חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (עילות, סעדים, אכיפה פלילית ומינהלית)
הפרקים שבספר:
- הלבנת הון - הגדרה ותכלית
- החילוט - כללי
- הליך אכיפה מינהלי או הליך הפלילי - מגמות ושיקולים
- ההגנות החלות במשפט הפלילי אינן חלות בהליך המינהלי
- התערבות בית-המשפט בשיקול-דעתן של רשויות האכיפה
- אכיפה בררנית
- חוק החברות, התשנ"ט-1999 - חובות נושאי משרה
- מבוא
- פרשנות
- עבירת מקור (סעיף 2 לחוק)
- איסור הלבנת הון (סעיף 3 לחוק)
- איסור עשיית פעולה ברכוש אסור (סעיף 4 לחוק)
- הוכחת ידיעה (סעיף 5 לחוק)
- סייג לאחריות פלילית (סעיף 6 לחוק)
- הטלת חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים (סעיפים 7 עד 8ב לחוק)
- חובת דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל והיציאה ממנה (סעיפים 9 עד 11 לחוק)
- נותני שירותי מטבע (סעיפים 11א עד 11יב לחוק)
- מפקחים וסמכויותיהם (סעיפים 11יג עד 11טו לחוק)
- עיצום כספי (סעיפים 12 עד 20 לחוק)
- הוראות חילוט (סעיפים 21 עד 23 לחוק)
- פטור מאחריות וסמכויות עזר (סעיפים 24 עד 27 לחוק)
- מאגר המידע, הרשות המוסמכת, העברת מידע ושמירתו (סעיפים 28 עד 31ג לחוק)
- הוראות שונות (סעיפים 32 עד 36 לחוק)
- תיקוני חקיקה (סעיפים 37 עד 39 לחוק)
- ממונה אכיפה וציות
- תאגידים בנקאיים
- חברות ציבוריות ותאגידים מדווחים (ניהול תיקים, קרנות נאמנות, חיתום, יועצים בבנקים)
- גופים מוסדיים (ביטוח וקופות גמל)
- הפסקת כהונת ממונה על האכיפה
- ממשקי ממונה אכיפה - הנהלת הארגון
- תכנית אכיפה פנימית
- אחריות מנכ"ל ונושאי משרה
- מעצר בעבירות הלבנת הון
- הענישה בעבירות הלבנת הון
- סעיפים 34-32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), התשכ"ט-1969
- חילוט לפי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש) - כללי
- סמכות בית-המשפט כיצד לנהוג בנכס התפוס והאחריות על הנכס התפוס
- סעיפים 39 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), התשכ"ט-1969
- חילוט לפי פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) - הדין
- חילוט חובה (סעיף 35 לפקודת הסמים)
- חילוט רכוש בהליך הפלילי (סעיף 36א לפקודת הסמים), חילוט רכוש בהליך אזרחי (סעיף 36ב לפקודת הסמים)
- חילוט זמני (סעיף 36ו לפקודת הסמים)
- חוק למניעת מימון טרור והלבנת הון - מבוא
- חוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005, צווים ותקנות
- הגבלה על עיסוק כעורך-דין - עבירות על חוק לאיסור מימון טרור
- סגירת חשבון בנק - הפרת חקיקה למניעת מימון לטרור וצווים
- הארכת מעצר - מסוכנות - חלופת מעצר
- הסרת חיסיון לפי סעיף 44 לפקודת הראיות
- חוק מס ערך מוסף - הדין
- הסוואת מקור הרכוש האסור, זהות בעלי הזכויות וכיוצא באלה
- סמכות תפיסה וחילוט מכוח פקודת המכס - הדין
- מקור הסמכות לתפיסה - סעיף 188 לפקודה
- סמכות חילוט מכוח פקודת העיריות - הדין
- רשות מקומית רשאית היתה לנקוט בהליכי גביה לפי פקודת העיריות, אולם אין באפשרותה לחלט את הכספים שעוקלו, ללא הליך נוסף
עבירת מקור (סעיף 2 לחוק)
1. הדיןסעיף 2 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 קובע כדלקמן:
"2. עבירת מקור (תיקונים: התשס"ב (מס' 3), התשס"ה, התש"ע (מס' 2), התשע"ב, התשע"ד (מס' 2))
(א) בפרק זה, "עבירה" - עבירה כמפורט בתוספת הראשונה.
(ב) לעניין פרק זה יראו כעבירה גם עבירה כאמור בסעיף-קטן (א) שנעברה במדינה אחרת ובלבד שהיא מהווה עבירה גם לפי דיני אותה מדינה.
(ג) התנאי האמור בסעיף-קטן (ב) סיפא, לא יחול לעניין העבירות המפורטות בפסקה (18) לתוספת הראשונה, ולעניין העבירות המפורטות בפסקאות (19) ו- (20) לאותה תוספת הקשורות לעבירה שבפסקה (18)."
2. עבירות המקור - פירוט סעיפי העבירה - על-פי התוספת הראשונה
2.1 סעיף 1 לתוספת הראשונה - עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים - שאינן עבירות של שימוש עצמי בסם, החזקת סם לשימוש עצמי, החזקת חצרים לצריכה עצמית של סם והחזקת כלים לשימוש עצמי בסם
"6. ייצור, הכנה והפקה
לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברשיון מאת המנהל. העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
7. החזקה ושימוש
(א)לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה, או ברשיון מאת המנהל.
(ב)האמור בסעיף זה בדבר איסור החזקה אינו חל על סם מסוכן הנמצא במעבר שהותר לפי פקודה זו.
(ג) העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ואם החזיק בסם או השתמש בו לצריכתו העצמית בלבד, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
(ד) על-אף הוראות סעיף-קטן (ג) סיפא, מי, שלצריכתו העצמית, מחזיק בסם או משתמש בו בתוך כותלי בית ספר או בחצריו והוא אינו לומד באותו בית ספר, דינו - מאסר חמש שנים; הוראה זו לא תחול על מי שטרם מלאו לו שש עשרה שנים.
8. דרכי החזקה
לעניין אישום בשל אחזקת סם מסוכן, אין נפקא מינה אם הסם המסוכן נמצא ברשותו של הנאשם, או ברשות המחזיק אותו מטעמו של הנאשם, או אם הסם של הנאשם נמצא ברשותו של אדם אחר ללא ידיעתו של אותו אחר, או אם הסם נמצא במקום שאינו ברשותו או שאינו נתון לפיקוחו או להשגחתו של שום אדם.
9. חצרים
(א)המחזיק חצרים לא ירשה להשתמש בהם לשם הכנת סם מסוכן, שימוש בו, מכירתו או עשיית עסקה אחרת בו, שלא בהיתר.
(ב) לא יהיה לאדם עניין בניהול חצרים המשמשים למטרה כאמור בסעיף-קטן (א).
(ג) לא יהיה אדם נוהג לבקר במקום שנועד לשימוש בסמים מסוכנים.
(ד) העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ואם עבר עליהן אגב החזקת סם מסוכן או שימוש בו לצריכתו העצמית בלבד, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
10. כלים
לא יהיו ברשותו של אדם כלים המשמשים להכנת סם מסוכן או לצריכתו, שלא בהיתר; העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ואם היו הכלים לשימוש בצריכתו העצמית בלבד, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
10א. כלים אסורים (תיקון: תשס"ח)
(א)לא ייצר אדם כלי אסור, לא ימכרו, לא יציגו למכירה, לא ייבאו, לא ייצאו, לא יסחר בו או יעשה בו עסקה אחרת ולא יחזיק בו במטרה לעשות אחת מהפעולות האמורות, שלא בהיתר; העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר חמש שנים.
(ב)בסעיף זה, "כלי אסור" - כלי שייעודו העיקרי, דרך כלל, הוא להכנת סם מסוכן או לצריכתו, כגון הכלים המנויים להלן:
(1) באנג.
11. החזקה מותרת
לעניין פקודה זו, החזקת סם כמפורט בחלק ב' לתוספת הראשונה מותרת באחת מאלה:
(1) המחזיק הוא רוקח והסם מוחזק בחצריו שיש לו רשיון עליהם;
(2) המחזיק הוא רופא, רופא שיניים או רופא וטרינרי ולפי חיקוק הדן ברופאים, ברופאי שיניים או ברופאים וטרינריים מותר לו להחזיק סם כאמור;
(3) המחזיק מוכיח שהוא השיג את הסם שבהחזקתו מרוקח ושהסם נופק לפי הוראות פקודת הרוקחים, או שהושג מרופא או מרופא וטרינרי הרשאים לפי הדין לספק סמים או תרופות;
(4) הדבר הורשה בתקנות לפי פקודה זו.
12. שימוש מותר
השימוש בסם מסוכן מותר אם הוא לצורך ריפוי והסם סופק למשתמש מאת רוקח, רופא או רופא וטרינרי בתנאים האמורים בסעיף 11(3) או סופק על-פי רשיון.
13. ייצוא, ייבוא, וסחר והספקה
לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל.
14. תיווך
לא יתווך אדם - בין בתמורה ובין שלא בתמורה - בפעולה אסורה לפי סעיף 13.
15. הובלה במעבר
לא יוביל אדם סם מסוכן במעבר דרך ישראל אלא מארץ שמותר לייצאו ממנה ואל ארץ אחרת שמותר לייבאו אליה; באם הסם מארץ שהיא מבעלות האמנה - תנאי נוסף הוא שיהא עם הסם היתר יצוא או היתר הטיה בר-תוקף.
16. הטיה
(א)סם מסוכן שהובא לישראל במעבר, לא יגרום אדם להטייתו למקום יעוד שאינו המקום שאליו נשגר מתחילה, אלא על-פי היתר הטיה.
(ב)סם במעבר, שיש עמו היתר ייצוא או היתר הטיה מאת רשות מוסמכת של ארץ חוץ, יראו את ארץ היעוד לפי האמור בהיתר כארץ אשר אליה נשגר הסם מתחילה.
17. טלטול סם במעבר
(א)לא ירחיק אדם סם מסוכן מהרכב שבו הובא לישראל במעבר, ולא יטלטל אדם סם מסוכן בישראל לאחר שהורחק כאמור, אלא לפי רשיון הרחקה מאת מנהל אגף המכס והבלו.
(ב)נתינתו וסירובו של רשיון הרחקה כאמור מסורים לשיקול-דעתו המוחלט של מנהל אגף המכס והבלו.
18. פגיעה בסם במעבר
18.סם מסוכן שבמעבר, לא יתננו אדם לתהליך העשוי לשנותו שינוי מהותי ולא יפתח ולא ישבור, במזיד, אריזה המכילה אותו, אלא לפי הוראות המנהל ובדרך שהורה.
19. סייג
הוראות סעיפים 15 עד 18 לא יחולו על:
(1) סם מסוכן במעבר בדואר;
(2) סם מסוכן במעבר בכלי טיס העובר בשמי ישראל ואינו נוחת בה;
(3) כמות של סם מסוכן היכולה להיות, בתום לב ובסבירות, חלק מן המלאי הרפואי של כלי שיט או כלי טיס.
19א. עונשין
העובר על הוראות סימן זה, דינו - מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
20. ביקורת סמים מסוכנים במעבר
בכפוף לסייג כאמור בסעיף 19, רשאי מנהל אגף המכס והבלו, או פקיד שהוא הסמיך, לדרוש שיוצג היתר היצוא או היתר ההטיה הנוגע למשגור של סם מסוכן המובל במעבר בישראל, ורשאי הוא לנקוט פעולה נוספת לגבי המשגור כפי שנקבע בתקנות.
21. הדחת קטין לסמים מסוכנים
(א) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר עשרים וחמש שנים או קנס פי עשרים וחמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977:
(1) נותן לקטין סם מסוכן;
(2) בהיותו אחראי לקטין מניח לו להשיג סם מסוכן או להשתמש בו;
(3) משדל קטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו.
(ב)לעניין סעיף זה, "אחראי לקטין" - הורה, לרבות הורה חורג, מאמץ אפוטרופוס או מי שהקטין נמצא במשמורתו או בהשגחתו.
22. סייג
סעיף 21 לא יחול על מי שעשה את המעשה לשם טיפול רפואי, בהיותו רופא או רופא שיניים, או לפי הוראת רופא או רופא שיניים, או בנסיבות חוקיות אחרות.
23. דרכי ביצוע
לעניין מעשה לפי סעיף 21 אין נפקא מינה:
(1) אם הקטין ידע שהוא משתמש בסם מסוכן או לא ידע על כך;
(2) פרט לגבי פסקא (3), אם הנאשם פנה אל הקטין או הקטין אליו.
24. חזקות
חזקה על אדם שעבר אחת העבירות לפי סעיף 21 אם עשה אחת מאלה:
(1) נתן לידי קטין או לאחר בשבילו כלי הנועד לשימוש בסם מסוכן;
(2) הזמין קטין למקום שבו רגילים אנשים להשתמש בסמים מסוכנים;
(3) הזמין קטין למקום שבו יכול הקטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו;
(4) הפנה קטין למקום כאמור בפסקאות (2) או (3) או עיכב אותו במקום כאמור.
25. מאסר חובה
מי שהורשע בעבירה לפי סעיף 21 או בנסיון לעבירה כאמור או בשידול לעבירה כאמור, יוטל עליו עונש מאסר, אם כעונש יחיד ואם בצירוף לעונש אחר, אך לא יוטל עליו מאסר על תנאי בלבד ולא יינתן עליו צו-מבחן.
2.2 סעיף 2 לתוספת הראשונה - עבירות של סחר בלתי-חוקי בנשק, לפי סעיף 144 לחוק העונשין
"144. עבירות בנשק (תיקונים: התש"ם (מס' 6), התשנ"א (מס' 3))
(א) הרוכש או המחזיק נשק בלא רשות על-פי דין להחזקתו דינו - מאסר שבע שנים. אולם אם היה הנשק חלק, אבזר או תחמושת כאמור בסעיף-קטן (ג)(1) או (2), דינו - מאסר שלוש שנים.
(ב) הנושא או מוביל נשק בלא רשות על-פי דין לנשיאתו או להובלתו, דינו - מאסר עשר שנים. אולם אם היה הנשק חלק, אבזר או תחמושת כאמור בסעיף-קטן (ג)(1) או (2), דינו - מאסר שלוש שנים.
(ב1) סעיפים-קטנים (א) ו- (ב) לא יחולו על מי שעבר את העבירות בשל כך בלבד שלא שילם את האגרה לחידוש רשיונו או שלא חודשה תעודת הרשאתו אף שלא היתה מניעה לחידושה, הכל בהתאם לחוק כלי היריה, התש"ט-1949, או התקנות על-פיו.
(ב2) המייצר, מייבא או מייצא נשק או הסוחר בו או עושה בו כל עסקה אחרת שיש עמה מסירת החזקה בנשק לזולתו בין בתמורה ובין שלא בתמורה, בלא רשות על-פי דין לעשות פעולה כאמור, דינו - מאסר חמש עשרה שנים.
(ב3) הרשאי על-פי דין למכור או למסור נשק והוא מוכרו או מוסרו לאדם שאינו רשאי על-פי דין להחזיק בו, דינו - מאסר חמש עשרה שנים; סבר המוכר או המוסר, כתוצאה מבדיקה רשלנית, שהוא מוכר או מוסר נשק למי שרשאי על-פי דין להחזיק בו - דינו מאסר שלוש שנים.
(ג) בסעיף זה "נשק":
(1) כלי שסוגל לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כיוצא באלה, שבכוחם להמית אדם, וכולל חלק, אבזר ותחמושת של כלי כזה;
(2) כלי שסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אבזר ותחמושת לכלי כאמור ולרבות מכל המכיל או שסוגל להכיל חומר כאמור ולמעט מכל גז מדמיע כהגדרתו בחוק כלי היריה, התש"ט-1949;
(3) תחמושת, פצצה, רימון או כל חפץ נפיץ אחר שבכוחם להמית אדם או להזיק לו, לרבות חלק של אחד מאלה.
(ג1) לעניין סעיף זה:
(1) אחת היא אם בעת שנעברה העבירה היה הנשק תקין לשימוש או לא;
(2) הטוען לרשות על-פי דין - עליו הראיה.
(ד) מקום שנמצא בו נשק, רואים את מחזיק המקום כמחזיק הנשק כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
(ה) תעודה החתומה בידי קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה והיא מאשרת שחפץ פלוני הוא נשק, תשמש ראיה לדבר, כל עוד לא הוכח היפוכו; אולם הנאשם זכאי להזמין את חותם התעודה לחקירה, ואם עשה כן, לא תשמש התעודה ראיה אלא אם חותם התעודה נענה להזמנה; בית-המשפט חייב להודיע לנאשם על זכותו להזמין את חותם התעודה לחקירה.
(ו) סעיף זה אינו בא לגרוע מהוראת כל דין."
2.3 סעיף 2א לתוספת הראשונה - עבירה של שוד ים לפי סעיף 169 לחוק העונשין
"169. שוד ים
העושה מעשה של שוד ים או מעשה הקשור לשוד ים או כיוצא בו, דינו - מאסר עשרים שנה."
2.4 סעיף 3 לתוספת הראשונה - עבירות הקשורות למעשי זנות לפי סעיפים 199 עד 205 לחוק העונשין
"199. סרסרות למעשי זנות (תיקון התש"ס (מס' 4))
(א) אלה דינם מאסר חמש שנים:
(1) מי שמחייתו, כולה או מקצתה, דרך קבע או בתקופה כלשהי, על רווחי אדם העוסק בזנות;
(2) מי שמקבל ביודעין מה שניתן בעד מעשה זנות של אדם או חלק ממה שניתן כאמור.
(ב) עבר אדם עבירה לפי סעיף זה בבן זוגו, בילדו או בילדו החורג, או שעבר את העבירה תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או השגחה, דינו - מאסר שבע שנים.
(ג) לעניין סעיף זה אין נפקא מינה:
(1) אם הדבר שקיבל העבריין היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת;
(2) אם קיבל את הדבר מאדם העוסק בזנות או מאדם אחר;
(3) אם קיבל אתנן בעד מעשה זנות או חליפיו של אתנן.
200. חזקת סרסורות
גבר הגר עם זונה או שהוא רגיל להילוות אליה דרך קבע או משתמש בפיקוחו או בהשפעתו עליה בדרך שיש בה כדי לסייע בידה או להכריחה לזנות, חזקה עליו שהוא חי על רווחיה, זולת אם הוכח היפוכו של דבר.
201. הבאת אדם לידי מעשה זנות (תיקון התש"ס (מס' 4))
המביא אדם לידי מעשה זנות עם אדם אחר, דינו - מאסר חמש שנים.
202. הבאת אדם לידי עיסוק בזנות (תיקון התש"ס (מס' 4))
המביא אדם לידי עיסוק בזנות, דינו - מאסר שבע שנים.
203. נסיבות מחמירות (תיקון התש"ס (מס' 4))
(א) נעברה עבירה לפי סעיפים 201 או 202 תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או השגחה, או תוך ניצול מצוקה כלכלית או נפשית של האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, דינו של עובר העבירה - מאסר עשר שנים.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיפים 201 או 202 באחת מנסיבות אלה, דינו של עובר העבירה - מאסר שש עשרה שנים:
(1) תוך שימוש בכוח, או הפעלת אמצעי לחץ אחרים, או תוך איום באחד מאלה, ואחת היא אם נעשו אלה כלפי האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, או כלפי אדם אחר;
(2) תוך ניצול מצב המונע את התנגדותו של האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, או תוך ניצול היותו חולה נפש או לקוי בשכלו;
(3) בהסכמה שהושגה במרמה, של האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות.
203א. (בוטל).
203ב. ניצול קטינים לזנות (תיקונים: התש"ס (מס' 4), התשס"ז)
(א) נעברה עבירה לפי סעיפים 199, 201, 202 או 203 בקטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים, דינו של עובר העבירה:
(1) אם נקבע לעבירה מאסר חמש שנים - מאסר שבע שנים;
(2) אם נקבע לעבירה מאסר שבע שנים - מאסר עשר שנים;
(3) אם נקבע לעבירה מאסר עשר שנים - מאסר חמש עשרה שנים;
(4) אם נקבע לעבירה מאסר שש עשרה שנים - מאסר עשרים שנה.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיפים 199, 201, 202 או 203 בקטין שטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים, או שמלאו לו ארבע עשרה שנים ועובר העבירה אחראי על הקטין, דינו של עובר העבירה - כפל העונש שנקבע לעבירה אך לא יותר מעשרים שנים.
(ג) בסעיף זה, "אחראי על קטין" - כהגדרתו בסעיף 368א.
203ג. דין לקוחו של קטין (תיקון התש"ס (מס' 4))
המקבל שירות של מעשה זנות של קטין, דינו - מאסר שלוש שנים.
203ד. נטל ההוכחה (תיקון התש"ס (מס' 4))
הטוען שלא ידע את גילו של האדם שבו או שלגביו נעברה עבירה לפי סימן זה - עליו הראיה; הוראה זו לא תחול לעניין עבירה לפי סעיף 214(ב3).
204. החזקת מקום לשם זנות
מי שמחזיק או מנהל מקום, לרבות כלי רכב וכלי שיט, לשם עיסוק בזנות, דינו - מאסר חמש שנים.
205. השכרת מקום לשם זנות (תיקון התש"ס (מס' 4))
מי שמשכיר או מחדש שכירות של מקום, לרבות כלי רכב וכלי שיט, בידעו שהוא משמש או ישמש לאדם מקום למעשי זנות, דינו - מאסר ששה חדשים; והוא הדין אם לא הפסיק השכרתו של מקום לאחר שנודע לו שהוא משמש כאמור, על אף שיש בידו זכות להפסיקה ולתבוע פינוי בשל כך."
2.5 סעיף 4 לתוספת הראשונה - עבירות של מכירה והפצה של חומר תועבה לפי סעיף 214 לחוק העונשין
"214. פרסום והצגת תועבה
(א) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:
(1) מפרסם פרסום תועבה או מכינו לצורכי פרסום;
(2) מציג, מארגן או מפיק הצגת תועבה:
(א) במקום ציבורי;
(ב) במקום שאינו ציבורי - אלא-אם-כן הוא מקום המשמש למגורים או המשמש חבר בני אדם שהחברות בו היא למי שמלאו לו שמונה עשרה שנים ולתקופה רצופה.
(ב) המפרסם פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, לרבות הדמיית קטין או ציור של קטין, דינו - מאסר חמש שנים.
(ב1) המשתמש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, או המשתמש בקטין בהצגת תועבה, דינו - מאסר שבע שנים.
(ב2) נעברה העבירה לפי סעיפים-קטנים (ב) או (ב1) בידי האחראי על הקטין כהגדרתו בסעיף 368א, או בהסכמתו של אחראי כאמור, דינו של האחראי - מאסר עשר שנים.
(ב3) המחזיק ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, דינו - מאסר שנה; לעניין סעיף-קטן זה, "מחזיק" - למעט המחזיק באקראי ובתום לב.
(ג) בית-המשפט הדן בעבירה לפי סעיף זה שנעברה בידי בעל עסק במהלך עסקיו, רשאי להפעיל גם את הסמכויות לפי סעיפים 16 ו-17 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968, ובלבד שלא ישתמש בית-המשפט בסמכותו לפי סעיף 17 אלא-אם-כן השתכנע שיש ראיות לכאורה לביצוע העבירה ושהפעלת סמכותו דרושה לטובת הציבור.
(ד) לא יוגש כתב אישום:
(1) לפי סעיף-קטן (א) - אלא בתוך שנתיים מיום ביצוע העבירה, ובידי פרקליט מחוז או בהסכמתו בכתב;
(2) לפי סעיפים-קטנים (ב) עד (ב3) - אלא בידי פרקליט מחוז או בהסכמתו בכתב."
2.6 סעיף 5 לתוספת הראשונה - עבירות הימורים, לפי סעיפים 225 ו- 228 רישה לחוק העונשין
"225. איסור הגרלות והימורים (תיקון: תשס"ג)
המארגן או עורך משחק אסור, הגרלה או הימור, דינו - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4).
228. איסור החזקה או הנהלה (תיקון: תשס"ג)
המחזיק או מנהל מקום משחקים אסורים, או מקום לעריכת הגרלות או הימורים, או מקום שלא קויים לגביו צו לפי סעיף 229, דינו - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4)..."
{הערה: המשך סעיף החוק אינו חלק מעבירת מקור}
2.7 סעיף 6 לתוספת הראשונה - עבירות שוחד, לפי סימן ה' לפרק ט' של חלק ב' לחוק העונשין
"290. לקיחת שוחד (תיקונים: התשס"ח, התש"ע)
(א) עובד הציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו - מאסר עשר שנים או קנס שהוא אחד מאלה, הגבוה מביניהם:
(1) פי חמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4), ואם נעברה העבירה על-ידי תאגיד - פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4);
(2) פי ארבעה משווי טובת ההנאה שהשיג או שהתכוון להשיג על ידי העבירה.
(ב)בסעיף זה, "עובד הציבור" - לרבות עובד של תאגיד המספק שירות לציבור.
291. מתן שוחד (תיקון: התש"ע)
נותן שוחד לעובד הציבור כהגדרתו בסעיף 290(ב) בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו - מאסר שבע שנים או קנס כאמור בסעיף 290(א).
291א. מתן שוחד לעובד ציבור זר (תיקון: התשס"ח)
(א) הנותן שוחד לעובד ציבור זר בעד פעולה הקשורה בתפקידו, כדי להשיג, להבטיח או לקדם פעילות עסקית או יתרון אחר בנוגע לפעילות עסקית, דינו כדין נותן שוחד לפי סעיף 291.
(ב) לא יוגש כתב אישום בעבירה לפי סעיף זה אלא בהסכמה בכתב של היועץ המשפטי לממשלה.
(ג) בסעיף זה:
"מדינה זרה" - לרבות כל יחידה שלטונית במדינה הזרה, ובכלל זה יחידה ארצית, מחוזית או מקומית, ולרבות ישות מדינית שאינה מדינה, לאבות המועצה הפלסטינית;
"עובד ציבור זר" - כל אחד מאלה:
(1) עובד המדינה הזרה וכל מי שנושא משרה ציבורית או ממלא תפקיד ציבורי מטעם המדינה הזרה, ובכלל זה מי שנושא משרה או ממלא תפקיד ברשות המחוקקת, ברשות המבצעת או ברשות השופטת של המדינה הזרה, בין בבחירה, בין במינוי ובין בהסכם;
(2) נושא משרה ציבורית או ממלא תפקיד ציבורי מטעם גוף ציבורי שהוקם לפי חיקוק של מדינה זרה, או מטעם גוף הנמצא בשליטה ישירה או עקיפה של מדינה זרה;
(3) עובד של ארגון ציבורי בינלאומי, וכל מי שנושא משרה ציבורית או ממלא תפקיד ציבורי מטעם ארגון כאמור; לעניין זה, "ארגון ציבורי בינלאומי" - ארגון שנוסד בידי שתי מדינות או יותר, או בידי ארגונים שנוסדו בידי שתי מדינות או יותר.
292. שוחד בתחרויות
(א) הנותן שוחד בכוונה להשפיע על קיומן, מהלכן או תוצאותיהן של תחרות ספורט או תחרות אחרת שיש לציבור עניין בקיומן או בתוצאותיהן, דינו - מאסר שלוש שנים.
(ב) לוקח השוחד דינו כדין נותן השוחד.
293. דרכי שוחד
אין נפקא מינה בשוחד:
(1) אם היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת;
(2) אם היה בעד עשיה או בעד חדילה, השהיה, החשה, האטה, העדפה או הפליה לרעה;
(3) אם היה בעד פעולה מסויימת או כדי להטות למשוא פנים בדרך כלל;
(4) אם היה בעד פעולה של הלוקח עצמו או בעד השפעתו על פעולת אדם אחר;
(5) אם ניתן מידי הנותן או באמצעות אדם אחר; אם ניתן לידי הלוקח או לידי אדם אחר בשביל הלוקח; אם לכתחילה או בדיעבד; ואם הנהנה מן השוחד היה הלוקח או אדם אחר;
(6) אם תפקידו של הלוקח היה של שררה או של שירות; אם היה קבוע או זמני ואם כללי או לעניין מסויים; אם מילויו היה בשכר או בלי שכר, אם בהתנדבות או תוך קיום חובה;
(7) אם נלקח על מנת לסטות מן השורה במילוי תפקידו או בעד פעולה שעובד הציבור היה חייב לעשותה על-פי תפקידו.
294. הוראות נוספות
(א) המבקש או המתנה שוחד, אף שלא נענה, כמוהו כלוקח שוחד.
(ב) המציע או המבטיח שוחד, אף שנדחה, כמוהו כנותן שוחד.
(ג) מי שמועמד לתפקיד אף שעדיין לא הוטל עליו, ומי שהוטל עליו תפקיד אף שעדיין לא התחיל במילויו, כמוהו כממלא את התפקיד.
(ד) במשפט על שוחד לא ייזקק בית-המשפט לטענה:
(1) שהיה פגם או פסול בהטלת התפקיד על הלוקח, במינויו או בבחירתו;
(2) שהלוקח לא עשה או אף לא התכוון או לא היה מוסמך או רשאי לעשות את הפעולה.
295. תיווך בשוחד ותמורה אסורה לבעל השפעה ניכרת (תיקון: התשס"ו)
(א)המקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת על מנת לתת שוחד - דינו כאילו היה לוקח שוחד; ואין נפקא מינה אם ניתנה בעד תיווכו תמורה, לו או לאחר, ואם לאו, ואם התכוון לתת שוחד ואם לאו.
(ב) המקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת על מנת שיניע, בעצמו או על ידי אחר, עובד הציבור כאמור בסעיף 290(ב) או עובד ציבור זר כאמור בסעיף 291א(ג) למשוא פנים או להפליה - דינו כאילו היה לוקח שוחד.
(ב1) (1)בעל השפעה ניכרת על בחירתו של מועמד לתפקיד ראש הממשלה, שר, סגן שר, חבר כנסת או ראש רשות מקומית (בסעיף-קטן זה: "מועמד"), המקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת כדי שיניע, בעצמו או על ידי אחר, מועמד לעשות פעולה הקשורה לתפקידו, דינו - שלוש שנות מאסר; קיבל כאמור כדי להניע מועמד למשוא פנים או להפליה - דינו כאילו היה לוקח שוחד.
(2) בסעיף-קטן זה:
"בחירות מקדימות", "תרומה" - כהגדרתן בסעיף 28א לחוק המפלגות;
"בעל השפעה ניכרת" - מי שיש לו השפעה ניכרת על בחירת מועמד במפלגה או בסיעה, לרבות במסגרת בחירות מקדימות ולרבות בשל היותו אחד מאלה:
(1) חבר הנהלה, מוסד ביקורת או בית דין של מפלגה, או נושא תפקיד מקביל או דומה לאחד מאלה במפלגה;
(2) בעל זכות הצבעה בבחירות למועמד שבהן מספר בעלי זכות ההצבעה אינו עולה על חמשת אלפים;
(3) מי שפעל להתפקדות של מספר משמעותי, בנסיבות העניין, של בעלי זכות בחירה בבחירות למועמד; פעל אדם להתפקדות של חמישים או יותר בעלי זכות בחירה בבחירות למועמד, חזקה כי מתקיים בו האמור בפסקה זו, אלא-אם-כן הוכיח אחרת;
(4) אדם שתרם, גייס תרומות או הוציא כספים לשם קידום בחירתו של מועמד במפלגה או בסיעה, בשווי העולה על חמשת אלפים שקלים חדשים, או שתרם, גייס תרומות או הוציא כספים כאמור לטובת שני מועמדים לפחות באותה מערכת בחירות, בשווי העולה על חמישה עשר אלף שקלים חדשים.
"חוק המפלגות" - חוק המפלגות, התשנ"ב-1992;
"מפלגה" - כהגדרתה בחוק המפלגות;
"סיעה" - כהגדרתה בחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973.
(ג) הנותן כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת למקבל כאמור בסעיפים-קטנים (א) או (ב) - דינו כדין נותן שוחד ולמקבל כאמור בסעיף-קטן (ב1), דינו - מחצית העונש הקבוע באותו סעיף-קטן.
(ד) לעניין סעיף זה, "קבלה" - לרבות קבלה בשביל אחר או על ידי אחר.
296. ראיות
במשפט על עבירה לפי סימן זה רשאי בית-המשפט להרשיע על יסוד עדות אחת, אף אם זו עדות של שותף לעבירה.
297. חילוט ושילום
(א) הורשע אדם על עבירה לפי סימן זה, רשאי בית-המשפט, נוסף על העונש שיטיל:
(1) לצוות על חילוט מה שניתן כשוחד ומה שבא במקומו;
(2) לחייב את נותן השוחד לשלם לאוצר המדינה את שוויה של התועלת שהפיק מן השוחד.
(ב) סימן זה אינו מוציא תביעה אזרחית."
2.8 סעיף 7 לתוספת הראשונה - עבירות רצח וניסיון לרצח לפי סעיפים 300 ו- 305 לחוק העונשין
"300. רצח
(א) העושה אחת מאלה יאשם ברצח ודינו - מאסר עולם ועונש זה בלבד:
(1) גורם במזיד, במעשה או במחדל אסורים, למותו של אביו, אמו, סבו או סבתו;
(2) גורם בכוונה תחילה למותו של אדם;
(3) גורם במזיד למותו של אדם תוך ביצוע עבירה או תוך הכנות לביצועה או כדי להקל על ביצועה;
(4) גורם למותו של אדם כשנעברה עבירה אחרת, כדי להבטיח לעצמו, או למי שהשתתף בביצוע אותה עבירה, בריחה או הימלטות מעונש.
(ב) מי שהורשע ברצח לפי סעיף 2(ו) לחוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם, התש"י-1950, דינו - מיתה.
305. נסיון לרצח
העושה אחת מאלה, דינו - מאסר עשרים שנים:
(1) מנסה שלא כדין לגרום למותו של אדם;
(2) עושה שלא כדין מעשה, או נמנע שלא כדין מעשות מעשה שמחובתו לעשותו, בכוונה לגרום למותו של אדם, והמעשה או המחדל עלולים מטבעם לסכן חיי אדם."
2.9 סעיף 8 לתוספת הראשונה - עבירות של פגיעה בחירות לפי סימן ז' לפרק י' של חלק ב' לחוק העונשין
"369. חטיפה
369. הכופה אדם בכוח או באיומים או מפתהו באמצעי תרמית ללכת מן המקום שהוא נמצא בו, הרי זו חטיפה, ודינו - מאסר עשר שנים.
370. הוצאה אל מעבר לגבולות המדינה (תיקון: התשס"ז)
המוציא אדם אל מעבר לגבולות המדינה שבה שוהה אותו אדם בלי הסכמתו שלו עצמו או של המורשה כחוק להסכים בשבילו, דינו - מאסר עשר שנים.
371. חטיפה לשם כליאה
החוטף אדם בכוונה שייכלא שלא כחוק, דינו - מאסר עשרים שנים.
372. חטיפה לשם רצח או סחיטה
החוטף אדם כדי לרצחו או כדי להעמידו בסכנת רצח, או חוטף אדם כדי לסחוט או לאיים, דינו - מאסר עשרים שנים.
373. חטיפה ממשמורת
(א) המוציא, במעשה או בפיתוי, קטין שלא מלאו לו שש עשרה שנים או אדם שאינו שפוי בדעתו, ממשמורתו של אפוטרופוסם על-פי דין בלי הסכמת האפוטרופוס, דינו - מאסר עשרים שנים.
(ב) העושה כאמור בסעיף-קטן (א) כדי לרצוח או להעמיד בסכנת רצח, דינו - מאסר עולם ועונש זה בלבד.
374. חטיפה לשם חבלה חמורה (תיקון: התשס"ז)
החוטף אדם כדי שיהיה נתון לחבלה חמורה והחוטף אדם בידיעה שהנחטף יהיה נתון במצב כאמור, דינם - מאסר עשרים שנים.
374א. חטיפה לשם מטרות סחר בבני אדם (תיקון: התשס"ז)
החוטף אדם לשם מטרה מהמטרות המנויות בסעיף 377א(א) או כדי להעמידו בכך באחת מהסכנות המנויות באותו סעיף, דינו - מאסר עשרים שנים.
הסתרת חטוף
375. המסתיר או כולא אדם באיסור בידיעה שהוא נחטף, דינו כאילו חטף את האדם באותה כוונה, ידיעה או מטרה שהיו לו בהסתרת האדם או בכליאתו.
375א. החזקה בתנאי עבדות (תיקון: התשס"ז)
(א) המחזיק אדם בתנאי עבדות לצורכי עבודה או שירותים לרבות שירותי מין, דינו - מאסר שש עשרה שנים.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיף-קטן (א) בקטין, דינו של עובר העבירה - מאסר עשרים שנים.
(ג) בסימן זה, "עבדות" - מצב שבו מופעלות כלפי אדם סמכויות המופעלות ככלל כלפי קניינו של אדם; לעניין זה, יראו שליטה ממשית בחייו של אדם או שלילת חירותו כהפעלת סמכויות כאמור.
376. עבודת כפיה (תיקון: התשס"ז)
הכופה שלא כדין אדם לעבוד, תוך שימוש בכוח או באמצעי לחץ אחר או תוך איום באחד מאלה, או בהסכמה שהושגה בתרמית, והכל בין בתמורה ובין שלא בתמורה - דינו מאסר שבע שנים.
376א. עיכוב דרכון
המעכב תחת ידו, שלא כדין, דרכון, תעודת מסע, או תעודת זהות של אדם אחר, דינו - מאסר שלוש שנים; העושה כן לשם מטרה מהמטרות המנויות בסעיף 377א(א) או המעמידו בכך באחת מהסכנות המנויות באותו סעיף - דינו מאסר חמש שנים.
376ב. גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות (תיקון: התשס"ז)
(א) הגורם לאדם לעזוב את המדינה שבה הוא מתגורר לשם העסקתו בזנות או החזקתו בתנאי עבדות, דינו - מאסר עשר שנים.
(ב)נעברה עבירה לפי סעיף-קטן (א) בקטין, דינו של עובר העבירה - מאסר חמש עשרה שנים.
377. כליאת שוא
העוצר או כולא אדם שלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים; עצר אותו כשהוא מתחזה כבעל מעמד רשמי או מתיימר שיש לו צו, דינו - מאסר חמש שנים.
377א. סחר בבני אדם (תיקון: התשס"ז)
(א) הסוחר באדם לשם אחד מאלה או הסוחר באדם ומעמידו בכך בסכנה לאחד מאלה, דינו - מאסר שש עשרה שנים:
(1) נטילת איבר מאיברי גופו;
(2) הולדת ילד ונטילתו;
(3) הבאתו לידי עבדות;
(4) הבאתו לידי עבודת כפיה;
(5) הבאתו לידי מעשה זנות;
(6) הבאתו לידי השתתפות בפרסום תועבה או בהצגת תועבה;
(7) ביצוע עבירת מין בו.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיף-קטן (א) בקטין, דינו של עובר העבירה - מאסר עשרים שנים.
(ג) המתווך לסחר באדם כאמור בסעיף-קטן (א), בין בתמורה ובין שלא בתמורה, דינו כדין הסוחר באותו אדם.
(ד) בסעיף זה, "סחר באדם" - מכירה או קניה של אדם או עשיית עסקה אחרת באדם, בין בתמורה ובין שלא בתמורה.
377ב. עונש מזערי לעבירת החזקה בתנאי עבדות ועבירת סחר בבני אדם (תיקון: התשס"ז)
(א) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 375א או 377א, לא יפחת עונשו מרבע העונש המירבי שנקבע לאותה עבירה, אלא-אם-כן החליט בית-המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו.
(ב) עונש מאסר לפי סעיף-קטן (א) לא יהיה, בהיעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי.
377ג. אי-פסיקת פיצוי - חובת הנמקה (תיקון: התשס"ז)
הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 375א או 377א, ולא פסק בית-המשפט פיצויים לניזוק לפי סעיף 77, יפרט בית-המשפט בגזר הדין את נימוקיו לאי-פסיקת פיצויים כאמור.
377ד. חילוט (תיקון: התשס"ז)
(א) בסעיף זה ובסעיף 377ה:
"חוק מאבק בארגוני פשיעה" - חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003;
"נפגע עבירה" - מי שנפגע במישרין מהעבירה וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו;
"עבירה" - עבירת החזקה בתנאי עבדות לפי סעיף 375 ועבירת סחר בבני אדם לפי סעיף 377א;
"רכוש" ו"רכוש הקשור לעבירה" - כהגדרתם בחוק מאבק בארגוני פשיעה.
(ב) הוראות סעיפים 5 עד 33 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, למעט סעיפים 8, 14(2) ו- 31 לחוק האמור, יחולו על חילוט רכוש הקשור לעבירה, לפי העניין ובשינויים המחוייבים.
(ג) בכפוף להוראות סעיף-קטן (ב), רכוש שניתן לחלט לפי הוראות סימן זה וכן לפי הוראות חוק מאבק בארגוני פשיעה או חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, יחולט לפי הוראות חוק זה, אלא-אם-כן קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים את חילוט הרכוש שלא לפי הוראות סימן זה.
(ד) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בדבר סדרי דין בעניין בקשה לצו חילוט בהליך פלילי או אזרחי, הליכים לשמיעת התנגדויות לחילוט, בקשה למתן סעדים לשמירת רכוש, סעדים זמניים, עיון חוזר, ערעור, וכן הוראות בדבר הדרכים למימוש החילוט, לניהול הנכסים ולמתן הודעות לטוענים לזכות ברכוש.
377ה. קרן ייעודית (תיקון: התשס"ז)
(א) החלטת בית-המשפט על חילוט לפי סעיף 377ד תהיה אסמכתא בידי האפוטרופוס הכללי לתפוש את הרכוש המחולט; רכוש שחולט, או תמורתו, יועבר לאפוטרופוס הכללי ויופקד על ידיו בקרן ייעודית שינהל בכפוף לתקנות שיותקנו לפי סעיף-קטן (ד) (בסעיף זה: "הקרן").
(ב) קנס שהטיל בית-המשפט על עבירה יופקד בקרן.
(ג) הציג נפגע עבירה פסק-דין לפיצויו לפני גורם שקבע לעניין זה שר המשפטים, והראה כי אין באפשרותו הסבירה לממש את פסק-הדין, כולו או חלקו, לפי כל דין, ישולם לנפגע העבירה מהקרן סכום הפיצוי שנקבע בפסק-הדין ושטרם מומש, כולו או חלקו; לעניין סעיף זה, "פסק-דין" - פסק-דין שאין עליו ערעור עוד.
(ד) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע בתקנות את דרכי הנהלת הקרן, את השימוש שייעשה בנכסי הקרן ואת דרכי חלוקתם למטרות אלה:
(1) שיקום של נפגעי עבירה, טיפול בהם והגנה עליהם; למטרה זו יוקצה בכל שנה סכום שלא יפחת ממחצית מנכסי הקרן בשנה אחת;
(2) תשלום פיצוי שנקבע בפסק-דין לנפגע עבירה, בהתאם להוראות סעיף-קטן (ג);
(3) מניעה של ביצוע עבירה;
(4) ביצוע תפקידיהן של רשויות אכיפת החוק כדי לאכוף הוראות חוק זה לעניין עבירה."
2.10 סעיף 9 לתוספת הראשונה - עבירות של פגיעה ברכוש לפי סעיפים 384, 390 עד 393, 402 עד 404 ו- 411 לחוק העונשין
"384. גניבה בנסיבות מיוחדות (תיקון: התש"ע)
(א) הגונב דבר כמפורט להלן, דינו - מאסר ארבע שנים:
(1) דבר המשמש חלק מקווי תשתיות, מיתקני תשתיות או חיבור אליהם, או דבר שמטרתו הבטחת בטיחות הציבור;
(2) דבר המשמש כלי עבודה או אמצעי להפקת פרנסתו של אדם, ובכלל זה כלים חקלאיים, תוצרת חקלאית, בקר או מקנה, ובלבד שערכו של הדבר הנגנב עולה על 1,000 שקלים חדשים;
(3) דבר בעל ערך תרבותי, מדעי, היסטורי, דתי או אומנותי.
(ב) הגונב דבר שערכו עולה על 500,000 שקלים חדשים, דינו - מאסר שבע שנים.
390. גניבה בידי עובד הציבור
עובד הציבור הגונב דבר שהוא נכס המדינה או דבר שהגיע לידיו מכוח עבודתו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו - מאסר עשר שנים.
391. גניבה בידי עובד
עובד הגונב דבר שהוא נכס מעבידו, או שהגיע לידי העובד בשביל מעבידו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו - מאסר שבע שנים.
392. גניבה בידי המנהל
חבר דירקטוריון או נושא משרה של תאגיד הגונב דבר שהוא נכס התאגיד, דינו - מאסר שבע שנים.
393. גניבה בידי מורשה
העושה אחת מאלה, דינו מאסר שבע שנים:
(1) גונב נכס שקיבל עם יפוי-כוח לעשיה בו;
(2) גונב נכס שהופקד אצלו, לבדו או עם אדם אחר, על מנת שישמרנו שמירה מעולה או ישתמש בו או בתמורתו, כולם או מקצתם, למטרה פלונית או ימסור כולם או מקצתם לאדם פלוני;
(3) גונב נכס שקיבל, לבדו או עם אדם אחר, בשביל אדם אחר או לזכותו;
(4) גונב מן התמורה של נייר ערך, או של עשיה בנכס על-פי יפוי-כוח, כשקיבל הוראה שתשמש למטרה פלונית או תשולם לאדם פלוני.
402. שוד
(א) הגונב דבר, ובשעת מעשה או בתכוף לפניו או לאחריו מבצע או מאיים לבצע מעשה אלימות באדם או בנכס כדי להשיג את הדבר הנגנב או לעכבו אצלו או כדי למנוע התנגדות לגניבת הדבר או להתגבר עליה, הרי זה שוד, ודינו של השודד - מאסר ארבע-עשרה שנים.
(ב) היה השודד מזויין בנשק או במכשיר שיש בהם כדי לסכן או לפגוע, או שהיה בחבורה, או שבשעת השוד או בתכוף לפניו או לאחריו הוא פצע אדם, הכהו או השתמש באלימות אחרת כלפי גופו, דינו - מאסר עשרים שנים.
403. נסיון שוד
התוקף אדם לשם שוד, דינו - מאסר שבע שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות כאמור בסעיף 402(ב), דינו - מאסר עשרים שנים.
404. דרישת נכס באיומים
הדורש מאדם דבר ערך בכוונה לגנבו, תוך שימוש באיומים או בכוח, דינו - מאסר חמש שנים; נעברה העבירה כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו - מאסר עשר שנים.
411. קבלת נכסים שהושגו בפשע
המקבל במזיד, בעצמו או על ידי שלוח, דבר, כסף, נייר ערך או כל נכס אחר, כשהוא יודע כי בפשע נגנב, נסחט, הושג או נעשה בו, והנוטל עליו בעצמו או על ידי שלוח, לבדו או ביחד עם אחר, את השליטה או העשיה בנכס כאמור, דינם - מאסר שבע שנים, אולם יכולים הם להיות נידונים בבית-משפט המוסמך לשפוט את מבצע הפשע ויהיו צפויים לעונש שהוא צפוי לו."
2.11 סעיף 10 לתוספת הראשונה - עבירות גניבת רכב, קבלת רכב או חלקים גנובים ומסחר ברכב או בחלקים גנובים, כאמור בסימן ה'1 לפרק י"א שבחלק ב' לחוק העונשין, למעט עבירות לפי סעיפים 413ג, 413ד(א), 413ה, 413ו רישא ו- 413ז לחוק העונשין
"413א. הגדרות
בסימן זה:
"בעל רכב" - לרבות מי שמחזיק בו כדין;
"פורץ" ו"מתפרץ" - כמשמעותם בסעיף 405, כאשר במקום "בנין" יבוא "רכב";
"רכב" - רכב הנע מכוח מכני מכל צורה שהיא או הנגרר על ידי רכב, וכן מכונה או מיתקן הנעים או הנגררים כאמור, ולרבות אופנוע עם רכב צדי או גרור או בלעדיהם, תלת-אופנוע וכן אופניים או תלת-אופן, אם יש להם מנוע-עזר;
"זיוף" ו"מסמך" - כהגדרתם בסעיף 414 לחוק.
413ב. גניבת רכב
(א) הגונב רכב, דינו - מאסר שבע שנים.
(ב) הנוטל רכב ללא רשות מבעליו, והוא מעבירו למקום אחר או לאדם אחר בנסיבות המצביעות על כוונה שלא להחזירו לבעליו, אף אם עשה כל אחד מאלה על-ידי אחר, דינו כדין גונב רכב.
413ד. גניבה מרכב או פירוק רכב (תיקון התש"ן (מס' 2))
(א) הגונב דבר מתוך רכב, דינו - מאסר שלוש שנים.
(ב) המפרק חלק מרכב ללא רשות מבעליו, בין אם החלק מחובר לרכב דרך קבע בין אם לאו, דינו - מאסר חמש שנים.
(ג) העושה כאמור בסעיף-קטן (ב) ביודעו שהרכב גנוב, דינו - מאסר שבע שנים.
413ו. פריצה לרכב
הפורץ רכב או מתפרץ לרכב, דינו - מאסר שלוש שנים; עשה כן בכוונה לבצע גניבה או פשע, דינו - מאסר שבע שנים.
{הערה: עבירת המקור בסעיף זה מתייחסת לסיפא בלבד}
413ח. גניבה או זיוף של מסמך
הגונב או מזייף מסמך או משתמש במסמך במרמה, כאשר:
(1) המסמך קשור לבעלות, לחזקה או לשימוש ברכב; או
(2) המעשה נעשה כדי לבצע או להקל על ביצוע עבירה לפי סימן זה, דינו - מאסר חמש שנים.
413ט. שינוי זהות של רכב או של חלק של רכב
המזייף או מטשטש סימני זיהוי של רכב, או של חלק של רכב, או עושה מעשה המקשה על זיהוים, דינו - מאסר שבע שנים.
413י. קבלת רכב או חלק גנובים
המקבל בעצמו או על-ידי אחר רכב או חלק של רכב ביודעו שהרכב או החלק הושגו בעבירה לפי סימן זה, או הנוטל עליו, בעצמו, על-ידי אחר, או ביחד עם אחר, את השליטה ברכב או בחלק כאמור, דינו - מאסר שבע שנים.
413יא. מסחר ברכב או בחלק גנובים
העוסק ביודעין במכירה, בקניה, בפירוק או בהרכבה של רכב גנוב, או של חלק גנוב של רכב, דינו - מאסר עשר שנים.
413יב. פסילה מהחזקת רשיון
הורשע אדם בעבירה לפי סימן זה, רשאי בית-המשפט, בנוסף על כל עונש אחר, ובנוסף לסמכותו לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה, לפסול אותו מהחזיק ברשיון נהיגה או ברשיון רכב לתקופה שיקבע.
413יג. שמירת דינים
הוראות סימן זה באות להוסיף על הוראות חוק זה וכל דין אחר, ולא לגרוע מהן
2.12 סעיף 11 לתוספת הראשונה - עבירות לפי סימן ו' לפרק י"א של חלק ב' לחוק העונשין, למעט עבירות לפי סעיפים 416, 417 ו- 432 לחוק העונשין
"414. הגדרות
בסימן זה:
"דבר" - מקרקעין, מיטלטלין, זכות וטובת הנאה;
"מרמה" - טענת עובדה בעניין שבעבר, בהווה או בעתיד, הנטענת בכתב, בעל פה או בהתנהגות, ואשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת; ו"לרמות" - להביא אדם במרמה לידי מעשה או מחדל;
"מסמך" - תעודה שבכתב, וכל אמצעי אחר, בין בכתב ובין בצורה אחרת, העשוי לשמש ראיה;
"זיוף" - אחת מאלה:
(1) עשיית מסמך הנחזה להיות את אשר איננו, והוא עשוי להטעות;
(2) שינוי מסמך - לרבות הוספת פרט או השמטת פרט - בכוונה לרמות, או ללא סמכות כדין ובאופן הנחזה כאילו נעשה השינוי בסמכות כדין;
(3) חתימת מסמך בשם פלוני ללא סמכות כדין, או בשם מדומה, באופן העשוי להיחזות כאילו נחתם המסמך בידי פלוני;
"שיק" - כמשמעותו בפקודת השטרות, לרבות שטר חליפין משוך על אגודה שיתופית לאשראי שהוא בר פרעון עם דרישה;
"בנקאי" - האדם שעליו משוך השיק.
415. קבלת דבר במרמה
המקבל דבר במרמה, דינו - מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו - מאסר חמש שנים.
418. זיוף
המזייף מסמך, דינו - מאסר שנה; זייף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, דינו - מאסר שלוש שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו - מאסר חמש שנים.
419. זיוף המשפיע על עסקאות
המזייף מסמך שיש בו ידיעה על אדם או על תאגיד בכוונה לרמות, דינו - מאסר שלוש שנים; אין נפקא מינה, לעניין זה, אם האדם או התאגיד היו קיימים או לא ואם התאגיד עמד להיווסד אך לא נוסד.
420. שימוש במסמך
המגיש או מנפק מסמך מזוייף או משתמש בו בדרך אחרת, בידעו שהוא מזוייף, דינו כדין מזייף המסמך.
421. זיוף בידי עובד הציבור
עובד הציבור המזייף מסמך שהוא ממונה על עשייתו או על שמירתו, או שיש לו גישה אליו בתוקף תפקידו, דינו - מאסר שלוש שנים עם או בלי קנס; עשה כן בכוונה לקבל דבר, דינו - מאסר חמש שנים עם או בלי קנס; קיבל דבר באמצעות מסמך מזוייף כאמור, דינו - מאסר שבע שנים עם או בלי קנס.
422. שידולי מרמה
המשדל אדם במרמה לעשות מסמך או לחתום עליו או להשיג חתימת אדם אחר או חותמת על מסמך, דינו כדין מזייף ודין המסמך כדין מסמך מזוייף; המשדל אדם במרמה להשמיד מסמך ויש בכך כדי לגרום לו הפסד דבר, דינו כדין המקבל דבר במרמה; אין הוראות אלה באות לגרוע מהוראות כל דין אחר בעניין שידול.
423. רישום כוזב במסמכי תאגיד
מייסד, מנהל, חבר או פקיד של תאגיד, הרושם, או גורם לרישום, פרט כוזב במסמך של התאגיד, בכוונה לרמות, או נמנע מלרשום בו פרט אשר היה עליו לרשמו, בכוונה לרמות, דינו - מאסר חמש שנים; לעניין סעיף זה, וסעיפים 424 ו- 425, "תאגיד" - לרבות תאגיד העומד להיווסד.
424. עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד
מנהל, מנהל עסקים או עובד אחר של תאגיד:
(1) שעשה ביודעין, בעסקי התאגיד או בנכסיו, דבר הפוגע ביכולתו של התאגיד לקיים את התחייבויותיו, דינו - מאסר חמש שנים או קנס מאה אלף לירות;
(2) שעשה ביודעין בעסקי התאגיד דבר בדרך הפוגעת בניהול תקין של עסקיו, דינו - מאסר שנה או קנס עשרים אלף לירות.
424א. אי-גילוי מידע ופרסום מטעה בידי נושא משרה בכיר בתאגיד
(א) נושא משרה בכיר בתאגיד שלציבור עניין בו, שעשה אחת מאלה:
(1) לא מסר לממונה הודעה נכונה על עסקה או אירוע שפרטיהם הגיעו לידיעתו בתוקף תפקידו בתאגיד, במטרה להטעותו וביודעו שהדבר עלול לפגוע פגיעה של ממש ביכולתו של התאגיד לקיים את התחייבויותיו;
(2) לא מסר לממונה, לפי דרישה כדין, מידע חיוני, או שמסר מידע מטעה בדבר עסקיו של התאגיד, נכסיו או התחייבויותיו, במטרה להטעותו, ביודעו שהמידע, או אי-מסירתו, או מסירת המידע המטעה כאמור, יכולים לפגוע פגיעה של ממש ביכולתו של התאגיד לקיים את התחייבויותיו או להשפיע השפעה של ממש לרעה על מצבו העסקי של התאגיד, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס.
(ב) אין באמור בסעיף-קטן (א) כדי לפגוע בזכותו של נושא משרה בכיר שלא למסור מידע לפי כל דין.
(ג) דירקטור או נושא משרה בכיר בתאגיד שלציבור עניין בו המפרסם, בכוונה לרמות, הודעה שיש בה מידע או פרט מהותי לא נכון בדבר יכולתו של התאגיד לקיים את התחייבויותיו או הודעה כאמור שיש בה הטעיה משמעותית בדבר מצבו העסקי של התאגיד, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס, אלא-אם-כן הוכיח שההודעה נמסרה שלא מיוזמתו ובמטרה להגן על ענייניו של התאגיד או על ענייניהם של לקוחותיו, ולא היה בה כדי להטעות משקיע סביר.
(ד) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה ונוכח בית-המשפט כי עקב ביצוע העבירה נגרם נזק לתאגיד, רשאי הוא, בנוסף לכל עונש אחר, לחייב את הנידון לפצות את התאגיד בשל הנזק שנגרם לו על ידי העבירה ובלבד שסכום הפיצוי לא יעלה על-פי ארבעה מהסכום האמור בסעיף 77.
(ה)החיוב בפיצוי כאמור בסעיף-קטן (ד) הוא, לכל דבר ועניין, כפסק דין שניתן בתובענה אזרחית; בערעור על הרשעה שהביאה לידי החיוב כאמור מותר לכלול אף ערעור על אותו חיוב.
(ו) בסעיף זה:
"נושא משרה בכיר" - מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, חשב, מבקר פנימי, מזכיר התאגיד וכל מי שממלא תפקיד כאמור, יהא תואר משרתו אשר יהא;
"ממונה" - מי שנושא משרה בכיר כפוף להוראותיו במישרין, ובמנהל כללי - הדירקטוריון של החברה או מי שהוא קבע כממונה לעניין סעיף זה; לא היה בתאגיד דירקטוריון, יהיה הממונה גוף או אדם הממלאים תפקידים דומים לשל דירקטוריון של חברה, או מי שהם קבעו;
"מפרסם" - לרבות המוסר מידע לגוף ציבורי;
"תאגיד שלציבור עניין בו" - אחד מאלה:
(1) תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על-פי תשקיף ונמצאים בידי הציבור;
(2) תאגיד שניירות ערך שלו נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר;
(3) תאגיד אשר בהתאם לדו"חותיו הכספיים ליום 31 בדצמבר שקדם ליום ביצוע העבירה, סכום המכירות והשירותים שסיפק בשנה שאליה מתייחסים הדו"חות, עולה על מאה מיליון שקלים חדשים או שהונו העצמי עולה על עשרים מיליון שקלים חדשים או שהוא מעסיק מעל מאתיים עובדים; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את הנתונים הנקובים בפסקה זו, כולם או מקצתם;
(4) חברה ממשלתית - כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975.
425. מרמה והפרת אמונים בתאגיד
מנהל, מנהל עסקים או עובד אחר של תאגיד, או כונס נכסים, מפרק עסקים, מפרק עסקים זמני, מנהל נכסים או מנהל מיוחד של תאגיד, אשר נהג אגב מילוי תפקידו במרמה או בהפרת אמונים הפוגעת בתאגיד, דינו - מאסר שלוש שנים.
426. העלמה במרמה
המעלים או משמיד או מוציא מרשותו מסמך או נכס בכוונה לרמות, דינו - מאסר שלוש שנים.
427. סחיטה בכוח
(א)המשתמש שלא כדין בכוח כדי להניע אדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו - מאסר שבע שנים; הביא השימוש בכוח לידי עשיית המעשה או המחדל, דינו - מאסר תשע שנים.
(ב)לעניין סעיף זה, דין המאכיל או המשקה סמים או משקאות משכרים כדין המשתמש בכוח.
428. סחיטה באיומים
המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו - מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו - מאסר תשע שנים.
429. (בוטל).
430. נטילת נכסים לשם סחיטה
הנוטל נכס של זולתו שלא כדין כדי להניעו לתת דבר או לעשות מסמך או לחתום עליו, דינו - מאסר שנה.
431. עושק (תיקון: התשס"ז)
המנצל את המצוקה, החולשה הגופנית או השכלית, חוסר הנסיון או קלות הדעת של הזולת לאחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:
(1) דורש או מקבל דבר שאינו מגיע לו כדין;
(2) דורש או מקבל בעד מצרך או בעד שירות תמורה העולה במידה בלתי סבירה על התמורה המקובלת;
(3) נותן בעד מצרך או בעד שירות תמורה הנופלת במידה בלתי סבירה מן התמורה המקובלת.
433. (בוטל).
434. (בוטל).
435. שמירת אחריות פלילית לפי חוקים אחרים
אחריות פלילית לפי סעיף 432 אינה גורעת מאחריות פלילית לפי חיקוק אחר.
436. הגבלה במשיכת שיקים
בעבירה לפי סימן זה שכרוכים בה שיקים, רשאי בית-המשפט, בנוסף לכל עונש אחר, להגביל את הנאשם במשיכת שיקים ולהשתמש בשאר הסמכויות שבסעיף 19 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981.
437. מקרים מיוחדים
לעניין סימן זה:
(1) רואים אדם המזמין מצרכים או שירותים בבית אוכל, בבית מלון או בכיוצא באלה, כאילו הוא טוען שיש בידו כסף כדי תשלום מחיר המצרכים או השירותים;
(2) רואים אדם המשלם בשיק כאילו הוא טוען שמן התאריך הנקוב בשיק עד למועד הסביר להצגתו לפרעון, עומדים לפקודת מוסר השיק, בבנק אשר עליו הוא משוך, כסף כדי כיסויו.
438. קבלה ונתינה
לעניין סימן זה, קבלת דבר - בין שעברה הבעלות בדבר אל המקבל ובין שלא עברה, בין שהדבר נתקבל בשביל עושה המעשה ובין בשביל אחר, בין בידי עושה המעשה ובין על ידי אחר; ונתינת דבר - בין לעושה המעשה ובין לאחר."
2.13 סעיף 11א לתוספת הראשונה - עבירות לפי סעיפים 439 עד 444 לחוק העונשין
"439. הונאת נושים
(א) הנותן מתנה או מוסר או מעביר או משעבד נכס מנכסיו או גורם לאחת מאלה, בכוונה להונות נושה מנושיו, דינו - מאסר שלוש שנים.
(ב) המוכר או מסלק חלק מנכסיו אחרי התאריך שבו ניתן נגדו פסק דין או צו לתשלום כסף שלא קיימם, או תוך חדשיים לפני התאריך האמור, והכל בכוונה להונות נושיו, דינו - מאסר שלוש שנים.
440. קשר להונות
הקושר קשר עם זולתו להשפיע במרמה או בהונאה על מחיר השוק של דבר הנמכר בפומבי או להונות את הציבור או כל אדם, או לסחוט נכס מאדם, דינו - מאסר שלוש שנים.
441. התחזות כאדם אחר
המתייצג בכזב כאדם אחר, חי או מת, בכוונה להונות, דינו - מאסר שלוש שנים; התייצג כאדם הזכאי על-פי צוואה או על-פי דין לנכס פלוני והוא עושה זאת כדי להשיג את הנכס או את החזקתו, דינו - מאסר חמש שנים.
442. הודיה כוזבת בהתחייבות
המודה בשמו של אדם אחר בחבות או בכל מסמך בבית-משפט או בפני אדם המוסמך כדין לקבל הודיה כאמור ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו - מאסר שלוש שנים.
443. התחזות כבעל תעודה
תעודה שניתנה מאת רשות מוסמכת לאדם אחר ומעידה על אותו אדם שיש לו כשירות מוכרת בחוק לעניין פלוני, או שהוא נושא משרה פלונית, או שהוא זכאי לעסוק במקצוע, במלאכה או בעסק מסויימים או שהוא זכאי לזכות, לזכות יתר, לדרגה או למעמד פלוני - כל המנפק את התעודה ומתייצג בכזב כאדם ששמו נקוב בה, דינו כאילו זייף אותה.
444. העברת תעודה לשם התחזות
מי שניתנה לו מאת רשות מוסמכת תעודה המעידה עליו ככל האמור בסעיף 443, והוא מוכר או נותן או משאיל את התעודה לאחר בכוונה שהלה יוכל להתייצג כמי ששמו נקוב בתעודה, דינו - מאסר שלוש שנים."
2.14 סעיף 12 לתוספת הראשונה - עבירות זיוף כספים ומטבעות, לפי סימנים א' ו- ב' לפרק י"ב של חלק ב' לחוק העונשין, למעט עבירות לפי סעיפים 463, 466, 467, 480, 481 ו- 482 לחוק העונשין, וכן עבירה של התקנת מכשיר לעשיית בולים לפי סעיף 486 לחוק העונשין
"461. הגדרה
"שטר כסף", לעניין סימן זה - כל שטר או שטר חליפין שהוציא אותם בנק בישראל, לרבות בנק ישראל, או אדם או תאגיד המנהלים עסקי בנק בכל מקום שהוא בעולם, ושטר כסף ושטר חליפין חלק וכל שטר מטבע שהם הילך חוקי בישראל או בארץ שבה הוצאו.
462. זיוף שטר כסף
העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שבע שנים:
(1) בכוונה להונות, מזייף או משנה שטר כסף או מנפק שטר הנחזה כשטר כסף בידעו שהוא זוייף או שונה;
(2) מביא או מקבל מחוץ לישראל או רוכש או מקבל בישראל או מחזיק או שומר שטר הנחזה כשטר כסף בידעו שהשטר זוייף או שונה, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין.
464. החזקת חומר לזיוף שטרי כסף
העושה אחת מאלה ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו - מאסר חמש שנים:
(1) עושה, מוכר או מציג למכירה נייר הדומה לנייר מיוחד המשמש לעשיית שטרי כסף והעשוי להתקבל כמוהו, או משתמש בו, או שומר או מחזיק נייר כאמור ביודעין;
(2) עושה מסגרת, תבנית או מכשיר המשמשים לעשיית נייר כאמור בפסקה (1) או לצור על גבי הנייר או בתוכו מלים, ספרות, ציון או כל סימן אחר שנתייחדו לו ומופיעים בו, או משתמש בכלים כאמור או שומר או מחזיק אותם ביודעין;
(3) גורם, בערמה או בתחבולה, כי מילים, ציון או סימן כאמורים בפסקה (2) או המכוונים להיות דומים להם והעשויים להתקבל כמוהם, יופיעו בגופו של נייר כשהם נראים לעין;
(4) חורת או עושה בדרך אחרת, על לוח או על כל חומר, שטר הנחזה כשטר כסף או כחלק ממנו, או שם, מלה, מספר, ספרה, סימן, אות או קישוט הדומים לחתימה שעל שטר כסף או המכוונים כנראה להיות דומים לחתימה כאמור;
(5) משתמש בלוח, חומר, מכשיר או ציון כאמור בסעיף זה לעשיית שטרי כסף או להדפסתם, או שומר או מחזיק אותם ביודעין;
(6) מנפק ביודעין נייר שנעשה בו או שהודפס עליו דבר כאמור, או שומר או מחזיק נייר כאמור ביודעין.
465. הנפקת שטרי כסף שלא כדין
המנפיק שטר כסף בלי סמכות כדין, דינו - מאסר חמש שנים.
468. חילוט שטרי כסף מזוייפים
כל שטר כסף מזוייף או מחוקה, וכל דבר כאמור בסעיף 467 שנמצא ברשותו של מי שהורשע בעשייתו או בניפוקו, יצווה בית-המשפט על חילוטו, ללא פיצוי למחזיק, ומשחולט יושמד או ייעשה בו בדרך אחרת, הכל כפי שיורה שר המשפטים.
469. חיפוש וחילוט של ציוד לזיוף
(א) ראה שופט בית-משפט שלום, על יסוד תצהיר, שיש יסוד סביר להניח כי בידו של אדם או בהחזקתו ישנו או היה, ללא רשות או הצדק כדין, אחד הדברים המנויים להלן, רשאי הוא ליתן צו חיפוש:
(1) שטר כסף מזוייף או מחוקה;
(2) מכשיר לעשיית נייר המשמש לשטרי כסף או חיקויו;
(3) חומר שיש עליו מילים, צורות, ציונים או אותיות המסוגלים או מכוונים ליצור רושם של שטר כסף.
(ב)נמצא המחופש, ייתפס ויחולט בצו בית-המשפט הדן את העבריין, ואם לא היה משפט - בצו שופט בית-משפט שלום, ומשחולט יושמד או ייעשה בו בדרך אחרת, הכל לפי שיורה שר המשפטים.
470. הגדרות
בסימן זה:
"מטבע" - מטבע של מתכת, מכל סוג וערך, הנמצאת במחזור כדין בישראל או במדינה אחרת;
"מתכת" - לרבות כל תערובת או נתך של מתכות;
"מטבע מזוייפת" - מטבע שאינה אמיתית אבל דומה למטבע אמיתית, או שיש בה כדי לדמות לה או להתקבל במקומה, לרבות מטבע אמיתית שנעשה בה שינוי עד שהיא דומה למטבע בת ערך גבוה יותר, או שיש בה כדי לדמות לה או להתקבל במקומה, ולרבות מטבע אמיתית קצוצת שפה, משוייפת או פחותת מידה או משקל באופן אחר, שנעשה בה שינוי כדי להסתיר את הקיצוץ, השיוף או ההפחתה, והכל ללא הבדל אם המטבע היתה במצב ראוי לניפוק או לא ואם תהליך השינוי גמור או לא;
"מטבע מעולה" - מטבע של זהב או של כסף;
"מטבע פשוטה" - מטבע שאינה מעולה;
"מזהיב" ו"מכסיף", לעניין מטבע - לרבות נותן מראה של זהב או כסף בכל דרך אחרת;
"מתקין" - עושה, מתקן, מתחיל לעשות או לתקן או מכין לעשיה או לתיקון;
"מכשיר" - לרבות מכונה.
471. זיוף מטבע מעולה
העושה או מתחיל לעשות מטבע מעולה מזוייפת, דינו - מאסר שבע שנים.
472. הכנת מתכת לזיוף מטבע מעולה
המזהיב או מכסיף פיסת מתכת המתאימה לפי גדלה או צורתה לטביעה, בכוונה שתיטבע למטבע מעולה מזוייפת, או נותן לפיסת מתכת גודל וצורה המתאימים להקלת טביעתה של מטבע כאמור בכוונה שתיטבע, דינו - מאסר שבע שנים.
473. הכנת מכשירים לזיוף מטבע מעולה
העושה אחת מאלה, ואין בידו להוכיח סמכות או הצדק כדין, דינו - מאסר שבע שנים:
(1) מתקין, מחזיק או מעביר חותם או תבנית המותאמים ליצור דמות שלמה, או חלקית, לצד אחד של מטבע מעולה או לשניהם, בידעו שהם מותאמים כאמור;
(2) מתקין, מחזיק או מעביר מכשיר המותאם או מכוון לשימוש מסימון קצות מטבעות בסימנים או בספרות הנחזים כדומים לאלה שבקצות מטבע מעולה, בידעו שהוא מותאם או מכוון כאמור;
(3) מתקין, מחזיק או מעביר מדפס לטביעה או מכשיר שהותאם לחיתוך אסימונים עגולים של זהב או של כסף או של מתכת אחרת, בידעו כי המדפס או המכשיר שימשו או היו מכוונים לשמש בעשיית מטבע מעולה מזוייפת.
474. קיצוץ מטבע מעולה
העושה מעשה במטבע מעולה בדרך שיש בו להפחית את משקלה, בכוונה שלאחר המעשה תתקבל המטבע כמטבע מעולה, או מחזיק או מעביר שלא כדין גרודת או גזורת של זהב או של כסף, או זהב או כסף בצורת מטיל, אבק או תמיסה או בצורה אחרת, שהושגו במעשה כאמור במטבע מעולה, בידעו שהושגו כך, דינו - מאסר שבע שנים.
475. מסחר במטבע מעולה מזוייפת
הקונה או מוכר או מקבל מטבע מעולה מזוייפת או משלם בה או מעביר אותה, לפי ערך נמוך מהערך שהיא מביעה או שנתכוונו כנראה שתביע, או מציע לעשות כן, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו - מאסר שבע שנים.
476. הבאת מטבע מעולה מזוייפת
המביא לישראל או מקבל מן החוץ מטבע מעולה מזוייפת בידעו שהיא מזוייפת, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו - מאסר שבע שנים.
477. זיוף מטבע פשוטה
העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שבע שנים:
(1) עושה או מתחיל לעשות מטבע פשוטה מזוייפת;
(2) מתקין, מחזיק או מעביר ביודעין מכשיר מותאם ומכוון לעשות בו מטבע פשוטה מזוייפת ואין בידו להוכיח סמכות או הצדק כדין;
(3) קונה, מוכר, מקבל, משלם או מעביר מטבע פשוטה מזוייפת במחיר נמוך מהערך שהיא מביעה או שכנראה נתכוונו שתביע, או מציע לעשות אחד המעשים האלה.
478. הוצאת מכשירים וחמרים ממטבעה של המדינה
המוציא ביודעין ממטבעה של המדינה חותם, תבנית, מכשיר או מדפס המשמשים בטביעה, או חלק מהם הראוי לשימוש, או מטבע, מטיל או מתכת, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו - מאסר שבע שנים.
479. ניפוק מטבע מזוייפת
העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:
(1) מנפק ביודעין מטבע מזוייפת;
(2) מחזיק ביודעין לא פחות משלוש מטבעות מזוייפות כדי לנפק מהן.
483. חיפוש וחילוט של מטבע מזוייפת
(א) ראה שופט בית-משפט שלום, על יסוד תצהיר, שיש יסוד סביר להניח כי בידו של אדם או בהחזקתו ישנו או היה, ללא רשות או הצדק כדין, אחד הדברים המנויים להלן, רשאי הוא ליתן צו חיפוש:
(1) מטבע מזוייפת;
(2) מכשיר המותאם ומכוון לזיוף מטבע;
(3) מטילי זהב או כסף, או גרודת, גזורת, אבקה, תמיסה או כל צורה אחרת של זהב או כסף, שהופקדו או הושגו בהקטנת מטבע מעולה או בהפחתת משקלה.
(ב)נמצא המחופש, ייתפס ויחולט בצו בית-המשפט הדן את העבריין, ואם לא היה משפט - בצו שופט בית-משפט שלום.
484. סמכות לתפוס שטר מטבע ומטבע מזוייף
עובד המדינה, עובד בנק ישראל או עובד בנק המקבל שטר מטבע או מטבע שיש לו יסוד סביר להניח שהם מזוייפים, יתפסם וימסרם מיד למשטרה, והמשטרה, לאחר שתעשה בהם כל פעולה או חקירה שתראה למועיל, תעביר אותם לבנק ישראל; החליט נגיד בנק ישראל ששטר המטבע או המטבע מזוייפים, רשאי הוא לחתכם, לטשטשם או להשמידם, בין בתשלום פיצויים ובין בלי פיצויים."
2.15 סעיף 13 לתוספת הראשונה - עבירות לפי סעיפים 16, 17 ו- 18 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986
"16. גניבת כרטיס חיוב
(א) הנוטל או המחזיק כרטיס חיוב שלא בהסכמת לקוח, בכוונה להשתמש בו או לאפשר לאחר להשתמש בו, דינו - מאסר שלוש שנים.
(ב) הנוטל או המחזיק כרטיס חיוב שלא בהסכמת הלקוח, חזקה שהוא מתכוון להשתמש בו או לאפשר לאחר להשתמש בו, זולת אם הוכיח הצדק סביר לנטילה או להחזקה כאמור.
(ג) בסעיף זה, "נטילה" - כמשמעותה בסעיף 383(ג)(1) לחוק העונשין.
17. הונאה בכרטיס חיוב
המשתמש בכרטיס חיוב או במרכיב ממרכיביו, בכוונה להונות, דינו - מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו - חמש שנים."
2.16 סעיף 14 לתוספת הראשונה -עבירות לפי סעיפים 52ג, 52ד ו- 54 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968
"52ג. שימוש במידע בידי איש פנים
(א) איש פנים בחברה לא יעשה שימוש במידע פנים.
(ב) איש פנים בחברה העושה שימוש במידע פנים המצוי בידו, בניגוד להוראות סעיף-קטן (א), דינו - מאסר חמש שנים או קנס בשיעור פי חמישה מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין), ואם הוא תאגיד - קנס בשיעור פי עשרים וחמישה מהקנס הקבוע באותו סעיף.
52ד. שימוש במידע פנים שמקורו באיש פנים
(א) לא יעשה אדם שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה.
(ב) העושה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, בניגוד להוראות סעיף-קטן (א), דינו - מאסר שנתיים או קנס בשיעור פי שניים וחצי מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד - קנס בשיעור פי שנים עשר וחצי מהקנס הקבוע באותו סעיף.
54. תרמית בקשר לניירות ערך
(א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד - פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור באותו סעיף:
(1) הניע או ניסה להניע אדם לרכוש או למכור ניירות ערך ועשה זאת באמרה, בהבטחה או בתחזית - בכתב, בעל פה או בדרך אחרת - שידע או היה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או בהעלמת עובדות מהותיות;
(2) השפיע בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך. לעניין פסקה זו, חזקה כי מי שפעל לפי הוראות סעיף 56(א) לעניין ייצוב מחיר ניירות ערך לא השפיע בדרכי תרמית כאמור.
(א1)גורם מפוקח או משקיע בניירות ערך שעשה אחד מאלה, יראו אותו, לעניין פרק ח'4, כמי שביצע הפרה של הוראה המנויה בחלק ג' לתוספת השביעית:
(1) מסר לאדם אמרה, הבטחה או תחזית, בכתב, בעל פה או בדרך אחרת, שהיה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או העלים מאדם עובדות מהותיות, והיה עליו לדעת שיש במעשיו כדי להניע את אותו אדם לרכוש או למכור ניירוך ערך;
(2) עשה עסקה עצמית בניירות ערך, עסקה מתואמת בניירות ערך או ייצוב של שער ניירות ערך.
(ב)בסעיף זה:
"ייצוב" - ביצוע פעולות רכישה ומכירה של ניירות ערך, בידי צד מעוניין, לפני פרסום תשקיף או לאחריו, אשר השפיע על שער ניירות הערך לטובת ההנפקה, והכל תוך העלמת מידע מהותי הנוגע לפעולות הייצוב במועד ביצוען;
"משקיע בניירות ערך" - מי שביצע, במהלך שלושת החודשים שקדמו למועד ההפרה, פעולות רכישה או מכירה של ניירות ערך, בבורסה, בכמות או בהיקף שאינם נמוכים מהכמות או מההיקף כמפורט להלן:
(1) 50 פעולות בממוצע בחודש או היקף פעולות חודשי ממוצע של 1,000,000 שקלים חדשים;
(2) 25 פעולות בממוצע בחודש או היקף פעולות חודשי ממוצע של 500,000 שקלים חדשים, ובלבד שכיהן, בעת ביצוע הפעולות כאמור, במשרה בתחום הפיננסי הדורשת ידע בהשקעות בניירות ערך או בנכסים פיננסיים כהגדרתם בחוק הייעוץ, וזאת אף אם לא כיהן במשרה כאמור במועד ההפרה;
"ניירות ערך" - כהגדרתם בסעיף 52;
"עסקה מתואמת בניירות ערך" - מכירה וקנייה של אותו נייר ערך, בידי שני אנשים או יותר, שנעשו תוך תיאום מראש בין הצדדים, והשפיעו על שער נייר הערך בבורסה, למעט עסקה תואמת, כמשמעותה בתקנון הבורסה, שבוצעה בהתאם להוראות לפי התקנון האמור;
"עסקה עצמית בניירות ערך" - מכירה וקנייה, בעת ובעונה אחת, של אותו נייר ערך, בידי אותו אדם או מי מטעמו, אשר השפיעה על שער נייר הערך בבורסה."
2.17 סעיף 15 לתוספת הראשונה - עבירות של הברחת טובין לפי סעיפים 211 ו- 212 לפקודת המכס, או לפי פקודת היבוא והיצוא (נוסח חדש), התשל"ט-1979
פקודת המכס:
"211. הברחה (תיקון: התשס"ג)
(א)אלה דינם מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ובהחזקת טובין מוברחים אף תשלום פי שלושה מסכום מיסי הייבוא החלים על אותם טובין:
(1) המבריח טובין;
(2) המחזיק טובין מוברחים או טובין שייבואם אסור ולא הוכיח שיש לו הצדק כדי להחזיקם;
(3) מי שבהחזקתו או במרותו או בפיקוחו טובין שייצואם אותה שעה אסור או מוגבל או מוסדר והוא מתכוון להבריחם או יודע שיש כוונה להבריחם.
(א1) נעברה עבירה לפי סעיף-קטן (א) בנסיבות מחמירות, דינו - מאסר 5 שנים או קנס בסכום של פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין ובהחזקת טובין מוברחים גם תשלום פי שלושה מסכום מיסי הייבוא החלים על אותם טובין.
(ב) קברניט או בעל כלי שיט או כלי הובלה המשתמש, או המניח ביודעין להשתמש, בכלי שיט או בכלי הובלה שלו להברחת טובין, או להובלה שלא כדין של טובין מוברחים או מחולטים, דינו - הענשים שנקבעו בסעיף-קטן (א).
(ג) נעברה העבירה הנזכרת בסעיף-קטן (א)(3) במצב מלחמה שמדינת ישראל מעורבת בה, מותר להגדיל את העונש כדי מאסר שנתיים או קנס של 500 לירות.
212. עבירות מכס אחרות
(א) אלה דינם מאסר שנתיים או קנס 500 לירות או שני הענשים כאחד:
(1) המשתמט מתשלום מכס שיש לשלמו;
(2) המשיג הישבון שלא הגיע לו על-פי דין;
(3) המכין, המעביר או המציג תעודה שהיא, כביכול, חשבון-מכר אמיתי ולמעשה איננו כזה;
(4) המגיש רשמון כוזב או לא נכון בפרט מסויים;
(5) המביא לישראל טופס או נייר אחר הנחזה כטופס שאפשר לכתוב תרפו ולהשתמש בו כחשבון-מכר של טובין הבאים מארצות חוץ, או המחזיק טופס או נייר כאמור ולא הוכיח שיש לו הצדק כדין להחזיקו;
(6) המוסר בהצהרה או בתעודה שהוגשו לפקיד מכס אמרה שאינה נכונה או שאינה מדוייקת בפרט מסויים, או המגיש או המוסר לפקיד מכס הצהרה או תעודה שיש בהם אמרה כזו;
(7) המוציא מרשותו טובין שנפטרו ממכס מחמת שיובאו בשביל צבא הגנה לישראל, או בשביל מוסד או אדם הזכאים לייבא טובין אלה בלא מכס, ומעבירם לכל חברה, פירמה או אדם שאינם זכאים לייבא אותם טובין בלי מכס, ולא הודיע תחילה למנהל על פרטי העברה זו;
(8) המשנה במרמה תעודה או מסמך או המזייף חותם, חתימת יד, ראשי תיבות או סימנים אחרים של פקיד מכס, או שפקיד מכס משתמש בהם, לאימות מסמך או שטר או להבטחת טובין או לכל מטרה אחרת בניהול עניינים הנוגעים לרשות המכס;
(9) המטעה פקיד מכס בפרט מסויים העלול לפגוע במילוי תפקידו;
(10) המטלטל טובין הנתונים לפיקוח רשות המכס, המשנה אותם או הנוגע בהם, שלא על-פי רשות;
(11) המסרב להשיב, או נמנע מהשיב, על שאלות, או המסרב להגיש, או נמנע מהגיש תעודות;
(12) המוכר טובין, או המציג אותם למכירה, או המחזיק אותם לשם מכירה או לשם מסחר באניה שבנמל, והטובין לא פורטו בתסקיר של האניה לפי סעיף 53;
(13)המוכר טובין, או המציע אותם למכירה, בתור טובין מוברחים או שייבואם אסור.
(ב) שום דבר האמור בסעיף זה לא יפגע בזכויותיו של אדם הפועל מכוח רשיון שניתן לו בהתאם לסעיף 200."
פקודת הייבוא והייצוא (נוסח חדש), התשל"ט-1979:
"7. טובין המושטים שלא כדין
(א)היו טובין מושטים בניגוד לצו פיקוח או בניגוד לחוק החל על המסחר עם האויב, יחולטו הטובין על כל אמצעי ההובלה שהשתמשו בהם להובלתם וינהגו בהם כפי שיורה השר, דרך כלל או למקרה מסויים, ובלבד שלא יחולט כלי שיט אלא אם חל עליו סעיף-קטן (ב); היצואן או היבואן של הטובין או סוכנו, או שולח הטובין וכל המנסה להשיטם, דינו - מאסר שנתיים או קנס פי שלושה משווי הטובין או משווי אמצעי ההובלה ששימשו להובלתם, הכל לפי הסכום הגדול יותר.
(ב)מקום שצו פיקוח אסר לייצא טובין אלא אם הם נשגרים למקום פלוני או לאדם פלוני, וטובין שנשגרו כאמור נמסרו למקום אחר או לאדם אחר, הרי אם:
(1) לא עלה הנפח הרשום של כלי השיט שבו נשגרו הטובין על מאתיים וחמישים טונות, יחולט כלי השיט וינהגו בו כפי שיורה השר;
(2) עלה הנפח הרשום של כלי השיט שבו נשגרו הטובין על מאתיים וחמישים טונות, דינו של בעל הכלי - קנס חמשת אלפים לירות, וניתן לעכב את כלי השיט עד שיסולק הקנס או עד שתינתן ערובה לסילוקו.
11. הוראות בדבר מקום יעדם של טובין
(א)העומד לייצא טובין ומוסר לפני היצוא או המשלוח הצהרה בדבר מקום יעדם ויש למנהל או לרשות מוסמכת יסוד להניח שההצהרה כוזבת בפרט חשוב, רשאי הוא לעכב את הטובין עד שתוכח אמיתות ההצהרה; לא הוכחה אמיתות ההצהרה - יחולטו הטובין וינהגו בהם כפי שיורה השר.
(ב) (1) כל טובין שהוצאו מתחום המדינה, חייבים היצואן או שוגרם של הטובין לשכנע את המנהל או את הרשות המוסמכת, אם נדרשו לכך, שהטובין לא הגיעו לאויב או לארץ אויב, או להוכיח שלא הסכימו שהטובין יגיעו לאויב או לארץ אויב ושלא סייעו לכך, וכי נקטו כל הצעדים הדרושים כדי להבטיח שמקום יעדם של הטובין יהא המקום שפורש במסמכים שהראו או שהגישו לפקיד המכס בקשר ליצוא הטובין;
(2) יצואן או שוגר שלא שיכנע או לא הוכיח כאמור בפסקה (1), יחוב בקנס פי שלושה משווי הטובין או חמש מאות לירות, כפי שידרוש המנהל או הרשות המוסמכת.
14. סמכות לכפר עבירות בכופר כסף
השר רשאי לכפר בכופר כסף על כל עבירה או פעולה שנעשו בהפרת פקודה זו, ובלבד שהכופר יהיה לא יותר מפי שלושה משווי הטובין או משווי אמצעי ההובלה שנעשתה בהם העבירה או הפעולה או לא יותר מחמש מאות לירות, הכל לפי הסכום הגדול."
2.18 סעיף 16 לתוספת הראשונה - עבירות הקשורות להפרת זכויות יוצרים, פטנטים, מדגמים וסימני מסחר, לפי חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967, פקודת פטנטים ומדגמים, פקודת סימני מסחר (נוסח חדש), התשל"ב-1972, ופקודת סימני סחורות
חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007:
"61. עבירות
(א) לא יעשה אדם עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו.
(ב) לא ייבא אדם לישראל עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו.
(ג) לא יעסוק אדם במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של יצירה.
(ד) לא ימכור אדם, לא ישכיר ולא יפיץ עותקים מפרים של יצירה בהיקף מסחרי.
(ה) לא יחזיק אדם עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו.
(ו) לא ייצר אדם ולא יחזיק חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה לפי סעיף-קטן (א)."
חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967:
"192. דין מתחזה כעורך פטנטים
(א) ואלה דינם קנס 5,000 לירות:
(1) העושה פעולה שנתייחדה לפי חוק זה לעורך פטנטים שעה שאינו עורך פטנטים;
(2) המתחזה כעורך פטנטים והוא אינו עורך פטנטים;
(3) העושה בתקופה שבה הותלה רשיונו להיות עורך פטנטים פעולה שנתייחדה לפי חוק זה לעורך פטנטים.
(ב) סעיף-קטן (א)(1) לא יחול על עורך-דין או על עובד מדינה במילוי תפקידו, כאמור בסעיף 154(ב).
193. פעולות הפוגעות בבטחון המדינה או בכוחה הכלכלי וגילוי סודות
(א)מי שפרסם או מסר ידיעות בניגוד להוראה שניתנה על-פי סעיפים 94 או 99, או שעבר על הוראות סעיפים 98, 103, 114, 137, 138 או 165, דינו - מאסר שנתיים או קנס 20,000 לירות.
(ב) בתי-המשפט בישראל מוסמכים לשפוט בעבירה על הוראות סעיפים 98, 103, 138 ו- 165 שבוצעה בחוץ לארץ.
(ג) הוראות סעיף זה באות להוסיף על כל דין אחר ולא לגרוע ממנו."
פקודת הפטנטים והמדגמים:
"55. עבירות
(1) כל הרושם רשימה כוזבת בפנקס המתנהל על-פי פקודה זו או גורם לרשימתה וכל הכותב או גורם לכתיבת כתב המכוון בשקר להיות העתק של רשימה באותו פנקס, וכל המגיש כתב כזה כעדות כשהוא יודע כי אותה רשימה או אותו כתב הם כוזבים, יאשם בעבירה ויהא צפוי למאסר שנה אחת או לקנס של מאה לירות.
(2) כל הטוען בשקר כי חפץ הנמכר על ידו הוא חפץ שיש עליו פטנט או המתאר בשקר כל מדגם שיחדוהו לחפץ שנמכר על ידו כמדגם שנרשם, יאשם בעבירה ויהא צפוי לקנס של עשר לירות.
(3) כל המוכר חפץ שטבועה עליו או חקוקה עליו או שייחדו לו בדרך אחרת המילה "פטנט" או "רשום" או מילה אחרת האומרת או שמשתמע מתוכה כי החפץ הוא חפץ פטנט או כי המדגם שייחדו לו נרשם, דינו לצורך סעיף זה כאדם הטוען כי החפץ הוא חפץ-פטנט או כי המדגם שייחדו לחפץ הוא מדגם רשום.
(4) כל הכותב על איזה חפץ, לאחר שפקע כוחה של זכות מדגם למדגם, את המילה "רשום", או כל מלה או מלים שמשתמע מתוכן כי עדיין קיימת זכות מדגם למדגם, יאשם בעבירה ויהא צפוי לקנס של עשרים וחמש לירות.
(5) בית-המשפט המוסמך לדון בעבירה על-פי סעיף זה יהא בית-המשפט המחוזי אשר במקום שבו נעשתה העבירה או כל מעשה המהווה חלק הימנה, או בית-המשפט המחוזי אשר במקום בו מתגורר הנאשם או אחד הנאשמים או מנהל בו עסקים.
(6) שום דבר האמור בזה לא ימנע אדם המוצא את עצמו מקופח או שניזוק בשל מעשה שסעיף זה חל עליו מלהגיש תביעה משפטית להשגת סעד בדרך צו מניעה או דמי נזק בשל אותו היזק, בין שאותו אדם מסר ידיעות או נקט בפעולות, המביאות או מכוונות להביא לידי הגשת משפט פלילי נגד אדם שאפשר להביאו במשפט פלילי על-פי סעיף זה בשל כל מעשה אשר בגללו הוגשה אותה תביעה משפטית, ובין שלא מסר אותן ידיעות או לא נקט באותן פעולות."
פקודת סימני מסחר (נוסח חדש), התשל"ב-1972:
60. עונשין (תיקון: התשס"ג)
(א) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי שבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"):
(1) מסמן לשם מסחר, בלא רשות בעל הסימן או מי מטעמו, סימן מסחר רשום או חיקויו, על טובין שלגביהם נרשם הסימן בפנקס, או על אריזה של טובין כאמור, ועלול להטעות בכך אדם אחר;
(2) מייבא לשם מסחר, בלא רשות בעל הסימן או מי מטעמו, טובין או אריזתם שסומנו בסימן מסחר הרשום בפנקס לגבי אותם טובין או בחיקוי של סימן כאמור, והסימון עלול להטעות אדם אחר; ואולם הוראות פסקה זו לא יחולו לגבי טובין שסומנו בהרשאת מי שהוא בעל הסימן בארץ שבה נעשה הסימון;
(3) עוסק במכירה, בהשכרה או בהפצה של טובין שסומנו או יובאו לישראל בניגוד להוראות פסקאות (1) או (2), או מוכר, משכיר או מפיץ טובין כאמור, בהיקף מסחרי;
(4) מחזיק טובין שסומנו או יובאו לישראל בניגוד להוראות פסקאות (1) או (2), לשם מסחר בהם.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיף-קטן (א) בידי תאגיד, דינו - כפל הקנס הקבוע לעבירה.
(ג) המוסר מידע כוזב לרשם בקשר עם בקשה לרישומו של סימן בפנקס, דינו - מאסר שנה.
(ד) (1) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות המפורטות בסעיף זה (להלן: "עבירה") בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; הפר את חובתו האמורה, דינו - הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(2) נעברה עבירה בידי תאגיד או עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה הפר את חובתו לפי פסקה (1), אלא-אם-כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה.
(3) בסעיף-קטן זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה."
פקודת סימני סחורות:
"3. עבירות בקשר עם סימני מסחר ותיאורי מסחר
(1) כל אדם:
(א) (בוטל).
(ב) (בוטל).
(ג) המייחד תיאור מסחרי כוזב לסחורות, או
(ד) הגורם לעשיית אחד הדברים הנזכרים לעיל בסעיף זה, או
(ה) (בוטל).
יאשם בעבירה ויהא צפוי למאסר שנה אחת או לקנס של 500 לירות או לשני העונשין כאחד בכפוף להוראות פקודה זו, ואם לא הוכיח שעשה מה שעשה בלא כוונה לרמות.
(2)כל המוכר או מעמיד למכירה או מחזיק למכירה או לכל צורך מצרכי המסחר או התעשיה, כל סחורה או דבר שייחדו להם כל סימן מסחרי מזוייף או תיאור מסחרי כוזב או שייחדו להם בכזב כל סימן מסחרי או כל סימן הדומה לסימן מסחרי עד כדי להטעות, הכל לפי העניין, יאשם בעבירה ויהא צפוי לעונשים הקבועים בסעיף הקטן (1), חוץ אם הוכיח:
(א) כי לאחר שאחז בכל אמצעי הזהירות הסבירים למען הימנע מעבור על הפקודה הזאת, לא היתה לו שום סיבה, בזמן שעבר על העבירה שמאשימים אותו בה, לחשוד באמיתותו של הסימן המסחרי, הסימן או התיאור המסחרי; וכי
(ב) עם דרישתו של התובע מסר את כל הידיעות שהיה ביכלתו לתת בנוגע לאנשים שמהם קיבל אותן סחורות או אותם דברים; וכי
(ג) מבחינות אחרות עשה מה שעשה בתום-לב."
2.19 סעיף 17 לתוספת הראשונה - סעיף הנ"ל תוקן בתיקון מס' 14 לחוק איסור הלבנת הון
סעיף 17 הישן: עבירה לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ה-1975, שנעברה בנסיבות מחמירות:
"117. עבירות
...
(ב)עשה אדם מעשה מן המפורטים להלן במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, דינו - מאסר 5 שנים או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"):
...
(3) הוציא חשבונית מס או מסמך הנחזה כחשבונית מס, מבלי שעשה או התחייב לעשות עסקה שלגביה הוציא את החשבונית או את המסמך האמור..."
סעיף 17 על-פי התיקון החדש שייכנס לתוקפו באוקטובר 2016 הוא כלהלן:
בתוספת הראשונה לחוק העיקרי, במקום פרט (17) יבוא:
"בתוספת הראשונה לחוק העיקרי, במקום פרט (17) יבוא:
(17) עבירה לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף, שנעברה בנסיבות מחמירות, או עבירה לפי סעיף 117(ב)(5) או ב(1) לחוק האמור שנעברה בנסיבות מחמירות הנוגעת להוצאת חשבונית מס או מסמך הנחזה כחשבונית מס, או ניכוי מס תשומות הכלול בחשבונית מס או במסמך הנחזה כחשבונית מס, בלי שנעשתה עסקה או בלי שמוציא החשבונית התחייב לעשות עסקה שלגביה הוצאו החשבונית או המסמך האמור;
(17א) עבירה לפי סעיף 117(ב)(1) או (3) עד (8) או (ב1) לחוק מס ערך מוסף (בפרט זה: "עבירת מס"), אם התקיים אחת מאלה:
(א) המס לגביו נעברה העבירת המס הוא בסכום העולה על 480,000 שקלים חדשים בתקופה של 48 חודשים או 170,000 שקלים חדשים בתקופה של 12 חודשים;
(ב) עבירת המס או עבירה לפי סעיפים 3 או 4 שמקורה בעבירת המס נעברה בתחכום וכן המס שלגביו בוצעה העבירה הוא בסכום העולה על 120000 שקלים חדשים;
(ג) עבירת המס או עבירה לפי סעיפים 3 או 4 שמקורה בעבירת המס נעברה בזיקה לארגון פשיעה או לארגון טרור; בפסקה זו:
"ארגון טרור" - כהגדרתו בחוק איסור מימון טרור;
"ארגון פשיעה" - כהגדרתו בחוק למאבק בארוני פשיעה, התשס"ג-2003;
(ד) עבירה לפי סעיפים 3 או 4 שמקורה בעבירת המס נעברה בידי מי שאינו האדם החייב במס;
(17ב) עבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה (בפרט זה: "עבירת מס"), אם נתקיים בה אחד מאלה:
(א) ההכנסה לגביה נעברה עבירת המס הוא בסכום העולה על 2,500,000 שקלים חדשים בתקופה של ארבע שנים או בסכום העולה על 1,000,000 שקלים חדשים בתקופה של שנה;
(ב) עבירת המס או עבירה לפי סעיפים 3 או 4 שמקורה בעבירת המס נעברה בתחכום וכן הכנסה שלגביה נעברה עבירת המס היא בסכום העולה על 625,000 שקלים חדשים;
(ג) עבירת המס או עבירה לפי סעיפים 3 או 4 שמקורה בעבירת המס נעברה בזיקה לארגון פשיעה או לארגון טרור כהגדרתם בפרט (17א);
(ד) עבירה לפי סעיפים 3 או 4 שמקורה בעבירת המס נעברה בידי מי שאינו האדם החייב במס;
(17ג) עבירה לפי סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ומכירה), התשכ"ג-1963 (בפרט זה: "עבירת המס"), אם נתקיים אחד מאלה:
(א) עבירת המס כללה השמטת שווי עסקה, בסכום העולה על 1,500,000 שקלים חדשים;
(ב) עבירת המס כללה אי-דיווח על העסקה או דיווח כוזב של זהות הצדדים, והכל כששווי הנכס עולה על 100,000 שקלים חדשים;
(ג) עבירת המס או עבירה לפי סעיפים 3 או 4 שמקורה בעבירת המס נעברה בתחכום;
(ד) עבירת המס או עבירה לפי סעיפים 3 או 4 שמקורה בעבירת המס נעברה בזיקה לארגון פשיעה או לארגון טרור כהגדרתם בפרט (17א);
(ה) עבירה לפי סעיפים 3 או 4 שמקורה בעבירת המס נעברה בידי מי שאינו האדם החייב במס."
2.20 סעיף 18 לתוספת הראשונה - עבירות לפי פקודת מניעת טרור, לפי תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, לפי סעיפים 8 ו- 9 לחוק איסור מימון טרור, או לפי סימנים ב' עד ו' לפרק ז' של חלק ב' לחוק העונשין
פקודת מניעת טרור, תש"ח-1948:
"1. פירושים
"ארגון טרוריסטי" פירושו חבר אנשים המשתמש בפעולותיו במעשי אלימות העלולים לגרום למותו של אדם או לחבלתו, או באיומים במעשי אלימות כאלה;
"חבר בארגון טרוריסטי" פירושו אדם הנמנה עליו, וכולל אדם המשתתף בפעולותיו, המפרסם דברי תעמולה לטובת ארגון טרוריסטי, פעולותיו או מטרותיו, או אוסף כספים או חפצים לטובת ארגון טרוריסטי או פעולותיו.
2. פעילות בארגון טרוריסטי
אדם הממלא תפקיד בהנהלה או בהדרכה של ארגון טרוריסטי, או משתתף בדיוניו או בקבלת החלטותיו של ארגון טרוריסטי, או משמש חבר בבית דין של ארגון טרוריסטי, או נואם תעמולה באסיפה פומבית או ברדיו מטעם ארגון טרוריסטי, ייאשם בעבירה, ובצאתו חייב בדין, יהא צפוי לעונש מאסר עד עשרים שנה.
3. חברות בארגון טרוריסטי
אדם שהוא חבר בארגון טרוריסטי, ייאשם בעבירה, ובצאתו חייב בדין, יהא צפוי לעונש מאסר עד חמש שנים.
4. תמיכה בארגון טרוריסטי
אדם:
(א) (בוטל);
(ב) המפרסם, בכתב או בעל פה, דברי שבח, אהדה או קריאה לעזרה או תמיכה בארגון טרוריסטי; או
(ג) המחזיק לטובת ארגון טרוריסטי בחומר תעמולה; או
(ד) הנותן כסף או שווה כסף לטובת ארגון טרוריסטי; או
(ה) המעמיד לרשות מישהו מקום כדי שמקום זה ישמש לארגון טרוריסטי או לחבריו, בקביעות או בהזדמנות מסויימת, מקום של פעולה, פגישה, תעמולה או מחסן; או
(ו) המעמיד לרשות מישהו חפץ כדי שחפץ זה ישמש לארגון טרוריסטי או לחבר בארגון טרוריסטי בביצוע פעולה מטעם הארגון הטרוריסטי;
(ז) או העושה מעשה שיש בו גילוי של הזדהות עם ארגון טרוריסטי או אהדה אליו, בהנפת דגל, בהצגת סמל או סיסמה או בהשמעת המנון או סיסמה, או כל מעשה גלוי דומה המגלה בבירור הזדהות או אהדה כאמור, והכל במקום ציבורי או באופן שאנשים הנמצאים במקום ציבורי יכולים לראות או לשמוע גילוי כזה של הזדהות או אהדה;
(ח) (בוטלה);
ייאשם בעבירה, ובצאתו חייב בדין, יהא צפוי לעונש מאסר עד שלוש שנים או לקנס עד 1,000 לירות או לשני העונשים גם יחד."
תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945:
ראה עבירות לפי סעיפים 57 עד 67, 82 עד 85, 127 עד 127ה, ו- 134 עד 161.
חוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005:
"8. איסור פעולה ברכוש למטרות טרור
(א) העושה פעולה ברכוש במטרה לאפשר, לקדם או לממן ביצוע של מעשה טרור, או לתגמל בעבור ביצוע של מעשה טרור או במטרה לאפשר, לקדם או לממן פעילות של ארגון טרור מוכרז או של ארגון טרור, דינו - מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ב) לעניין סעיף-קטן (א):
(1) די שיוכח כי הפעולה נעשתה לאחת המטרות המפורטות בו אף אם לא יוכח לאיזו מטרה מביניהן;
(2) "במטרה" - לרבות תוך ראיה מראש לפחות את אחת האפשרויות המפורטות בו כאפשרות קרובה לוודאי;
(3) "לתגמל בעבור ביצוע של מעשה טרור" - אף אם מקבל התגמול אינו מי שביצע את מעשה הטרור או התכוון לבצעו.
9. איסור פעולה ברכוש טרור
(א) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שבע שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:
(1) פעולה ברכוש שיש בה כדי לאפשר, לקדם או לממן ביצוע של מעשה טרור, או לתגמל בעבור ביצוע של מעשה טרור אף אם מקבל התגמול אינו מי שביצע את מעשה הטרור או התכוון לבצעו; לעניין פסקה זו די שיוכח כי עושה הפעולה היה מודע לכך שמתקיימת אחת האפשרויות האמורות אף אם לא יוכח איזו מביניהן;
(2) פעולה ברכוש טרור או ברכוש שהוא תמורתו הישירה, או הרווח הישיר מרכוש טרור; לעניין פסקה זו, "רכוש" - מקרקעין, מיטלטלין, כספים או זכויות;
(3) מעביר רכוש לארגון טרור מוכרז או לארגון טרור.
(ב) העושה פעולה ברכוש של אדם בהיותו מודע לכך שאותו אדם הוא פעיל טרור כאמור בפסקה (1) להגדרה "אדם שהוא פעיל טרור" או שקיימת לגביו או לגבי ארגון שהוא נוטל חלק פעיל בו הכרזה לפי סעיף 2, חזקה שעשה כן ביודעו שיש בפעולה כדי לאפשר, לקדם או לממן ביצוע של מעשה טרור, או לתגמל בעבור ביצוע של מעשה טרור, לפי העניין, אלא-אם-כן הביא ראיות לכך שלא ידע כאמור; התעורר ספק סביר שמא לא ידע והספק לא הוסר, יפעל הספק לטובתו.
(ג) (1) לעניין סעיף זה לא יראו אדם כמי שנמנע מלברר את טיב ההתנהגות או את דבר אפשרות קיום הנסיבות לעניין סעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין, אם התקיימו כל אלה:
(א) עיכוב הפעולה לצורך בירור טיב ההתנהגות או קיום הנסיבות לפי הוראות סעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין וכן לצורך דיווח לפני ביצוע הפעולה לפי הוראות סעיף 10, היה בו, בנסיבות העניין, כדי להכביד הכבדה של ממש על פעילותו העסקית;
(ב) בסמוך לאחר ביצוע הפעולה ברכוש דיווח על הפעולה ברכוש, לפי הוראות סעיף 10, ופעל לפי הנחיות המשטרה לגביה; השר לביטחון הפנים בהתייעצות עם שר המשפטים יקבע את המועד והדרך למתן הנחיות המשטרה.
(2) בפסקה (1), "דיווח על הפעולה ברכוש" ו"פעל לפי הנחיות המשטרה" - לרבות מסירת הודעה לפי תקנה 84(2)(א) לתקנות ההגנה (שעת חירום) ופעולה גם לפי הוראות שניתנו לו לפי תקנה 84(2)(ב), (ג) ו- (ה) האמורה.
(ד) (1) הוראות סעיף זה לא יחולו על סוגי פעולות ברכוש או על פעולה מסוימת, אשר לעשייתן ניתן מראש היתר מאת שר האוצר בהתייעצות עם שר הביטחון והשר לביטחון הפנים.
(2) הודעה על מתן היתר לפי סעיף זה המיועד לציבור בלתי-מסויים תפורסם ברשומות.
(3) שר האוצר רשאי לקבוע דרכים נוספות להביא את דבר מתן ההיתר לידיעת הציבור."
חוק העונשין, התשל"ז-1977:
ראה חלק ב': עבירות: פרק ז': בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים: סימן ב': בגידה, סימן ג': פגיעה בכוחות מזויינים, סימן ד': ריגול, סימן ה': סודות רשמיים, סימן ו': פגיעה ביחסי חוץ.
2.21 סעיף 18א לתוספת הראשונה - עבירות לפי סעיפים 2, 3, 4 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003
"2. פעיל בארגון פשיעה
(א) העומד בראש ארגון פשיעה, או העושה אחד מאלה באופן שיש בו כדי לקדם את פעילותו הפלילית של ארגון פשיעה, דינו - מאסר עשר שנים:
(1) מנהל, מארגן, מכוון פעילות בארגון פשיעה או מפקח עליה, והכל במישרין או בעקיפין;
(2) מממן במישרין או בעקיפין פעילות של ארגון פשיעה או מקבל מימון לצורך הפעלת הארגון, או מחליט בעניין חלוקת כספים בארגון פשיעה.
(ב) הנותן שירות ייעוץ לארגון פשיעה במטרה לקדם את פעילותו הפלילית של ארגון הפשיעה, דינו - מאסר עשר שנים.
(ג) נעברה עבירה כאמור בסעיפים (א) ו- (ב), לעניין ארגון פשיעה שפעילותו כוללת גם עבירה שהעונש הקבוע לה עולה על 20 שנות מאסר, דינו של עובד העבירה - מאסר 20 שנים.
3. עבירה במסגרת ארגון פשיעה - נסיבה מחמירה
העובר עבירה במסגרת פעילות של ארגון פשיעה, למעט עבירה לפי חוק זה או עבירה שהעונש הקבוע לה הוא מאסר עולם חובה, דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה, אך לא יותר ממאסר עשרים וחמש שנים.
4. עובד הציבור המסייע לארגון פשיעה
עובד הציבור המשתמש לרעה במעמדו או בסמכויותיו באופן שיש בו כדי לקדם את פעילותו הפלילית של ארגון פשיעה, דינו - מאסר עשר שנים."
2.22 סעיף 18ב-12 לתוספת הראשונה - עבירה לפי סעיף 80(ב) לעניין עובד זר או לפי סעיף 80(ג) לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 (הוראת שעה, התשס"ד-2004; צו התש"ע-2010)
"80. דרישה או קבלת תשלומים שלא כדין בקשר לתיווך עבודה
...
(ב) לשכה פרטית שגבתה או שקיבלה ממבקש עבודה תשלום כלשהו, בניגוד להוראות סעיף 69ג, דינה - כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; היה מבקשהעבודה עובד זר, דינה - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס כאמור.
(ג) אדם שאינו לשכה פרטית שגבה או שקיבל מעובד זר תשלום כלשהו בקשר לתיווך עבודה, בניגוד להוראות סעיף 69ד, דינו - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין."
2.23 סעיף 18ג לתוספת הראשונה - עבירות של ביצוע עבודה או שימוש במקרקעין בלא היתר או בסטיה מהיתר לפי סעיף 204 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, או עבירה לפי סעיף 14 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, והכל בקשר לאתר לסילוק פסולת, לתחנת מעבר לפסולת, לאיסוף והובלה של פסולת ולעיבוד, ניצול ומחזור של פסולת, או בקשר לתחנת דלק וגז, לתדלוק דלק וגז, לשינוע דלק וגז, לאחסון דלק וגז, לחניית מכליות דלק וגז, למכירת דלק וגז, למסופי דלק, למילוי מכליות גז ולחלוקת גז; וכן עבירה לפי סעיף 111 לפקודת המכרות, בקשר לכריית חול (צו התש"ע-2010)
חוק תכנון ובניה, התשכ"ה-1965:
"204. עונשין
(א) המבצע עבודה או משתמש במקרקעין בלא היתר כשביצוע העבודה או השימוש טעונים היתר לפי חוק זה או תקנה על-פיו, דינו -קנס, מאסר שנתיים, ובעבירה נמשכת - קנס נוסף, מאסר נוסף שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שקיבל הנאשם הודעה בכתב מהועדה המקומית על אותה עבירה או לאחר הרשעתו.
(ב) המבצע עבודה או משתמש במקרקעין בסטיה מהיתר או מתכנית, דינו - מאסר שנה אחת ובעבירה נמשכת קנס כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), לכל יום שבו נמשכת העבירה, לאחר שנמסרה לנאשם הודעה בכתב מהועדה המקומית על אותה עבירה או לאחר הרשעתו.
(ג) המשתמש בקרקע חקלאית בניגוד להוראות התוספת הראשונה או השניה, דינו - קנס מאסר שנה אחת ובעבירה נמשכת - קנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שקיבל הנאשם הודעה בכתב מהועדה המקומית על אותה עבירה או לאחר הרשעתו.
(ד) המשתמש שימוש חורג במקרקעין לאחר תום תקופת המקסימום שנקבעה בהתאם להוראות פרק ז', או לאחר שנמסרה לו הוראה מהועדה המקומית לפי סעיף 184 ואין עוד ערר עליה, דינו - מאסר שנה."
חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968:
"14. ענשים על עיסוק ללא רשיון או היתר זמני ואי-קיום תקנות ותנאים
(א) אדם שעסק ללא רשיון או היתר זמני בעסק טעון רישוי או שלא קיים תנאי מתנאי רשיון או היתר זמני או שלא קיים הוראת תקנה לפי סעיפים 9 עד 11ב דינו - מאסר שמונה עשר חודשים ואולם אם לא קיים תנאי כאמור בסעיף 2ו(א) ו- (ג), דינו - הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בסעיף זה: "חוק העונשין"); ואם עסק או לא קיים כאמור אחרי שקיבל התראה מאת הממונה על המחוז, רופא מחוזי כמשמעותו בפקודת בריאות העם, 1940 (להלן: "רופא מחוזי"), מי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לכך (להלן: "הממונה על איכות הסביבה"), מפקד משטרת המחוז או ראש הרשות המקומית, דינו - קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכה העבירה אחרי מתן ההתראה.
(ב) לעניין סעיף זה אין נפקא מינה:
(1) אם האדם עסק בעצמו או על ידי עובדו או מורשהו;
(2) אם עסק בעסק של עצמו או של אחר;
(3) אם היה אחראי לניהול עסקו של אחר, בין בשכר ובין ללא שכר, ולעניין זה מי שניהל בפועל עסקו של אחר, רואים אותו כאחראי לניהול העסק כל עוד לא הוכח היפוכו-של-דבר;
(4) אם היה העיסוק מוגבל מראש בזמן או חד-פעמי.
(ג) לא יאשם בעבירה לפי סעיף זה מי שעסק כשותף רדום או ללא נטילת חלק ברווחיו של העסק."
פקודת המכרות:
"111. כריה שלא כדין (תיקון: התש"ס)
(א) החוצב או הכורה חומר חציבה בלי רשיון לפי פקודה זו, מקום שנדרש רשיון כאמור, או שלא על-פיו, או העושה פעולה בניגוד להוראות סעיף 109א, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").
(א1) (1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיף-קטן (א), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית-המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר;
(2) לעניין סעיף-קטן זה, "טובת הנאה" - לרבות הוצאה שנחסכה;
(3) אין בהוראות סעיף-קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיף-קטן (א) על-ידי תאגיד, דינו - כפל הקנס האמור בסעיף-קטן (א)."
2.24 סעיף 18ד לתוספת הראשונה - עבירה לפי סעיף 3 לפקודת המסחר עם האויב, 1939 (צו התשע"א-2011)
"3. עונשים על המסחר עם האויב
(1) כל הסוחר או מנסה לסחור עם אויב כמשמעותו בפקודה זו יאשם בעבירה על מסחר עם האויב, ויהיה צפוי, בצאתו חייב בדין:
(א) אם נידון לפי כתב אישום על-פי הוראות פקודת הפרוצידורה הפלילית (שפיטה לפי כתב אישום) - למאסר שלא יעלה על עשר שנים או קנס פי חמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בפקודה זו: "חוק העונשין"), ואם נעברה העבירה בידי תאגיד - כפל הקנס האמור;
(ב) (נמחקה);
ובכל מקרה כזה רשאי בית-המשפט לצוות, כי כל סחורות או כספים שלגבם נעשתה העבירה יוחרמו.
(2) לצרכי פקודה זו יראו אדם כאילו סחר עם האויב:
(א) אם היו לו כל קשרים מסחריים, כספיים או קשרים אחרים עם האויב או לטובתו, וביחוד, אך בלי לפגוע בכללותה של ההוראה הקודמת, אם:
(I) סיפק כל סחורות לאויב או לטובתו, או קיבל כל סחורות מאויב או שסחר בכל סחורות, או הוביל כל סחורות, שנשלחו לאויב או נתקבלו ממנו או שנועדו לארץ האויב או נתקבלו ממנה, או
(II) שילם או העביר כל כסף, מסמך סחיר או בטוחה על כסף לאויב או לטובתו או למקום הנמצא בארץ האויב, או
(III) מילא כל התחייבות כלפי האויב או הוציא לפועל כל התחייבות מטעם האויב, בין אם התחייב באותה התחייבות לפני תחילת התוקף של פקודה זו או לאחריה, או
(ב) אם עשה כל דבר שיש לראותו על-פי ההוראות הבאות של פקודה זו כמסחר עם האויב;
וכל איזכור שבפקודה זו של נסיון לסחור עם האויב יתפרש בהתאם לכך:
בתנאי שלא יראו אדם כאילו סחר עם האויב מחמת זו בלבד:
(I) שעשה כל דבר לפי הרשאה שניתנה בכלל או במיוחד מאת שר האוצר או ע"י כל אדם המורשה לכך על ידו;
(II) שקיבל מאת האויב תשלום כל סכום שאותו אויב היה חייב לו בעד עסקה שלפיה כבר נתמלאו, כשהתשלום נתקבל, כל התחייבויות מצידו של האדם שקיבל את התשלום, והתחייבויות אלה נתמלאו בזמן שבו לא היה האדם, שממנו נתקבל התשלום, אויב.
(3) כל מקום בסעיף זה שנזכר בו אויב יתפרש כאילו כלול במונח זה אדם הפועל מטעם אויב.
(3א) בכל הליך משפטי על עבירה של מסחר עם האויב, תשמש העובדה כי תעודה כל שהיא נשלחה אל, או נרשמה עליה, כתובתו של אדם בארץ אויב, ראיה כנגד כל אדם, שהיה צד למשלוח אותה תעודה, כי אדם שאליו נשלחה התעודה היה אויב, אלא אם הוכח היפוכו של דבר.
(4) תביעה פלילית על עבירה של מסחר עם האויב לא תוגש אלא על-ידי היועץ המשפטי של הממשלה או בהסכמתו:
בתנאי כי סעיף-קטן זה לא ימנע בעד מאסרו של כל אדם בגין עבירה כזאת או מתן צו מאסר או הוצאתו לפועל של צו זה נגדו, או להחזקתו במאסר או לשיחרורו בערבות של כל אדם שעבר עבירה כזו, ואפילו לא נתקבלה ההסכמה הדרושה להגשת התביעה הפלילית על אותה עבירה."
2.25 סעיף 18ה לתוספת הראשונה - עבירה לפי סעיף 29(א) לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, התשע"ב-2012
"29. עונשין
(א) המקיים עם גורם זר מסייע פעילות כלכלית שלא ניתן היתר לגביה או שלא בהתאם לתנאי ההיתר, בניגוד להוראות סעיף 4(א) או (ד), דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד - כפל הקנס האמור;
(ב) מי שלא מסר דיווח לפי הוראות סעיף 6, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין;
(ג) המשקיע בתאגיד המקיים קשר עסקי עם איראן, בלי שניתן היתר לכך או שלא בהתאם לתנאי ההיתר, בניגוד להוראות סעיף 10(א), (ב) או (ה), דינו - מאסר שנה או קנס פי שלושה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד - כפל הקנס האמור."
2.26 סעיף 18ו13 לתוספת הראשונה - עבירה לפי סעיף 7ג(ב) לחוק למניעת הסתננות (עבירותו שיפוט), התשי"ד-1954, המובא בסעיף1(1) לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה), התשע"ג-2013
2.27 סעיף 19 לתוספת הראשונה - עבירות של הלבנת הון לפי סעיף 3 לחוק, שמקורן באחת מהעבירות המפורטות בתוספת הנ"ל
"3. איסור הלבנת הון
(א) העושה פעולה ברכוש, שהוא רכוש כאמור בפסקאות (1) עד (4) (בחוק זה: "רכוש אסור"), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו - מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:
(1) רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה;
(2) רכוש ששימש לביצוע עבירה;
(3) רכוש שאיפשר ביצוע עבירה;
(4) רכוש שנעברה בו עבירה.
(ב) העושה פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיפים 7 או 8א או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9, או כדי לגרום לדיווח בלתי-נכון, לפי הסעיפים האמורים, דינו -העונש הקבוע בסעיף-קטן (א); לעניין סעיף זה, "מסירת מידע כוזב" - לרבות אי-מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח.
2.28 סעיף 20 לתוספת הראשונה - קשר לעבור אחת העבירות המפורטות בתוספת הנ"ל
3. עבירת מקור - פעולה פיננסית רגילה - פעילות של חברה לגיטימית
מדיני הלבנת הון ניתן ללמוד כי גם פעילות פיננסית גרידא עשויה להיחשב עבירה חמורה אך בשל ביצועה בזיקה לפעילות עבריינית אחרת {מה שמכונה "עבירת מקור" בסעיף 2 לחוק איסור הלבנת הון; ראה גם ע"פ 1784/14 אשרף עאשור נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (03.09.15)}.
למעשה, במובנים מסויימים, מימון טרור והלבנת הון הם שני ענפי פעילות שמהווים שני צדדים של אותה מטבע. הלבנת הון מבקשת להפוך כסף של פשע לכסף לגיטימי; מימון טרור הופך כסף לגיטימי לכסף המזין פשיעה.
מן החקיקה הנוגעת לארגוני פשיעה עולה כי כאשר עבירה מבוצעת "במסגרת פעילות של ארגון פשיעה" {ועבירה של הלבנת הון בכלל זה} דינה הוא "כפל העונש הקבוע לעבירה, אך לא יותר ממאסר עשרים וחמש שנים" {כפי שמורה סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003}.
יפים לעניין זה דברי בית-המשפט ב- ע"פ 2996/09 {פלוני נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (11.05.11)} לפיהם "כאשר עבירה נעברת מתוך מסגרת ארגונית (לאו דווקא ארגון פשיעה), נופך חומרה מיוחד נוסף לה בנפרד מחומרת עבירת המקור... ככל שמדובר בארגון המצוי ברף הגבוה של מדד החומרה והשליליות, יש להפעיל ביתר שאת את עוצמת הסנקציות המצויות בגדרי חוק מאבק בארגוני פשיעה".
מן הדינים החלים על פעילותו של אשכול חברות ניתן ללמוד כי גם פעילות של חברה "לגיטימית" באשכול למען חברה אחרת בו שמעורבת בפלילים עלולה להיות מוכתמת כאשר נעשתה על-ידי אורגנים המעורבים בפעילותן של שתי החברות ולמען קידומה של התכנית הפלילית בכללותה {ראה והשווה ע"פ 99/14 מדינת ישראל נ' מליסרון בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (25.12.14); עידו לחובסקי דיני חברות: חברה יחידה ואשכול חברות (2014); ע"פ 1784/14 אשרף עאשור ואח' נ' מדינת ישראל, תק-על 2015(3), 10021 (2015)}.
4. האם הוצאות חשבוניות פיקטיביות בנסיבות מחמירות הן עבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון?
ב- מ"ת (מחוזי-מרכז) 16467-02-15 {מדינת ישראל נ' אשרף חמידיאן, פורסם באתר האינטרנט נבו (11.05.15)} נדונה סוגיה בהפעל המשיב עם חברת דיזל לביצוע עבירות על חוק איסור הלבנת הון, והונו את רשויות המס, התחמקו מתשלומי מע"מ ומס הכנסה בסכומי עתק והלבינו הון במיליוני שקלים.
צויין כי עבירות של הוצאות חשבוניות פיקטיביות בנסיבות מחמירות הן עבירות מקור, כהגדרתן בחוק איסור הלבנת הון.
כך, על-פי כתב האישום, בהוצאת החשבוניות על-שם גלנדאואר לחברת דיזל. הרכוש שמקורו, במישרין ובעקיפין, בעבירות המקור שביצע המשיב עם חברת דיזל, או שאפשר את ביצוע עבירות המקור, או שנעברו בו עבירות המקור, הוא רכוש אסור כהגדרתו בחוק איסור הלבנת הון.
המבקשת טענה שהמשיב וחברת דיזל ביצעו יחד עם אחרים פעולות ברכוש אסור, בסך כולל של לא פחות מ- 7,123,124 ש"ח ופעולות אלה היוו עבירות הלבנת הון, לפי סעיפים 3א ו- 4 לחוק איסור הלבנת הון.
המשיב טען כי לא הפיץ חשבוניות פיקטיביות. המשיב התנגד לסעיפים בכתב האישום המתייחסים להוצאת 54 החשבוניות הפיקטיביות, על-שם גלנדאואר, לחברת דיזל. המשיב הסכים כי קיימות ראיות לכאורה לכך שאותן חשבוניות קוזזו, אך לא לגבי הפצתן.
לדבריו, נוכח טענה זו, ומאחר שרק עבירות ההפצה נחשבות ל"עבירות מקור" כמובנן בחוק איסור הלבנת הון, הרי שהמשיב לא ביצע עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון זה ובכך יש כדי להשליך על חומרת האישומים כלפיו, באופן המצדיק את ביטול התנאים המגבילים בהם הוא נתון.
הנה-כי-כן, הוסכם כי המבקשת תטען לראיות רק בנקודה זו, ולמשיב תישמר הזכות להגיב.
בית-המשפט קבע כי סעיף 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 {להלן: "חוק מע"מ"} קובע כי מי שהוציא חשבונית מס כוזבת, במטרה להתחמק מתשלום מס, ביצע את העבירה.
בין הנסיבות המחמירות שנקבעו בסעיף 117(ב2)(3) לחוק מע"מ נכללת התחמקות מתשלום מס בסכום העולה על 452,000 ש"ח.
לכן, אם תתקבל טענת המבקשת לפיה המשיב הוציא או השתתף בהוצאת חשבוניות פיקטיביות של גלנדאואר, שנמסרו לחברת דיזל, ושהובילו להתחמקות מתשלום מס ערך מוסף בסך של יותר מ- 7 מיליון ש"ח, קמה התשתית להרשעה גם בעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון.
בסופו-של-יום, בית-המשפט קבע כי הפסיקה הכירה לא פעם בעילת מעצר של מסוכנות בנסיבות דומות של עבירות כלכליות בהיקפים נרחבים, שבוצעו על פני זמן, בשיטתיות, תוך תכנון ותיאום עם גורמים נוספים {ראה גם בש"פ 6393/13 אילן שפק נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (20.10.13); בש"פ 8082/12 אוסקר נ' מ"י, פורסם באתר האינטרנט נבו (23.12.12)}.
עם-זאת, הצדדים כאן הסכימו על חלופת מעצר, ובית-המשפט קבע כי בוצעו כל האיזונים הראויים ואין מקום לשנות מתנאי השחרור.
5. ניתן להרשיע במספר עבירות המתגלות מן העובדות ובלבד שאין מענישים יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה
ב- דנ"פ 1799/07 {מאיר בלס נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (16.09.07)} נדונה בקשה לדיון נוסף ב- ע"פ 8325/05 {מאיר בלס נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (10.01.07)}.
בפסק-הדין נדחה ערעור המבקשים על הרשעתם בעבירות של זיוף וקבלת דבר במרמה ובעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 {להלן: "חוק לאיסור הלבנת הון" או "החוק"} בפרשת הבנק למסחר. על המבקשים נגזר עונש של 24 חודשי מאסר, מתוכם 12 חודשים בפועל.
המבקשים סברו כי פסק-דין זה ראוי לו שיועמד לדיון נוסף בפני הרכב מורחב של בית-המשפט העליון. המבקשים טענו כי הרשעתם בעבירות הלבנת ההון לוותה בקביעת הלכות המצדיקות את קיומו של דיון נוסף.
המבקשים הטעימו כי חוק איסור הלבנת הון הוא חוק חדש יחסית, ופסק-הדין בעניינם מתווה חידושים בפירוש העבירות הכלולות בחוק.
בפרט, הזכירו המבקשים את ההלכות שנקבעו בפסק-הדין ביחס לקשר שבין עבירת המקור {ההופכות את הרכוש לרכוש אסור} לבין הפעולות שבאו להסוות את מקורו ואת זהותו של הרכוש; ביחס לאפשרות להרשיע אדם הן בעבירה לפי סעיף 3 לחוק הן בעבירה לפי סעיף 4 לחוק; וביחס ליסוד הנפשי הנדרש בעבירה של הלבנת הון - לרבות סוגיית החלתה של הלכת הצפיות בהקשר זה.
המבקשים עמדו על החידוש ועל הקושי הטמונים בפסק-הדין, לאמור: קביעת נורמות חדשות העומדות בניגוד לנוהג שהיה מקובל עד כה בשוק האפור.
בית-המשפט העליון קבע כי בדיון הקודם לא הסתפק בית-המשפט העליון {להלן: "בית-המשפט"} בקביעה בדבר האפשרות שפעולה אחת מתמשכת תקיים הן את עבירת-המקור הן את עבירת-ההלבנה.
בית-המשפט פסק כי במקרה דנן אין מדובר באותה פעולה עבריינית, זיוף לחוד והפקדת השיק, המהווה גם קבלת דבר במרמה, לחוד, כאשר עבירת ההלבנה נצמדת לקבלת הדבר במרמה.
גם בכל הנוגע ליחס בין סעיפיפ 3 ו- 4 לחוק איסור הלבנת הון, קבע בית-המשפט כי במקרה זה לא נטען כי בית-המשפט העניש את המערערים פעמיים בגין כל אחת משתי העבירות.
גם לעניין הלכת הצפיות, נראה כי זו צוינה על-ידי בית-המשפט במצטבר, כאשר גם בלעדיה המסקנה בדבר התקיימות היסוד הנפשי עומדת בעינה. כל אלה הצביעו שלא קמה במקרה זה עילה מספקת לקיום דיון נוסף.
בית-המשפט קבע לגבי העבירה הקבועה בסעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון - עבירה של איסור עשיית פעולה ברכוש אסור, כי לכאורה יש ממש בהשגתם של המבקשים על הרשעתם בעבירה זו, יחד עם העבירה החמורה יותר שבסעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון, שכן מדובר באותה התנהגות עצמה.
אולם, בית-המשפט בא לכלל מסקנה כי לקושי זה יש מענה טכני ומענה מהותי.
המענה הטכני, מצוי בסעיף 186 לחוק סדר הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, המורה כי ניתן להרשיע במספר עבירות המתגלות מן העובדות ובלבד שאין מענישים יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה. המענה המהותי, לדעת בית-המשפט, טמון בכך שיש הבדל בין הסעיפים מבחינת הערך המוגן על-ידם.

