שותפויות שותפות רשומה, שותפות בלתי-רשומה - דין והלכה
הפרקים שבספר:
- פרשנות - הדין
- "ניהול עסק" לשם "רווח"
- סעיף 2 - צורות שיתוף שאינן קשרי שותפות
- סעיפים 3 עד 5 לפקודת השותפויות
- סעיף 6 - שותפות חייבת רישום שלא נרשמה (סעיף 6(5)(6) לנוסח הישן)
- סעיפים 7 עד 8 לפקודת השותפויות
- סעיף 9 לפקודת השותפויות - רישום שינויים (סעיף 8 לנוסח הישן)
- סעיפים 10 עד 13 לפקודת השותפויות (סעיפים 9 עד 10 לנוסח הישן)
- סעיף 14 - כוחו של שותף לחייב את השותפות (סעיף 12 לנוסח הישן), סעיף 15 - פעולות ותעודות בשם השותפות (סעיף 13 לנוסח הישן)
- סעיפים 16 עד 19 לפקודת השותפויות
- שותפים חבים יחד ולחוד - סעיף 20 לפקודה (סעיף 18 לנוסח הישן)
- סעיף 21 - הגשת תביעות בפשיטת רגל (סעיף 19 לנוסח הישן)
- סעיף 23 - התחזות (סעיף 21 לנוסח הישן)
- סעיף 24 - מצב של שותף, סעיף 25 - הודעה לשותף כהודעה לשותפות
- סעיף 26 - אחריותו של שותף נכנס (סעיף 24 לנוסח הישן)
- סעיף 27 - אחריות שותף יוצא (סעיף 25 לנוסח הישן)
- סעיף 28 - שינוי הרכב מבטל ערבות (סעיף 26 לנוסח הישן)
- סעיף 29 - חובת שותף כלפי רעהו (סעיף 27 לנוסח הישן)
- סעיף 30 - שינוי תנאי השותפות בהסכמה (סעיף 28 לנוסח הישן)
- סעיף 31 - נכסי השותפות (סעיף 29(1) לנוסח הישן)
- סעיף 32 - נכס שנקנה בכספי השותפות (סעיף 30 לנוסח הישן)
- סעיף 33 - השימוש בנכסי השותפות (סעיף 29(1) לנוסח הישן)
- סעיף 34 - זכויותיהם וחובותיהם של השותפים (סעיף 31 לנוסח הישן)
- סעיף 35 - הרחקת שותף (סעיף 32 לנוסח הישן)
- סעיף 36 - פרישה משותפות שמרצון (סעיף 33 לנוסח הישן)
- סעיף 37 - המשכת הקיום לאחר זמן (סעיף 34 לנוסח הישן)
- סעיף 38 - אחריות בשל רווחים פרטיים (סעיף 35 לנוסח הישן)
- סעיף 39 - איסור על שותף להתחרות בשותפות (סעיף 36 לנוסח הישן)
- סעיף 40 - זכויותיו של נמחה (סעיף 37 לנוסח הישן)
- סעיף 41 - פירוק השותפות מאליה או בידי שותף (סעיף 38 לנוסח הישן)
- סעיף 42 - פירוק מחמת מוות או פשיטת רגל (סעיף 39(א) לנוסח הישן)
- סעיף 43 - פירוק מחמת שיעבוד (סעיף 39(ב) לנוסח הישן)
- סעיף 44 - פירוק מחמת איסור (סעיף 40 לנוסח הישן)
- סעיף 45 - פירוק על-ידי בית-המשפט (סעיף 41 לנוסח הישן)
- סעיף 46 - בית-המשפט המוסמך (סעיף 42 לנוסח הישן)
- סעיף 47 - סמכות בית-המשפט (סעיף 43 לנוסח הישן)
- סעיף 48 - משא-ומתן עם שותפות ללא ידיעת השינוי בהרכבה (סעיף 44 לנוסח הישן)
- סעיף 49 - סמכות השותפים למטרות הפירוק (סעיף 45 לנוסח הישן)
- סעיף 51 - יישוב החשבונות בין השותפים (סעיף 47 לנוסח הישן)
- סעיף 52 - שותף ששילם פרמיה (סעיף 48 לנוסח הישן)
- סעיף 53 - פירוק מחמת מרמה (סעיף 49 לנוסח הישן)
- סעיף 54 - זכותו של שותף יוצא (סעיף 50 לנוסח הישן)
- סעיף 55 - דין חלקו של יוצא כדין חוב (סעיף 51 לנוסח הישן)
- סעיף 62 - שינוי תקנות של שותפות מוגבלת (סעיף 57 לנוסח הישן)
- סעיף 56 - תחולת הפקודה על שותפות מוגבלת (סעיף 52(1) לנוסח הישן)
- סעיף 59 - רישום שינויים (סעיף 54 לנוסח הישן)
- סעיף 60 - שינויים שיש לפרסם ברשומות (סעיף 55 לנוסח הישן)
- סעיף 61 - כינון שותפות מוגבלת (סעיף 56 לנוסח הישן)
- סעיף 63 - מעמדו של שותף מוגבל (סעיף 58(1)(2)), סעיף 64 - סייגים לפירוק שותפות מוגבלת (סעיף 58(3)(4) לנוסח הישן)
- סעיף 65 - פרסום פרטים על שותפות מוגבלת (סעיף 59 לנוסח הישן)
- סעיף 66 - שותפות רשומה שהיא תאגיד (סעיף 61 לנוסח הישן)
- סעיף 67 - פסק-דין והוצאה לפועל
- סעיף 68 - רשם וחותמות (סעיף 63 לנוסח הישן)
- סעיף 69 - רישום הודעות והצגת תעודות (סעיף 64 לנוסח הישן)
- סעיף 70 - פנקס ומפתח פתוחים לעיון (סעיף 65 לנוסח הישן)
- סעיף 71 - תקנות (סעיף 66 לנוסח הישן)
- סעיף 72 - צו על מסירת הודעה או רישום מסמך (סעיף 67 לנוסח הישן)
- סעיף 73 - מחיקת שותפות (סעיף 68 לנוסח הישן)
- סעיף 74 - הגדרות (סעיף 70 לנוסח הישן)
- סעיף 75 (חובת רישום)
- סעיף 76 - דרכי רישום (סעיף 71(1) לנוסח הישן)
- סעיף 77 - שותפות חוץ מוגבלת (סעיף 71(2)(3) לנוסח הישן)
- סעיף 78 - רישום שינויים (סעיף 72 לנוסח הישן)
- סעיף 79 - המצאה (סעיף 73 לנוסח הישן)
- שותפות רשומה ולא רשומה - אישיות משפטית - מבוא
- הוכחת קיום שותפות רשומה מול שותפות לא רשומה
- יחסי עובד-מעביד או יחסי שותפות - כללי
- יחסי עובד-מעביד או שותפות שקרסה
- נטל ההוכחה
- מתן חשבונות ביחסי עובד-מעביד
- סמכות בית-המשפט
- תובענה בענייני שותפות ובירורה
- המצאת כתבי בית-דין
- התיישנות
- מתן חשבונות ועריכת חשבונות - מבוא
- מתן חשבונות ובירור חשבונות בדיני השותפות
- הוכחת קיומה של שותפות
- ההלכה הפסוקה
- בוררות בסכסוכי שותפים - כללי
- הסכם השותפות - מינוי הבורר - סמכותו
- עיכוב הליכים - סעיף בוררות
- בורר שלא שוחרר מן החובה לנהוג על-פי הדין
- עילות לביטול פסק-בורר
- אבחנה בין בורר שמאי - למומחה - מעין בורר
- תביעות בין שותפים
- הסכם פירוק שותפות, עילות והליכי פירוק
- סעדים זמניים - כללי
- צו מניעה זמני
- סעד זמני בערעור
- צו מניעה קבוע
- כונס נכסים - מבוא
- כונס נכסים בפקודת החברות
- כונס נכסים על-פי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984
- כונס הנכסים בדיני השותפויות
- שותפויות ומוניטין - כללי
- הגדרת מוניטין
- קנייניות המוניטין
- דרכי הוכחת קיומו של מוניטין
- סוגי מוניטין
- חישובו של המוניטין
- קיומה של תניה בהסכם לגבי תשלום מוניטין והיעדר תחרות (פירוק שותפות)
- תשלום בגין מוניטין בהיעדר הסכם או תניה בהסכם
- המוניטין של עסק אינו שייך לאחד מן השותפים אלא אם הדבר נקבע מראש ובהסכם
- שותפות שהיא משרד עורכי-דין
- שותפות שהיא משרד לחקירות
- הוכחת מוניטין בפירוק השותפות
- שותפויות ומוניטין - ההלכה הפסוקה
- דין שותפות (סעיף 34 לחוק הגנת הדייר)
- דמי מפתח בחילופי שותפים והעברות וחילופין תוך שנתיים (סעיפים 121 ו- 122 לחוק הגנת הדייר)
- דמי-מפתח של בית עסק בפשיטת רגל או בפירוק
- שותף שנפטר - דיירות מוגנת
- ההלכה הפסוקה - דיירות מוגנת ושותפות
- שותפות ושלטונות המס - מבוא
- שותפות - מס ערך מוסף
- עורכי-דין
- שותפות רואי חשבון ומנהלי חשבונות
- שותפות רופאים
- הגבלים עסקיים ותניית אי-תחרות
- חוק ההגבלים העסקיים
דמי מפתח בחילופי שותפים והעברות וחילופין תוך שנתיים (סעיפים 121 ו- 122 לחוק הגנת הדייר)
סעיפים 122-121 לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב-1972, קובעים כדלקמן:"121. דמי מפתח בחילופי שותפים בשותפות
היה הדייר של בית עסק שותפות, ונתחלף אחד השותפים או יותר, שלא בדרך ירושה, באופן שעל-ידי החילוף עברו הזכויות ליותר מחמישים אחוזים מרווחי השותפות, זכאי בעל הבית לחלק מחלקו לפי חוק זה בדמי המפתח העשויים לינתן בעד בית העסק, שהיחס בינו לבין כל חלקו בדמי המפתח הוא כיחס שבין הזכויות שעברו לבין כלל הזכויות ברווחי השותפות.
122. העברות וחילופין תוך שנתיים - פעולה אחת הן
הקניית השליטה או העברתה בחברת מעטים, וכן העברת הזכויות ליותר מחמישים אחוזים מן הרווחים בשותפות, שנעשו שלבים שלבים תוך תקופה של שנתיים, יראו אותן לעניין סעיפים 120 ו- 121 כאילו נעשו בבת-אחת."
העברת הזכויות ליותר מ- 50% מן הרווחים בשותפות שנעשתה שלבים-שלבים, תוך תקופה של שנתיים, יראו אותן כאילו נעשו בבת-אחת. יציאתו של דייר שותף אחד מתוך שני שותפים מזכה את בעל הבית בדמי מפתח {כשנותר בדירה דייר מוגן אחד} {ע"א 647/70 זיגלמן נ' בקרמן, מאירי יא 22}.
שינוי הרכבה של שותפות רשומה אינו גורע מזכותה כדיירת מוגנת, אך הגנת החוק מותנית בכך שהשותפות גופה תוסיף להתקיים. אם חדלה זו להתקיים שוב אין דייר מוגן בנכס { ע"א 497/65 קרבס נ' שפירא, פ"ד כ(1), 452 (1966)}.
לאור כך יודגש, שאם שניים שוכרים נכס במשותף ואחד עוזב את הנכס והשני ממשיך להחזיק בו לבדו, מוסיף האחרון, כל עוד הוא משלם את דמי השכירות אשר השניים התחייבו לשלם לבעל הבית, ליהנות מהגנת החוק לגבי המושכר בשלמותו {ע"א 446/64 טיסונה נ' כהן, פ"ד יט(1), 493}.
חריג לעיקרון זה הינו מקרה בו נאסר בחוזה השכירות מפורשות העברת זכויות משותף אחד לאחר. כאשר קיימת בחוזה הוראה מפורשת הקובעת כי אם בחוזה השכירות נקבע שעזיבת שותף תביא לקיצו של חוזה השכירות - קמה לבעל הבית עילת פינוי, אך ינתן לדייר הנותר סעד מן הצדק {ע"א 116/65 לנצ'יאנו נ' יפה, פ"ד יט(3), 122 (1965)}.
בעניין טיסונה {ע"א 446/64 טיסונה נ' כהן, ואח' פ"ד יט(1), 493, 497, 499, 500 (1965)} נקבע כי הכלל הוא, שאם שני אנשים שוכרים מושכר במשותף, נחשב כל אחד כמחזיק בכל המושכר, ואם אחד מהם עוזב אותו, אזי השני ממשיך להיות דייר מוגן כל עוד הוא ממשיך לשלם את כל שכר הדירה.
הוראה בחוזה אינה טומנת בחובה תנאי אשר אי-קיומו - קרי, הפרתו - מעניק לבעל הבית זכות לתבוע פינוי - אלא רק קובע שאם יקרה המאורע, שאחד השותפים חדל להיות דייר, אזי השכירות שנוצרה מכוח חוזה השכירות תבוא לקצה.
את התנאי הנ"ל אין לראות כהוראה פוזיטיבית שאחד השותפים לא יעזוב את המושכר במשך תקופת החוזה, ושאם יעזוב יהווה הדבר אי-קיום תנאי מתנאי החוזה או הפרתו; לכן עם עזיבת אחד השוכרים המשותפים לא קמה עילת פינוי נגד יתר השוכרים המחזיקים, מאחר וחל הכלל שעם עזיבת אחד השוכרים המשותפים ממשיכים האחרים להיות דיירים מוגנים {עניין טיסונה, לעיל}.
אולם בעניין טיסונה, לא היתה הוראה פוזיטיבית אשר אסרה העברת זכויות בין השותפים בינם לבין עצמם ואשר עשתה הפרה כזו הפרת תנאי החוזה. כנגד זאת ב- ע"א 116/65 {יעקב לנציאנו ויוסף בזיני נ' יהודה יפה וגבריאל שם-טוב, פ"ד יט, 122 (1965) (להלן: "עניין לנציאנו")}, היתה הוראה פוזיטיבית כזו וכן הוראה שהפרתה תהווה הפרת החוזה ותעניק למשכיר זכות פינוי.
בעניין לנציאנו השוני הוא, ששם נאסרה העברה מסויימת ונאמר שהעברה כזו תהווה הפרת החוזה. כלומר, רק נאסרה העברה מסויימת ולא נאמר באותו סעיף עצמו כי העברה כזו תהווה הפרת החוזה. על-כן, על-אחת-כמה-וכמה כאשר ישנו סעיף כללי, האומר מה תהיה התוצאה של הפרה או אי-קיום של תנאי מתנאי החוזה, והוראה זו כמעט זהה בשני המקרים, הלכת טיסונה לא תחול.
משמעות הדברים היא, כי במקום בו בחוזה ישנו סעיף כללי האומר מה תהיה התוצאה של הפרת תנאי החוזה, וישנו גם סעיף האוסר את ההעברה שנעשתה, הלכת טיסונה לא תחול. דהיינו, לפי תוכן החוזה אמנם השכירות החוזית באה לקצה עם עזיבת אחד השוכרים המשותפים, אבל בו בזמן השוכר שנותר כמחזיק הפך מכוח חזקתו לדייר חוקי הזכאי ליהנות מהגנת החוק {ע"א 31/77 חברת גוש 6914 חלקה 6 בע"מ נ' אליהו קטרי ואח', פ"ד לא(3), 440 (1977)}.
כלומר, כאשר ישנה הוראה פוזיטיבית האוסרת את ההעברה שנעשתה {בהשוואה לחוסר קיום הוראה כזו בעניין טיסונה}, הלכת טיסונה לא תחול, וההפרה תקנה זכות פינוי למשכיר {ע"א 31/77 חברת גוש 6914 חלקה 6 בע"מ נ' אליהו קטרי ואח', פ"ד לא(3), 440 (1977)}.
סעיפים 123 ו- 124 לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב-1972, קובעים כדלקמן:
"123. קביעה בבית-הדין
באין הסכם בין הצדדים יקבע בית-הדין את דמי המפתח לעניין סעיפים 120 ו- 121.
124. חישוב תקופת ההחזקה
לעניין חישוב תקופת ההחזקה לפי סעיף 75, יראו את יום הקניית השליטה או העברתה כאמור בסעיף 120 או יום העברת הזכויות ליותר מחמישים אחוזים מרווחי השותפות כאמור בסעיף 121, כיום יציאתו של דייר מהמושכר וכניסת דייר אחר במקומו."

