צווי הריסה בראי חוק התכנון והבניה
הפרקים שבספר:
- מבוא
- הגדרות
- עונשין (סעיף 204 לחוק)
- אמצעים נוספים (סעיף 205 לחוק)
- צו בית-המשפט - חובה (סעיף 206 לחוק)
- מועד לביצוע הצו (סעיף 207 לחוק)
- ביצוע צו (סעיף 207א לחוק)
- מעצר הנשפט עד ביצוע הצו (סעיף 207ב לחוק)
- שמירת דינים (סעיף 207ג לחוק)
- האחראי לעבודה ולשימוש הטעונים היתר (סעיף 208 לחוק)
- אחריות פלילית של בעל המקרקעין או של המחזיק (סעיף 209 לחוק)
- עבירה לפי פרק ה'1 (סעיף 209א לחוק)
- אי-קיום צו בית-המשפט (סעיף 210 לחוק)
- סמכות מוסד התכנון (סעיף 211 לחוק)
- הריסה ללא הרשעה וביצוע על-ידי הוועדה המקומית (סעיפים 212 ו- 213 לחוק)
- הודעה כוזבת (סעיף 214 לחוק)
- ביטול עקב הודעה כוזבת (סעיף 215 לחוק)
- ביטול עקב מתן פרטים בלתי-נכונים (סעיף 216 לחוק)
- מניעת מילוי תפקיד (סעיף 217 לחוק)
- חיוב בתשלום אגרה (סעיף 218 לחוק)
- קנס או תביעה לגביית רווחים מבניה בלתי-חוקית (סעיף 219 לחוק)
- דיור חלוף (סעיף 220 לחוק)
- רישום בפנקסי מקרקעין (סעיף 221 לחוק)
- גביית הקנס הנוסף (סעיף 222 לחוק)
- תשלום קנסות (סעיף 223 לחוק)
- הפסקת ביניים מינהלית (סעיף 224 לחוק)
- הפסקת בניה על-ידי קצין משטרה והג"א (סעיף 225 לחוק)
- מסירת צו הפסקה לבעל מקרקעין (סעיף 225א לחוק)
- בקשת אישור צו הפסקה מינהלי (סעיף 226 לחוק)
- אישור צו הפסקה מינהלי (סעיף 227 לחוק)
- סירוב לאשר צו הפסקה מינהלי (סעיף 228 לחוק)
- ערעור בענייני צו הפסקה מינהלי (סעיף 229 לחוק)
- תוכן צו הפסקה מינהלי (סעיף 230 לחוק)
- הריסת תוספת הבניה אחרי צו הפסקה מינהלי (סעיף 231 לחוק)
- ביצוע הריסה מינהלית (סעיף 232 לחוק)
- הריסה אינה פוטרת מאחריות פלילית (סעיף 233 לחוק)
- שמירת סמכויות (סעיף 234 לחוק)
- תקפו של צו הפסקה מינהלי (סעיף 235 לחוק)
- בקשת ביטול צו הפסקה מינהלי (סעיף 236 לחוק)
- אי-קיום צו הפסקה מינהלי (סעיף 237 לחוק)
- נזיקין (סעיף 238 לחוק)
- צו הריסה מינהלי (סעיף 238א לחוק)
- צו הפסקה שיפוטי ואי-קיום צו הפסקה שיפוטי (סעיפים 239 ו- 240 לחוק)
- הריסה על אי-קיום צו ביניים (סעיף 241 לחוק)
- ביצוע צו הריסה שיפוטי (סעיף 242 לחוק)
- צו הריסה שיפוטי - מתי (סעיף 243 לחוק)
- דיון בצו הריסה שיפוטי (סעיף 244 לחוק)
- גביית הוצאות (סעיף 245 לחוק)
- צו זמני למניעת פעולות (סעיף 246 לחוק)
- כפיית צו מניעת פעולות (סעיף 247 לחוק)
- שמירת סמכויות (סעיף 248 לחוק)
- אי-קיום צו מניעת פעולות (סעיף 249 לחוק)
- ערעור על צווים (סעיף 250 לחוק)
- זכות הערעור שמורה (סעיף 251 לחוק)
- היתר שהושג בטענות שווא (סעיף 252 לחוק)
- אחריות של תאגיד (סעיף 253 לחוק)
- זכות מעצר (סעיף 254 לחוק)
- בזיון בית-המשפט (סעיף 255 לחוק)
הריסה על אי-קיום צו ביניים (סעיף 241 לחוק)
סעיף 241 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:"241. הריסה על אי-קיום צו ביניים (תיקון: התשל"ח)
נמשכו פעולות הבניה בניגוד לצו הפסקה מינהלי או בניגוד לצו הפסקה שיפוטי, בלי היתר לפי חוק זה או בסטיה מהיתר או מתכנית, רשאי בית-המשפט, לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או נציגו או הוועדה המקומית, ואם ראה שמן הצדק לעשות כן, לצוות שכל מבנה או כל חלק ממנו שהוקמו בניגוד להוראות צו ההפסקה המינהלי או השיפוטי ייהרסו מיד (להלן: "צו הריסה שיפוטי")."
ב- תו"ב (שלום קר') 49221-07-10 {ועדה מקומית לתכנון ובניה חבל אשר נ' מאיר ליכטמן, תק-של 2011(1), 67055 (2011)} קבע בית-המשפט:
"יש להבדיל בין צו שיפוטי הניתן מכוח הוראת סעיף 241 לחוק התכנון והבניה לבין צו שיפוטי הניתן במסגרת גזר דין בעקבות כתב אישום על ביצוע עבירת בניה ללא היתר. בעוד שברירת המחדל לעניין צו הניתן לפי סעיף 241 הינה החלת הצו על הוועדה המקומית אלא-אם-כן ניתנה הוראה אחרת, הרי שבצו הריסה הניתן במסגרת גזר דין בעקבות כתב אישום בגין בניה ללא היתר, הינה החלת הצו על הנאשם. על-כן בהיעדר בקשה והוראה מפורשת המורה אחרת, חל הצו כנהוג וכמקובל על הנאשם עצמו ואין מקום לפרשנות אחרת."
ב- צ"ה (שלום נצ') 4677-11-08 [ועדה מקומית לתכנון נצרת נ' 1 ג'אזי אבו ראס, תק-של 2008(4), 39230 (2008)} קבע בית-המשפט:
"זוהי בקשה לצו הריסה שיפוטי לפי סעיף 241 לחוק תכנון ובניה.
המשיבים למעשה מודים כי בנו ללא היתר, אין למעשה מחלוקת עובדתית.
לאור האמור לעיל, ולאור העובדה כי קיים אינטרס ציבורי לכך, אני מורה למשיבים להרוס את הבניה הבלתי-חוקית תוך שבועיים מהיום, במידה ולא יעשו כן, ייעשה הדבר על-ידי המבקשת על חשבונם של המשיבים."
ב- ב"ש (שלום קר') 651/07 {הוועדה המקומית לתכנון ובניה בקעת בית הכרם נ' השאם מוחי אלדין בדראן, תק-של 2008(1), 8049, 8051 (2008)} קבע בית-המשפט:
"א. הבסיס הסטטוטורי למתן הצו
... צו הריסה שיפוטי כאחד מאמצעי האכיפה העומדים בפני רשות, נועד למעשה לאפשר לרשות מקומית לתת תגובה מהירה לבניה הבלתי-חוקית, שכדברי כב' הנשיא מ' שמגר ב- בר"ע 1/84 דוויק נ' ראש העיר ירושלים, פ"ד לח(1), 494 (1984):
'בניה שלא כדין היא לא רק תופעה, החותרת תחת התכנון הנאות של הבניה, אלא השלכותיה מרחיקות לכת יותר: היא בין התופעות הבולטות, הפוגעות בהשלטת החוק. מי שעושה דין לעצמו פוגע באופן הגלוי והברור בהשלטת החוק...'
אם כך לגבי בניה ללא היתר, קל וחומר לגבי בניה, שלא רק שהיא בוצעה ללא היתר, על קרקע שייעודה חקלאי, אלא גם - בניגוד לצו הפסקה שיפוטי ודוק, שצו ההפסקה השיפוטי, שניתן במקרה הנוכחי, נועד להעמיד את מר הישאם על חומרת מעשיו ונועד לשמש לו תמרור אזהרה לבל ימשיך בבניה הבלתי-חוקית.
ב. לא יהא זה צודק, איפוא, להשאיר את המצב על כנו, מצב, שמר הישאם יצר, בהפרות הבוטות של צו ההפסקה השיפוטי, בהיקף כה נרחב, תוך רמיסה ברגל גסה של עקרון שלטון החוק, בחינת לית דין ולית דיין. לפיכך, ולפי סמכותי כאמור בסעיף 241 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, הנני מורה על צו הריסה שיפוטי. הנני מעכב את ביצוע צו ההריסה למבנה אשר נבנה תוך הפרה של צו ההפסקה השיפוטי, שניתן ב- ב"ש 2608/07 בבית-משפט השלום עכו, החל מקבלת הצו ביום 4.4.07. על-מנת לאפשר התארגנות לביצוע ההריסה או הגשת ערעור על החלטה זו, הנני מעכב את ביצועו עד ליום 8.3.08."
ב- ע"פ (מחוזי חי') 137/05 {מאג'ד מחאג'נה נ' מדינת ישראל, תק-מח 2005(1), 3605, 3606 (2005)} קבע בית-המשפט:
"7. אין ספק שדין המבנה הריסה, שכן הורתו בעבירה של בניה שלא כחוק והמשכו בעבירות חמורות יותר של התעלמות בוטה מצווים של בתי-המשפט.
יצויין כי לא התרשמנו כי יש סיכוי שבקרוב תאושר בניה בשטח החקלאי עליו הוקם המבנה.
אין ספק שהזכות להריסה קמה גם מכוח סעיף 241 לחוק התכנון והבניה, שעליו ביססו השופטת חיר וחוזה את החלטותיהם.
עם-זאת, משהוסכם על ארכה בת שנה להריסה, ראוי לקיים אותה ביחס לאותו חלק של המבנה שעמד במועד שבו ניתנו ההסכמה וההחלטה שאישרה אותה."
ב- ב"ש (שלום נת') 3373/02 {מדינת ישראל נ' ישראל סוהיל גני המלך שלמה בע"מ, תק-של 2002(3), 8990, 8993 (2002)} קבע בית-המשפט:
"המבקשת הוכיחה בראיות של ממש (דוחות שהוגשו, תמונות שצולמו ועדויות שנשמעו) ושלא נסתרו בראיה כלשהי על-ידי המשיבים כי המשיבים הפרו את צו ההפסקה השיפוטי שניתן ביום 20.2.02. בתאריכים 3.3.02, 4.3.02, 5.3.02, 12.3.02, 15.3.02, 18.3.01, 20.3.02, 21.3.02, ובמועדים נוספים ביקרו מפקחים של הוועדה המחוזית במקרקעין נשוא צו הפסקה השיפוטי ונוכחו לדעת כי מתבצעות במקרקעין נשוא צו ההפסקה השיפוטי על-ידי המשיבים ו/או מי מטעמם עבודות בניה ללא היתר כדין. ביום 15.3.02 אף התלווה לפקחי הוועדה המחוזית שוטר ממשטרת ישראל אשר הבהיר למשיבים 3, 4 כי עליהם להפסיק את העבודה המתבצעת במקרקעין ולקיים את צו בית-המשפט. עבודות הבניה הופסקו באותו יום, אלא שבהמשך שוב חודשו עבודות בניה במקרקעין בניגוד לצו ההפסקה השיפוטי.
כפי שהוכח על-ידי המבקשת הרי שביום 20.2.02 במועד הוצאת צו ההפסקה השיפוטי כל שניבנה במקרקעין נשוא צו ההפסקה השיפוטי היו פיגומים ויסודות. ביום 20.3.02 כשביקרו מפקחי הוועדה המחוזית במקרקעין נשוא צו ההפסקה השיפוטי נוכחו לדעת כי עבודות הבניה במקרקעין נמשכות בניגוד לצו ההפסקה השיפוטי והמשיבים כבר יצקו ריצפה (ראה צילומים מיום 19.2.02 וצילומים מיום 20.3.02 ודו"ח מפקח מיום 20.3.02 שהוצגו במהלך הדיון - המדברים בעדם ואין צורך להרבות במילים).
בכך קובעת אני כי המשיבים הפרו את צו ההפסקה השיפוטי שהוצא ביום 20.2.02."

