צווי הריסה בראי חוק התכנון והבניה
הפרקים שבספר:
- מבוא
- הגדרות
- עונשין (סעיף 204 לחוק)
- אמצעים נוספים (סעיף 205 לחוק)
- צו בית-המשפט - חובה (סעיף 206 לחוק)
- מועד לביצוע הצו (סעיף 207 לחוק)
- ביצוע צו (סעיף 207א לחוק)
- מעצר הנשפט עד ביצוע הצו (סעיף 207ב לחוק)
- שמירת דינים (סעיף 207ג לחוק)
- האחראי לעבודה ולשימוש הטעונים היתר (סעיף 208 לחוק)
- אחריות פלילית של בעל המקרקעין או של המחזיק (סעיף 209 לחוק)
- עבירה לפי פרק ה'1 (סעיף 209א לחוק)
- אי-קיום צו בית-המשפט (סעיף 210 לחוק)
- סמכות מוסד התכנון (סעיף 211 לחוק)
- הריסה ללא הרשעה וביצוע על-ידי הוועדה המקומית (סעיפים 212 ו- 213 לחוק)
- הודעה כוזבת (סעיף 214 לחוק)
- ביטול עקב הודעה כוזבת (סעיף 215 לחוק)
- ביטול עקב מתן פרטים בלתי-נכונים (סעיף 216 לחוק)
- מניעת מילוי תפקיד (סעיף 217 לחוק)
- חיוב בתשלום אגרה (סעיף 218 לחוק)
- קנס או תביעה לגביית רווחים מבניה בלתי-חוקית (סעיף 219 לחוק)
- דיור חלוף (סעיף 220 לחוק)
- רישום בפנקסי מקרקעין (סעיף 221 לחוק)
- גביית הקנס הנוסף (סעיף 222 לחוק)
- תשלום קנסות (סעיף 223 לחוק)
- הפסקת ביניים מינהלית (סעיף 224 לחוק)
- הפסקת בניה על-ידי קצין משטרה והג"א (סעיף 225 לחוק)
- מסירת צו הפסקה לבעל מקרקעין (סעיף 225א לחוק)
- בקשת אישור צו הפסקה מינהלי (סעיף 226 לחוק)
- אישור צו הפסקה מינהלי (סעיף 227 לחוק)
- סירוב לאשר צו הפסקה מינהלי (סעיף 228 לחוק)
- ערעור בענייני צו הפסקה מינהלי (סעיף 229 לחוק)
- תוכן צו הפסקה מינהלי (סעיף 230 לחוק)
- הריסת תוספת הבניה אחרי צו הפסקה מינהלי (סעיף 231 לחוק)
- ביצוע הריסה מינהלית (סעיף 232 לחוק)
- הריסה אינה פוטרת מאחריות פלילית (סעיף 233 לחוק)
- שמירת סמכויות (סעיף 234 לחוק)
- תקפו של צו הפסקה מינהלי (סעיף 235 לחוק)
- בקשת ביטול צו הפסקה מינהלי (סעיף 236 לחוק)
- אי-קיום צו הפסקה מינהלי (סעיף 237 לחוק)
- נזיקין (סעיף 238 לחוק)
- צו הריסה מינהלי (סעיף 238א לחוק)
- צו הפסקה שיפוטי ואי-קיום צו הפסקה שיפוטי (סעיפים 239 ו- 240 לחוק)
- הריסה על אי-קיום צו ביניים (סעיף 241 לחוק)
- ביצוע צו הריסה שיפוטי (סעיף 242 לחוק)
- צו הריסה שיפוטי - מתי (סעיף 243 לחוק)
- דיון בצו הריסה שיפוטי (סעיף 244 לחוק)
- גביית הוצאות (סעיף 245 לחוק)
- צו זמני למניעת פעולות (סעיף 246 לחוק)
- כפיית צו מניעת פעולות (סעיף 247 לחוק)
- שמירת סמכויות (סעיף 248 לחוק)
- אי-קיום צו מניעת פעולות (סעיף 249 לחוק)
- ערעור על צווים (סעיף 250 לחוק)
- זכות הערעור שמורה (סעיף 251 לחוק)
- היתר שהושג בטענות שווא (סעיף 252 לחוק)
- אחריות של תאגיד (סעיף 253 לחוק)
- זכות מעצר (סעיף 254 לחוק)
- בזיון בית-המשפט (סעיף 255 לחוק)
הודעה כוזבת (סעיף 214 לחוק)
סעיף 214 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:"214. הודעה כוזבת (תיקונים: התשל"ח, התשנ"ה)
המוסר למוסד תכנון או לרשות מקומית או לעובד מעובדיהם ידיעה, בידעו שהיא כוזבת או מטעה בפרט חשוב, במטרה להשיג אישורה של תכנית או של הוראה שבה או היתר לפי חוק זה או תקנה על פיו, במטרה להשיג את דחייתם או במטרה כיוצאת באלה, דינו - מאסר שנתיים; הוראה זו אינה גורעת מאחריות פלילית לפי כל דין אחר."
ב- ת"פ (שלום נצ') 126-07 {מ.י. ו. מח. לתכנון ובניה צפון חיפה נ' נעמי ויה, תק-של 2011(1), 157789, 157794 (2011)} קבע בית-המשפט:
"עניינו של כתב האישום הינו מסירת ידיעה כוזבת או מטעה בפרט חשוב, עבירה בניגוד לסעיף 214 לחוק...
הידיעה הכוזבת או המטעה בפרט חשוב המיוחסת לנאשמת מתבססת על ההצהרה שחתמה עליה הנאשמת בשתי בקשות - ת/6 ו- ת/8, הצהרה שעורך הבקשה חותם עליה בגוף הבקשה כמפורט בטופס 1 בקשה להיתר כמשמעותה בסעיף 2 ובתוספת הראשונה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970, (להלן: "תקנות בקשה להיתר בניה") שנוסחה כדלקמן...
זאת ועוד, בגוף ההצהרה הבהיר המחוקק לכל חותם כי במידה והצהרתו אינה נכונה הרי היא תחשב "כמסירת ידיעה שהיא כוזבת או מטעה במפרט חשוב, כמשמעותה בסעיף 214 לחוק...".
העובדה שהנאשמת לא קראה את נוסח ההצהרה בטרם חתמה על ההצהרה, אינה מועילה לנאשמת ואין לה אלא להלין על עצמה, בעניין זה.
אשר-על-כן, הגעתי לכלל מסקנה כי הנאשמת מסרה לוועדה, שהינה מוסד תכנון, ידיעה ביודעה שהינה כוזבת או מטעה בפרט חשוב, בכך שלא פירטה בגוף הבקשה את הסטיות הרבות שהבניה במקום סוטה מתוכנית המתאר החלה במקום ת/1 וזאת במטרה לקבל היתר בניה."
ב- בג"צ 640/78 {בוריס קצאן את יוסף הרשטיג, חברה לבניין ולהנדסה בע"מ נ' יושב ראש הוועדה המקומית לתכנון עיר נתניה, פ"ד לד(2), 1 (1979)} קבע בית-המשפט:
"עוד טען עורך-דין קורן, שלפי סעיף 214 לחוק התכנון והבניה, מסירת ידיעה כוזבת למוסד תכנון או לרשות מקומית על-מנת לקבל היתר בניה מהווה עבירה פלילית שעונש בצדה, וסעיף 215 מורה שאם הורשע אותו אדם באותה עבירה, יהיה בטל מעיקרו ההיתר שהשיג בעקבות אותה ידיעה כוזבת. לכן, טוען עורך-דין קורן, רק היתר כזה הוא בטל מעיקרו, וכל היתר או אישור אחר אינו בטל מעיקרו ובר תוקף הוא. אין ממש בטענה זו. סעיף 214 דן בבעיה מיוחדת של השגת היתר על-ידי מסירת ידיעה כוזבת, בין אם ההיתר שניתן היה או לא היה בסמכות מוסד התכנון או הוועדה לתתו, ואין להסיק דבר לנושא הדיון כאן מהוראות סעיפים 214, 215 הנ"ל."