תובענה בענייני שותפות ובירורה

תקנות 251 עד 258 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעות כדלקמן:

"251. המרצת-פתיחה מטעם שותף בשותפות
מקום שקיומה של שותפות, או הזכות לשותפות, או העובדה שהשותפות מתפרקת, אינם שנויים במחלוקת, זכאי כל שותף בה או יורשו לבקש בהמרצת-פתיחה את פירוק השותפות, עריכת חשבונותיה וחיסולה.

252. המרצת-פתיחה מטעם מעוניין
כל הטוען שהוא מעוניין על-פי שטר קניין, צוואה או מסמך אחר, זכאי לבקש מבית-המשפט, בהמרצת-פתיחה, החלטה בשאלה של פירוש הנובעת מתוך המסמך והצהרה על זכויות המעוניינים.

253. תובענה לסעד הצהרתי
תובענה לסעד הצהרתי גרידא מותר להגיש בדרך המרצת-פתיחה.

254. סייג
אין להביא בדרך המרצת-פתיחה בקשה בדבר מינוי מנהל עזבון, נאמן או אפוטרופוס.

255. הגשת המרצת-פתיחה (תיקונים: התשנ"ח, התשנ"ט (מס' 2))
המרצת-פתיחה תוגש כדרך שמגישים בקשה בכתב, ויחולו עליה הוראות תקנה 241(א); הבקשה תוכתר במילים "המרצת-פתיחה" ותומצא למשיב יחד עם הזמנה ערוכה לפי טופס 26.
256. הגשת תשובה (תיקונים: התשנ"ח, התשס"א (מס' 3))
משיב בהמרצת-פתיחה הרוצה להגיש תשובה להמרצת הפתיחה, יגישה לבית-המשפט וימסור עותק ממנה למבקש בתוך ארבעים וחמישה ימים ממועד המצאת המרצת הפתיחה או עד ארבעה-עשר ימים לפני מועד הדיון בה, לפי המוקדם, זולת אם הורה בית-המשפט הוראה אחרת; בתשובתו יפרט את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לתשובה; תצהיר שלא צורף לתשובה בעת הגשתה, לא יצורף לה אלא ברשות בית-המשפט.

256א. החלטה בהעדר תשובה ובקשה לקיום דיון (תיקון התשע"ג (מס' 2))
לא הגיש משיב תשובה כאמור בתקנה 256 ולא ביקש לקיים דיון עד תום המועד להגשת תשובה, רשאי בית-המשפט ליתן החלטה על יסוד המרצת הפתיחה בלבד אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.

257. ראיות (תיקון התשנ"ח)
בית-המשפט בדונו בהמרצת-פתיחה רשאי להורות על הבאת ראיות נוספות בתמיכה להמרצת הפתיחה, ככל שיראה צורך בכך, לרבות השמעת עדים, ורשאי הוא להורות בדבר בירור הפלוגתות המתעוררות בה ככל שייראה לו.

258. ביטול ההמרצה (תיקון התשנ"ח)
בכל שלב של הדיון רשאי בית-המשפט, אם נראה לו כי אין זה מן הראוי לטפל בבקשה בדרך המרצת-פתיחה, לבטל את המרצת הפתיחה ולהפנות את בעלי הדין לתובענה בדרך הרגילה או לדון בה כאילו היתה תובענה בדרך הרגילה, ולשם כך רשאי הוא להורות על הגשת כתבי טענות."

כאשר בעלי הדין חלוקים בשאלה אם נוסדה ביניהם שותפות או לא, הרי אין הדרך של המרצת-פתיחה על-פי תקנה 251 הדרך המתאימה לניהול ההליך המשפטי. מקום שהתובע חייב לחזות מראש כי הנתבע יכחיש את קיום השותפות, מוטב להגיש כתב תביעה ולא להסתכן בדחיית המרצת הפתיחה {ד"ר יואל זוסמן בספרו סדר הדין האזרחי (מהדורה רביעית), 89}.

ואולם כאשר קיום השותפות איננו שנוי במחלוקת עדיף לבעל הדין כי יחוסלו ענייני השותפות על דרך של המרצת-פתיחה. אף-על-פי-כן אם רצה בעל דין, יוכל להגיש תביעה לפירוק על דרך כתב תביעה {ראה ספרו של זוסמן לעיל, 80}.

בעניין שבו היו שני משפטים תלויים ועומדים בין שותפים, באחד הכחיש הנתבע את קיום השותפות וביקש לדחות את המרצת הפתיחה, אך במשפט השני היה אותו שותף התובע טוען כי השותפות קיימת, כי אז פסק בית-המשפט כי הכחשתו אינה הכחשה {זוסמן בספרו הנ"ל, 81 וכן ע"א 77/50 ריכרד קאופמן נ' שלמה פלזן, פ"ד ד(1), 799 (1950)}.

מקום שעל-פי הלכות השותפות זכאי אחד השותפים לחשבונות אף בלא שהשותפות תתפרק ותחוסל, יוכל בית-המשפט לדון בתביעת חשבונות שהוגשה בהמרצת-פתיחה {זוסמן בספרו הנ"ל, 81}.

תביעה לפירוק וחיסול שותפות ותביעה נגררת ומשנית לעריכת חשבונות בין שותפים, תוגש בדרך של המרצת-פתיחה על-פי תקנה 251 לעיל. בדרך-כלל בית-המשפט יעדיף לדון בתביעה כנ"ל בדרך של המרצת-פתיחה {המר' 250/65 רובין נ' פרידמן, פ"מ מח 238 (1965)}.

כאשר תכליתה של עתירת התובע הינה פירוק וחיסול עסקי השותפות, הרי במסגרת הדיון אין מניעה שבית-המשפט יחליט אם נכס מסויים בו התנהלו עסקי השותפות, רכוש השותפות אם לאו. הכרעה בשאלה כנ"ל דרושה לבירור עניין פירוק השותפות וחיסולה ובית-המשפט המחוזי רשאי להכריע בה אף אם היא בסמכותו של בית-משפט שלום {ע"א 344/64 מאיר שבצניק נ' יהודית ברגר, פ"ד יט(1), 288 (1965)}.

תביעות בקשר עם פירוקה וחיסולה של שותפות מטבען מתבררות בשני שלבים:

השלב בו בית-המשפט קובע בפסק-דין אחד כי שותפות תהא מפורקת החל ממועד מסויים, ואם צד לא ישלים עם פסק-הדין, עליו לערער על פסק-הדין במועד הנדרש בחוק.

בפסק-דין שני קובע בית-המשפט את חיסולה של השותפות.

לא תמיד פסק-הדין בו מסתיים השלב האחרון, הוא בבחינת "פסק" חותך את זכויות הצדדים.
{ע"א 286/56 משה מיכאלי נ' שלמה קלמנוביץ, פ"ד יב 367 (1958)}

לשון תקנה 251 אינו עומד למכשול בפני המסקנה שגם בקשה לעריכת חשבונות השותפות תוכל להיות מוגשת בדרך קצרה ופשוטה של המרצת-פתיחה. וו' החיבור שבסיפא של התקנה אינו מחייב הצמדה וצבירה של כל הסעדים שם גם יחד, שכן אין מחלוקת שהשותפות כבר"מתפרקת" ואין עוד מקום לבקש את פירוקה, אלא אז יש - ומותר לבקש את עריכת חשבונותיה וחיסולה בלבד.
{ע"א 218/56 א' פרידמן נ' מאיר רובין, פ"ד יט64, 66 (1965)}

משכפר צד במפורש בכתב הגנה בדבר קיום השותפות היה על התובע להביא ראיות בסוגיה זו.

ב- ה"פ (נצ') 215/01 {מוחמד חמזה שואח נ' מוניר חלבי, תק-מח 2005(4), 4329 (2005)} נקבע על-ידי בית-המשפט כדלקמן:

"אציין כי בכתב ההגנה העלה הנתבע טענה בסעיף 3 כי בין הצדדים לא נתכוננה עדיין שותפות, על-פי פקודת השותפויות, ועל-כן אין לתובע כל עילה לקבל חשבונות ובהמשך אף טען כי כתוצאה מכך גם אין התובע רשאי כלל וכלל לבקש פירוק השותפות מאחר ואין מדובר בשותפות על-פי פקודת השותפויות.
לפיכך, משעלתה טענה זו במפורש בכתב ההגנה ומשהוברר כי התובע לא טען ולא הוכיח דבר הן בקשר לקיומה של השותפות אם אכן קיימת כזו, או כי קיימת עילה לפירוק השותפות ואף לא טען דבר בסיכומיו, דין בקשתו זו להידחות."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

תובענה בענייני שותפות ובירורה