שינוי השטר

שאלה: מה הדין כאשר נעשה שינוי בשטר על-פי סעיף 64 לפקודת השטרות?
תשובה: סעיף 64(א) לפקודת השטרות קובע כי שטר שנעשה בו שינוי מהותי, ללא הסכמת הצדדים החבים על פיו, בטל ומבוטל {ת"א (נת') 4310/06 סופר אייל נ' זינגר אהרון, תק-של 2008(1), 18480 (2008)}.
אם נעשתה השלמת שטר שלא בהוראת נותן השטר, השטר מבוטל על-פי סעיף 64(א) ו- (ב) לפקודת השטרות. "כך גם אם ההשלמות בשטר נעשו בניגוד להסכמת הצדדים שבעקבותיה ניתן השטר וזאת אף אם המבקש חייב למשיבה כספים מכוח היחסים העסקיים שהיו ביניהם, אולם לא מכוח ההסכמה הנוגעת לנסיבות מתן השטר" {בש"א (נת') 1168/04 ליאור אהרון נ' סופר דרינק בע"מ, תק-של 2004(3), 14582 (2004)}.
סעיף 64(ב) לפקודת השטרות מונה מספר דוגמאות, מהם ניתן ללמוד מהו שינוי מהותי. שינוי בתאריך, שינוי בסכום העומד לפירעון, שינוי בזמן הפירעון, שינוי במקום הפירעון – הינם שינויים מהותיים. במקרים כגון אלה, אזי, "חזקה" היא, כי עסקינן בשינוי מהותי, ועל התובע-אוחז השיק, החובה להפריך החזקה כאמור.
חיזוק לדברים אלה מצאנו ב- ת"א (ת"א-יפו) 36024/01 {בן חמו גבי נ' תורג'מן ניסים, תק-של 2001(1), 17570 (2001)}. שם קבע בית-המשפט, כי במקרה ו"שני הצדדים הסכימו שהשטר נמסר לידיו של התובע למטרה ספציפית והוא (התובע – הערת המחברת – א.מ.) ביקש לטעון, כי היתה הסכמה להגדרת ההרשאה מחדש", אזי נטל השכנוע רובץ על התובע. במקרה שכזה, על התובע לשכנע את בית-המשפט, כי הנתבע הסכים לשינוי ההרשאה ולהשלמת השטר באופן בו הושלם הלכה למעשה.
משמוציא כותב שטר מסמך שלם, אין אדם רשאי, לאור האמור בסעיף 64 לפקודת השטרות, להוסיף עליו או לשנותו. למרות זאת, ניתן יהיה לבצע שינויים על גבי השטר, כאשר השטר איננו שלם, דבר המעמיד את עושה השטר בחזקה, כאמור בסעיף 19 לפקודת השטרות, שהרשה למחזיק להשלים את המסמך {ת"א (ב"ש) 4450/06 מזרחי אורלי נ' אומרוב ולי, תק-של 2007(3), 21051 (2007)}.

שאלה: מהן הטענות שיכולות לעמוד לאוחז השטר-תובע?
תשובה: הטענות הן: האחת, השינוי נעשה על-ידי הנתבע, או שהנתבע הרשה לבצע התיקון או שהסכים לו. על התובע להוכיח כי השינוי נעשה על-ידי הנתבע או הרשה לעשותו ושהסכים לו.
מחד, לא תיתכן אפשרות כי נתבע ירשה לבצע שינוי בשיק או יסכים לבצע השינוי ומאידך, ידרוש את החזרת השיק ואף יחתום על חוזה בעניין זה {ת"א (רמ') 3419/05 הררי עמוס נ' אטיה עזר, תק-של 2007(1), 11809 (2007)}.
השניה, התובע אוחז כשורה בשיק.
לטענה, על-סמך סעיף 64 לפקודת השטרות, יש השלכה גם לעניין היותו של המשיב-אוחז השטר, אוחז כשורה, שכן, לכאורה השטר איננו שלם ותקין על-פי מראהו. שטר נחשב לא תקין "כל אימת שמראהו עלול לעורר בליבו של סוחר חשש שמשהו אינו כשורה" {ש' לרנר, דיני שטרות, עמ' 275}.
קיים הבדל בין מקרה שבו השינוי אינו ניכר בשטר, לבין מקרה, שבו השינוי ניכר וגלוי על-פני השטר. במקום שהשינוי גלוי על-פני השטר, התובע נושא בנטל להוכיח כי השינוי לא פסל את השטר, כגון שנעשה בהסכמת הצד שכנגד. באין ראיה כזאת, חייב בית-המשפט לדחות את תביעתו.

שאלה: האם שינוי במועד הפירעון הינו שינוי מהותי?
תשובה: ככלל, כל שינוי בתאריך המופיע על שטר הינו בגדר שינוי מהותי כמשמעותו בסעיף 64 לפקודת השטרות, אולם זאת כאשר מדובר בשטר שבו מולא התאריך על-ידי המושך או שסוכם מראש, בין הצדדים, על הגבלה כלשהיא של מועד הפירעון.
לעומת זאת, כאשר השטר נמסר על החלק, מתוך ידיעה וכוונה שמקבל השטר יעשה בו שימוש וימלא את מועד הפירעון כרצונו, אין כל משמעות מהותית לשינוי התאריך שנעשה על-ידי מקבל השטר {ת"א (ת"א-יפו) 15226/06 צ'צ'יק ורד נ' פליישר מיכאל, תק-של 2007(3), 23535 (2007)}.
ב- ע"א 438/71 {צפליק נ' בלטמן, פ"ד כו(1), 164 (1971)} קבע בית-המשפט כי השינוי במועד הפירעון, שנעשה בשיק, במקרה דנן, הינו מהותי.
ב- בש"א (ת"א-יפו) 156787/06 {ט.ח.י. שיווק מזון בע"מ נ' אירנשטיין אברהם, תק-של 2006(4), 20252 (2006)} עסקינן בשינוי שטר, אשר על פניו ניתן לראות שימוש בשני סוגי עטים שונים ושינוי בשנת הפירעון של השיק, כאשר אין חתימה לצד השינוי.
בית-המשפט קבע כי די בשינוי זה, כדי ליתן רשות להתגונן בטענה זו המהווה טענת הגנה אפשרית בהתאם לסעיף 64 לפקודת השטרות, בהיותה טענה לשינוי מהותי של שטר, היכולה להביא לתוצאת בטלות השטר.

שאלה: האם שינוי שם הנפרע הינו מהותי?
תשובה: ב- ת"א (רח') 2503/03 {עקיבא ישראל נ' מ.ג'. הובלות ופיתוח בע"מ, תק-של 2007(4), 8630 (2007)} קבע בית-המשפט כי שם הנפרע שונה ללא הרשאה ו/או בחריגה ממנה, ולכן השינוי שבוצע, מפקיע את השטר.
ב- ת"א (רמ') 3757/01 {נאטורפיל מדיק סנטר בע"מ נ' יובל זהבי ואח', תק-של 2004(2), 12775 (2004)} קבע בית-המשפט כי "שינוי שם הנפרע מ"לידיה לאופר גרופ" ל-"ד"ר ביוטי בע"מ" מהווה שינוי מהותי, אשר מביא לפקיעת השטר."

שאלה: האם שינוי סכום השיק הינו מהותי?
תשובה: ב- ת"א (ב"ש) 4450/06 {מזרחי אורלי נ' אומרוב ולי, תק-של 2007(3), 21051 (2007)} הוציא הנתבע תחת ידו שטר שלם שהסכום המצויין בו הוא 5,000 ₪. על-כן, לא היתה רשאית התובעת לשנות את סכום השטר לסך של 15,000 ₪ {ראה גם ע"א 434/63 אהרן חירותי נ' יצחק שובס, פ"ד יח 403 (1964)}.

שאלה: האם אי-התאמה בין הסכום בספרות לבין הסכום במילים מהווה שינוי מהותי?
תשובה: ב- ת"א (ת"א-יפו) 67352/04 {אורי הלר נ' מאיר ארבל ואח', תק-של 2005(4), 18323 (2005)} קבע בית-המשפט כי "השינוי שנראה על פני השטר: מחיקת הסימן "₪" שלצד הסכום הנקוב בספרות בקצה העליון של השטר, ורישום הסימן $ מעליו", לא מהווה שינוי מהותי בשטר כאמור בסעיף 64 לפקודת השטרות.
זאת ועוד. "הטעם לכך הוא שהסכום שהספרות מורות עליו, רשום בשטר גם במילים: "שלושים אלף דולר בשקלים"; הרישום הזה רצוף ו"נקי" מכול מתיקונים, ו"המרת" הסימן "₪" בסימן "$" בראש השטר - היא כשלעצמה לא שינתה ולא הגדילה את ההתחייבות של הערבים על-פי השטר."
לעניין זה י' זוסמן גורס {בספרו דיני שטרות, עמ' 337} כי "שטר שנכתב על 1000 לירות במילים, ובספרות נאמר 100 לירות, תיקון הספרה אינו שינוי יסודי, הואיל ולפי סעיף 8(ב) לפקודה, הסכום שהמילים מורות עליו הוא סכום השטר, וגם אלמלא השינוי היה חותמו חייב בתשלום של 1000 לירות."

שאלה: תיקון "טעות סופר" – האם הוא בגדר שינוי מהותי?
תשובה: ב- ת"א (נת') 7189/05 {בנק לאומי בע"מ נ' לבדב ילנה, תק-של 2007(1), 2734 (2007)} נדונה השאלה האם השינוי שנעשה ברישום השנה שבמועד הפירעון, לאחר שמולא בשטר כדין, הוא בגדר "תיקון טעות", שאינו פוגם בשטר, או שהוא בגדר "שינוי מהותי" שמביא לבטלות השטר, כאמור בסעיף 64 לפקודת השטרות.
בקבלה את טענת הנתבעת קבעה כב' השופטת יעל קלוגמן:
"9. הבנק טוען כי השינוי ברישום השנה - לשנת 1997 במקום 2007 - אינו אלא בגדר תיקון של "טעות סופר", אך טענה זו אינה עומדת במבחן העובדות שאינן שנויות במחלוקת: אין מחלוקת כי מועד הפירעון "המתוקן": 10.6.97, אינו אפשרי בנסיבות העניין, שכן השטר נערך רק ביום 16.6.97. אם כך, איזה מן "תיקון טעות" הוא זה?
הפסיקה הכירה בזכותו של האוחז בשטר לתקן טעות סופר, כשאמנם היה מדובר בטעות כזאת. כך, ב- ע"א 703/68 בנק הפועל המזרחי בע"מ חדרה נ' גורדון ואח', פ"ד כג(2) 32 (1969), נרשם בטעות מועד ההוצאה של השטרות: 10.4.66, מועד שהיה זהה למועד הפירעון של השטרות. רישום זה תוקן על-ידי מתיחת קווי-מחיקה מעל לתאריך ההוצאה של השטרות, ומעליו נרשם התאריך: 26.2.64. לא היתה מחלוקת כי כתב ההתחייבות, שעל פיו נעשו השטרות, נערך ביום 26.2.64, וזו היתה הראיה התומכת לגבי התיקון שנרשם על-גבי השטרות, היינו: התיקון הביא לרישום המועד הנכון של הוצאת השטרות, במקום מועד הזהה למועד הפירעון (שחל כשנתיים לאחר מועד ההוצאה של השטרות).
בנסיבות אלה פסק בית-המשפט כי הבנק האוחז היה רשאי לתקן את רישום מועד ההוצאה של השטרות, ותיקון כזה אינו בא בגדר שינוי מהותי שמבטל את השטרות, לפי סעיף 64 לפקודה.
כב' השופט קיסטר מדגיש 'כי כאשר מדובר על תיקון טעות סופר, מתכוון אני לתיקון טעות, במובן המצומצם של המילה, ולא לתיקון כל דבר שנכתב בשטר, שלפי דעת האוחז אינו תואם את כוונת הצדדים, או את ההסכם שבין הצדדים.'
כב' השופט קיסטר מסתמך על ה-American Jurisprudence שם נאמר 'כי תיקון טעות בתאריך הוצאה של שטר, בכדי להתאימו לתאריך, שלו התכוונו הצדדים, אינו פוסל את השטר'; וכן – 'כל זה מדובר לאו דווקא במקרה שתיקן אותו אדם שהורשה למלא את השטר' (ההדגשה שלי - י.ק.).
על-פי דברים אלה, הדגש מושם על-כך שהתיקון מתאים לתאריך, שהצדדים התכוונו לו, אפילו אם נעשה שלא על-ידי מי שהורשה למלא את השטר. על-כן לא ראיתי חשיבות מכרעת לגלות מי היא אותה יד נעלמה (כנראה "יד" מטעם הבנק), ששינתה את השנה ל- 1997, אלא החשיבות היא בכך, ששינוי זה אינו משקף מועד פירעון מוסכם על-ידי הצדדים.
מפסק-דין זה עולה, כי אם מולא בטעות תאריך שגוי (באותו מקרה, של הוצאת השטר, ולא של מועד פירעונו), אזי ניתן לתקן את הטעות.
'ועל כל פנים' - אומר כב' השופט קיסטר – 'יכול הוא לתקן טעות, כל עוד לא הודיע על המילוי לעושי השטר או לחייבים אחרים, כך שאין מקום לטענה, כי כבר הסכימו כל הצדדים לנוסח המקורי הבלתי-מתוקן' (ההדגשה שלי - י.ק.; הציטוטים הם מעמ' 36).
עוד מסתמך כב' השופט קיסטר על דיני השליחות ואומר כי יש לראות את הבנק כשלוח, לעניין מילוי של תאריך נכון שבו הוצא השטר, ואם טעה ברישום התאריך, יכול הוא לתקן את טעותו כדי ששליחותו תבוצע כראוי.
הנסיבות בענייננו שונות:
השינוי שנעשה בתאריך אינו מביא לרישום של מועד פירעון שהוסכם בין הצדדים, כפי שהיה המועד של 10.6.07, אשר מצוי בטווח ההסכמה. כאמור, זה היה המועד שבו היה פירעון ההלוואה צריך להסתיים. נכון שבנסיבות שבהן מולא מועד הפירעון, המועד של 10.6.07 הפך בלתי-מתאים, לנוכח הפרת ההסכם על-ידי הלווים, אך הערבה (הנתבעת) לא ידעה זאת. ככל שמדובר בהסכמים שבין הלווים והערבים לבין הבנק, המועד של 10.6.07 מצוי בטווח המוסכם של מועדי חלות השטר.
לא כך - המועד "המתוקן": 10.6.97, שאינו מצוי בטווח המועדים של אותה הסכמה, ואף אינו אפשרי, למעשה.
מועד "מתוקן" זה אינו בא, איפוא, לתקן "טעות סופר", על-מנת שיהיה רשום המועד הנכון, שמשקף לאשורו את המועד שבו מדובר. רישום "מתוקן" זה הוא שגוי על פניו, וממילא אינו יכול לבוא בגדר 'תיקון טעות, במובן המצומצם של המילה', כדברי כב' השופט קיסטר.
...
11. בא-כוח הנתבעת מסתמכת על ע"א 438/71 צפליק נ' בלטמן, פ"ד כו(1), 164 (1971)).
שם שונה תאריך הוצאתו של שיק מ: 12.1.70 ל: 12.6.70, והנתבע טען כי מדובר בשינוי מהותי שמביא לבטלות השיק, על-פי סעיף 64 לפקודה.
טענה זו נתקבלה: כב' השופט עציוני מפנה אל ספרו של המלומד, כב' השופט זוסמן דיני שטרות (במהדורה השישית, בעמ' 335), שם מציע כב' השופט זוסמן להסתמך על ההגדרה הכללית שבסעיף 125 של החוק האמריקני האחיד (The Negotiable Instrument Law) ולפיה 'שינוי מהותי פירושו - כל שינוי או הוספה המשנים את משמעות המסמך, מאיזו בחינה שהיא.'
אלא שאליבא דשופט עציוני, הצורך להסתמך על אותה הגדרה כללית מתעורר רק במקרים שלא נמנו באופן ספציפי בסעיף 64(ב) לפקודה.
לעומת זאת, כאשר השינוי בשטר נעשה באחד מאותם מרכיבים, שנמנו בסעיף האמור, אזי אין צורך להוכיח כי השינוי "מהותי", אלא הוא ייחשב כזה באופן אוטומטי.
מועד הפירעון נמנה עם אותם שינויים, שהוגדרו בסעיף 64(ב) כשינויים שהם "ביחוד מהותיים", ועל-כן שינוי בו מהווה שינוי מהותי, שחלה עליו ההוראה שבסעיף 64(א) רישא; קרי: הוא מביא לביטול השטר.
כב' השופט עציוני מדגיש, לעניין זה, כי המחוקק נקט, בסעיף 64(ב), בלשון "כל שינוי", ללמדך שכל שינוי באחד המרכיבים, שנמנו בסעיף-קטן (ב), מביא לביטול השטר, גם אם מדובר בשינוי שלטובת החייב, ולא לרעתו (בנקודה זו מסתמך כב' השופט עציוני על האמור בספרו של כב' השופט זוסמן, שם, וכן על דברי המלומד Brittonשהוא מביא בפסק דינו).
בענייננו, השינוי שנעשה - משנת 2007 לשנת 1997 - הוא במועד הפירעון של השטר, שהוא מרכיב "מהותי", מאותם שינויים שמנו בסעיף 64(ב) לפקודה. השינוי נעשה על-ידי האוחז בשטר (הבנק), ולא נעשה על-ידי הערבה או בהסכמתה. על-כן חלה לגביו הלכת צפליק.
12. בא-כוח הבנק מסתמכת, בין היתר, על פסק-דינו של כב' השופט בן חיים (א 59699/01 בנק המזרחי בע"מ נ' ש. אתי ג'ון בע"מ, תק-של 2002(2) 23550 (2002); בית-משפטט השלום בת"א יפו). שם נמשך השיק על-ידי הנתבעת, והיא טענה כי מועד פירעונו שונה ל: 15.3.00 שלא על ידה ולא על-פי הרשאתה, ועל-כן מדובר בשינוי שמביא לביטול השיק, על-פי סעיף 64 לפקודה, ותוך הסתמכות על הלכת צפליק.
דא עקא, בית-המשפט דחה את גרסתה העובדתית של הנתבעת וקבע - תוך הסתמכות על הרישום בכרטסת שלה-עצמה ועל עדות העד מטעמה - כי ההסתברות היא שתיקון התאריך בשיק נעשה על-ידי הנתבעת עצמה, או בהרשאתה.
בכך נשמטה הקרקע מתחת לניסיון לקבוע את בטלות השיק, לפי סעיף 64 לפקודה, שהרי סעיף 64(א) קובע סייג לתוצאת הביטול, והוא: כי הביטול לא יחול לגבי צד לשטר, שעשה בעצמו את השינוי או הסכים לו.
כב' השופט בן חיים מסתמך לעניין זה, בין היתר, על הדוגמה שמביא פרופ' לרנר בספרו דיני שטרות (בעמ' 495- 496), דוגמה שאף בא-כוח הבנק מסתמך עליה: על-פי אותה דוגמה, אם הנפרע קיבל שיק ביום 1.1.99, אך הבחין כי מושך השיק רשם, בטעות, תאריך בשנת 1998 - אזי רשאי הנפרע לשנות את התאריך לשנת 1999, מבלי ליטול רשות מהמושך, על-מנת להתאים את התאריך לעובדות ולכוונת הצדדים. במקרה כגון זה רואים את המושך כמסכים לשינוי, ולא תחול תוצאת הביטול על-פי סעיף 64 לפקודה.
הגיונם של הדברים דומה לזה של תיקון הטעות, במובן שעליו מדבר כב' השופט קיסטר בעניין בנק הפועל המזרחי שנדון לעיל.
בכל המקרים הללו מדובר במסכת עובדות שונה מאשר במקרה שלנו: מדובר בהם על שינוי שנעשה על-ידי מושך השטר, או בהסכמתו, שאז חל הסייג לכלל שבסעיף 64 לפקודה; או שמדובר בטעות שאינה שנוייה במחלוקת, אשר נפלה ברישום התאריך, בין על-ידי המושך (בדוגמה של פרופ' לרנר) ובין על-ידי האוחז (כפי שארע בעניין בנק הפועל המזרחי).
לעומת זאת, בענייננו מדובר בשינוי שהוא, כשלעצמו, שגוי על פניו, וממילא - אינו מהווה "תיקון טעות", שמעמיד את התאריך על תאריך נכון, שאינו שנוי במחלוקת. כמו-כן, אין מדובר בשינוי שנעשה על-ידי החייבת הנטענת או בהסכמתה.
מעבר לכל אלה, מדובר בשינוי שעשה הבנק במועד הפירעון, לאחר שהמועד שמולא בשטר כדין (10.6.07) הודע לערבה הנתבעת, כאשר קיבלה מהבנק תצלום של השטר, ובו מועד הפירעון כפי שמולא במקורו על-ידי גב' קליינמן.
בכך אין מתקיים התנאי שמעמיד כב' השופט קיסטר בפסק-דין בנק הפועל המזרחי, ולפיו תיקון הטעות מותר, כל עוד לא הודיע האוחז לחייב על המועד שמולא בשטר לפני תיקונו.
על-כן, אין תועלת לבנק בהסתמכות על פסקי-הדין, שבא-כוח הבנק מסתמכת עליהם, ואף לא בדוגמה שצויינה לעיל, מתוך ספרו של פרופ' לרנר.
הוא הדין בהסתמכותה של בא-כוח הבנק על קטע מתוך החלטתה של כב' השופטת ערקובי (בימ"ש השלום בת"א-יפו) ב- בש"א 169878/03 קייזרמן נ' נטו מ.ע. סחר מזון בע"מ, תק-של 2003(3), 24986 (2003)).
באותו קטע של ההחלטה נאמר כי כאשר לא נקבעה הגבלה על מועד הפירעון, שהאוחז זכאי למלא בשטר, אזי זכאי הוא למלא כל תאריך שלאחר מועד חתימת ההסכם, שכן כבר במועד זה היה האוחז זכאי להיפרע את מלוא החוב.
לא כך בענייננו: הבנק לא היה זכאי למלא בשטר מועד פירעון כראות עיניו, החל ממועד חתימת החוזים, אלא מועד הפירעון הותווה בתנאי חוזה ההלוואה, שצויינו בפתח הדברים.
כאמור, המועד שהבנק מילא במקורו, על-פי ההרשאה שניתנה לו (10.6.07), היה מצוי, כשלעצמו, בטווח מועדי הפירעון האפשריים, על-פי חוזה ההלוואה. בניגוד לכך, מועד הפירעון "המתוקן" (10.6.97), לא היה אפשרי, על-פי נסיבות העניין, וודאי שלא היה מוסכם על-ידי הערבה הנטענת.
13. המורם מכל המקובץ: בוצע שינוי - כנראה על-ידי הבנק או מטעמו - במועד הפירעון, אשר מלכתחילה מולא כדין. ברישומו של המועד המקורי נפלה טעות, שכן לנוכח הפרת חוזה ההלוואה, זכאי היה הבנק למלא מועד פירעון החל מיום 10.9.00 (עדותה של גב' קליינמן, בעמ' 7 לפרוטוקול).
יתכן שניתן היה לתקן טעות זו, באופן שלא יביא לביטול השטר, לו נעשה התיקון כיאות: הן מבחינת המועד המתוקן, והן מבחינת רישום ברור ומסודר של נסיבות התיקון ושל זהות מבצעו (אעיר בהקשר זה כי עמידתו התקיפה של הבנק על הטענה, שעל הנתבעת להוכיח, שהתיקון נעשה על-ידי אדם בלתי-מורשה, אינה הולמת, בנסיבות העניין, כאשר הבנק עצמו אינו יודע כלל מי הוסיף את הקו לספרה "0" שנרשמה על-ידי גב' קליינמן, ברישום השנה "07").
כך או כך, התיקון כפי שבוצע אינו עונה על דרישות הפקודה והפסיקה לגבי תיקון במועד הפירעון, אשר מקיים את תוקפו של השטר, בהיותו תיקון אמיתי של טעות, או בהיותו תיקון שנעשה על-ידי החייב על-פי השטר, או בהסכמתו.
על-כן חל בענייננו הכלל שבסעיף 64(א) לפקודה, היינו: השינוי שנעשה במועד הפירעון מ: 10.6.07 ל: 10.6.97, הוא בגדר שינוי מהותי, ללא הסכמת החייבת הנטענת, אשר גורם לביטול השטר.
יפים לעניין זה דבריו של פרופ' לרנר בספרו האמור (בעמ' 496) אודות תוצאה זו של ביטול השטר, על-פי סעיף 64 לפקודה: 'השטר הוא בעיקרו חוזה, ואולם דומה כי דרך פקיעה זו של החיוב השיטרי מיוחדת לשטרות, ואינה קיימת בדיני החוזים. דרישת הכתב בדיני החוזים אינה מהותית, ונזק שנגרם למסמך, אינו משפיע לכאורה על היקף החיובים ההדדיים. ... מנגד, בדיני שטרות, לכאורה, המשך קיומו של החיוב השיטרי, ולא רק יצירתו, מותנה בקיומו הפיזי של השטר במתכונת המקורית. הדין משקיף על השטר כנכס מיטלטל, שכל שינוי משמעותי הנעשה בו משפיע על תוקפו. מבחינה זו, שינוי מהותי מפקיע את השטר, אפילו אינו מעיד על ויתור מצד הנושה, כגון אם השינוי נעשה על-ידי צד שלישי שאיננו אוחז בשטר.'
14. אני מקבלת, איפוא, את טענתה של בא-כוח הנתבעת, כי השינוי במועד הפירעון, כאמור לעיל, בא בגדר שינוי מהותי ומביא לביטול תוקפו של שטר החוב, ומכאן - לדחיית תביעתו של הבנק על-פי השטר (כאמור, תלויה ועומדת תביעתו של הבנק כנגד הנתבעת על-פי עסקת היסוד)."

שאלה: מהו מועד העלאת הטענה כי נעשה שינוי בשטר?
תשובה: ב- ת"א (ק"ש) 266/01 {משה אליהו נ' אלישע אליאס ואח', תק-של 2006(2), 13476 (2006)} טענו הנתבעים כי בשטר נעשה שינוי מהותי, ולפיכך דינו להתבטל, בהתאם להוראות סעיף 64(א) לפקודת השטרות. בית-המשפט דחה הטענה שכן, טענה זו הועלתה לראשונה בשלב הסיכומים, זיכרה לא בא בהתנגדות לביצוע שטר ובכך, למעשה, מהווה הרחבת חזית.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

שינוי השטר