שאלות ותשובות בהוצאה לפועל
הפרקים שבספר:
- בעלי תפקידים
- בקשת ביצוע (סעיפים 6 עד 7ג לחוק)
- נקיטת הליכים (סעיפים 8 עד 18 לחוק)
- טענת "פרעתי" (סעיף 19 לחוק)
- גביית יתר (סעיף 20 לחוק)
- הוצאה לפועל במסלול מקוצר
- עיקול מיטלטלין
- עיקול מקרקעין
- עיקול בידי צד שלישי
- כינוס נכסים
- מסירת נכס (סעיף 61 לחוק)
- מסירת קטין (סעיף 62 לחוק)
- עשיית מעשה (סעיף 63 לחוק)
- פינוי מקרקעין (סעיף 64 לחוק)
- טענות צד שלישי (סעיף 65 לחוק)
- הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו
- חקירת יכולת ותשלום החוב לשיעורים
- חייב מוגבל באמצעים
- צווי הבאה וצווי מאסר
- ביצוע צווי הבאה וצווי מאסר
- מהותה של חסינות
- איחוד תיקים
- חיוב שדינו כפסק-דין (סעיף 81 לחוק)
- מימוש משכנתה (סעיף 81ב1 לחוק)
- המצאת אזהרה
- התנגדות לביצוע שטר
- הסמכות המקומית והעניינית לדון בהתנגדות לביצוע שטר והדיון בה
- החובה לצרף את העתק הבקשה לביצוע והשיקים להתנגדות
- עיכוב ביצוע
- עקרונות יסוד בהליך "סדר דין מקוצר"
- שטר לביטחון
- אין חבות בלי חתימה, חתימה שזוייפה או שנחתמה שלא ברשות וחתימה בתוקף הרשאה
- אוחז כשורה
- הודעת-חילול, דין היעדר הודעה וחבותם של הצדדים
- שינוי השטר
- זקיפת הכנסות הביצוע (סעיף 75 לחוק)
- ריבוי הליכים ופסקי-דין ועודף שבידי רשם ההוצאה לפועל (סעיפים 76 ו- 77 לחוק)
- מות החייב (סעיף 78 לחוק)
- ביצוע הליכים וצווים (סעיף 79 לחוק)
- ערר וערעור (סעיף 80 לחוק)
- תיקון טעות (תקנה 123א לתקנות)
- הארכת מועדים ופגרה
- ביצוע תביעה על סכום קצוב (סעיף 81א1 לחוק)
מסירת נכס (סעיף 61 לחוק)
שאלה: מה דין מסירת נכס על-פי סעיף 61 לחוק ההוצאה לפועל?תשובה: מנהל לשכת ההוצאה לפועל שהינו המוציא לפועל של פסק-דין לפינוי מקרקעין מוסמך לפנות את המקרקעין ובנוסף, עליו למוסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק-הדין.
מנהל לשכת ההוצאה לפועל מוסמך להשלים את המלאכה ולמסור את המקרקעין לבעל הדין המעורב, במקרה בו הדיירים המפונים לא מסרו את המקרקעין.
פסק-דין המורה על פינוי מתייחס לא רק לדיירים שהתגוררו בעת נתינתו, אלא גם לגבי דיירים אחרים שנכנסו למקרקעין. שאם לא תאמר כן, הרי כל פסק-דין של פינוי יאויין בקלות רבה וכל אדם שניתן נגדו צו פינוי, יכניס במקומו אחר והתוצאה תהא בלתי-נסבלת והדירה לא תפונה לעולם.
שאלה: האם קיימת סמכות לבית-המשפט להאריך מועד שנקבע בפסק-דין?
תשובה: לכל בית-משפט נתונה, בתנאים מסויימים, סמכות טבועה להאריך מועד שנקבע בפסק-דינו לעשיית דבר.
שאלה: מה מהות סמכותו של בית-המשפט למתן אורכת חסד?
תשובה: ב- ע"א 230/87 {יצחק שקולניק נ' יגאל זכאי, פ"ד מו(3), 279 (1992)} קבע כב' השופט א' מצא כי כוחו של בית-המשפט להושיט סעד של חסד לחייב, אשר לא פרע את חובו במועד שנקבע בפסק-דין, לרבות פסק-דין שניתן על יסוד הסכמת הצדדים, וזאת מחמת נסיבות שנוצרו לאחר מתן פסק-הדין ושלחייב לא היתה שליטה למונען, איננו מעוגן בכל דין, אלא נובע מסמכותו הטבועה והטבעית של בית-המשפט לעשות צדק.
סמכותו של בית-המשפט, להאריך מועד לעשיית דבר שנקבע בפסק-דינו, הוכרה גם ב- ע"א 597/72 {בן שחר נ' מחלב, פ"ד כז(2), 449 (1973)}.
ב- ד"נ 22/73 {בן שחר נ' מחלב, פ"ד כח(2), 89 (1974)} בהתייחסו למהותה של הסמכות האמורה, קבע כב' השופט צ' ברנזון כי הסמכות הטבעית שמדובר בה במשפט זה אינה אלא אותה סמכות מינימאלית בענייני נוהל, יעילות המשפט וצדקתו הדרושה לבית-המשפט כדי שיוכל למלא את התפקיד שלמענו הוא קיים: עשיית משפט צדק. סמכות זו היא הביטוי החיצוני לחוש הצדק הפנימי שהשופט ניחן בו והנותן לו פורקן בעשיה היומיומית שלו.
אך כשם שראוי לו לבית-המשפט, שלא להירתע מעשיית שימוש בסמכותו הטבועה, במקרה שנסיבותיו מחייבות זאת, כך מוטל עליו להישמר מפני עשיית שימוש בסמכות האמורה במקרה שבו אין ההימנעות מכך מובילה לאי-צדק ברור ובולט.
ראוי לזכור שבעצם השימוש בסמכות האמורה יש משום פגיעה בעקרונות הכלליים המקובלים. כן למשל הארכת מועד למילוי חיוב שנקבע בפסק-דין, פוגעת בעיקרון הסופיות של פסק-דין. תוצאה מסתברת מן הניגוד הזה היא שיש מקום להאריך מועד לעשות דבר, שנקבע בפסק-דין סופי רק במקרים נדירים ביותר, כאשר הפגיעה בצדק, היוצאת מאי-התייחסות לבקשה היא קשה ובולטת {דברי השופט ש' לוין ב- ב"ש 79/82 ארגמן חב' לבניין בע"מ ואח' נ' ברנפלד, פ"ד לו(2), 362 (1982)}.
הארכת מועד שנקבע בהסכם בין צדדים שלבקשתם ניתן לו על-ידי בית-המשפט תוקף של פסק-דין פוגעת (ובנוסף לפגיעתה בעיקרון הסופיות של פסק-הדין) גם בחופש התנאה של הצדדים.
כדי שבית-המשפט יעשה שימוש בסמכותו למתן אורכת חסד, צריך שיתקיימו שני תנאים: "שמחדלו של החייב למלא את חיובו בעיתו אכן נבע מכורח נסיבות שנוצרו לאחר פסק-הדין ושלא היו שליטתו ושאם לא תוענק לחייב ארכת חסד למלא באיחור את המוטל עליו, יגרם אי-צדק ברור ובולט" {בש"א 3521/04 סכס יעקוב חשמלאות רכב בע"מ נ' גל אל הסעות בע"מ, פדאור 04(23), 56 (2004)}.