חייב מוגבל באמצעים

שאלה: לצורך מה נועד ההסדר של הכרזה של חייב מוגבל באמצעים?
תשובה: ההסדר של הכרזה על חייב מוגבל באמצעים נועד לאפשר לחייבים, אשר אין באפשרותם לפרוע את חובותיהם תוך פרקי הזמן הקבועים בחוק, לפרוע את חובותיהם תוך הגנה על זכויותיהם, ומאידך, ההסדר מאפשר להטיל מגבלות שונות על חייבים, על-מנת שיפרעו את חובותיהם ללא יצירת חובות נוספים באופן בלתי-אחראי.
על-פי מובנן הלשוני הפשוט של הוראות החוק תהליך הכרזתו של חייב מוגבל באמצעים מורכב ממספר שלבים:
א. בשלב הראשון רשאי רשם ההוצאה לפועל להכריז על חייב מוגבל באמצעים, לאחר שהחייב הגיש בקשה למתן צו תשלומים על-פי החוק {סעיף 7א לחוק ההוצאה לפועל} ובבקשתו ביקש לפרוס את חובו לתקופה העולה על התקופות המפורטות בסעיף, בהתחשב בגובה החוב {סעיף 69ג(א) לחוק ההוצאה לפועל}.
ב. בשלב השני ורק לאחר שרשם ההוצאה לפועל הפעיל את שיקול-דעתו והחליט להכריז על החייב מוגבל באמצעים, ניתן צו ביניים בו למעשה קובע רשם ההוצאה לפועל צו תשלומים לפי בקשתו של החייב עד לבדיקת יכולתו הכלכלית {סעיף 69ד לחוק ההוצאה לפועל}.
בצו הביניים מוסמך רשם ההוצאה לפועל גם להטיל על החייב את ההגבלות המפורטות בחוק כדי להבטיח את פירעון החוב ולמנוע יצירת חובות נוספים.
יצויין, כי ישנן הגבלות החלות באופן אוטומטי על החייב עם הכרזתו כמוגבל באמצעים ללא שיקול-דעת של רשם ההוצאה לפועל, כגון: האיסור לייסד תאגיד או להיות בעל עניין בתאגיד.
ג. בשלב השלישי, לאחר מתן צו הביניים, מקיים רשם ההוצאה לפועל בדיקה בדבר יכולת החייב, בין על-פי המסמכים שהגיש ובין באמצעות חקירת יכולת, ובהתאם לבדיקה כאמור נותן צו תשלומים סופי.
לאחר מתן צו התשלומים הסופי על רשם ההוצאה לפועל לקבוע כי החייב מוגבל באמצעים אם אין ביכולתו לפרוע את החוב במשך התקופות הקבועות בחוק, או כי הוא אינו מוגבל באמצעים אם יש ביכולתו לעשות כן {סעיף 69ז(ב) לחוק ההוצאה לפועל}.
במילים אחרות, ההליך הנדרש כדי לקבוע כי החייב מוגבל באמצעים נצרך למספר שלבים אלה: הגשת הבקשה על-ידי החייב למתן צו לתשלומים, הכרזת רשם ההוצאה לפועל כי החייב מוגבל באמצעים, מתן צו ביניים ומתן צו תשלומים סופי לאחר בדיקת יכולת החייב.
ברי, כי לא ניתן להגיע לשלב הסופי מבלי שניתן קודם צו ביניים, אשר הוא לכשעצמו לא יינתן אם לא הכריז רשם ההוצאה לפועל על החייב כמוגבל באמצעים, כאשר הכרזה זו נתונה לשיקול-דעתו של רשם ההוצאה לפועל {בר"ע 678/05 בנק הפועלים בע"מ נ' ראובן רבקה, פדאור 05(19), 834 (2005)}.
לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, רשאי רשם ההוצאה לפועל להכריז על חייב, שהגיש בקשה למתן צו תשלומים לפי החוק, כחייב מוגבל באמצעים. בעניין הכרזתו של חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק - יש לרשם ההוצאה לפועל שיקול-דעת - אם להכריזו כאמור אם לאו, ולא יכול להיות ספק לעניין שיקול-הדעת כאמור.
ואולם, משקויים בירור בדבר יכולתו של החייב כאמור בסעיף 69ז לחוק ההוצאה לפועל, ייתן רשם ההוצאה לפועל צו תשלומים לפי יכולת החייב "ויקבע כי הוא מוגבל באמצעים אם אין ביכולתו לפרוע את החוב במשך התקופה הקבועה בסעיף 69ג (א)" {בר"ע (י-ם) 3110/97 עמנואל גלוברמן נ' בנק לאומי, תק-מח 97(3), 673, 674 (1997)}.

שאלה: הכרזת חייב כמוגבל באמצעים - חובה היא או רשות - אם אין ביכולתו לעמוד בתשלום על צו החיוב בתשלומים?
תשובה: תכליותיו של חוק ההוצאה לפועל בכלל, ותכליותיו של ההסדר בעניין חייב מוגבל באמצעים בפרט, מביאות לכלל מסקנה, כי הסמכות אשר הוענקה לרשם ההוצאה לפועל להכריז על חייב מוגבל באמצעים לאחר בדיקת יכולתו של החייב היא סמכות ברשות, המעניקה לרשם ההוצאה לפועל שיקול-דעת, לבצע איזון בין התכליות והאינטרסים המתנגשים בכל מקרה ומקרה על-פי נסיבותיו, ולקבוע האם יש מקום להכריז על חייב פלוני מוגבל באמצעים אם לאו {בר"ע 678/05 בנק הפועלים בע"מ נ' ראובן רבקה, פדאור 05(19), 834 (2005)}.

שאלה: מהן המטרות של רשימת ההגבלות החלות על חייב המוגבל באמצעים?
תשובה: רשימת ההגבלות הקבועה בסעיף 69ד לחוק ההוצאה לפועל, החלות על חייב המוגבל באמצעים מטרתה למנוע את האפשרות כי החייב ימשיך בפעילות עסקית או אחרת תוך שהינו נהנה ממטריית החוק, אינו מחזיר את חובותיו ואפילו יוצר חובות חדשים.
אחת הדרכים בהם נוקטים חייבים המוגבלים באמצעים או פושטי רגל הינה בדרך של שימוש ב"אנשי קש" להקמת חברות או ניהול עסקים כאשר עסקים אלה לא רק שממשיכים וצוברים חובות אלא שעסקים אלה בעצם משמשים בפועל לקבלת רווחים על-ידי החייב המוגבל באמצעים הנהנה כאמור מהגנת החוק ומתשלומים שבדרך-כלל הינם פעוטים ביותר.
אין ספק שאותם "אנשי קש" שעושים כן במודע מסתכנים בכך שבתי-המשפט "ירימו" את המסך ויחייבום בחובות שנוצרו וכן שתינקטנה נגדם פעולות שעניינן בירור קיומן של עבירות פליליות.
לכלל האישיות הנפרדת יש חריגים. אחד החריגים המובהקים הוא שימוש לרעה במסך ההתאגדות על-ידי נוכלים ורמאים, המקימים ומפילים חברות באופן סדרתי, ללא כוונה מראש לנהל עסק בצורה מסודרת, וללא כל כוונה לפרוע אי-פעם את החובות.
הדין נוקט בשתי שיטות בסיסיות לטיפול בבעיה זו. האחת, היא הרמת מסך ההתאגדות להטלת אחראיות אישית על בעלי המניות. השניה, היא הטלת אחריות ישירה על אורגניה של החברה בגין עבירות ועלויות נזיקיות וחוסר תום-לב מכוח תורת האורגנים.

שאלה: האם יש להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את המבקש בחובות שצברה החברה כלפי המשיבה?
תשובה: נקודת המוצא לדיון בעניין הוא כי בית-המשפט יעשה שימוש זהיר בסמכותו להרים את מסך ההתאגדות החוצץ בין החברה לבעלי מניותיה {ע"א 4606/90 תל מר בע"מ נ' מוברמן, פ"ד מו(5), 353 (1992)}.
ב- בש"א 1472/05 {רושקובסקי בוריס נ' עיריית ראשון לציון, פדאור 05(19), 268 (2005)} קבע בית-המשפט כי בנסיבות העניין אין מקום להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את המבקש בחובותיה של החברה.
יש לציין, כי תכליתה של הרמת המסך הינה למנוע שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של החברה כדי לממש מטרה בלתי-כשרה הרצויה לבעל המניות.
הרמת מסך כזו מכוונת כנגד בעלי המניות, שביקשו לנצל את תורת האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד למטרה לא כשרה, כגון הפקת טובות הנאה לעצמם בדרך של מרמה, כשהם מבקשים להסתתר מאחור המסך החוצץ ולהינצל מחמת תביעתם של הניזוקים או "משבט זעמו" של החוק {ע"א 4606/90 מוברמן ואח' נ' תל מר בע"מ, פ"ד מו(5), 353 (1992); ע"א 9916/02 בן מעש אהרון נ' שולדר חברה לבניה בע"מ ואח', תק-על 04(1), 938 (2004)}.

שאלה: מהו המקרה בו ניתן יהיה להרים מסך התאגדות של חברה ולחייב את מנהליה?
תשובה: ב- ת"א 715614/03 {בזק חב' ישראלית בע"מ נ' סופטווב קופריישין בע"מ, פדאור 04(13), 289 (2004)} קבע בית-המשפט כי במקרה דנן שיתפה האישה פעולה כדי לאפשר לבעלה פושט הרגל לנהל עסקים. יש לזכור שבעלה של הנתבעת לא רשאי היה לנהל עסקים בהיותו במצב פשיטת רגל; הליך פשיטת הרגל נפתח כנגד בעלה של הנתבעת על רקע היותו במצב של חדלות פירעון, שבו חובותיו עלו בהרבה על נכסיו. ההליך מפקיע את בעלותו והחזקתו של פושט הרגל בנכסיו לטובת נושיו. הנאמן בפשיטת רגל תופש את הבעלות בנכסי החייב על-מנת לממשם בערך המקסימאלי לטובת הנושים.
במהלך תקופת פשיטת הרגל, החייב אינו יכול לרכוש בעלות בנכסים חדשים, ולא כל שכן שאין הוא רשאי להקים ולנהל חברות ועסקים. זאת היתה הסיבה לכך שפושט הרגל השתמש בנתבעת על-מנת להקים ולפעול בחברה באמצעותה.
התופעה של שימוש ב"אנשי קש" על-מנת לעקוף את האיסורים שנקבעו בדיני פשיטת הרגל, היא תופעה שאינה תקינה ואין להקל בה ראש. במקרה דנן היתה הנתבעת בעלת מניות ומנהלת בחברה.
מתברר כי האישה אשר ידעה כי בעלה פושט רגל, איפשרה לו להפר הוראות אלה ולשמש כמנהל למעשה של החברה, בעוד שהיא נרשמה כבעלת מניות ומנהלת.
כל האמור מטיל אחריות אישית גם על האישה עקב הפרת ההוראות הנ"ל, שבחוק החברות ופקודת פשיטת הרגל.
הנתבעת פעלה ביודעין. היא ידעה כי בעלה מנוע מניהול עסקים, עקב פשיטת הרגל וסייעה לו לעקוף מגבלה זו. הנתבעת הפיקה תועלת בלתי-מבוטלת מהפעולות המשותפות שעשתה יחד עם בעלה. בני הזוג ניהלו חיים משותפים, נהנו במשותף מההכנסות שהניבו העסקים. הנתבעת קיבלה משכורת באופן שוטף. מכאן הנתבעת נופלת לקטגוריה של האנשים הפועלים בצורה מודעת, ומשתפים פעולה עם נוכלים ואף נהנים מכך מבחינה כלכלית.
קשה להתייחס באמון לטענה שהבעל משך משכורת מהחברה על שמה בלא ידיעתה. בכל מקרה מעצם החיים המשותפים ברור שגם האישה נהנתה מהכספים שנמשכו מהחברה. הבעל ברח מהארץ. אילו לא נמלט, ניתן היה לעכב את יציאתו מהארץ.
ממכלול הראיות ומעדות הנתבעת עולה כי הנתבעת ידעה לפני חתונתה כי בעלה הוא פושט רגל וכי אסור לו לפעול בחברה אך בשל "האהבה", לטענתה, היא הסכימה לחתום על העברת המניות ועל חשבון הבנק. וכאמור הנתבעת טוענת כי בעת פתיחת חשבון הבנק היתה בעלת זכות החתימה הבלעדית בחשבון ולכן לא חששה.
מתברר כי בוצעו פעולות עסקיות רבות במסגרת הפעלת החברה, ובסופו של דבר הגיעה הנתבעת להסדר עם הבנקים לאחר קריסת העסקים. מכאן שקשה לקבל את התמונה שמבקשת הנתבעת להציג כאילו היתה קורבן חסר אונים בידי מניפולטור ונוכל. התמונה האמיתית המצטיירת היא שהנתבעת שיתפה פעולה כל עוד היה הדבר נוח ונושא רווחים. רק משקרסו העסקים והבעל נמלט לחו"ל ניסתה ליצור לעצמה אליבי כאילו פעלה ללא מודעות, הוטעתה ורומתה על-ידי בעלה.
המסקנה היא שיש להטיל על הנתבעת את האחריות לחובות החברה וכל זאת על רקע החובה האישית שחלה על האישה ולהימנע מלאפשר לבעלה פושט הרגל לכהן בחברה. לא רק שאסור היה לאישה לשמש כ"איש קש", אלא גם מוטלת היתה עליה חובה פוזיטיבית למנוע מפושט הרגל לנהל בפועל את החברה.

שאלה: מהו מרשם חייבים מוגבלים באמצעים על-פי סעיף 69ה לחוק ההוצאה לפועל?
תשובה: בידי רשם ההוצאה לפועל מספר מסלולי פתרונות לטיפול בחייב מוגבל באמצעים שדרכו נגועה במרמה בהליך ומדובר בהליכים כגון ההליך הפלילי וקיומו של מרשם חייבים מוגבלים באמצעים לפי סעיף 69ה לחוק ההוצאה לפועל, על-מנת ליידע את הציבור על זהותם של קבוצת החייבים המוגבלים.

שאלה: מה הדין כאשר לחייב מוגבל באמצעים היו ותלויים נגדו מספר תיקים?
תשובה: כאשר חייב הוכרז כמוגבל באמצעים, והיו תלויים ועומדים נגדו מספר תיקים, רשם ההוצאה לפועל ייתן צו לאיחוד תיקים.

שאלה: מה הדין כאשר נפתח תיק נוסף כנגד החייב ולאחר שהחייב הוכרז כחייב מוגבל באמצעים?
תשובה: כאשר נפתח תיק נוסף נגד החייב לאחר שהוכרז כמוגבל באמצעים, יצורף התיק הנ"ל לתיק האיחוד.

שאלה: מה הדין לצווי מאסר או צווי הבאה שניתנו כנגד החייב לפני שהוכרז כמוגבל באמצעים?
תשובה: צווי הבאה או צווי מאסר שניתנו נגד החייב לפני שהוכרז כמוגבל באמצעים וטרם בוצעו, לא יבוצעו אלא במסגרת צו האיחוד.

שאלה: האם מוסמך רשם הוצאה לפועל אשר הכריז על חייב כמוגבל באמצעים ונתן צו איחוד, לבטל את צו האיחוד תוך השארת ההכרזה על החייב כמוגבל באמצעים על כנה? והאם מוסמך רשם ההוצאה לפועל להכריז על חייב כמוגבל באמצעים בלי ליתן צו לאיחוד התיקים המתנהלים נגד אותו חייב?
תשובה: מהוראת סעיף 69ו(א) לחוק ההוצאה לפועל עולה כי, ככלל, משמוכרז חייב אשר מתנהלים נגדו כמה תיקי הוצאה לפועל כמוגבל באמצעים, יינתן אף צו לאיחוד תיקיו אף שאין הוא עומד בדרישות הכספיות הרגילות למתן צו כאמור.
בגישה זו יש היגיון רב. המנגנון של איחוד תיקים טומן בחובו יתרונות עבור החייבים. מתוך מטרה להבטיח כי לא יהיה בהטבות אלו כדי לפגוע בתמריץ החייבים לפרוע את חובותיהם, ועל-מנת להיטיב רק עם חייבים אשר עושים מאמץ לפרוע את חובותיהם במהירות, נדרשים חייבים המבקשים צו איחוד למלא כמה תנאים כספיים. תנאים אלו מצויים בסעיפים 74ו ו-74ט לחוק ההוצאה לפועל.
שונים הם פני הדברים ביחס לחייבים מוגבלים באמצעים, שעליהם מוטלות ממילא מגבלות רבות יחסית. מגבלות אלו אמורות להבטיח כי יהיה לחייבים אלו תמריץ לפעול לפירעון החוב תוך תקופה קצרה ככל הניתן על-מנת שההכרזה עליהם כמוגבלים באמצעים תבוטל.
לפיכך, אין טעם למנוע מהם להיכלל במסלול של איחוד תיקים אך בשל העובדה שבשל מצבם הכלכלי אין הם יכולים למלא את הדרישות הכספיות האמורות. כלומר, אין לדרוש מחייב מוגבל באמצעים, כתנאי לאיחוד תיקים, שיעמוד בדרישות המפורטות בסעיפים 74ו ו- 74ט לחוק ההוצאה לפועל, שהינן כספיות בעיקרן {ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' פואד חדיד, תק-על 2003(2), 1168 (2003)}.

שאלה: האם לרשם ההוצאה לפועל קיים שיקול-דעת לקבוע כי החייב מוגבל באמצעים או שאינו מוגבל באמצעים?
תשובה: לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, רשאי רשם ההוצאה לפועל להכריז על חייב, שהגיש בקשה למתן צו תשלומים לפי החוק, כחייב מוגבל באמצעים. בעניין הכרזתו של חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, יש לרשם ההוצאה לפועל שיקול-דעת - אם להכריזו כאמור אם לאו, ואין יכול להיות ספק לעניין שיקול-הדעת כאמור.
ואולם, משקויים בירור בדבר יכולתו של החייב כאמור בסעיף 69ז לחוק ההוצאה לפועל, ייתן רשם ההוצאה לפועל צו תשלומים לפי יכולת החייב "ויקבע כי הוא מוגבל באמצעים אם אין ביכולתו לפרוע את החוב במשך התקופה הקבועה בסעיף 69ג(א)..."
רואים אנו כי גם לפי סעיף 69ז(ב) לחוק ההוצאה לפועל קיים שיקול-דעת לרשם ההוצאה לפועל לקבוע כי החייב מוגבל באמצעים או שאינו מוגבל באמצעים, הכל - אם יש לחייב יכולת לפרוע את החוב במשך התקופה שנקבעה בסעיף 69ג(א) לחוק ההוצאה לפועל, אם לאו, וזאת לפי סכום החוב:
עד שנתיים בחוב של עד 20,000 ₪; עד שלוש שנים בחוב של עד 100,000 ₪; עד ארבע שנים בחוב העולה על 100,000 ₪ {בר"ע (י-ם) 3110/97 עמנואל גלוברמן נ' בנק לאומי, תק-מח 97(3), 673 (1997)}.

שאלה: כיצד מתבצעת הסרת המגבלות מחייב מוגבל באמצעים?
תשובה: קבע רשם ההוצאה לפועל כי החייב מוגבל באמצעים, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להסיר את ההגבלות שהוטלו על החייב בצו ביניים, כולן או מקצתן, או להוסיף הגבלות לפי סעיף 69ד לחוק ההוצאה לפועל {ראה סעיף 69ח לחוק ההוצאה לפועל}.

שאלה: מה הדין לעניין תוקף ההגבלות על חייב שאינו מוגבל באמצעים?
תשובה: קבע רשם ההוצאה לפועל כי החייב אינו מוגבל באמצעים, רשאי הוא לקבוע כי ההגבלות שהוטלו על החייב בצו ביניים, כולם או מקצתן, יעמדו בתוקפן כל עוד לא נפרע החוב או לתקופה שיקבע, אם ראה כי החייב עלול לסכל את פירעון החוב או כי הדבר דרוש מטעם אחר להבטחת תשלום החוב {ראה סעיף 69ט לחוק ההוצאה לפועל}.

שאלה: אימתי תבוטל הכרזתו של חייב כחייב מוגבל באמצעים?
תשובה: רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, מיוזמתו או על-פי בקשה, לבטל הכרזה של חייב כמוגבל באמצעים, לרבות במקרים של פירעון החוב או של הסכם בין הזוכה לחייב, לעניין פירעון חוב, שאישר רשם ההוצאה לפועל.
נדגיש כי כאשר בוטלה ההכרזה, אזי, בטלות גם ההגבלות שהוטלו על החייב, זולת אם נקבע אחרת כאמור בסעיף 69ט לחוק ההוצאה לפועל {ראה סעיף 69י לחוק ההוצאה לפועל}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

חייב מוגבל באמצעים