botox
הספריה המשפטית
הפרשנות לחוק חוזה הביטוח

הפרקים שבספר:

אמצעים להקלת הסיכון (סעיף 21 לחוק)

סעיף 21 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 קובע כדלקמן:

"21. אמצעים להקלת הסיכון
הותנה שעל המבוטח או על המוטב לנקוט אמצעי להקלת סיכונו של המבטח הקלה מהותית ואותו אמצעי לא ננקט תוך הזמן שנקבע לכך יחולו הוראות סעיפים 18 ו- 19, בשינויים המחוייבים."

האפשרות לקבוע אמצעים להקלת סיכונה של חברת הביטוח מעוגנת בסעיף 21 לחוק חוזה הביטוח {ת"ק (תביעות קטנות יר') 3841/07 לדז'ינסקי יורי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2008(2), 8493, 8494 (2008)}.

על-פי סעיף 21 לחוק חוזה הביטוח, מקום שבו מבוטח אינו נוקט באמצעים להקלת סיכונו של המבטח הקלה מהותית, יחולו הוראות סעיפים 18 ו- 19 לחוק חוזה הביטוח {ת"א (שלום יר') 1780/06 שרורו פרידה נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2007(2), 22908, 22909 (2007)}.

אם-כן, סעיף 21 לחוק חוזה הביטוח קובע כי אם הותנה שעל המבוטח לנקוט אמצעי להקלת סיכונו של המבטח הקלה מהותית ואותו אמצעי לא ננקט תוך הזמן שנקבע לכך, יחולו הוראות סעיפים 18 ו- 19 לחוק חוזה הביטוח {ת"ק (תביעות קטנות ת"א) 32678-12-09 עמיר חן נ' הפניקס ישראלי חברה לביטוח, תק-של 2010(4), 1279, 1282 (2010)}.

נדגיש כי, וכאמור בפרקים קודמים, סעיפים 18 ו- 19 לחוק חוזה הביטוח מאפשרים למבטח לבטל את חוזה הביטוח לאחר שנודע לו על החמרת הסיכון, ואם מקרה הביטוח התרחש בטרם בוטל החוזה, פטור המבטח מתשלום דמי הביטוח אם מבטח סביר לא היה מתקשר בחוזה הביטוח אף בדמי ביטוח רבים יותר אילו ידע על החמרת הסיכון.

כאמור, סעיף 21 לחוק חוזה הביטוח, קובע כי מקום שמבוטח נדרש לנקוט "אמצעים להקלת סיכונו של המבטח הקלה מהותית" והוא לא עשה כן, יחולו הוראות סעיפים 18 ו- 19 לחוק חוזה הביטוח.

על סעיף 21 לחוק חוזה הביטוח אין להתנות כלל {ראה סעיף 39(א) לחוק}, ועל סעיפים 18 ו- 19 לחוק חוזה הביטוח ניתן להתנות רק לטובת המבוטח או המוטב {ראה סעיף 39(ב) לחוק}.

במילים אחרות, מדובר בדין קוגנטי. לפי הסעיפים האמורים "אמצעים להקלת הסיכון", היינו אמצעי מיגון, אינם יכולים להיות "תנאי מוקדם" לכיסוי הביטוחי, אלא שהפרת המוסכם בפוליסה בנושאים אלה עשויה להקים למבטח הגנה מלאה או חלקית, לפי המקרה, בהתאם לכלל הקבוע בסעיף 18(ג) לחוק חוזה הביטוח ובכפוף לסעיף 19 לחוק חוזה הביטוח, הקובע כי בהתקיים אחד המקרים המפורטים בו אין המבטח זכאי כלל לסעדים בשל הפרת תנאי המיגון על ידו {ראה גם ת"א (שלום ר"ל) 7013/01 רזבני דני נ' עילית חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2007(2), 21130, 21133 (2007)}.

תנאי מתלה הוא תנאי חיצוני לחוזה, ולא תנאי שענינו דרך ביצוע החוזה על-ידי הצדדים {ראה ע"א 192/80 גדנסקי נ' מוגשם, פ"ד לו(3), 533 (1982); ע"א 464/81 מפעלי ברוך נ' הוך, פ"ד לז(3), 393 (1983)}.

הפעלת מערכת אזעקה אינה חיצונית לחוזה אלא היא דרך ביצוע חוזה הביטוח. יתר-על-כן, סעיף 21 לחוק חוזה הביטוח הוא דין ספציפי המוציא מתחולה את הדין הכללי המצוי בדיני החוזים, ובמיוחד כאשר סעיף 38 לחוק חוזה הביטוח קובע שתרופות המבטח לפי סעיף 18 לחוק, שאליו מפנה סעיף זה מוציאות את התרופות האחרות, וסעיף 39 לחוק חוזה הביטוח קובע שאין להתנות על סעיף 21 לחוק חוזה הביטוח.

ב- ע"א (מחוזי חי') 3488/06 {אקרמן שאיבות בע"מ נ' אנקונה סוכנות לביטוח (1994) בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2008)} נדונה שאלת חבותה של חברת ביטוח בתשלום תגמולי ביטוח בגין גניבת רכב, מקום שאמצעי המיגון שהותקנו בו לא תאמו את הדרישות בפוליסת הביטוח.

בית-המשפט קבע כי השאלה אם תנאי בחוזה ביטוח הקובע שהתקנת אמצעי מיגון מוגדרים הוא בבחינת תנאי מקדמי לתחולת הפוליסה, או שמא מדובר בתנאי שנועד להקלה בסיכון שהפרתו תקנה רק את התרופות לפי סעיף 21 לחוק חוזה הביטוח, נדונה בפסקי-דין רבים של בתי-משפט השלום והמחוזי, אולם טרם ניתן פסק-דין מנחה של בית-המשפט העליון.

יחד-עם-זאת, עיון בפסקי-הדין השונים מגלה שמרבית השופטים סבורים שאין לראות בתנאי בדבר מיגון רכב כתנאי מוקדם לתוקפו של הכיסוי הביטוחי. מגמה זו העולה מפסיקת בתי-המשפט עולה בקנה אחד עם התכלית הצרכנית של חוק חוזה הביטוח, דהיינו ההגנה על המבוטח מפני ניצול כוחו של המבטח, ויש בה כדי לדרבן את המבטחים לערוך בדיקות מקדמיות ובכך להגביר את הוודאות והיציבות בחוזי הביטוח.

לפיכך, סבר בית-המשפט כי תנאי המיגון אינם תנאים מוקדמים לתוקפה של הפוליסה, ויש לבחון את נפקות הפרת התנאים על-פי הוראות סעיף 21 לחוק חוזה הביטוח {ראה גם ת"א (שלום חד') 2983-07 ג'יימס אזולאי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2009(2), 21274, 21279 (2009)}.

ב- ע"א (מחוזי חי') 2302/04 {מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' מוסה נג'ר, פורסם באתר האינטרנט נבו (2004)} טענה המערערת שסעיף 21 לחוק חוזה הביטוח איננו אמור לחול הואיל ומדובר בתנאי מקדמי של הפוליסה שלא התקיים.

בית-המשפט קבע כי אין זה סביר לראות את מצב הדברים כך שאדם משלם את הפרמיה הנדרשת ממנו, ושני הצדדים חושבים שיש ביטוח, אך רק לאחר הגניבה, כאשר מסתבר שהתובע לא עמד בתנאי המיגון, מסתבר שכלל לא היה ביניהם חוזה, כי לא התקיים התנאי המתלה שלפיו צריך להיות מלווה במלווה חמוש. הדעת אינה סובלת שרק באמצע קיומו של החוזה, לפי מעשה שקורה חודשים רבים לאחר תחילת תוקפו, יוחלט רטרואקטיבית שאין חוזה ולא היה מעולם.

ב- ע"א (מחוזי חי') 2820/02 {אליהו איזנקוט נ' סהר חב' לביטוח בע"מ, תק-מח 2003(3), 8721, 8723 (2003)} קבע בית-המשפט כי יש לדחות את הטענה כי בית-המשפט שגה משלא פנה להוראות סעיף 21 לחוק חוזה הביטוח לאחר שקבע כי המערער לא הפעיל את מערכת המיגון, ובכך שלל את זכותו של המערער לקבל את תגמולי הביטוח.

הוראות סעיף 21 לחוק חוזה הביטוח דורשות הוכחה בעובדות מתאימות וכך גם הוראות הסעיפים 19-18 לחוק חוזה הביטוח, ככל שחוק חוזה הביטוח נועד להגן על זכויות הצרכן המבוטח, מצויות בו הוראות קוגנטיות שנועדו לקבוע אמת-מידה לאופיו של חוזה הביטוח.

ב- ת"א (שלום יר') 9199/01 {נתנאל מרצבך נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2003(2), 67, 69 (2003)} קבע בית-המשפט כי אין להתנות על הוראת סעיף 21 לחוק חוזה הביטוח. אם הייתה יומרה אצל חברת הביטוח, להוסיף תנאי מוקדם, תנאי שהפוליסה תהא תלויה בהתקיימותו, הרי שלא עלתה בידה. תנאי שכזה, בטל, בהיותו מתנה על הוראתו הקוגנטית של סעיף 21 לחוק חוזה הביטוח.

ב- ת"א (שלום ת"א) 77463/00 {עולם האופטיקה בע"מ נ' עילית חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2002(3), 13594, 13597 (2002)} קבע בית-המשפט כי תוצאות אי-הפעלת האזעקה יקבעו לפי סעיף 21 לחוק חוזה הביטוח. הנתבעת לא הוכיחה שהיה שוני בתגמולי הביטוח או שמבטח סביר לא היה מבטח בכלל, אפילו בדמי פרמיה גבוהים יותר, ועל-כן אין אי-הפעלת האזעקה מכשילה את תביעת התובעות לתגמולי ביטוח.

ב- ת"א (שלום חי') 20504/98 {יואל עזרא נ' עילית חב' לביטוח בע"מ, תק-של 2001(2), 189, 191 (2001)] קבע בית-המשפט כי תוצאות אי-הפעלת האזעקה יקבעו לפי סעיף 21 לחוק חוזה הביטוח ומשלא הוכח על-ידי הנתבעת שהיה שוני בתגמולי הביטוח או שמבטח סביר לא היה מבטח כלל, אף בדמי פרמיה מרובים, דין התביעה להתקבל, ועל הנתבעת לשלם את תגמולי הביטוח לפי הפוליסה.