סייגים לתחולה (סעיף 72 לחוק)

סעיף 72 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 קובע כדלקמן:

"72. סייגים לתחולה (תיקון: התשמ"ד)
(א) (1) הוראות חוק זה, למעט סעיף 62, לא יחולו על ביטוח-משנה;
(2) הוראות חוק זה, למעט סעיפים 62 ו- 69, לא יחולו על ביטוח ימי וביטוח אווירי.
(ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בצו סוגי עסקאות שהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, לא יחולו עליהן."

ב- ת"א (מחוזי חי') 270-00 {סקאי קלאב בע"מ נ' סוכנויות פלתורס ביטוח בע"מ, תק-מח 2009(2), 2255, 2270 (2009)} קבע בית-המשפט:

"הדין החל על הפוליסה
27. אריה הפנתה להוראת סעיף 72(א)(2) לחוק חוזה הביטוח הקובע כי 'הוראות חוק זה, למעט סעיפים 62 ו-69, לא יחולו על ביטוח ימי וביטוח אווירי'. לטענתה, הפוליסה, הנושאת את הכותרתLONDON AIRCRAFT" "INSURANCE POLICY נוסחה באופן המקובל בביטוח מטוסים באנגליה, והדין המסדיר את הביטוח האווירי מבוסס ככלל על הדין האנגלי. להבדיל מהדין הישראלי, שמתייחס בעוינות לקיומם של תנאים מוקדמים, הרי שהדין והפסיקה באנגליה נותנים תוקף "בלתי מעורער" לתנאים מוקדמים בחוזה ביטוח אווירי ולתוצאות הפרתן. ענף הביטוח האווירי לא זכה להסדר פורמלי במשפטנו, אך בהיותו מבוסס בעיקרו על הדין האנגלי 'יש להניח כי גם בהיעדר סעיף ברירת דין, יהיה על בתי-המשפט לפנות לדין האנגלי על יסוד היקש או נוהג' - ירון אליאס דיני ביטוח (התשס"ב) כרך א', 22 טכסט לה"ש 14 (להלן: "אליאס"). על-פי הדין האנגלי, יש תנאים שהם בבחינת WARRANTIES ויש תנאים שהם בבחינת תנאי מתלה לתשלום תגמולי הביטוח, הכל בהתאם לניסוח התנאי. בענייננו, התנאי בפוליסה נוסח באופן שלא הותיר מקום לספק כי מדובר בתנאי מתלה לכל חבות של המבוטח, שהרי נכתב במפורש כי מדובר ב condition precedent. מכל מקום, לאור מסקנות ועדות החקירה כי הפרות תנאי תעודת כושר הטיס ותקנות הטיס תרמו לאירוע התאונה, אין נפקא מינה אם מדובר בתניה או בתנאי מתלה.

לטענת אריה, אפילו בהנחה כי חל חוק הביטוח הישראלי, אין בכך כדי לשלול זכות המבטח להסתמך על הפרת תנאי מוקדם לחבות המבטח. הפסיקה אינה שוללת תנאי מקדמי לפוליסה, ובמקרה שלפנינו, התנאי המוקדם מנוסח באופן בהיר, שאינו נתון לספק פרשני.

28. איני סבור שעל הפוליסה שלפנינו, חל הדין האנגלי. מר חיימוב, נציג פלתורס בתקופה הרלוונטית ומי ש"תפר" את הפוליסה למידותיה של התובעת, השיב כי הכוונה הייתה להחיל את הדין הישראלי "אנחנו רצינו שיחול דין שהוא יותר צרכני, ושהוא מתאים לאוכלוסית המבוטחים בארץ, ולא לדין הישראלי" (עמ' 177, ש' 15). לדעתו, מדובר בפוליסה "ישראלית". הפוליסה נערכה על-ידי חתמת ישראלית, עבור מבוטח ישראלי, עבור פעילות המתנהלת בישראל, על-ידי חברת ביטוח ישראלית שהוצגה כ"סינדקט הישראלי לביטוחי תעופה" (מכתב פלתורס לאי.די.בי. ליסניג משנת 1994 - ת/5), כאשר תגמולי הביטוח אמורים להשתלם בישראל. לדברי חיימוב, העובדה שהחלק המתייחס לביטוח גוף המטוס מנוסח באנגלית אינו גורע מכך שמדובר בפוליסה ישראלית לכל דבר ועניין.

זה המצג שהוצג לתובעת על-ידי פלתורס, שכך הבינה זאת בעצמה. מר חיימוב אף הסביר בעדותו כי הייתה אפשרות לעשות את הביטוח במחיר נמוך יותר אצל ספק משנה, כמו לוידס בלונדון, אך פלתורס העדיפה לערוך את הביטוח אצל מבטח ישראלי, הן על-מנת שכל הביטוחים ירוכזו בגוף אחד ו'הדבר השני, היה נושא שבהחלט רצינו שיחול כאן הדין הישראלי. לא רצינו שבמקרה של מחלוקת בין המבטח למבוטח ילכו לדין האנגלי ולא רצינו שבמקרה של המצאת כתבי בי-דין שהמצאה הזאת תצטרך להיעשות מחוץ לתחום... (עמ' 167).....הכוונה הייתה להחיל את הדין הישראלי ולא את הדין האנגלי, וזה דבר שניתנה עליו מחשבה וזה דבר שהוא בבסיס של כל ההתנהלות למכירת ביטוח או בחיתום בביטוח. אגב, אם הפוליסה רוצה לבוא ולקבוע דין זר, אז היא הייתה כותבת באופן שהוא לא משתמע לשני פנים שהדין שיחול על הפוליסה הוא הדין האנגלי ויש אכן פולסות כאלה. בדרך-כלל בביטוח ימי, שכתוב את זה באופן מפורש שיחול הדין האנגלי. אבל אנחנו התכוונו שיחול הדין הישראלי' (עמ' 168).

ובהמשך (עמ' 179):

"ש: לפי הבנתך חוק חוזה ביטוח חל בענייני חבות גם על ביטוח אוויר, זה מה שאתה מבין?
ת. כן.. זו הייתה רוח הדברים... זו הייתה האווירה...."
על-כך שמדובר בפוליסה סטנדרטית בשפה האנגלית, שאף לא הותאמה ספציפית לתובעת, ניתן ללמוד מהרישא של הפוליסה, שם נכתב (בתרגום חופשי - י.ע.) 'הואיל והמבוטח הנקוב ברשימה המצ"ב המהווה חלק מהפוליסה, הציע למבטחת הצעה בכתב הכוללת הצהרות...', זאת, למרות שלא קדמה לפוליסה כל הצעה בכתב.

בנוסף לכוונת הצדדים ול"מירב הזיקות" שנזכרו לעיל, בפוליסה לא מופיעה תנייה המחילה את הדין האנגלי או דין זר אחר (לדברי מר חיימוב, מבטחת המשנה במקרה דנן היא חברת ביטוח שוויצרית). כך, בביטוח ימי, נהוג לכלול תניית דין זר, שאילולא כן, היה צורך להחיל את החוק המקומי, שעד עצם היום הזה הוא חוק הביטוח הימי העותומאני - ראה פסק דינו של כב' השופט י' נועם ב- ת"א (מחוזי יר') 7106/01 גונן נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2003(4), 15224 (2003) המפנה לספרו של אהרון כדורי ביטוח ימי ותביעות (מהדורה שישית, 1998), 18-16, וכן ראה ש' ולר חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (התשס"ה), כרך ב', 448 (להלן: "ולר"), הגורס כי להבדיל מענף הביטוח הימי, המוסדר בחקיקה עותמנית, ענף הביטוח האווירי לא מוסדר בחקיקה - למעט חוק ההובלה האוירית, התש"ם-1980 שהחיל את אמנת ורשה - ולכן 'סביר להניח שבמרבית המקרים יחול על החוזה לביטוח אווירי הדין האנגלי, וזאת מכוח הוראת הפוליסה'. ודוק: בהיעדר הוראה בפוליסה, איני רואה מניעה להחיל את הדין הישראלי.

(במאמר מוסגר: משהזכרנו את חוק התובלה האווירית, נספר כי בתביעות נזקי הגוף, טענה אריה כי אחריותה מוגבלת כאחריותו של "מוביל" כמשמעותו בחוק התובלה האווירית. טענה זו נדחתה בהחלטתי ב- ת"א 845/01, 147/01, בש"א 14327/01, בש"א 16159/01 מיום 2.3.03)
לכך יש להוסיף כי הפוליסה כללה גם פרק של חבות מעבידים וחבות צד שלישי, שאין חולק כי הדין הישראלי חל עליהן, וקשה להלום כי על פרקים שונים בפוליסה יחולו דינים שונים. הרשימה המצורפת לפוליסה תחת הכותרת "חבות מעבידים לצוות אוויר" היא שעטנז של עברית ואנגלית, ונכתב בה, בעברית כי תנאי פרק 4 של הפוליסה התעופתית (שהיא כאמור בשפה האנגלית) יחולו במלואם על הכיסוי המוענק לפי פרק אחר בפוליסה. בהמשך, נכתב בשפה האנגלית, כי הפוליסה מכסה כ"מבוטח" גם את ברק וגם את מושב הבונים.

לא למותר לציין, כי כאשר התגלעה בין הצדדים מחלוקת לעניין שיעור הריבית על הסכום ששולם לבסוף על-פי הסכם הפשרה עבור גוף המטוס, טענה אריה לתחולת הדין הישראלי וכי הסעדים להם זכאית התובעת מוגבלים לריבית והצמדה לפי סעיף 28 לחוק חוזה הביטוח (פרוטוקול הדיון מיום 10.7.07 ופסק-הדין החלקי מיום 5.9.06).

גם התכלית שבבסיס סעיף 72 לחוק חוזה הביטוח, אינה חלה במקרה דנן. לביטוח ימי ואווירי השלכות בינלאומיות, והמחוקק ביקש להימנע מלהתערב בכללים ובנוהגים החלים בעניינים אלה, ולאפשר לצדדים להתבסס על הנוהג העולמי בפוליסות מסוג זה. בענייננו, מדובר במטוס שטס בשמי הארץ בלבד, למטרה של הצנחת צנחנים בארץ. אין לפעילות זו ולסיכון הביטוחי דבר שיש בו כדי להצדיק החלת דין זר - ראה בהרחבה ת"ק (שלום חי') 4784/05 קוסטה נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2006(3), 8501 (2006) (כב' השופט י' פרידמן). כאשר המבוטח הוא ישראלי, הסיכון הוא בישראל ותגמולי הביטוח אמורים להשתלם בארץ, ספק אם מלכתחילה יש הצדקה לשלילת תחולתו של חוק חוזה הביטוח על ביטוח ימי או אווירי - ולר לעיל, כרך שני, 445-444. כן ראה א' ידין חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, (התשמ"ד), 168, שם גורס המחבר כי בתי-המשפט הדנים בביטוח ימי או אווירי יודרכו ממגמות החוק או מהוראותיו.

זאת ועוד. הטענה לתחולת הדין האנגלי לא הועלתה על-ידי אריה בכתב הגנתה, והתובעת התנגדה להרחבת חזית. אריה גם לא הוכיחה את הדין הזר באמצעות חוות-דעת מומחה, כך שבכל מקרה, מכוח חזקת שוויון הדינים, יש לנתח את המקרה שבפנינו על-פי הדין הישראלי."

ב- תא"מ (שלום חי') 22271-06 {פרידה בלזיצקי נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2008(3), 26472, 26475 (2008)} קבע בית-המשפט כי בניגוד לטענות הנתבעת, אני נוטה לדעה לפיה אין מניעה להחיל את חוק חוזה הביטוח על פוליסה זו, חרף העובדה שמדובר בפוליסה ימית וחרף סעיף 72(א)(2) לחוק חוזה הביטוח הקובע כי החוק לא חל על ביטוח ימי.

ב- ת"א (שלום ר"ל) 5283/06 {חדד רמי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2008(2), 4456, 4459 (2008)} קבע בית-המשפט:

"15. יש לציין כי בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי מדובר בהפרת ערובת ביטוח "WARRANTY", שלפי הדין האנגלי, המפקיעה את הפוליסה מרגע ההפרה. אלא שהטענה נזנחה בסיכומים וממילא לא הוכחה. יתר-על-כן, למרות שלפי הפוליסה חל עליה הדין האנגלי, דנתי בעניין לפי החוק הישראלי. ראשית, ספק אם בכלל חלה ההחרגה שלפי סעיף 72(א)(2) לחוק חוזה הביטוח, הקובע כי החוק אינו חל על "ביטוח ימי". הסיכון בו עסקינן אינו סיכון ימי ואיננו קשור בייחודיות של הסחר הימי. מדובר בגניבת אופנוע-ים משטח אחסון יבשתי (ראו ע"א (חי') 2459/02 אבו שנאב נ' אבי שנאב כב' השופטת שושנה וסרקרוג). שנית, יש צורך בחוות-דעת מומחה על-מנת להוכיח את המשפט האנגלי וכזו לא הובאה. על-כן, יחול הדין הישראלי מכוח חזקת שוויון הדינים (ע"א (ת"א) 445/95 יוסף נ' כלל חברה לביטוח בע"מ)."

ב- ת"א (שלום ת"א) 12052/06 {יהודה יצוא-יבוא בינלאומי בע"מ נ' חתמי ללויד'ס, תק-של 2007(2), 10509, 10514 (2007)} קבע בית-המשפט:

"התובעת לא הוכיחה כי בין הנתבעת 2 לבין הנתבעת 1 נתקיימו יחסי שליחות. אילו חפצה התובעת לסמוך על סעיפים 33 - 35 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, ולטעון מכוחם כי סוכן הביטוח (הנתבעת 2) הוא שלוח של המבטח (הנתבעת 1), הייתי דוחה את הטענה. טעמה של הדחיה הוא כי על-פי חוזה הביטוח דנן, חלות על הביטוח הוראות הדין והפרקטיקה האנגליים (סעיף 19 לחוזה הביטוח - נספח ב2 לתצהיר מר אביטל מטעם התובעת. ראו גם סעיף 72 (א)(2) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, לפיו חלק הארי של הוראות החוק אינו חל על ביטוחים ימיים ואוויריים). לכן, אף אם הייתה הטעייה כאמור, לא ניתן לפקוד על הנתבעת 1 את עוונה (הנטען) של הנתבעת 2."

ב- ת"א (שלום ת"א) 31877/03 {אזולאי חיים נ' הכשרת היישוב בע"מ - חברה לביטוח, תק-של 2006(4), 12758, 12759 (2006)} קבע בית-המשפט כי אף שמקובלות עליו טענות הנתבעת ולא יכול להיות כל ספק כי על-פי הפוליסה שבין הצדדים, הדין המוסכם הוא הדין האנגלי, הרי שנוסף לכוונת הצדדים המשתקפת בהסכמתם בפוליסה, סעיף 72 לחוק חוזה הביטוח, הוציא את הביטוח הימי מפורשות מתחולתו.

ב- ת"א (שלום חי') 2605/03 {זינדל אסתר נ' דוד עמון, תק-של 2004(1), 4634, 4635 (2004)} קבע בית-המשפט:

"11. עיון בפוליסה שצורפה לכתב התביעה מראה כי מדובר בפוליסת ביטוח ימי, הפוליסה על-פי נוסחה דנה בסיכונים ימיים ובין תנאיה נקבע בסעיף 8 "הוראות פוליסה זו הינם בכפוף לדין ולנוהג האנגלי".

12. אקדים ואומר, לשון חוק חוזה הביטוח אינה תומכת בפרשנות בה בוחרת התובעת. המחוקק לא עשה בסעיף 72 לחוק חוזה הביטוח, אבחנה בין סוגי הנזק עליהם יחול או לא יחול החוק, אלא הוא בחר להשתמש במונח ביטוח ימי ללא סייג, אם כי גם ללא הגדרתו במפורש בחוק.

13. ב"כ התובעת מפנה לדברי ההסבר להצעת חוק הביטוח, התשל"ו-1975 (ה"ח 1209, התשל"ו, עמ' 19, בעמ' 20), שם נאמר כי 'החוק יחול, מבחינה מהותית, גם על ביטוח ימי וגם על ביטוח כלי רכב, אלא שבביטוח ימי יוסיפו לחול, לפי שעה, ההוראות המיוחדות של החוק העותמאני על הסחר הימי...'.

14. לחיזוק טענתו ב"כ התובעת טוען כי לפי סעיף 175 לחוק הסחר הימי העותומני 'ביטוח ימי הוא הסכם אשר על פיו מתחייב המבטח כלפי המבוטח, תמורת פרמיה מוסכמת, לשלם לו באופן מלא, עד סכום מסויים, עבור ההפסדים והנזקים שיכולים להיגרם על-ידי סיכונים ימיים לחפצים שלו הנתונים לסיכונים ימיים'.

15. פרשנות זו אינה מקובלת עליי. אמנם לפי נוסח הצעת החוק משתמע כי המחוקק התכוון למטרה מסויימת - תחולת חוק חוזה הביטוח גם על ביטוח ימי, אלא שלפי נוסח החוק שנתקבל (מספר שנים לאחר-מכן) מסתבר כי המחוקק בחר לעשות שימוש בלשון חד-משמעית הסותרת את אותה מטרה ראשונית. התשובה לשינוי שחל בעמדת המחוקק יכולה להיות מצוייה למשל בזמן שחלף או בנתונים שלא מצאו ביטוי בהצעת החוק או בדברי הכנסת (בהצעת החוק משנת 75 מוזכר גם ביטוח רכב ואילו בחוק משנת 81 לא מוזכר מפורשות ביטוח רכב והתווסף סייג גם לביטוח אווירי).

16. היסטוריה חקיקתית אינה תחליף ללשון חוק ברורה וחד-משמעית.

17. העובדה כי בחוק עותמאני! הוגדר ביטוח ימי באופן מצומצם כביטוח חפצים (מטענים) אינה בהכרח מחייבת כי המושג ביטוח ימי בחוק של הכנסת משנת 1981 יהיה אף הוא בהיקף מוגבל שכזה. לו רצה המחוקק להגביל המונח ביטוח ימי, היה מגדיר הגדרה זו במפורש.

18. הביטוח הימי אליו התכוונו הצדדים לחוזה הביטוח, כפי שהוא עולה מנוסח פוליסת הביטוח שצורפה לתביעה הינו ביטוח רחב היקף ורחב סיכונים והצדדים לחוזה הביטוח מחילים עליו את הדין והנוהג האנגלי. בנסיבות של עובדות התביעה שבפניי, הפרשנות הראויה של המונח "ביטוח ימי" לפי סעיף 72 לחוק חוזה הביטוח הינה הפרשנות שתסייג תחולת חוק חוזה הביטוח על ביטוח ימי שכזה. במקרה כזה לא תיווצר "לקונה" כי הצדדים בהסכמה מפנים לדין והנוהג האנגלי.

19. עמדה דומה לעמדה זו עולה גם מפסקי-הדין שלא פורסמו וצורפו לסיכומי הנתבעת, ראה למשל פסק-דינו של כב' השופט יצחק כהן בעת שבתו בבית-משפט השלום בש"א 11924/00 (שלום חי') המגן נ' אבו שנב)."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

סייגים לתחולה (סעיף 72 לחוק)