צווי הריסה בראי חוק התכנון והבניה
הפרקים שבספר:
- מבוא
- הגדרות
- עונשין (סעיף 204 לחוק)
- אמצעים נוספים (סעיף 205 לחוק)
- צו בית-המשפט - חובה (סעיף 206 לחוק)
- מועד לביצוע הצו (סעיף 207 לחוק)
- ביצוע צו (סעיף 207א לחוק)
- מעצר הנשפט עד ביצוע הצו (סעיף 207ב לחוק)
- שמירת דינים (סעיף 207ג לחוק)
- האחראי לעבודה ולשימוש הטעונים היתר (סעיף 208 לחוק)
- אחריות פלילית של בעל המקרקעין או של המחזיק (סעיף 209 לחוק)
- עבירה לפי פרק ה'1 (סעיף 209א לחוק)
- אי-קיום צו בית-המשפט (סעיף 210 לחוק)
- סמכות מוסד התכנון (סעיף 211 לחוק)
- הריסה ללא הרשעה וביצוע על-ידי הוועדה המקומית (סעיפים 212 ו- 213 לחוק)
- הודעה כוזבת (סעיף 214 לחוק)
- ביטול עקב הודעה כוזבת (סעיף 215 לחוק)
- ביטול עקב מתן פרטים בלתי-נכונים (סעיף 216 לחוק)
- מניעת מילוי תפקיד (סעיף 217 לחוק)
- חיוב בתשלום אגרה (סעיף 218 לחוק)
- קנס או תביעה לגביית רווחים מבניה בלתי-חוקית (סעיף 219 לחוק)
- דיור חלוף (סעיף 220 לחוק)
- רישום בפנקסי מקרקעין (סעיף 221 לחוק)
- גביית הקנס הנוסף (סעיף 222 לחוק)
- תשלום קנסות (סעיף 223 לחוק)
- הפסקת ביניים מינהלית (סעיף 224 לחוק)
- הפסקת בניה על-ידי קצין משטרה והג"א (סעיף 225 לחוק)
- מסירת צו הפסקה לבעל מקרקעין (סעיף 225א לחוק)
- בקשת אישור צו הפסקה מינהלי (סעיף 226 לחוק)
- אישור צו הפסקה מינהלי (סעיף 227 לחוק)
- סירוב לאשר צו הפסקה מינהלי (סעיף 228 לחוק)
- ערעור בענייני צו הפסקה מינהלי (סעיף 229 לחוק)
- תוכן צו הפסקה מינהלי (סעיף 230 לחוק)
- הריסת תוספת הבניה אחרי צו הפסקה מינהלי (סעיף 231 לחוק)
- ביצוע הריסה מינהלית (סעיף 232 לחוק)
- הריסה אינה פוטרת מאחריות פלילית (סעיף 233 לחוק)
- שמירת סמכויות (סעיף 234 לחוק)
- תקפו של צו הפסקה מינהלי (סעיף 235 לחוק)
- בקשת ביטול צו הפסקה מינהלי (סעיף 236 לחוק)
- אי-קיום צו הפסקה מינהלי (סעיף 237 לחוק)
- נזיקין (סעיף 238 לחוק)
- צו הריסה מינהלי (סעיף 238א לחוק)
- צו הפסקה שיפוטי ואי-קיום צו הפסקה שיפוטי (סעיפים 239 ו- 240 לחוק)
- הריסה על אי-קיום צו ביניים (סעיף 241 לחוק)
- ביצוע צו הריסה שיפוטי (סעיף 242 לחוק)
- צו הריסה שיפוטי - מתי (סעיף 243 לחוק)
- דיון בצו הריסה שיפוטי (סעיף 244 לחוק)
- גביית הוצאות (סעיף 245 לחוק)
- צו זמני למניעת פעולות (סעיף 246 לחוק)
- כפיית צו מניעת פעולות (סעיף 247 לחוק)
- שמירת סמכויות (סעיף 248 לחוק)
- אי-קיום צו מניעת פעולות (סעיף 249 לחוק)
- ערעור על צווים (סעיף 250 לחוק)
- זכות הערעור שמורה (סעיף 251 לחוק)
- היתר שהושג בטענות שווא (סעיף 252 לחוק)
- אחריות של תאגיד (סעיף 253 לחוק)
- זכות מעצר (סעיף 254 לחוק)
- בזיון בית-המשפט (סעיף 255 לחוק)
ביטול עקב הודעה כוזבת (סעיף 215 לחוק)
סעיף 215 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:"215. ביטול עקב הודעה כוזבת
הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 214 יהא האישור או ההיתר שהושג על-ידי מסירת ההודעה הכוזבת או המטעה שעליה הורשע - בטל מעיקרו, ואת התכנית או ההוראה שאושרו, או העבודה או השימוש שעליהם ניתן ההיתר, יראו כאילו בוצעו ללא אישור או ללא היתר, הכל לפי העניין."
ב- עת"מ (מחוזי יר') 616/07 {מוגרבי ח'ליפה נ' ועדת המשנה לתכנון ולבניה ירושלים, תק-מח 2008(2), 8648, 8649 (2008)} קבע בית-המשפט:
"9. לעניין זה אין חולק שלפי סעיף 215 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, בהיעדר הרשעה פלילית, לא ניתן לבטל את ההיתר. מהחומר שלפני אמנם עולה, כי בעניין זה נוהלה חקירת משטרה, אך המשטרה טרם העבירה את ממצאיה לפרקליטות וטרם הוחלט אם להגיש כתב אישום.
10. בהיעדר עילה לביטול ההיתר בשל זיוף קווי הבניין, עולה השאלה אם בנסיבות אלה ועדת הערר הייתה רשאית להתלות את היתר הבניה? סמכות זו אינה מסורה לוועדת הערר מכוח סעיפים 216-214 לחוק התכנון והבניה, שכן עניינם של אלה בביטול היתר בניה רק לאחר הרשעה, או גם ללא הרשעה - אם נמצא שההיתר הוצא על סמך פרטים בלתי-נכונים וטרם הוחל בבניה, נסיבות שאינן מתקיימות בענייננו...
18. משוועדת הערר לא דנה בבקשתו של העותר לבטל את קביעתה של הוועדה המקומית בדבר בטלותו של היתר הבניה, בשל כך שזה ניתן לגבי בניין הנמצא בשטח נוף פתוח, אין מנוס מלהחזיר את הדיון לוועדת הערר כדי שתדון בנושא זה.
19. התוצאה היא שאני מבטל את החלטתה של ועדת הערר המורה על התליית היתר הבניה, כמו גם על ביטולו המותנה (בהרשעה) של ההיתר. אני מחזיר את הדיון לוועדת הערר כדי שתדון בבקשתו של העותר כי תבוטל החלטתה של הוועדה המקומית בעניין בטלות ההיתר בשל כך שזה ניתן על שטח המיועד על-פי התב"ע לשטח נוף פתוח."
ב- ע"פ 284/74 {שותפות אחים אריאל, ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד כט(1), 390 (1974)} קבע בית-המשפט:
"מר אולשנסקי, בשם המערערים, הפנה אותנו אל סעיף 215 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, המתנה ביטולו של היתר אשר ניתן עקב מסירת הודעה כוזבת, בהרשעת האדם בעבירה על סעיף 214 לחוק, והטענה היא שכמו שהיתר אשר ניתן עקב הודעה כוזבת אינו בטל מעיקרו כל עוד לא הורשע מקבל ההיתר, כך גם היתר שניתן תוך חריגה מסמכות בר-תוקף הוא, לפחות לעניין הדין הפלילי. טענה זו אין בה ממש. בעניין בו דובר בסעיף 215 הנ"ל אמנם ניתן היתר כחוק על-ידי הרשות המוסמכת לכך ובגדר סמכותה, ומעשה הרשות במקרה כזה אינו בטל מעיקרו אלא רק ניתן לביטול, וביטולו לא בא אלא עקב הרשעת האדם בעבירה כאמור בסעיף 215 הנ"ל. מה שאין כן כאשר רשות ציבורית עושה מעשה אשר חורג כל כולו ממסגרת סמכותה שבמקרה זה מעשיה אפס הם. ואין לעניין זה נפקא מינה בין הדין הפלילי לבין הדין האזרחי."