הפרשנות לחוק חוזה הביטוח
הפרקים שבספר:
- מבוא
- מהותו של חוזה (סעיף 1 לחוק)
- פוליסה (סעיף 2 לחוק)
- חובה להבליט הגבלות (סעיף 3 לחוק)
- מצורפות לפוליסה (סעיף 4 לחוק)
- מתן העתקים (סעיף 5 לחוק)
- חובת גילוי (סעיף 6 לחוק)
- תוצאות של אי-גילוי (סעיף 7 לחוק)
- שלילת תרופות (סעיף 8 לחוק)
- תקופת הביטוח (סעיף 9 לחוק)
- ביטול החוזה (סעיף 10 לחוק)
- מיהו מוטב (סעיף 11 לחוק)
- מעמד המוטב (סעיף 12 לחוק)
- זכויות המבוטח והמוטב (סעיף 13 לחוק)
- המועד לתשלום (סעיף 14 לחוק)
- פיגור בתשלום (סעיף 15 לחוק)
- סיכון שנתבטל (סעיף 16 לחוק)
- חובת הודעה על החמרת הסיכון (סעיף 17 לחוק)
- תוצאות של החמרת הסיכון (סעיף 18 לחוק)
- שלילת תרופות (סעיף 19 לחוק)
- הפחתת סיכון (סעיף 20 לחוק)
- אמצעים להקלת הסיכון (סעיף 21 לחוק)
- הודעה על קרות מקרה הביטוח (סעיף 22 לחוק)
- בירור חבותו של המבטח (סעיף 23 לחוק)
- הכשלה של בירור החבות (סעיף 24 לחוק)
- מרמה בתביעות תגמולים (סעיף 25 לחוק)
- מקרה שנגרם בכוונה (סעיף 26 לחוק)
- המועד לתשלום תגמולי הביטוח (סעיף 27 לחוק)
- הצמדה וריבית וריבית מיוחדת (סעיפים 28 ו- 28א לחוק)
- סעד מיוחד (סעיף 29 לחוק)
- הישנות מקרה הביטוח (סעיף 30 לחוק)
- התיישנות וסייג להתיישנות (סעיפים 31 ו- 70 לחוק)
- סוכן הביטוח: הגדרה; שליחות לעניין החוזה; דמי הביטוח ומתן הודעות; תחולת חוק השליחות
- מתן הודעות (סעיף 37 לחוק)
- ייחוד תרופות (סעיף 38 לחוק)
- סייגים להתניה (סעיף 39 לחוק)
- תחולה (סעיף 40 לחוק)
- הביטוח (סעיף 41 לחוק)
- ביטוח אדם זולת המבטח (סעיף 42 לחוק)
- סייג לתרופות (סעיף 43 לחוק)
- המוטבים (סעיף 44 לחוק)
- ביטול חוזה (סעיף 45 לחוק)
- המרה ופדיון (סעיף 46 לחוק)
- המרה ופדיון על-אף ביטול החוזה (סעיף 47 לחוק)
- הפוליסה כערובה להלוואה (סעיף 48 לחוק)
- סייג לתחולת הוראות (סעיף 49 לחוק)
- התאבדות האדם שחייו מבוטחים (סעיף 50 לחוק)
- אימוץ החוזה (סעיף 51 לחוק)
- סייגים לתניה (סעיף 52 לחוק)
- מהות הביטוח (סעיף 53 לחוק)
- תחולת הוראות (סעיף 54 לחוק)
- מהות הביטוח (סעיף 55 לחוק)
- היקף החבות (סעיף 56 לחוק)
- הרחבת החבות (סעיף 57 לחוק)
- ביטוח יתר (סעיף 58 לחוק)
- ביטוח כפל (סעיף 59 לחוק)
- ביטוח חסר (סעיף 60 לחוק)
- הקטנת הנזק (סעיף 61 לחוק)
- תחלוף (סעיף 62 לחוק)
- ביטוח חובות (סעיף 63 לחוק)
- סייגים להתניה (סעיף 64 לחוק)
- מהות הביטוח (סעיף 65 לחוק)
- היקף החבות של המבטח (סעיף 66 לחוק)
- תחולת הוראות (סעיף 67 לחוק)
- מעמד הצד השלישי (סעיף 68 לחוק)
- פשיטת רגל או פירוק של המבוטח (סעיף 69 לחוק)
- סייג להתניה ולפעולות (סעיף 71 לחוק)
- סייגים לתחולה (סעיף 72 לחוק)
- שמירת דינים (סעיף 73 לחוק)
- תחילה והוראת מעבר (סעיף 75 לחוק)
- דוקטרינת הצפיות הסבירות של המבוטח
- בדיקת פוליגרף
מצורפות לפוליסה (סעיף 4 לחוק)
סעיף 4 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 קובע כדלקמן:"4. מצורפות לפוליסה
נזכרה בחוזה תשובה שהשיב המבוטח בכתב לשאלה שהציג לו המבטח, יצורף לפוליסה העתק מהתשובה; תשובה שהעתקה לא צורף לפוליסה, אין המבטח זכאי להסתמך עליה."
הוראת סעיף 4 לחוק חוזה הביטוח המונעת את חברת הביטוח להסתמך על תשובה שהעתקה לא צורף לפוליסה יועדה, לפי דברי ההסבר שפורסמו בהצעת החוק, להבטיח את מסירת העתקי התשובות למבוטחים.
הסיבה לכך לא הובהרה בדברי ההסבר. הוראה זו היא קשה, כי כשל מינהלי בצירוף העתק התשובה לפוליסה או טעות באי-משלוחה למבוטח עשוי להקנות למבוטח תגמולים שלא היה זכאי להם בגלל תשובות כוזבות שנתן לשאלות של חברת הביטוח.
קנוניה בין מבוטח מתוחכם לפקיד החברה להכשלת משלוח הפוליסה לכתובת הנכונה - תסייע למבוטח בקבלת תגמולי ביטוח, אפילו אם השיב תשובות כוזבות בכוונת מרמה.
ב- ע"א 2230/92 {שמואל צמח נ' "ציון" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מח(2), 256 (1994)} קבע בית-המשפט כי לאור הפרשנות שיש ליתן לסעיף 4 לחוק חוזה הביטוח, הרי משהגיש המערער את הצהרת הבריאות של המנוחה כחלק מפרשת תביעתו והודה כי הצהרת הבריאות אכן הצהרת המנוחה היא, אל לו למערער כי ילין שאין להסתמך על תשובות המנוחה באותה הצהרה, שאינה שנויה עוד במחלוקת, כדי לפטור את המשיבה מתשלום תגמולי הביטוח.
פסיקת בתי-המשפט קבעה כי יש לצמצם את פרשנותו של סעיף 4 לחוק חוזה הביטוח אך למקרים שהמבטח הסתמך על תשובות של המבוטח, שלא היה ברור די הצורך אם באמת ניתנו על ידו {ע"א 2230/92 צמח נ' ציון חב' לביטוח, פ"ד מח(2), 256 (1994); ת"א (שלום הר') 5551/00 יוסף זכריה נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2006(4), 8886, 8898 (2006)}.
נבהיר כי הדרישה האמורה בסעיף 4 לחוק חוזה הביטוח היא דרישה דיונית, ולא מהותית, ומשהוגש טופס הצעת הביטוח כראיה, ללא כל התנגדות, הרי שהפגם הדיוני נתרפא {ראה למשל ע"א (ב"ש) 20/93 רחמני נ' הסנה חב' לביטוח, דינים מחוזי כרך א' 698}.
א' ידין בספרו {חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 - פירוש לחוקי החוזים (גד טדסקי עורך, המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי על-שם הרי סאקר, התשמ"ד), , התשמ"א-1981, 41} מבהיר את מטרתו של סעיף 4 לחוק חוזה הביטוח, אליבא דידין מטרת הסעיף למנוע הסתרת התשובות שנתן המבוטח על שאלות שהציג לו המבטח לקראת כריתת החוזה, בעוד המבטח יכול להסתמך על תשובות אלו ללא סייגים.
ב- ת"א (שלום ת"א) 218939/02 {יעלים הובלות בע"מ נ' אריה בע"מ - חברה לביטוח, תק-של 2003(4), 8509, 8512 (2003)} קבע בית-המשפט כי מכיוון שהפוליסות כוללות בדרך-כלל את התניה שלפיה תשובות המבוטח מהוות חלק בלתי-נפרד של החוזה בין הצדדים, נוצר מצב מסוכן למבוטח. את המצב המסוכן כאמור מנסה המחוקק למנוע על-ידי שימוש בטכניקה חקיקתית של יצירת הכבדה צורנית אשר אי-קיומה קובע תוצאת מניעות של המבטח, סעיף 4 הינו קוגנטי. על-כן אין הנתבעת יכולה להסתמך על הצעת הביטוח שהעתקה לא צורף לפוליסה.
ב- ת"א (מחוזי יר') 1615/99 {יקבי הכורמים (תשל"ח) חברה בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, תק-מח 2001(3), 4981, 4982 (2001)} קבע בית-המשפט כי במקרה דנן, כאשר אין מחלוקת על נוסח ההצעה והדברים שנרשמו בה מטעם התובעת, וכאשר כל הצדדים מסתמכים על נוסח זה, לא יהיה זה ראוי למנוע מהנתבעת להסתמך על האמור בהצעה, רק משום שלא צורפה לפוליסה.
יחד-עם-זאת, לנוכח התוצאה הסופית אליה הגיע בית-המשפט, אין צורך לקבוע מסמרות בסוגיה האמורה, שכן לא ניתן לשלול האפשרות, כי במקרה דנן מדובר בחוסר בהירות באשר ל"צורה ולפרטים" של השמירה הנזכרת בהצעה, ולכן יש חשיבות בצירוף ההצעה לפוליסה.
כך, למשל, כלל לא ברור היקף השמירה, שעות השמירה, האם מדובר בשמירה נייחת {בבקתת שומר} או ניידת וכדומה. ואכן, הגב' אביבה סלומון שהוזכרה לעיל, הודתה בחקירתה, כי לנוכח אי-בהירות זו, אילו היה מוצב שומר רק בשעות העבודה {הגם שההנחה הייתה שהשמירה נחוצה דווקא לאחר שעות העבודה}, לא הייתה הנתבעת יכולה להשתחרר מחבותה בטענה שאין במקום שומר, למרות שהשריפה פרצה לאחר שעות העבודה.
נמצא, כי בשל חוסר הבהירות הטבועה ב"תשובה" האמורה {"תשובה" במרכאות - שכן הנתון בדבר השמירה לא נרשם בהצעה כתשובה לשאלה}, ייתכן שבמקרה דנן הייתה חשיבות בצירוף התשובה לפוליסה, כדרישת סעיף 4 לחוק.

