איחוד תיקים

שאלה: מה מטרתו של הליך "איחוד תיקים"?
תשובה: בשנת 1991 הוספו לחוק הוראות הכללות בחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 12) התשנ"א-1991, ס"ח 1362, עמ' 184), ואילו קודם לכן הוסדר התחום במסגרת התקנות. המנגנון של איחוד תיקים נועד ליתן פתרון למצוקתו של חייב, אשר מספר נושים מנהלים נגדו הליכים במקביל, במסגרת מערכת ההוצאה לפועל.
משניתן צו איחוד תיקים, נעשים נושיו של החייב - אף שלא מרצונם - שותפים להליך גביה קולקטיבי אחד. מבחינה זו, קיים דמיון מסויים בין מנגנון איחוד התיקים לבין מוסד פשיטת הרגל {להשוואה בין שני המסלולים ראו ר' חריס "ממאסר להפטר: הצעת סדר-יום חדש לחקיקת דינים לאכיפת חיובים" עיוני משפט כ"ג (תש"ס) 641, עמ' 655}.
כמובן, שאיחוד תיקים מתייחס, מטבע הדברים, רק לנושים שפתחו תיקים בהוצאה לפועל. לעומת זאת, במסגרתו של הליך פשיטת רגל נכללים כל הנושים שאינם מובטחים, בלא קשר לשאלה אם נקטו הליכי הוצאה לפועל.
ראוי לציין, כי ישנם שלושה סוגים של תיקי ההוצאה לפועל אשר אינם יכולים להיכלל במסגרת צו איחוד, ואלו הם: תיקי מזונות; תיקים בעניינים שאינם כספיים ותיקי הוצאה לפועל של שטרות, בהם הועברה התנגדותו של החייב להחלטת בית-המשפט וטרם ניתנה הכרעה סופית {ראו הגדרת המונח "תיק" בסעיף 74א לחוק ההוצאה לפועל; ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' חדיד פואד, תק-על 03(2), 1168, 1170 (2003)}.
חייב המבקש כי יינתן צו כאמור, נדרש למלא שורה של דרישות ואף להיות נתון למגבלות שונות. ברי, כי צו איחוד התיקים פועל להגנתו של החייב. אם החייב מעוניין ביתרונות הגלומים באיחוד תיקים, עליו ליתן מעין תמורה, אשר מוצאת ביטוי במילוי תנאים אחדים והטלת מגבלות מסויימות.
כך, מורה סעיף 74ז(א) לחוק ההוצאה לפועל כי על החייב לכלול במסגרת בקשתו מידע מלא בנוגע לנכסיו במשך חמש השנים אשר קדמו להגשת הבקשה ולגבי חובותיו ביום הגשת הבקשה.
סעיף 74ו לחוק ההוצאה לפועל קובע כי על-מנת שתידון בקשתו של חייב לאיחוד תיקים, עליו לצרף תצהיר המאמת את הפרטים הכלולים בה ולשלם, עם הגשת הבקשה, סכום של 3% לפחות מיתרת החובות בתיקים התלויים ועומדים נגדו. עוד נדרש הוא להמשיך ולשלם סכום דומה מדי חודש, עד להחלטה בבקשת האיחוד.
רשם ההוצאה לפועל מוסמך לפטור את החייב ממילויה של דרישה אחרונה זו, מטעמים שיירשמו. במאמר מוסגר יצויין, כי במסגרת תיקון 12 {אשר הוסיף לחוק את ההוראות ביחס לאיחוד תיקים} עמדו שיעורי התשלומים שעל החייב לשלם בעת הגשת הבקשה ועד להחלטה בה, על 5% מיתרת החוב.
משהתברר כי חייבים רבים אינם מסוגלים לעמוד בדרישות אלו, הופחתו השיעורים הנזכרים בשנת 1994 ל- 3% מיתרת החוב.
על-פי סעיף 74ד לחוק ההוצאה לפועל, משמוגשת בקשה לאיחוד תיקים נדרש רשם ההוצאה לפועל ליתן, דרך כלל, צו המורה על עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ. רשם ההוצאה לפועל אף מוסמך לצוות על עיקול נכסיו של חייב, אשר הגיש בקשה לאיחוד תיקים {סעיף 74ה לחוק ההוצאה לפועל; ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' חדיד פואד, תק-על 03(2), 1168, 1170 (2003)}.
חוק ההוצאה לפועל קובע בבסיסו שני עקרונות מנחים {בר"ע (י-ם) 335/04 ציון עמית נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח', תק-מח 05(1), 3549 (2005)}. האחד, הוא מגדיר מנגנון אשר דרכו יוכלו זוכים לגבות את חובותיהם ובדרך זאת לממש את פסק-הדין שניתנו לטובתם במהירות וביעילות {ע"א 711/84 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' פישמן, פ"ד מא(1), 369 (1987)}. השני, מקנה הגנה על חייבים אשר מצבם הכלכלי לא מאפשר להם לפרוע את חובותיהם שנפסקו נגדם.
ההליך של איחוד תיקים הינו אחד מיישומי העיקרון השני כאמור, שכן, הליך זה נותן "הגנה" לחייב מפני נושיו, קרי, זוכים. מטרתו של הליך איחוד התיקים נועד למנוע "העדפת נושים" ואי-שיוויון בחלוקת הכספים הנגבים מן החייב {בש"א (חי') 604/04 מדינת ישראל נ' בורץ אידה, תק-עב 04(1), 3852 (2004)}.
עוד ניתן לומר, כי תכליתו של הליך איחוד התיקים בא "לאחד" את כל תיקי החייב תחת קורת גג אחת וכן להסדיר באופן כולל את פירעון חובותיו של החייב בדרך יעילה ואשר הולמת את יכולתו הכלכלית האמיתית של החייב {בר"ע (ת"א-יפו) 1367/04 יובל נורי ואח' נ' רן ניסים, תק-מח 05(1), 1676 (2005)}.
לעניין תכליתו של הליך "איחוד תיקים" יפים הם דברי בית-המשפט ב- עב' (י-ם) 1954/02 {ברוק נטליה נ' עיריית י-ם, תק עב 05(3), 5677 (2005)} לפיהם "... תכלית פרק "איחוד תיקים" בחוק ההוצאה לפועל, לייעל את אכיפת החיובים, ולאפשר לחייב לפרוע חובותיו בדרך של גביה קולקטיבית על-פי יכולתו הממונית ובתקופת זמן מוגבלת. והחייב עצמו, משניתן צו איחוד תיקים אינו רשאי לשלם לזוכים שתיקיהם אוחדו אלא באמצעות הלשכה בה מתבצע תיק האיחוד, או על-פי הוראות רשם ההוצאה לפועל... והחייב אינו רשאי לשלם ישירות לזוכה אך אין חובה על הזוכה שלא לנסות ולגבות חובו בדרך אחרת שלא באמצעות הלשכה להוצאה לפועל..."
הליך איחוד תיקים בתיק ההוצאה לפועל מבטיח מצד אחד את פירעון חובות החייב, תוך חלוקה בין נושיו ומצד שני, מונע את "שיתוק" פעילותו הכלכלית של החייב ומאפשר את הבראתה. לאור הנ"ל יש ליתן עדיפות להליך זה ואף לעודד את השמירה עליו {בש"א (נצ') 2028/05 כרם עתאמלה בע"מ נ' מועצה מקומית ריינה, תק-של 05(1), 17960 (2005)}.
משניתן בתיק ההוצאה לפועל, צו איחוד תיקים, נעשים כל נושיו של החייב, ואף שלא מרצונם, שותפים להליך גביה קולקטיבי אחד. מבחינה זו, קיים דמיון מסויים בין מנגנון איחוד התיקים לבין מוסד פשיטת הרגל.
יודגש, כי איחוד תיקים כאמור מתייחס רק לנושים אשר פתחו תיקים בלשכת ההוצאה לפועל. לעומת זאת, במסגרת הליך של פשיטת רגל נכללים כל הנושים שאינם מובטחים ובלא הקשר לשאלה האם נקטו הליכי הוצאה לפועל וכדו' {ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' חדיד פואד, תק-על 03(2), 1168 (2003)}.
ב- בר"ע (חי') 480/99 {קוזצ'י (הרוש) נאוה נ' בנק עצמאות למשכנתאות בע"מ, תק-מח 99(3), 2373 (1999)} נדונה השאלה האם רשאי המשיב, הבנק, לפתוח תיק מימוש מישכון לזכותו, וזאת למרות שקיים תיק איחוד שבמסגרתו משולמים תשלומי חוב פיגורים, שבגינן נדרש פתיחת תיק משכון.
במקרה דנן, כב' השופט ס' ג'ובראן השיב לשאלה זו בחיוב שכן, הכלל הוא כי נושה, הבנק, יכול לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותו במסגרת תיק ההוצאה לפועל על-מנת לגבות מן החייב את חובו {ב- ע"א 199/62 משיח נ' א' ב', פ"ד טז(3), 2301, 2303 (1962) קבע בית-המשפט כי "קביעת שיעורים לתשלום חוב איננה מעכבת הליכי הוצאה לפועל ואין בה דבר כדי למנוע מהנושה לנקוט בכל האמצעים האחרים שהחוק מקנה לו לשם גביית חובו"}.
כמו-כן נקבע כי במקרה דנן, הבנק, המשיב, רשאי לנקוט בהליכים למימוש המשכון שעומד לזכותו, ואין לראות באיחוד התיקים כדבר אשר חוסם את דרכו של הבנק מלפעול בכל דרך אפשרית לפי החוק. בנוסף, תכלית החקיקה של פרק "איחוד תיקים" בחוק ההוצאה לפועל באה להגביר ולייעל את אכיפת החיובים, ולא לתת לחייבים השונים מחסה מדרכים אפשריות אחרות לגביית החוב שהם חייבים.
לאור הנ"ל, קבע כב' השופט ס' ג'ובראן כי משעולה כי פירעון חובו של המשיב במסגרת איחוד התיקים איננו יעיל, כ- 190 ש"ח לחודש, וכי ייקח זמן רב עד שהמבקשת, החייבת, תפרע את מלוא החוב, יהא המשיב, הבנק, רשאי לפעול בדרכים אפשריות אחרות בכדי לייעל את גביית החוב המגיע לו.

שאלה: מהו "תיק", על-פי סעיף 74א לחוק ההוצאה לפועל.
תשובה: "תיק" לצורך איחוד תיקים ייחשב ככל תיק הוצאה לפועל למעט תיק מזונות, עניין שאינו כספי. לדוגמה, תיק פינוי המתקיים בלשכת ההוצאה לפועל, עניין שהועבר לבית-המשפט לפי סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, העוסק בהתנגדות לביצוע שטר, ואין בו עדיין הכרעה סופית.
הפסיקה עסקה לא אחת בשאלה, האם המוסד לביטוח לאומי, הפותח תיק הוצאה לפועל כנגד חייב לצורך גביית המזונות בהסתמכו על סעיף 14(א) {סעיף זה קובע כי "המוסד יגבה מן החייב כל סכום שהגיע או המגיע ממנו לזוכה לפי פסק-הדין למזונות, לרבות ריבית... הוצאות גביה ושכר-טרחת עורך-דין..."} וסעיף 14(ב) {סעיף זה קובע כי "פסק-הדין למזונות יבוצע בדרך האמורה בחוק ההוצאה לפועל... כאילו ניתן לזכות המוסד..."} לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972, ייכלל בתיק האיחוד של החייב או שמא לא יוכנס מלכתחילה לתיק האיחוד, דבר אשר יגרום כי המוסד יהא רשאי להמשיך ולפעול כנגד החייב במנותק לתיק האיחוד.
תשובה לכך ניתן למצוא ב- תמ"ש (י-ם) 7955/98 {המוסד לביטוח לאומי נ' ד.ד, תק-מש 04(3), 710 (2004)}. שם נידון ערעור של המוסד לביטוח לאומי כנגד החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל אשר קבעה כי תיק ההוצאה לפועל שנפתח כתיק מזונות, ייסגר, ובמקומו יפתח המוסד לביטוח לאומי תיק רגיל. משמעות החלטה כאמור היא כי תיק ההוצאה לפועל שפתח המוסד לביטוח לאומי ייכנס לתיק איחוד של המשיב ועל קביעה זו ערער המוסד לביטוח לאומי.
כב' השופט בן ציון גרינברג בקבלו את הערעור, קובע כי "תיק" על-פי מובנו בסעיף 74א לחוק ההוצאה לפועל קובע כי תיק מזונות לא יאוחד במסגרת איחוד תיקים של החייב. אי-איחוד של תיק המזונות עם שאר התיקים מקנה מעמד מיוחד לחוב המזונות.
עוד מוסיף כב' השופט בן ציון גרינברג, כי מטרתו של הסעיף הוא העדפת חוב המזונות על פני חובות אחרים, וכן, מניעת התעשרות לא מוצדקת של נושי החייב האחרים, שכן, מתן אפשרות לאיחוד תיקים של המוסד לביטוח לאומי עם שאר התיקים של החייב, ובמקרה דנן המשיב, יחטא למטרה כאמור ותגרום להטבה לא מוצדקת של מצבו של החייב, המשיב, וכן תגרום להתעשרות בלתי-הוגנת של נושי החייב האחרים על חשבון המוסד לביטוח לאומי. לרשות המערער, המוסד לביטוח לאומי, יעמדו כל היתרונות בהליכי גביה הניתנים לזכאים למזונות לרבות שיריון תיק המזונות בפני איחוד עם יתר תיקי החייב, המשיב.
גישה דומה לזו שהובאה ב- תמ"ש (י-ם) 28031/99 {ב.מ נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-מש 05(4), 72 (2005)} ניתן לראות ב- תמ"ש (י-ם) 28031/99 {ב.מ נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-מש 05(4), 72 (2005)} מפי כב' השופטת נילי מימון.

שאלה: מהם הנימוקים המחזקים את הגישה, כי תיק מזונות שפתח המוסד לביטוח לאומי לא ייכלל בתיק האיחוד?
תשובה: ב- תמ"ש (י-ם) 28031/99 {ב.מ נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-מש 05(4), 72 (2005)} כב' השופטת נילי מימון מציבה מספר נימוקים המחזקים את הגישה, כי תיק מזונות שפתח המוסד לביטוח לאומי לא ייכלל בתיק האיחוד. ולהלן נימוקיה:
האחד, "העיקרון הכללי הוא שחוב מזונות שונה מחוב אחר שכן במהותו הוא חיוב הבא לאפשר לבן המשפחה הקרוב כלכלה ולו מינימאלית בסיסית ומניעת חוסר כל ממנו".
השני, הגדרת "תיק" בסעיף 74א לחוק ההוצאה לפועל החלה על פרק ז' לחוק, המדבר על איחוד תיקים, מוציאה מהגדרת "תיק" את "תיק מזונות" דהיינו, תיק מזונות לא יצורף לתיק האיחוד.
השלישי, התוצאה של הכללת תיק המזונות לתיק האיחוד, כאשר הגובה הוא המוסד לביטוח לאומי, תגרום לכך, שבפועל יישא הציבור בחובות החייב. בפועל, החייב ישא בתשלום זעום, דבר אשר יגרום לתפיחת החוב.
הרביעי, המחוקק התכוון בחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972 להסיר מבני המשפחה הקרובים דאגה יומיומית לקיומם ולמחסורם. יצויין, כי לא היתה כל כוונה לשחרר את החייב מחיובו או להטיל חיוב המזונות על כלל הציבור.
החמישי, "עלולה להיווצר קנוניה בין זוכה במזונות לבין החייב שהוא בן משפחה לפיה הזוכה לא יפעל בהליכי גביה בעצמו, תיקי החייב יאוחדו לרבות חיוב המזונות, החייב יחוייב בתשלום נמוך למזונות במסגרת תיקי האיחוד, שעה שהזוכה יקבל את מלוא הסכום בו חוייב החייב בפסק-הדין למזונות או על-פי הגובה המקסימאלי הקבוע בחוק".
השישי, "מצב זה של הכללת תיק מזונות בתיק איחוד עלול לגרום לכך שחייבים במזונות ימנעו מתשלום המזונות, ביודעם שהמוסד לביטוח לאומי ישלם דמי מזונות לבני משפחתם ואילו החייב יחוייב בתשלום נמוך, במסגרת תשלומי תיק האיחוד..."
השביעי, ייתכנו מצבים בהם החייב "יהנה" מהפניה למוסד לביטוח לאומי דבר אשר יביא לפגיעה בכספי הציבור.
כך ראה לדוגמה המערער לא טרח להתגונן בפני תביעת המזונות שהוגשה נגדו ועל-כן חוייב בפסק-דין בהיעדר הגנה, במזונות אשתו וילדיו, אשר גרים יחד עימו. במקרה דנן, אשת המערער, מסיבותיה, החליטה שלא להפעיל בעצמה את הליכי ההוצאה לפועל כנגד המערער ופנתה לקבל את מזונותיה מן המוסד לביטוח לאומי מהם נהנה אף המערער שכן, הוא מתגורר יחד עם הזוכים אשתו וילדו.
השמיני, "איחוד התיקים מטרתו שהחייב יוכל לעמוד בכלל חובותיו ולהשיבם בתוך תקופה מסויימת ואף נקבעו בעיקרון תקופות לעמידה בתשלום החיובים בסעיפים 69ג ו- 69ז(ב) לחוק ההוצאה לפועל, הן באשר לחייב שהוכרז מוגבל באמצעים והן באשר לחייב שלא הוכרז כמוגבל באמצעים ואולם כאמור, חוב המזונות הוא חוב מצטבר תופח והולך, ומשכך הרעיון של תשלום נמוך משך תקופה מסויימת לכיסוי החוב אינו מתאים לחוב מזונות" {חשוב לציין, כי בפני החייב האפשרות לפנות לרשם ההוצאה לפועל על-מנת שהלה יפנה אותו לבית-המשפט לצורך בירור תשלום חוב המזונות לשיעורים קטנים יותר ובכך יוקל על החייב בתשלום חוב המזונות שהצטבר}.

שאלה: מי הגורם שצריך לבקש מרשם ההוצאה לפועל לאחד את תיקי החייב?
תשובה: סעיף 74ב לחוק ההוצאה לפועל קובע כי באפשרותו של חייב, לבקש מרשם ההוצאה לפועל איחוד תיקים אשר תלויים ועומדים נגדו.

שאלה: לאיזו לשכה תוגש בקשת האיחוד?
תשובה: תקנה 29 לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי בקשה לאיחוד תיקים תוגש בידי החייב ללשכה שבה נפתחו מרבית תיק ההוצאה לפועל כנגד החייב.

שאלה: האם בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל להעביר את תיק האיחוד ללשכה אחרת?
תשובה: כן. תקנה 29(א) לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי רשם ההוצאה לפועל רשאי, על-פי בקשת מרבית הזוכים, להעביר את תיק האיחוד ללשכת הוצאה לפועל אחרת.

שאלה: מהו מספר הפעמים שבו חייב רשאי להגיש בקשה לאחד את תיקי ההוצאה לפועל?
תשובה: חייב לא יגיש יותר מבקשת איחוד אחת. כאשר בקשת האיחוד נדחתה, לא יגיש החייב בקשה נוספת אלא אם הראה כי בנסיבות העניין חל שינוי יסודי המצדיק זאת {ראה תקנה 29(ב) לתקנות ההוצאה לפועל}.

שאלה: האם לבקשה לאיחוד תיקים יש לצרף תצהיר תומך?
תשובה: כן {ראה תקנה 29א(א) לתקנות ההוצאה לפועל}.

שאלה: האם זוכה יכול להמשיך את ההליכים בתיק ההוצאה לפועל כנגד החייב גם לאחר שהוגשה בקשה לאיחוד תיקים או האם בקשה לאיחוד תיקים מפסיקה את ההליכים בתיק ההוצאה לפועל?
תשובה: כאשר הוגשה בקשה לאיחוד תיקים, הליכי ההוצאה לפועל לא יופסקו או יושהו {ראה סעיף 74ג(א) לחוק ההוצאה לפועל}. אולם, למרות האמור, רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות בצו על הפסקת כל הליך או השהייתו כנגד החייב מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן הזדמנות לכל צד, הן לזוכה והן לחייב, לטעון את טענותיו.
נדגיש כי סעיף 74ג(ג) סיפא לחוק ההוצאה לפועל קובע כי צו על הפסקת הליך או השהייתו יהיו לתקופה של עד 60 יום ורשם ההוצאה לפועל רשאי להתנותו בתשלום או במתן ערובה להנחת דעתו.

שאלה: מה הדין כאשר החייב אשר הוגש כנגדו תיק איחוד, "שותף" לתיק הוצאה לפועל עם חייב אחר, אשר איננו נמצא בתיק איחוד?
תשובה: הליכי ההוצאה לפועל כנגד החייב האחר, שאיננו נמצא באיחוד, לא ייפסקו ולא יושהו {ראה סעיף 74ג(ב) לחוק ההוצאה לפועל}.
אנו סבורים, כי ה"שותף האחר" איננו צריך "להינות" מן ה"יתרונות" אשר מעניק תיק האיחוד ולחילופין, ישנם "שותפים" אשר לא "מעוניינים" להיכנס לתיק האיחוד שכן, תיק האיחוד שם הגבלות על חייבים כגון עיכוב יציאה מן הארץ כאמור בסעיף 74ד לחוק ההוצאה לפועל.

שאלה: מה דין סעיף 74ד לחוק ההוצאה לפועל העוסקת בעיכוב יציאתו של החייב מן הארץ?
תשובה: משמוגשת בקשה לאיחוד תיקים רשם ההוצאה לפועל נדרש ליתן צו המורה על עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ {ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' חדיד פואד, תק-על 03(2), 1168 (2003)}.
רשם ההוצאה לפועל מוסמך לבטל את צו העיכוב שנתן כנגד חייב במקרים כגון: כל החובות התלויים ועומדים כנגד החייב סולקו במלואם, בקשת האיחוד שהוגשה נדחתה, ניתנה הסכמתם של כל הזוכים לביטול צו העיכוב, צו האיחוד בוטל מסיבה כזו או אחרת.
אולם, החייב יכול ויגיש בקשה, הנתמכת בתצהיר, שלא לתת את עיכוב היציאה מן הארץ או לבטל את צו העיכוב, לאחר שניתן וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו. במקרה שכזה, רשם ההוצאה לפועל מוסמך ליתן החלטה המורה על החייב ליתן ערובה.
כמו-כן, רשם ההוצאה לפועל מוסמך ליתן צו עיכוב יציאה מן הארץ במקרה והתנאים שקבע, כולם או מקצתם, לא קויימו על-ידי החייב {ראה סעיף 74ד(ג) לחוק ההוצאה לפועל}.

שאלה: האם כאשר מוגשת בקשה לאיחוד תיקים, בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל לצוות על עיקול נכסי החייב?
תשובה: כאשר הוגשה בקשת איחוד, רשאי רשם ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על-פי בקשה, לצוות על עיקול נכסי החייב {ראה סעיף 74ה לחוק ההוצאה לפועל}.

שאלה: מהם התנאים לדיון בבקשת איחוד?
תשובה: סעיף 74ו לחוק ההוצאה לפועל קבוע כי על מנת שרשם ההוצאה לפועל ידון בבקשת האיחוד שהוגשה מטעמו של החייב, על החייב לעמוד במספר דרישות להלן: לבקשתו על החייב לצרף תצהיר המאמת את הפרטים הכלולים בבקשתו; על החייב לשלם סכום של 3% לפחות מסך כל החובות בתיקים שעומדים ותלויים נגדו. את התשלום יש לבצע ללשכת ההוצאה לפועל, בה הוגשה הבקשה לאיחוד תיקים; על החייב להמשיך ולשלם סך של 3% לפחות מידי חודש בחודשו וזאת עד להחלטה של רשם ההוצאה לפועל בבקשה לאיחוד תיקים – כל זאת במידה ורשם ההוצאה לפועל לא קבע אחרת ומטעמים שיירשמו.
סעיף 74ו לחוק ההוצאה לפועל מציב רף כניסה לחייב בכך שהוא מתנה את הדיון בבקשת האיחוד בתשלום של 3% לפחות מחובותיו של החייב שעומדים ותלויים נגדו נכון ליום הגשת הבקשה לאיחוד תיקים.
יתירה מזאת, על החייב המבקש איחוד תיקים, להמשיך ולשלם לפחות 3% מסך כל חובותיו כאמור.
לאור הרף הגבוה, שמציב סעיף 74ו(3) לחוק ההוצאה לפועל, ייתכנו מקרים ולא מעטים, בהם כושר פרעונו הנמוך של החייב יימנע ממנו מלשלם ובכך למעשה יימנע ממנו את ההגנה שמעניק חוק ההוצאה לפועל, קרי, לבקש מרשם ההוצאה לפועל איחוד תיקים.
במקרה שכזה, יהא על החייב לבחון אפשרות אחרת כגון להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים {ראה גם דברי כב' השופט אהרן פרקש לעניין סעיף 74ו לחוק ההוצאה לפועל ב- בר"ע (י-ם) 678/05 בנק הפועלים בע"מ נ' ראובן רבקה, תק-מח 05(3), 3304 (2005)}.

שאלה: מה משמעות חובת הגילוי על-פי סעיף 74ז לחוק ההוצאה לפועל?
תשובה: סעיף 74ז לחוק ההוצאה לפועל מטיל על החייב את החובה לגלות בבקשתו לאיחוד תיקים את המידע המלא על נכסיו במשך חמש שנים טרם הגשת הבקשה, זכויות שבשלן הגיש החייב תביעות משפטיות, חובות שונים – אף אם הוא איננו מכיר בהם.
הסעיף הנ"ל, אף מסמיך את רשם ההוצאה לפועל ליתן צו לרשות ציבורית, גוף כלכלי וגוף מסחרי, על-מנת שהלה יתנו אינפורמציה על נכסיו, זכויותיו של החייב הנמצאים אצלם ולחילופין יתנו תשובה אף אם אינם מחזיקים בנכסים, זכויות וכדו' השייכים לחייב. בכך למעשה, רשם ההוצאה לפועל יקבל מידע מלא ושלם טרם הכריעו בבקשה לאיחוד תיקים שהגיש החייב.
אם כן, חייב המבקש כי יינתן צו כאמור, נדרש למלא שורה של דרישות ואף להיות נתון למגבלות שונות. ברי, כי צו איחוד התיקים פועל להגנתו של החייב. אם החייב מעוניין ביתרונות הגלומים באיחוד תיקים, עליו ליתן מעין תמורה, אשר מוצאת ביטוי במילוי תנאים אחדים והטלת מגבלות מסויימות {ד' בר-אופיר הוצאה לפועל – הלכים והלכות, בעמ' 134}. כך, מורה סעיף 74ז(א) לחוק ההוצאה לפועל כי על החייב לכלול במסגרת בקשתו מידע מלא בנוגע לנכסיו במשך חמש השנים אשר קדמו להגשת הבקשה ולגבי חובותיו ביום הגשת הבקשה {ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' חדיד פואד, תק-על 03(2), 1168, 1170 (2003)}.

שאלה: מהי מטרת מסירת ההחלטה לעניין האיחוד?
תשובה: רשם ההוצאה לפועל רשאי להיעתר לבקשת איחוד תיקים או לדחות אותה, ובטרם ייתן את החלטתו, עליו לאפשר לכל אדם הנוגע בדבר לטעון את טענותיו. בנוסף לשמיעת הצדדים המעוניינים עליו לקיים גם חקירת יכולת של החייב.
נדגיש כי לפני שרשם ההוצאה לפועל מחליט ליתן החלטתו, עליו לעשות שני דברים:
האחד, לשמוע את טענות החייב, נושיו וכל אדם אחר הנוגע בדבר.
השני, לחקור את יכולת הפרעון של החייב.
במקרה ורשם ההוצאה לפועל איחד את התיקים, מבלי לשמוע את טענות המשיב, החלטתו היתה מוטעית {ראה בר"ע (חי') 742/00 דרור ניוטון נ' בנק המזרחי המאוחד, תק-מח 01(1), 12459 (2001)}.
במילים אחרות, סעיף 74ח לחוק ההוצאה לפועל קובע כי טרם ההחלטה בבקשה לאיחוד תיקים, על רשם ההוצאה לפועל לקיים אחת משתיים:
האחת, ליתן הזדמנות לכל אדם הנוגע לעניין לטעון את טענותיו האם יש להיעתר לבקשה לאיחוד תיקים או יש לדחות את הבקשה לאיחוד תיקים {ראה סעיף 74ח(א) לחוק ההוצאה לפועל}.
השניה, על רשם ההוצאה לפועל לקיים חקירת יכולת לחייב תוך שהינו מאפשר לכל אדם הנוגע לעניין לחקור חקירה שכנגד כל אדם שנתן עדותו בקשר ליכולתו של החייב לפרוע את חובותיו {ראה סעיף 74ח(ב) לחוק ההוצאה לפועל}.

שאלה: מהו מבחן יכולת הפירעון על-פי סעיף 74ט לחוק ההוצאה לפועל?
תשובה: על-פי סעיף 74ט לחוק ההוצאה לפועל על החייב להחזיר את כל חובותיו לנושיו תוך תקופה של שנתיים עד ארבע שנים, כאמור בסעיף 69ג(א) לחוק ההוצאה לפועל שאם לא כן, לא יוכל החייב "להיכנס" למסגרתו של תיק האיחוד {ע"א 5503/92 עדה קירצמן ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1), 749 (1994)} ובמקרה שכזה, יהא על החייב לפנות לדרך אחרת כגון הכרזה על חייב מוגבל באמצעים.
ובמילים אחרות, לא יינתן צו איחוד כנגד חייב, אלא, אם נוכח רשם ההוצאה לפועל ולאחר קיום חקירת יכולת לחייב ובהתחשב בנכסיו העתידיים, כי החייב יוכל לפרוע את כל חובותיו בכל התיקים התלויים ועומדים נגדו תוך פרק זמן מירבי כאמור בסעיף 69ג(א) לחוק ההוצאה לפועל {ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' חדיד פואד, תק-על 03(1), 1168 (2003)}.
סעיף 69ג(א) לחוק ההוצאה לפועל קובע שלושה פרקי זמן שבהם החייב צריך לעמוד:
האחת, אם סכום החובות אינו עולה על 20,000 ש"ח – על החייב לשלמם בתוך שנתיים.
השניה, אם סכום החובות עולה על 20,000 ש"ח ואינו עולה על 100,000 ש"ח – על החייב לשלמם תוך שלוש שנים.
השלישית, אם סכום החובות עולה על 100,000 ש"ח – על החייב לשלמם תוך ארבע שנים.
נציין עתה, כי סיפא של סעיף 74ט(א) לחוק ההוצאה לפועל קובעת כי רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על איחוד תיקים אף אם התברר, כי החייב לא יוכל לפרוע את החובות על-פי פרקי הזמן המירביים כאמור בסעיף 69ג(א) לחוק ההוצאה לפועל, וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו או אם כל הזוכים הסכימו לכך.
במקרה וכל הזוכים לא הסכימו לכך, רשם ההוצאה לפועל יקבע כי החייב הוא מוגבל באמצעים וכן רשאי הוא להטיל על החייב הגבלות כאמור בסעיף 69ד לחוק ההוצאה לפועל.

שאלה: מתי רשם ההוצאה לפועל רשאי לדחות את בקשת האיחוד?
תשובה: על-פי הוראת סעיף 74י לחוק ההוצאה לפועל, רשם ההוצאה לפועל רשאי לדחות את הבקשה לאיחוד תיקים שהגיש החייב וזאת בין ביוזמתו ובין בבקשה שהוגשה לו לכך.
סעיף זה נותן לרשם ההוצאה לפועל מספר חלופות המהוות עילות לדחייה כגון:
א. החייב מסר בבקשתו או במסמכים שצורפו לבקשתו או בתצהירו או במהלך חקירתו, פרטים כוזבים.
ב. העלים מידע מנושיו ומרשם ההוצאה לפועל {ראה סעיף 74י(1) לחוק ההוצאה לפועל}.
ג. החייב לא גילה או לא המציא את מלוא המידע על נכסיו, חובותיו כפי שנתבקש כאמור בסעיף 74ז לחוק ההוצאה לפועל {ראה סעיף 74י(2) לחוק ההוצאה לפועל}.
ד. לאחר שהגיש החייב את בקשת האיחוד, הוא קיבל על עצמו חיוב כספי או הוציא הוצאה כספית שלא לצרכיו האישיים שלו ושל משפחתו או שלא לצורך ייצור הכנסה שממנה אמורים להיפרע חובותיו {ראה סעיף 74י(3) לחוק ההוצאה לפועל}.
ה. לאחר הגשת בקשת האיחוד, נפתח כנגד החייב תיק נוסף והחייב לא הודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל מיד עם קבלת הידיעה {בר"ע (ב"ש) 517/01 איטונג בע"מ נ' מאיר כהן, תק-מח 01(3), 264 (2001); ראה גם סעיף 74י(4) לחוק ההוצאה לפועל}.
יש לציין, כי אין המדובר ברשימה סגורה וממצה לחלופות אילו {ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' חדיד פואד, תק-על 03(2), 1168 (2003)}.
חוק ההוצאה לפועל עצמו מייחס חשיבות לתום-ליבו של החייב, ככלל, ובהליך איחוד תיקים, בפרט.
סעיף 74י לחוק ההוצאה לפועל שעניינו דחיית בקשת האיחוד מורה כי התנהגות שאיננה עולה בקנה אחד עם החובה לנהוג בתום-לב, עלולה להוות עילה לדחיית בקשת חייב לאיחוד תיקים.
חובת תום-הלב, החולשת על כל ההליכים המשפטיים, מחייבת גם את החייב, בהליכי הוצל"פ בכלל, לרבות הליכי איחוד תיקים. חובת תום-הלב בניהול הליכי ההוצאה לפועל מכוונת לתום-הלב בעצם ניהול ההליכים, אפשרות חוקית להרחיבה אל מעבר לגבולות אלה. חובת תום-הלב, לצורך הליכי ההוצאה לפועל איננה יכולה לחלוש גם על מקורות החיוב המבוצע בהוצאה לפועל {בר"ע (ת"א-יפו) 1367/04 יובל נורי ואח' נ' רן ניסים, תק-מח 05(1), 1676, 1678 (2005)}.

שאלה: מהן הדרישות אותם מונה סעיף 74י לחוק ההוצאה לפועל לדחיית בקשת האיחוד?
תשובה: דרישות התנהגותיות שונות מוטלות על החייב אף לאחר שבקשתו לאיחוד תיקים נענית.
כך, מונה סעיף 74טו לחוק ההוצאה לפועל רשימת חלופות, אשר בהתקיימן רשאי רשם ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על-פי בקשה, לבטל את צו איחוד או לשנות תנאים הכלולים בו.
בין העילות המנויות בסעיף, נזכיר את אלו: לרשם ההוצאה לפועל היה יסוד להניח כי החייב עשה או מתכוון לעשות מעשה כדי לסכל את ביצוע צו האיחוד; החייב לא מילא תנאי מתנאי צו האיחוד; החייב סרב ללא טעם סביר לשתף פעולה עם הממונה על תיק האיחוד; או שלרשם ההוצאה לפועל היה יסוד להניח כי נתקיים, בשינויים המחוייבים, אחד הטעמים לדחיית בקשת איחוד לפי סעיף 74י לחוק ההוצאה לפועל.
בשונה מן המצב ביחס לדרישות הכספיות, אין כל בסיס להבחנה בין חייבים מוגבלים באמצעים לבין חייבים אחרים, ככל שנוגע הדבר לדרישות ההתנהגותיות. כפי שהוסבר לעיל, יש הגיון בגישה המאפשרת לחייבים מוגבלים באמצעים להינות מן ההקלות הנובעות מצו האיחוד, על-אף שלאור מצבם הכלכלי אין הם עומדים בדרישות הכספיות המפורטות בסעיפים 74ו ו- 74ט לחוק ההוצאה לפועל.
אולם, אין כל טעם להעניק לחייבים אלה את היתרונות הגלומים בצו האיחוד, מקום בו נוהגים הם באופן בלתי-ראוי. אם נאמר כי רשם ההוצאה לפועל מחוייב ליתן צו איחוד לחייבים מוגבלים באמצעים בלא קשר לדרך התנהגותם, הרי נמצא כי מעניקים להם יתרון בלתי-מוצדק.
צו האיחוד מהווה הטבה אשר קבלתה מותנית ב"מחיר" התנהגותי מסויים, בבחינת שטר ושוברו בצידו, ואין סיבה שלא לדרוש זאת אף מחייבים מוגבלים באמצעים. כך ביחס לדרישות ההתנהגותיות החלות על חייב המבקש צו איחוד, וכך אף בקשר לדרישות החלות על חייב שניתן זה מכבר צו לאיחוד תיקיו {ר"ע (ב"ש) 517/01 איטונג בע"מ נ' מאיר כהן, תק-מח 01(3), 264 (2001)}.
העמדה, לפיה נדרשים חייבים מוגבלים באמצעים למלא אחר הדרישות ההתנהגותיות הנזכרות כתנאי לאיחוד תיקיהם, עולה בקנה אחד עם תכליותיו המיוחדות של חוק ההוצאה לפועל.
אם יינתן צו האיחוד לחייבים מוגבלים באמצעים באופן אוטומטי, בלא קשר לדרך התנהגותם, עלול הדבר לתמרץ אותם לחבל בגביה היעילה של חובותיהם או לנהוג באופן בלתי-ראוי. זאת, ביודעם כי אין רשם ההוצאה לפועל יכול ליטול מהם את יתרונותיו של צו האיחוד. תוצאה זו עומדת בניגוד לתכלית המיוחדת האחת של החוק, היא יצירת מנגנון המאפשר גביה יעילה ומהירה של חובות.
אף אין בעמדה זו כדי לקדם את תכליתו המיוחדת השניה של החוק - הגנה על חייבים אשר מצבם הכלכלי איננו מאפשר להם לפרוע את חובותיהם. הגנה כאמור דרושה עבור חייבים חסרי אמצעים, אשר פועלים בתום-לב על-מנת להחזיר את חובם.
אין היא מיועדת עבור חייבים אשר נוהגים באופן בלתי-תקין.
מצינו, כי פרשנות ראויה מובילה למסקנה שיש בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל להימנע ממתן צו לאיחוד תיקיו של חייב מוגבל באמצעים, וכן לבטל או לשנות צו זה לאחר שניתן, אם אין החייב עומד בדרישות ההתנהגותיות הקבועות בחוק ביחס לאיחוד תיקים.
פרשנות זו אף מתיישבת עם נוסחו של סעיף 69ו(א) לחוק ההוצאה לפועל. על-פי הוראת סעיף זה, "יתן רשם ההוצאה לפועל צו לאיחוד תיקים, לפי פרק ז'3, בשינויים המחוייבים, אף אם לא נתקיימו ההוראות שבסעיפים 74ו ו- 74ט" לחוק ההוצאה לפועל, כלומר, מנוסח הסעיף למדים אנו כי צו האיחוד יינתן בהתאם להוראותיו של פרק ז'3 לחוק, העוסק במנגנון איחוד התיקים. משמע יש להחיל, בשינויים המחוייבים, את כל הדרישות והתנאים המופיעים בפרק זה אף על מתן צו איחוד לחייב מוגבל באמצעים. החריגים היחידים לאמור הם הדרישות המופיעות בסעיפים 74ו ו-74ט לחוק ההוצאה לפועל.
הסעיף פוטר חייבים מוגבלים באמצעים מדרישות אלו באופן מפורש. למעשה, פטור זה הוא הוא שמלמד על כך שחייבים מוגבלים באמצעים נדרשים לעמוד ביתר הדרישות שבפרק ז'3 לחוק, בבחינת מכלל הלאו אתה שומע הן. אילו היתה כוונה לפטור חייבים אלו מכלל הדרישות שבפרק ז'3, לא היה כל הגיון או צורך להזכיר דווקא את הפטור מן הדרישות שבשני הסעיפים הנזכרים.
יש לציין, כי לא כל הדרישות העוסקות באיחוד תיקים והמצויות מחוץ לסעיפים 74ו ו-74ט לחוק ההוצאה לפועל, הינן בעלות נפקות לגבי חייבים מוגבלים באמצעים. כך למשל, קובעת החלופה הרביעית בסעיף 74טו, כי רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל צו איחוד או לשנות תנאים הכלולים בו, אם נוכח כי נשתנו הנסיבות והחייב לא יוכל עוד לפרוע את חובותיו תוך פרקי הזמן המירביים.
כפי שהובהר לעיל, קובע סעיף 69ו(א) לחוק ההוצאה לפועל כי יינתן צו לאיחוד תיקיהם של חייבים מוגבלים באמצעים, על-אף שאין הם מסוגלים להחזיר את מלוא חובותיהם תוך פרקי זמן אלו. לפיכך מובן, כי החלופה הנזכרת אינה חלה ביחס לחייבים מוגבלים באמצעים, ורשם ההוצאה לפועל איננו מוסמך לבטל את צו האיחוד ביחס לתיקיהם מטעם זה בלבד {ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' חדיד פואד, תק-על 03(2), 1168, 1173 (2003)}.

שאלה: האם הדרישה שמנינו לעיל מהווה רשימה סגורה?
תשובה: לא. רשימה זו הינה פתוחה ואיננה ממצה.

שאלה: מה משמעות צו האיחוד וביצוע על-פי סעיף 74יא לחוק ההוצאה לפועל ותקנה 33 לתקנות ההוצאה לפועל?
תשובה: הוראת סעיף 74יא לחוק ההוצאה לפועל קובעת כי כאשר רשם ההוצאה לפועל נתן צו איחוד, רשאי הוא להתנותו במתן ערובה על-ידי החייב וכי רשאי הוא להורות את תנאי פירעון חובותיו של החייב לרבות סדרי התשלומים, שיעורם ומועדם.
יצויין, לגבי יישום הוראות אלו, רשאי רשם ההוצאה לפועל לנקוט אף לאחר מתן הצו וזאת במידה והוגשה לו בקשה לכך. יתר-על-כן, צו האיחוד יורה על איחודם של כל התיקים התלויים ועומדים נגד החייב.
זאת עוד. רשם ההוצאה לפועל, רשאי להורות בצו האיחוד על התניית הפסקת או השהיית ההליכים נגד החייב, בתשלום או במתן ערובה מצד החייב.
תקנה 33 לתקנות ההוצאה לפועל קובעת, כי לאחר שניתן צו האיחוד, המוציא לפועל ידאג לשלוח הודעה על צו האיחוד לכל התיקים שאוחדו, לזוכים ולחייב.

שאלה: מה הדין כאשר נפתח תיק נוסף, לאחר הגשת בקשת האיחוד, כנגד החייב?
תשובה: הוראת סעיף 74יב לחוק ההוצאה לפועל קובעת כי לאחר הגשת בקשת האיחוד, חובתו של החייב להודיע לרשם ההוצאה לפועל, מיד עם היוודא לו על פתיחת תיק נוסף כנגדו וזאת על-מנת שהתיק הנוסף יתווסף לבקשת האיחוד.
במקרה וניתן צו איחוד נגד החייב, רשם ההוצאה לפועל יצרף את התיק הנוסף לצו האיחוד בתנאים שייקבע. כמו-כן, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לשנות את צו האיחוד ואת התנאים הכלולים בו וזאת לאחר שנתן לכל הצדדים הקשורים לעניין לטעון את טענותיהם בפניו.
אולם, בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל שלא לצרף תיק נוסף לצו האיחוד באם נוכח כי החייב לא יוכל לפרוע את כל חובותיו בתיקים שעליהם ניתן צו האיחוד בצירוף התיק שנוסף וזאת תוך פרקי הזמן הקבועים בסעיף 74ט לחוק ההוצאה לפועל.
כלומר, רשם ההוצאה לפועל בוחן את יכולת ההחזר של החייב, לאחר שהתיק הנוסף צורף, לעמוד בתקופות הקבועות בסעיף 74ט לחוק ההוצאה לפועל שכן, התיק הנוסף, למעשה מגדיל את סך כל חובותיו של החייב ועל-כן, יש לבדוק מלכתחילה את יכולת ההחזר הכלכלית של החייב.

שאלה: כיצד מתבצעת הבטחת מימוש הליך האיחוד?
תשובה: כאשר ניתן צו האיחוד ועל-מנת למנוע את סיכול הצו או הפרעה לביצועו, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לשנות הוראות ותנאים המופיעים בצו וכן להוסיף עליהם, הכל כפי שיראה לנכון.
בנוסף, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לנקוט בכל הליך על-פי חוק ההוצאה לפועל כגון מאסרו של החייב – במקרה והחייב לא שילם במועד את התשלום שהוטל עליו על-פי צו האיחוד.

שאלה: מה דין מינוי ממונה על תיק האיחוד על-פי סעיף 74יד לחוק ההוצאה לפועל ותקנה 32 לתקנות ההוצאה לפועל?
תשובה: תקנה 32 לתקנות ההוצאה לפועל קובעת, כי ברגע שניתן צו האיחוד ורשם ההוצאה לפועל החליט שישנו הצורך למנות ממונה לתיק האיחוד, יפרט רשם ההוצאה לפועל את תפקידיו וסמכויותיו של הממונה.
הוראת סעיף 74יד לחוק ההוצאה לפועל, מסמיכה את הממונה שמונה, על-פי החלטה של רשם ההוצאה לפועל או על-פי בקשה, לפעול כדלקמן:
- הממונה רשאי לנקוט בכל פעולה שזוכה רשאי לנקוט בהם, אלא-אם-כן, קבע רשם ההוצאה לפועל אחרת.
- הממונה רשאי לדרוש מן החייב או צד ג' סכום כסף על חשבון חובות החייב ולאחר שיקבלם, יחלקם בין הזוכים.
- עליו להודיע לרשם ההוצאה לפועל במקרה והחייב לא שילם במועד את התשלום שהוטל עליו.
- הממונה יגיש לרשם ההוצאה לפועל דין וחשבון על כל פעולותיו.
מן האמור בסעיף 74יד(ב) לחוק ההוצאה לפועל ובמקרה ורשם ההוצאה לפועל לא קבע אחרת, אנו מסיקים כי אין המדובר כאן, ברשימה סגורה של סמכויות הממונה, שכן, הוראת סעיף הנ"ל מדברת על כך שה"ממונה רשאי לנקוט בכל ההליכים שזוכה רשאי לנקוט בהם".

שאלה: מתי רשאי רשם ההוצאה לפועל לדרוש פרטים נוספים כאמור בתקנה 35 לתקנות ההוצאה לפועל?
תשובה: רשם ההוצאה לפועל רשאי, מפעם לפעם, לדרוש מהחייב פרטים על עניינים הכלולים בטופס 7 ו- 7א שבתוספת וכן על שינויי נסיבות שחלו. הפרטים יוגשו תוך חמישה עשר ימים מיום הדרישה זולת אם נקבע לכך מועד אחר, והם יהיו ערוכים לפי טופס 7 שבתוספת, בשינויים המחוייבים.

שאלה: אימתי יבוטל צו האיחוד?
תשובה: הוראת סעיף 74טו לחוק ההוצאה לפועל, מסמיכה את רשם ההוצאה לפועל לבטל צו איחוד תיקים או לשנות תנאים הכלולים בו. הוראות הסעיף אינן חלות על חייב אשר הוכרז כמוגבל באמצעים {ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' חדיד פואד, תק-על 03(2), 1168 (2003)}.
זאת ועוד. דרישות התנהגותיות שונות מוטלות על החייב אף לאחר שבקשתו לאיחוד תיקים נענית. כך, מונה סעיף 74טו לחוק ההוצאה לפועל רשימת חלופות, אשר בהתקיימן רשאי רשם ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על-פי בקשה, לבטל את צו איחוד או לשנות תנאים הכלולים בו. אף רשימה זו הינה פתוחה ואיננה ממצה. בין העילות המנויות בסעיף:
- לרשם ההוצאה לפועל היה יסוד להניח כי החייב עשה או מתכוון לעשות מעשה כדי לסכל את ביצוע צו האיחוד.
- החייב לא מילא תנאי מתנאי צו האיחוד.
- החייב סירב ללא טעם סביר לשתף פעולה עם הממונה על תיק האיחוד.
- לרשם ההוצאה לפועל היה יסוד להניח כי נתקיים, בשינויים המחוייבים, אחד הטעמים לדחיית בקשת איחוד לפי סעיף 74י לחוק ההוצאה לפועל.
- נפתח נגד החייב תיק נוסף ורשם ההוצאה לפועל נוכח כי החייב לא יוכל לפרוע את כל חובותיו.
- לרשם ההוצאה לפועל היה יסוד סביר להניח כי נתקיימו אחת מן ההוראות הקבועות בסעיף 74י לחוק ההוצאה לפועל.

שאלה: האם רשם ההוצאה לפועל רשאי לדרג את פסקי-הדין שבבסיס תיק האיחוד, על-פי אמות-מידה של צדק ויושר וערכים שונים על-פי העניין?
תשובה: לא {ר"ע (ת"א-יפו) 1367/04 יובל נורי ואח' נ' רן ניסים, תק-מח 05(1), 1676 (2005)}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

איחוד תיקים