כינוס נכסים

שאלה: מהו שיקול-הדעת של רשם ההוצאה לפועל במינוי כונס נכסים?
תשובה: שיקול-הדעת של רשם ההוצאה לפועל במינוי כונס הנכסים הוא רחב, והוא רשאי להורות על המינוי בכל מקרה שבו ראה תועלת או צורך במינוי, לשם ביצוע מהיר ויעיל של פסק-דין {בר"ע 1549/03 אליהו גרבש נ' שלדון ליאונד, פדאור 04(15), 392 (2004)}.

שאלה: מה מהותו של סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל?
תשובה: הוראתו של סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל איננה מאפשרת מינוי כונס נכסים על כלל נכסי החייב, אלא על נכס מסויים בלבד. שיקול-הדעת של רשם ההוצאה לפועל נרחב למדי והוא רשאי להורות על המינוי בכל מקרה שבו ראה תועלת או צורך במינוי לשם ביצוע מהיר ויעיל של פסק-הדין וכיוצא בזה ניתן למנות כונס נכסים על נכס מקרקעין ולהוציאו למכירה {ד' בר אופיר הוצאה לפועל-הליכים והלכות מהדורה רביעית, 1996, 387}.
מינוי הזוכה לכונס נכסים, מצריך "טעם מיוחד", וזאת על-מנת לוודא שפסק-הדין לא יבוצע בניגוד אינטרסים.
אולם כיוון שכונס הנכסים בהוצאה לפועל הוא המוציא לפועל את פסק-הדין לטובת הזוכה, הרי שבמינוי בא-כוחו של הזוכה, לרישום פעולה, או שמירת הנכס והבטחתו נגד השמדה או הברחה, אין ניגוד עניינים בין תפקידו ככונס הממונה על-ידי בית-המשפט לבין נאמנותו ללקוחו.
כאמור, על-פי חוק ההוצאה לפועל, מטרת מינוי כונס הנכסים היא ביצוע פסק-הדין על-ידי מימוש הנכסים, אמנם לכאורה נראה, כי את ביצוע פסק-הדין ניתן להשיג גם באמצעות מינוי כונס נכסים על-פי תקנות סדר הדין האזרחי, או חוקים אחרים, אך, כפי שנראה, בית-המשפט נטה לקבוע כי למינוי כונס נכסים לביצוע פסק-דין יש לפנות לרשם ההוצאה לפועל.
כונס נכסים שמונה על-פי סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל אינו הופך להיות מזוהה עם צד זה או אחר וכל תפקידו מתמצה בפעולתו על-פי צו המינוי {ע"א 6034/97 משה כובשי בע"מ נ' מדינת ישראל מנהל מס ערך מוסף , פ"ד נד(3), 437 (2000)}.

שאלה: מהו התנאי לנתינת צו מינוי כונס הנכסים?
תשובה: במידה והוטל על הכונס לשלם ערובה, קובעת תקנה 82 לתקנות ההוצאה לפועל כי תשלום הערובה הוא תנאי לנתינת צו המינוי, אלא-אם-כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.

שאלה: מהי מהותה של תקנה 83 לתקנות ההוצאה לפועל?
תשובה: תקנה 83 לתקנות ההוצאה לפועל, עניינה נכס שנתמנה לו יותר מכונס נכסים אחד. במקרה כזה, קובעת התקנה את החובה החלה על הכונס ואת סמכותו של רשם ההוצאה לפועל.

שאלה: כיצד כונס הנכסים מחוייב לשמור על זכויות החייב?
תשובה: כונס הנכסים מחוייב לשמור על זכויות החייב, המוקנות לו בסעיפי החוק, כך לדוגמה אין באפשרותו לעקל מיטלטלין שעל-פי חוק אינם ניתנים לעיקול וכן נכסים שאינם ניתנים לעיקול.
המחוקק קבע סף מקסימלי של סוג הנכסים וערך אותם הנכסים שאינם ניתנים לעיקול בשל היותם הכרחיים לפרנסת החייב וקיומו ובמובן זה, קבע נקודת איזון הקובעת איזה שווי של נכסים אשר ראוי שיישארו בידי החייב לשם המשך עיסוקו ופרנסתו תוך שמירה על כבודו וקיומו הבסיסי.
עקרונות אכיפת החיובים בהוצאה לפועל ובפשיטת רגל, מבקשים לשמר לחייב מינימום של אמצעים הנדרשים לפרנסתו. כך, למשל, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כי תישאר קרקע חקלאית בידי החייב כנדרש למחייתו שלו ושל בני משפחתו, כן פטורים מעיקול בהוצאה לפועל מיטלטלין שונים, שבלעדיהם לא יכול החייב לקיים את מקצועו ומשלח ידו.
רעיון זה אף מקדם תפיסה רחבה של רווחה חברתית, המדגישה את חשיבות היותו של האדם גורם יצרני גם בעיתות משבר {ע"א 3553/00 יששכר אלוני נ' זנד טל מכוני תערובת בע"מ, תק-על 03(1), 609 (2003)}.

שאלה: מהי אחריותו של החייב כלפי כונס הנכסים על-פי סעיף 56 לחוק ההוצאה לפועל?
תשובה: החייב לא יעשה דבר שיש בו להפריע לכונס הנכסים במילוי תפקידיו. החייב ימלא אחרי הוראותיו של כונס הנכסים בכל הנוגע לנכס שכונס הנכסים נתמנה לו, ויעשה למטרות המנויות בסעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל כל דבר שלדעת כונס הנכסים מן הצורך הוא או מן התועלת שייעשה בידי החייב עצמו.

שאלה: מה כוחו המשפטי של החייב וכונס הנכסים בנעליו, להעביר את זכויותיו במשק לצד שלישי בלא הסכמת הסוכנות היהודית, בהינתן תנאים ומגבלות המוטלים על המתיישב במשק?
תשובה: דוגמה ליישום סעיף 57 לחוק ההוצאה לפועל היא הבקשה הנדונה ב- רע"א 7783/00 {בנק הפועלים בע"מ נ' יאיר כהן ו-3 אח', תק-על 01(4), 135 (2001)}. באותו עניין נדונה בקשה לבטל את הליכי כינוס הנכסים והליכי הוצאה לפועל אחרים הקשורים במימוש זכויות המשיבים 1 ו- 2, החייבים במשקם.
המשק נשוא המחלוקת נמסר לחזקתם של החייבים כברי-רשות מכוח "חוזה משולש" שצדדים לו הם המינהל כבעלים על המקרקעין, הסוכנות היהודית כחוכרת המקרקעין והאגודה השיתופית כמחזיקה במקרקעין במעמד של בת-רשות.
החייבים צברו חובות כלפי הבנק ועל-כן מונה כונס נכסים מטעם הבנק על המשק במטרה לגבות את החוב במסגרת הליכי הוצאה לפועל.
כב' השופטת א' פרוקצ'יה, בדחותה את הבקשה, קבעה במקרה דנן כי כאשר בעל קרקע מחכיר את הקרקע או נותן לאחר זכויות שימוש בה ומטיל על מקבל הזכות תנאים מוקדמים באשר לעבירות הזכות, כי אז לא יוכל מקבל הזכות להעבירה לאחר בניגוד לאותם תנאים. המגבלה בעבירות הזכות הופכת להיות חלק מהותי מהזכות שהוקנתה עצמה {ע"א 633/82 לוקוב נ' מגדל, פ"ד מג(1), 397, 404 (1985); ע"א 390/85 דרומי נ' אסיאס, פ"ד מא(3), 730, 726 (1987); ע"א 3836/93 ברמלי נ' ברמלי, פ"ד נ(3), 868, 871 (1996)}.
הנסיבות בענייננו אינן מצדיקות סטיה מההלכות שנקבעו לאורך שנים, הפוסלות תוקפן של העברות זכויות במשק חקלאי שנעשו בניגוד להסכם המשולש ובניגוד להתחייבויות שהמתיישבים לקחו על עצמם, בלא קבלת הסכמת הגורמים המיישבים כנדרש.
מכלול נסיבות אלה מאששות את מסקנת שתי הערכאות הקודמות כי הליכי הכינוס שבוצעו בדרך בה בוצעו לא הועילו להעביר את הזכויות במשק לצד השלישי, ויש, על-כן, לבטלם.
קביעה זו מחדדת את אחריותו של הכונס, לפעול על-פי חוזים שעליהם התחייב החייב, ולהיכנס לנעליו של החייב בעת מימוש נכסיו.

שאלה: מהו היקף אחריותו של כונס הנכסים על-פי סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל?
תשובה: במסגרת אחריותו של כונס הנכסים, עליו לבצע את תפקידו בנאמנות. בית-המשפט קבע כי גם אם בפני כונס הנכסים שתי חוות-דעת שמאיות, על-אף שהראשונה בזמן מביניהם גבוהה יותר, הרי, שעליו להשתמש בחוות-הדעת המעודכנת {רע"א 5609/03 אד מרי השקעות בע"מ ואח' נ' בנק דיסקונט למשכנתאות ואח', פ"ד נח(3), 97 (2004)}.
יש לציין כי בין התרופות לאי-מילוי תפקידו של הכונס באופן הראוי, קיימת גם האפשרות של רשם ההוצאה לפועל לבטל את החלטתו לעניין מכירת הנכס, על-אף שהחלטתו היתה סופית.
כך למשל נקבע {רע"א 5080/97 אברהם כהן נ' עורך-דין דוד רום בתפקידו ככונס, פ"ד נב(2), 332 (1998)} כי לרשם ההוצאה לפועל הסמכות לבטל החלטתו הסופית של רשם המקרקעין לרשום את הנכס על-שם הקונה.

שאלה: מהן חובותיו של כונס הנכסים כלפי צד שלישי?
תשובה: כונס הנכסים חב חובת נאמנות זהה כלפי כלל הנושים האמורים ליהנות מפירות הכינוס ועליו לפעול לקידום האינטרסים של כלל הזוכים. משכך מנותק הקשר בין חובתו לזוכה, שבשמו הגיש את הבקשה לביצוע פסק-הדין, או מימוש המשכנתה או המשכון, לבין חובתו ככונס נכסים שהתמנה על-ידי רשם ההוצאה לפועל, שחובתו זהה כלפי כל הנושים.
זאת ועוד. כונס נכסים שמעל בתפקידו מוטלת עליו אחריות אישית לכל נזק שגרם מתוך זדון או רשלנות, ומאפשר לרשם ההוצאה לפועל לדרוש ממנו הפקדת ערבות להבטחת אחריותו ואף לרדת לנכסיו האישיים {בר"ע (ת"א-יפו) 2130/02 מיסטר מאני ישראל בע"מ נ' מטלון ואח', תק-מח 03(3), 4965 (2003)}.
משהתמנה כונס נכסים, חדל הוא מלהיות שלוח של מי אשר מינהו והופך הוא ל"פקידו של בית-המשפט" {ראה ע"א 1034/92 רמת זכרון בע"מ (בכינוס) נ' ד"ר וולף, תק-על 93(1), 84 (1993)}.
ככזה, על כונס הנכסים לפעול מתוך אינטרס שאיננו מזוהה עם אינטרס הלקוח, ועליו להפעיל שיקול-דעת עצמאי, ללא הכוונה מהלקוח ומבלי שתחול עליו החובה לציית להוראות הלקוח. לכן, משעה שמונה עורך-הדין ככונס נכסים, מסורות פעולותיו לפיקוח אחד ויחיד: של הרשות אשר מינתה אותו, ואין הוא סר למרות אחרת ואין הוא כפוף לפיקוחו של אחר.
לכן, משמונה כונס, אין זה נכון להטיל על הלקוח חובת פיקוח על מעשי הכונס ויש אף להזהיר הכונס לבל יפעל על-פי הוראות הלקוח. לכן הכונס הינו עושה דברו של הגוף הממנה ואין הוא נחשב עוד כשלוחו של הלקוח.
אין זה נכון בשלב זה לחייב את הלקוח במעשי הכונס, שכן אין ללקוח עוד שליטה על פעולותיו, אין הוא רשאי לפקח עליהן ואין הגיון בחיובו בסיכונים העשויים לקום מפעילות הכונס. אינטרסים של צדדים שנפגעים מפעולות הכונס מוגנים בערובה אותה מפקיד הכונס ואין הצדקה לאפשר לצדדים אלה לתבוע פיצוי דווקא מכיסו של מי אשר פעל למינוי הכונס.

שאלה: מהן החובות הנוספות מהאמור לעיל החלות על כונס הנכסים?
תשובה: בנוסף לאחריותו של כונס הנכסים כאמור לעיל, מצויות בתקנות ההוצאה לפועל {תקנות 88-86} חובות נוספות שעל הכונס למלא ביניהם להגיש דין וחשבון על פעולותיו; לנהל פנקסים לרישום כל החשבונות הנוגעים לנכס שנתמנה לו; להקפיד על קיום אסמכתה לכל הוצאה והכנסה חוץ מסכומים קטנים שלפי הנוהג אין להם קבלות; לנהל חשבון נפרד לכספים שקיבל לזכות הנכס שנתמנה לו; כונס הנכסים הממונה על הנכס, קיימת לא רק הזכות אלא אף החובה לדאוג להסרת ההערות השונות מספרי לשכת רישום המקרקעין וזאת לשם הגשמת תכלית המינוי, מימוש הנכס לשם סילוק חובו של החייב לזוכה. אם לא יעשה כן, יחטא לתפקידו ולא ימלא אותו נאמנה.

שאלה: למי חב כונס הנכסים את חובת הנאמנות?
תשובה: מרגע שמונה בא כוח הזוכה ככונס הנכסים, הורחבה חובת הנאמנות שלו ומעתה הוא חב חובת נאמנות כלפי כל מי שהוא בעל עניין במימוש הנכס נשוא תיק ההוצאה לפועל.
במסגרת חובה זו עליו לנהוג בהתאם להוראות הדין החלות עליו ככונס נכסים ובכלל זה עליו להבטיח את מימוש הנכס באופן המיטבי כלפי הזוכה, כלפי נושים אחרים של החייב, כלפי הרשויות הרלוונטיות, וכלפי החייב עצמו. חובה זו מוטלת על כונס הנכסים מרגע שניתן צו למינויו ואין כל חשיבות לשאלה אם ביצע פעולה כלשהי לשם מימוש הנכס אם לאו {ת"ק 1031/05 צימרינג משה נ' כהן נריה, פדאור 05(13), 560 (2005)}.

שאלה: האם לדוחות שמגיש כונס הנכסים להיתמך בתצהיר מטעמו?
תשובה: דו"חות הכונס יאומתו בתצהיר. החובה לצרף תצהיר מאמת לדו"חות של כונס הנכסים נקבעה אף היא בדין עצמו {ראה תקנה 86(ב) לתקנות ההוצאה לפועל}.
המסקנה המתבקשת מהוראות דין אלה היא, כי דו"חות שמגיש כונס הנכסים לרשם הוצאה לפועל יאומתו בתצהיר, בין אם הם הוגשו במועד שנקבע לכך על-ידי רשם ההוצאה לפועל ובין אם הוגשו במועד שנבחר על-ידי כונס הנכסים עצמו.
מכל מקום, הדין אינו מכיר באפשרות של הגשת דו"ח כונס נכסים מבלי שייתמך בתצהיר מאמת, וממילא הוא גם אינו מתיר הגשת דו"ח ללא תצהיר מאמת.
הטעם לכך הוא ברור. מפאת רגישותו של תפקיד כונס הנכסים, שניתן לו הכוח לעשות בנכסי החייב ("וידו בכל אלה כיד החייב"), מצא מתקין התקנות להורות כי דו"חותיו של כונס הנכסים יגובו בתצהיר מאמת.

שאלה: האם יש לציין בכל מסמך את שם כונס הנכסים?
תשובה: על-פי תקנה 89 לתקנות ההוצאה לפועל יש לציין בכל מסמך, הליך או פעולה של כונס הנכסים מכוח תפקידו, שהוא פועל ככונס נכסים.

שאלה: מה דינם של סעיף 59 לחוק ההוצאה לפועל ותקנה 85 לתקנות ההוצאה לפועל לעניין קביעת תשלום שכרו של כונס הנכסים?
תשובה: פסיקת שכר-הטרחה של כונס הנכסים בהליכי הוצאה לפועל מסורה לשיקול-דעתו של רשם ההוצאה לפועל. מקובל לקצוב לכונס נכסים שכר-טרחה בין 6% לבין 10% מגודל החוב, בהתחשב בהיקף הפעולות ואורך זמן הפעולה של הכונס ובמאמץ שהושקע על ידו {ע"א 373/70 מרגוליס נ' בנק א"י בריטניה, פ"ד כח(1), 273 (1971); רע"א 5181/03 אד מרי השקעות בע"מ ואח' נ' בנק המזרחי המאוחד ואח', תק-על 04(2), 1400 (2004)}.
שאלה: על-פי אלו קריטריונים יחושב שכר הכונס הממונה על-ידי רשם ההוצאה לפועל?
תשובה: הקריטריונים לחישוב שכר הכונס הם: תקופת כהונתו של כונס הנכסים; פעולותיו של כונס הנכסים, האם פעולותיו של כונס הנכסים היו מסובכות, מרובות או מעטות; השיעור המשוקלל בין גובה החוב לבין ערך הרכוש שמומש; הפעולות שבוצעו בתיק ההוצאה לפועל; השכר שכבר נפסק בפתיחתו ובמיוחד מקום שבו כונס הנכסים הוא גם בא כוחו של הזוכה {ראה גם רע"א 5181/03 אד מרי השקעות בע"מ ואח' נ' בנק המזרחי המאוחד ואח', תק-על 04(2), 1400 (2004); ע"א 373/70 ראובן מרגוליס נ' בנק א"י בריטניה בע"מ, פ"ד כח(1), 273 (1971); בר"ע 3015/02 עורך-דין שלמה ובר כונס נכסים נ' ליאוניד אדמסקי ואח', פדאור 03(7), 77 (2003)}.

שאלה: האם כונס הנכסים רשאי להתפטר מתפקידו?
תשובה: סעיף 60(א) לחוק ההוצאה לפועל קובע כי כונס הנכסים רשאי, על-ידי הודעה בכתב לרשם ההוצאה לפועל, להתפטר מתפקידו. תקנה 90(א) לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי על כונס הנכסים להגיש לרשם ההוצאה לפועל הודעה בכתב בה יפרט את נימוקיו להתפטרות ויצרף אליה דין וחשבון על פעולותיו עד ליום ההודעה.

שאלה: אימתי ההתפטרות נכנסת לתוקף?
תשובה: ההתפטרות של כונס הנכסים אינה תופסת אלא אם בא עליה אישור רשם ההוצאה לפועל ומן היום שנקבע לכך באישור.

שאלה: האם בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל לפטר את כונס הנכסים?
תשובה: כן. רשם ההוצאה לפועל רשאי לפטר את כונס הנכסים אם לא מילא את תפקידו כראוי או אם ראה סיבה אחרת לכך.
ובשים-לב כי תקנה 90(ב) לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי במידה ורשם ההוצאה לפועל סבר כי יש סיבה לשחרר את כונס הנכסים מתפקידו, יתן לו הזדמנות להשמיע דברו בפניו בטרם החליט בעניין, אולם רשאי הוא להשעותו זמנית אף לפני ששמע טענותיו. במידה ורשם ההוצאה לפועל החליט לפטר את כונס הנכסים, רשאי הוא באותה החלטה למנות כונס נכסים אחר.

שאלה: מהי חובתו של רשם ההוצאה לפועל?
תשובה: סמכות המינוי והפיקוח על כונס הנכסים הקבועה בפרק ה' לחוק ההוצאה לפועל, מוטלת על כתפיו של רשם ההוצאה לפועל.
כל עוד לא ביטל רשם ההוצאה לפועל את המינוי או עיכב את הליכי כינוס הנכסים, רשאי כונס הנכסים לפעול לפי שיקול-דעתו, כקבוע בכתב המינוי ועל-פי הוראות רשם ההוצאה לפועל {בש"א 16445/04 וולר פנחס נ' נחמיאס רענן, פדאור 05(17) 349 (2005)}.

שאלה: מה דינו של כונס נכסים שמעל בתפקידו?
תשובה: כונס נכסים שמעל בתפקידו מוטלת עליו אחריות אישית לכל נזק שגרם מתוך זדון או רשלנות, ומאפשר לרשם ההוצאה לפועל לדרוש ממנו הפקדת ערבות להבטחת אחריותו ואף לרדת לנכסיו האישיים {בר"ע (ת"א-יפו) 2130/02 מיסטר מאני ישראל בע"מ נ' מטלון ואח', תק-מח 03(3), 4965 (2003)}.
שאלה: האם רשם ההוצאה לפועל חייב להורות לכונס הנכסים ליתן ערובה?
תשובה: על-פי סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל, רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות כי כונס הנכסים יתן ערובה להנחת-דעתו. "רשאי" נאמר ואינו "חייב" והנושא נתון לשיקול-דעתו של רשם ההוצאה לפועל.

שאלה: מה דין תביעה לפיצויים על-פי סעיף 58(א) לחוק ההוצאה לפועל?
תשובה: כדי לזכות בפיצויים בתביעה נגד כונס נכסים בטענה שהלה הפר חובותיו, אין די בהוכחת עצם העובדה שהוא לא מילא חובה מחובותיו אלא נדרשת גם הוכחתו של "הנזק שגרם בכך" כאמור בסעיף 58(א) לחוק ההוצאה לפועל {ע"א 2546/06 מרים כהן נ' יהונתן צבי פדאור 04(9), 748 (2004)}.

שאלה: מהן נסיבות מיוחדות שבהן ראוי למנות כונס נכסים?
תשובה: ב- ת"א 1175/96 {A.G. ELLIS נ' גבריאל ורשבסקי, פדאור 01(4), 687 (2001)} קבע כב' השופט א' סטרשנוב כי המקרה דנן הינו מן המקרים בהם נתקיימו נסיבות מיוחדות שבהן ראוי ליתן הסעד המבוקש ולמנות כונס נכסים.
אין חולק כי נכון להיום, הסכום אותו חב המשיב 1 על-פי פסק-הדין, עומד על למעלה מעשרה מיליון ש"ח. היות סכום החוב גבוה במיוחד, מהווה הצדקה למינוי הכונס ונכלל בגדר השיקולים התומכים במינוי כונס הנכסים. זאת ועוד, המבקשים פנו ללשכת ההוצאה לפועל בכדי לממש את פסק-הדין, אך המשיב לא העביר לידם את סכומי החיוב החודשים, ורק לאחר שהוצא צו מאסר כנגד החייב הודיע בא-כוחו כי המשיב "עומד לשלם את הסכום שהוא 67,000 ש"ח" (עמ' 11 לפר'). יצויין, כי חלפו כבר למעלה משנתיים מיום מתן פסק-הדין.
גם לאחר שמונה כונס נכסים על דירותיו של המשיב 1 בתל-אביב, לא צלח בידי המבקשים לממשן, בין בשל אי-שיתוף הפעולה שלו עם הכונס אשר פנה בדרישה לבאי-כוחו אך ללא הועיל, ובין בשל הסיבה שששת הדירות ברח' מלצ'ט הינן בבעלות משותפת שלו ושל אחיו.
כמו-כן יצויין, כי המשיב 1 במסגרת הליכים שונים מבקש לייחס בעלויות בנכסים הרשומים על שמו, לאחרים. לטענתו, דירה בתל-אביב הרשומה על שמו הינה בעצם של חברו וכן דירה בארה"ב הרשומה על שמו נטענת להיות של אשתו. אין חולק כי ניסיונות אלו יש בהם לדחות את הקץ ולהערים קשיים על ניהול ההליך במסגרת ההוצאה לפועל. נמצא, כי העתרות לבקשה תקל במידה ניכרת על ניהול ההליך לגביית חובו הגבוה של המשיב 1 ותסייע בידיהם של המבקשים להתגבר, סוף סוף, על התחמקויותיו של המשיב 1 מפרעון החוב, וזאת בחלוף שנתיים מיום מתן פסק-הדין.
יצויין, כי בא-כוח המבקשים הודיע בכתב תשובתו כי טרם צלח בידי המבקשים לגבות ולו את עלויות האגרה בגין התיק העיקרי בו ניתן פסק-הדין ובגין הליכי ההוצאה לפועל.
התרשמות בית-המשפט הברורה היא, כי המשיב 1 עושה ככל אשר לאל ידו בכדי להתחמק ולפטור עצמו מתשלום החוב על-פי פסק-הדין הסופי שניתן כנגדו, וקיים חשש מהותי כי הוא מסתיר את היקף נכסיו אשר אינו ידוע למבקשים. לאמור, אין מדובר בחייב שאינו יכול או מסוגל לשלם את חובו, כי אם בחייב המסרב ומתחמק באופן שיטתי, שלא לומר עקרוני, מתשלום חובו.
בהחלטתו ציין רשם ההוצאה לפועל כדלקמן: "החייב לא רק שלא הציג מידע ומסמכים אלא הסתיר מידע חיוני להוכחת יכולתו הכלכלית וכושר ההחזר שלו. החייב לא טרח להצהיר על הדירה השייכת לטענתו, לחברו אף כי היא רשומה על שמו. כמו-כן, החייב ניסה להסתיר את קשריו עם חברת אופל אף כי הסתבר שקשר כזה היה קיים."
מעדותו רוויית הסתירות והפירכות של המשיב 1 עולה כי קיים גם קיים קשר בינו לבין חברת אופל אחזקות ויש לו אינטרסים באופל אותם מנסה הוא להסתיר, אך ללא הועיל.
במסגרת נסיונותיו אלו אף ביקש המשיב 1 לשלוח את המשיב 2 לציריך על-מנת שייטול מאת עורך-דין דרייפוס מסמכים הנוגעים לחברת אופל ולקשריה עימו. אין ספק כי בקבלת מסמכים אלו לידי כונס הנכסים יהא כדי לשפוך אור על קשריו עם חברת אופל ובכך אף יקל עם המבקשים במימוש פסק-הדין ובמיצוי זכותם כזוכים.
זכות הקניין של המבקשים תיפגע אם לא יתאפשר בידם למצות ההליך בדרך של כינוס נכסי החייב, לאחר שכשלו כל ניסיונותיהם לממש את פסק-הדין באמצעות ההוצאה לפועל, ולאחר שברור כי המשיב 1 מתחמק ביודעין ובמכוון מתשלום החוב כפי שנקבע בפסק-הדין.
גם אם צודק בא-כוח המשיב 1 בטענתו כי השימוש בסמכות זו של מינוי כונס נכסים לנכסי החייב צריך להיעשות במשורה ובמקרים חריגים, סבורני כי זהו אמנם אחד המקרים המובהקים שבו מן הראוי לעשות שימוש בסמכות זו. אל לו לבית-המשפט לתת ידו לניסיונות התחמקות והסתתרות מאחורי טענות כזב של חייב, שחוייב על-פי פסק-דין תקף וסופי של בית-המשפט, והעושה כל שביכולתו על-מנת להימנע מפירעון חובו. באיזון האינטרסים שבין זכות החייב להליך הוגן לבין השמירה על קניינו של הנושה שזכה בדין, נמצא כי זכות הנושים במקרה דנן גוברת. שלילת הסעד השיורי הזה משמעו מבחינת המבקשים התמשכות ההליכים בהוצאה לפועל וגרירתם שלא לצורך.
המבקשים עתרו אף ליתן צו האוסר על המשיבים לבקש או לקבל לרשותם בכל דרך שהיא מסמכים המצויים ברשותו של עורך-דין דרייפוס, לרבות מסמכים הקשורים לאופל אחזקות. בא-כוח המשיב 2, הודיעה כאמור, כי הוא אינו מעורב בעניין כלל ועיקר ויכבד כל החלטה שתינתן בעניין. יש מקום ליתן הסעד המבוקש על-מנת למנוע העברת המסמכים אשר בוודאי ישפכו אור על קשריו של המשיב 1 עם אופל.
מהטעמים המפורטים לעיל, שעיקרם גובה סכום החוב העומד על למעלה מ-10 מיליון? והתופח יום-יום; הקושי לגביית סכומים כה גבוהים באמצעות לשכת ההוצאה לפועל; התחמקויותיו הבלתי-פוסקות של המשיב 1 וניסיונותיו להעלים מעיני המבקשים את נכסיו; וכן בשל אי-הידיעה של המבקשים לגבי היקף נכסיו של החייב - הנני מחליט להיעתר לבקשה ומורה על מינויו של עורך-דין פנחס מרינסקי ככונס נכסים על כלל נכסי החייב, כמבוקש בסעיף 2 לבקשה.
אך ברור הוא, כי המינוי מוגבל לגביית החוב נשוא פסק-הדין בלבד, ולא מעבר לכך.

שאלה: האם ההוראות של רשם ההוצאה לפועל כפופות בהכרח לחוק ולתקנות?
תשובה: כאשר התמנה כונס נכסים לפי פרק ו' לתקנות, אין הליכי המכירה כפופים אלא להוראות רשם ההוצאה לפועל, אשר רשאי להיות מונחה, בשינויים המחוייבים או ללא שינויים, על-ידי הוראות פרק ד' לתקנות, למרות שאין הוא מחוייב על-פי הוראות אלה.
פירוש הדבר הוא כי משנתמנה כונס נכסים על-ידי רשם ההוצאה לפועל, עליו לבצע את המכירה, על כל הליכיה, לפי הוראות רשם ההוצאה לפועל, והוראות אלה אינן כפופות בהכרח לחוק ולתקנות.
החוק והתקנות אמורים להוות בסיס מהותי ודיוני נאות לביצוע הליכי מכירה על-ידי כונס נכסים, אלא שאין זה בסיס יחיד ובלעדי.
רשם ההוצאה לפועל רשאי להנחות את כונס הנכסים שיפעל על-פי החוק והתקנות בלבד, ורשאי הוא לתת לו גם הוראה שאיננה מצויה בתקנות ואף נוגדת להן, ובלבד שהדבר יעשה על-פי שיקול-דעת נאות ובדרך הגיונית, יעילה וסבירה {בר"ע 3408/01 משולם עודד נ' יוסף ברינט, עורך-דין, פדאור 01(4), 140 (2001); ע"א 213/89 מקור הנפקות וזכויות בע"מ נ' משה"ב משכנתאות, פ"ד מה(3), 91 (1991)}.

שאלה: מהו איזון האינטרסים בין מנהל עזבון לבין כונס נכסים?
תשובה: ב- בש"א (ת"א) 17604/99 {עזבון המנוח בנימין אלג'ם באמצעות מנהל העיזבון הזמני נ' אביבה מנחם, תק-מש 00(1), 213 (2000)} קבע כב' השופט י' גייפמן כדלקמן:
בעל-דין שמעוניין בנקיטת הליכים כנגד יורשים, בגדר אחריות יורשים לחובות העזבון, עליו לפנות לבית-המשפט של עזבונות לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965 {ראה ע"א 810/77 דרויש נ' לוסטהאוז, פ"ד לג(3), 355 (1979)}.
מינוי מנהל עזבון אינו מעכב את ההליכים בהוצאה לפועל ואינו משמש עילה להסרת עיקול על נכס של עזבון שהוטל על-ידי בית-המשפט {ראה ע"א 583/71 צין נ' לוי, פ"ד כו(2), 631 (1972)}.
עם זאת לבית-המשפט של עזבונות סמכות מכוח סעיף 77 לחוק הירושה לעכב באופן זמני פעולות הוצאה לפועל בנכסי העזבון. בהפעילו את שיקול-דעתו יבחין בית-המשפט בין חובות מובטחים לבין חובות שאינם מובטחים.
כאשר מדובר בחוב מוריש שלא היה מובטח ערב מות המוריש - אין הצדק ליתן לו עדיפות על חובות של נושים אחרים, רק מהטעם שאותו נושה הזדרז ופעל למינוי כונס נכסים, בה בעת שנושים אחרים סמכו על פעולת מנהל העזבון. מנהל עזבון מתפקידו לכנס את נכסי העזבון ולסלק את כל חובות העזבון על-פי דין קדימה הקבוע בהוראת סעיף 104 לחוק הירושה.
לעניין חוב שאינו מובטח, ההסדר המעוגן בדיני הירושה הינו הסדר ספציפי ועדיף על הוראות חוק ההוצאה לפועל. בעל חוב שאינו מובטח, מן הראוי שימתין לבירור החובות ולסילוקם על-ידי מנהל העזבון. בעל חוב שאינו מובטח, שסבור שמנהל העזבון מעכב את פעולתו, רשאי לפנות לבית-המשפט של עזבונות בבקשה למתן הוראות למנהל העזבון.
לאחר שמונה מנהל עזבון ניתן גם לתקוף את החלטת מינוי כונס הנכסים בפני הערכאה שנתנה את המינוי ערב מינוי מנהל העזבון {ע"א 500/65 שנטי נ' תאזיני, פ"ד יט(4), 218 (1965)}.
שונים הם פני הדברים כאשר מדובר בחוב שהיה מובטח ערב מותו של המוריש. הוראת סעיף 101 לחוק הירושה מורה "חוב מחובות המוריש שהיה מובטח ערב מותו, אין הוראות חוק זה פוגעות בגבייתו מתוך הבטוחה."
לעניין זה קבע כב' השופט ח' כהן ב- ע"א 131/78 {מנהל מס עזבון נ' עזבון מילר, פ"ד לג(1), 424, 431 (1979)} כי "נכס בישראל ששועבד כערובה לחיוב, חל עליו חוק המשכון, התשכ"ז-1967. לפי סעיף 1 לחוק המשכון זכאי הנושה להיפרע מן הנכס הממושכן אם לא סולק החיוב... המשכון יפה כלפי כולי עלמא... אין הם נכנסים בגדר העזבון של הממשכן שנפטר, העומד לחלוקה בין יורשיו, כל עוד לא סולק החיוב שכערובה לו מושכנו."
זכותו של מקבל המשכון גוברת על זכויות היורשים או זכויות נושי העזבון שאינם מובטחים. הבנק זכאי להיפרע מהנכס המשועבד כדי גובה חובו של העזבון. זכות המשכון היא זכות חפצית וכוחה כלפי כולי עלמא.
ניהול המקרקעין וגביית דמי השכירות הם בסמכות כונס הנכסים ולא מנהל העזבון. קביעה זו נובעת מכוח סעיף 6 לשטר המישכון, המורה שהמשכון משתרע הן על המקרקעין והן על "הפירות, ההכנסות והזכויות הנובעות מן הנכסים הנ"ל או הקשורות אליהם."
אין תחרות בין מנהל העזבון לבין הכונס. מנהל העזבון יקבל דיווח מהכונס הן בעניין הליכי המימוש והן בעניין גביית דמי השכירות והארכת חוזי השכירות. כל עוד לא סולק החוב המובטח לבנק, זכאי הבנק באמצעות כונס הנכסים לפעול למימוש המשכון, לרבות ניהול הנכס המשועבד וגביית דמי השכירות.
באשר לגביית דמי השכירות של המקרקעין הממושכנים ששולמו למי מהיורשים לפני מתן צו הכינוס, יבדוק מנהל העזבון את עמדת הכונס, ובהתאם לה יגבש את עמדתו. במידת הצורך, ניתן גם לעתור בבקשה למתן הוראות.
בה בעת שביורשים על-פי דין נשמר השוויון בחלוקת הנטל של החזר חובות העזבון, ביורשים על-פי צוואה, מכוח רצונו של המוריש, יכול שהחזר החובות לא יהיה שוויוני - מקום שנקבעו הורשה של "מנות" או תנאים בעניין החזר החובות. "מנה" מוגדרת בסעיף 40(2) לחוק הירושה כנכס מנכסי העזבון או טובת הנאה מהעזבון שאדם מצווה בצוואתו לאחר.
זוכה במנה הוא סוג מיוחד של יורש על-פי צוואה, שעליו חלות הוראות מיוחדות בנוגע לאחריותו כלפי נושים. הזוכה במנה אחראי לחובות העזבון שלא סולקו לפני חלוקת העזבון כדי שוויו של מה שקיבל מהעזבון, אולם הוא פטור מאחריותו כל עוד הנושה יכול לגבות מיורש שאינו זוכה במנה {סעיף 131(א) לחוק הירושה}. הזוכה במנה אינו אחראי למנותיהם של זוכים אחרים {סעיף 131(ב) לחוק הירושה}.
חוק הירושה מבחין בין זכייה במנה של נכס מסויים לבין זכייה במנה של נכס בלתי-מסויים. באשר לזכייה במנה של נכס מסויים מקנה חוק הירושה ליורש מעמד "מעין עצמאי".
דיני הירושה מכירים בעדיפות בין נושים: נושה מובטח על פני נושה שאינו מובטח [סעיף 101 לחוק הירושה}, ובעדיפות בין יורשים: יורש מנה על פני יורש שיורי-כללי {סעיף 100(ג) לחוק הירושה}.
הוראת סעיף 51 והוראת סעיף 100 לחוק הירושה הן הוראות משלימות, התואמות זו את זו. הוראות סעיפים 100(א) ו- 100(ב) לחוק הירושה הן הוראות כלליות בעניין ניהול עזבון. על-פי הוראות אלה החובות מסולקים תחילה מכספי העזבון ורק לאחר מכן על דרך של מימוש נכסי מקרקעין המהווים חלק מהעזבון, כאשר ליורשים דין קדימה על פני מציעים חיצוניים. הסדר כללי זה נסוג כאשר בעזבון "נכס מנה", שאזי חלה הוראה ספציפית של סעיף 100(ג) לחוק הירושה.
הסדרים אלה בסעיף 100 לחוק הירושה לא נועדו לתת מענה להחזר חוב המובטח בשיעבוד מנה של נכס מסויים.
חוק הירושה מגדיר שלוש קטגוריות בעניין חובות העזבון: (א) עזבון שאין בו מנה; (ב) עזבון שיש בו מנה; (ג) עזבון שיש בו מנה ששועבדה על-ידי המצווה. לכל קטגוריה יוחד הסדר נפרד העומד בפני עצמו.
הוראת סעיף 51(ב) לחוק הירושה בעניין "שיעבוד מנה" חלה רק אם אין בצוואה הוראות אחרות {סעיף 53 לחוק הירושה}. נקודת המוצא היא הצוואה, ובאין הוראות אחרות בצוואה חלות הוראות החוק.

שאלה: האם כונס הנכסים רשאי להגיש בקשת פירוק?
תשובה: בהתאם לסעיפים 53(א) ו- 54(א) לחוק ההוצאה לפועל כונס הנכסים הוא המוסמך להגיש בקשת פירוק {ת"א (חי') 11562-09-08 מואסי אחמד עבדל לטיף נ זוהיר מוחמד חמדאן, תק-של 2009(1), 5713 (2009)}.
ב- ע"א (י-ם) 2094/08 {עורך-דין אייל שוורץ (ככונס נכסים) נ' מרגלית כובשי, תק-מח 2008(3), 5845 (2008)} קבע בית-המשפט כי מאחר שכתב המינוי של המערער כולל הרשאה לפעול למימוש הנכס, מוסמך היה המערער להגיש בקשה לפירוק שיתוף.
שאלה: האם אדם שמונה לנכסו כונס נכסים יכול לרכוש נכס אחר?
תשובה: סמכויות כונס הנכסים על-פי סעיפים 53 ו- 54 לחוק ההוצאה לפועל, אינן מונעות מאדם שלגבי נכס מסויים מונה לו כונס, לרכוש נכס אחר {בש"א (י-ם) 2108/08 אורי שמעון, עורך-דין נ' צדוק אברהם, תק-מח 2008(4), 10181 (2008)}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

כינוס נכסים