botox
הספריה המשפטית
הפרשנות לחוק חוזה הביטוח

הפרקים שבספר:

ביטוח חסר (סעיף 60 לחוק)

סעיף 60 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 קובע כדלקמן:

"60. ביטוח חסר
היה בשעת כריתת החוזה סכום הביטוח פחות משוויו של הנכס המבוטח, תפחת חבות המבטח בשיעור יחסי שהוא כיחס שבין סכום הביטוח לבין שווי הנכס בשעת כריתת החוזה."

סעיף 60 לחוק חוזה הביטוח קובע את עיקרון המיצוע שמשמעו "ככל שסכום הביטוח קטן ביחס לשווי הנכס המבוטח, כך קטנה זכאותו של המבוטח לפיצויים {אוריאל פרוקצ'יה "תת ביטוח" משפטים ו 323, 325 (1975); ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, תק-על 2006(4), 64 (2006); ת"א (שלום חי') 8081-07-08 אמיר בטיש נ' איי.די.איי - חברה לביטוח ישיר, תק-של 2010(3), 28477, 28479 (2010)}.

בניגוד ליתר ההוראות הקבועות בפרק ביטוח נכסים לחוק ואשר לגביהן קבע המחוקק כי לא ניתן להתנותן לרעת המבוטח, קובעת הוראת סעיף 64 לחוק חוזה הביטוח, כי ההוראה אינה חלה באשר לסעיף 60 לחוק חוזה הביטוח, שעניינו ביטוח חסר {ת"א (שלום חי') 11311-06 מירוץ מרכז רכב ואופניים 1994 בע''מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2009(3), 14580, 14587 (2009)}.
לפיכך ולמרות שהמחוקק קבע את שעת כריתת החוזה כמועד הקובע לבחינת שווי הנכס המבוטח לעניין ביטוח חסר קיבל בית-המשפט ב- ע"א 5468/91 {כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פול שקית בע"מ, פ"ד מח(1), 470 (1993)}, את ערעורה של כלל חברה לביטוח בע"מ וקבע כי תנאי המציין את יום מקרה הביטוח ולא את יום כריתת חוזה הביטוח כיום הקובע לעניין ביטוח חסר אינו תנאי מקפח בחוזה אחיד.

יחד-עם-זאת ציין בית-המשפט כי תנאי במתכונת האמורה יוצר קושי בפני המבוטח ועלול לפגוע בציפיותיו לקבל תגמולי ביטוח שיכסו את נזקו ושעה שלא פעם אין המבוטח ער לשוויים המשתנה של הנכסים המבוטחים.

עוד נקבע, כי תניה על הוראת סעיף 60 לחוק חוזה הביטוח הקובעת את יום קרות מקרה הביטוח כמועד הקובע לעניין ביטוח חסר, חייבת לעמוד בדרישות הצורניות של סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח. לפיכך, בנסיבות בהן התנאי לא צויין בהבלטה מיוחדת או שלא פורט בפוליסה בסמוך לנושא שהוא נוגע לו - אין המבטח זכאי להסתמך עליו.

סעיף 60 לחוק חוזה הביטוח מתייחס למקרה בו שוויו של הנכס המבוטח בזמן כריתת חוזה הביטוח, היה גבוה יותר מסכום הביטוח. ואולם, אין בסעיף הנ"ל התייחסות למקרה בו נרכש ביטוח עבור ציוד בשווי מסויים, ובעת קרות מקרה הביטוח התברר כי המבוטח רכש ציוד נוסף, כך שערכו של הציוד הכללי המצוי אצלו שווה כמעט פי 4 משווי הציוד המבוטח {ת"א (שלום נצ') 5696/03 אבו אלעסל סמיר נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2006(4), 9241, 9250 (2006)}.

ב- ת"א (מחוזי מר') 165-10-07 {שלום גרוס בע"מ נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, תק-מח 2010(1), 2358, 2365 (2010)} סכום הביטוח לפי הפוליסה הוא 419,437 ₪.

במקרה דנן, אשכנזי מציין בחוות-הדעת כי שווי המבנים הוא מיליון ₪ לפחות. אשכנזי לא מפרט כיצד הגיע לסכום זה. בעדותו טען כי לא הסתייע בשמאי מקרקעין וכי אין צורך בהערכת שמאי שכן זו הערכה לצרכי ביטוח. עוד טען כי הערכתו היא על הצד הנמוך. מנגד, עזר לא התייחס לשווי המבנים בחוות-הדעת ולא נחקר על-כך במהלך עדותו.

לאור הנ"ל, קבע בית-המשפט כי ההערכה של אשכנזי בחוות-דעתו היא הערכה סתמית שלא ניתן לה כל הסבר והוא הדין בעדותו. על-כן, קבע בית-המשפט כי לא הוכח שווי המבנים וממילא לא הוכח ביטוח חסר בעניינם.

ב- ת"א (שלום ת"א) 68231/04 {גפני אופיר נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2008(1), 5821, 5834 (2008)} טען התובע טענתו, לפיה כאשר מדובר ב"אובדן מוחלט" לא חל סעיף 60 לחוק חוזה הביטוח.

התובע הפנה לספרו של ד' מ' ששון {דיני ביטוח (מהדורה שנייה), פרק 9.1, 39} שם נאמר כי "לא תהא כל משמעות לעיקרון הביטוח החסר שעה שהנכס המבוטח ניזוק לחלוטין ונגרם לו אובדן מוחלט. במקרה כזה, ממילא מוגבלת חבותו של המבטח, לפי סעיף 56(א) לחוק הנ"ל, לתקרה שנקבעה בפוליסת הביטוח. תחולתו של עקרון הביטוח החסר באה, איפוא, לידי ביטוי שעה שמדובר בנזק חלקי לרכוש המבוטח".

בית-המשפט קבע כי טענה לפיה יש תחולה לעיקרון ביטוח החסר, גם כאשר עסקינן בנכס שנגרם לו "אבדן מוחלט", הועלתה ב- ע"א 78/04 {המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, תק-על 2006(4), 64, 81 (2006)}, אלא ששם, קבעה כב' השופטת ע' ארבל, כי עובדתית - לא התקיים מצב של ביטוח חסר, ולכן לא נדונה הסוגיה של חלות העיקרון, גם במצב של אבדן מוחלט, לגופה.

במקרה דנן, בית-המשפט קיבל את הטענה של גפני לפיה, כאשר עסקינן באובדן מוחלט, אין מקום לנושא של ביטוח חסר, אלא שהמבוטח יכול לקבל, לכל היותר, את סכום הביטוח. עמדה זו נכונה, לאור הרציונאל העומד מאחורי "עיקרון המיצוע" {העיקרון שבבסיס סעיף 60 לחוק חוזה הביטוח}.

ב- ת"א (שלום ת"א) 13805/00 {אדווה (ד.א.מ) בע"מ נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2005(1), 14172, 14173 (2005)} קבע בית-המשפט כי העיקרון שבסעיף 60 לחוק חוזה ביטוח, מעמיד את שוויו האמיתי של הנכס המבוטח מול שוויו על-פי פוליסת הביטוח, והכול - בשעת כריתת חוזה הביטוח. ככלל, מועד אחרון זה הוא איפוא המועד הקובע לצורך קיומו או היעדרו של ביטוח חסר בדין הישראלי. כך הוא הדין אף לפי הוראת סעיף 44(4) לחוק חוזי הביטוח האוסטרלי (Insurance Contracts Act, 1984). אלא שאין זו האפשרות היחידה. קיימת חלופה נוספת המוכרת בעולם לצורך המועד הקובע להיותו של ביטוח בגדר ביטוח חסר. חלופה זו עניינה במועד אירוע הנזק (ולא במועד כריתת החוזה). חוזה הביטוח בפרשתנו (שעל תוכנו אין חולק), מורה בסעיף 5.1 כי המועד הקובע הוא יום אירוע הנזק.