אוחז כשורה

שאלה: מהם התנאים כדי להיות אוחז כשורה בשטר?
תשובה: המחזיק בשטר הוא "אוחז", כמוגדר בסעיף 1 לפקודה; על השטר להיות שלם ותקין לפי מראהו; השטר נסחר לפני שעבר זמנו; האוחז לא ידע שהשטר חולל, אם חולל; האוחז נטל את השטר בתום-לב; האוחז נטל את השטר בעד ערך; לא היתה לאוחז כל ידיעה שזכות קניינו של המסחר פגומה {ראה גם ת"א (ת"א) 27384/96 בר-גבע מסחר 1990 נ' סטיל (מ.א.) תק-של 97(4), 1337 (1997)}.

שאלה: אימתי ייחשב שטר "שלם ותקין"?
תשובה: שטר יחשב לשלם אם מצויים בו כל הפרטים ההכרחיים להגדרת מסמך כשטר כאמור בסעיף 3(א) לפקודת השטרות כגון: סכום ושם נפרע. במקרה והתובע, מודה כי השיק נמסר לו ללא שמו של הנפרע, אזי, מדובר בשיק פתוח, לא תקין ושלם לפי מראהו, ועל-כן, ייחשב התובע כמי שלא אוחז כשורה בשיק {ע"א 120/64 חשמונאי שבת נגד יוסף אברהם לוי, פ"ד יט(2), 253 (1965); ע"א (י-ם) 5420/04 רסמי ג'ומעה סאלם שריתח נ' אליהו נגאר, תק-מח 2004(4), 1340 (2004)}.
ב- ע"א 645/81 {תעשיות הצפון בע"מ נ' ש. פרידמן ושות' (1975), פ"ד לו(3), 757 (1982)} קבע בית-המשפט כי "חוסר התקינות יגרום, איפוא, לידי כך שאם היתה זכות הקניין בשטר פגומה, הפגם נשאר דבק בשטר. ניתן לסחר את השטר אבל לנעבר לא תהא זכות טובה מזכות המעביר."

שאלה: מהו הפירוש למונח "בעד ערך"?
תשובה: סעיף 28(א)(2) לפקודת השטרות קובע כי אוחז עשוי להיחשב כאוחז כשורה, אם זה נטל את השטר תוך שנתן בעדו תמורה בעד ערך.
תמורה זו השתוותה בפסיקת בתי-המשפט לערכה של תמורה המועילה לשכלולה של תקנת השוק הקניינית והיא איננה מסתפקת בתמורה החוזית שאין בה ממש { ת"א (ת"א-יפו) 13184/06 טל מאיר נ' שלום ציונה ואח', תק-של 2008(1), 19901 (2008); ת"א (ת"א-יפו) 18039/06 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' גרשון מרדכיוב, תק-של 2007(2), 7084 (2007)}.

שאלה: על מי מוטל הנטל להוכיח כשלון תמורה?
תשובה: הנטל להוכחת כשלון התמורה מונח לפתחו של הנתבע.
ב- ת"א (רשל"צ) 1877/07 {קלינטון סחר בינלאומי בע"מ נ' בן זכריה אברהם, תק-של 2008(1), 9823 (2008)} קבע בית-המשפט כי "לפי החזקה בסעיף 29 לפקודת השטרות, חזקה על כל צד שחתימתו מצויה על השטר כי נעשה צד לו בעד ערך. הנטל הוא על הנתבע להוכיח את טענת כשלון התמורה."
ב- ת"א (חי') 8208/07 {בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שזו סנדרה הניה, תק-של 2008(1), 27865 (2008)} בדחותה את הטענה של כשלון תמורה, קבעה כב' השופטת אילת דגן כי "הנתבעת אף לא פירטה באילו מוצרים בדיוק מדובר, מה מועדי אספקת המוצרים, ולמעשה הצניעה את מהות העסקה הנטענת ומהלכה. לא זו אף זו, הנתבעת לא מסרה כל הסבר מדוע, שעה שפעלה כחברה בע"מ, נתנה שיקים פרטיים שלה. הנתבעת אף לא זימנה לעדות את נציג זוהר הצפון בע"מ כדי שיוכל לשפוך אור על מהות העסקה ועל כשלונה, כפי שנטען."

ב- ת"א (רשל"צ) 1877/07 {קלינטון סחר בינלאומי בע"מ נ' בן זכריה אברהם תק-של 2008(1), 9823 (2008)} קבע בית-המשפט כי "אוחז בעד ערך גובר על טענת כשלון תמורה מלא, שאירעה לאחר הסיחור" {ראה גם ע"א 665/83 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' בן עליזה, פ"ד לה(4), 281 (1984)}.

שאלה: מה הדין כאשר קיימת אי-התאמה בין שם הנפרע לשם המסב?
תשובה: שטר שיש בו הבדל בין שם הנפרע לבין שם המסב, לא ייחשב כשטר תקין על-פי מראהו ולכן אוחז בשיק שכזה, לא ייחשב כאוחז כשורה {ראה גם ע"א 288/54 אהרונסון נ' שנידר, פ"ד י 118 (1956); ע"א 82/88 שמואלי נ' קצב, פ"ד מו(4), 129 (1992)}.
מקום שהשטר הוא לפקודה, והנפרע או הנסב מתואר שלא כנכון, או שנשתבש הכתיב של שמו, יכול הוא להסב את השטר כדרך שכתוב בו ולהוסיף, אם יראה לעשות כן, את חתימתו הנכונה. בדברים אלה, אין הכוונה, שהמסב יכול להסב בשמו הנכון, שאינו שם הנפרע.
במקרה שכזה, משום שהאחוז הוא בעל השיק, רשאי הוא להסב את השטר כדרך שכתוב בו, ולאחר השלמת ההסבה, להוסיף את חתימתו הנכונה. כלומר, שתי דרכים פתוחות בפני האוחז:
האחת, במקרה והאוחז מעוניין לגבות את השטר, יסב את השטר כדרך שכתוב בו השם המשובש, אם בהסבה על החלק ואם בהסבה לנסב מסויים שהוא הוא עצמו בשמו הנכון, תוך שהוא נמנע מלהוסיף את חתימתו את גבי השטר.
השניה, במקרה והאוחז מעוניין להסב את השטר לאחר, יסב את השטר בדרך שכתוב בו השם המשובש ואחר כך יסב את השטר בשמו הנכון.
בשתי דרכים אלה, השטר נותר תקין על-פי מראהו.
ב- ע"א 645/81 {תעשיות הצפון בע"מ נ' ש' פרידמן ושות' (1975) בע"מ, פ"ד לו(3), 757 (1982)} עסקינן במקרה ובו רשום כשם הנפרעת "אדרס בע"מ", ואילו ההיסב נעשה על-ידי "אדרס חומרי בניין בע"מ". בית-המשפט קבע במקרה דנן, כי קיים הבדל בין שם הנפרעת, כפי שהוא מופיע בשיקים, לבין חתימת ההיסב, שנעשתה על-ידי חברת אדרס בע"מ, ולכן עקב הבדל זה, אין המשיבה אוחזת כשורה בשיקים.
וכך גם נפסק ב- ת"א (חי') 3833/05 {בנק לאומי לישראל בע"מ נ' חלאילה דאוד, תק-של 2006(1), 20197 (2006)}. שם עסקינן במקרה ובו רשום כשם הנפרעת "א.ד.ן", ואילו ההיסב נעשה על-ידי "א.ד.ן נצרת בניה ופיתוח בע"מ". בית-המשפט קבע כי אין השטר תקין לפי מראהו ולכן התובע לא אוחז כשורה בשיק {לעניין אי-תקינות השטר ראה גם ע"א (ת"א-יפו) 2832/01 אוטומציה ירוחם ושות' בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, תק-מח 2005(1), 7827 (2005); ע"א 217/87 מרכז פרץ לרשתות (1971) נ' בנק צפון אמריקה, פ"ד מג(4), 613 (1989); ת"א (י-ם) 11536/05 בנק מסד בע"מ נ' ענדען אסתר, תק-של 2007(2), 14603 (2007); ת"א (ת"א-יפו) 66415/03 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' ניו פטקום מחשבים בע"מ, תק-של 2005(4), 4219 (2005); ע"א 4848/91 הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק נ' פורשה, פ"ד נא(1), 874 (1997); ת"א (נת') 9354/02 א.ב עמירם השקעות ומימון בע"מ נ' קו על חב' לבנין ולפיתוח בע"מ, תק-של 2005(2), 14415 (2005); ת"א (ת"א-יפו) 44922/97 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' שיאן שיווק אלקטרוניקה 1992 בע"מ ואח', תק-של 2001(4); 3822 (2001)}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

אוחז כשורה