עשיית מעשה (סעיף 63 לחוק)

שאלה: מה דינה של עשיית מעשה על-פי סעיף 63 לחוק ההוצאה לפועל?
תשובה: דין פסק-דין בפשרה כדין פסק-דין רגיל לעניין אכיפתו בהליכי ההוצאה לפועל. בהיעדר הוראה נוגדת, דיני ההוצאה לפועל על פסקי-דין מוחלים על מימוש החיובים הכלולים בפסק-דין שהושג בפשרה.
זהו הכלל הרחב. לכן, סעיף 63 לחוק ההוצאה לפועל חל גם על פסק-דין בפשרה.
יתרה מזאת. פעמים אין מגע הדדי או קשר תקין בין חייב וזוכה לפי פסק-הדין. במקרים אלו, קיים חשש כי קיום החיוב לא ייעשה בצורה ראויה על-ידי החייב.
כדי לייעל ולקצר את הליך אכיפת חיובי פסק-הדין, ניתן לנקוט בהליך לפי סעיף 63 לחוק ההוצאה לפועל ולגבות את ההוצאות הסבירות והמאושרות מהחייב לפי סעיף 9 לחוק ההוצאה לפועל. כמובן שאין באמור כאן כדי למצות את סוגי הנסיבות בהן ניתן ליישם הוראותיו של סעיף 63 הנ"ל.
מטרת הליכי ההוצאה לפועל היא אכיפת החיובים הטמונים בפסק-הדין. ההוצאה לפועל אינה ערכאת ערעור. חובת ההוצאה לפועל לאכוף פסק-דין בין שהוא נכון ומדוייק ובין שהוא שגוי.
אכיפת החיוב מחייבת את הבנת מהותו ומשמעותו. השלב הראשון באכיפת החיוב הינו שלב ההבנה והפרשנות. כל הפעלה של פסק-דין גוררת אחריה את פרשנותו. אולם, מקום בו יש אי-בהירות, יש לעולם לזכור כי שיקול-הדעת של ההוצאה לפועל הוא מוגבל לפי עצם טיבו וטיבעו. מקום בו הבנת החיוב ופרשנותו אינם עולים מתוך פסק-הדין ונסיבותיו, רשאי רשם ההוצאה לפועל לפנות לבית-המשפט לצורך הבהרת פסק-הדין.
במקרים של חוסר בהירות יידרש, איפוא, השלב השני באכיפת החיוב, היינו, שלב הבהרת פסק-הדין לפי סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל. פניה לפי סעיף 12 הינה של רשם ההוצאה לפועל. היא איננה פניית הצדדים עצמם {לעניין זה ראה גם רע"א 6856/93 בנימין חוטר נ' גבריאל מוקד, פדאור 94(3), 322 (1994)}.

שאלה: מהם העקרונות המנחים באשר לאכיפתו של צו שיפוטי באמצעות סעיף 6 לפקודת בזיון בית-המשפט?
תשובה: עיקרון מרכזי בהחלטה האם יש להפעיל את מנגנון האכיפה על-פי פקודת הבזיון הינו כי יש לאכוף צו שיפוטי על-ידי אמצעי הכפיה החמור פחות מבין אלה המתאפשרים.
במילים אחרות, אין ליתן צו על-פי סעיף 6 לפקודת הבזיון אם יש דרך חלופית לאכיפה. עיקרון זה כונה "עיקרון הדרך החמורה פחות".

שאלה: האם פסק-דין שניתן בפשרה ניתן לאכיפה בלשכת ההוצאה לפועל?
תשובה: דין פסק-דין בפשרה כדין פסק-דין רגיל לעניין אכיפתו בהליכי ההוצאה לפועל. בהיעדר הוראה נוגדת, דיני ההוצאה לפועל על פסקי-דין מוחלים על מימוש החיובים הכלולים בפסק-דין, שהושג בפשרה {רע"א 6856/93 בנימין חוטר נ' גבריאל מוקד, פדאור 94(3), 322 (1994)}.

שאלה: מה דינם של פסקי-דין ובהם, בין היתר, ניתנים הוראה לנתבעים/המשיבים לסלק ידם מכל החלקה לפי הממצאים שבחוות-דעת המומחה מטעם בית-המשפט וכמו-כן ניתן צו הריסה לקיר הקיים ולהחזרת המצב לקדמותו?
תשובה: ב- בש"א 2727/05 {זועבי עבדאל רחמאן ואח' נ' חסן עבד אלחלים עומרי, פדאור 05(19), 371 (2005)} קבעה כב' השופטת ר' נדאף כי משחלף המועד והמשיבים לא ביצעו את פסק-הדין הוגשה בקשה זו לאכוף עליהם את ביצוע פסק-הדין לפי פקודת בזיון בית-המשפט.
במקרה דנן, עסקינן בפסק-דין לצו עשה בו חוייבו המשיבים לסלק כל מבנה קיים במקרקעין בהם מחזיקים המבקשים.
גם אם ביצוע פסק-הדין, ביחס לחיובים בגינם הוגשה בקשה זו, כרוך בתשלום הוצאות הכרוכות בהריסת מבנה קיים ולסילוק יד על-ידי אדם אחר שימונה על-פי חוק ההוצאה לפועל, המבקשים רשאים בהתאם לסעיף 63(ב) לחוק ההוצאה לפועל לקבל החזר הוצאות אלו מהמשיבים.
המשיבים הוכיחו לכאורה כי פעלו בתום-לב, לאור העובדה כי בא-כוח המשיבים החל לנהל משא-ומתן רציני עם המבקשים מיד לאחר שניתן פסק-הדין.
לאור האמור בסעיף 63 לחוק ההוצאה לפועל וכן לאור ההלכה הפסוקה נחה דעתו של בית-המשפט כי מעשה ההריסה לרבות פינוי וסילוק יד בהתאם לפסק-הדין, ניתן להיעשות על-ידי אדם אחר, ולפיכך ברור, כי המבקשים יכולים לקבל סעד זה בדרך של פניה ללשכת ההוצאה לפועל.
במקרה דנן, בית-המשפט לא שוכנע כי יש במקרה זה להעדיף הליכים על-פי פקודת בזיון בית-המשפט, על פני הליכי ההוצאה לפועל.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

עשיית מעשה (סעיף 63 לחוק)