מתן חשבונות ועריכת חשבונות - מבוא

הלכה היא שכדי שמי שעותר למתן חשבונות יזכה בצו המבוקש על ידו עליו להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים:

ראשית, עליו להראות קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בינו לבין הנתבע המצדיקה את מתן החשבונות {רע"א 5064/90 סאסי נ' יקבי ארזה בע"מ, פ"ד מה(2), 131,130 (1991)}.

שנית, עליו להוכיח, ולו לכאורה, שקמה לו זכות תביעה לגבי אותם הכספים שביחס אליהם הוא מבקש לקבל את החשבונות {ע"א 4724/90 א.ש.ת כספים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מו(3), 570, 584 (1992)}.

רק אם התקיימו שני התנאים הללו, ובהיעדר סיבה מיוחדת אחרת, ייענה בית-המשפט לבקשה ליתן צו למתן חשבונות. בפסיקה הוכרו מספר יחסים כ"יחסים מיוחדים" המצדיקים את מתן החשבונות. למשל: יחסי נאמנות, שליחות, הרשאה או שותפות, אך נקבע כי אין מדובר ברשימה סגורה {י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית), 567}.

תביעה למתן חשבונות מתנהלת בדרך-כלל בשני שלבים: "בשלב הראשון מברר בית-המשפט אם זכאי התובע לכך שייעשה חשבון, כגון אם היתה שותפות בין הצדדים והיא התפרקה. מצא שאין התובע זכאי לעריכת החשבונות, דוחה את התביעה... אך אם מצא שהתובע זכאי לעריכת החשבונות, ונותן הוראות כיצד לערוך את החשבונות, תבוא אחרי החלטתו החלטה שניה ובה ייקבע, מה סכום חייב הנתבע לשלם לתובע עקב בירור החשבונות" {זוסמן, לעיל, 772-771; ראו גם: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה אחת-עשרה, 2013), 319}.
בתחילה ניתנת החלטה בשאלה האם זכאי התובע לעריכת חשבונות. אם ההחלטה היא בחיוב, כי אז, לאחר עריכת החשבונות, יש לקבוע האם הם נאותים ומהו סכום הכסף שחייב הנתבע לשלם לתובע בעקבות הבירור החשבונאי {ע"א 1226/11 עוזי ישראל-פור נ' יהודה אליהו, תק-על 2014(3), 4443 (2014)}.

סעד נוסף לבירור חשבונות מצוי בתקנה 123 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שזה נוסחה:

"123. הוראה בדבר חקירות או חשבונות
(א) בית-המשפט רשאי, בכל עת לאחר הגשת התובענה, להורות על עריכת חקירה או חשבון, אף אם נראה שמבוקש סעד מיוחד או סעד נוסף, או שיש לדון בפלוגתה מיוחדת, ולגביהם ראוי היה להמשיך בעניין בדרך הרגילה; נתן בית-המשפט צו כאמור, רשאי הוא להורות הוראות ולמנות אנשים לעריכת החקירה או החשבון, ככל שייראה לו.
(ב) בהוראה על עריכת חשבון, או בכל צו שיבוא אחריה, רשאי בית-המשפט להורות הוראות מיוחדות בדבר אופן עריכת החשבון או ביקורתו, ובמיוחד רשאי הוא להורות שבעריכת החשבון ישמשו הפנקסים, שבהם התנהלו החשבונות הנדונים, ראיה לכאורה לאמיתות העניינים הכלולים בהם, אגב מתן אפשרות לבעלי הדין המעוניינים להתנגד להם ככל אשר יראו לנכון."

ב- ת"א 1954-03 {ישר ואח' נ' רוזן ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (07.03.13)} קובע בית-המשפט כדלקמן:

"לאור כל אלו, אין בידי לערוך את ההתחשבנות בין הצדדים, וגם אין זה מתפקידו של בית-המשפט לעשות זאת. הסעד המתבקש במקרה זה הוא מינוי חוקר רואה חשבון שיבצע את ההתחשבנות ביו הצדדים, מכוח תקנה 123 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. זו גם בקשת התובעים בסיכומיהם. אין לקבל את טענת הראל שכל המידע נמצא בידי התובעים, ולכן אין מקום למתן סעד בתביעתם למתן חשבונות.
התובעים אינם יודעים אלו פוליסות בוטלו לבסוף, לאחר ניתוק היחסים בין הצדדים, אלו פוליסות נותרו בתוקף, מהם שיעורי הגביה מהפוליסות שלא בוטלו, וכו'.
זאת ועוד, כאשר הראל זכאית לקזז כספים המגיעים לתובעים, הא אינה יכולה לשלול מהם את הזכות לברר על מה מבוססים הסכומים שהיא מקזזת. כל אלו רלבנטיים להתחשבנות שבין הצדדים. אך במקום צו למתן חשבונות, יהיה יעיל יותר למנות חוקר רואה חשבון לבדיקת ההתחשבנות.
החוקר שימונה יהיה זכאי לקבל לידיו כל מסמך שידרוש מן הצדדים, ולבדוק את הנהלת החשבונות של הצדדים, ובהתאם לקביעות שבהחלטה זו יבדוק ויחווה דעתו מהו הסכום המגיע לכל צד.
ביתר פירוט, החוקר יבדוק ויחווה דעתו, בהתאם לכללים שנקבעו בהחלטה זו, מהם סכומי העמלות המגיעים לתובעים מהראל לפי ההסכם, ומהם סכומי העמלות שקיבלו התובעים ושעליהם להשיבם להראל, והכל בהתייחס לתיק החדש ולתקופה שלמן יום חתימת ההסכם (21.10.01) ועד למועד עריכת ההתחשבנות. המומחה שימונה גם יבדוק ויחווה דעתו באשר לדרישת הראל להשבת סכומי המע"מ ששילמה לתובעים יחד עם העמלות בגין הפוליסות שבוטלו בשנה הראשונה (סך של 605,163 ש"ח).
ככל שהראל שילמה לתובעים מע"מ על העמלות ששולמו להם, והיא איננה יכולה לקבל חזרה את סכומי המע"מ מרשויות המס, יש לפצותה על המע"מ ששילמה בגין הסכומים שהתובעים צריכים להשיב להראל (שהם כאמור רק בשיעור של 45% מסכומי העמלות ששולמו לפי ההסכם בתיק החדש)."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

מתן חשבונות ועריכת חשבונות - מבוא