מות החייב (סעיף 78 לחוק)

שאלה: כיצד יש לפעול במות החייב?
תשובה: סעיף 78 לחוק ההוצאה לפועל יוצר רציפות מלאה בביצוע הליכי ההוצאה לפועל שאינם נקטעים ואינם נפסקים עם מותו של החייב. ההליכים נמשכים כסדרם מכיוון שהחוב העומד למימוש איננו חובם האישי של היורשים, אלא חובו האישי של החייב, ומשום כך, גם אם היורשים הם קטינים, אין בכך כדי להפסיק את הליכי הביצוע, שכן, עליהם לשלם את חובו של המוריש מתוך העזבון שנפל בחלקם וממנו בלבד.
קטין שזוכה בעזבונו של חייב, אין לו חסינות בפני פירעון החוב רק בשל היותו קטין, ואין הזוכים צריכים להיפגע מכיוון שחייב מסויים השאיר אחריו יורשים קטינים {בר"ע (מחוזי-ת"א) 302/93 אהובה דוד נ' בנק הפועלים, פ"מ נג(ב), 248, 249}.
החוב הפסוק נפרע מתוך נכסיו של החייב שנכללים בעזבונו, ואין צורך באישור כלשהו של בית-המשפט לשם המשכת הליכי ההוצאה לפועל נגד קטינים.
יתרה מכך, כל ויתור שנעשה על-ידי החייב בתוקף הוראה חוקית, מחייב גם את כל אלה שבאים מכוחו באותו נכס ונמצאים שם בזכותו {בר"ע (מחוזי-ת"א) 302/93 אהובה דוד נ' בנק הפועלים, פ"מ נג(ב), 248}.
אין לילדי החייב מעמד מיוחד בהחזקת הדירה, ושהותם בה היא מכוחו של החייב, ולכן: אם יפונה החייב מהדירה בהליכי הוצאה לפועל כדין, יהיה עליהם לצאת מהדירה עם ההורה החייב.
ברור אם כן כי כאשר מדובר בחייבת שנפטרה, ואשר על-פי סעיף 78 לחוק ההוצאה לפועל ניתן לנקוט הליכים נגד עזבונה. עם זאת, לצורך נקיטת הליכים נגד עזבון חייב, יש תחילה לברר אילו נכסים נכללים בין נכסי העזבון.
לפיכך, גם אם קבלן ההוצאה לפועל החזיק בידו צו תקף, ולכאורה מותר היה לו להמשיך בהליך, באשר לא הוגשה כל הודעה על-ידי קרובי החייב, אודות פטירתו, הדעת נותנת כי במקרה שמסתבר לו פתאום כי החייב אינו בין החיים יותר, יפסיק את הפעולה, יצור קשר טלפוני עם בא-כוח הזוכה, או עם המוציא לפועל, ויבקש לקבל הוראות.

שאלה: האם מות החייב מפסיק הליכי מימוש משכנתה גם אם נשארו אחריו קטינים שעלולים להתפנות מהכנס הממושכן?
תשובה: ב- רע"א 1871/04 {בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' עזבון המנוח חרדאן מוחמד ז"ל, פדאור 04(18), 152 (2004)} קבע בית-המשפט כי אין לילדי החייב מעמד מיוחד בהחזקת הדירה, ושהותם בה היא מכוחו של החייב, ולכן, אם יפונה החייב מהדירה בהליכי הוצאה לפועל כדין, יהיה עליהם לצאת מהדירה עם ההורה החייב.
לאור הוראת סעיף 78 לחוק ההוצאה לפועל, היוצרת רציפות מלאה בביצוע הליכי ההוצאה לפועל, אשר אינם נקטעים ואינם נפסקים עם מות החייב, לעזבון המנוח אין חסינות בפני פרעון החוב. החוב הפסוק נפרע מתוך נכסיו של המנוח, החייב, הנכללים בעזבונו ואין צורך באישור כלשהו של בית-המשפט לשם המשכת הליכי ההוצאה לפועל.

שאלה: האם כל ויתור על זכות שנעשה על-ידי החייב בתוקף הוראה חוקית, מחייב גם את כל אלה שבאים מכוחו ונמצאים בזכותו בדירה?
תשובה: ב- בר"ע 302/93 {אהובה דוד נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"מ נג(ב), 248} קבע בית-המשפט כי הזכות לדיור חלוף קיימת כאשר מקרקעין שעוקלו משמשים, כולם או מקצתם, בית מגורים לחייב.
רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות, כי המקרקעין המעוקלים לא יימכרו, אלא-אם-כן הוכח תחילה, להנחת-דעתו, שיהיה לחייב ולבני משפחתו הגרים עימו מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף.
הוראה זו חלה גם על ביצועה של המשכנתה או מימוש של משכון. אלא-אם-כן נאמר במפורש בשטר המשכנתה שהחייב לא יהיה מוגן לפי סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל {יש לשים-לב כי סעיף 38 תוקן לרבות סעיפיו השונים – הערת המחברת - א.מ.}. מקרה זה שאנו דנים בו אינו בא, כל עיקר, בגידרו של החיוב להעמיד למבקשים סידור חלוף, ואלה שני הטעמים לכך:
הראשון, אין מדובר כאן על מקרקעין מעוקלים, אלא על מקרקעין ממושכנים; ההוראה המחייבת מתן סידור חלוף מתייחסת, במקורה, למקרקעין מעוקלים בלבד, אולם, היא חלה גם על מקרקעין ממושכנים, רק אם לא נכללה בשטר המשכנתה הוראת ויתור מפורשת על ההגנות המוקנות לפי סעיף 33 לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב) וסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל. תנאי זה אינו חל בענייננו, מכיוון שאין מדובר כאן על מקרקעין מעוקלים אלא ממושכנים, וכן אין מדובר על שטר משכנתה שלא נכלל בו ויתור על ההגנות הנ"ל.
השני, שטר המשכנתה נושא ענייננו כולל בחובו הוראה מפורשת (סעיף 22), לפיו לא יהיה החייב מוגן לפי הוראות סעיפים 38 לחוק ההוצאה לפועל וסעיף 33 לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב). הוראת ויתור זו שיחררה את הזוכים מהצורך למצוא לחייב ולבני משפחתו סידור חלוף אילו היה החייב בין החיים בעת שהגיע השלב של מימוש המשכנתה.
בית-המשפט אינו סבור, כי המצב המשפטי משתנה לרעת הזוכים רק מכיוון שהחייב הלך לעולמו. הטלת סידור חלוף על הזוכים, לטובת בני משפחתו של החייב לאחר פטירתו, מהווה פגיעה בזכויות מוקנות של הזוכים והטלת חובה שלא היתה מוטלת עליהם כאשר החייב היה בין החיים. זכויותיהם של הזוכים אינן יכולות להיפגע רק מכיוון שהחייב הלך לעולמו, ואין הם (הזוכים) חבים לבני משפחתו של החייב יותר ממה שהם חבו כלפיו בעת שהיה עדיין בין החיים.
עיקרו של דבר הוא, שכל ויתור על זכות - שנעשה על-ידי החייב בתוקף הוראה חוקית - מחייב גם את כל אלה שבאים מכוחו ונמצאים בזכותו בדירה נושא הדיון. אם החייב ויתר כדין על זכותו לדיור חלוף, והוא אכן ויתר על כך, בא ויתור זה ופועל את פעולתו גם על בני משפחתו שהתגוררו איתו בדירה.
לאור האמור לעיל קבע בית-המשפט כי העתירה לקביעת סידור חלוף נדחית גם היא.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

מות החייב (סעיף 78 לחוק)