שאלות ותשובות בהוצאה לפועל
הפרקים שבספר:
- בעלי תפקידים
- בקשת ביצוע (סעיפים 6 עד 7ג לחוק)
- נקיטת הליכים (סעיפים 8 עד 18 לחוק)
- טענת "פרעתי" (סעיף 19 לחוק)
- גביית יתר (סעיף 20 לחוק)
- הוצאה לפועל במסלול מקוצר
- עיקול מיטלטלין
- עיקול מקרקעין
- עיקול בידי צד שלישי
- כינוס נכסים
- מסירת נכס (סעיף 61 לחוק)
- מסירת קטין (סעיף 62 לחוק)
- עשיית מעשה (סעיף 63 לחוק)
- פינוי מקרקעין (סעיף 64 לחוק)
- טענות צד שלישי (סעיף 65 לחוק)
- הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו
- חקירת יכולת ותשלום החוב לשיעורים
- חייב מוגבל באמצעים
- צווי הבאה וצווי מאסר
- ביצוע צווי הבאה וצווי מאסר
- מהותה של חסינות
- איחוד תיקים
- חיוב שדינו כפסק-דין (סעיף 81 לחוק)
- מימוש משכנתה (סעיף 81ב1 לחוק)
- המצאת אזהרה
- התנגדות לביצוע שטר
- הסמכות המקומית והעניינית לדון בהתנגדות לביצוע שטר והדיון בה
- החובה לצרף את העתק הבקשה לביצוע והשיקים להתנגדות
- עיכוב ביצוע
- עקרונות יסוד בהליך "סדר דין מקוצר"
- שטר לביטחון
- אין חבות בלי חתימה, חתימה שזוייפה או שנחתמה שלא ברשות וחתימה בתוקף הרשאה
- אוחז כשורה
- הודעת-חילול, דין היעדר הודעה וחבותם של הצדדים
- שינוי השטר
- זקיפת הכנסות הביצוע (סעיף 75 לחוק)
- ריבוי הליכים ופסקי-דין ועודף שבידי רשם ההוצאה לפועל (סעיפים 76 ו- 77 לחוק)
- מות החייב (סעיף 78 לחוק)
- ביצוע הליכים וצווים (סעיף 79 לחוק)
- ערר וערעור (סעיף 80 לחוק)
- תיקון טעות (תקנה 123א לתקנות)
- הארכת מועדים ופגרה
- ביצוע תביעה על סכום קצוב (סעיף 81א1 לחוק)
ערר וערעור (סעיף 80 לחוק)
שאלה: מהן הדרכים לתקיפת החלטות שניתנו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל?תשובה: החוק מכיר בשלוש קבוצות של דרכים לתקיפת החלטות שניתנו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל: הראשונה, הדרך הנקובה בסעיף 80(א) לחוק ההוצאה לפועל, לפיה כל החלטה של מנהל לשכת ההוצאה לפועל בתוקף סמכותו על-פי סעיף 4א לחוק ההוצאה לפועל ניתנת לערעור בדרך של ערר לרשם ההוצאה לפועל. סמכויותיו של מנהל לשכת ההוצאה לפועל שזורות לכל אורכן של תקנות ההוצאה לפועל.
השניה, כל הצווים והחלטות של רשם ההוצאה לפועל, לסוגיהן, לרבות החלטותיו בעררים כמפורט בסעיף 80(א) לחוק ההוצאה לפועל, ניתנים לערעור ברשות רשם ההוצאה לפועל או שופט בית-משפט השלום לפני בית-משפט השלום.
השלישית, ערעור על החלטה לפי סעיפים 19, 25, 48 ו- 58 לחוק ההוצאה לפועל יהא בזכות.
שאלה: מה הדין לעניין ביצוע פסק-דין של בית-המשפט לענייני משפחה?
תשובה: על-אף הוראת סעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל, ערעור בעניין ביצוע פסק-דין בענייני משפחה, לרבות ערעור על החלטה לפי סעיפים 19, 25, 48 ו- 58 לחוק ההוצאה לפועל, יידון בזכות לפני בית-המשפט לענייני משפחה ובפני שופט אחד {ראה סעיף 80(ב1) לחוק ההוצאה לפועל}.
שאלה: האם הגשת ערר או ערעור או בקשת רשות לערער מעכבת את ההליך?
תשובה: כאשר הוגש ערר או ערעור או בקשת רשות לערער לפי סעיף 80 לחוק ההוצאה לפועל, אין בכך כדי לעכב הליך, אולם רשאי רשם ההוצאה לפועל או בית-המשפט שהוגש לפניו הערר או הערעור או בקשת רשות לערער רשאי להורות על השהיה או עיכוב, ורשאי הוא להתנות את ההשהיה או את העיכוב במתן ערובה להנחת-דעתו {ראה סעיף 80(ג) לחוק ההוצאה לפועל}.
שאלה: ערר על-פי פעולה של מנהל לשכת ההוצאה לפועל, לפי סעיף 80(א) לחוק ההוצאה לפועל – למי יוגש?
תשובה: ערר על-פי פעולה של מנהל לשכת ההוצאה לפועל, לפי סעיף 80(א) לחוק ההוצאה לפועל, יוגש בכתב לרשם ההוצאה לפועל {ראה תקנה 118(א) רישא לתקנות ההוצאה לפועל}.
שאלה: מהו המועד שבו יוגש הערר על-פי פעולה של מנהל לשכת ההוצאה לפועל?
תשובה: הערר יוגש בתוך שלושה ימים מהיום שנודע לעורר על הפעולה {תקנה 118(א) לתקנות ההוצאה לפועל}.
שאלה: כיצד ינהג רשם ההוצאה לפועל כאשר הוגש לו ערר על-פי תקנה 118(א) לתקנות ההוצאה לפועל?
תשובה: רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט על סמך כתב הערר בלבד. במידה וראה רשם ההוצאה לפועל צורך לברר טענותיהם של העורר או של הנוגעים בדבר, רשאי הוא להורות ולהמציא העתק מהערר לכל צד מעוניין, ולתת להם הזדמנות להשמיע טענותיהם לפניו בכתב או בעל-פה {ראה תקנה 118(ב) סיפא לתקנות ההוצאה לפועל}.
שאלה: האם על החלטת רשם ההוצאה לפועל להיות מנומקת?
תשובה: כן {ראה תקנה 118(ג) לתקנות ההוצאה לפועל}.
שאלה: מה הדין אשר לרשות לערער כאמור בתקנה 119(א) לתקנות ההוצאה לפועל?
תשובה: רשם ההוצאה לפועל בתתו החלטה או צו שאין בהם ערעור בזכות יכול לכלול בהם רשות לערער. במידה ורשם ההוצאה לפועל לא עשה כן – רואים אותו שהוא סירב לתת הרשות האמורה.
שאלה: במידה וניתנה רשות לערער, מהו המועד להגשת הערעור?
תשובה: כאשר ניתנה רשות לערער, יוגש הערעור תוך עשרים ימים מיום מתן ההחלטה או הצו, אם ניתנו בפני המערער או מיום שהומצאו לו אם ניתנו שלא בפניו {ראה תקנה 119(ב) לתקנות ההוצאה לפועל}.
שאלה: מה הדין כאשר בעל דין רואה עצמו נפגע על-ידי החלטה או צו של רשם ההוצאה לפועל, ולא קיבל רשות לערער לפי תקנה 118(א) לתקנות ההוצאה לפועל?
תשובה: הרואה עצמו נפגע על-ידי החלטה או צו של רשם ההוצאה לפועל, ולא קיבל רשות לערער לפי תקנה 118(א) לתקנות ההוצאה לפועל, רשאי לבקש רשות לערער מאת שופט של בית-משפט שלום שבתחום סמכותו נמצאת הלשכה שבה ניתנו ההחלטה או הצו {ראה תקנה 119(ד) לתקנות ההוצאה לפועל}.
שאלה: מהו המועד להגשת רשות לערער על-פי תקנה 119(ד) לתקנות ההוצאה לפועל?
תשובה: בקשת רשות לערער לפי תקנה 119(ד) לתקנות ההוצאה לפועל תוגש תוך עשרים ימים מיום מתן ההחלטה או הצו, אם ניתנו בפני הצד המבקש לערער או מיום שהומצאו לו, אם ניתנו שלא בפניו.
נדגיש כי הבקשה תפרט את נימוקי הערעור ויצורפו אליה תצהיר לאימות העובדות, העתק מאושר מההחלטה או הצו שעליה מערערים והעתק מכל מסמך אחר שעליו מסתמך המערער.
שאלה: האם החלטה המרשה לערער ניתנת לערעור?
תשובה: החלטה המרשה לערער אינה ניתנת לערער {ראה תקנה 119(ו) לתקנות ההוצאה לפועל}.
שאלה: מה הדין לעניין הגשת הערעור?
תשובה: כאשר ניתנה רשות לערער ובית-המשפט לא דן בערעור כאמור בתקנה 120(א) לתקנות ההוצאה לפועל או שהיה על ההחלטה ערער בזכות, יוגש הערעור תוך עשרים ימים מיום מתן הרשות לערער או מיום ההחלטה שהערעור עליה הוא בזכות, אם ניתנו בפני המערער או מיום שהומצאו לו, אם ניתנו שלא בפניו {ראה תקנה 120(ב) לתקנות ההוצאה לפועל}.

