הודעת-חילול, דין היעדר הודעה וחבותם של הצדדים

שאלה: האם חובה ליתן הודעת-חילול למושך השיק?
תשובה: סעיף 47 לפקודת השטרות קובע כי יש ליתן למושך השיק, הודעת-חילול. משלא נעשה כך ואין בשטר כל הוראה בדבר תנאי הפוטר את הנושה מלשלוח הודעת-חילול, הרי מופטרים המושך או המסב מחבותם על-פי שטר זה.

שאלה: האם הצגת השטר לפירעון והודעת-חילול מהווים תנאי מוקדם להטלת חבות על המושך או המסב?
תשובה: כן.

שאלה: האם זכות החזרה אל מושך השטר והמסב מותנית במשלוח הודעת-חילול?
תשובה: זכות החזרה של האוחז אל המושך והמסב מותנית במשלוח הודעת-חילול, כאמור בסעיף 47 לפקודת השטרות.

שאלה: אימתי צריכה להינתן הודעת-החילול?
תשובה: ההודעה צריכה להינתן מיד לאחר החילול או תוך זמן סביר לאחר החילול כאמור בסעיף 48(12) לפקודה. ההודעה יכולה שתינתן בכתב או בעל-פה ויכולה שתינתן בכל ביטוי שיש בו כדי לזהות את השטר ושממנו משתמע שהשטר חולל במיאון או באי-פירעון כאמור בסעיף 48(5) לפקודה.
ב- בש"א (נת') 3575/05 {גולן יצחק נ' תרשיש שרון, תק-של 2006(2), 5126 (2006)} דחה בית-המשפט את טענת המבקש כי לא קיבל הודעת-חילול, שכן, המבקש הודה בחקירתו הנגדית כי המשיב פנה אליו, טרם פתיחת תיק ההוצאה לפועל, בבקשות להחזיר לו את התשלום שהוא שילם.
ב- ת"א (ת"א-יפו) 210048/02 {פרויקט היהלום מ.ישראל נ' מנחם ז'קלין, תק-של 2005(3), 6400 (2005)} דחה בית-המשפט את התביעה כנגד הנתבעת. בית-המשפט קיבל את עדותה של הנתבעת לפיה מעולם לא נשלח לה מכתב התראה על חוב כספי כלשהו שהיא חייבת לתובעת. בנוסף, קבע בית-המשפט כי "מחקירתה הנגדית של הנתבעת נראה, כי מכתב התראה בעניין החוב, נשלח לנתבעת ממשרדו של עו"ד אבולוף, ואולם היות והתובעת לא הציגה לי מכתב דרישה כאמור, או אישור מסירה חתום על-ידי הנתבעת, לפיכך, ולאור סעיף 47 לפקודת השטרות הקובע, כי כל מושך או מסב שלא ניתנה להם הודעת-חילול מופטר, פטורה הנתבעת מתשלום עבור השיקים הנתבעים."
ב- ת"א (ת"א-יפו) 19818/04 {שובייב יורי נ' ספוטניק רשת עיתונים ארצית בע"מ ואח', תק-של 2005(2), 20212 (2005)} קבע בית-המשפט כי "משלא הוצגו השיקים לפירעון, ממילא הם לא חוללו באי-פירעון ועל-כן, הסוגיה של מתן הודעת-חילול כלל אינה מתעוררת". בנוסף, "התובע הודה כי לא נתן הודעת-חילול, מאותו הטעם של אי-הצגת השיקים לפירעון - הוא לא ראה בכך כל טעם". בית-המשפט הדגיש כי "אי-מתן הודעת-חילול מהווה הוא כשלעצמו עילה לדחיית תביעה שיטרית, מקום שלא קיים צידוק חוקי לכך לפי סעיף 49(ב) לפקודת השטרות."

שאלה: אימתי קמה עילת התביעה?
תשובה: הלכה היא כי "כל עוד לא עבר יום הפירעון אין האוחז יכול לבוא בטענה אל החייב משום שלא פרע. לפיכך, עילת התובענה לא קמה לאוחז אלא למן תחילת מחרת היום" {ע"א 114/62 יואכים קורצמן נ' יוסף מיכלסון, פ"ד טז 2677 (1962)}.
ב- ע"א (חי') 16/75 {לזניק נ' ברסלמן פ"מ תשל"ה(ב), 403} קבע בית-המשפט כי "עילת תביעה בשיק נולדת, בדרך-כלל, אחרי מתן הודעת-חילול לפי סעיף 47 לפקודת השטרות, מיום זה מתחיל מירוץ ההתיישנות לפי סעיף 96(א) לפקודת השטרות. אם קיים פטור מהודעת-חילול, נולדת עילת התביעה עם הצגת השיק לפירעון ואי-כיבודו על-ידי הבנק, לפי סעיף 44(א) לפקודת השטרות" {ראה גם ת"א (חד') 1292/04 מסרי עאיד נ' סובחי מוחמד דקה, תק-של 2005(2), 25142 (2005); השוו גם ע"א 776/80 ISRAEL BRITISH BANK נ' עזבון וולטר נתן ויילאמס ז"ל, פ"ד לח(3), 645 (1989)}.
ב- ת"א (אש') 473/03 {סיאני שרית נ' אלבז מוטי, תק-של 2004(1), 3953 (2004)} קבע בית-המשפט כי משלא חוללו השיקים ולא נשלחה הודעת-חילול, לא קמה עילת תביעה.

שאלה: מהו המועד להעלאת הטענה בדבר משלוח הודעת-חילול מצד התובע ומצד הנתבע (המתגונן)?
תשובה: כידוע הבקשה לביצוע שטר הופכת לכתב תביעה בסדר דין מקוצר מיד עם הגשת ההתנגדות, ולכן חובה על התובע להקפיד ולערוך את הבקשה כך שתמלא אחר כל התנאים הדרושים להראות את עילת התביעה.
אחד הפרטים אותם צריכה הבקשה להכיל הוא תיאור השטר והעובדות הנוגעות להחזקתו בידי המבקש ושאר העובדות המשמשות עילה לבקשה.
ישנם מקרים, בהם עולה כי תובע לא ממלא ו/או שוכח למלא את "חלק ו" לבקשת הביצוע, המפרט את עילת התביעה. כך לדוגמה על התובע לפרט האם השיק נשוא ההתנגדות חולל ואם לאו, האם השיק הוצג לפירעון ולחילופין האם היתה סיבה לאי-הצגת השיק, האם התובע שלח הודעת-חילול ולחילופין האם היה פטור ממתן ההודעה.
ב- ע"א 117/68 {ברנח בע"מ נ' יעקב צור, פ"ד כב(2), 633 (1968)} קבע בית-המשפט כי משלוח הודעת-חילול או פטור ממנו הינו חלק מעילת התביעה, ואי-ציונו בכתב התביעה (הבקשה לביצוע) צריך לזכות את הנתבע במחיקה מחוסר עילה. לעניין זה, י' זוסמן גורס בספרו {סדר הדין האזרחי, עמ' 139} כי "חשיבות מרובה נודעת לשאלה 'מה הן העובדות המהוות את עילת התביעה?' - לא רק על שום שכתב התביעה שאינו מראה עילה, דינו להימחק, ולא רק על שום שהבאת עובדות מיותרות על-ידי התובע עלולה לגרום הבאת ראיות שלא לצורך."
לא אחת, מגיש הנתבע-מתנגד בקשה למחיקת התביעה מחמת היעדר עילת תביעה. בבקשתו זו, טוען הנתבע-מתנגד כי התובע-אוחז בשטר, נמנע מלפרט את עילת התביעה ובענייננו, אי-פירוט הסעיף האם נשלחה הודעת-חילול ואם לאו.
אין מחלוקת כי הבקשה לביצוע שטר כמוה ככתב תביעה. לכן, על מגישה לציין את העובדות המקימות לו את עילת תביעתו, קרי, לפרט האם ניתנה הודעת-חילול ואם לאו.
אנו סבורים כי אין על מגיש הבקשה לביצוע לצרף לבקשת הביצוע גופה העתק מהודעת-החילול, שכן, יוכל להגישה עת יגיש ראיותיו ודי אם יטען בבקשה לביצוע כי נשלחה הודעת-חילול.
על-אף האמור, נתקלנו במקרים, בהם גם בעת הדיון לגופו נמנע התובע להמציא לבית-המשפט את הודעת-החילול שנשלחה לנתבע. במקרה כגון זה, אם התובע לא ימציא את הודעת-החילול - תידחה תביעתו בעניין זה שכן, התובע לא הצליח להוכיח טענותיו.
ב- ת"א (ת"א-יפו) 59440/03 {שחף לווי פיננסי בע"מ נ' הקו הנכון בע"מ, תק-של 2004(2), 13286 (2004)} קבע בית-המשפט כי "התובעת, הטוענת למשלוח הודעת-חילול לפנים משורת הדין, יכולה היתה ליתר את הדיון בסוגיה זו אילו היתה מצרפת העתק הודעת-החילול הנדונה. כבעלת מערכת הפועלת בהיקף של כמיליון שיקים בשנה, השולחת הודעות-חילול רבות, וודאי מיומנת היא אף בשמירה ובאחזור מסמכים באשר לפעילותה השוטפת. לכן, תמוהה בעיני העובדה שלא בחרה לצרף את הודעת-החילול, או לחילופין את הנוסח או הטופס הסטנדרטי לדבריה, הנשלח על ידה כעניין שבשגרה."
כלומר, לא די בהעלאת טענה כי ניתנה הודעת-חילול, אלא, על התובע גם להוכיחה כדבעי וכנדרש במשפט אזרחי.
ב- בש"א (אש') 1279/03 {ישראל שרל אזרואל נ' ר.ד.ג טקס בע"מ, תק-של 2004(1), 1823 (2004)} טען המבקש כי לא נשלחה אליו הודעת-חילול כנדרש על-פי פקודת השטרות. המבקש טען, כי בבקשה לביצוע השטר, הסעיף העוסק בהודעת-החילול – לא מולא על-ידי המשיבה וזאת בניגוד לסעיפים האחרים אותם מילאה בכתב ידה ולכן יש לקבל את טענתו ומנגד לקבוע כי המשיבה לא יכולה להפריך את הצהרת המבקש בנושא זה.
בית-המשפט קבע כי "המשיבה, אשר ניסחה את דבריה בהקפדה מרובה, לא טענה בשום מקום כי נשלחה הודעת-חילול, ומיותר לציין כי אף לא צירפה הודעה שכזו. משנשמט העניין מן הבקשה לביצוע - אין לה להלין אלא על עצמה."
ב- בש"א (נת') 3028/02 {דבוש רפאל נ' גולדברט מיכאל, תק-של 2003(2), 16746 (2003)} טען המבקש כי לא נשלחה לו הודעת-החילול וכי הבקשה לביצוע שטר לא מגלה עילה. בבקשה לביצוע המשיב לא ציין האם השיק הוצג, האם ניתנה הודעת-חילול והאם יש פטור מחובת ההצגה.
בית-המשפט הדגיש כי "לצורך הגשת הבקשה לביצוע השתמש המשיב בטופס מודפס, בו כלולות כל הטענות האפשריות, אך הואיל והוא לא מחק את המיותר, סותרים הדברים זה את זה" {ראה גם ע"א 211/73 אמין מחמד שורפה נ' פימה וקסלר, פ"ד כח(1), 512 (1974)}.
עוד קבע בית-המשפט כי הבקשה כמות שהיא, דינה להימחק, אולם, לאור השלב המוקדם שבו נמצא התיק, "מחיקת התביעה ללא התרת התיקון של כתב התביעה תפגע פגיעה חריפה בבעלי הדין" ולכן הורה למשיב לתקן את כתב התביעה.
לעניין תיקון כתב תביעה נעיר כי "גישת בתי-המשפט לתיקון כתבי טענות היא ליברלית, מן הטעם כי, בדרך-כלל, התיקון נועד להועיל לבעלי הדין להגיע לגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת ביניהם וכך לייעל את ההליך המשפטי" {ראה בר"ע (ת"א-יפו) 1491/01 עופר נמרודי נ' ספקטור דוד, תק-מח 2002(3), 2279 (2002); א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שישית) 120}.
כמו שמוטלת על התובע החובה לפרט את הטענה בדבר הודעת-החילול כך גם קיימת חובה על הנתבע לטעון הטענה בדבר היעדר הודעת-חילול בהזדמנות הראשונה שניתנה לו, קרי, בתצהיר התומך את בקשת רשות להתגונן.
כך לדוגמה, ב- ת"א (ת"א-יפו) 95623/98 בן ציון לוי נ' רון יניב, תק-של 2002(2), 21100 (2002)} דחה בית-המשפט את טענת הנתבע כי לא קיבל הודעת-חילול וזאת מחמת העובדה כי לטענה כאמור, אין כל זכר בתצהירי הנתבע שניתנו בתמיכה לבקשות ההתנגדות שהיו לכתבי הגנה ובתצהיר עדות ראשית שהגיש הנתבע.
ב- בש"א (ת"א-יפו) 184751/05 {עדיקה שושנה נ' סאינט לקת בע"מ, תק-של 2006(1), 23950 (2006)} המבקשת לא חזרה על הטענה כי לא קיבלה הודעת-חילול. על-פי ההלכה הפסוקה, רואים את המבקשת כאילו זנחה טענה זו. יתר-על-כן, "כלל גדול , הנקוט בידי בית-משפט זה, הוא שאם אין בעל-דין מעלה בסיכומי טענותיו טענה מסויימת, משמעות הדבר היא שאף אם הועלתה טענה זו על-ידיו קודם לכן, הרי הוא נחשב כמי שזנחה" {ע"א 401/66 ברוריה מרום נ' בן ציון מרום פ"ד כא(1), 673 (1967); ע"א 54/82 אדמונד לוי נ' עזבון המנוח עפאנה מחמוד מחמוד, פ"ד מ(1), 374 (1986)}.

שאלה: האם ניתן לוותר על מתן הודעת-חילול?
תשובה: אחד הפטורים משליחת הודעת-חילול הוא במקרה והמושך ויתר על ההודעה במפורש או מכללא, מראש או בדיעבד. ב- ת"א (פ"ת) 2354/00 {סיגנלור בע"מ נ' אלישיב יחזקאל, תק-של 2002(2), 15859 (2002)} קבע בית-המשפט כי "מקום בו ביקש הנתבע מן התובעת לאורך התקופה, שלא להגיש השיקים לביצוע 'עד שיסתדר' וכך היה משלם תמורת חלקם בשיקים אחרים עד שחדל - הביע בכך ויתור מכללא למשלוח הודעת חלול, שכן בבקשתו זו הביע דעתו שהשיקים לא יפרעו."
כאשר מושך השיק מבטיח לאוחז כי ישלם את השיק שחולל, הרי בעשותו כן, מוותר מכללא על הודעת-החילול {ע"א 198/75 חזן נ' כמאל, פ"ד ל(1), 421 (1975)}. דין זהה למסב השטר.

שאלה: האם ניתן לחייב מסב?
תשובה: אוחז השיק-התובע, רשאי לתבוע את המושך, כאמור לעיל או את המסב וזאת רק אם הציג את השטר לפירעון כראוי לפני הנמשך-הבנק ושלח למושך או למסב, בהתאם לנסיבות של אותו מקרה, הודעה על חילולו {ת"א (ת"א-יפו) 182222/02 עופות גבריאלי (1991) בע"מ נ' חבושה רז, תק-של 2006(4), 26495 (2006)}.
אחריות של מסב היא אחריות על-תנאי. סעיף 55(ב)(1) לפקודת השטרות קובע כי אחד התנאים להטלת אחריות על מסב שטר הוא שינקטו ההליכים הדרושים לאחר החילול, לרבות מתן הודעת-חילול.
תוצאות ההסבה הינן שההסבה עושה את המסב ערב, ובתנאי שהשטר יוצג כראוי, ויחולל - קודם לדרישת האוחז לפירעונו, וההליכים הדרושים לאחר החילול גם הם ננקטו כראוי {ת"א (ת"א-יפו) 86588/01 דיין דוד נ' ימין חי ראובן, תק-של 2003(2), 11974 (2003)}.

שאלה: האם ניתן ליתן הודעת-חילול לבן משפחה או על-ידי מורשה של האוחז?
תשובה: ישנם מקרים, בהם אוחז השיק שולח הודעת-חילול לבן משפחה של מושך השיק ובכך לגישתו, מקיים את מצוות הפקודה בדבר מתן הודעת-חילול.
אנו סבורים כי לא בכל מקרה, ועל-אף היחסים הקרובים בין מושך השיק ובן משפחתו (אב ובן, בעל ואישה לדוגמה), אין ללמוד על קיומה של שליחות רק מעצם הקרבה המשפחתית.
חיזוק לדברים אלה מצאנו {בש"א 17307/03 וולך רחל נ' ארביב יהודה, עמ' 2, פורסם באתר האינטרנט של בית-המשפט העליון ביום 10.8.04}. בעניין וולך המדובר היה בבני זוג. בית-המשפט קבע כי אין ללמוד מקרבה זו של בני הזוג (החיים חיים משותפים) כי המדובר בשליחות.
שאלה: האם יש לשלוח הודעת-חילול כאשר "ניתנה הוראת ביטול"?
תשובה: סעיף 49(ב)(3)(ה) לפקודת השטרות מעניק פטור ממשלוח הודעת-חילול למושך אשר ביטל את הוראת הפירעון, קרי, נתן הוראות ביטול לשיק {"נ.ה.ב"} {ראה גם בש"א (ת"א-יפו) 180375/06 לורטאן סחר נ' אפיקס מט"מ בע"מ, תק-של 2007(3), 4718 (2007); ת"א (י-ם) 7095/01 כהן ירון פיננסים בע"מ נ' נחלת הכרמל נכסים בע"מ, תק-של 2004(2), 11013 (2004); בש"א (ת"א-יפו) 185581/03 שוחמי שרון ואח' נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, תק-של 2004(2), 20937 (2004); ע"א 385/65 שינארוף נ' זניט, פ"ד כ(1), 346 (1966)}.
במקרה של הוראת ביטול על-ידי מושך השיק, ההנחה היא, כי מי שנותן הוראת ביטול, איננו זקוק להודעת-חילול, שכן, חזקה עליו שידע כי הוראת הביטול שנתן גרמה לחילול השיק באי-פירעון.
טענה של פטור שכזה, היא טענה שיטרית, ולכן אין מקום לקבוע כי הנתבע מופטר מלשלם את השטר לפי הוראת סעיף 47 לפקודת השטרות, בתור מי שלא קיבל הודעת-חילול.
יחד עם זאת, כאשר התנהגות התובע משקפת נורמת התנהגות בלתי-סבירה ובלתי-זהירה ממי שאוחז בשטר, ובוודאי כאשר האוחזת בשטר היא חברה העוסקת בנכיון שטרות. ובשים-לב, כי ב- ת"א (ת"א-יפו) 58498/03 {אביב שני פיננסים בע"מ נ' שמעון שמעון, תק-של 2005(1), 10434 (2005)} קבע בית-המשפט כי "דרכו של אוחז בשטר היא להודיע למושך על חילולו באי-פירעון, גם כאשר סיבת החילול היא הוראת ביטול. אם לא עשה כן, הרי שכפי שנראה להלן, בנסיבות מסויימות הוא עלול להיחשב כמי שפעל בחוסר תום-לב וברשלנות אם נגרם נזק למושך. לפיכך, גם אם על-פי דיני השטרות אין צורך במתן הודעת-חילול במקרה כזה, הרי שאין בכך משום סתימת הגולל על טענות הגנה שיסודן בעיקרון תום-הלב ובדיני הנזיקין."
ביטולו של שיק על-ידי המושך, מעידים על-ידיעה בפועל של המושך השיק אודות ביצוע החילול. פסיקת בתי-המשפט, העדיפה בחינה מהותית של ידיעת המושך על פני דרישה צורנית של הודעת-חילול כתובה. לכן, במקרה כגון זה, מחזיק השיק, פטור ממתן הודעת-חילול {ע"א 198/75 אליאס חזן ואח' נ' כמאל ניהאד, פ"ד ל(1), 421 (1975); ת"א (ת"א-יפו) 59440/03 שחף לווי פיננסי בע"מ נ' הקו הנכון בע"מ, תק-של 2004(2), 13286 (2004)}.

שאלה: האם יש לשלוח הודעת-חילול כאשר החשבון "מוגבל"?
תשובה: סעיף 49(ב)(3)(ד) לפקודת השטרות מעניק פטור ממשלוח הודעת-חילול למושך כאשר השיקים חוללו מסיבת חשבון "מוגבל" {בש"א (נת') 1011/06 סודרי בנימין נ' לוי מרדכי, תק-של 2007(1), 16767 (2007)}. מכאן, אין חובה של הבנק הנמשך כלפי המבקש-אוחז בשיק, לפרוע את השיק {ראה גם ע"א 262/61 חצרוני נ' יעקובי, פ"ד טו(3), 2409 (1961)}.
ב- בש"א (ב"ש) 5490/04 {בוטגיג שושנה נ' ווקניין תומר, תק-של 2005(2), 16532 (2005)} חולל השיק מחמת שהחשבון היה מוגבל. לכן, בהתאם לסעיף 49(ב)(3)(ד) לפקודת השטרות, כאשר בין הנמשך (הבנק) או הקבל לבין המושך אין כל חיוב לקבל את השטר או לפרעו, בהיות חשבון הבנק מוגבל, אין כל חובה ליתן הודעת-חילול.

שאלה: האם יש לשלוח הודעת-חילול כאשר השטר חזר מסיבה "אין כיסוי מספיק"?
תשובה: שיק המוחזר מחמת הסיבה "אין כיסוי מספיק" (א.כ.מ), כמוהו כשיק שניתנה לו הוראת ביטול (נ.ה.ב). במקרה זה, פטור אוחז השיק ליתן הודעת-חילול {ע"א 262/61 חצרוני נ' יעקובי, פ"ד טו(4), 2409 (1961)}. כלומר, משאין בחשבון המושך כיסוי מספיק לפרוע את סכום השיק, הרי אין בין הבנק הנמשך לבין המושך כל חיוב לפרוע את השיק {ת"א (הרצ') 1815/00 מרגוליס רוני נ' בראל איריס, תק-של 2004(3), 23900 (2004)}.

שאלה: האם יש לשלוח הודעת-חילול כאשר השטר חזר מסיבה "נא לפנות למושך"?
תשובה: אנו סבורים כי חילול שיק מסיבה של "נא לפנות למושך", פוטרת את האוחז ממתן הודעת-חילול. בהחזרת השיק, יש משום ראיה לכאורה כי על הבנק לא היתה החובה לפרוע את השיק. נטל ההוכחה רובץ על מושך השיק להוכיח אחרת, קרי, כי היתה חובה על הבנק לפרוע שיק זה {ראה ע"א 219/63 קשביצקי נ' גרבלסקי, פ"ד יח(1), 413 (1964); ע"א 263/65 שרייטר נ' חלץ, פ"ד כ(1), 178 (1966)}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

הודעת-חילול, דין היעדר הודעה וחבותם של הצדדים