botox
הספריה המשפטית
שאלות ותשובות בהוצאה לפועל

הפרקים שבספר:

ריבוי הליכים ופסקי-דין ועודף שבידי רשם ההוצאה לפועל (סעיפים 76 ו- 77 לחוק)

שאלה: האם חוק ההוצאה לפועל מעניק לזוכה שפעל ראשון בהוצאה לפועל עדיפות על פני זוכים אחרים?
תשובה: חוק ההוצאה לפועל איננו מעניק לזוכה שפעל ראשון בהוצאה לפועל עדיפות על פני זוכים אחרים. לפיכך, זוכה שגרם למינויו של כונס נכסים בהוצאה לפועל, איננו רוכש לעצמו זכות עדיפה על פני הזוכים האחרים, וזכותו ניצבת בדרגה זהה לזכותם {ע"א 584/81 הכונס הרשמי נ' קרני, פ"ד לו(3), 752, 753 (1982); בר"ע 2130/02 מיסטר מאני ישראל בע"מ נ' שמואל מטלון, פדאור 03(6), 455 (2003)}.
סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל מציג הסדר ממצא לאופן חלוקת התקבולים שנתקבלו בהליכי ההוצאה לפועל שלפי חוק ההוצאה לפועל. ההסדר האמור אינו מבחין בין זוכים שנקטו הליכים כלשהם נגד החייב, למעט העדפת תשלום האגרות וההוצאות שהוציא הזוכה שהצליח לגבות כספים מהחייב.
הסדר זה כפוף להוראות שבסעיף-קטן (ב) לעניין חוב מזונות וסעיף-קטן (ג) בדבר קדימות הקבועה בדין אחר.
עיקול איננו מעניק למעקל כל זכות קדימה או עדיפות כלשהי על-פי דין וסעד העיקול איננו אלא "סעד דיוני, שבא לייחד נכס מסויים לצורך הליכי ההוצאה לפועל, ולמנוע מבעל הנכס מלהוציא את המעוקל מרשותו או מלשעבדו לאחר"{בר"ע 2307/05 ר.מ צמיגי אחים (1995) בע"מ נ' אברהם גולדברג כונס נכסים, פדאור 05(19) 521 (2005)}.
אין באיחוד תיקי הוצאה לפועל נגד חייב או בהצטרפות זוכה לתיק הוצאה לפועל כדי לייתר את הוראות סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל לעניין אופן חלוקת התקבולים מהליכי הוצאה לפועל ו/או לשנות מפרשנות סעיף 76 שלעיל.
התכלית של איחוד תיקי ההוצאה של חייב נועדה למנוע הליכי הוצאה לפועל כפולים שיש בהם כדי להכביד על החייב, בלא שיהיה בהם כדי להגדיל את התקבולים בהליכים אלה במקום שהחייב מוגבל באמצעים. ועוד. הצטרפות זוכה להליכי הוצאה לפועל שנקט זוכה אחר אינה מקנה לו זכות קדימה כלשהי בקבלת התקבולים שהתקבלו בהליכי הוצאה לפועל מעבר לקבוע בסעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל {ראה תקנה 28(ג) לתקנות ההוצאה לפועל}.
מצוות סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל - ריבוי הליכים, זוכים ופסקי-דין - היא ההוראה המנווטת את פעילות לשכת ההוצאה לפועל. ניסיון לגבות כספים רק בדרך של הטלת עיקול על כספי הלשכה אינו אלא כביש עוקף דיני הוצאה לפועל וההכרה בהם כענף עצמאי של הדין.
רשם ההוצאה לפועל משול לקברניטה של אוניה הנעה על מים סוערים. המתח נוצר מהתחרות בין זוכה לבין חייב ובין זוכים שונים לבין עצמם. ושוב, היה והוטל עיקול זמני שכזה על-ידי בית-משפט, ואף אושר העיקול מכוח מתן פסק-דין, הרי על רשם ההוצאה לפועל לדון בשאלת חלוקת כספים המצויים בלשכה על-פי המפתח של דיני הוצאה לפועל.
ב- ע"א 584/81 {כונס הנכסים הרשמי נ' עו"ד קלמן קרני, פ"ד לו(3), 756-747 (1982)} קבע בית-המשפט כי בהיעדר הוראה מפורשת אין חוב פלוני זוכה לעדיפות על פני חובות אחרים כחוב מובטח או חוב בדין קדימה.
ב- בר"ע 2307/05 {ר.מ צמיגי אחים (1995) בע"מ נ' אברהם גולדברג - כונס נכסים, פדאור 05(19), 521 (2005)} קבע בית-המשפט כי עיקול איננו מעניק למעקל כל זכות קדימה או עדיפות כלשהי על-פי דין וסעד העיקול איננו אלא "סעד דיוני שבא לייחד נכס מסויים לצורך הליכי ההוצאה לפועל, ולמנוע מבעל הנכס מלהוציא את המעוקל מרשותו או מלשעבדו לאחר".


שאלה: מתי מתבצע יידוע בדבר פניה להליכי פשיטת רגל על-פי סעיף 77א לחוק ההוצאה לפועל?
תשובה: סעיף 77א לחוק ההוצאה לפועל קובע כי במקרה ורשם ההוצאה לפועל, נוכח לדעת, לאחר שבירר את יכולתו של החייב לקיים את פסק-הדין, כי אין תועלת בניהול הליכי הוצאה לפועל נגד החייב, על רשם ההוצאה לפועל למסור לחייב ולזוכה מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליכי פשיטת הרגל.
ממקרא סעיף 77א לחוק ההוצאה לפועל, אנו סבורים כי מסירת מידע בדבר הליכי פשיטת הרגל הינה מחובתו של רשם ההוצאה לפועל וכל עוד ברור לו כי הליכי ההוצאה לפועל – לא יהיו יעילים.
זאת ועוד. בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל להורות על השהיית הליכי הוצאה לפועל, כולם או חלקם, במקרה ושוכנע כי הדבר מוצדק, לתקופה סבירה שיקבע, שתאפשר לחייב לפנות לבית-המשפט המוסמך לשם פתיחת הליכי פשיטת רגל.