צווי הריסה בראי חוק התכנון והבניה
הפרקים שבספר:
- מבוא
- הגדרות
- עונשין (סעיף 204 לחוק)
- אמצעים נוספים (סעיף 205 לחוק)
- צו בית-המשפט - חובה (סעיף 206 לחוק)
- מועד לביצוע הצו (סעיף 207 לחוק)
- ביצוע צו (סעיף 207א לחוק)
- מעצר הנשפט עד ביצוע הצו (סעיף 207ב לחוק)
- שמירת דינים (סעיף 207ג לחוק)
- האחראי לעבודה ולשימוש הטעונים היתר (סעיף 208 לחוק)
- אחריות פלילית של בעל המקרקעין או של המחזיק (סעיף 209 לחוק)
- עבירה לפי פרק ה'1 (סעיף 209א לחוק)
- אי-קיום צו בית-המשפט (סעיף 210 לחוק)
- סמכות מוסד התכנון (סעיף 211 לחוק)
- הריסה ללא הרשעה וביצוע על-ידי הוועדה המקומית (סעיפים 212 ו- 213 לחוק)
- הודעה כוזבת (סעיף 214 לחוק)
- ביטול עקב הודעה כוזבת (סעיף 215 לחוק)
- ביטול עקב מתן פרטים בלתי-נכונים (סעיף 216 לחוק)
- מניעת מילוי תפקיד (סעיף 217 לחוק)
- חיוב בתשלום אגרה (סעיף 218 לחוק)
- קנס או תביעה לגביית רווחים מבניה בלתי-חוקית (סעיף 219 לחוק)
- דיור חלוף (סעיף 220 לחוק)
- רישום בפנקסי מקרקעין (סעיף 221 לחוק)
- גביית הקנס הנוסף (סעיף 222 לחוק)
- תשלום קנסות (סעיף 223 לחוק)
- הפסקת ביניים מינהלית (סעיף 224 לחוק)
- הפסקת בניה על-ידי קצין משטרה והג"א (סעיף 225 לחוק)
- מסירת צו הפסקה לבעל מקרקעין (סעיף 225א לחוק)
- בקשת אישור צו הפסקה מינהלי (סעיף 226 לחוק)
- אישור צו הפסקה מינהלי (סעיף 227 לחוק)
- סירוב לאשר צו הפסקה מינהלי (סעיף 228 לחוק)
- ערעור בענייני צו הפסקה מינהלי (סעיף 229 לחוק)
- תוכן צו הפסקה מינהלי (סעיף 230 לחוק)
- הריסת תוספת הבניה אחרי צו הפסקה מינהלי (סעיף 231 לחוק)
- ביצוע הריסה מינהלית (סעיף 232 לחוק)
- הריסה אינה פוטרת מאחריות פלילית (סעיף 233 לחוק)
- שמירת סמכויות (סעיף 234 לחוק)
- תקפו של צו הפסקה מינהלי (סעיף 235 לחוק)
- בקשת ביטול צו הפסקה מינהלי (סעיף 236 לחוק)
- אי-קיום צו הפסקה מינהלי (סעיף 237 לחוק)
- נזיקין (סעיף 238 לחוק)
- צו הריסה מינהלי (סעיף 238א לחוק)
- צו הפסקה שיפוטי ואי-קיום צו הפסקה שיפוטי (סעיפים 239 ו- 240 לחוק)
- הריסה על אי-קיום צו ביניים (סעיף 241 לחוק)
- ביצוע צו הריסה שיפוטי (סעיף 242 לחוק)
- צו הריסה שיפוטי - מתי (סעיף 243 לחוק)
- דיון בצו הריסה שיפוטי (סעיף 244 לחוק)
- גביית הוצאות (סעיף 245 לחוק)
- צו זמני למניעת פעולות (סעיף 246 לחוק)
- כפיית צו מניעת פעולות (סעיף 247 לחוק)
- שמירת סמכויות (סעיף 248 לחוק)
- אי-קיום צו מניעת פעולות (סעיף 249 לחוק)
- ערעור על צווים (סעיף 250 לחוק)
- זכות הערעור שמורה (סעיף 251 לחוק)
- היתר שהושג בטענות שווא (סעיף 252 לחוק)
- אחריות של תאגיד (סעיף 253 לחוק)
- זכות מעצר (סעיף 254 לחוק)
- בזיון בית-המשפט (סעיף 255 לחוק)
הגדרות
סעיף 203 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:"203. הגדרות (תיקונים: התשכ"ט, התשל"ח)
(א) בפרק זה -
"בית-המשפט" - בית-משפט השלום או בית-משפט עירוני; אולם בית-משפט עירוני לא יהיה רשאי להטיל קנס או מאסר אלא בגבולות סמכויותיו לפי פקודת בתי-המשפט העירוניים;
"סטיה מהיתר או מתכנית" - עבודה או שימוש במקרקעין בניגוד להיתר או שלא בהתאם לתנאי היתר או תקנה אחרת לפי חוק זה או שלא בהתאם לתכנית, למעט עבודה או שימוש לפי הקלה או שימוש חורג שניתנו כדין.
(ב) הקמתם של בניין או הוספה לבניין קיים ללא התקנת מקלט כשקיימת חובה להתקינו לפי כל חיקוק, או הקמתם ללא מקלט מותקן לפי תכנית שאישרה הרשות המוסמכת כאמור בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 - רואים, לעניין פרק זה, כעבודה בסטיה מהיתר, על-אף האמור בתנאי ההיתר."
חוק התכנון והבניה דורש תחילת עבודה הבאה במסגרת עבודות הטעונות היתר, רק לאחר שאותה עבודה חוסה תחת היתר כדין במשמעות החוק. ברור הוא כי ללא היתר בניה כדין לעבודות בניה הטעונות היתר אין מקום להתחלת בניה.
התכלית שעמדה כנגד עיני המחוקק בבואו לחוקק את חוק התכנון והבניה הייתה להגן על הציבור מפני עבודות בניה אשר לא תעמודנה בפיקוח הרשויות המופקדות על מתן היתרי הבניה כדין.
רשויות אלה מביאות בחשבון שיקוליהן בין השאר נושאי בטיחות בתחומים שונים, כגון בטיחות מבנים, בטיחות בניה, הוראות הג"א, מכבי אש וכיוצא בזה דרישות אשר עמדו בפני המחוקק בבואו לחוקק את חוק התכנון והבניה והתקנות על-פיו, וזאת על-מנת להגן על ביטחון הציבור ורכושו ולמנוע סיכון חיי אדם.
המסר הברור היוצא תחת ידו של בית-המשפט {וללא כל קשר בקשיים בהשגת היתר} כי אין להתחיל בעבודות בניה טעונות היתר כל עוד אין בידי מבצע עבודות הבניה היתר כדין במשמעותו בחוק {ראה גם חע"מ (מקומיים נת') 8019-07 עיריית נתניה נ' ניר ס. יזום פרוייקטים בע"מ, תק-של 2010(3), 8236, 8239 (2010)}.
בשל כך ישנה חשיבות רבה בהבנת סעיף 203 לחוק התכנון והבניה.
יתרה-מזאת, כפי שנראה במהלך החיבור, הסמכות העניינית בנוגע לעבירות ועונשין בענייני תכנון ובניה נתונה בידי בתי-משפט השלום או בתי-משפט עירוניים לפי ההקשר {לעניין זה ראה סעיף 203(א) לחוק התכנון והבניה; בש"א (מחוזי נצ') 263/03 סובחי נעים נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז נצרת, תק-מח 2003(3), 13957, 13958 (2003)}.