיקין. נפסק כי מכיוון שהתביעה על-פי דיני הנזיקין קשורה באופן הדוק לעסקה ששימשה יסוד לחוזה יחול סעיף הבוררות. נקבע כי מבחן העסקה הוא מבחן ראוי למי שמבקש למנוע התדיינות מיותרת. ב- ה"פ (ת"א) 609/91 זיוה כהן נ' הושנג משיאן ו- 2 אח', תק-מח 92(2), 92 (1992) התעוררה השאלה, אם יחול סעיף בוררות בהסכם שותפות על השותפים כאשר השותפות הנ"ל פורקה 6 שנים קודם לכן. נטען כי הסעיף אינו חל ולחלופין בוטל על-ידי הסכם הפירוק. גם שם כלל הנוסח "סכסוך בין הצדדים בכל הנוגע להסכם זה, פירושו, ביצועו או כל הקשור והנובע ממנו.
נפסק מפי השופט גורן, כי ניתן בפסיקה פרוש מרחיב למונח בהקשר עם ההסכם, וממנו עולה, כי כוונת הצדדים היתה שמנגנון הבוררות יחול גם על סכסוכים הקשורים לפירוק השותפות גם לאחר פירוקה. דברים אלה יפים לענייננו. סעיף הבוררות הזהה בכל ההסכמים הינו רחב ביותר והוא מתייחס ל"כל חלוקי הדעות מכל סוג שהוא, בכל הקשור להסכם זה או הנובע ממנו".
כאשר סעיף הבוררות הינו רחב וכולל כל התייחסות לכל הקשור להסכם או הנובע ממנו, הגדרה זו כוללת מצגים ואירועים טרום חוזיים, הסכמות הקשורות בחוזה אשר נוסחם לא בא בחוזה וכל דבר אחר הקשור לחוזה. לפיכך גם במקרה שלפניי יחול הסכם הבוררות על מצגים שזכרם לא בא בחוזים הכתובים.
טענתם של המשיבים, היא כי בינם לבין המבקש קיימת התחייבות להמשך שותפות למשך 15 שנה מחדוש כל מטע ולהמשיך בעריכת חוזים חד-שנתיים למרות שהחוזים הם קצרי מועד, נובעת וקשורה לחוזים, ועצם קיומו של המספר הרב של החוזים החד-שנתיים תומכת לכאורה בטענה זו.
2. הטענה שטענות מרמה שנטענו כלפי המבקש מחייבת דיון בפני בית-משפט כדי לטהר את שמו בפומבי, אינה נכונה מבחינה משפטית. זכות הצד שנגדו הודחו טענות מרמה, לדרוש לברר אותן בבית-המשפט קיימת רק כאשר טענות אלו הועלו בפומבי דהיינו בבית-המשפט.
כאשר טענת התרמית הועלתה בבוררות אין בה פגיעה בשמו הטוב של הצד נגדו נטענה ואין כל מניעה להמשיך ולקיים את הדיון בבוררות. הלכה זו נפסקה ב- ע"א 157/50 ויליאמס נ' ישראל בית-אלי וחברת טיל בע"מ, פ"ד ו' 1234 (1952), על-ידי השופט שרשבסקי, שם נאמרו בעמ' 1237 ז' הדברים הבאים:
'ברורה גם ההלכה, שבמקרה והצד המבקש את הפסקת הדיון בבית-המשפט טוען נגד התובע טענות רמאות, או טענות אחרות העלולות להכתים את שמו הטוב של התובע, רשאי התובע לדרוש מבית-המשפט שהדיון יתקיים בבית-המשפט בפומבי ולא לפני בוררים...'
וכך אומר השופט כהן במשפט מורלי הנ"ל:
'... משנטענה נגד אדם בפומבי טענה שהוא רמאי, זכאי הוא לברור האשמה זו בפומבי על-מנת שצדקתו תצא לאור העולם ולא תיקבע רק בחדרי חדריו של הבורר...'
(שם, 321ד')
ולעניין זה אומרת המלומדת פרופ' אוטולנגי בספרה הנ"ל בעמ' 135:
'ראובן מגיש נגד שמעון תביעה בבוררות, תוך העלאת האשמות מירמה נגדו. שמעון אינו יכול לסרב להתדיין בבוררות, ולדרוש שצדקתו תוכח בפומבי. הסכם הבוררות מחייב את הצדדים להתדיין בפני בורר והעלאת אשמת מרמה בפני בורר, בדיון פנימי סגור, אינה דומה להטחת אשמה כזו בבית-המשפט, אשר דיוניו מתנהלים בדלתיים פתוחות...'.
ואומר השופט גורן ביובל רן הנ"ל במקרה דומה:
'ההסכם בין הצדדים קבע כי המחלוקת דנן תתברר בבוררות, וכל הטענות שהיו למשיבים כנגד המבקשים היו אמורות להשמע בהליך הבוררות בדלתיים סגורות. אין המבקשים יכולים להישמע בטענה כי במסגרת הדיונים בהליך זה הועלו כנגדם "טענות המרמה", שכן המבקשים הם אלו שהביאו את המחלוקת שלא לצורך לדיון בפני בית-המשפט, ואין להם אלא להלין על מעשיהם הם...'."
(שם, 45)
מכאן, שהזכות להתנגד לבקשה להעברת דיון בסכסוך לבוררות ולבקש דיון בבית-המשפט קיימת לנאשם בתרמית כאשר האשמה נגדו מועלית בבית-המשפט - אך לא למי שהטענה הועלתה נגדו בבוררות, כפי שאירע כאן.

בפסיקה ניתן פירוש מרחיב למונח "בקשר עם ההסכם", וממנו עולה כי כוונת הצדדים היתה שמנגנון הבוררות יחול גם על סכסוכים הקשורים לפירוק השותפות גם לאחר פירוקה.

ב- ה"פ (ת"א) 609/91 {זיוה כהן נ' הושנג משיאן ו- 2 אח', תק-מח 92(2), 92 (1992)} נקבע על-ידי בית-המשפט כדלקמן:

"הכלל הוא כי "אם מתעוררות שאלות בקשר לפרשנות הסכם הבוררות, יחולו ההוראות הכלליות של חוק החוזים".
פרופ' אוטולנגי בספרה בוררות דין ונוהל (דע-פורט, מהדורה שלישית מורחבת-1991), 18; וראה גם ע"א 721/86N.Y. Optische Industries de Oude Delft נ' תדיראן בע"מ ואח', פ"ד מד(4), 259, 263א (1990).
סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 קובע לעניין זה:
'חוזה יפורש לפי אומד-דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו - מתוך הנסיבות.'
סעיף הבוררות נוקט בלשון רחבה וגורפת, כאשר הוא קובע כי הבוררות "תחול בכל הנוגע להסכם זה, פירושו, ביצועו או כל הקשור והנובע ממנו..." (ההדגשה שלי - א.ג.).
8. בפסיקה ניתן פירוש מרחיב למונח "בהקשר עם ההסכם" (ראה ע"א 550/75 מורלי נ' בגון, פ"ד ל(2), 309, 316, 320ז' ו- 325 ה' (1976)), ואין כל ספק, כי הן מלשון ההסכם והן מהתנהגות הצדדים לאחר חתימת ההסכם (ועל נקודה זו עוד אעמוד בהמשך), עולה כי כוונת הצדדים היתה שמנגנון הבוררות יחול גם על סכסוכים הקשורים לפרוק השותפות.
סעיף 11(ב) להסכם השותפות קבע, כאמור, כי ניתן לפרק את השותפות בהודעה בכתב של אחד השותפים, ולדעתי יש לקרוא את הסכם הפירוק לתוך הסכם השותפות, באשר הוא ממלא בתוכן את הוראת סעיף 11(ב) הנ"ל וקובע את אופן הפירוק.
לעניין מערכת היחסים בין השותפים ותוקפה של השותפות בזמן הפירוק נקבע בעניין פרידמן כי:
'שותפים המסכימים ביניהם לחסל את עסקי השותפות על-ידי שישלימו (או מי מהם ישלים) את העסקאות שהחלו בהן, יחלקו את הרווחים שיצמחו להם מן העסקאות הללו, ולאחר-מכן לא יוסיפו עוד לנהל עסקים כל שהם בשותפות... הרי אין השותפות מתחסלת עוד על-ידי עצם עשיית הסכם זה, אלא ממשיכה היא להתקיים, ולו רק למטרת פירוקה בלבד. בנסיבות אלה חלה הוראת סעיף 45 לפקודת השותפויות (סעיף 49 כיום - א.ג.), אשר לפיה מוסיפות זכויותיהם וחבויותיהם של השותפים לעמוד בעינן, במידה שהדבר דרוש לחסל ענייני השותפות ועסקיה, ולהשלים עסקאות שהוחל בהן ושטרם הושלמו.' (הדגשה שלי - א.ג.) (ע"א 218/65 פרידמן נ' רובין, פ"ד יט(4), 64, 69 (1965)).'
הסכם הפירוק קבע, בעיקרו, את הסדרי חלוקת הרווחים מפרוייקטים אשר החלו בזמן השותפות.
קשה לקבל את הפרשנות אותה מציעה המבקשת ולפיה פרוייקטים אלו והרווחים שינבעו מהם אינם קשורים או נובעים מהסכם השותפות.
9. סעיף בוררות בנוסח הדומה לענייננו נדון ב- ת"א 89/48 פכטר נ' לרנר, פסקים ב' (מחוזיים) 201.
באותו מקרה קבע סעיף הבוררות כי הצדדים מוסרים לבוררים "... את כל הסכסוכים שביניהם בקשר עם ענייני השותפות שביניהם וכן כל שאר העניינים, הקשורים באופן ישר או בלתי-ישר, לענייני השותפות, בלי יוצא מן הכלל.
למרות שהדבר לא נאמר מפורשות בסעיף הבוררות, קבע בית-המשפט כי לבוררים מוקנית סמכות לדון גם בסכסוכים הקשורים לפירוק השותפות. (שם, 204).
אמנם, לעיתים נעשה שימוש בנוסח מוצלח יותר הקובע באופן חד-משמעי את סמכות הבוררים לדון גם בענייני פירוק השותפות - כפי שנעשה בעניין .Radford V. Hair שם נאמר בסעיף הבוררות כי הסמכות מוקנית לבורר לדון בכל חילוקי הדעות הנובעים מסכסוכים during or after the determination of the ..."
"...1971) 2 ALL.E.R) partnership) בעמ' 1091 מול האות D) - אולם, נראה לי כי גם נוסח הסעיף במקרה שלפנינו רחב דיו כדי לכלול את הסכסוכים המתעוררים במהלך הפירוק, כפי שהוברר לעיל. ואם נותר עוד קמצוץ של ספק באשר לפרשנותו הנכונה של הסעיף, הרי הלכה פסוקה היא כי יש "... במקרים של ספק לגבי אומד-דעתם של בעלי הדין לגבי נושא הסכסוך, לתת פרשנות מרחיבה להסכם הבוררות" (ע"א 823/87 דניה סיקוס חברה לבניין בע"מ נ' ס.ע. רינגל בע"מ, פ"ד מב(4), 605, 612ה' (1989); וראה גם המ' (חי') 1234/80, 2494/80 מגן דוד אדום נ' מושלי אדלר ואח', פסקים תשמ"ב א' 240, 250 ה'-ז' (1981), ו- ע"א 721/86 המאוזכר לעיל, שם ניתנה פרשנות מרחיבה לסעיף הבוררות.
ביטול סעיף הבוררות
10. טענה שניה של המבקשת היא כי סעיף הבוררות בין הצדדים בוטל, הן לאור הסכם הפירוק המאוחר שלא קבע כל הסדר לעניין זה, והן לאור התנהגותם המאוחרת של הצדדים.
הלכה פסוקה היא כי "הצדדים להסכם רשאים, כמובן, לבטלו ולהתייחס אליו כאילו לא היה קיים מעיקרו. במקרה כזה מתבטל, כמובן, יחד עם ההסכם, גם סעיף הבוררות הכלול בתוכו. אבל במה דברים אמורים? כאשר הובעה כוונתם זו של הצדדים בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים ואינה משאירה כל ספק, כי אמנם בדעתם של הצדדים לבטל את ההסכם שביניהם ביטול מוחלט". (ההדגשה שלי - א.ג.). ע"א 2/49 רודה נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד ג', 201, 211 ב'-ג' (1950).
וכן נפסק כי "...במידה שסעיף הבוררות חל על הסכסוך, ממשיך הוא לחול אפילו תם מועדו או תקפו של ההסכם שבו בוטל סעיף הבוררות". ע"א 550/75 מורלי נ' בגון, פ"ד ל(2), 309ו', 312 (1976).
ובעניין סחייק נאמר כי: "אין מניעה לכך ששטר-הבוררות יהא קיים כקשר בפני עצמו, במקביל לחיובים שבחוזה (collaterally). כמו שנאמר בעניין היימן הנ"ל, שטר-הבוררות משמש מנגנון ביצוע, היינו מנגנון לביצוע הזכויות הנובעות מן העסקה, נשוא החוזה, ומשום כך אין הכרח, לא מבחינת המשפט ולא מבחינת ההגיון, כי פסול שבחוזה יפסול גם את שטר הבוררות" (ע"א 3/56 סחייק נ' ברנרד, פ"ד יא(1), 441, 444 (1957)).
11. מוסיפה לעניין זה פרופ' אוטולנגי בספרה בוררות דין ונוהל, 107:
'אם בעקבות החוזה הכללי נחתם חוזה חדש, המבטל את הקודם, ובו תנאים אחרים, שאינם כוללים הסכמה לבוררות - בטל גם הסכם הבוררות. אך אם החוזה החדש שינה רק אחדים מההסדרים של החוזה הקודם - כל הסדריו האחרים נשארים בעינם, לרבות סעיף הבוררות.'
כפי שכבר ציינתי, יש לקרוא את הסכם הפירוק לתוך הסכם השותפות, באשר הוא ממלא בתוכן את הוראת סעיף 11(ב) להסכם השיתוף באשר לאופן הפירוק. אולם, גם אם נראה בהסכם הפירוק הסכם חדש ונפרד, הרי שלא רק שהסכם זה לא ביטל במפורש את הוראות הסכם השיתוף (כפי שנעשה בעניין 785/66 אהרוני נ' שיף, פ"מ נד 415), אלא שלא נראה שהסכם זה הינו הסדר מקיף וממצה, אשר מהעדר סעיף בוררות בו, ניתן להסיק על ביטול מכללא של סעיף הבוררות בהסכם השיתוף.
בניגוד להסכם השותפות (ובו כלול גם סעיף הבוררות), אשר ניכר עליו שהוא מתיימר לכסות את כל האספקטים במערכת היחסים שבין הצדדים, הסכם פירוק השיתוף - ברור על פניו, שבא לטפל בעיקר בנקודה אחת ועיקרית והיא הסדרי התשלום לאחר פירוק יחסי השיתוף. לאור ההלכות שפורטו לעיל לא ניתן להסיק מהסכם שכזה על ביטול מכללא של הסכם השותפות כולו, ובכללו סעיף הבוררות.
12. גם התנהגות הצדדים לאחר פירוק השותפות מצביעה על-כך כי המבקשת ראתה בסעיף הבוררות כסעיף מחייב.
כך בשנת 1986 הסכימו הצדדים לפתרון בדרך של בוררות בהסתמך על סעיף הבוררות (בשוני היחידי של החלפת עו"ד פרץ בעו"ד סעדיה שמואל), וגם במקרה שלפנינו, כאשר הועלתה תביעת המשיב לניהול הבוררות, לא הביעה המבקשת כל התנגדות ולא טענה כי סעיף הבוררות בוטל. רק לאחר חליפת מכתבים לא קצרה בין הצדדים הביעה פרקליט המבקשת את התנגדותו להליך."

עוד על הפרשנות המרחיבה של הסכם הבוררות נקבע על-ידי בית-המשפט ב- ה"פ (ת"א-יפו) 1689/04 רוט יהונתן נ' לב רן יניב ואח', תק-מח 2005(2), 5354 (2005)} כי הבסיס המשפטי לקיום בוררות מכוח החוק, הוא הסכם בין הצדדים שבו קיימת תנית בוררות. במקרה דנן, סעיף 12 להסכם שותפות מעניק לבורר סמכות רחבה לדון באלו: "כל סכסוך או חילוקי-דעות שיתגלו בין הצדדים להסכם זה בקשר להסכם, יישומו, פרשנותו, ביצועו, אכיפתו או כל עניין אחר הנובע ממנו יובא להכרעתו של בורר".

ככלל, המדיניות השיפוטית לפרשנות היקף סמכותו של בורר, היא פרשנות מרחיבה. מגמת בתי-המשפט היא להכליל בגדרה של הבוררות את מכלול הסכסוך ולא להותיר חלקים הימנו להכרעה במסגרות אחרות. פתרון הסכסוך באופן חלקי, גם יצריך התדיינויות נוספות בין אותם צדדים, דבר שגוזל משאבים כספיים וזמן רב וגם אין בו כדי ליישב את הסכסוך כמכלול ותוצאתו עלולה להרבות מחלוקות, חרף יישובם.

באשר לפרשנות המרחיבה, פסק בית-המשפט העליון: "אכן, אם בסוגיות מסויימות יש צידוק להרחיב את משמעותו של הדיבור "סמכות", אין הדבר כן בדיני בוררות, שבהם מגמת בתי-המשפט היא לקיים את פסק-הבוררות ככל שהדבר ניתן ולצמצם את התערבותו של בית-המשפט בהכרעותיו של הבורר. מהטעם האמור יש, מחד גיסא, לתת משמעות דווקנית לדיבור "סמכות" בסעיף 24(3) לחוק, ומאידך גיסא, במקרים של ספק לגבי אומד-דעתם של בעלי הדין לגבי נושא הסכסוך, לתת פרשנות מרחיבה להסכם הבוררות" (ע"א 823/87 דניה סיקוס חברה לבניה נ' ס.ע. רינגל בע"מ, פ"ד מב(4), 605, 612 (1989)).

מטרתו של מוסד הבוררות, הכרעה מהירה ויעילה במכלול, היא המחלוקות בין הצדדים. הצדדים, בחותמם על תניית בוררות בהסכם, רואים לנגד עיניהם מטרות אלו. יחד-עם-זאת, יש לפרש את הסכמת הצדדים כפי שבוטאה בחוזה, ככל תניה אחרת בחוזה, על-פי אומד-דעתם.

סעיף 25 לחוק החוזים, קובע: "חוזה יפורש לפי אומד-דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו - מתוך הנסיבות". אומד-דעת הצדדים בעת כריתת החוזה, נלמדת הן מלשון הסעיף, הן ממהות העסקה והן מההיגיון הכלכלי ונסיון החיים.
במקרה דנן, מקריאת סעיף 12 להסכם השותפות, לא עולה כוונה להגביל את הבוררות לנושאים מסויימים. היא משתרעת על כל נושא הדורש הכרעה במסגרת הפעילות נשוא הסכם השותפות. הלשון "או כל עניין אחר הנובע ממנו" באה לרבות ולא לחסר. היא מצביעה על-כך כי הצדדים היו ערים בעת חתימת ההסכם, כי יתכנו עניינים עתידיים שאין החוזה דן בהם, אולם ינבעו מהתפתחות הסכם השותפות, ויוכרעו על-פי רוחו ותכניו.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

הסכם השותפות - מינוי הבורר - סמכותו