צווי הריסה בראי חוק התכנון והבניה
הפרקים שבספר:
- מבוא
- הגדרות
- עונשין (סעיף 204 לחוק)
- אמצעים נוספים (סעיף 205 לחוק)
- צו בית-המשפט - חובה (סעיף 206 לחוק)
- מועד לביצוע הצו (סעיף 207 לחוק)
- ביצוע צו (סעיף 207א לחוק)
- מעצר הנשפט עד ביצוע הצו (סעיף 207ב לחוק)
- שמירת דינים (סעיף 207ג לחוק)
- האחראי לעבודה ולשימוש הטעונים היתר (סעיף 208 לחוק)
- אחריות פלילית של בעל המקרקעין או של המחזיק (סעיף 209 לחוק)
- עבירה לפי פרק ה'1 (סעיף 209א לחוק)
- אי-קיום צו בית-המשפט (סעיף 210 לחוק)
- סמכות מוסד התכנון (סעיף 211 לחוק)
- הריסה ללא הרשעה וביצוע על-ידי הוועדה המקומית (סעיפים 212 ו- 213 לחוק)
- הודעה כוזבת (סעיף 214 לחוק)
- ביטול עקב הודעה כוזבת (סעיף 215 לחוק)
- ביטול עקב מתן פרטים בלתי-נכונים (סעיף 216 לחוק)
- מניעת מילוי תפקיד (סעיף 217 לחוק)
- חיוב בתשלום אגרה (סעיף 218 לחוק)
- קנס או תביעה לגביית רווחים מבניה בלתי-חוקית (סעיף 219 לחוק)
- דיור חלוף (סעיף 220 לחוק)
- רישום בפנקסי מקרקעין (סעיף 221 לחוק)
- גביית הקנס הנוסף (סעיף 222 לחוק)
- תשלום קנסות (סעיף 223 לחוק)
- הפסקת ביניים מינהלית (סעיף 224 לחוק)
- הפסקת בניה על-ידי קצין משטרה והג"א (סעיף 225 לחוק)
- מסירת צו הפסקה לבעל מקרקעין (סעיף 225א לחוק)
- בקשת אישור צו הפסקה מינהלי (סעיף 226 לחוק)
- אישור צו הפסקה מינהלי (סעיף 227 לחוק)
- סירוב לאשר צו הפסקה מינהלי (סעיף 228 לחוק)
- ערעור בענייני צו הפסקה מינהלי (סעיף 229 לחוק)
- תוכן צו הפסקה מינהלי (סעיף 230 לחוק)
- הריסת תוספת הבניה אחרי צו הפסקה מינהלי (סעיף 231 לחוק)
- ביצוע הריסה מינהלית (סעיף 232 לחוק)
- הריסה אינה פוטרת מאחריות פלילית (סעיף 233 לחוק)
- שמירת סמכויות (סעיף 234 לחוק)
- תקפו של צו הפסקה מינהלי (סעיף 235 לחוק)
- בקשת ביטול צו הפסקה מינהלי (סעיף 236 לחוק)
- אי-קיום צו הפסקה מינהלי (סעיף 237 לחוק)
- נזיקין (סעיף 238 לחוק)
- צו הריסה מינהלי (סעיף 238א לחוק)
- צו הפסקה שיפוטי ואי-קיום צו הפסקה שיפוטי (סעיפים 239 ו- 240 לחוק)
- הריסה על אי-קיום צו ביניים (סעיף 241 לחוק)
- ביצוע צו הריסה שיפוטי (סעיף 242 לחוק)
- צו הריסה שיפוטי - מתי (סעיף 243 לחוק)
- דיון בצו הריסה שיפוטי (סעיף 244 לחוק)
- גביית הוצאות (סעיף 245 לחוק)
- צו זמני למניעת פעולות (סעיף 246 לחוק)
- כפיית צו מניעת פעולות (סעיף 247 לחוק)
- שמירת סמכויות (סעיף 248 לחוק)
- אי-קיום צו מניעת פעולות (סעיף 249 לחוק)
- ערעור על צווים (סעיף 250 לחוק)
- זכות הערעור שמורה (סעיף 251 לחוק)
- היתר שהושג בטענות שווא (סעיף 252 לחוק)
- אחריות של תאגיד (סעיף 253 לחוק)
- זכות מעצר (סעיף 254 לחוק)
- בזיון בית-המשפט (סעיף 255 לחוק)
בזיון בית-המשפט (סעיף 255 לחוק)
סעיף 255 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:"255. בזיון בית-המשפט
שום דבר בפרק זה לא יתפרש כאילו בא לגרוע מסמכותו של בית-המשפט, לפי פקודת בזיון בית-המשפט, ובצווים של בית-המשפט העירוני יהיו לבית-משפט השלום כל הסמכויות לפי הפקודה האמורה כאילו ניתנו צווים אלה על-ידי בית-משפט השלום; אך לא יישא אדם באחריות גם לפי חוק זה וגם לפי פקודת בזיון בית-המשפט."
ב- רע"פ 110/04 {רמי לוי נ' הוועדה המרחבית לתכנון ובניה - "לודים", תק-על 2006(4), 784, 785 (2006)} קבע בית-המשפט:
"1. לאחר שעיינו בטענות המפורטות של הצדדים באנו לידי מסקנה כי אין מקום ליתן רשות ערעור. בשאלה המשפטית ניתן בבית-המשפט המחוזי פסק-דין לפיו הוראת סעיף 255 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה) אינה שוללת את האפשרות לעשות שימוש בפקודת בזיון בית-המשפט, ומסקנה זו עומדת. המבקשים עשו דין לעצמם בכך שפתחו וניהלו את העסק שברשותם - מרכול רחב מימדים - בלא שקיבלו היתר לשימוש חורג שנדרש לשם ניהול עסקם במקום. את המרכול מנהלים המבקשים בניגוד לצו לפי סעיף 246 לחוק התכנון והבניה שהוציא בית-משפט השלום ברמלה, שאסר עליהם את השימוש במבנה בו הם מנהלים את העסק. משהובהר לוועדה המרחבית לודים, כי המבקשים מפעילים את עסקם בניגוד לצו איסור השימוש פנתה לבית-משפט השלום בבקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית-המשפט בבקשה לאכוף על המבקשים את קיום הצו. בית-המשפט נעתר לבקשה ונתן צו לפי הפקודה בקבעו שיעור של קנס יומי שיוטל הן על המבקש - בעל המניות במרכול והן על החברה בעלת העסק. ערעור על ההליך נדחה בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו אשר קבע כי השימוש בפקודת בזיון בית-המשפט הינו הליך לגיטימי לעניין אכיפת צווים לפי חוק התכנון והבניה; עם-זאת ראה בית-המשפט להפחית את הקנס ולהעמידו על סך של 500 ש"ח ליום על המבקש ו- 1,250 ש"ח לכל יום בו יפעל המרכול על החברה."