חקירת יכולת ותשלום החוב לשיעורים

שאלה: מהי חקירת יכולת?
תשובה: הליך חקירת היכולת, הוסף לחוק ההוצאה לפועל בעקבות פסיקת בית-המשפט העליון בעניין {בג"צ 5304/92 פר"ח סיוע לנפגעי חוקים ותקנות למען ישראל, עמותה נ' שר המשפטים, פ"ד מז(4), 715 (1993)}. באותו עניין נקבע, כי יש להוסיף את הליך חקירת היכולת במטרה להגן על החייב, מפני נקיטת הליכים נגדו במקרה ואין ביכולתו הכלכלית לפרוע את חובו.
הליך של חקירת יכולת, הינו הליך בסיסי ופשוט, הדרוש לשם מיצוי גביית החוב. חקירת יכולת מאפשרת לרשם ההוצאה לפועל ולזוכה, להעריך נכונה את יכולתו הכלכלית של החייב.
ברם, בזכותו זו של החייב להליך חקירת יכולת, מצוי גם רכיב שעניינו חובה לנקוט בהליך זה, דרך כלל, כאשר החייב אינו עומד בתשלום חובותיו בתיק ההוצאה לפועל, בכדי להוכיח את מיצוי ההליכים המהותיים כנגד החייב. מה עוד, שהליך חקירת היכולת, הינו הליך מקדים לנקיטת הליכי מאסר, עקב אי-עמידה בתשלומים {בר"ע (ת"א-יפו) 1591/04 ז'קי זברו נ' בנק הפועלים בע"מ ואח', תק-מח 05(4), 7132 (2005)}.
אחת מדרכי ההוצאה לפועל היא חקירת מצבו של חייב, הכנסותיו וחובותיו וזאת על-מנת לברר את יכולתו של החייב לקיים את הצו שניתן נגדו. חקירת היכולת נערכת על-ידי רשם ההוצאה לפועל, מיוזמתו או לפי בקשת הזוכה-התובע שלטובתו ניתן פסק-הדין.
אם מוזמן חייב להופיע בחקירת יכולת, עליו לציית להזמנה, ואם לא יופיע יוכל רשם ההוצאה לפועל לכוף את התייצבותו על-ידי צו הבאה {ראה דברי כב' השופט ש' אשר ב- ע"פ 257/79 מנחם סווירי נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(3), 757 (1980)}.

שאלה: האם כאשר החייב עומד בהסדרים שונים שנחתמו עימו, יכול הזוכה לדרוש חקירת יכולת?
תשובה: ב- בר"ע (ת"א-יפו) 1591/04 {ז'קי זברו נ' בנק הפועלים בע"מ ואח', תק-מח 05(4), 7132 (2005)} קבעה כב' השופטת י' שטופמן כי החייב עמד בהסדרים השונים שנחתמו עימו ועל-כן לא קמה לבנק כל עילה, מלכתחילה, לדרוש את חקירת היכולת. לאור הנ"ל, ה"נושה הסביר" לא נזקק כלל להליך של חקירת יכולת.

שאלה: על מי מוטל נטל ההוכחה להוכיח את מידת יכולתו של החייב לפרוע את החוב הפסוק?
תשובה: סעיף 7ג(א) רישא לחוק ההוצאה לפועל קובע כי על החייב הנטל להוכיח את מידת יכולתו לפרוע את החוב שנפסק נגדו. על החייב להביא בפני רשם ההוצאה לפועל את כל המסמכים הדרושים לו לשם כך.

שאלה: מה הדין כאשר החייב אינו עומד בנטל להוכיח את יכולתו לפרוע את החוב הפסוק?
תשובה: סעיף 7ג(א) סיפא לחוק ההוצאה לפועל קובע כי במידה והחייב לא הרים את נטל ההוכחה או לא הביא את המידע כאמור, מבלי ליתן הסבר סביר, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לעניין הליכי מסירת מידע על החייב בלא הסכמתו, הטלת הגבלות לפי פרק ו'1 {שנכנס לתוקפו בתיקון מס' 29 לחוק ההוצאה לפועל} והליכי הבאה לפי פרק ז'2 לחוק ההוצאה לפועל.

שאלה: האם רשם ההוצאה לפועל מוסמך ליתן צו תשלומים נגד חייב, בלא שהחייב הוזמן לחקירת יכולת ועל סמך תצהיר הזוכה-המשיב?
תשובה: ב- בר"ע (ב"ש) 18/93 {לקסר סולומון נ' בנק הפועלים בע"מ, תק-מח 93(2), 1009 (1993)} בית-המשפט בקבלו את הערעור קבע, תוך שהינו מחזיר את הדיון בתיק ללשכת ההוצאה לפועל לצורך חקירת יכולת המערער-החייב, כי בתיק אין ולו מסמך אחד המעיד על כך שנערכה למערער חקירת יכולת או שהוזמן לחקירה שכזאת ומשכך, יש לבצע למערער חקירת יכולת.
נדגיש כי במקרה זה, בא-כוח המשיב טען בפני בית-המשפט, כי המערער הוזמן לחקירת יכולת. בית-המשפט בפסק-דינו קבע, כי בא-כוח המשיב, חרף הצהרתו, לא הצליח להוכיח טענה זו ועל-כן קבע, כי המערער לא הוזמן לחקירה.

שאלה: אימתי יש להגיש בקשה לצו תשלומים?
תשובה: חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או שיעורים שנקבעו כאמור בסעיף 7(א) לחוק ההוצאה לפועל, יגיש לרשם ההוצאה לפעול, תוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה, בקשה לתשלום החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שיציע בהתאם ליכולתו {ראה סעיף 7א(א) לחוק ההוצאה לפועל}.

שאלה: מהם המסמכים שעל החייב לצרף לבקשתו לצו תשלומים?
תשובה: הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר מצבו הכלכלי ובדבר יכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק לרבות פרטים בדבר הנכסים, ההכנסות והחובות שלו ושל בן זוגו, של ילדיו הקטינים ושל ילדיו הבגירים הגרים עמו, פרטים בדבר תאגידים שבשליטתו או בשליטתם, פרטי חשבונות בנק של החייב ושל בן זוגו הגר עמו; כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע ומסמכים בדבר כתובתו, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה המצויים בידי כל גורם לרבות בידי גוף ציבורי {ראה סעיפים 7א(א)(1) ו- 7א(א)(2) לחוק ההוצאה לפועל}.

שאלה: כיצד על לשכת ההוצאה לפועל לנהוג כאשר מוגשת לה בקשה לצו תשלומים ללא הצהרה וללא מסמכים?
תשובה: סעיף 7א(א1) לחוק ההוצאה לפועל קובע מפורשות כי לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה שלא צורפו לה הצהרה מנומקת הנתמכת במסמכים או שלא צורף לה כתב ויתור על סודיות.

שאלה: לאחר הגשת הבקשה לצו תשלומים, כיצד על רשם ההוצאה לפועל לנהוג?
תשובה: רשם ההוצאה לפועל רשאי להיעתר לבקשת החייב ולתת צו תשלומים, לאחר שבדק את יכולת החייב על יסוד עיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה {ראה סעיף 7א(ג) לחוק ההוצאה לפועל} או לדחותה או להזמין את החייב לחקירת יכולת במעמד הזוכה כאמור בסעיף 67 לחוק ההוצאה לפועל.

שאלה: האם בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל לבקש מן החייב להמציא לו מסמכים נוספים?
תשובה: כן. בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל להורות לחייב להמציא מסמכים נוספים לתמיכה בבקשתו לצו תשלומים.

שאלה: כיצד על החייב לנהוג מרגע שהגיש את בקשתו לצו תשלומים ועד להכרעת רשם ההוצאה לפועל בבקשתו לצו תשלומים?
תשובה: על החייב לשלם את החוב בשיעורים שהציע בבקשתו וכל עוד לא החליט רשם ההוצאה לפועל אחרת ובשים-לב כי הסכום שהציע החייב לא יהיה נמוך מן הסכום שנקבע בתקנות {ראה סעיף 7א(ד) לחוק ההוצאה לפועל}.

שאלה: האם ניתן להיחקר בהליך של חקירת יכולת באמצעות שיחת ועידה בווידאו וזאת במקרה והחייב אינו נמצא בארץ?
תשובה: ב- בר"ע (ת"א-יפו) 2091/02 {אבנר חדד נ' בנק דיסקונט, תק-מח 02(3), 1884 (2002)} עסקינן בחייב תושב ואזרח צרפת, אשר נגדו מתנהל תיק הוצאה לפועל שפתח המשיב-הבנק, ובמסגרתו של תיק ההוצאה לפועל הוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ. בשל כך חושש החייב להגיע לארץ ולהיחקר שמא לא יוכל לצאת מן הארץ.
בית-המשפט קבע, תוך שהוא דוחה את טענתו זו של החייב, כי בעל דין אשר חפץ לבוא במסגרתו של סעיף 13(א) לפקודת הראיות, עליו להוכיח כי יש בידו סיבה מוצדקת אשר בגינה יש לבצע החקירה באמצעות וידאו. יתירה מזאת, עליו להוכיח את המרכיב בסעיף "למען הצדק".
במקרה זה, בית-המשפט לא שלל את האפשרות כי במקרים מסויימים, אשר ימדדו על-פי כל מקרה ומקרה, ולאחר שהחייב הוכיח כי יש בידו סיבה מוצדקת ו"למען הצדק", יש לבצע את החקירה באמצעות וידאו. אולם, במקרה דנן, בית-המשפט קבע כי החשש שמא תעוכב יציאתו מן הארץ איננו סיבה טובה להחלת סעיף 13(א) לפקודת הראיות.

שאלה: מיהו הגורם היוזם את חקירת יכולת החייב?
תשובה: הוראת סעיף 67(א) לחוק ההוצאה לפועל קובעת כי רשם ההוצאה לפועל, ביוזמתו או לפי בקשת החייב או הזוכה, לחקור את מצבו הכלכלי של החייב לרבות נכסיו, הכנסותיו וחובותיו וזאת במטרה לבדוק את יכולתו של החייב לעמוד בפסק-הדין שניתן נגדו {בש"א (חי') 13350/05 אריה וינגרטן חברה לבניין ופיתוח בע"מ ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, תק-מח 05(4), 1995 (2005)}.
שאלה: מהו המועד שבו צריך החייב להתייצב לחקירת יכולת?
תשובה: חייב שאיננו מסוגל ואין ביכולתו לשלם את מלוא החוב שנפסק נגדו או שאיננו מסוגל לעמוד בשיעורים שנקבעו לו על-ידי רשם ההוצאה לפועל, עליו להתייצב לחקירת יכולת תוך 21 יום מיום המצאת האזהרה, כאמור בסעיף 7 לחוק.

שאלה: האם חקירת היכולת יכולה להיות בפומבי או יכולה להיות בדלתיים סגורות?
תשובה: חקירת יכולת לחייב תהיה בפומבי או בדלתיים סגורות כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל כאמור בסעיף 67(ג) לחוק ההוצאה לפועל.

שאלה: האם החייב יכול להיחקר בחקירת יכולת בכל לשכת הוצאה לפועל הנוחה לו?
תשובה: על החייב להתייצב בכל לשכת ההוצאה לפועל, הנוחה לו ולפי בחירתו וזאת כאמור בתקנה 12א(א) לתקנות ההוצאה לפועל.

שאלה: אימתי החייב יכול שלא להתייצב לחקירת יכולת?
תשובה: הוראת סעיף 67(א1)(2) לחוק ההוצאה לפועל, העוסקת בהתייצבותו של החייב לחקירת יכולת לא תחול במקרים כגון "טענת פרעתי" {כאמור בסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל} שמעלה החייב או התנגדות לביצוע שטר {כאמור בסעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל} שמגיש החייב.
במקרה ובקשתו של החייב ב"טענת פרעתי" או התנגדותו לביצוע שטר נדחית, יראו את מועד הדחייה כמועד קבלת האזהרה, ואז יהא על החייב לשקול את צעדיו, קרי, האם לבקש חקירת יכולת לדוגמה וכדומה.

שאלה: כיצד תתנהל חקירת יכולת החייב על-פי תקנה 12א(ב) לתקנות ההוצאה לפועל?
תשובה: תקנה 12א(ב) לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי בהגיע החייב לחקירת יכולת יהא עליו לבצע את הפעולות הבאות: להשיב, בהצהרה, על שאלון העוסק ביכולתו הכלכלית; לחתום על כתב ויתור סודיות. לאחר הפעולות כאמור, יקבל החייב מידי רשם ההוצאה לפועל, אישור על התייצבותו לחקירה.

שאלה: האם בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל לקיים חקירת יכולת לחייב שלא בנוכחות הזוכה?
תשובה: סעיף 67(ב1) לחוק ההוצאה לפועל קובע כי במקרה והחייב התייצב לחקירת יכולת כאמור בסעיף 67(א1) לחוק ההוצאה לפועל, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקיים את חקירת היכולת אף ללא הזמנת הזוכה.
כאשר התקיימה חקירת יכולת ללא הזמנת הזוכה, רשאי הזוכה לבקש מרשם ההוצאה לפועל לקיים חקירת יכולת נוספת בנוכחותו.

שאלה: האם רשם ההוצאה לפועל מוסמך להזמין מנהלת בחברה לחקירה בעניין חקירת יכולת של אחד העובדים בחברה, במסגרתו של סעיף 67(ב) לחוק ההוצאה לפועל הקובע כי "בחקירת יכולת רשאי רשם ההוצאה לפועל להזמין לחקירה את החייב וגם עדים"?
תשובה: ב- רע"א 200/98 {רוחמה כלפוס נ' יפה ברעם, פ"ד נב(2), 39 (1998)} קבע בית-המשפט כי מעיון בהחלטותיה של רשם ההוצאה לפועל, זאת שניתנה לפני חקירתה של המשיבה והן זאת שניתנה משהופסקה חקירתה, עולה מפורשות כי מטרת חקירתה של המשיבה היתה לשפוך אור על יכולתו האמיתית של החייב.
משכך, טענתה של המשיבה, כי רשם ההוצאה לפועל התכוונה לבדוק את יכולתה הכלכלית שלה, איננה נכונה.

שאלה: מהם המקרים בהם החייב לא יידרש לחקירת יכולת כפי שדורש סעיף 67(א1) לחוק ההוצאה לפועל?
תשובה: תקנה 12א(ה) לתקנות ההוצאה לפועל, קובעת כי ישנם מקרים בהם החייב לא יידרש לחקירת יכולת כפי שדורש סעיף 67(א1) לחוק ההוצאה לפועל. ואלה המקרים:
א. במקרה והחייב הוא תאגיד;
ב. החייב הוכרז חייב מוגבל באמצעים על-פי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל;
ג. החייב הגיש, תוך 21 יום, בקשה בטענת "פרעתי" ובקשתו לא נדחתה;
ד. החייב הגיש במועד, התנגדות לביצוע שטר או תביעה על סכום קצוב וכל עוד בקשתו לא נדחתה;
ה. במקרים בהם בקשת הביצוע היא לפסק-דין למזונות, מימוש משכון, מימוש משכנתה וכל פסק-דין אחר שאין בו חיוב כספי.
שאלה: האם רשם ההוצאה לפועל בבואו ליתן החלטתו לאחר חקירת היכולת, רשאי להסתמך על יכולתו הכלכלית הפוטנציאלית של החייב?
תשובה: רשם ההוצאה לפועל במסגרת שיקוליו בקביעת שיעורו של צו התשלומים, רשאי לשקול לא רק את השתכרותו הריאלית של החייב, אלא, גם את כישוריו ואת יכולת השתכרותו הפוטנציאלית של החייב {רע"א 7/98 סולטן משה נ' שפיגל ואח', החלטה מיום 5.1.98 אשר פורסמה באתר האינטרנט של בתי-המשפט}.

שאלה: האם תשלומים חודשיים בגין חוב בהוצאה לפועל מעכבים נקיטת הליכים אחרים לשם גביית חוב הזוכה?
תשובה: תשלומים חודשיים בגין חוב בהוצאה לפועל אינם מעכבים נקיטת הליכים אחרים לשם גביית חוב הזוכה.
קביעת שיעורים לתשלום חוב איננה מעכבת הליכי הוצאה לפועל ואין בה דבר כדי למנוע מהנושה מלנקוט בכל האמצעים האחרים שהחוק מקנה לו לשם גביית חובו {ע"א 199/62 משיח נ' א.ב ואח', פ"ד טז(3), 2301 (1962)}.
צו תשלומים אינו מונע כשלעצמו נקיטת הליכים לשם מימושו של פסק-הדין, כגון עיקול מיטלטלין, עיקול מקרקעין, עיקול נכסים שבידי צד שלישי, כינוס נכסים. כל ההליכים אינם תלויים זה בזה, והאחד איננו מוציא את משנהו. ניתן לבצע את ההליכים הללו, כולם או מקצתם, ככל שיש בהם צורך לשם מימוש פסק-הדין {ע"א 353/69 צרפתי נ' שטרמן, פ"ד כג(2), 8, 10 (1969); ה"פ (ת"א-יפו) 200381/04 האן גיל ואח' נ' דדוש ברוך ואח', תק-של 04(4), 7643 (2004)}.

שאלה: האם רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע תשלומים חודשיים מעבר למה שמבקש הזוכה?
תשובה: רשם ההוצאה לפועל בבואו לקבוע את התשלומים, אותם יישא החייב, לאחר חקירת יכולתו, איננו רשאי לקבוע את גובה התשלומים מעבר למה שמבקש הזוכה.
ב- בר"ע (חי') 1788/04 {מנחם מיכלוביץ נ' שושנת הכרמל (גולן) בע"מ, תק-מח 05(1), 4792 (2005)} בית-המשפט של ערעור קבע כי הזוכה ביקש להטיל על החייב בסכום של 5,000 ש"ח לחודש ובפועל רשם ההוצאה לפועל הטיל על החייב תשלום של 6,500 ש"ח ובמעשה כמו זה יש מן הפסול.
ב- בר"ע (ב"ש) 54/95 {מאיר זונדרלינג נ' הבנק הבילאומי, תק-מח 95(2), 212 (1995)} רשם ההוצאה לפועל בבאר-שבע בהחלטתו קבע כי למבקש כושר השתכרות של 3,600 ש"ח לחודש ובעקבות קביעה זו, חייב את המבקש לשלם את חובותיו למשיב בתשלומים חודשים של 2,400 ש"ח.
המבקש שלא השלים עם קביעתו זו של רשם ההוצאה לפועל ערער על ההחלטה. במקרה זה עלו שתי שאלות: האחת, האם רשאי היה ראש הוצאה לפועל, בהיעדר נתונים מספיקים, לקבוע כושר השתכרות על דרך האומדן? השניה, האם רשאי היה רשם ההוצאה לפועל לקבוע, כושר השתכרות שכזה ולחייב את המבקש בתשלומים?
באשר לשאלה הראשונה, בית-המשפט משיב בחיוב ובלבד שנערכה לחייב חקירת יכולת נאותה ויכולת התשלום שלו נשקלה באורח ענייני {ראה גם ע"א 5877/92 שפיר יוסף נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מז(4), 710 (1993)}.
אף לשאלה השניה, בית-המשפט משיב בחיוב, שכן, מעיון בפרוטוקול החקירה ובמסמכים שהוגשו ניתן לראות כי המבקש היה מיוצג על-ידי עורך-דין וכי נערכה למבקש חקירה יסודית וממצה וכל טענותיו נבחנו ונשקלו.
זאת ועוד. המבקש מקבל מבניו את כל הדרוש לו לצורך מגורים, מחייה ונסיעות ושוויים של כל אלה מגיע לאלפי שקלים נטו בחודש. ולכן, אם מצרפים לכך את הסכום שמקבל המבקש לפי תלוש המשכורת שלו, אין מנוס מן המסקנה שיכולתו של המבקש – החייב, עולה בהרבה על הסכום שהציע ועל-כן, צדק רשם ההוצאה לפועל כאשר השית על המבקש את התשלומים החודשים שהשית.
לכל זאת, יש להוסיף את החלטתו של רשם ההוצאה לפועל הקובעת כי המבקש יהיה רשאי לחזור ולבקש חקירה חוזרת באם יצביע על שינוי נסיבות או טענה המצדיקה חקירה חוזרת.

שאלה: האם העובדה כי אישה המשתכרת מספיק כדי לפרנס אותה ואת בעלה החייב, מצדיקה כדי לקחת את כל הכנסת הבעל-החייב כדי לשלם את חובו?
תשובה: ב- ע"א 67/69 {שרה עמרני נ' אליעזר זמיר, פ"ד כג(1), 815 (1969)} קבע בית-המשפט כי העובדה שהאישה משתכרת מספיק כדי לפרנס את עצמה ואת בעלה-החייב, אינה מצדיקה לקחת את כל הכנסת הבעל-החייב, כדי לשלם את כל חובו, שכן, בחקירת יכולת חוקרים את מצבו האמיתי של החייב ובודקים כיצד הוא יכול למלא אחרי פסק-הדין שניתן כנגדו, ולא חוקרים את יכולתו של אדם אחר אף אם הוא בן זוגו שאינו נושא כלל בחובה חוקית לפרנס את החייב או לפרוע את חובותיו.
לאור הנ"ל, קבע בית-המשפט, כי אין להשאיר את החייב-הבעל, ללא קיום עצמי שיזדקק לחסדי אשתו שתפרנסו.

שאלה: מה דינם של תשלומי מזונות?
תשובה: מן השילוב של הוראת סעיף 69(ד) לחוק ההוצאה לפועל והוראת סעיף 69(ה) לחוק ההוצאה לפועל עולה כי בגין תשלומי מזונות שהצטברו בשל אי-פירעון במועד, יכול רשם ההוצאה לפועל, אם ראה הצדקה לכך, להפנות את בעלי הדין לבית-המשפט כדי שהמבקש יוכל לבקש שינוי השיעורים שנקבעו שכן, מטרת ההליך איננה לשנות את שיעורו של החוב, אלא, להבטיח כי החוב שנפסק ישולם לזוכה לשיעורים ובאופן שלא תיפגע יכולת הקיום הבסיסית של החייב.
ב- בר"ע (חי') 126/96 {שגיא זאב נ' שגיא דליה, תק-מח 97(3), 558 (1997)} המבקש כלל לא פנה לרשם ההוצאה לפועל בבקשה להפנותו לבית-המשפט ועל-כן אין בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל לקבוע את השיעורים על דעתו, אלא היה עליו להעביר את הדיון לבית-המשפט.
כאשר רשם ההוצאה לפועל בהחלטתו כותב כי ישנה הסכמה כללית של הצדדים לפנות לבית-המשפט על-מנת שזה יסייע להם ליישב את המחלוקת – פניה שכזו מחוסרת כל עילה {תמ"ש (ת"א-יפו) 65921/98 כ.ר נ' כ.ע, תק-מש 05(1), 162 (2005)}.

שאלה: מהי סמכותו של רשם ההוצאה לפועל על-פי סעיף 69 לחוק ההוצאה לפועל?
תשובה: בבחינת חוב מזונות שנצבר לתקופת העבר, בהתאם לסעיף 69(ה) לחוק ההוצאה לפועל, על בית-המשפט לדאוג לכך שהחייב לא ייוותר, בלא אמצעי קיום מספיקים, ולו משום כבודו כאדם {תמ"ש (ת"א) 83670/00 פלונית (קטינה) ואח' נ' פלוני, תק-מש 01(2), 1163 (2001); רע"א 4905/98 פרופ' יוסף גמזו נ' נעמה ישעיהו ואח', תק-על 01(1), 1440 (2001)}.
חוק ההוצאה לפועל דן בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל, והוא אינו דן, אלא במקרים חריגים ביותר, בסמכותו של בית-משפט. גם סעיף 69(ד) לחוק ההוצאה לפועל איננו עוסק בסמכותו של בית-המשפט לשנות, "אם ראה הצדקה לכך", שיעורים שנקבעו בפסק-דין, אלא, הוא עוסק בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל להפנות בעלי דין "אם ראה הצדקה לכך, לבית-המשפט" {רע"א 4905/98 פרופ' יוסף גמזו נ' נעמה ישעיהו ואח', תק-על 01(1), 1440 (2001)}.
משמעות סעיף 69 לחוק ההוצאה לפועל היא כי רשם ההוצאה לפועל לא יקיים, על-פי בקשת החייב או הזוכה, חקירת יכולת במקרה שהתשלומים נקבעו על-ידי בית-המשפט בין בפסק-דין ובין בהחלטה {לפי סעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל "פסק-דין" משמעו פסק-דין או החלטה אחרת של בית-משפט בעניין אזרחי}, אלא, יעביר את התיק לדיון בפני בית-המשפט {בש"א (י-ם) 1075/05 לוי תמי נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, תק-של 05(4), 8049 (2005)}.

שאלה: האם "טעמים מיוחדים שיירשמו" כאמור בסעיף 69(ה) לחוק ההוצאה לפועל צריכים לעמוד לנגד עיניו של רשם ההוצאה לפועל או שמא לנגד עיניו של בית-המשפט הדן בבקשה בעניין השיעורים של תשלומי המזונות שהצטברו או אולי לנגד עיני רשם ההוצאה לפועל ובית-המשפט גם יחד?
תשובה: בית-המשפט קבע כי "הטעמים המיוחדים שיירשמו" הם טעמיו של רשם ההוצאה לפועל ולא של בית-המשפט הדן בבקשה {רע"א 4905/98 פרופ' יוסף גמזו נ' נעמה ישעיהו ואח', תק-על 01(1), 1440 (2001)}.

שאלה: מתי יתקיימו אותם "טעמים מיוחדים שיירשמו" כאמור לעיל?
תשובה: בית-המשפט קבע כי "טעמים מיוחדים" מתקיימים בכל מקרה בו מוכח, להנחת-דעתו של רשם ההוצאה לפועל, כי בלא קביעת שיעורים לחוב המזונות, לא יוכל החייב לקיים את עצמו {רע"א 4905/98 פרופ' יוסף גמזו נ' נעמה ישעיהו ואח', תק-על 01(1), 1440 (2001)}.

שאלה: האם חייב רשאי להגיש בקשה לשינוי צו תשלום או הוראת תשלום? ואם כן, אימתי?
תשובה: סעיף 69ב לחוק ההוצאה לפועל קובע כי חייב רשאי, בכל עת, להגיש בקשה לשינוי הוראת תשלום שניתנה לפי סעיף 69א לחוק ההוצאה לפועל או לשינוי כל צו תשלומים שניתן לפי חוק זה, אם חל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו.
נעיר כי הוראות סעיף 7א לחוק ההוצאה לפועל יחולו, בשינויים המחוייבים, על בקשה לשינוי כאמור בסעיף 69ב לחוק ההוצאה לפועל.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

חקירת יכולת ותשלום החוב לשיעורים