שטר לביטחון

שאלה: מהו שטר לביטחון?
תשובה: שטר ביטחון הוא שטר שמסירתו הותנתה בתנאי. הצדדים מסכימים כי האוחז לא ידרוש את פירעונו, אלא אם יקרה אירוע מוגדר, אשר למען הבטחתו נמסר השטר.
מאחר והחיוב שבהתנאה חל רק על הצדדים הישירים, הרי התנאי המתלווה לשטר ביטחון הוא כי האוחז ישמור אותו בחזקתו ולא יסחר אותו לצד ג'.
אם היווצרותם של הנסיבות אשר סוכמו מראש בין הצדדים ואשר מתירות את השימוש בשטר הביטחון לשם מימוש הביטחון אשר אותו נועד להבטיח, משוחרר האוחז מכל סייג בכל הנוגע לסחרותו של השטר {ראה גם ש' לרנר "שטר ביטחון וזיכוי חשבון בנק כמתן ערך בשטרות" משפטים יז 71 (1987); מ' מאוטנר "שטר ביטחון, חוזה הכפוף לתנאי מתלה, נכס ממושכן ובעיית התמורה והערך" עיוני משפט יב(1) 205 (1987); ע"א 205/87 ס.מ.ל. סוכנות מרכזית נ' מגדל חברה לביטוח, פ"ד מג(4), 680 (1989)}.
א' ברק, גורס בספרו {מהותו של שטר (הוצאת הדפוס האקדמי בירושלים) 70 (1972)} כי "האוחז בשטר לביטחון בלבד אינו זכאי על פיו כל עוד העסקה, שלבטחונה ניתן השטר, לא נכשלה. החזקתו של האוחז היא כדין, כל עוד זו החזקת "משמרת". כאשר האוחז לביטחון ינסה לתבוע על-פי השטר לפני כשלון העסקה, הרי במעשהו זה הוא מבצע מעשה גזל כלפי נותן הביטחון. החזקתו אז תהיה שלא כדין, וזכות קניינו בשטר תהיה פגומה. אם העסקה שלבטחונה ניתן השטר נכשלה, מוענקת לאוחז - מכוח ההסכם עם בעל השטר - הזכות לממש את השטר. תביעה על-פי השטר בנסיבות אלה אינה מהווה מעשה גזל כלפי בעל השטר. החזקתו של האוחז לביטחון היא כדין, וזכותו על-פי השטר מוכרת."
יפים לעניין זה דברי כב' השופטת מ' בן פורת ב- ע"א 358/80 {קדש נפתלי נ' מושב שאר יישוב, פ"ד לז(3), 830 (1983)} לפיהם, "המסירה של שטר ביטחון היא, מעצם טיבה וטבעה, 'מסירה על-תנאי', וזכותו של המחזיק בשטר כזה לממש אותו (כגון על-ידי סיחור או תביעה לפירעונו) קמה, רק אם נתמלא התנאי, והמסירה הופכת עקב כך שלמה."
המונח "שטר לביטחון", מורה בבירור על התנייתה של הפקודה או ההתחייבות בתנאי כלשהו. שטר ביטחון הוא למעשה חוזה על-תנאי, בין מושך השטר לאוחזו, כאשר התנאי מופיע על המסמך גופו ולא על מסמך נפרד או בהסכם בעל-פה {ראה גם ת"א (דימ') 1080/03 סוכני דלק ושמנים בע"מ נ' אלקרינאוי מוסא, תק-של 2005(3), 11471 (2005)}.
המונח "שטר לביטחון" משמש בפסיקה לתיאור שני מצבים שונים. האחד, שטר ביטחון הוא שטר בו החייב השיטרי מתנה את חיובו בהתקיים תנאי מסויים. השני, משכון נכס כמובנו בסעיף 1(א) לחוק המשכון, התשכ"ז-1967.

שאלה: מהי החזקה שמקים סעיף 20(ג) לפקודת השטרות?
תשובה: סעיף 20(ג) לפקודת השטרות, מקים חזקה, לפיה, עובר נטל ההוכחה לכתפי המושך, להראות כי המסירה היתה תלויה בתנאי {ת"א (י-ם) 3456/03 אלמשרק חברה לביטוח בע"מ נ' מיעארי ראגדה, תק-של 2008(2), 2637 (2008)}.
שאלה: האם החזקה הקבועה בסעיף 20(ג) לפקודת השטרות ניתנת לסתירה?
תשובה: חזקה כאמור ניתנת לסתירה. ראוי לציין כי מכוח הוראת סעיף 29(ב) לפקודת השטרות, עומדת לזכות האוחז בשיק, החזקה לכאורה שהוא אוחז כשורה, ובאופן רגיל על מושך השיק (הנתבע) לסתור חזקה זו {ת"א (אשק') 4402/05 חכמון א.ע. הנדסה ובניו בע"מ נ' דגן אהרון, תק-של 2008(1), 23979 (2008)}.

שאלה: מהם התנאים שיש להוכיח על מנת להפריך החזקה כאמור?
תשובה: כדי להפריך החזקה על מושך השיק להוכיח שני תנאים {ראה גם ע"א 615/68 באופק בע"מ נ' בנק לסחר חוץ, פ"ד כג(1), 566 (1969); ע"א 4848/91 הכונס הרשמי נ' פורשה פ"ד נא(1), 874 (1997)}:
האחד, כי קיים תנאי שהתלווה למסירה. חזקה היא כי מסירתו של השטר כשרה וללא תנאי וכל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
השני, להוכיח מהו התנאי וכי התנאי שהתלווה למסירה, לא התקיים {ע"א 358/80 קדש נפתלי, מושב עובדים להתיישבות חקלאית נ' מושב שאר ישוב, פ"ד לז(3), 830 (1983); ת"א (ת"א-יפו) 29141/06 יוניליבר ישראל שווק בע"מ נ' ממן סוניה ואח', תק-של 2008(1), 23606 (2008)} או נפגם.

שאלה: מה הדין כאשר נטענה טענה לפיה עסקינן בשיק שנמסר על תנאי?
תשובה: משנטענה טענה לפיה עסקינן בשיק שנמסר על-תנאי, הרי שעל הנתבע נטל ההוכחה להוכיח: כי השיק נמסר על-תנאי; מהו התנאי שבו הותנתה המסירה; כי התנאי לא נתקיים {ראה גם ע"א 4848/91 הכונ"ר נ' פורשה, פ"ד נא(1), 874 (1997); ע"א 623/88 גולדנברג נ' המשביר המרכזי, פ"ד מד(2), 801 (1990); ע"א 205/87 ס.מ.ל. סוכנות מרכזית לביטוח נ' מגדל חב' לביטוח, פ"ד מג(4), 680 (1989)}.

שאלה: מהם הסוגים של שטר לביטחון?
תשובה: קיימים שלושה סוגי שטרות לביטחון:
האחד, כאשר על השטר לא נכתב מאומה, אך הצדדים הסכימו ביניהם כי השטר נמסר לביטחון, ניתן יהיה להשתמש בשטר ביטחון זה רק בהתקיים התנאי שעבורו הוצא.
השני, נכתב על גב השטר כי הוא לביטחון.
השלישי, נכתב על פני השטר מלפנים כי הוא לביטחון.

שאלה: האם יש הבדל בין שלושת הסוגים שמנינו לעיל?
תשובה: ב- ע"א 205/87 {ס.מ.ל סוכנות מרכזית לביטוח בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מג(4), 680 (1989)} קבע בית-המשפט כי אין הבדל בין שלושת הסוגים שתוארו לעיל, כולם שיקים לביטחון, כולם על-תנאי והתנאי נוגע למסירה. כמובן, שעל המושך, להוכיח לבית-המשפט לאיזו קטגוריה הוא נכנס כאמור לעיל.

שאלה: מדוע חשוב לציין על השטר כי עסקינן בשטר לביטחון?
תשובה: הוספת המילים "שטר לביטחון" מונעת אחיזה כשורה בשטר, ולכן, יש למושך השטר אינטרס ברור לציין על המסמך את עובדת היותו שטר ביטחון.
הציון שטר ביטחון על פניו או על גבו של השטר, מבהיר מפורשות כי האוחז לא רשאי לממשו, אלא אם יתקיים אירוע מוגדר, שהסכימו שני הצדדים.

שאלה: מהן היסודות שצריך לעשות כדי שההתקשרות תהיה בת פעל כמובנה בסעיף 20(א) לפקודת השטרות?
תשובה: כדי לעשות ה"התקשרות בת-פעל", כמובנה בסעיף 20(א) לפקודת השטרות, יש צורך הן ביסוד פיזי והן ביסוד נפשי. באחד מהם לא די.
אשר ליסוד הפיזי – דרושה מסירה פיזית.
אשר ליסוד הנפשי – דרושה כוונה להעביר לנפרע את הקניין בשטר {ע"א 358/80 קדש נפתלי נ' מושב שאר ישוב, פ"ד לז(3), 833 (1983); ת"א (רשל"צ) 2694/06 רימטל מיחזור בע"מ נ' סמפסון עיצובים בע"מ, תק-של 2008(1), 16822 (2008)}.
מסירה על-תנאי היא מצב בו אדם מוסר מרצונו שטר, אבל לא מתכוון לחוב על-פי השטר בכל מקרה, אלא אך ורק אם התקיים תנאי מסויים {ת"א (צפת) 4334/01 רגב רוטנברג בלום בע"מ נ' גדעון רוה, תק-של 2004(4), 25644 (2004)}.

שאלה: האם מסירת שטר ביטחון נחשבת למסירה על תנאי?
תשובה: שטר ביטחון, הינו שטר שניתן כדי להבטיח דבר מה, יכול להיות שטר חוב או שיק. בתי-המשפט לערכאותיהם השונות, קבעו בשורה ארוכה של פסקי-דין, שמסירת שטר ביטחון נחשבת למסירה על-תנאי, ורק בהתקיימו של אותו תנאי יהיה ניתן להשתמש בשטר.

שאלה: מהן הדרכים להוכיח כי עסקינן בשטר לביטחון?
תשובה: אחת הדרכים "להוכיח" כי עסקינן בשטר לביטחון הוא בעדותו של התובע כי עסקינן בשטר לביטחון. כך לדוגמה נפסק ב- ת"א (פ"ת) 1292/05 {מאיה יובל נ' פז קרן דבורה, תק-של 2006(3), 27478 (2006)}. במקרה זה, לא היה רשום על פני השיקים שהם ניתנו לביטחון, אולם התובע העיד בחקירתו, כי השיקים שקיבל משמשים לביטחון.

שאלה: מהן הדוגמאות ה"קלאסיות" לשטר לבטחון?
תשובה: ש' לרנר {שם בעמוד 350-348} מביא בספרו מספר דוגמהות "קלאסיות" לשטר ביטחון. ואלה הם:
1. "שוכר עושה שטר לפקודת המשכיר, להבטיח את קיום חיוביו השונים על-פי חוזה השכירות. אם השוכר לא יעמוד בתשלום דמי השכירות במועד, לא יפנה את המושכר בתום השכירות או יגרום נזק לחפצים שונים המצויים בו, יהא המשכיר רשאי לממש את השטר. המצב האופטימלי בעיני הצדדים הוא, שהשוכר יקיים את התחייבויותיו החוזיות, ולא יהא צורך בתביעה השיטרית."

2. "קמעונאי וספק מצויים בקשרי מסחר ממושכים, ולפי ההסכם ביניהם, על הקמעונאי לשלם עבור סחורה שקיבל, תקופת מה לאחר קבלתה. הקמעונאי מוסר לספק שטר להבטחת התשלום השוטף."

3. "בהסכם בין בעל מקרקעין לבין קבלן הבונה על מקרקעיו, מוסר הקבלן לבעלים שטר ביטחון, להבטחת סיום העבודה ועמידתו בתנאים השונים לביצועה."

4. "רוכש משלם מקדמה על חשבון מחיר הממכר, ומקבל מהמוכר שטר להבטחת השבחתה של המקדמה במקרה של ביטול ההסכם."

שאלה: האם הפקדה של שיק לביטחון בחשבון הבנק הינה מסירה על תנאי?
תשובה: ב- ע"א 389/67 {בנק פ.ק.או. בע"מ נ' יוסף קיבוביץ ואח', פ"ד כב (1), 264 (1968)} קבע כב' השופט י זוסמן כי "נטילת שטר להבטחת חוב בחשבון עובר ושב הוא מעשה יום-יום בבנקים, וכדרך שבעל משכון רשאי לממש משכון שקיבל אם לא נפרע החוב שנותן המשכון חב לו, כך רשאי גם אוחז השטר לאכוף שטר ששועבד לו, ובגבול החוב המובטח על-ידי השיעבוד הרי הוא אוחז בעד ערך."
וכך גם נקבע ב- ע"א (ת"א) 924/97 בנק אוצר החייל נ' שלמה בוימסטר, תק-מח 99(1), 3447 (1999)}. באותו עניין קבע בית-המשפט כי "הפקדה של שיק לביטחון בבנק הינה מעצם טיבה מסירה על-תנאי, באופן שהבנק רשאי להיפרע מתוך השיק רק אם התגבש חוב שלא סולק, ונתקיימו התנאים המקימים לבנק זכות להיפרע את החוב מן השיק המשמש בטוחה לחוב זה" {ראה גם ע"א 665/83 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' בן עליזה, פ"ד לח(4), 281 (1984)}.

שאלה: מה דין טענת "שיק לביטחון" בהליך של סדר דין מקוצר?
תשובה: ב- ע"א (י-ם) 518/95 רן כהן ואח' נ' יהודית נחמיאס, תק-מח 96(2), 2351 (1996)} קבעה כב' הרשמת תמר נמרודי כי על השיק לא נרשם שהוא לביטחון בלבד, ולפיכך דחתה ההתנגדות. על קביעה זו הוגש ערעור.
בא-כוח המערערים טען כי די להראות "הגנה לכאורה" וכי לא היה מקום להתייחס למהימנות ולקביעות עובדתיות, שכן מדובר בהליך ביניים. עוד טען בא-כוח המערערים כי אין חשיבות לשאלה, אם צויין על השטר כי זה שטר ביטחון, אלא יש להתייחס למהות ההתקשרות. מנגד טוענת המשיבה כי המערערים מנסים לתרץ את העובדה כי לא כובד השיק שלהם עקב הוראת ביטול.
בעניין רן כהן קבעה כב' השופטת ד' וכסלר כי הגיעה "למסקנה, כי יש לקבל את טענות בא-כוח המערערים... בשלב זה, אכן לא היה מקום להיכנס לשאלת המהימנות ואכן, לא הוכחה הגנת בדים. העובדה שכב' הרשמת לא האמינה למערערים אינה מספיקה כדי לא לאפשר להם להתגונן. אכן במסגרת בקשת רשות להתגונן ניתן לטעון גם בעל-פה, בעיקר כאשר לפי המצב שנוצר לא מתיישבות האפשרויות הבאות: גם שכל התשלומים שולמו וגם שהשיקים אינם לביטחון. לצורך הבהרת עניין זה, יש לשמוע את המשפט בצורת הגשת ראיות מסודרת כדי שניתן יהיה להביא ראיות משני הצדדים."
השאלה היחידה שיש לשאול עצמנו בבקשה למתן רשות להתגונן היא האם יוכל המבקש לזכות במשפט, אם יתברר המשפט בסדר דין רגיל? אם כן, זכאי המבקש לרשות להתגונן, על-מנת שהעניין יעבור לאפיקים של משפט רגיל, רק בו יפסוק בית-המשפט, אחרי גביית העדויות, בגוף המחלוקת.
יודגש, כי בדיון בבקשת רשות להתגונן אין בודקים אם וכיצד יעלה בידי המבקש להוכיח את טענותיו וכי די שהצביע על הגנה אפשרית ולו בדוחק לצורך מתן רשות להתגונן.
ב- בש"א (ת"א-יפו) 141153/99 {סולימני אברהם ובניו נ' דולב חברה למימון רכב בע"מ, תק-של 2004(3), 2342 (2004)} קבע בית-המשפט כי בדיון בבקשת רשות להתגונן שומה על המבקש "על סיכויים לכאורה לטענתו כי המשיבה אינה רשאית להיפרע הימנו". זאת ועוד. ההלכה ידועה היא, כי בשלב הדיון בבקשת רשות להתגונן, בית-המשפט, לא יכנס לבירור אמיתותן של העובדות, הנטענות בתצהיר התומך בבקשת המבקש, ודי לה לגרסתו שתעמוד לכאורה ולא תקרוס תחתיה לפני מתקפת החקירה הנגדית על התצהיר. בית-המשפט יבחן אז רק את השאלה אם גרסת הנתבע, בהנחה שתוכח, יש בה עילת הגנה מפני תביעת התובע.
ולעניין זה נקבע ב- ע"א 507/85 {פנון נ' שטראוס חברה לשיווק (חש"ל) בע"מ, פ"ד מג(1), 106 (1989)} כי "די לו למבקש רשות להתגונן, אם יראה הגנה אפשרית ולו בדוחק, כלפי התביעה המוגשת כלפיו. בשלב זה של הדיון אין מוטל עליו להראות כיצד יעלה בידיו להוכיח את טענותיו."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

שטר לביטחון