נותני שירותי מטבע (סעיפים 11א עד 11יב לחוק)

1. הדין
1.1 סעיפים 11א-11יב לחוק איסור הלבנת הון
סעיפים 11א-11יב לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 קובעים כדלקמן:

"11א. הגדרות (תיקונים: התשס"ב (מס' 3), התשע"ב)
בפרק זה:
"הליכים פליליים" - החל בפתיחה בחקירה על-פי דין;
"מורשה חתימה" - מי שבעל חשבון ייפה את כוחו לפעול בחשבונו;
"מטבע" - לרבות שטר כסף, שהם הילך חוקי של מדינה;
"מרשם פלילי" - כמשמעותו בסעיף 1 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981;
"נאמן" - כמשמעותו בחוק הנאמנות, התשל"ט-1979;
"נהנה" - כהגדרתו בסעיף 7(א)(1)(א);
"נושא משרה":
(1) לגבי תאגיד - כל אחד מאלה:
(א) בעל השליטה או דירקטור בתאגיד, מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי או מנהל אחר בתאגיד הכפוף ישירות למנהל הכללי, מנהל סניף בתאגיד, וכן כל ממלא תפקיד מקביל או דומה לתפקידים אלה אף אם תוארו שונה;
(ב) מורשה חתימה בחשבון של התאגיד;
(ג) אחראי למילוי החובות בתאגיד שמונה לפי סעיף 8(א);
(2) לגבי עסק שאינו תאגיד:
(א) מנהל העסק, מנהל סניף בעסק וכל אדם אחר שמנהל, מארגן או מכוון את הפעילות בעסק או בסניף של העסק;
(ב) מורשה חתימה בחשבון של העסק;
"שליטה" - כהגדרתה בסעיף 7(א)(1)(ב).

11ב. רשם של נותני שירותי מטבע (תיקון התשס"ב (מס' 3))
(א) שר האוצר ימנה, מבין עובדי משרדו, רשם של נותני שירותי מטבע (בחוק זה: "הרשם").
(ב) הרשם ינהל מרשם, שבו ירשום נותני שירותי מטבע, לפי הוראות חוק זה (להלן: "המרשם"); המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור.
(ג) הרשם יפקח על נותני שירותי מטבע לפי חוק זה.

11ג. חובת רישום במרשם של נותני שירותי מטבע (תיקונים: התשס"ב (מס' 3), התשע"ב)
(א) כל מי שעיסוקו במתן אחד מהשירותים המפורטים להלן, גם אם אין זה עיסוקו היחיד, (בחוק זה: "נותן שירותי מטבע") חייב ברישום במרשם:
(1) המרת מטבע של מדינה אחת במטבע של מדינה אחרת;
(2) מכירה או פדיון של המחאות נוסעים בכל סוג של מטבע;
(3) קבלת נכסים פיננסיים במדינה אחת כנגד העמדת נכסים פיננסיים במדינה אחרת;
(4) החלפת מטבע;
(5) נכיון שיקים, שטרי חליפין ושטרי חוב;
(6) שירותי ניכיון כהגדרתם בסעיף 7א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981.
(7) מסירת נכסים פיננסיים כנגד מטבע;
(8) מסירת נכסים פיננסיים לאדם כנגד המחאת זכותו של אותו אדם לקבל נכסים פיננסיים מאחר; לעניין זה, "מסירת נכסים פיננסיים" - למעט מסירת נכסים כאמור בידי מי ששר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, קבע בצו.
(ב) על-אף האמור בסעיף-קטן (א), לא חייב ברישום כל אחד מאלה:
(1) גוף ציבורי שהוקם על-פי דין;
(2) תאגיד בנקאי;
(3) מבטח;
(4) עובד שכיר כשהוא נותן שירותי מטבע במסגרת עבודתו אצל מעביד שהוא נותן שירותי מטבע רשום;
(5) חבר בורסה;
(6) בנק הדואר;
(7) מי ששר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, פטר אותו, בצו, מרישום כנותן שירותי מטבע.
(ג) בסעיף זה, "נכסים פיננסיים" - מזומנים, המחאות נוסעים, שיקים, שטרי חליפין, שטרות חוב, ניירות ערך סחירים, אשראי או פיקדונות כספיים .

11ד. בקשה לרישום נותן שירותי מטבע (תיקונים: התשס"ב (מס' 3), התשע"ב)
(א) בקשה לרישום נותן שירותי מטבע במרשם תוגש לרשם, ותכלול את כל אלה:
(1) שם המבקש, פרטי זיהויו ומענו וכן פרטי זיהוי ומענו של נהנה, אם ישנם; היה המבקש תאגיד, תכלול הבקשה גם את המסמכים שעל-פיהם התאגד התאגיד או שעל פיהם הוא פועל, וכן את שמות נושאי משרה בתאגיד, פרטי זיהוים ומענם; היה המבקש עסק שאינו תאגיד, תכלול הבקשה גם את שמות נושאי המשרה בעסק, פרטי זיהוים ומענם;
(2) מענם של הסניפים שברצונו של המבקש להפעיל ומענם, בציון הסניף הראשי, וכן שמם של מינהלי הסניפים, אם ישנם, פרטי זיהוים ומענם;
(3) פרטים בדבר עיסוקיו האחרים של המבקש, אם יש לו;
(4) פרטים נוספים שקבע שר האוצר.
(ב) לבקשה יצורפו מסמכים המעידים על קיום התנאים לרישום, כאמור בסעיף 11ה; ולעניין סעיפים 11ה(א)(4) ו- (ב) ו- 11ט(א)(2) ו- (ד) עד (ו) - הסכמתם של המבקש, ושל נושאי משרה בתאגיד או בעסק, לפי העניין, לכך שהרשם יקבל מידע מן המרשם הפלילי, לפני הרישום במרשם ובכל עת לאחר מכן, כל עוד קיים רישום לפי פרק זה.
(ג) הרשם רשאי לדרוש ממבקש הרישום כל מידע או מסמך נוספים הדרושים לצורך בדיקת הבקשה.
(ד) בסעיף זה:
"פרטי זיהוי" - מספר תעודת זהות; לגבי אזרח זר שלפי דיני מדינת אזרחותו והמדינה שבה הוא תושב אין תעודת זהות - מספר זיהוי רשמי וסידרתי אחר הנהוג במדינתו וכן מספר דרכון תקף ושם המדינה שהנפיקה אותו;
"מען" - ציון לפחות של כל אלה: שם הרחוב, מספר הבית, שם הישוב ומיקוד, ואם המען אינו בישראל, גם שם המדינה.

11ה. תנאים לרישום נותן שירותי מטבע (תיקונים: התשס"ב (מס' 3), התשע"ב)
(א) הרשם ירשום במרשם מבקש רישום המקיים את כל אלה, לפי העניין:
(1) לעניין מבקש רישום שהוא יחיד - הוא בגיר ואזרח ישראלי או תושב ישראל;
(2) לעניין מבקש רישום שהוא תאגיד שהתאגד בישראל - לפחות נושא משרה אחד בתאגיד הוא בגיר ואזרח ישראלי או תושב ישראל;
(3) לעניין מבקש רישום שהוא תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל - במדינה שבה נרשם התאגיד קיימת חקיקה לאיסור הלבנת הון, והתאגיד נרשם כדין בישראל;
(4) לא התקיימה אחת החלופות המפורטות להלן במבקש הרישום ואם מבקש הרישום הוא תאגיד או עסק שאינו תאגיד - גם בנושא משרה בתאגיד או בעסק:
(1) הוא לא הורשע בעבירה לפי סעיפים 3 ו- 4, אלא-אם-כן מצא הרשם, מטעמים מיוחדים הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה ומידת חומרתה, כי אין מניעה שהוא ישמש כנותן שירותי מטבע;
(2) הוא לא הורשע בעבירה אחרת שלדעת הרשם, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, הוא אינו ראוי לשמש נותן שירותי מטבע;
(3) לא הוטל עליו עיצום כספי לפי פרק ה', בשל הפרה שלדעת הרשם מפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה הוא אינו ראוי לשמש נותן שירותי מטבע.
בפסקה זו ובסעיף-קטן (ב):
"הורשע בעבירה" - לרבות הורשע בעבירה דומה במדינה אחרת;
"מבקש רישום" - לרבות הנהנה, אם ישנו;
(ב) נודע לרשם שמתנהלים נגד מבקש רישום או נגד נושא משרה בו הליכים פליליים באחת העבירות כאמור בסעיף-קטן (א)(4), רשאי הוא לדחות את החלטתו בקשר לבקשת הרישום עד לסיום ההליכים נגדו.

11ו. דיווח לרשם על שינויים (תיקונים: התשס"ב (מס' 3), התשע"ב)
(א) חל שינוי בפרט מן הפרטים שנמסרו לפי סעיפים 11ד(א) או (ג) ו- 11ה(א), יודיע על כך נותן שירותי מטבע לרשם, בכתב, בתוך 7 ימים מהיום שבו נודע לו על השינוי.
(ב) שינה נותן שירותי מטבע את מקום פעילותו או את מיקומו של אחד הסניפים, יודיע על כך בכתב לרשם בתוך שבעה ימים מיום השינוי, וישיב לו את תעודת הרישום בתוך שלושים ימים מהמועד האמור.
(ג) חדל נותן שירותי מטבע לעסוק במתן שירותי מטבע, יודיע על כך בכתב לרשם בתוך 7 ימים מהיום הקובע וישיב לו את תעודת הרישום בתוך 30 ימים מהמועד האמור; הפעיל נותן שירותי מטבע כמה סניפים, ישיב את תעודות הרישום של כל הסניפים; חדל נותן שירותי מטבע לתת שירותי מטבע בחלק מהסניפים, יחזיר רק את התעודות של הסניפים כאמור; לעניין זה, "היום הקובע" - היום ה- 101 שבו חדל, ברציפות, מלתת שירותי מטבע.
(ד) נודע לרשם שנותן שירותי מטבע נפטר או הוכרז כפסול דין, יורה על החזרת תעודת הרישום ועל סגירת עסקו; ואולם, רשאי הרשם להרשות את המשך מתן שירותי המטבע בשמו של הנפטר או פסול הדין, לשם הגנה על זכויותיו של נותן שירותי המטבע ויורשיו או של צד שלישי הקשור לעיסוקו; תקופת הפעלת העסק במקרה זה לא תעלה על 90 ימים; בהחלטתו יקבע הרשם מי יתן את שירותי המטבע במקום הנפטר או פסול הדין (להלן: "המפעיל הזמני"); בתום התקופה האמורה יחזיר המפעיל הזמני את תעודת הרישום לרשם; החלטת הרשם לעניין זה ופרטי הזיהוי של המפעיל הזמני יירשמו במרשם.
(ה) החליט נותן שירותי מטבע, שחדל לעסוק במתן שירותי מטבע, לחזור ולעסוק במתן שירותי מטבע, יגיש בקשת רישום חדשה לרשם ולא יעסוק במתן שירותי מטבע עד לרישומו מחדש.

11ז. הוצאת תעודת רישום ושינוי התעודה (תיקונים: התשס"ב (מס' 3), התשע"ב)
(א) החליט הרשם לרשום את מבקש הרישום כנותן שירותי מטבע במרשם, ומבקש הרישום שילם את האגרות שהוא חייב בתשלומן לפי סעיף 32(א1)(1), ייתן לו הרשם תעודת רישום; תקופת תוקפה של תעודת רישום תהיה עד תום השנה הקלנדרית שבה ניתנה; היו לנותן שירותי מטבע סניפים - יתן לו הרשם תעודה נפרדת לכל סניף שאישר; בתעודה יצויין המען ומספר הרישום של הסניף; הרישום יהיה תקף לגבי נותן שירותי מטבע במען שצויין בתעודת הרישום בלבד.
(ב) נותן שירותי מטבע יציג את תעודת הרישום בכל סניף, במקום בולט לעין, ויציין את מספר הרישום על כל שלט או בכל פרסום שלו וכן על כל מסמך שהוא מוציא ואולם הרשם רשאי לפטור נותן שירותי מטבע שמתן שירותי מטבע אינו עיסוקו היחיד מציון מספר הרישום כאמור, בתנאים כפי שיורה.
(ג) הודיע נותן שירותי מטבע על שינוי מקום של סניף והחזיר לרשם את תעודת הרישום של הסניף, יתן הרשם תעודת רישום חדשה, בציון המען החדש ויבטל את התעודה הקודמת; שינויים לפי סעיף זה יירשמו במרשם.

11ח. סירוב לרשום נותן שירותי מטבע (תיקונים: התשס"ב (מס' 3), התשע"ב)
סירב הרשם לרשום את המבקש כנותן שירותי מטבע ינמק את סירובו ויתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו בתוך 30 ימים מהיום שבו הומצאה למבקש החלטת הרשם. טענות המבקש יוגשו בכתב, ואולם המבקש רשאי גם להופיע לפני הרשם כדי להשמיע את טענותיו.

11ט. מחיקה מהמרשם של נותן שירותי מטבע או התליית הרישום (תיקונים: התשס"ב (מס' 3), התשע"ב)
(א) הרשם רשאי למחוק נותן שירותי מטבע מהמרשם בכל אחד מאלה:
(1) חדל להתקיים בנותן שירותי מטבע תנאי מתנאי הרישום לפי סעיף 11ה(א)(1) עד (3);
(2) התקיימו בנותן שירותי המטבע או בנהנה, אם ישנו, ואם נותן שירותי המטבע הוא תאגיד גם בעל שליטה בו, אחת הנסיבות המפורטות בסעיף 11ה(א)(4);
(3) נותן שירותי מטבע הפר הוראה אחרת לפי פרק זה.
(ב) בטרם יחליט הרשם על מחיקת נותן שירותי מטבע מהמרשם כאמור בסעיף-קטן (א), יתן לו ולבעל שליטה בתאגיד, לפי העניין, הזדמנות לטעון את טענותיהם בפניו כאמור בסעיף 11ח בתוך 30 ימים מהיום שבו הומצאה לנותן שירותי המטבע הודעה בכתב מהרשם.
(ג) נוכח הרשם כי נותן שירותי מטבע הפר הוראה אחרת כאמור בסעיף-קטן (א)(3), ידרוש ממנו, בטרם יחליט על מחיקתו מהמרשם, לתקן את הטעון תיקון, ורשאי הוא, לאחר שנתן לנותן שירותי המטבע הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את רישומו במרשם לתקופה שלא תעלה על 30 ימים; לא תוקנה ההפרה בתוך התקופה האמורה, רשאי הרשם למחוק את המפר מהמרשם.
(ד) נודע לרשם שמתנהלים נגד נותן שירותי מטבע, שנרשם במרשם, או נגד הנהנה, אם ישנו, ואם נותן שירותי המטבע הוא תאגיד, גם נגד בעל השליטה בו, הליכים פליליים או הליכים בפני ועדות עיצומים, לפי העניין, בעבירה או בהפרה כאמור בסעיף 11ה(א)(4), רשאי הוא להתלות את רישומו במרשם עד לסיום ההליכים; בטרם יחליט הרשם על התליית רישומו של נותן שירותי מטבע מהמרשם, יתן לו ולבעל השליטה בתאגיד לפי העניין, הזדמנות לטעון את טענותיהם בפניו כאמור בסעיף 11ח בתוך 30 ימים מהיום שבו הומצאה לנותן שירותי המטבע הודעה בכתב מהרשם.
(ה) נודע לרשם שנושא משרה בתאגיד או בעסק שאינו תאגיד, שהוא נותן שירותי מטבע או מנהל סניף של נותן שירותי מטבע הורשעו בעבירה או הוטל עליהם עיצום כספי כאמור בסעיף 11ה(א)(4), רשאי הרשם, בטרם יחליט על מחיקת נותן שירותי המטבע מן המרשם, לדרוש ממנו לפטר את מי שהורשע בעבירה או שהוטל עליו עיצום כספי כאמור, בתוך תקופה שיקבע; סירב נותן שירותי המטבע לעשות כן, רשאי הרשם למחוק אותו מן המרשם, לאחר שנתן לו ולמי שהורשע או שהוטל עליו עיצום כספי הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניו כאמור בסעיף 11ח בתוך 30 ימים מהיום שבו הומצאה לנותן שירותי המטבע הודעה בכתב מהרשם; בסעיף-קטן זה ובסעיף-קטן (ו), "נושא משרה בתאגיד" - למעט בעל שליטה.
(ו) הוראות סעיפים-קטנים (ד) ו- (ה) יחולו, בשינויים המחוייבים, על נושא משרה בתאגיד או בעסק שאינו תאגיד, שמתנהלים נגדם הליכים פליליים או הליכים בפני ועדות עיצומים, לפי העניין, בעבירה או בהפרה כאמור בסעיף 11ה(א)(4).
(ז) הודיע נותן שירותי מטבע לרשם שהוא חדל לעסוק במתן שירותי מטבע, ימחק אותו הרשם מהמרשם.

11י. הודעה ועתירה (תיקון התשס"ב (מס' 3))
(א) הרשם ימציא לנותן שירותי מטבע הודעה בכתב על החלטותיו לפי סעיפים 11ה(ב), 11ו(ד), 11ח ו- 11ט.
(ב) הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרשם שניתנה לגביו כאמור בסעיף-קטן (א), רשאי לעתור לבית-משפט לעניינים מינהליים נגד ההחלטה בתוך 30 ימים מהיום שבו הומצאה לו ההחלטה.

11יא. הודעה לציבור (תיקון התשס"ב (מס' 3))
(א) הרשם יפרסם ברשומות הודעה על כל אלה:
(1) רישומו של נותן שירותי מטבע במרשם, תוך פירוט שמו ומענו, לרבות מענם של סניפים, אם ישנם;
(2) שינוי מענו של נותן שירותי מטבע, לרבות שינוי מען של סניף מסניפיו;
(3) מחיקת נותן שירותי מטבע או סניף מסניפיו מהמרשם או התליית רישומו;
(4) חידוש רישומו במרשם של נותן שירותי מטבע שרישומו הותלה;
(5) מינוי מפעיל זמני לפי סעיף 11ו(ד).
(ב) הודעה כאמור בפסקאות (1) עד (3) לסעיף-קטן (א) תפורסם גם באינטרנט; כתובת אתר האינטרנט שבה ניתן למצוא מידע כאמור תפורסם, בתדירות סבירה, בשלושה עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה בישראל, ובלבד שלפחות אחד מהם יהיה בשפה העברית ואחד בשפה הערבית.

11יב. עונשין (תיקונים: התשס"ב (מס' 3), התשע"ב)
(א) נותן שירותי מטבע העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שנה או קנס בשיעור פי שלושה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:
(1) עוסק במתן שירותי מטבע בלא רישום במרשם בניגוד להוראות סעיפים 11ג ו- 11ו(ה);
(1א) מוסר פרטים כוזבים בבקשה לרישום נותן שירותי מטבע לפי סעיף 11ד או בהודעה לרשם לפי סעיף 11ו(א) עד (ג);
(2) לא נותן הודעה בכתב לרשם כנדרש לפי סעיף 11ו(א) עד (ג).
(ב) נותן שירותי מטבע או מפעיל זמני כאמור בסעיף 11ו(ד), שלא החזיר את תעודת הרישום לרשם בניגוד להוראות סעיף 11ו(ב) עד (ד), או שלא מציג את תעודת הרישום במקום פעילותו לפי הוראות סעיף 11ז(ב), או לא מציין את מספר הרישום לפי הוראות אותו סעיף, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; עבירה לפי סעיף-קטן זה היא עבירה מסוג העבירות של אחריות קפידה."

1.2 צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשס"א-2001
צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשס"א-2001 קובע כדלקמן:

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7 ו-32(ג) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: "החוק") וסעיף 48(א) לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 (להלן: "חוק איסור מימון טרור"), לאחר התייעצות עם שר המשפטים ועם השר לבטחון הפנים ולעניין פרק ג'1 - בהסכמת שר המשפטים, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור:

1. הגדרות (תיקונים: התשס"ג, התשס"ז, התשע"ב, התשע"ד)
בצו זה:
"בנק הדואר" - החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים כספיים כהגדרתם בחוק האמור, מטעם החברה הבת, כמשמעותה בסעיף 88יא לאותו חוק;
"אזור" - כל אחד מאלה: יהודה והשומרון ורצועת עזה;
"ארגון FATF" Financial Action Task Force)) - ארגון בינלאומי למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור;
"בעל חשבון" - מי שרשום בתאגיד בנקאי כבעל חשבון;
"בעל שליטה" - מי שיש לו שליטה - בתאגיד - כהגדרתה בסעיף 7(א)(1)(ב) לחוק;
"גוף מוכר" - ועד עובדים או נציגות בית משותף;
"הממונה" - כהגדרתו בסעיף 12 לחוק;
"העברה בנקאית" -Society for Worldwide Interbank FinancialSWIFT Telecommunication - העברה בנקאית מאובטחת באמצעות SWIFT;
"הרשות המוסמכת" - כהגדרתה בסעיף 29 לחוק;
"הרשימה" - רשימה מרוכזת של ארגוני טרור מוכרזים ושל מי שהוכרז אדם שהוא פעיל טרור, שפורסמה מכוח תקנות לפי סעיף 47(ב)(1)(ג) לחוק איסור מימון טרור; וכן ארגון או אדם כאמור, שהודעה על הכרזתו כארגון טרור או כאדם שהוא פעיל טרור הומצאה לתאגיד הבנקאי בדרך שנקבעה לפי סעיף 47(ב)(1)(ב) לחוק איסור מימון טרור והתאגיד הבנקאי לא קיבל הודעה על ביטולה;
"חברה מנהלת" ו"קופת גמל" - כהגדרתן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005;
"חשבון" - לרבות ריכוז חיובים וזיכויים מכוח הסכם התקשרות לסליקת עסקאות שנעשו באמצעות כרטיס חיוב, מכוח הסכם התקשרות להנפקת כרטיס חיוב ומכוח התקשרות בהסכם נאמנות;
"חשבון קורספונדנט" - כל אחד מאלה:
(1) חשבון המנוהל לתאגיד בנקאי;
(2) חשבון המנוהל לתאגיד זר שהוא בנק או חשבון המנוהל לתאגיד זר שפועל כבנק להשקעות או כבית סליקה, ושניתן לגביו אישור האחראי למילוי החובות לפי סעיף 8 לחוק;
"יחיד" - מי שאינו תאגיד או שאינו מוסד ציבורי או שאינו תאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ או שאינו גוף מוכר;
"כרטיס חיוב" - כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986, וכן לוחית או אמצעי אחר, המיועדים לביצוע תשלומים ולרכישת נכסים או שירותים מאת ספק או למשיכת מזומנים, שניתן לצבור בהם ערך כספי, ושלא ניתן באמצעותם לחייב חשבון עובר ושב בתאגיד בנקאי, למעט כרטיס, לוחית או אמצעי כאמור, שהיתרה הצבורה האפשרית בהם ((להלן: "היתרה") מוגבלת לשווה ערך של עד 1,000 שקלים חדשים; המפקח על הבנקים רשאי לעדכן את סכום היתרה ובלבד שלא יפחת מהסכום האמור;
"מבטח" - כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981;
"מוסד ציבורי" - משרדי ממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, רשויות מקומיות, וכן רשויות, תאגידים או מוסדות אחרים שהוקמו בישראל בחיקוק;
"מורשה חתימה" - מי שבעל החשבון ייפה את כוחו לפעול בחשבון, בין אם בעל החשבון הוא יחיד ובין אם לאו, לרבות באמצעות כרטיס חיוב, ובלבד שהוא רשום אצל התאגיד הבנקאי כמי שרשאי לפעול בחשבון;
"מספר זהות":
(1) ביחיד שהוא תושב - מספר זהותו במרשם האוכלוסין;
(2) ביחיד שהוא תושב חוץ - מספר דרכון או מספר תעודת מסע ושם המדינה שבה הוצא הדרכון או תעודת המסע; וליחיד שזוהה לפי מסמך כאמור בסעיף 3(א)(7) - מספר הזיהוי באותו מסמך ושם המדינה שבה הוצא המסמך היה היחיד תושב האזור - מספר הזהות יכול שיהיה גם מספר זהותו בכרטיס מגנטי שהנפיק המינהל האזרחי;
(3) בתאגיד הרשום בישראל - מספר הרישום במרשם המתאים;
(4) בתאגיד שאינו רשום בישראל - מספר הרישום במדינת ההתאגדות, אם קיים, ושמה, ואם לא קיים רישום לתאגידים מסוגו - מספר הרישום הפנימי בתאגיד הבנקאי; ובתאגיד שזוהה לפי מסמך כאמור בסעיף 3(א)(7) - מספר הזיהוי באותו מסמך ושם המדינה שבה הוצא המסמך;
(5) במוסד ציבורי, בגוף מוכר ובתאגיד בחוץ לארץ שהוקם בחיקוק - מספר הרישום שיקצה לו התאגיד הבנקאי;
"מען":
(1) ביחיד - מענו הרשום במסמך כאמור בסעיף 3(א)(1), (2) ו- (7), או מקום מגוריו, כפי שמסר, הכולל את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתושב חוץ - גם את שם המדינה;
(2) בתאגיד - מענו הרשום במסמך כאמור בסעיף 3(א)(3), (4) ו- (7), או מקום ניהול עסקיו בישראל, ואם אינו מנהל עסקים בישראל - מקום מרכז עסקיו מחוץ לישראל, וכל אלה - כפי שמסר; המען יכלול את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד מחוץ לישראל - גם את שם המדינה;
(3) במוסד ציבורי, בגוף מוכר ובתאגיד בחוץ לארץ שהוקם בחיקוק - המען שמסרו הכולל את שם היישוב, כן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד בחוץ לארץ שהוקם בחיקוק - גם את שם המדינה;
"מקבל שירות" - בעל חשבון, מורשה חתימה או מי שמבצע בתאגיד בנקאי פעולה שאינה נרשמת בחשבון או מי שמבצע בתאגיד בנקאי פעולה שאינה נרשמת בחשבון שמבצע הפעולה רשום בו כבעל חשבון או כמורשה חתימה;
"נהנה" - כהגדרתו בסעיף 7(א)(1)(א) לחוק ואם היה הנהנה תאגיד, יראו את התאגיד ואת בעלי השליטה בתאגיד כנהנים;
"עורך-דין" - עורך-דין בעל רישיון לעריכת-דין בישראל, ולעניין תאגיד שאינו רשום בישראל, גם עורך-דין בעל רישיון במדינת ההתאגדות של התאגיד, ובלבד שהמדינה או הטריטוריה שבה מואגד התאגיד אינה מנויה בתוספת הרביעית; היתה מדינת ההתאגדות אחת המדינות החברות בארגון לשיתוף כלכלי ופיתוח (להלן: "OECD"), גם עורך-דין בעל רישיון באחת המדינות החברות בארגון ה- OECD ;
"פעולה" - פעולה בודדת, אלא-אם-כן נקבע אחרת בצו זה;
"צדדים לפעולה" - כל אחד מן הצדדים לפעולה המבוצעת באמצעות התאגיד הבנקאי, לרבות מבצע פעולה לפי סעיף 2(ו) ו- (ז); ולעניין שטרי חוב ושיקים - עושה השטר או מושך השיק, לפי העניין, וכן הנפרע בשטר או בשיק, לפי העניין;
"קופת גמל" - (נמחקה);
"קרן" - כמשמעותה בחוק להשקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994;
"שם":
(1) ביחיד - שם משפחה ושם פרטי, הרשומים במסמך הזיהוי כאמור בסעיף 3;
(2) בתאגיד - שמו הרשום, ואם הואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי תאגידים מסוגו - שמו כפי שמסר;
(3) בתאגיד שהוקם בחיקוק - השם שנקבע בחיקוק, בין בארץ ובין בחוץ לארץ;
(4) בגוף מוכר ובמוסד ציבורי, למעט בתאגיד שהוקם בחיקוק - שמם כפי שמסרו;
"תאגיד" - כל אחד מאלה:
(1) חברה, שותפות, אגודה שיתופית, אגודה עותמנית, עמותה או מפלגה הרשומה בישראל;
(2) גוף שרשום כתאגיד מחוץ לישראל;
(3) גוף שהואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי גופים מסוגו, ובלבד שהציג מסמך המעיד על היותו תאגיד;
"תאגיד בנקאי" - (נמחקה);
"תושב" - כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, לרבות אזרח ישראלי שאינו תושב כאמור, הרשום במרשם האוכלוסין;
"תושב אזור" - מי שרשום במרשם האוכלוסין של האזור;
"תושב חוץ" - מי שאינו תושב.

2. רישום פרטי הזיהוי (תיקונים: התשס"ג, התשס"ז, התשע"ד)
(א) לא יפתח תאגיד בנקאי חשבון בלא שירשום לגבי כל אחד מבעלי החשבון ומורשי החתימה וכן לגבי מי שמבקש לפתוח חשבון, אם אינו אחד מאלה, את פרטי הזיהוי המפורטים להלן ויאמתם כמפורט בסעיף 3:
(1) שם;
(2) מספר זהות;
(3) ביחיד - תאריך לידה ומין; בתאגיד - תאריך התאגדות;
(4) מען.
(ב) לא יפתח תאגיד בנקאי חשבון בלא שירשום לגבי נהנה את הפרטים שבסעיף-קטן (א)(1) ו- (2); רישום הפרטים ייעשה על-פי ההצהרה כאמור בסעיף 4; לא היה בידי התאגיד הבנקאי מספר זהותו של הנהנה, לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו, ירשום במקומו את הפרטים שבסעיף-קטן (א)(3) וכן את מדינת האזרחות או ההתאגדות, לפי העניין; הוראות סעיף-קטן זה לא יחולו -
(1) אם מצא התאגיד הבנקאי, בעת פתיחת החשבון, שהמדובר בחשבון לטובת נהנה, שלפי הצהרת המבקש לפתוח חשבון לא ניתן לדעת את זהותו, ופורטה הסיבה לכך שזהות הנהנה טרם ידועה; במקרה כאמור, יפנה התאגיד הבנקאי את תשומת-לבו של המבקש לפתוח חשבון, בכתב, לחובתו למסור לתאגיד הבנקאי את פרטי הנהנה מיד עם היוודע זהותו;
(2) לגבי חשבון שמבקש לפתוח מי שמינה בית-משפט, בית-דין דתי, ראש ההוצאה לפועל, הרשם לענייני ירושה או גוף רשמי אחר של המדינה שקבע המפקח על הבנקים, ובלבד שהצהיר על כך; התאגיד הבנקאי יציין את המינוי ברישומי החשבון וישמור העתק מן האסמכתה לכך.
(ג) לא יפתח תאגיד בנקאי חשבון לתאגיד בלא שירשום לגבי בעלי השליטה בו את הפרטים שבסעיף-קטן (א)(1) ו- (2); רישום הפרטים ייעשה על-פי ההצהרה כאמור בסעיף 4; לא היה בידי התאגיד הבנקאי מספר זהות, לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו, ירשום במקומו את הפרטים שבסעיף-קטן (א)(3) וכן את מדינת האזרחות.
(ד) לא יוסיף תאגיד בנקאי לחשבון:
(1) בעל חשבון או מורשה חתימה, בלא שירשום לגביהם את פרטי הזיהוי כאמור בסעיף-קטן (א) ויאמתם כמפורט בסעיף 3.
(2) נהנה בלא שירשום לגביו את פרטי הזיהוי כאמור בסעיף-קטן (ב).
(3) בעל שליטה בתאגיד בלא שירשום לגביו את פרטי הזיהוי כאמור בסעיף-קטן (ג).
(ה) פתיחת חשבון והוספת בעל חשבון, הוספת נהנה והוספת בעל שליטה תלווה בהצהרה כאמור בסעיף 4. הצהרה כאמור שניתנה בפתיחת חשבון תהיה בחתימת מקור.
(ו) לא יבצע תאגיד בנקאי פעולה החייבת בדיווח לפי הוראות סעיף 8, ושאינה נרשמת בחשבון שמבצע הפעולה רשום בו כבעל או כמורשה חתימה, בלא שירשום את פרטי הזיהוי של מבצע הפעולה כאמור בסעיף-קטן (א) על-פי מסמך זיהוי כאמור בסעיף 3 או על-פי מסמך שהנפיקה מדינת ישראל הנושא שם, מספר זהות, תאריך לידה ותמונה וישמור העתק מצולם של מסמך הזיהוי; בפעולה כאמור שאינה נרשמת בחשבון כלשהו של בעל חשבון יאמת התאגיד הבנקאי את פרטי הזיהוי של מבצע הפעולה כמפורט בסעיף 3 בשינויים המחוייבים.
(ז) לא יבצע תאגיד בנקאי פעולה שאינה חייבת בדיווח לפי סעיף 8 ושאינה נרשמת בחשבון שמבצע הפעולה רשום בו כבעל, כמורשה חתימה או כערב, בלא שיזהה את מבצע הפעולה וירשום את שמו ואת מספר זהותו על-פי מסמך זיהוי כאמור בסעיף 3 או על-פי מסמך שהנפיקה מדינת ישראל הנושא שם, מספר זהות, תאריך לידה ותמונה; בסעיף-קטן זה, "פעולה" - פעולה במזומנים, שסכומה 10,000 שקלים חדשים או יותר או פעולה אחרת שסכומה 50,000 שקלים חדשים או יותר.
(ח) לעניין סעיף-קטן (ו), לפי הוראת האחראי למילוי החובות לפי סעיף 8 לחוק לגבי חשבון מסויים ולעניין סעיף-קטן (ז), בפעולה, שההוראה לביצועה נחזית כנושאת את חתימת בעל החשבון או מורשה החתימה, יראו את הנחזה להיות חתום על הוראת הביצוע כמבצע הפעולה. כמו-כן יראו לעניין סעיף-קטן (ז), הפקדת כספים במיתקן שבאמצעותו יכול בעל חשבון או מורשה חתימה בו לבצע פעולות בחשבונו אצל תאגיד בנקאי באמצעות כרטיס חיוב הרשום על-שם בעל החשבון או מורשה החתימה בו, תוך הקשת קוד סודי מזהה, כפעולה של בעל החשבון או מורשה החתימה בו.
(ט) בעת חתימה על ערבות לבעל חשבון כלפי התאגיד הבנקאי, ירשום התאגיד הבנקאי את פרטי הזיהוי של ערב לבעל חשבון כלפיו, המפורטים בסעיף-קטן (א)(1) עד (4), על-פי מסמך זיהוי כאמור בסעיף 3, וישמור העתק מצולם של מסמך הזיהוי.
(י) בסעיפים-קטנים (א) עד (ה), "חשבון" - לרבות כספת.
(יא) לא יבצע תאגיד בנקאי הוראה של מקבל שירות להעברה בנקאית SWIFT מישראל לחוץ לארץ, בלא שירשום, בכל אחד ממסמכי ההעברה, את שם מקבל השירות, מספר חשבונו ומענו, וככל הניתן גם את שם יוזם ההעברה, וכן את שם הנעבר ומספר חשבונו; בוצעה העברה כאמור שלא מחשבונו של מקבל השירות או שלא אל חשבונו של הנעבר, ירשום התאגיד הבנקאי בכל אחד ממסמכי ההעברה את שם מקבל השירות, מענו ומספר הזהות שלו וככל הניתן גם את שם יוזם ההעברה או את שם הנעבר ומספר הזהות שלו לפי העניין; לעניין סעיף-קטן זה, מספר הזהות של הנעבר יכול שיהיה מספר מזהה כפי שנמסר בידי מקבל השירות; סעיף-קטן זה לא יחול על העברה עקב פעילות הנובעת מכרטיס חיוב, למעט אם כרטיס החיוב משמש להעברת כספים, ובלבד שהתאגיד הבנקאי רשם במסמך ההעברה את פרטי הכרטיס.
(יב) תאגיד בנקאי המנהל חשבון קורספונדנט שדרכו בוצעה עסקה הכרוכה בהעברה אלקטרונית מישראל לחוץ לארץ או מחוץ לארץ לישראל או שמקורה ויעדה אינם בישראל ואולם בוצעה דרך ישראל, ירשום את כל המידע שקיבל על אודות פרטי ההעברה, המעביר והנעבר, במסגרת מסמך ההעברה.

2א. הכר את הלקוח (תיקון התשע"ד)
(א) לא יפתח תאגיד בנקאי חשבון ולא יבצע פעולה שאינה נרשמת בחשבון, בלא שזיהה את מקבל השירות ובלא שביצע לגביו "הליך של הכרת הלקוח" לפי מידת הסיכון שלו להלבנת הון ומימון טרור; לעניין זה, "הליך של הכרת הלקוח" - בין השאר בירור מקור הכספים, עיסוקו, מטרת פתיחת החשבון או ביצוע הפעולה, הפעילות המתוכננת בחשבון, ואם סורב מבקש השירות למתן שירותים בתאגיד בנקאי מסיבות הקשורות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור; לגבי תושב חוץ - גם בירור זיקתו לישראל ואם הוא איש ציבור זר; לגבי מי שהוא בעל עסק - גם סוג עסקיו; תאגיד בנקאי יערוך רישומים של פרטים אלה.
(ב) תאגיד בנקאי יקיים בקרה שוטפת בהתייחס להליך של הכרת הלקוח שביצע עם תחילת ההתקשרות לפי מידת הסיכון של מקבל השירות להלבנת הון ומימון טרור, ויעדכן את רישומיו לפי זה; התעורר ספק ביחס לזהות מקבל השירות או לאמיתות מסמכי הזיהוי שנמסרו לתאגיד הבנקאי, יבצע התאגיד הבנקאי הליך של הכרת הלקוח פעם נוספת.
(ג) בחשבון ממוספר, ינקוט התאגיד הבנקאי פעולות מוגברות להכרת הלקוח; לעניין זה, "חשבון ממוספר" - חשבון שזהות בעליו ידועה לתאגיד הבנקאי, ואולם תחת הפרטים המזהים מופיעים מספרים או שמות קוד בחלק מרישומי התאגיד הבנקאי.
(ד) ליישום סעיף זה, יפעל התאגיד הבנקאי כאמור בהוראות המפקח על הבנקים לפי סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות, 1941.

3. אימות פרטים ודרישת מסמכים (תיקונים: התשס"ג, התשס"ז, התשע"ד)
(א) תאגיד בנקאי יאמת את פרטי הזיהוי של מקבל השירות בפעולות כאמור בסעיף 2(א) (ד)(1) ו- (ו) ויקבל לידיו מסמכים, כמפורט להלן:
(1) ביחיד שהוא תושב, לעניין רישום פרטי הזיהוי שבסעיף 2(א)(1) עד (3) - על-פי תעודת זהות או על-פי העתק מאושר שלה, שהעתק מצולם של אחד מהם - ככל הנוגע לפרטי הזיהוי האמורים - יישמר אצל התאגיד הבנקאי; התאגיד הבנקאי יאמת את פרטי הזיהוי עם מרשם האוכלוסין, ישווה את תאריך הנפקת התעודה המופיע בה עם תאריך הנפקת התעודה האחרונה הרשום במרשם האוכלוסין במשרד הפנים וישמור תיעוד של בדיקה זו; לעניין פסקה זו יראו כתעודת זהות גם תעודת עולה עד 30 ימים מיום הנפקתה וכן דרכון ישראלי כשהזיהוי נעשה מחוץ לישראל או כאשר שוכנע האחראי למילוי החובות לפי סעיף 8 לחוק שהיחיד חדל להתגורר בישראל באופן קבוע, ואולם החובה להשוות את תאריך הנפקת התעודה לא תחול בזיהוי על-פי תעודות אלה;
(2) ביחיד שהוא תושב חוץ, לעניין רישום פרטי הזיהוי שבסעיף 2(א)(1) עד (3) - על-פי דרכון חוץ או תעודת מסע, או על-פי העתק מאושר של מסמך זיהוי כאמור; התאגיד הבנקאי ישווה את פרטי הזיהוי עם מסמך נוסף הנושא תמונה ומספר זהות, ובהיעדרו - עם מסמך הנושא שם או מספר זהות וכן מען או תאריך לידה; העתקים מצולמים של מסמכי הזיהוי - ככל הנוגע לפרטי הזיהוי - יישמרו אצל התאגיד הבנקאי; היה היחיד תושב האזור, רשאי התאגיד הבנקאי לרשום את פרטי הזיהוי על-פי כרטיס מגנטי שהנפיק המינהל האזרחי, והעתק מצולם שלו, ככל הנוגע לפרטי הזיהוי האמורים - יישמר אצל התאגיד הבנקאי; התאגיד הבנקאי ישווה את פרטי הזיהוי עם מסמך נוסף כאמור לעניין תושב חוץ או יאמת את פרטי הזיהוי עם מרשם המינהל האזרחי, ישווה את תאריך הנפקת התעודה המופיע בה עם תאריך הנפקת התעודה האחרונה הרשום במרשם האמור וישמור תיעוד של בדיקה זו;
(3) בתאגיד הרשום בישראל, לעניין רישום פרטי הזיהוי של התאגיד כאמור בסעיף 2(א)(1) עד (3) - על-פי תעודת הרישום או על-פי העתק מאושר שלה; חסר בתעודה אחד הפרטים כאמור - על-פי אישור של עורך-דין; התאגיד הבנקאי יקבל לידיו וישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם:
(א) העתק מאושר מתעודת הרישום של התאגיד;
(ב) העתקים מאושרים ממסמכי היסוד של התאגיד;
(ג) אישור של עורך-דין על קיום התאגיד, שמו ומספר זהותו; לחלופין, רשאי התאגיד הבנקאי לאמת את עובדת רישום התאגיד במרשמים המתאימים;
(ד) העתק מאושר של החלטת האורגן המוסמך בתאגיד לפתוח חשבון, או אישור של עורך-דין שהחלטה כאמור נתקבלה כדין;
(ה) העתק מאושר של החלטת האורגן המוסמך בתאגיד על מורשי החתימה לשם ניהול החשבון, או אישור של עורך-דין על מורשי החתימה לשם ניהול החשבון;
בפסקה זו, "עורך-דין" - בעל רישיון לעריכת-דין בישראל;
(3א) על-אף האמור בפסקה (3), בהנפקת כרטיס חיוב או בחשבון מכוח הסכם התקשרות לסליקת עסקאות או לניכיון עסקאות שנעשו באמצעות כרטיס חיוב, לא יחול האמור בפסקאות-משנה (ב) ו- (ד) שבה;
(4) בתאגיד שאינו רשום בישראל, לעניין רישום פרטי הזיהוי של תאגיד כאמור בסעיף 2(א)(1) עד (4) - על-פי מסמך המעיד על רישומו או על-פי העתק מאושר ממסמך כאמור, ככל שפרטים אלה מופיעים במסמך; חסר במסמך אחד הפרטים כאמור - על-פי אישור של עורך-דין; התאגיד הבנקאי יקבל לידיו מסמך המעיד על רישומו של התאגיד ומסמכים כמפורט בפסקה (3)(ב) עד (ה); בתאגיד שהואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי תאגידים מסוגו, יקבל לידיו התאגיד הבנקאי-אישור של עורך-דין על כך שלא קיים רישום במדינת ההתאגדות; התאגיד הבנקאי ישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם;
(5) במוסד ציבורי ובתאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ, לעניין רישום השם - על-פי הצהרת המבקש לפתוח חשבון, ובתאגיד שהוקם בחיקוק על-פי החיקוק שמכוחו הוקם התאגיד, או אישור של עורך-דין על קיומו של החיקוק; התאגיד הבנקאי יקבל לידיו מסמכים כאמור בפסקה (3)(ד) ו- (ה), בשינויים המחוייבים; התאגיד הבנקאי ישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם;
(6) בגוף מוכר, לעניין רישום השם והמען - על-סמך הצהרת המבקש, לאחר שהתאגיד הבנקאי נוכח לדעת, על-פי מסמך, שהמבקש לפתוח את החשבון מורשה לפעול בשם הגוף המוכר; התאגיד הבנקאי ישמור מסמך זה או העתק מצולם שלו;
(7) על-אף האמור בפסקאות (2) ו- (4), נעשו פעולות לפתיחת החשבון מחוץ לישראל, רשאי התאגיד הבנקאי לרשום את פרטי הזיהוי לפי מסמכי הזיהוי המקובלים לאותו סוג חשבון במערכת הבנקאות באותה מדינה שבה נעשה הזיהוי, ובלבד שבמדינה זו קיימת חקיקה המחייבת זיהוי לקוחות; נרשמו פרטי הזיהוי כאמור על-סמך מסמך זיהוי אחד, ישווה התאגיד הבנקאי את פרטי הזיהוי או חלקם עם מסמך נוסף; התאגיד הבנקאי ישמור בידיו עותקים מצולמים של מסמכי הזיהוי;
(8) בקטין שטרם מלאו לו 16 שנים - על-פי מסמך זיהוי של אחד מאפוטרופסיו; היה הקטין תושב חוץ - על-פי דרכונו של הקטין או על-פי העתק מאושר שלו; למן תום שלושה חודשים מיום שמלאו לבעל חשבון 18 שנים, לא יבצע תאגיד בנקאי כל פעולה יזומה של בעל החשבון בחשבונו אלא-אם-כן התקיימו הוראות פסקה (1) או (2), לפי העניין.
(ב) בסעיף זה, "העתק מאושר" - העתק מתאים למקור המאומת בידי אחד מאלה:
(1) הרשות שהנפיקה את מסמך המקור;
(2) עורך-דין, ובלבד שלעניין תאגיד שאינו רשום בישראל יהיה עורך-דין שאינו בעל רישיון לעריכת-דין בישראל גם נוטריון;
(3) פקיד של תאגיד בנקאי שבפניו הוצג המסמך המקורי;
(4) רשות שצוינה כאמור בסעיף 6 לאמנה המבטלת את דרישת האימות לתעודות חוץ ציבוריות (להלן: "האמנה לביטול דרישת האימות");
(5) נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחוץ לארץ.
(ג) על-אף האמור בסעיף זה, רשאי תאגיד בנקאי, בנסיבות מיוחדות ובהתייחס לסיכון של הלבנת הון ומימון טרור, להחליט על דרכי זיהוי, דרכי אימות פרטים ומסמכים חלופיים, ובלבד שקיבל את אישור המפקח על הבנקים לכך.

4. הצהרה על נהנה ועל בעל שליטה (תיקונים: התשס"ג, התשס"ז, התשע"ד)
(א) בעת פתיחת חשבון ידרוש התאגיד הבנקאי מהמבקש לפתוח חשבון הצהרה בחתימת מקור אם קיים נהנה בחשבון; הצהיר המבקש לפתוח חשבון כי קיים נהנה בחשבון - תכלול ההצהרה את הפרטים כאמור בסעיף 2(ב) לגבי כל אחד מן הנהנים; נפתח החשבון שלא בידי בעל החשבון, ידרוש התאגיד הבנקאי גם מבעל החשבון הצהרה כאמור טרם ביצוע את פעולה בחשבון; ואולם:
(1) היה הנהנה בלתי-ידוע, כאמור בסעיף 2(ב)(1) - יצהיר על כך המבקש לפתוח חשבון;
(2) התבקש התאגיד הבנקאי לפתוח חשבון כאמור בסעיף 2(ב)(2), ישמור העתק מן האסמכתה לכך;
(ב) בעת פתיחת חשבון בעבור תאגיד, ידרוש התאגיד הבנקאי הצהרה מן התאגיד בחתימת מקור על פרטי הזיהוי כאמור בסעיף 2(ג) לגבי בעל שליטה בתאגיד.
(ב1) בעת ביצוע פעולה כמפורט בסעיף 8, אם נעשתה שלא באמצעות חשבון כלשהו של בעל חשבון, ידרוש התאגיד הבנקאי ממקבל השירות, הצהרה בחתימת מקור אם הוא פועל בעבור עצמו או בעבור אחר; הצהיר מקבל השירות כי הוא פועל בעבור אחר, תכלול ההצהרה את הפרטים כאמור בסעיף 2(ב) לגבי כל אחד מן הנהנים.
(ג) הצהרות כאמור בסעיפים-קטנים (א) עד (ב1) ייעשו לפי הטופס שבתוספת הראשונה או לפי טופס אחר שאישר המפקח על הבנקים לאחר התייעצות עם ראש הרשות המוסמכת.
(ד) תאגיד בנקאי יבדוק את סבירות ההצהרה, כאמור בסעיפים-קטנים (א) עד (ב1), על פניה.
(ה) תאגיד בנקאי ינקוט אמצעים סבירים, בהתייחס לסיכון הלבנת הון ומימון טרור, לאימות זהותם של הנהנים ובעלי השליטה כאמור בסעיפים-קטנים (א) עד (ב1), תוך שימוש במידע רלוונטי או בנתונים שהתקבלו ממקור מהימן המניחים את דעתו; לצורך כך רשאי התאגיד הבנקאי לאמת את פרטי הזיהוי כאמור עם מרשם האוכלוסין ולשם כך הוא רשאי לרשום גם את פרטי הזיהוי שבסעיף 2(א)(3).

5. פטור חלקי (תיקונים: התשס"ג, התשס"ז, התשע"ד)
(א) האמור בסעיפים 2(ב) ו- (ד)(2) ו- 4(א) לגבי רישום נהנה בחשבון לא יחול על:
(1) חשבון של מוסד ציבורי;
(2) חשבון של תאגיד בנקאי, בנק הדואר, מבטח, חבר בורסה, קופת גמל וחברה מנהלת בעבור קופת גמל שבניהולה, חשבון בעבור קרן וחשבון של מנהל תיקים בעבור לקוחותיו;
(3) חשבון ניירות ערך שגוף מחוץ לארץ מבקש לפתוח בעבור לקוחותיו, לרבות חשבון כספי הקשור במישרין לחשבון ניירות הערך, ובלבד שהוראות חוק או הוראות רשות מוסמכת המחייבות זיהוי לקוחותיו לעניין מניעת הלבנת הון ומניעת מימון טרור, חלות על אותו גוף, והוא הגיש לתאגיד הבנקאי הצהרה על כך;
(4) חשבון של גוף מוכר;
(5) חשבון בעבור הקדש ציבורי הרשום במרשם ההקדשות הציבוריים;
(5א) חשבון בעבור הקדש ציבורי רבני שניתן לגביו אישור בית-הדין הרבני כי הוא הקדש דתי רבני שנועד למטרות ציבוריות, אלא-אם-כן קיבל התאגיד הבנקאי הודעה מבית-הדין הרבני כי האישור בוטל;
(6) (א) חשבון שמנוהל למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או בלתי-מוגדרת של נהנים, ובלבד שניתן לכך אישור של האחראי למילוי החובות לפי סעיף 8 לחוק; פתיחת חשבון כאמור תותנה בהצהרה בחתימת מקור, לפי הטופס שבתוספת הראשונה, של המבקש לפתחו, על המטרה המיוחדת של החשבון;
(ב) חשבון שמנוהל למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או בלתי-מוגדרת של נהנים, ובלבד שהיתרה בחשבון, בסוף כל יום עסקים, וכן כל פעולה בחשבון, אינה עולה על סכום של 50,000 שקלים חדשים; פתיחת חשבון כאמור בפסקה זו תותנה בהצהרה לפי הטופס שבתוספת הראשונה, של המבקש לפתוח חשבון, על המטרה המיוחדת של החשבון;
(7) חשבון שמבקש לפתוח עורך-דין, טוען רבני או רואה חשבון בעבור לקוחותיו, ובלבד שהיתרה בחשבון בסוף כל יום עסקים לא תעלה על סכום של 300,000 שקלים חדשים וכל פעולה בחשבון לא תעלה על סכום של 100,000 שקלים חדשים; פתיחת חשבון כאמור תותנה בהצהרה בחתימת מקור לפי הטופס שבתוספת הראשונה, של המבקש לפתחו, כי זה חשבונו היחיד מסוג זה; בפסקה זו, "עורך-דין" - בעל רישיון לעריכת-דין בישראל.
(8) חשבון מסוג אחר שקבע המפקח על הבנקים בהוראה.
הפר בעל החשבון את התנאים כאמור בפסקאות (6) ו- (7), תישלח לו התראה על כך; היה והפר כאמור לאחר שנשלחה ההתראה, לא יבצע תאגיד בנקאי כל פעולה יזומה בחשבון למעט משיכת היתרה הקיימת וסגירת החשבון ופירעון חובות, אלא-אם-כן ימלא בעל החשבון הצהרה על נהנים לפי סעיף 4.
(ב) האמור בסעיפים 2(ג) ו- (ד)(3) ו- 4(ב) לגבי רישום בעל שליטה לא יחול על חשבונות של תאגיד בנקאי, של מבטח, של קופת גמל, של חברה מנהלת בעבור קופת גמל שבניהולה ושל חברה שניירות הערך שלה נסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב או בבורסה במדינה שהיא חברה ב- OECD וכן על חשבון של תאגיד מסוג אחר שקבע המפקח על הבנקים בהוראה; בסעיף זה ובסעיף 5א, "בורסה" - בורסה לניירות ערך או שוק מוסדר כהגדרתו בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994.
(ג) בחברה הנשלטת בידי חברה כאמור בסעיף-קטן (ב), יראו את החברה כאמור בסעיף-קטן (ב) כבעל שליטה.

5א. חשבון קורספונדנט (תיקונים: התשס"ג, התשס"ז, התשע"ד)
על-אף האמור בפרק זה, בפתיחת חשבון קורספונדנט יחולו הוראות אלה:
(1) התאגיד הבנקאי ירשום את:
(א) שם התאגיד, ואם המדובר בשלוחה - גם שם החברה-האם;
(ב) לגבי תאגיד זר - שם מדינת ההתאגדות ושם הרשות המפקחת על התאגיד לעניין איסור הלבנת הון ומימון טרור;
(ג) מען, מספר טלפון ושמות אנשי קשר;
(ד) שם ומען של המחזיקים ב- 20% או יותר מאמצעי השליטה בתאגיד, אלא-אם-כן הרשות המפקחת על התאגיד לעניין איסור הלבנת הון ומימון טרור היא בישראל או באחת ממדינות ה- OECD ומניותיו של התאגיד או מניות חברה השולטת בו נסחרות בבורסה לניירות ערך בישראל או בבורסה באחת ממדינות ה- OECD ; לעניין זה, "אמצעי שליטה" - כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;
(2) התאגיד הבנקאי יקבל בעת פתיחת החשבון מסמכים אלה:
(א) לגבי תאגיד זר - העתק מהדוח הכספי השנתי האחרון או תמצית מדוח כספי שנתי אחרון שפורסם במאגר מידע ציבורי;
(ב) מכתב בקשה לפתיחת חשבון; התאגיד הבנקאי ישמור את המכתב שבע שנים לפחות לאחר סגירת החשבון;
(3) בעת פתיחת חשבון קורספונדנט לתאגיד שהתאגד מחוץ לישראל במדינה שאיננה חברה ב- OECD יקבל התאגיד הבנקאי גם את המסמכים האלה וישמור אותם שבע שנים לפחות לאחר סגירת החשבון:
(א) רישיון מאת הרשות המפקחת;
(ב) מסמכי התאגדות;
(ג) אחד מאלה:
(1) המלצות מבנקים במדינות החברות ב- OECD, שמינהלים חשבון קורספונדנט לתאגיד המבקש לפתוח חשבון בתאגיד הבנקאי;
(2) מסמך המעיד על כך שהתאגיד המבקש לפתוח חשבון בתאגיד הבנקאי מנהל חשבון קורספונדנט בבנקים כאמור, וכן הצהרת התאגיד שחלות עליו הוראות חוק או הוראות רשות מוסמכת המחייבות זיהוי לקוחותיו לעניין מניעת הלבנת הון ומניעת מימון טרור.

5ב. חשבון במערכת סגורה (תיקונים: התשע"ב, התשע"ד)
(א) בסעיף זה, "חשבון במערכת סגורה" - חשבון של יחיד המשמש להחזקה וניהול פיקדונות כספיים או של יחידות כמשמעותן בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994 (להלן: "יחידות השתתפות"), בתאגיד בנקאי, אשר מקור הכספים או יחידות ההשתתפות הוא חשבון של אותו יחיד שהוא בעל הפיקדון או בעל יחידות ההשתתפות בתאגיד בנקאי אחר או בבנק הדואר (להלן: "חשבון המקור"), ובלבד שהכספים או יחידות ההשתתפות המנוהלים בו מועברים חזרה לחשבון המקור.
(ב) בפתיחת חשבון במערכת סגורה לא יחולו הוראות סעיפים 2א, 3(א)(1) ו- (2), 4(א) ו- 6.
(ג) (נמחק).

6. זיהוי פנים אל פנים (תיקונים: התשס"ג, התשע"ד)
(א) התאגיד הבנקאי יזהה פנים אל פנים על-פי מסמך זיהוי כמפורט בסעיף 3 את בעל החשבון ומורשה החתימה, טרם הפעולה הראשונה של כל אחד מהם בחשבון; לעניין סעיף-קטן זה, "זיהוי פנים אל פנים" - לרבות זיהוי על-ידי אחד מאלה:
(1) נציגו או שליחו של התאגיד הבנקאי;
(2) בעל רישיון לעריכת-דין בישראל;
(3) נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחוץ לארץ;
(4) רשות שצוינה בסעיף 6 לאמנה לביטול דרישת האימות;
(5) זיהוי אחר שאישר המפקח על הבנקים.
(ב) התאגיד הבנקאי יזהה פנים אל פנים על-פי מסמך זיהוי כמפורט בסעיף 3 או על-פי מסמך שהנפיקה מדינת ישראל הנושא שם, מספר זהות, תאריך לידה ותמונה, אדם המבצע פעולה, החייבת בדיווח לפי הוראות סעיף 8, ושאינה נרשמת בחשבון שמבצע הפעולה רשום בו כבעל או כמורשה חתימה.

6א. הנפקת כרטיס חיוב (תיקון התשס"ז)
(א) בטרם ינפיק כרטיס חיוב, רשאי התאגיד הבנקאי במקום האמור בסעיפים 2, 3, 4 ו- 6, לפעול כמפורט להלן:
(1) מונפק כרטיס חיוב לבעלים או למורשה חתימה בחשבון עובר ושב בתאגיד הבנקאי המנפיק או בתאגיד בנקאי השותף להסדר ההנפקה, ירשום תאגיד בנקאי לגבי בעל כרטיס החיוב את פרטי הזיהוי המפורטים בסעיף 2(א);
(2) מונפק כרטיס חיוב ליחיד, שההתחשבנות בגין החיובים שנעשו מכוחו נעשית באמצעות חשבון עובר ושב בתאגיד בנקאי שאינו המנפיק או שותף להסדר ההנפקה, והמסגרת לפעילות בכרטיס אינה עולה על סכום של 50,000 שקלים חדשים, או מונפק כרטיס חיוב אחר שקבע המפקח על הבנקים, ירשום התאגיד הבנקאי המנפיק לגבי בעל כרטיס החיוב את פרטי הזיהוי המפורטים בסעיף 2(א), לפי העתק ממסמך זיהוי כאמור בסעיף 3 שיישמר אצלו.
(ב) נוסף על האמור בסעיף-קטן (א)(1) ו- (2), ירשום התאגיד הבנקאי, לגבי חשבון עובר ושב שכנגדו נעשית ההתחשבנות בגין הפעילות בכרטיס החיוב, את הפרטים האלה: מספר התאגיד הבנקאי, מספר הסניף, מספר החשבון ושם החשבון, וכן יאמת את פרטי הזיהוי של בעל כרטיס החיוב אל מול מרשם האוכלוסין, וישמור תיעוד לגבי בדיקה זו.
(ג) בסעיף זה, "הסדר הנפקה" - הסדר בין תאגידים בנקאיים שנעשה לצורך הנפקת כרטיסי חיוב, שאהד הצדדים לו הוא תאגיד בנקאי שמנוהל בו חשבון העובר ושב, והצד האחר לו הוא תאגיד עזר שהוא חברת כרטיסי אשראי, והחיובים בשל העסקאות בכרטיס החיוב מתבצעים בחשבון העובר ושב.

7. שמירת מסמכי הזיהוי (תיקונים: התשס"ז, התשע"ד)
התאגיד הבנקאי ישמור על מסמכי הזיהוי לתקופה של שבע שנים לפחות אחרי שייסגר החשבון, או אחרי ביצוע פעולה כאמור בסעיף 2(ו) או לתקופה ארוכה יותר אם נדרש לעשות כן בידי המפקח על הבנקים במקרים מסויימים שבהם מסמכי הזיהוי נדרשים לצורך חקירה או לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק; שמירת מסמכי הזיהוי, למעט הצהרה שניתנה בחתימת מקור, יכול שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים בתקנה 3א לתקנות העדות (העתקים צילומיים), התש"ל-1969 (להלן: "תקנות העדות"); לעניין זה, "מסמכי זיהוי" - כל מסמך שנמסר לצורך זיהוי ואימות לרבות הצהרה שניתנה לפי צו זה ומסמכים עיקריים ששימשו את התאגיד הבנקאי להכרת הלקוח לפי סעיף 2א.

7א. הוראות בנסיבות מיוחדות (תיקון התשע"ד)
על-אף האמור בפרק זה רשאי המפקח על הבנקים, בנסיבות מיוחדות, לקבוע בהוראה דרכי זיהוי, דרכי אימות פרטים, אישורים ומסמכים חלופיים.

7ב. שיקולים לעניין חשבון פטור (תיקון התשע"ד)
דיווח התאגיד הבנקאי על פעולה לפי סעיף 9, ומקבל השירות נושא הדיווח מנהל חשבון לפי סעיפים 5 או 5ב או שנקבעו לגביו הליכי זיהוי חלופיים לפי סעיפים 3(ג) או 7א, ישקול התאגיד הבנקאי, בהתאם למידת הסיכון להלבנת הון ולמימון טרור, את ביטול הפטור או הליכי הזיהוי החלופיים, לפי העניין.

8. דיווח לפי גודל הפעולה (תיקונים: התשס"ג, התשס"ד, התשס"ז, התשע"ד)
(א) תאגיד בנקאי ידווח לרשות המוסמכת על הפעולות כמפורט להלן:
(1) פעולה של הפקדה בחשבון או משיכה ממנו של מזומנים, בין במטבע ישראלי ובין במטבע חוץ, בסכום שווה ערך ל- 50,000 שקלים חדשים לפחות;
(2) פעולה במזומן שאינה מבוצעת בחשבון כלשהו של לקוח, לרבות הפקדת מזומנים לצורך העברתם לחוץ לארץ או משיכת מזומנים שהתקבלו מחוץ לארץ, שלא באמצעות חשבון, בין במטבע ישראלי ובין במטבע חוץ, בסכום שווה ערך ל- 50,000 שקלים חדשים לפחות וכן על הפקדת מזומנים או משיכת מזומנים כאמור בסכום שווה ערך ל- 5,000 שקלים חדשים לפחות, הנעשית אל מול מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית;
(3) פעולה של החלפת שטרות ומעות במזומן, לרבות המרה, בין במטבע ישראלי ובין במטבע חוץ, בסכום שווה ערך ל- 50,000 שקלים חדשים לפחות;
(4) פעולה של הוצאת המחאה בנקאית, בין במטבע ישראלי ובין במטבע חוץ, בסכום שווה ערך ל- 200,000 שקלים חדשים לפחות; למעט המחאה בנקאית בסכום עד 1,000,000 שקלים חדשים, שהוצאה כנגד הלוואה לדיור;
(5) פעולת קניה או מכירה של המחאות נוסעים או שטר למוכ"ז של מוסד פיננסי מחוץ לישראל בסכום שווה ערך ל- 50,000 שקלים חדשים לפחות; נמצא המוסד הפיננסי במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית, ידווח התאגיד הבנקאי על פעולה כאמור אם היא בסכום שווה ערך ל- 5,000 שקלים חדשים לפחות;
(6) פעולה של הפקדת שיקים המשוכים על מוסד פיננסי מחוץ לישראל ופעולה של תשלום שיקים שהוצגו לגביה בידי מוסד פיננסי מחוץ לישראל בסכום שווה ערך ל- 1,000,000 שקלים חדשים לפחות; נמצא המוסד הפיננסי במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית, ידווח התאגיד הבנקאי על פעולה כאמור בסכום שווה ערך ל- 5,000 שקלים חדשים לפחות;
(7) פעולה של העברה מישראל לחוץ לארץ או מחוץ לארץ לישראל, באמצעות חשבון בסכום שווה ערך ל- 1,000,000 שקלים חדשים לפחות; על פעולת העברה אל מדינה או טריטוריה המנויה בתוספת הרביעית או העברה ממדינה או מטריטוריה כאמור וכן העברה מחשבון קורספונדנט של מוסד פיננסי שנמצא במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית או לחשבון כאמור, ידווח התאגיד הבנקאי אם היא בסכום שווה ערך ל- 5,000 שקלים חדשים לפחות.
(ב) האמור בסעיף-קטן (א)(2), (5), (6) ו- (7) לא יחול על פעולה שביצע תאגיד בנקאי בעבור תאגיד בנקאי אחר, בנק הדואר או לקוחותיהם או חבר בורסה, אף אם הפעולה נעשתה בעבור לקוחותיהם.

9. דיווחים נוספים (תיקונים: התשס"ג, התשס"ז, התשע"ד)
(א) תאגיד בנקאי ידווח לרשות המוסמכת על פעילות בלתי-רגילה של מקבל השירות; בסעיף זה:
"פעילות" - לרבות ניסיון לביצוע פעולה;
"מקבל השירות" - לרבות מי שניסה לקבל שירות;
"פעילות בלתי-רגילה" - פעילות שעל-פי המידע המצוי ברשות התאגיד הבנקאי, התעורר אצלו חשש שהיא קשורה לפעילות האסורה לפי חוק איסור הלבנת הון או חוק איסור מימון טרור.
(ב) בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף-קטן (א), יכול שיראו כפעילות בלתי-רגילה פעולה התואמת את הפעולות המפורטות בתוספת השניה.
(ב1) תאגיד בנקאי ידווח לרשות המוסמכת על פעילות של מקבל השירות שעליה דיווח למשטרת ישראל לפי סעיף 6(א)(1) לחוק או לפי סעיף 10(א) לחוק איסור מימון טרור.
(ג) אין בדיווח על פעולה לפי הוראות סעיף 8 כדי לפטור מחובות הדיווח לפי סעיף זה.

10. פטור מדיווח (תיקונים: התשס"ג, התשס"ז)
תאגיד בנקאי יהיה פטור מדיווח לפי סעיף 8:
(1) אם הפעולה נעשתה בידי אחד מאלה:
(א) מוסד ציבורי;
(ב) תאגיד בנקאי;
(ג) בנק הדואר;
(ד) מבטח;
(ה) חבר בורסה;
(ו) קופת גמל וחברה מנהלת בעבור קופת גמל שבניהולה;
(ז) קרן;
(2) בפעולה לפי סעיף 8(א)(7) שנעשתה בגין יבוא טובין לישראל ויצואם ממנה, למעט ממדינה או מטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית או למדינה או לטריטוריה כאמור, ובלבד שנמסר לתאגיד הבנקאי תיעוד לגבי מהות העסקה, זהות הצד האחר לעסקה וסכומה; לעניין זה, יכול שאף הצהרה בחתימת מקור בעל החשבון בדבר היותו יבואן או יצואן, וכן הצהרה בחתימת מקור לגבי מהות העסקה וסכומה או הצהרה מראש בחתימת מקור, שתחודש מדי שנים עשר חודשים לגבי מהות העסקאות וזהות הצד האחר להן, ייחשבו תיעוד.

11. פרטי הדיווח (תיקונים: התשס"ג, התשס"ז, התשע"ד)
דיווח לפי סעיפים 8 ו- 9 יכלול פרטים אלה:
(1) לגבי החשבון המדווח, אם הפעולה המדווחת בוצעה בחשבון של בעל חשבון:
(א) מספר החשבון לגבי כרטיס חיוב ולגבי חשבון מכוח הסכם התקשרות לסליקת עסקאות או לניכיון עסקאות שנעשו באמצעות כרטיס חיוב - גם מספר חשבון עובר ושב בתאגיד בנקאי שכנגדו נעשית ההתחשבנות בגין הפעילות בכרטיס החיוב, אם קיים.
(ב) שם החשבון, אם קיים;
(ב1) תאריך פתיחת החשבון;
(ג) כתובת למשלוח דואר;
(2) לגבי הפעולה המדווחת:
(א) מספר התאגיד הבנקאי ומספר הסניף;
(ב) תאריך ביצוע הפעולה כפי שנרשם בספרי התאגיד הבנקאי;
(ג) סכום הפעולה במונחי מטבע ישראלי; בפעולה במטבע חוץ יחושב סכום הפעולה לפי השער היציג, שפרסם בנק ישראל, הידוע ביום רישום הפעולה;
(ד) סוגי מטבע החוץ שבהם בוצעה הפעולה והסכום באותו מטבע, עד שני סוגי מטבעות;
(ה) מספר סידורי של הדוח;
(ו) לגבי דיווח לפי סעיפים 8(א)(2), (6) ו- (7) - גם פרטי החשבון של הצד האחר לפעולה שם הבעלים בחשבון של הצד האחר לפעולה ומענו שם המוסד הפיננסי בצד האחר ומענו, אם ידועים; ואולם בפעולה אל מול מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית - שם המוסד הפיננסי בצד האחר, שם הבעלים בחשבון של הצד האחר לפעולה כפי שנמסר ומספר זהותו אם נמסר; בפעולה אל מול מוסד פיננסי ברשות הפלסטינית - גם מספר זהותו של הצד האחר לפעולה, כפי שנמסר;
(ז) סוג הפעולה בדיווח לפי סעיף 8 - כמפורט בתוספת השלישית;
(ח) סיבת הדיווח לפי סעיף 9, לרבות תיאור הפעולה שבגינה דווח.
(3) לגבי בעלי החשבון ולגבי מורשי החתימה, אם קיימים, ובדיווח לפי סעיפים 8(א)(1) עד (6) ו- 9, גם לגבי מבצע הפעולה, אם אינו בעל החשבון או מורשה החתימה ולגבי המנסה לקבל שירות, ככל שהפרטים ידועים:
(א) שם;
(ב) מספר זהות;
(ג) מען;
(ד) מספרי טלפון, עד שני מספרים, אם ידועים - למעט לגבי מבצע פעולה שאינו בעל החשבון או מורשה החתימה;
(ה) ביחיד - תאריך לידה; בתאגיד - תאריך התאגדות;
(ו) ביחיד - מין;
(ז) מעמד הלקוח (תושב/תושב חוץ/תאגיד ישראלי/תאגיד חוץ);
(4) לגבי הנהנים ובעלי השליטה, אם קיימים, הפרטים הנדרשים בסעיף 2(ב) ו-(ג).

12. איסור גילוי ועיון (תיקון התשס"ג)
גילוי עובדת גיבושו, קיומו, אי קיומו או תוכנו של דיווח לפי סעיף 9, וכן עובדת קיומו של דיווח משלים כמשמעותו בסעיף 31(ג) לחוק, קיומה של בקשה לדיווח כאמור או תוכנו של אחד מאלה, וכן מתן עיון במסמכים המעידים על כל אחד מאלה אסור, זולת למי שמוסמך לכך לצורך מילוי תפקידו בתאגיד הבנקאי, לממונה או למי שהוא הסמיכו, לרשות המוסמכת או לפי צו בית-משפט.

13. (בוטל).

13א. חובת בדיקה אל מול הרשימה (תיקונים: התשס"ז, התשע"ד)
תאגיד בנקאי יבדוק אל מול הרשימה:
(1) אם מצויים בה שם או מספר זהות של בעל חשבון, מורשה חתימה, נהנה ובעל שליטה, בכל החשבונות המנוהלים אצלו; למען הסר ספק, בדיקה כאמור תבוצע כל אימת שהוסף ארגון או אדם לרשימה או הוסף לחשבון בעלים, מורשה חתימה, נהנה ובעל שליטה;
(2) אם שמו של מבצע פעולה כאמור בסעיף 2(ו) ו- (ז) מצוי ברשימה;
(3) אם שמותיהם של צדדים לפעולה, למעט אלה המנויים בפסקה (1), מצויים ברשימה; לעניין זה, "פעולה" - כל אחת מאלה:
(א) העברה אלקטרונית באמצעות SWIFT מישראל לחוץ לארץ או מחוץ לארץ לישראל או שמקורה ויעדה אינם בישראל ואולם בוצעה דרך ישראל;
(ב) העברה מישראל למדינה או לטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית, לרבות באמצעות תשלום שיקים שהציג מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה כאמור; לעניין פסקת-משנה זו, מי שרשום כבעל חשבון ברשומה האלקטרונית שצירף מוסד פיננסי כאמור להצגת השיקים הוא נפרע;
(ג) העברה ממדינה או מטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית לישראל, לרבות באמצעות תשלום שיקים שמשוכים על מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה כאמור, והכל בסכום שווה ערך ל-5,000 שקלים חדשים לפחות.
(4) האמור בפסקה (3) לא יחול על העברות כאמור בפסקאות-משנה (ב) ו- (ג) בה, אם התאגיד הבנקאי קיבל את ההוראה לביצוע העברה מאת מוסד ציבורי, תאגיד בנקאי אחר או בנק הדואר, בין בעבורם ובין בעבור לקוחותיהם, או שהיעד של פעולת העברה הוא מוסד ציבורי או תאגיד בנקאי, בין בעבורו ובין בעבור לקוחותיו.

14. ניהול רישומים ושמירתם (תיקונים: התשס"ג, התשס"ז, התשע"ד)
(א) תאגיד בנקאי יקיים מאגר מידע ממוחשב על מספרי החשבונות, פרטי הזיהוי של בעלי החשבון, מורשי החתימה, הנהנים ובעלי השליטה.
(א1) תאגיד בנקאי יקיים מאגר מידע ממוחשב על פעולות שאינן נרשמות בחשבון כלשהו של בעל חשבון כאמור בסעיף 2(ו) ו- (ז); מאגר המידע יכלול את פרטי הפעולה לרבות מספר הסניף שבוצעה בו הפעולה, תאריך ביצוע הפעולה, סוג הפעולה וסכום ומטבע הפעולה וכן את פרטי הזיהוי של מבצע הפעולה ושל הנהנה ממנה, ככל שחלה על התאגיד הבנקאי החובה לקבלם ממבצע הפעולה; התאגיד הבנקאי ישמור את הפרטים כאמור לתקופה של שבע שנים לפחות מיום רישום הפעולה בספריו.
(ב) תאגיד בנקאי ישמור את מסמך ההוראה לביצוע פעולה לתקופה של שבע שנים לפחות מיום רישום הפעולה בספרי התאגיד הבנקאי או לתקופה ארוכה יותר אם נדרש לעשות כן על-ידי המפקח על הבנקים במקרים מסויימים שבהם מסמך ההוראה לביצוע פעולה נדרש לצורך חקירה או לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק; שמירת מסמך ההוראה לביצוע פעולה, יכול שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים בתקנה 3א לתקנות העדות ובלבד שמסמך כאמור אינו כולל רישום שנערך בכתב ידו של מבצע הפעולה לרבות חתימתו; בהיעדר מסמך הוראה לביצוע פעולה, ישמור התאגיד הבנקאי את הרשומה הממוכנת המעידה על מתן הוראה לביצוע הפעולה.

15. סייג לתחולה (תיקונים: התשס"ג, התשס"ז)
(א) הוראות פרק ב' לא יחולו על סניף של תאגיד בנקאי מחוץ לישראל, אשר חלות עליו חובות זיהוי ואימות לעניין מניעת הלבנת הון ומניעת מימון טרור.
(ב) הוראות פרק ג' וסעיף 14 לא יחולו על סניף של תאגיד בנקאי מחוץ לישראל.

16. תחילה
תחילתו של צו זה במועד שיקבע שר המשפטים לפי סעיף 35 לחוק, או בתום שנה מיום פרסומו, לפי המאוחר.

17. הוראות מעבר (תיקון התשס"ג)
(א) למן תום 18 חודשים מיום תחילתו של צו זה, לא יבצע תאגיד בנקאי כל פעולה בחשבונות שנפתחו לפני תחילתו של צו זה, אלא-אם-כן התקיימו הוראות סעיפים 2, 3 ו- 5א, לפי העניין, למעט משיכת היתרה הקיימת וסגירת החשבון ופירעון חובות; בחשבון של תושב וחברה הרשומה בישראל בדיקת פרטי הזיהוי מול המרשמים המתאימים תיחשב לאימות לפי סעיף 3; לעניין זה, "פעולה" - פעולה יזומה של לקוח שניתנה לאחר יום י"ט באב התשס"ג (17 באוגוסט 2003).
(ב) על-אף האמור בסעיף-קטן (א), אי קבלה של הצהרת בעל החשבון, אם הוא פועל בעבור עצמו או בעבור אחר, ואי קבלת מסמך זיהוי נוסף לגבי תושב חוץ, לא תיחשב כאי קיום הוראות סעיפים 2 ו- 3, ובלבד שהתאגיד הבנקאי נקט אמצעים לקבלת הצהרה כאמור.
(ג) סעיף-קטן (א) לא יחול על חשבון שבעלו נמצא במדינה שמחמת היחסים השוררים בינה לבין מדינת ישראל לא ניתן ליצור עמו קשר; במקרה זה יעשה התאגיד הבנקאי מאמץ סביר כדי להשלים את פרטי הזיהוי בהקדם האפשרי.

הערה: הטופס שבתוספת הראשונה {"טופס הצהרה על נהנה ובעל שליטה"} לא הוכנס למהדורה זו.

תוספת שניה
(תיקונים: התשס"ג, התשס"ד, התשס"ז, התשע"ד)
(סעיף 9(ב))

"רשימת פעולות שיכול שייראו כפעילות בלתי-רגילה
1. פעילות שנראה כי מטרתה לעקוף את חובת הדיווח שנקבעה בסעיף 8;
1א. פעילות שנראה כי מטרתה לעקוף את חובות הזיהוי;
2. נראה שקיים בחשבון נהנה, בלי שבעל החשבון הצהיר על כך;
3. פעילות שבעטיה החליט התאגיד הבנקאי לסגור את החשבון ממניעים של איסור הלבנת הון או איסור מימון טרור;
4. פעילות שנראה כי נועדה לבוא במקום פעילות של ארגון שהוכרז כהתאחדות בלתי מותרת לפי תקנה 84 לתקנות ההגנה (שעת חירום) 1945, או ארגון שהוכרז כארגון טרוריסטי לפי פקודת מניעת טרור, התש"ח-1948 או ארגון שהוכרז ארגון טרור לפי סעיף 2 לחוק איסור מימון טרור;
4א. פעילות שנראה כי נועדה לבוא במקום פעילות של אדם שהוכרז פעיל טרור לפי סעיף 2 לחוק איסור מימון טרור;
5. שימוש תדיר, בלא סיבה נראית לעין, בכספת המצויה בתאגיד הבנקאי, על-ידי מספר רב של אנשים;
6. פעילות הנראית כחסרת היגיון עסקי או כלכלי, בהתייחס לסוג החשבון או לדרכי התנהגותו של בעל החשבון;
7. פעולה בחשבון, בהיקף מהותי, באמצעות מיופה-כוח, שאינו רשום בחשבון כמורשה חתימה;
8. מספר פעולות בחשבון שבהן, בלא סיבה נראית לעין, כספים וניירות ערך נמשכים סמוך לאחר שהופקדו, שלא במסגרת מהלך העסקים הרגיל;
9. העברה בסכום מהותי מהארץ לחוץ לארץ ולהיפך, כאשר הצד האחר לעסקה, מקור או יעד, אינו מזוהה בשם או במספר חשבון;
10. הפעולה בחשבון בלתי-אופיינית לבעל החשבון או לסוג החשבון, בלא סיבה נראית לעין;
11. היקף פעולות יוצא דופן או שינוי משמעותי ביתרת חשבון, בלא סיבה נראית לעין;
12. מספר פעולות בחשבון לאותו יעד או מאותו מקור, בלא סיבה נראית לעין;
13. הפקדות מרובות, בלא סיבה נראית לעין, על-ידי אדם שאינו בעל החשבון או מורשה החתימה;
14. היעדר זיקה בין לווה ובין בטוחה שהעמיד כנגד אשראי בהיקף מהותי;
15. ניהול מספר חשבונות בתאגיד הבנקאי, שאינו מתיישב עם פעילות בעל החשבון;
16. רכישת מזומן, המחאות נוסעים, שטרות למוכ"ז כרטיסי חיוב או אמצעי תשלום אחר, לרבות אמצעי תשלום אינטרנטי, בתדירות גבוהה או בהיקף מהותי;
17. העברות שוטפות או פעולות באמצעות כרטיסי חיוב בהיקף מהותי מגופים במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית או אל גופים כאמור;
18. הצהרה שניתנה לפי צו זה, שנחזית לבלתי-נכונה.
19. פעילות של ארגון שאינו למטרת רווח עם גופים במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית וכן במדינה או טריטוריה אשר אין בה חקיקה לעניין מניעת הלבנת הון ומניעת מימון טרור לפי הנחיית המפקח על הבנקים;
20. פעילות של ארגון שאינו למטרת רווח שאינה עולה בקנה אחד עם הפעילות של הארגון, ככל שידוע לתאגיד הבנקאי;
21. ריבוי זיכויים מהוראות קבע לחשבון בלא סיבה נראית לעין;
22. זיכוי לחשבון כרטיס חיוב או ריבוי זיכויים, והכל - בסכום מהותי, בלא סיבה נראית לעין."

תוספת שלישית
(תיקונים: התשס"ג, התשס"ד, התשס"ז, התשע"ד)
(סעיף 11(2)(ז))

"סוג הפעולה לדיווח
1. הפקדת מזומנים במטבע ישראלי לחשבון;
2. הפקדת מזומנים במטבע חוץ לחשבון;
3. משיכת מזומנים במטבע ישראלי מחשבון;
4. משיכת מזומנים במטבע חוץ מחשבון;
5. משיכת מזומנים שלא דרך חשבון למעט הפעולות המפורטות בפרטים 6 ו- 7;
5א. הפקדת מזומנים שלא דרך חשבון, למעט הפעולות המפורטות בפרטים 6 ו- 7.
6. הפקדת מזומן והעברתו לחוץ לארץ שלא דרך חשבון למעט הפעולות המפורטות בפרט 20;
7. משיכת מזומן שמקורו בחוץ לארץ שלא דרך חשבון למעט הפעולות המפורטות בפרט 21;
8. החלפת שטרות ומעות במטבע ישראלי;
9. החלפת שטרות ומעות במטבע חוץ;
10. המרת שטרות ומעות ממטבע ישראלי למטבע חוץ;
11. המרת שטרות ומעות ממטבע חוץ למטבע ישראלי;
12. הוצאת המחאה בנקאית במטבע ישראלי;
13. הוצאת המחאה בנקאית במטבע חוץ;
14. קניית המחאת נוסעים או שטר למוכ"ז של מוסד פיננסי מחוץ לישראל, למעט הפעולות המפורטות בפרט 22;
15. הפקדת שיקים המשוכים על מוסד פיננסי מחוץ לישראל למעט הפעולות המפורטות בפרט 23;
16. העברה בינלאומית מישראל לחוץ לארץ דרך חשבון למעט הפעולות המפורטות בפרט 24;
17. העברה בינלאומית מחוץ לארץ לישראל דרך חשבון למעט הפעולות המפורטות בפרט 25;
18. תשלום שיקים שהוצגו לגביה בידי מוסד פיננסי מחוץ לישראל למעט הפעולות המפורטות בפרט 26;
19. מכירת המחאת נוסעים;
20. הפקדת מזומנים והעברתם למדינה או לטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית שלא דרך חשבון;
21. משיכת מזומנים שמקורם במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית שלא דרך חשבון;
22. קניית המחאת נוסעים או שטר למוכ"ז של מוסד פיננסי ממדינה או מטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית;
23. הפקדת שיקים המשוכים על מוסד פיננסי ממדינה או מטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית;
24. העברה בינלאומית מישראל למדינה או לטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית דרך חשבון;
25. העברה בינלאומית לישראל ממדינה או מטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית דרך חשבון;
26. תשלום שיקים שהוצגו לגביה בידי מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית."

תוספת רביעית
(תיקונים: התשס"ז, התשע"ד)
(סעיפים 1, 8(א)(2), (5), (6) ו- (7), 10(2), 11(2)(ו), 13א(3) והתוספות השניה והשלישית)

"רשימת המדינות והטריטוריות
1. מדינה או טריטוריה כפי שיקבע ראש הרשות המוסמכת מתוך רשימת המדינות או הטריטוריות שארגון ה- FATF פרסם הסתייגות בנוגע לעמידתן בהמלצות הארגון בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור; ראש הרשות המוסמכת, בהסכמת המפקח על הבנקים, רשאי לקבוע כי סעיפים 8(2), (6) ו- (7) ו- 11(2)(ו) לצו זה, כולם או חלקם, לא יחולו לגבי חלק מן המדינות והטריטוריות שברשימה כאמור; קביעות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות המוסמכת;
2. המדינות או הטריטוריות שלהלן: לבנון, מצרים, סוריה, סעודיה, הממלכה של ירדן, עירק, תימן, איראן, אלג'יריה, אפגניסטאן, הרשות הפלסטינית, לוב, מועצת הנסיכויות הערביות המאוחדות, מלזיה, מרוקו, סודאן, סומליה, פקיסטאן, תוניס.

הוראות מעבר לתיקון התשס"ז
(א) למן תום שמונה עשר חודשים מיום תחילתו של סעיף 3(9) לתיקון התשס"ז, לא יבצע תאגיד בנקאי כל פעולה בחשבונות שנפתחו מכוח הסכם התקשרות לסליקת עסקאות שנעשו באמצעות כרטיס חיוב לפני תחילתו של סעיף 3(9) לתיקון התשס"ז, אלא-אם-כן התקיימו הוראות סעיפים 2 ו- 3 לצו, למעט זיכוי בגין עסקאות שבוצעו עד שמונה עשר חודשים מיום תחילתו של סעיף 3(9) לתיקון התשס"ז; בחשבונות כאמור של תושב וחברה הרשומה בישראל יראו בבדיקת פרטי זיהוי מול המרשמים המתאימים אימות לפי סעיף 3 לצו העיקרי.
(ב) על-אף האמור בסעיף-קטן (א), אי-קבלת הצהרה של בעל החשבון, אם הוא פועל בעבור עצמו או בעבור אחר, ואי-קבלת מסמך זיהוי נוסף לגבי תושב חוץ, לא יראו כאי-קיום הוראות סעיפים 2 ו- 3 לצו, ובלבד שהתאגיד הבנקאי נקט אמצעים לקבלת הצהרה כאמור.
(ג) למן תום תשעה חודשים מיום תחילתו של סעיף 3(9) לתיקון התשס"ז, לא ימסור תאגיד בנקאי כרטיס חיוב, אלא-אם-כן התקיימו הוראות סעיפים 2, 3 ו- 6א לצו; לעניין זה, אי-קבלת העתק ממסמך זיהוי כאמור בסעיף 6א(2) לא יראו כאי-קיום הוראות הסעיפים האמורים."

1.3 הנחיות של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור לדיווחי תאגידים בנקאיים

הערה: להנחיות של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור לדיווחי תאגידים בנקאיים ראה פרסומן בי"פ 6644, התשע"ג, עמ' 7512.

1.4 צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מנהל תיקים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"א-2010
צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מנהל תיקים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"א-2010 קובע:

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7(ב) ו- (ג) ו- 32(ג) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: "החוק"), וסעיף 48(א) לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 (להלן: "חוק איסור מימון טרור"), לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים ועם שר המשפטים, ולעניין סעיף 15 -בהסכמת שר המשפטים, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור:

1. הגדרות
בצו זה:
"איש ציבור זר" - תושב חוץ בעל תפקיד ציבורי בכיר מחוץ לישראל, לרבות בן משפחה של תושב כאמור או תאגיד המצוי בשליטתו או שותף עסקי של אחד מאלה; לעניין זה, "תפקיד ציבורי בכיר" - לרבות ראש מדינה, נשיא מדינה, ראש עיר, שופט, חבר פרלמנט, חבר ממשלה וקצין צבא או משטרה בכיר, או כל ממלא תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה;
"בן משפחה" - כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;
"בנק הדואר" - החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986 (בהגדרה זו: "החוק") בנותנה שירותים כספיים כמשמעותם בסעיף 1 לחוק, מטעם החברה הבת, כמשמעותה בסעיף 88יא לחוק;
"בעל שליטה" - מי שיש לו שליטה - בתאגיד - כהגדרתה בסעיף 7(א)(1)(ב) לחוק;
"גוף מוכר" - ועד עובדים או נציגות בית משותף;
"הממונה" - כהגדרתו בסעיף 12 לחוק;
"הרשות המוסמכת" - כהגדרתה בסעיף 29 לחוק;
"הרשימה" - רשימה מרוכזת של ארגוני טרור מוכרזים ושל מי שהוכרז אדם שהוא פעיל טרור, שפורסמה לפי סעיף 47(ב)(1)(ג) לחוק איסור מימון טרור; וכן ארגון או אדם כאמור, שהודעה על הכרזתו כארגון טרור או כאדם שהוא פעיל טרור הומצאה למנהל תיקים בדרך שנקבעה לפי סעיף 47(ב)(1)(ב) לחוק איסור מימון טרור, ומנהל התיקים לא קיבל הודעה על ביטולה;
"חברה מנהלת", "קופת גמל" - כהגדרתן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005;
"חשבון מנוהל" - חשבון ניירות ערך או נכסים פיננסיים שמנהל תיקים קיבל ייפוי-כוח לפעול בו;
"יחיד" - מי שאינו תאגיד או שאינו מוסד ציבורי או שאינו תאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ או שאינו גוף מוכר;
"לקוח" - מי שנתן ייפוי-כוח למנהל תיקים לפעול בחשבון ניירות ערך או נכסים פיננסיים;
"מבטח" - כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981;
"מוסד ציבורי" - משרדי הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, רשויות מקומיות וכן רשויות, תאגידים או מוסדות אחרים שהוקמו בישראל בחיקוק;
"מספר זהות" - כל אחד מאלה:
(1) ביחיד שהוא תושב - מספר זהותו במרשם האוכלוסין;
(2) ביחיד שהוא תושב חוץ - מספר דרכון או מספר תעודת מסע ושם המדינה שבה הוצאו הדרכון או תעודת המסע;
(3) בתאגיד הרשום בישראל - מספר הרישום במרשם המתאים;
(4) בתאגיד שאינו רשום בישראל - מספר הרישום במדינת ההתאגדות, אם קיים, ושמה, ואם לא קיים רישום לתאגידים מסוגו - הפרטים הרשומים במסמך ההתאגדות של התאגיד;
(5) במוסד ציבורי, בגוף מוכר ובתאגיד בחוץ לארץ שהוקם בחיקוק - מספר הרישום שהקצה לו התאגיד הבנקאי או חבר הבורסה שבו מצוי החשבון המנוהל או מספר הרישום שהקצה לו מנהל התיקים;
"מען" - כל אחד מאלה:
(1) ביחיד - מענו הרשום במסמך כאמור בסעיף 5(א)(1) ו- (2) או מקום מגוריו, כפי שמסר, הכולל את שם היישוב, שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתושב חוץ - גם שם המדינה;
(2) בתאגיד - מענו הרשום במסמך כאמור בסעיף 5(א)(3) ו- (4) או מקום ניהול עסקיו בישראל, ואם אינו מנהל עסקים בישראל - מקום מרכז עסקיו מחוץ לישראל, וכל אלה - כפי שמסר; המען יכלול את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד מחוץ לישראל - גם שם המדינה;
(3) במוסד ציבורי, בגוף מוכר ובתאגיד בחוץ לארץ שהוקם בחיקוק - המען שמסרו, הכולל את שם היישוב וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד בחוץ לארץ שהוקם בחיקוק - גם שם המדינה;
"נהנה" - כהגדרתו בסעיף 7(א)(1)(א) לחוק, ואם הוא תאגיד, יראו אותו ואת בעלי השליטה בו כנהנים;
"ניירות ערך" ו"נכסים פיננסיים" - כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק העיסוק");
"פעולה" - פעולה בודדת, אלא-אם-כן נקבע אחרת בצו זה;
"קרן" - כמשמעותה בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994;
"שם" - כל אחד מאלה:
(1) ביחיד - שם משפחה ושם פרטי, הרשומים במסמך הזיהוי כאמור בסעיף 4;
(2) בתאגיד - שמו הרשום, ואם הואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי תאגידים מסוגו - שמו כפי שמסר;
(3) בתאגיד שהוקם בחיקוק - השם שנקבע בחיקוק, בין בארץ ובין בחוץ לארץ;
(4) בגוף מוכר ובמוסד ציבורי, למעט בתאגיד שהוקם בחיקוק - שמם כפי שמסרו;
"תאגיד" - כל אחד מאלה:
(1) חברה, שותפות, אגודה שיתופית, אגודה עותומנית, עמותה או מפלגה הרשומה בישראל;
(2) גוף הרשום כתאגיד מחוץ לישראל;
(3) גוף שהואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי גופים מסוגו, ובלבד שהציג מסמך המעיד על היותו תאגיד;
"תושב" - כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, לרבות אזרח ישראלי שאינו תושב כאמור, הרשום במרשם האוכלוסין;
"תושב חוץ" - מי שאינו תושב.

2. הכרת הלקוח
(א) לא יתקשר מנהל תיקים לשם ניהול חשבון מנוהל, בלא שזיהה את מי שמבקש להיות לקוח ובלי שקיים לגביו הליך של הכרת הלקוח, לפי מידת הסיכון של הלקוח להלבנת הון ומימון טרור; לעניין זה, "הליך של הכרת הלקוח" - בין השאר, בירור מקור הכספים המופקדים בחשבון המנוהל, עיסוקו, מטרת פתיחת החשבון המנוהל; לגבי תושב חוץ - גם בירור זיקת בעל החשבון לישראל והאם הוא איש ציבור זר; לגבי בעל עסק - גם סוג עסקיו; מנהל התיקים יערוך רישומים של פרטים כאמור.
(ב) לא יתקשר מנהל תיקים לשם ניהול חשבון מנוהל לאיש ציבור זר, אלא-אם-כן התקבל אישור לכך מנושא משרה במנהל התיקים, לרבות מי שכפוף ישירות למנהל הכללי; מתן אישור כאמור ייבחן לפי מידת הסיכון של בעל החשבון להלבנת הון ולמימון טרור; התברר במהלך ההתקשרות כי לקוח הוא איש ציבור זר, לא יבצע מנהל התיקים פעולה בחשבון עד לקבלת אישור כאמור להמשך ההתקשרות; בסעיף זה, "נושא משרה" - כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט-1999.
(ג) מנהל תיקים יבצע בקרה שוטפת בהתייחס להליך של הכרת הלקוח שביצע עם תחילת ההתקשרות, לפי מידת הסיכון של הלקוח להלבנת הון ולמימון טרור, ויעדכן את רישומיו לפי זה; התעורר ספק ביחס לזהות לקוח או לאמיתות מסמכי הזיהוי המצויים בידי מנהל התיקים, יבצע מנהל התיקים הליך הכרת לקוח פעם נוספת.

3. רישום פרטי הזיהוי
(א) לא יתקשר מנהל תיקים לשם ניהול חשבון מנוהל, בלא שירשום לגבי מי שמבקש להיות לקוח ולגבי מיופה-כוח, אם קיים, את פרטי הזיהוי המפורטים להלן ויאמתם כמפורט בסעיף 4:
(1) שם;
(2) מספר זהות;
(3) ביחיד - תאריך לידה ומין; בתאגיד - תאריך התאגדות;
(4) מען.
(ב) לא יתקשר מנהל תיקים לשם ניהול חשבון מנוהל בלא שירשום לגבי נהנה, את הפרטים שבסעיף-קטן (א)(1) ו- (2); רישום הפרטים ייעשה על-פי ההצהרה כאמור בסעיף 5; לא היה בידי מנהל התיקים מספר זהותו של הנהנה, לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו, ירשום במקומו את הפרטים שבסעיף-קטן (א)(3) וכן את מדינת האזרחות או ההתאגדות, לפי העניין; סעיף-קטן זה לא יחול:
(1) אם מצא מנהל התיקים, בעת ההתקשרות, שהמדובר בחשבון מנוהל לטובת נהנה, שלפי הצהרת המבקש לפתוח חשבון אי-אפשר לדעת את זהותו, ופורטה הסיבה לכך שזהותו טרם ידועה; במקרה כזה יפנה מנהל התיקים את תשומת-ליבו של הלקוח, בכתב, לחובתו למסור למנהל התיקים את פרטי הנהנה מייד עם היוודע זהותו;
(2) לגבי חשבון שמבקש לפתוח מי שמינה בית-משפט, בית-דין דתי, ראש ההוצאה לפועל הרשם לענייני ירושה או גוף רשמי אחר של המדינה שקבע יושב ראש רשות ניירות ערך ובלבד שהצהיר על כך; מנהל התיקים יציין את המינוי ברישומי החשבון וישמור העתק מהאסמכתה לכך.
(ג) לא יתקשר מנהל תיקים עם תאגיד לשם ניהול חשבון מנוהל לתאגיד בלא שירשום לגבי בעלי השליטה בו את הפרטים שבסעיף-קטן (א)(1) ו- (2); רישום הפרטים ייעשה על-פי ההצהרה כאמור בסעיף 5; לא היה בידי מנהל התיקים מספר זהות, לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו, ירשום במקומו את הפרטים שבסעיף-קטן (א)(3) וכן את מדינת האזרחות.
(ד) לא יוסיף מנהל תיקים לתיק:
(1) לקוח או מיופה כוח של הלקוח, בלא שירשום לגביהם את פרטי הזיהוי כאמור בסעיף-קטן (א) ויאמתם כמפורט בסעיף 4;
(2) נהנה בלא שירשום את פרטי הזיהוי כאמור בסעיף-קטן (ב);
(3) בעל שליטה בתאגיד בלא שירשום לגביו את פרטי הזיהוי כאמור בסעיף-קטן (ג).
(ה) התקשרות לשם ניהול חשבון מנוהל וכן הוספת לקוח, הוספת נהנה, והוספת בעל שליטה, תלווה בהצהרה כאמור בסעיף 5; הצהרה כאמור שניתנה בפתיחת חשבון תהיה בחתימת מקור.

4. אימות פרטים ודרישת מסמכים
(א) מנהל תיקים יאמת את פרטי הזיהוי הנדרשים בפעולות כאמור בסעיף 3(א) ו- (ד)(1) ויקבל לידיו מסמכים, כמפורט להלן:
(1) ביחיד שהוא תושב, לעניין רישום פרטי הזיהוי שבסעיף 3(א)(1) עד (3) - תעודת זהות, או העתק מאושר שלה; מנהל התיקים ישווה את פרטי הזיהוי עם תעודה רשמית אחרת שהוציאו המדינה או מוסד ממוסדותיה, הנושא תמונה ושם או מספר זהות, העתקים מצולמים של מסמכי הזיהוי - ככל הנוגע לפרטי הזיהוי - יישמרו אצל מנהל התיקים; לא הציג המבקש להיות לקוח תעודה רשמית אחרת, יאמת מנהל התיקים את פרטי הזיהוי עם מרשם האוכלוסין וישווה את תאריך הנפקת התעודה המופיע בה עם תאריך הנפקת התעודה האחרונה הרשום במרשם האוכלוסין במשרד הפנים; מנהל תיקים שהוא חבר בורסה או תאגיד קשור לחבר בורסה או תאגיד קשור לתאגיד בנקאי, רשאי במקום להשוות את פרטי הזיהוי עם תעודה רשמית אחרת כאמור, להשוותם עם מרשם האוכלוסין ולהשוות את תאריך הנפקת התעודה המופיע בה עם תאריך הנפקת התעודה האחרונה הרשום במרשם האוכלוסין במשרד הפנים; מנהל התיקים ישמור תיעוד של השוואה כאמור; לעניין פסקה זו:
(א) "תאגיד קשור" - כהגדרתו בחוק העיסוק;
(ב) יראו כתעודת זהות גם תעודת עולה עד 30 ימים מיום הנפקתה וכן דרכון ישראלי כשהזיהוי נעשה מחוץ לישראל או כאשר שוכנע האחראי למילוי החובות לפי סעיף 8 לחוק שהיחיד חדל להתגורר בישראל באופן קבוע, ואולם החובה להשוות את תאריך הנפקת התעודה לא תחול בזיהוי על-פי תעודות כאמור;
(2) לעניין רישום פרטי הזיהוי שבסעיף 3(א)(1) עד (3) של יחיד שהוא תושב חוץ - דרכון חוץ או תעודת מסע או העתק מאושר של מסמך כאמור; מנהל התיקים ישווה את פרטי הזיהוי עם מסמך נוסף הנושא תמונה ומספר זהות, ובהיעדרו - עם מסמך הנושא שם או מספר זהות וכן מען או תאריך לידה, העתקים מצולמים של מסמכי הזיהוי - ככל הנוגע לפרטי הזיהוי - יישמרו אצל מנהל התיקים;
(3) לעניין רישום פרטי הזיהוי כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (3) של תאגיד הרשום בישראל - תעודת הרישום או העתק מאושר שלה; חסר בתעודה אחד הפרטים כאמור - אישור של עורך-דין; מנהל התיקים יקבל לידיו וישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם:
(א) העתק מאושר מתעודת הרישום של התאגיד;
(ב) העתקים מאושרים ממסמכי היסוד של התאגיד;
(ג) אישור של עורך-דין על קיום התאגיד, שמו ומספר זהותו; או שמנהל התיקים יאמת את עובדת רישום התאגיד במרשמים המתאימים;
(ד) העתק מאושר של החלטת האורגן המוסמך בתאגיד לפתוח חשבון מנוהל, או אישור של עורך-דין שהחלטה כאמור נתקבלה כדין;
(ה) העתק מאושר של החלטת האורגן המוסמך בתאגיד על מורשי החתימה בחשבון, או אישור של עורך-דין על מורשי החתימה בחשבון;
(4) לעניין רישום פרטי הזיהוי, כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (4), של תאגיד שאינו רשום בישראל - מסמך המעיד על רישומו או העתק מאושר ממסמך כאמור, ככל שפרטים אלה מופיעים במסמך; חסר במסמך אחד הפרטים כאמור - אישור של עורך-דין; מנהל התיקים יקבל לידיו מסמך המעיד על רישומו של התאגיד ומסמכים כמפורט בפסקה (3)(ב) עד (ה); בתאגיד שהואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום של תאגידים מסוגו, יקבל לידיו מנהל התיקים אישור של עורך-דין על כך שלא קיים רישום במדינת ההתאגדות; מנהל התיקים ישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם;
(5) לעניין רישום השם של מוסד ציבורי ושל תאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ - הצהרת הלקוח, ובתאגיד שהוקם בחיקוק - החיקוק שמכוחו הוקם התאגיד או אישור של עורך-דין על קיומו של החיקוק; מנהל התיקים יקבל לידיו מסמכים כאמור בפסקה (3)(ד) ו- (ה), בשינויים המחוייבים; מנהל התיקים ישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם;
(6) לעניין רישום השם והמען של גוף מוכר - הצהרת הלקוח, לאחר שמנהל התיקים נוכח לדעת, על-פי מסמך, שהמבקש להתקשר עמו מוסמך לפעול בשם הגוף המוכר; מנהל התיקים ישמור מסמך זה או העתק מצולם שלו;
(7) לגבי קטין שטרם מלאו לו 16 שנים - מסמך זיהוי של אחד מאפוטרופסיו; למן תום שלושה חודשים מיום שמלאו לבעל חשבון 18 שנים, לא יבצע מנהל תיקים כל פעולה יזומה של הלקוח אלא-אם-כן התקיימו הוראות פסקה (1) או (2), לפי העניין.
(ב) בסעיף זה, "העתק מאושר" - העתק מתאים למקור המאומת בידי אחד מאלה:
(1) הרשות שהנפיקה את מסמך המקור;
(2) עורך-דין בעל רישיון לעריכת-דין מישראל, נוטריון שהוא עורך-דין מאחת ממדינות ה- OECD , או נוטריון שהוא עורך-דין מהמדינה שהנפיקה את המסמך שלגביו נדרש אישור, ובלבד שמדינה זו אינה מנויה בתוספת הראשונה;
(3) עובד של מנהל התיקים או עובד של תאגיד קשור כהגדרתו בחוק העיסוק, של מנהל תיקים, המנוי בתוספת השלישית לחוק, שהוצג לפניו המסמך המקורי;
(4) רשות כאמור בסעיף 6 לאמנה המבטלת את דרישת האימות לתעודות חוץ ציבוריות (להלן: "האמנה לביטול דרישת האימות");
(5) נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחוץ לארץ.
(ג) מנהל תיקים ינקוט אמצעים סבירים בהתייחס לסיכון להלבנת הון ולמימון טרור לאימות פרטי הזיהוי של נהנה ובעל שליטה בחשבון כאמור בסעיף 3(ב) עד (ד) תוך שימוש במידע רלוונטי או בנתונים שהתקבלו ממקור מהימן המניחים את דעתו; לצורך כך רשאי מנהל התיקים לאמת את פרטי הזיהוי כאמור עם מרשם האוכלוסין.
(ד) על-אף האמור בסעיף זה, רשאי יושב ראש רשות ניירות ערך, בהתייעצות עם ראש הרשות המוסמכת, להורות על דרכי אימות פרטים ודרישת מסמכים חלופיות.

5. הצהרה על בעל שליטה ועל נהנה
(א) לפני התקשרות לשם ניהול חשבון מנוהל ידרוש מנהל התיקים מהמבקש להיות לקוח הצהרה בחתימת מקור אם קיים נהנה בחשבון; הצהיר המבקש כי קיים נהנה בחשבון - תכלול ההצהרה פרטים אלה:
(1) הפרטים כאמור בסעיף 3(ב) לגבי כל אחד מן הנהנים; היה הנהנה בלתי-ידוע כאמור בסעיף 3(ב), יצהיר על כך המבקש להיות לקוח;
(2) הצהרה שאותם פרטים נמסרו גם לתאגיד הבנקאי או לחבר הבורסה שמתנהל אצלו החשבון המנוהל.
(ב) לפני התקשרות עם תאגיד, ידרוש מנהל התיקים הצהרה מן התאגיד בחתימת מקור או אישור של עורך-דין על פרטי הזיהוי כאמור בסעיף 3(ג) של בעל שליטה בתאגיד.
(ג) ההצהרות כאמור בסעיפים-קטנים (א) ו- (ב) ייעשו לפי הטופס שבתוספת השניה.

6. פטור חלקי
(א) האמור בסעיפים 3(ב), ו- (ד)(2) וכן 5(א), לגבי רישום נהנה בחשבון מנוהל, לא יחול על:
(1) חשבון של תאגיד בנקאי, בנק הדואר, מבטח, חבר בורסה, קופת גמל וחברה מנהלת בעבור קופת גמל שבניהולה וחשבון בעבור קרן;
(2) חשבון מנוהל של מוסד ציבורי;
(3) חשבון מנוהל של גוף מוכר;
(4) חשבון מנוהל בעבור הקדש ציבורי הרשום במרשם ההקדשות הציבוריים;
(5) חשבון בעבור הקדש ציבורי רבני שניתן לגביו אישור בית-הדין הרבני כי הוא הקדש דתי רבני שנועד למטרות ציבוריות, אלא-אם-כן קיבל מנהל התיקים הודעה מבית-הדין הרבני כי האישור בוטל;
(6) חשבון מנוהל, המנוהל למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או בלתי מוגדרת של נהנים, ובלבד שניתן לכך אישור של האחראי למילוי החובות לפי סעיף 8 לחוק; פתיחת חשבון כאמור תותנה בהצהרה בחתימת מקור, לפי הטופס שבתוספת השניה, של המבקש לפותחו, על המטרה המיוחדת של החשבון;
(7) חשבון מנוהל, המנוהל למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או בלתי מוגדרת של נהנים, ובלבד שהיתרה בחשבון, אינה עולה על סכום של 50,000 שקלים חדשים; פתיחת חשבון כאמור תותנה בהצהרה בחתימת מקור, לפי הטופס שבתוספת השניה, של המבקש לפותחו, על המטרה המיוחדת של החשבון;
(8) חשבון מסוג אחר שהורה יושב ראש רשות ניירות ערך.
(ב) חדל להתקיים בלקוח אחד התנאים כאמור בסעיף-קטן (א)(6) עד (8), תישלח לו התראה על כך; המשיך הלקוח לפעול בחשבון כאמור לאחר שנשלחה ההתראה, לא יבצע מנהל תיקים כל פעולה יזומה בחשבון, אלא-אם-כן ימלא הלקוח הצהרה על נהנה לפי סעיף 5.
(ג) האמור בסעיפים 3(ג) ו- (ד)(3) ו- 5(ב) לגבי רישום בעל שליטה לא יחול על חשבונות מנוהלים של תאגיד בנקאי, של מבטח, של קרן, של קופת גמל, של חברה מנהלת בעבור קופת גמל שבניהולה ושל חברה שניירות הערך שלה נסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב או בבורסה במדינה שהיא חברה ב- OECD וכן על חשבון של תאגיד מסוג אחר שהורה עליו יושב ראש הרשות; בסעיף זה, "בורסה" - בורסה לניירות ערך או שוק מוסדר כהגדרתם בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994.
(ד) נשלטת חברה בידי חברה כאמור בסעיף-קטן )ג(, יראו בחברה כאמור בסעיף-קטן (ג) בעל שליטה.

7. זיהוי פנים אל פנים
(א) מנהל תיקים יזהה פנים אל פנים על-פי מסמכי זיהוי כמפורט בסעיף 4, את הלקוח ואת מיופה הכוח, טרם התקשרות בחשבון מנוהל כאמור בסעיף 3; לעניין זה, "זיהוי פנים אל פנים" - זיהוי על-ידי אחד מאלה:
(1) מנהל התיקים או מי מעובדיו;
(2) בעל רישיון לעריכת-דין בישראל;
(3) נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחוץ לארץ;
(4) רשות שצוינה בסעיף 6 לאמנה לביטול דרישת האימות.
(ב) מנהל התיקים ירשום את פרטי האדם שביצע את הזיהוי.

8. שמירת מסמכי הזיהוי
מנהל התיקים ישמור את מסמכי הזיהוי לתקופה של שבע שנים לפחות מיום סיום ההתקשרות; שמירת מסמכי הזיהוי, למעט הצהרה שניתנה בחתימת מקור, יכול שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים בתקנה 3א לתקנות העדות (העתקים צילומיים), התש"ל-1969; לעניין זה, "מסמכי זיהוי" - כל מסמך שנמסר לצורך זיהוי ואימות, לרבות הצהרה שניתנה לפי צו זה ומסמכים עיקריים ששימשו את מנהל התיקים להכרת הלקוח בהתאם לסעיף 2.

9. בקרה על פעילות הלקוח
מנהל תיקים יערוך בקרה שוטפת אחר פעולות יזומות של לקוח בחשבון מנוהל, ככל שהוא יודע עליהן, לצורך מילוי חובותיו בעניין זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי החוק; בלי לפגוע בכלליות האמור, יקיים מנהל תיקים בקרה:
(1) כי הפעולות תואמות את אופי החשבון המנוהל לפי היכרותו עם הלקוח;
(2) מוגברת על פעילות שמתבצעת בחשבון מנוהל של איש ציבור זר.

10. דיווח של מנהל תיקים
(א) מנהל תיקים ידווח לרשות המוסמכת על פעולות בחשבון מנוהל לרבות ניסיון לביצוע פעולות, שעל-פי המידע המצוי ברשות מנהל התיקים, נחזות בעיניו בלתי-רגילות.
(ב) בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף-קטן (א), יכול שיראו פעולה מן הפעולות המפורטות בתוספת השלישית פעולה בלתי-רגילה.

11. פטור מדיווח
מנהל תיקים יהיה פטור מדיווח לפי צו זה אם הפעולה נעשתה בחשבון מנוהל של לקוח שהוא אחד מאלה:
(1) מוסד ציבורי;
(2) תאגיד בנקאי;
(3) בנק הדואר;
(4) מבטח;
(5) חבר בורסה;
(6) קופת גמל וחברה מנהלת בעבור קופת הגמל שבניהולה;
(7) קרן.

12. פרטי הדיווח
דיווח לפי סעיף 10 יכלול פרטים אלה:
(1) לגבי הפעולה המדווחת:
(א) שם התאגיד הבנקאי או חבר הבורסה שאצלו מתנהל חשבונו הכספי של הלקוח, מספר הסניף ומספר החשבון;
(ב) תאריך ביצוע הפעולה כפי שנרשמה בספרי מנהל התיקים;
(ג) סכום הפעולה במטבע ישראלי; בפעולה במטבע חוץ יחושב סכום הפעולה לפי השער היציג, שפרסם בנק ישראל, הידוע ביום רישום הפעולה;
(ד) סוגי מטבע החוץ שבהם בוצעה הפעולה, עד שני סוגי מטבעות;
(ה) סוג הפעולה;
(ו) סיבת הדיווח, לרבות תיאור נסיבות הפעולה שבשלה דווח;
(2) לגבי לקוח ומיופה כוח:
(א) שם;
(ב) מספר זהות;
(ג) מען;
(ד) מספרי טלפון, עד שני מספרים, אם ידועים;
(ה) ביחיד - תאריך לידה; בתאגיד - תאריך התאגדות;
(ו) ביחיד - מין;
(ז) מעמד הלקוח (תושב/תושב חוץ/תאגיד ישראלי/תאגיד חוץ);
(3) לגבי הנהנים, ולגבי בעלי השליטה, אם קיימים, הפרטים הנדרשים בסעיף 3(ב) ו- (ג).

13. דיווח על-ידי מנהל תיקים שהוא גם חבר בורסה
נוסף על האמור בסעיף 10, ידווח מנהל תיקים שהוא חבר בורסה לרשות המוסמכת גם על-פי צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי דיווח וניהול רישומים של חבר בורסה למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"א-2010.

14. איסור גילוי ועיון
גילוי עובדת גיבושו, קיומו, אי-קיומו או תוכנו של דיווח לפי סעיף 10, עובדת קיומו של דיווח משלים כמשמעותו בסעיף 31(ג) לחוק, עובדת קיומה של בקשה לדיווח כאמור או תוכנו של אחד מאלה, וכן מתן עיון במסמכים המעידים על כל אחד מאלה אסור, זולת למי שמוסמך לכך לצורך מילוי תפקידו אצל מנהל התיקים, לממונה או למי שהוא הסמיכו, לרשות המוסמכת או לפי צו בית-משפט.

15. חובת בדיקה אל מול הרשימה
מנהל תיקים יבדוק אל מול הרשימה אם מצוי בה שם או מספר זהות של לקוח, מיופה כוח, נהנה או בעל שליטה, בכל החשבונות המנוהלים אצלו; בדיקה כאמור תיערך כל אימת שהוסף ארגון או אדם לרשימה או הוסף לחשבון לקוח, מיופה כוח, נהנה או בעל שליטה.

16. קביעת מדיניות
מנהל תיקים יקבע מדיניות, כלים וניהול סיכונים בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור לצורך מילוי חובותיו בעניין זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי החוק, לרבות בנושאים אלה:
(1) הליך הכרת הלקוח;
(2) מעקב אחר איומי הלבנת הון ומימון טרור, הנובעים, בין השאר, מטכנולוגיות חדישות, בפרט אלה המאפשרות ביצוע עסקאות שלא פנים אל פנים.

17. ניהול רישומים ושמירתם
(א) מנהל תיקים יקיים מאגר מידע ממוחשב של מספרי החשבונות המנוהלים שבניהולו, ושל כל פרט שיש לדרוש לפי צו זה, לרבות ציון העובדה כי פרט שנדרש לא נמסר.
(ב) מנהל תיקים ישמור כל מסמך בקשר לביצוע פעולה:
(1) ביוזמת הלקוח לתקופה של שבע שנים מיום הפעולה;
(2) שעליה דיווח לרשות המוסמכת ואת הדיווח עצמו לתקופה של שבע שנים מיום הפעולה.
(ג) מנהל התיקים ישמור תיעוד בכתב של בדיקת פעילות כאמור בסעיף-קטן (ב) וממצאיה לתקופה של שבע שנים.

18. מסירת מסמכים ידיעות והסברים
מנהל תיקים ימסור, לפי דרישה, לרשות ניירות ערך או לעובד שהסמיכה, מסמכים, ידיעות והסברים בקשר למילוי חובותיו לפי צו זה.

19. ביטול
צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מנהל תיקים), התשס"ב-2001, למעט סעיף 18 בו - בטל.

20. תחילה
תחילתו של צו זה שישה חודשים מיום פרסומו.

21. הוראת מעבר
(א) למן תום שנתיים מיום תחילתו של צו זה, לא יבצע מנהל תיקים כל פעולה בחשבון מנוהל שנפתח לפני יום תחילתו של צו זה אלא-אם-כן קיים את הוראות סעיף 2 בהתאם להיכרותו עם הלקוח.
(ב) נקט מנהל תיקים את כל האמצעים העומדים לרשותו כדי ליצור קשר עם הלקוח ולא עלה בידו, רשאי הוא עד ליצירת קשר עם הלקוח, לבצע בחשבון מנוהל שנפתח לפני תחילתו של צו זה, על-אף האמור בסעיף-קטן (א), אך ורק פעולות של קנייה ומכירה של ניירות ערך או נכסים פיננסיים לחשבון המנוהל, כדי להבטיח את עניינו של הלקוח, והכל אם אין לכך מניעה לפי כל דין; מנהל התיקים ירשום את פרטי הפעולות שנקט כדי ליצור קשר עם הלקוח וישמור את כל המסמכים הנוגעים לפעולות כאמור."

תוספת ראשונה
(סעיף 4(ב)(2))

"רשימת המדינות והטריטוריות
1. מדינה או טריטוריה כפי שיקבע ראש הרשות המוסמכת, מתוך רשימת המדינות והטריטוריות שארגון ה- FATF פרסם לגביהן הסתייגות בנוגע לעמידתן בהמלצות הארגון בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור. קביעה, כאמור, תפורסם באתר האינטרנט של הרשות המוסמכת.
2. מדינה או טריטוריה מן המפורטות בפסקה (1) של ההגדרה "מסתנן" בסעיף 1 בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954.
3. המדינות או הטריטוריות שלהלן: איראן, אלג'יריה, אפגניסטאן, הרשות הפלסטינית, לוב, מועצת הנסיכויות הערביות המאוחדות, מלזיה, מרוקו, סודאן, סומליה, פקיסטאן, תוניס."

תוספת שניה
(סעיפים 5(ג) ו- 6(א)(6) ו- (7))

הערה: הטופס שבתוספת השניה {"טופס הצהרה על נהנה ובעל שליטה"} לא הוכנס למהדורה זו.

תוספת שלישית
(סעיף 10(ב))

"רשימת פעולות שיכול שייראו פעולות בלתי-רגילות
1. נראה על-פי נסיבות העניין שקיים בחשבון נהנה, בלי שהצהיר על כך בעל החשבון, לרבות לקוח המלווה באדם אחר ויש למנהל התיקים יסוד לחשוב כי ההנחיות וההוראות שנותן הלקוח מקורן באותו אדם.
2. פעילות שנראה שמטרתה לעקוף את חובת הזיהוי.
3. פעילות שבעטיה החליט מנהל התיקים לסרב להתקשר עם לקוח או לסיים את ההתקשרות עמו ממניעים של איסור הלבנת הון או איסור מימון טרור.
4. פעילות שנראה כי נועדה לבוא במקום פעילות של ארגון שהוכרז התאחדות בלתי מותרת לפי תקנה 84 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, או שהוכרז ארגון טרוריסטי לפי פקודת מניעת טרור, התש"ח-1948; או שהוכרז ארגון טרור לפי סעיף 2 לחוק איסור מימון טרור.
5. פעילות שנראה כי נועדה לבוא במקום פעילות של אדם שהוכרז פעיל טרור לפי סעיף 2 לחוק איסור מימון טרור.
6. פעילות הנראית חסרת היגיון עסקי או כלכלי, בהתייחס לסוג החשבון או לדרכי התנהגותו של הלקוח או שאינה מתיישבת עם מטרותיו וייעודו של החשבון המנוהל.
7. פעילות בחשבון של משיכת כספים וניירות ערך, בלא סיבה נראית לעין, סמוך לאחר הפקדתם, שלא במסגרת מהלך העסקים הרגיל, ככל הידוע למנהל תיקים.
8. פעולה יזומה של לקוח או מיופה כוח בחשבון מנוהל, לרבות שינוי הצרכים וההנחיות והיקף הסמכות ושיקול-הדעת המוקנים למנהל התיקים על-פי ייפוי-הכוח, אשר אינה אופיינית ללקוח או לסוג החשבון, בלא סיבה נראית לעין.
9. היקף פעולות יוצא דופן או שינוי משמעותי ביתרת חשבון, בלא סיבה נראית לעין.
10. רצף הוראות של הלקוח לרכישה או מכירה של ניירות ערך, בלא סיבה נראית לעין.
11. פעילות של ארגון שאינו למטרת רווח שככל הידוע למנהל התיקים אינה עולה בקנה אחד עם מטרת הפעילות של הארגון.
12. פעילות בחשבון שנפתח בעבור השקעה משותפת שנראה כי נפתח רק לצורך ניהול חשבון משותף בלא סיבה נראית לעין.
13. התקשרות של לקוח לשם ניהול כמה חשבונות של אותו לקוח אצל חברי בורסה או תאגידים בנקאיים שונים וכן פעילות ביותר מחשבון מנוהל אחד, בין כלקוח ובין כמי שאחר פועל בעבורו בלא סיבה נראית לעין.
14. לקוח שהצהיר כי הוא פועל בחשבון מנוהל בעבור אחר שאינו ידוע לו.
15. פעולה ראשונה שיזם הלקוח לאחר 17 באוגוסט 2003, בחשבון מנוהל שנפתח לפני 17 בפברואר 2001, בלי שהלקוח זוהה פנים אל פנים.
16. חוסר אכפתיות שמראה הלקוח בנוגע לסיכונים, עמלות ועלויות של הפעילויות.
17. חשבון המנוהל למטרה ציבורית והמבקש להיות לקוח הצהיר לגביו שאין נהנים בו.
18. הצהרה לפי צו זה שנחזית להיות בלתי נכונה.
19. הצהרת לקוח לפי סעיף 5 לצו זה, שהפרטים שמסר בה אינם זהים לפרטים שמסר לתאגיד הבנקאי או לחבר הבורסה שאצלו מתנהל החשבון המנוהל, ככל שידוע למנהל התיקים."

1.5 הנחיות הרשות לאסור הלבנת הון ומימון טרור לפי החוק לאיסור הלבנת הון התש"ס 2000, לדיווח מנהל תיקים. לפי צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מנהל תיקים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"א-2010

הערה: הנחיות אלו {מיום 27.06.11}, מבטלות את ההנחיות הקודמות וכניסתן לתוקף החל מיוםהפרסום ברשומות.

ראה גם: צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של זירת סוחר לחשבונו העצמי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ו-2015; צו איסור הלבנת הון (פטור מחובת רישום במרשם נותני שירותי מטבע), התשע"ו-2015; צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חבר בורסה למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"א-2010; צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ה-2014; תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת לאגף המודיעין במטה הכללי של צבא הגנה לישראל), התשע"ד-2014; תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת לאגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון), התשע"ד-2014; תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), התשע"ד-2014; צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של סוחר באבנים יקרות למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ד-2014; צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ד-2014; תקנות איסור הלבנת הון (דרכים ומועדים להעברת דיווח של תאגידים בנקאיים והגופים המפורטים בתוספת השלישית לחוק, למאגר המידע), התשס"ב-2002; צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשס"א-2001; צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של בנק הדואר למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"א-2011; צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מנהל תיקים), התשס"ב-2001; צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מנהל תיקים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"א-2010; תקנות איסור הלבנת הון (כללים לשימוש במידע שהועבר למשטרת ישראל ולשירות הביטחון הכללי לשם חקירת עבירות נוספות ולהעברתו לרשות אחרת), התשס"ו-2006; תקנות איסור הלבנת הון (אגרות לעניין נותני שירותי מטבע), התשס"ג-2003; תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מהרשות המוסמכת לשירות הביטחון הכללי), התשס"ב-2002; תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מהרשות המוסמכת למשטרת ישראל), התשס"ב – 2002; תקנות איסור הלבנת הון (דרכים ומועדים להעברת דיווח לפי פרק ד' לחוק, למאגר המידע), התשס"ב-2002; תקנות איסור הלבנת הון (כללים לניהול המאגר ולאבטחת המידע שבו), התשס"ב-2002; צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של קופת גמל וחברה המנהלת קופת גמל), התשס"ב-2001; צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מבטח וסוכן ביטוח), התשס"ב-2001; תקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי), התשס"ב-2001; תקנות איסור הלבנת הון (כישורי ראש הרשות המוסמכת), התשס"א-2001; תקנות איסור הלבנת הון (דיווח למשטרה), התשס"א-2000.

2. סגירת חשבון בנק עקב התנהלות בניגוד להוראות החוק - סעיף 11ג(א)(7) לחוק
ב- ה"פ (מרכז) 28387-10-12 {אימפריה יאסין להשקעות ומימון בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ - סניף ראש העין 677, תק-מח 2013(2), 6095 (2013)} עסקינן בתובענה למתן צו הצהרתי שלפיו המבקשת פועלת בהתאם לתעודת רישום לנותן שירותי מטבע שניתנה לה ולכן מותר לה לנכות/לפרוט שיקים.

כמו-כן, נדונה טענת המבקשת, כי לנוכח הוספת סעיף 11ג(א)(7) לחוק איסור הלבנת הון בחודש מאי 2012, הרי שאין מחלוקת שניתן לבצע ניכיון במזומן שכן "נכס פיננסי" מוגדר גם כמזומן בחוק ו"מטבע" מוגדר לרבות שיק.

טענה כאמור לא נתקבלה על-ידי בית-המשפט לנוכח ההגדרה דלעיל לניכיון שיקים. בית-המשפט קבע כי מעיון בדברי ההסבר להצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 7) נכתב כדוגמא לסעיף זה "מי שעוסק בהמרתם של מזומנים בשיק בנקאי". דהיינו, נותן שיק בנקאי כנגד מסירת מזומנים, ולא להיפך.

זאת ועוד. אין כל היגיון מסחרי בפריטת שיקים בדרך בה מתבצעת הפריטה אצל המבקשת, למעט עקיפה של הקשיים המוצבים בפני לקוחות המבקשת על-ידי הבנקים שלהם.

מכאן פנה בית-המשפט לבירור הסוגיה האם היה לבנק יסוד סביר להניח שהמבקשת מבצעת בחשבונה פעולה הקשורה להלבנת הון במועד בו החליט על סגירת חשבון הבנק שלה, וקבע כי התשובה לשאלה - חיובית.

בית-המשפט קבע כי לנוכח הפקדות שיקים בסכומים ניכרים, לזמן פרעון מיידי ללא כל רכיב סיכון שעמדה לפני המבקשת, היה לבנק יסוד סביר להניח שמתבצעת בחשבון המבקשת פעולה הקשורה להלבנת הון.

יחד-עם-זאת, לנוכח התנהלותו של הבנק מול המבקשת לכל אורך הדרך סבורני שהבנק לא פעל בסבירות ובתום-לב עת הודיע למבקשת על סגירת החשבון, כמצופה מתאגיד בנקאי.

משכך, בית-המשפט סבר כי יש לקבל את התובענה באופן חלקי, כך שהבנק יהיה מנוע מלסגור את חשבון הבנק של המבקשת, כל עוד המבקשת תפעל בו בהתאם לתעודת רישום לנותן שירות מטבע שקיבלה קרי, תבצע פעולה של ניכיון שיקים - קבלת שיקים מעותדים והעברת הסכום הנקוב בהם בניכוי ריבית באופן מיידי, להבדיל מהפעולות שביצעה הנחזות להיות פריטת שיקים. כן, המבקשת זכאית גם לבצע כל פעולה אחרת נוספת המותרת לביצוע על-פי תעודה זו.

ב- ע"א 3497/13 {אימפריה יאסין להשקעות ומימון בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, תק-על 2013(2), 10446 (2013)} נדונה בקשה לעיכוב פסק-הדין הנ"ל. כב' השופט י' דנציגר קיבל את הבקשה וקבע:

"לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי מרכז (הנשיאה השופטת ה' גרסטל) ב- ה"פ 28387-10-12 שניתן ביום 29.04.13, במסגרתו נקבע...
דיון והכרעה
15. לאחר שעיינתי בפסק-הדין מושא הערעור, בהודעת הערעור, בבקשה ובתגובה שלפני, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, כפי שיפורט להלן...
כאמור, סבורני שבנסיבות העניין יש מקום לקבל את הבקשה.
17. בכל הנוגע לסיכויי הערעור, סבורני כי לא ניתן בשלב זה לקבוע שהם נמוכים, וזאת כמובן מבלי לקבוע מסמרות. מחד, מדובר בפסק-דין מפורט ומנומק היטב, אשר מציב בפני המבקשת משוכה לא פשוטה במסגרת הערעור. מאידך, מדובר בקביעה משפטית בנוגע לפעילות שמבצעת המבקשת בחשבונה, המצויה ב"צומת" שבו מצטלבים דיני השטרות, דיני הבנקאות ודיני איסור הלבנת הון. פסק-הדין מכריע בשאלות שטרם נדונו באופן מסודר בפסיקת בית-המשפט העליון, וסבורני כי טענותיה המשפטיות של המבקשת בהחלט ראויות לבירור בבית-משפט זה. די בכך כדי לקבוע ששיקול סיכויי הערעור נוטה לטובת המבקשת בשלב זה. אשוב ואדגיש, איני מתיימר לקבוע מסמרות לגופן של הקביעות המשפטיות שנקבעו בבית-המשפט המחוזי, וכל דבריי לעיל מכוונים רק לשאלת סיכויי הערעור.
בכל הנוגע למאזן הנוחות, סבורני כי הנזק שייגרם למבקשת ככל שלא יעוכב ביצוע פסק-הדין גבוה מזה שייגרם לבנק ככל שיעוכב ביצועו. כאמור, המבקשת מנהלת חשבון בבנק במשך חמש שנים, ואין חולק כי עד לחודש יוני 2012 לא העלה הבנק טענות כלשהן בנוגע לפעילות שהתבצעה בחשבון. בנסיבות אלה, איני סבור שייגרם לבנק נזק משמעותי מעיכוב ביצוע פסק-הדין ומהמשך הפעילות בחשבון הבנק (במתכונת שהתבצעה עד לחודש יוני 2012) עד להכרעה בערעור. מנגד, טוענת המבקשת כי ביצוע מיידי של פסק-הדין יגרום לקריסתה מכיוון שמשמעותו הפסקת מרבית פעילותה בחשבון. טענה זו לא נסתרה על-ידי הבנק, כאשר טענות הבנק בדבר האפשרות של המבקשת להמשיך את הפעילות בחשבונות נוספים שהיא מנהלת בבנקים אחרים נטענו בעלמא, ללא בסיס עובדתי ברור. גם טענות הבנק בדבר הנזק הגדול שייגרם לדירוגו ביחס לבנקים אחרים בעיני מוסדות בינלאומיים נטענו בלאקוניות ובלשון רפה, ומשכך איני רואה בהן משקל נגד לטענות המבקשת לעניין מאזן הנוחות. אכן, יש טעם בטענת הבנק שקבלת הבקשה משמעותה היתר להמשיך בפעילות אשר בית-המשפט המחוזי קבע שאינה עומדת בתנאי הרישיון שניתן למבקשת ושאינה עומדת, לכאורה, בהוראות החוק לאיסור הלבנת הון. אלא שקביעה זו, שהינה קביעה משפטית באופייה, הינה הקביעה שעליה מערערת המבקשת, וכאמור מדובר במָאטֶרִיה שטרם נדונה בבית-משפט זה ושראוי לבררה לגופה. סבורני כי די בכך כדי לקבוע ששיקול מאזן הנוחות נוטה אף הוא לטובת המבקשת בשלב זה.
18. לנוכח האמור לעיל, סבורני כי דין הבקשה להתקבל. קביעותיו האופרטיביות של בית-המשפט המחוזי לעניין הגבלת פעילות המבקשת בחשבון הבנק יעוכבו עד להכרעה בערעור. בנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות."

3. התליית הליכים לקבלת רישיון - סעיף 11ט(ד) לחוק
ב- עת"מ (יר') 473/07 {ש.י. דייטש בע"מ נ' מדינת ישראל, תק-מח 2007(3), 12448 (2007)} העותרת הגישה עתירה נגד רשם שירותי המטבע במשרד האוצר, על החלטתו להתלות את רישומה של העותרת ממרשם נותני שירותי המטבע, עד לסיום ההליכים הפליליים המתנהלים נגדה ונגד בעלי השליטה בה.

העותרת טענה כי החלטת הרשם אינה מנומקת כראוי, אלא מפנה בצורה כוללנית לכתב האישום תוך ציון אימרות ומסקנות שאין לצידן נימוק ראייתי ועובדתי כלשהו. עוד נטען, כי אין בעצם הגשת כתב האישום כדי להוות עילה להתליית הרישום, וכי יש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו.

העותרת טענה כי מוטלת על הרשם חובה לפרט ולנמק את השיקולים והראיות שהביאו להחלטתו והוא אינו יכול להסתמך על כתב האישום בלבד, במיוחד כאשר מדובר בכתב אישום כוללני ובלתי-מפורט.

מנגד, לטענת הרשם, לא נפל כל פגם בשיקול-דעתו והוא פעל בהתאם לסמכותו על-פי דין, לאחר ששמע את כל טענותיה של העותרת בשימוע ושקל את כל השיקולים הענייניים והמקצועיים.

בית-המשפט דחה את העתירה בקובעו כי רשות מינהלית רשאית להסתמך בהחלטתה על עצם הגשת כתב האישום {ראה גם עת"מ (יר') 768/05 אילן דורון נ' הרשות לניירות ערך, פורסם באתר האינטרנט נבו}.

עוד נקבע, כי הגשת כתב אישום הינה ראיה מינהלית בעלת משקל ומהות אשר כל רשות סבירה רשאית להתבסס עליה במתן החלטתה. לוועדה אין כל כשירות מקצועית לבחון את חומר הראיות עצמו ואין זה מתפקידה להכריע בשאלה אם צדקה התביעה בהחלטתה להגיש כתב אישום ומהם סיכויי טענותיו המשפטיות והעובדתיות של העותר {הנאשם לעניין זה} לשכנע את בית-המשפט במסגרת ההליך הפלילי לשאלת ההרשעה, הזיכוי, או הזיכוי מחמת הספק.

בסיכומו-של-דבר, בית-המשפט קבע, כי מסקנותיו של הרשם מנומקות ומבוססות היטב ואין כל מקום להתערב בהחלטתו.

4. חובת הרישום - סעיף 11ג(א) לחוק
סעיף 11ג(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, קובע חובת רישום במרשם של כל מי שעוסק במתן שירותי מטבע לרבות ניכיון שיקים.

מטרת החוק בסעיף זה היא לוודא כי נותני שירותי מטבע ידווחו לרשות המוסמכת על עסקאות, שעלול להתעורר חשש לגביהן כי מדובר בהלבנת הון. לצורך כך, קובע סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון כעבירה פלילית חמורה שעונשה 10 שנים, למי שעושה פעולה ברכוש אסור, הקשור בביצוע עבירה, במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, לרבות מסירה מידע כוזב. כאשר מסירת מידע כוזב כוללת אי עדכון של פרט החייב בדיווח.

חובות הדיווח פורטו בצו איסור הלבנת הון (חובת זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע), התשס"ב-2002 {סעיף 6 לצו הנ"ל; ראה גם ת"א (ת"א) 1974/08 אב מואב החזקות בע"מ נ' מאור דוד - פשרה, תק-מח 2016(3), 10418 (2016)}.

5. המבקש אינו רשום כנותן שירותי מטבע ועל-כן הוראת סעיף 11יב לחוק איסור הלבנת הון - אינה חלה עליו
ב- ה"ת (יר') 2277-05-15 {יגאל דוגה ואח' נ' מדינת ישראל, תק-של 2015(2), 77905 (2015)} קבע בית-המשפט:

"24. בהקשר זה אין בידי לקבל את הטענה כי סעיף 11יב לחוק איסור הלבנת הון הוא הוראת חוק עונשית ספציפית הגוברת על הוראת סעיף 4 לחוק ביחס למבקש 1. סעיף 11יב אמנם מקים עבירה ביחס למבקש 2 וכן ביחס לאשתו של המבקש 1, שהם נותני שירותי המטבע הרשומים, אשר מסרו מידע כוזב בעת הרישום. המבקש 1 אינו רשום כנותן שירותי מטבע ועל-כן הוראת סעיף 11יב אינה חלה עליו.
25. סיכומם-של-דברים בהיבט הראייתי - קיים יסוד סביר לחשד כי המבקש 1 ביצע עבירות של הלבנת הון ביחס לפעילותו בניכיון המחאות עבור החשודים בהפצת החשבוניות הכוזבות, וכן קיים יסוד סביר לחשד שהמבקש 1 קיבל במרמה היתר למתן שירותי מטבע. אשר למבקש 2, עוצמתו של החשד ביחס לפעילותו בניכיון המחאות עבור החשודים בהפצת החשבוניות הכוזבות נמוכה, ומנגד קיים יסוד סביר לחשד שהמבקש 2 ביצע עבירה לפי סעיף 11יב לחוק איסור הלבנת הון..."

6. תנאי לרישום - היעדר הרשעה בפלילים - סעיף 11ה(א)(4) לחוק
ב- עת"מ (יר') 35345-03-15 {פרוספר בן יאיר נ' רשמת נותני שירותי מטבע - משרד האוצר, תק-מח 2015(4), 35640 (2015)} נדונה עתירה מינהלית על החלטות רשמת נותני שירותי מטבע במשרד האוצר לפיהן נדחו בקשות העותר, בעל שליטה בחברת א. בן יאיר אחזקות בע"מ, להסדיר את רישומו כנותן שירותי מטבע, בהתאם להוראת סעיף 11 לחוק איסור הלבנת הון.

בית-המשפט דחה את העתירה בקובעו כי סעיף 11ה(א)(4) לחוק איסור הלבנת הון קובע, כתנאי לרישום במרשם נותני שירותי מטבע, כי מבקש הרישום ונושא משרה בו, לרבות בעל שליטה, "לא הורשע בעבירה לפי סעיפים 3 ו- 4, אלא-אם-כן מצא הרשם, מטעמים מיוחדים או נוגעים לנסיבות ביצוע העבירה או מידת חומרתה, כי אין מניעה שהוא ישמש כנותן שירותי מטבע", וכן שמבקש הרישום "לא הורשע בעבירה אחרת שלדעת הרשם, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, הוא אינו ראוי לשמש נותן שירותי מטבע".

במקרה הנדון, העותר הורשע במסגרת ת"פ 40369/05 הן בעבירה לפי סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון, ולפיכך חל בעניינו סעיף 11ה(א)(4)(1) לחוק והן בעבירות חמורות אחרות - לפי פקודת מס הכנסה ולפי חוק מס ערך מוסף - שבשל מהותן, חומרתן ונסיבותיהן, לא ראתה המשיבה את העותר כראוי לשמש כנותן שירותי מטבע.

7. זכותו של בנק להגביל חשבון של נותן שירותי מטבע -נכיון שיקים
ב- ת"א (ת"א) 60553-06-13 {ג'וסטו עסקי מתכת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ ואח', תק-מח 2013(3), 9041 (2013)} נדונה השאלה האם זכותו של בנק להטיל מיוזמתו מגבלות על חשבונה של חברה העוסקת בניכיון שיקים לעניין היקף פעילותה.

במקרה הנדון, נדונה בקשה למתן צו עשה המורה לבנק להמשיך ולכבד את פעילות המבקשת בחשבון הבנק שלה, המתנהל אצלו וזאת ללא הטלת מגבלות כלשהן בדבר הפקדת שיקים לחשבון או משיכת מזומנים מהחשבון וכפי שהתנהל החשבון בפועל מיום הקמתו.

בית-המשפט קבע, כי לא מצא ממש בטענות הבנק לקיומן של "נורות אזהרה המעידות כי הפעילות בחשבונה של המבקשת קשורה בהלבנת הון", הרי שלא היה לבנק יסוד סביר להניח כי מתבצעת פעילות כזו. בנוסף, נציג הבנק לא הבהיר את הסיבה בשלה הטיל הבנק את המגבלות שהטיל. אם מדובר בפעילות שכלל אינה חוקית, היה לאסור עליה בכלל או לפנות לרשויות, וודאי לא להטיל מגבלות או להפנות פעילות כזו לבנק אחר, כפי שהציע נציג הבנק.

לאור האמור, הוכיחה המבקשת סיכויי תביעה גבוהים. מאחר שהוכח, לכאורה, כי לבנק לא היה יסוד סביר להניח שהמבקשת מבצעת בחשבונה פעולות הקשורות להלבנת הון במועד בו החליט על הטלת מגבלות על חשבונה, נוטה מאזן הנוחות באופן מובהק לטובת המבקשת.

בסיכומו-של-דבר, בית-המשפט קבע, כי הבנק ימשיך ויכבד את פעילות המבקשת בחשבון הבנק המתנהל אצלו ללא מגבלות כלשהן בדבר הפקדת שיקים לחשבון או משיכת מזומנים מהחשבון, כפי שהתנהל החשבון בפועל מיום הקמתו וזאת עד להחלטה אחרת של בית-המשפט.

8. נותן שירותי מטבע נדרש לזהות, לאמת, ולתעד גם את פרטיו של האדם - בשר ודם - העומד לפניו פיזית
ב- רע"א (יר') 18286-10-10 {יו"ר הועדה להטלת עיצום כספי לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 נ' ירון בן עמי, פורסם באתר האינטרנט נבו (23.08.11)} נדונה בקשה למתן רשות ערעור על פסק-דינו של בית-משפט השלום.

הבקשה הוגשה על-ידי הועדה להטלת עיצום כספי במשרד האוצר ועיקרה בשאלות פרשנויות של חובת הדיווח ושמירת המסמכים המוטלות על נותן שירותי מטבע לפי צו איסור הלבנה הון (חובת זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע).

בית-משפט מחוזי קיבל בחלקו ערעור שהגישה הועדה להטלת עיצום כספי במשרד האוצר בקובעו, כי נותן שירותי מטבע נדרש לזהות, לאמת, ולתעד גם את פרטיו של האדם - בשר ודם - העומד לפניו פיזית, זאת נוכח החובה הכללית שבסעיף 2(א) לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע).

בית-המשפט המחוזי הסביר כי הסדרת פעולתם של נותני שירותי מטבע באה בגדריו של חוק איסור הלבנת הון. ייעודו של החוק הוא להילחם ב"הלבנת הון" הנצבר על-ידי גורמים עברייניים כתוצאה מביצוע עבירות שונות.

הלבנת ההון נועדה להסתיר את מקורם העברייני של הכספים, ולצבוע אותם בצבע של פעילות חוקית תמימה.

המאבק בהלבנת הון הוא איפוא אמצעי חשוב במלחמה בפשע המאורגן, וכי השיטות להלבנת הון הן רבות ומגוונות.

המכנה המשותף לשיטות השונות הוא ניצול המערכות הפיננסיות והגלובליזציה לשם העברת הכספים תוך טשטוש זהותם של בעלי הזכויות בהם ומקורם.

דרך מרכזית שבאמצעותה מבקש החוק להתמודד עם פעילות של הלבנת הון וחשיפתם של מלביני ההון היא חובת דיווח שוטף על העברות רכוש וכספים באמצעות המערכות הפיננסיות וחילוטם של "כספים אסורים" כהגדרתם על-פי החוק.

מנגנון הפיקוח והדיווח הוא המנגנון שבאמצעותו מיושמות הוראות החוק על-ידי האחראים לכך. תכליתו של הדיווח היא, בין היתר, לאפשר לרשויות להתחקות באופן אפקטיבי אחר אותן פעולות הנחזות להיות תמימות ולחשוף את העומדים מאחוריהן.

על-פי צו איסור הלבנת הון (חובת זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע), "מבקש שירות" הוא "מי שמבקש שירות מנותן שירותי מטבע, בין בעבור עצמו ובין בעבור אחר".

לעומת-זאת, "מקבל שירות" הוא "מי שמקבל שירות מנותן שירותי מטבע, אף אם אדם אחר ביקש את השירות עבורו".

חובת הזיהוי והאימות מוסדרת בפרק ב' לצו שכותרתו "חובות הזיהוי". השאלה שעלתה בבית-משפט קמא היא, אם תאגיד עשוי להיחשב "מבקש שירות".

בית-משפט קמא השיב בחיוב לשאלה זו, ומשמעות הדבר היא, שכאשר מבצע הפעולה הוא תאגיד, אם באמצעות אדם כלשהו, די למסקנת בית-משפט קמא ברישום פרטי התאגיד על-מנת לעמוד בחובות הזיהוי, האימות והתיעוד לפי פרק ב'.

במילים אחרות, לפי בית-משפט קמא אין חובה לזהות ולתעד את פרטיו של האדם שהתייצב פיזית לפני נותן שירותי המטבע. בית-משפט קמא סבר כי על-אף שתוצאה זו אינה עולה בקנה עם תכליתו של הצו, היא מחוייבת לפי לשונו.

בית-המשפט המחוזי לא הסכים עם קביעתו של בית-משפט קמא וקבע כי אחת מן התכליות של החקיקה בנושא הלבנת הון היא זיהוי העומדים מאחורי הפעילות הפיננסית "המלבינה" והיכולת להתחקות אחריהם.

פעמים רבות נעשה שימוש בחברות "קש" כצינור להעברת כספים ולביצוע עסקאות מלבינות. פרשנותו של בית-משפט קמא אינה מאפשרת להתחקות אחר אותו אדם שהתייצב פיזית בפני נותן שירותי המטבע ולברר את מיהותו. בכך מאוין במידת לא מבוטלת הפן ההרתעתי של חובת הזיהוי.

יתרה-מזו, בהיעדר זיהויו של האדם לו ניתן השירות פיזית, אף אם מדובר בשליח תמים, יכול והרשויות יתקשו להגיע לאותם אנשים העומדים מאחורי התאגיד - במקרים בהם מדובר בחברות "קש" או בחברות פיקטיביות, שכן הדרך לאיתורם של מלביני ההון עשויה להיות באמצעות חקירתו של אותו שליח. במקרים מסוג זה, חובת הזיהוי, כפי שפירש אותה בית-משפט קמא, לא תוכל להשיג את תכליתה.

אשר-על-כן, בית-המשפט קבע כי על-מנת להגשים את תכלית החקיקה יש צורך בזיהוי האדם לו ניתן השירות פיזית.

9. וודאות משפטית - החלת חובות דיווח על הבנקים ועל הציבור
ב- ת"פ (ת"א) 4202/09 {מדינת ישראל נ' שלמה רכט, פורסם באתר האינטרנט נבו (20.02.11)} בית-המשפט ציין כי קיים במשפטנו כלל מרכזי והוא עקרון הוודאות המשפטית.

מדובר במטריה מוסדרת ומאוד קונקרטית, החלת חובות דיווח על הבנקים ועל הציבור, אין זה סביר להחיל חובות מסוג זהכלפי ציבור תחת הפעלת כלל של פרשנות תכליתית.

הן הבנקים והן הציבור ציפו, בהתאם להנחיית חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, כי יחתם צו מכוחו יופעל מערך חובות הדיווח. במטריה קונקרטית זו, ניתן וראוי לדרוש מועד חד-משמעי שאינו משתמע לשני פנים ושאינו חשוף לפרשנויות וזאת תחת העקרון של וודאות משפטית. בפועל נראה כי בית-המשפט נדרש להפעיל את דוקטרינת הבטלות היחסית.

10. חלופות פעולה במקום שבו כשל אדם ולא דיווח על שיעור הכספים המצויים בכליו בעת שביקש להיכנס או לצאת את גבולות המדינה
ב- עש"א (פ"ת) 9306-04-09 {ערן פולק נ' יעקב אוסטר יו"ר הועדה להטלת עיצום כספי, פורסם באתר האינטרנט נבו (12.05.11)} נדונה סוגיה בה המערער הגיש ערעור על עיצום כספי, שהוגש בהתאם להוראות חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 {להלן: "חוק לאיסור הלבנת הון" או "החוק"}.

מהעובדות עלה כי המערער, יהלומן בעיסוקו, שב ארצה בטיסה מהונג קונג, כאשר בעת כניסתו לארץ דיווח על הימצאות 80,000$ באמתחתו, וזאת בהתאם להוראות סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון.

בספירה שנעשתה במקום נמצא, כי באמתחתו של המערער מצויים 91,000$, וזאת בניגוד לסכום עליו דיווח המערער. בגין כך החליטה המשיבה להטיל עליו עיצום כספי בסך 80,000 ש"ח.
המערער טען, כי הדיווח השגוי נמסר על ידו בטעות עקב חישוב שגוי שערך בעל-פה במהלך הטיסה, ולנוכח העייפות הרבה בה היה מצוי לאחר הטיסה הארוכה.

בית-המשפט קיבל את הערעור ופסק כי הועדה להטלת עיצום כספי רשאית להטיל על אדם שהפר את חובת הדיווח עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין או עד פי חמישה מהסכום שלא דווח עליו, לפי הסכום הגבוה יותר.

חוק איסור הלבנת הון מגדיר שתי חלופות פעולה במקום שבו כשל אדם ולא דיווח על שיעור הכספים המצויים בכליו בעת שביקש להיכנס או לצאת את גבולות המדינה. האחת הינה הליך פלילי והשניה הליך של הטלת עיצום כספי.

הפרמטרים אותם על הועדה לבחון בהטילה עיצום כספי על מי שהפר חובת דיווח, הם: האם ההפרה היא הפרה ראשונה, האם ההפרה היא הפרה חוזרת,ואת היקפה הכספי של ההפרה.

יחד-עם-זאת, לא מדובר ברשימה סגורה, וניתן לקחת בחשבון שיקולים נוספים מעבר לאלו שנמנו כמו: שיעור ההפרה; תדירות ההפרה; השיעור המקסימאלי של העיצום ביחס לאותה הפרה; שיתוף הפעולה של המפר עם הרשות; יכולת זיהוי מקור הכספים, יכולת זיהוי מטרת הכספים; דרך התנהלות המפר מול הרשות {לרבות דרך הסתרת הכספים, תכנון מוקדם, מהימנות גרסתו של המפרוכו'}; שאלת הבעלות בכספים; תום ליבו של המפר.

בית-המשפט קבע כי במקרה הנדון, המדובר בהפרה הראשונה של חובת הדיווח, אשר הוכחה.

המערער שיתף פעולה עם הרשות, ומשהתגלתה החריגה בסכום הכספים ביחס לסכום שדווח, סיפק המערער מיידית תשובות לשאלות שהוצגו בפניו ומסר פרטים בנוגע למקורם של הכספים.

טענתו של המערער בדבר הלקות ממנה הוא סובל, אשר גרמה לאי-דיווח על מלוא הסכום, כמפורט לעיל, לא נסתרה על-ידי הרשות.

סופו-של-יום, בית-המשפט קבע כי בנסיבות אלו סכום העיצום הכספי, אשר הוטל על המערער חורג ממתחם הסבירות.

11. חובת דיווח על-פי נהלי הבנק
ב- ת"פ (ת"א) 40279/08 {מדינת ישראל - פרקליטות מחוז ת"א - מיסוי וכלכלה נ' אליק לדר, פורסם באתר האינטרנט נבו (22.08.10)} נדונה סוגיה בה הוגש כתב אישום כנגד הנאשמים בחמישה עשר אישומים בעבירות לפי סעיף 3(ב) יחד עם סעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 {להלן: "החוק"}.

כתב האישום הוגש לאחר חקירה סמויה וגלויה שהתנהלה בבנק הפועלים, סניף הירקון, תל אביב, בחשד כי לקוחות סניף הבנק ופקידיו עשו פעולות ברכוש ו/או מסרו מידע כוזב במטרה למנוע דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון או כדי לגרום לדיווח בלתי-נכון לרשות.

הנאשם 1 הינו מנהל דסק חבר המדינות, ונאשם 2 מנהל קשרי לקוחות בדסק זה. בסיום פרשת ההגנה, בשל קשיים בהוכחת היסוד הנפשי, ועל-מנת לסייע בייעול מלאכת הצדק, המדינה החליטה לחזור בה מאישומים 15-5 והחליטה למקד טיעוניה באישומים 4-1 אשר נגעו לשתי פרשות: פרשה שתכונה "פרשת קציב", ופרשה שתכונה "פרשת חייט".

שתי הפרשות סבות סביב בעלי הון יהודים אזרחי רוסיה. השניים החזיקו מיליוני דולרים בסניף הבנק קודם כניסת החוק לתוקפו ולאחריו. השניים החזיקו החשבונות בסניף הבנק תוך שימוש בחברות "אופשור", וחשבונות על-שם בדוי, על-מנת להסתיר זהותם מהרשויות ברוסיה.

במקרה הנדון בית-המשפט המחוזי זיכה את מנהל הדסק הרוסי בסניף בנק הפועלים ברח' הירקון ומנהל קשרי לקוחות בדסק זה, מעבירות לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון יחד עם סעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון.

בית-המשפט הורה על ביטול כתב האישום על בסיס טענת "הגנה מן הצדק" בשל התנהגות נפסדת של המדינה אשר בין היתר, לא העבירה חומר חקירה בכמויות בלתי נתפסות לעיון ההגנה. מעבר לכך, גם לגופו של עניין נמצא כי כל אחד משני הנאשמים זכאי, כל אחד על-פי חלקו ומקומו בכתב האישום.

בית-המשפט הגיע למסקנה כי יסודות העבירות המיוחסות לנאשמים בפרשה זו לא הוכחו כנדרש וצריך במשפט פלילי.

בית-המשפט קבע כי הנאשמים פעלו על-פי נהלי הבנק בשיתוף עם פקידים אחרים ותחת עיני הממונים עליהם בשקיפות ובנאמנות, מבלי שהיתה להם כוונה ו/או מחשבה להסתיר נתון מהבנק או מרשויות המדינה.

הנאשמים דיווחו דיווח על פעילות בלת רגילה על-פי מיטב אמונתם ושיקול-דעתם.

אשר-על-כן, בית-המשפט קבע כי הנאשמים זכאים מהמיוחס להם בפרט אישום זה.

12. תאגיד בנקאי רשאי לסרב לתת שירותים המנויים בס' 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), ובלבד שיוכיח כי מדובר בסירוב סביר
ב- ה"פ (מחוזי-מרכז) 11043-12-08 {קפלן שיווק בשר בע"מ נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (23.04.09)} נדונה תובענה למתן סעד הצהרתי וצווי עשה כנגד המשיב, ביחס לחשבון בנק שנוהל על שמה של המבקשת בסניף של המשיב.

המבקשת עתרה למתן צו הצהרתי לפיו הינה מנהלת את חשבון הבנק אצל המשיב כדין, וכי אין בפעולותיה בחשבון כדי להוות פעולות האסורות על-פי הדין.

כן ביקשה המבקשת סעד המורה למשיב להימנע מלסגור את חשבונה הנ"ל, וככל שהחשבון נסגר כבר על-ידי המשיב - לתת צו עשה המורה למשיב להחיות את החשבון ולאפשר למבקשת להמשיך לנהל בו פעילות מלאה.

טענתו המרכזית של המשיב התבססה על סבירותם של השיקולים אשר עמדו ביסוד החלטתו לסגור את חשבון הבנק של המבקשת בהתחשב באופי ומהות הפעילות הבנקאית שבחשבון ובהתנהלותה של המבקשת ביחסיה עימו.

בית-המשפט דחה את התובענה וקבע כי תאגיד בנקאי רשאי לסרב לתתשירותים המנויים בסעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), ובלבד שיוכיח כי מדובר בסירוב סביר. לשם כך ניתן להסתייע במבחן הסבירות המינהלי.

בית-המשפט קבע כי במקרה הנדון, סירוב המשיב נעשה בהתאם להוראות המפקח על הבנקים לעניין הלבנת הון, ונופל בגדר מתחם הסבירות.

בית-המשפט קבע כי במקרה הנדון, היה למשיב יסוד סביר להניח כי פעולות המבקשת בחשבון הבנק עלולות להיקשר בפעילות של הלבנת הון אסורה.

בכלל זה, העובדה כי חשבונה שימש כ"צינור" להעברות חריגות ובלתי מוסברות של כספים הנעדרות כל הגיון עסקי, כלכלי או בנקאי התואם את פעילות המבקשת בחשבון הבנק אצל המשיב או את ציפיותיו של המשיב לגבי פעילותה בחשבון זה על-סמך היכרותו את המבקשת ועסקיה.

בית-המשפט קבע כי בנסיבות אלה, ולאחר שהמשיב קיבל מהמבקשת הסברים שונים וסותרים בזמן אמת לפשר הפעילות החריגה בחשבונה, אין לדרוש ממנו להמשיך ולנהל חקירות על-מנת לאשש או לסתור את טיעוני המבקשת לפיהם מקור הכספים בפעילות לגיטימית.

יש לתת משקל משמעותי לכך שהמבקשת העלימה והסתירה מהמשיב עובדות מהותיות ביחס לפעולות שבוצעו בחשבון.

13. הסרת האחריות מפקידי הבנק תוביל בהכרח לאי עמידת התאגיד הבנקאי בחובת הדיווח המוטלת עליו
ב- ת"פ (ת"א) 40156/07 {מדינת ישראל נ' מרציאנו יצחק, פורסם באתר האינטרנט נבו (09.04.08)} בית-המשפט ציין כי לתאגיד הבנקאי אין דרך אחרת להיחשף לנתונים אותם הוא חייב לדווח זולת באמצעות פקידיו.

בית-המשפט קבע כי הפרשנות שלה טען בא-כוח המבקש כאילו פקיד הבנק פטור מאחריות מנוגדת לפרשנות המילולית של הסעיף ולפרשנות התכליתית של הסעיף ושל חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 {להלן: "חוק לאיסור הלבנת הון" או "החוק"} כולו, כפי שעולה הן מדברי ההסבר המפורטים להצעת החוק, הן מחומרת העונש שקבע המחוקק והן מהפסיקה המנחה לעניין הלבנת הון.

בית-המשפט קבע כי הסרת האחריות מפקידי הבנק תוביל בהכרח לאי עמידת התאגיד הבנקאי בחובת הדיווח המוטלת עליו, תרוקן את הסעיף והחוק מתוכן ותהווה פתח להלבנת הכספים שאותם נועד החוק לאסור ולמנוע שהרי אם התאגיד הבנקאי לא יהיה אשם כי לא היתה לו ידיעה שפקידיו אינם ממלאים את חובתם ולכן יהיה פטור מאחריות {סעיף 4 לחוק} ואילו עובדיו יהיו פטורים מאחריות כי אין מוטלת עליהם חובה לדווח ולכן אין להרשיעם בעבירת מחדל, במצב זה הרי שתתרוקן חובת הדיווח מתוכן ולא יהיה מישייתן את הדין בגין אי-דיווח או דיווח בלתי-נכון.

14. אחריות נותני השירותים הפיננסיים
ב- ע"פ 7646/07 {אהרון אייל (ירון) כהן נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (20.12.07)} המערערים טענו כי חוק איסור הלבנת הון מהווה שינוי תפיסתי מהפכני שנכפה על נותני השירותים הפיננסיים - שינוי כה חדשני עד כי לרשות לאיסור הלבנת הון עצמה נדרש זמן רב על-מנת להיערך אליו.

לטענתם, עובדה זו צריכה להוות שיקול לקולה בהחלטה על העונש, שכן אין עונשין אלא אם אם-כן מזהירין.

המשיבה טענה לעניין העובדה שהעונש שנגזר מצוי בתוך הסדר הטיעון, את סכומי הענק של העבירות - כמעין בנק פרטי שבו ניתנו הלוואות ונוהלו כספים ללא ידיעת הרשויות וללא רישום.

ב- ע"א 9796/03 {שם טוב נ' מדינת ישראל פ"ד נט (5) 397, 416 (2005)} נדונה סוגיית חובת הדיווח:

"טול מחוק איסור הלבנה את חובת הדיווח, ונטלת ממנו את נשמתו... בלעדיו לא ייכון החוק, כי הוא תשתית ליכולתן של הרשויות ללחום בפשיעה הגדולה, לכוחן של רשויות לנסות ולמגר את עבריינות הלבנת ההון... הפכה חובת הדיווח להיות אחד העמודים המרכזיים הנושאים על כתפיהם את חוק איסור ההלבנה".

אשר-על-כן, בהצטבר כל אלה זה לזה בית-המשפט הגיע למסקנה כי אין מקום להקל בעונש המאסר בפועל של שבעה חודשים שהושת על המערער, אשר בית-המשפט קמא ראה בו - בצדק - הקלה לעומת התקרה שבהסדר הטיעון {עשרה חודשים של מאסר בפועל}.

15. חובות נותן שירות מטבע
ב- ת"פ (ת"א) 40083-07 {מ.י. פרקליטות מחוז ת"א - מיסוי וכלכלה נ' רמי חג'אמי, פורסם באתר האינטרנט נבו (04.09.12)} נדונה סוגיה בה הנאשם עסק בניכיון שיקים בלי שנרשם במרשם כדין. ממנה ובה נובעת אחריותו לעבירה של מתן שירותי מטבע בלי רישום.

בשנים 1997 עד 2005 עסק הנאשם רמי חג'אמי בניכיון שיקים תמורת עמלה. הוא ניכה שיקים בהיקף של קרוב לחצי מיליארד שקלים.

פעילות כגון זו מצריכה רישום אצל רשם נותני שירותי מטבע וככל פעילות עסקית היא מצריכה הודעה לפקיד השומה ולמנהל מס ערך מוסף. הנאשם נמנע מקיום חובות דיווח אלה.

הפעילות המתוארת בפרשיית האישום הזאת נעשית במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 {להלן: "החוק"} או כדי להימנע מדיווח כזה.

סנגורי הנאשמים טענו שהעובדה שהנאשם חטא לכללי הדיווח אינה מלמדת בהכרח על התגבשות היסוד הנפשי של עבירת איסור הלבנת הון. היסוד הנפשי של עבירת הלבנת הון במחדלי דיווח אינו נובע מעצם מחדלי הדיווח עצמם.

לחוק איסור הלבנת הון תכלית משלו, תכלית שנועדה לשים מחסום בדרכם של עבריינים המבקשים להלבין הון שהושג בדרכי פשע ועבירה. לכן העבירה של הלבנת הון במחדלי דיווח תתגבש כאשר לנגד עיני מבצע העבירה היתה מטרה לסכל את הגשמת תכליות החוק.

בית-המשפט קבע כי בתקופה הרלוונטית לא קיים אפילו אחת משלוש החובות האמורות. כעובדה הוא לא נרשם במרשם נותני שירותי המטבע; לא ניהל רישום כלשהו על השיקים שקיבל וניכה ולא צילם את פרטי המבקש או מקבל השירות.

16. פעולות אשר משקפות סכנה לביטחון המדינה בשרשרת הכספים
ב- ע"פ 3827/06 {פלוני נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (27.03.07)} המערער עבד בתקופה הרלוונטית במשרד העוסק בהמרת מטבע זר וביצוע העברות כספיות.

בראשית שנת 2005 פנה אליו מפקד הזרוע הצבאית של חמאס באיזור חאן יונס, וביקש ממנו סיוע בהעברת כספים ממדינות זרות אל חאן יונס, בתשלום. המערער נענה להצעה. המערער הורשע על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של ביצוע שירות עבור התאחדות בלתי מוכרת.

המערער טען כנגד חומרת גזר הדין. בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע גזר למערער עונש של 5 שנות מאסר, 4 מהן לריצוי בפועל, והיתרה על תנאי.

המערער טען בערעורו כי יש לבטל את הרשעתו כיוון שלא נתקבלה הסכמת היועץ המשפטי לממשלה להעמדתו לדין, בניגוד לדרישת סעיף 9(ב) לחוק העונשין.

עוד טען כי העונש שהושת עליו מפליג לחומרה ביחס לעונשים שהוטלו בעבר בגין הרשעה בעבירות דומות, וכן חלק על עצם החומרה שיוחסה לאופיין הביטחוני של העבירות בהן הורשע וטען כי לא ניתן משקל לנתונים המצדיקים הקלה בעונש.

בית-המשפט דחה את הערעור כאשר בין היתר קבע כי באשר לטענה לפיה העבירות בהן הורשע המערער אינן בעלות חומרה מיוחדת. פעילותם הנרחבת של ארגוני הטרור מותנית בראש ובראשונה בקיומה של תשתית כלכלית איתנה ומבוססת.

ההכרה בכך הובילה להפניית מאמצים לפגיעה בתשתית כלכלית זו, על-ידי שימוש בכלים משפטיים שונים. בין היתר, חוקק חוק איסור מימון טרור.

בית-המשפט קבע, כי אומנם, המערער לא הועמד לדין על עבירה לפי חוק איסור מימון טרור, אך המעשים בהם הורשע מהווים חוליה בלתי ניתנת לניתוק משרשרת מימון הטרור.

17. חובת הרישום נועדה כדי להטיל על נותני שירותי מטבע חובות דיווח שהינן לב ליבו של חוק איסור הלבנת הון
ב- ת"א 1974/08 {אב מואב החזקות בע"מ נ' מאור דוד, פורסם באתר האינטרנט נבו (26.07.16)} נדונה תובענה בעסקאות בשוק האפור שכשלו, ובסופם הורשע הנתבע 7 בעבירות מרמה, כשמנהל התובעת היה אחד המתלוננים בפרשה.

בתובענה הנדונה התובעת תבעה את הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מאותם מעשי מרמה מכלל הנתבעים.

התובעת ויתר בעלי הדין בתובענה הנדונה לעיל, עסקו במועדים הנוגעים לכתב התביעה בניכיון שיקים, במתן אשראי חוץ בנקאי או שירותי מטבע אחרים.

המשותף לתובעת וליתר בעלי הדין {למעט הנתבעים 10 ו- 11}הוא היכרותם עם הנתבע 7 אשר הונה את התובעת יחד עם רבים אחרים, מסר לה שיקים כבטוחה להלוואות של חברות קש, כשהוא מציג אותם כשיקים טובים של סוחרים בעסקי המזון והשמן, המשקפים עסקאות אמיתיות.

הנתבע 7 הורשע בגין מעשיו אלו בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ונשלח למאסר.

הנתבעים טענו כי ככל שמדובר בעסקת נכיון שיקים הרי שהתובעת עסקה בניכיון שיקים ללא אישור וללא רישום וזאת בניגוד להוראות חוק הלבנת הון, התש"ס-2000 {להלן: "חוק איסור הלבנת הון" או "החוק"}.

לחלופין, טענו הנתבעים, כי אם עסקה התובעת בהלוואות חוץ בנקאיות, הרי אז פעלה בניגוד להוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993, ובהן סעיף 8 לחוק המחייב לצרף לתביעה בגין הלווה חוץ בנקאית את הסכם ההלוואה וכן ההוראות הנוגעות לשיעור הריבית שמותר לגבות בעסקאות מסוג זה.

התובעת טענה בתגובה לטענות הנתבעים, כי באשר לטענה לפיה עסקה בניכיון שיקים, השיבה התובעת כי העניקה הלוואות בלבד, וכי על-אף שמנהלה עשה שימוש בביטוי ניכיון שיקים, הרי שאם בוחנים את מהות העסקה אין בכך ניכיון אלא עסקת הלוואה בלבד.

עוד טענה התובעתכי הרישום במשרד האוצר מכוח הוראות חוק איסור הלבנת הון, הוא רישום טכני בלבד, וכאשר אי הרישום נעשה בתום-לב ושלא במודע אזי החוק פוטר מאחריות אזרחית ופלילית כאחד.

עוד הוסיפה התובעת על האמור, כי משעה שדיווחה לרשויות המס על רווחיה אין משמעות לאי הרישום.

יצויין כי סעיף 11ג(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, קובע חובת רישום במרשם של כל מי שעוסק במתן שירותי מטבע לרבות ניכיון שיקים.

מטרת החוק בסעיף זה היא לוודא כי נותני שירותי מטבע ידווחו לרשות המוסמכת על עסקאות, שעלול להתעורר חשש לגביהן כי מדובר בהלבנת הון.

לצורך כך, קובע סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון כעבירה פלילית חמורה שעונשה 10 שנים, למי שעושה פעולה ברכוש אסור, הקשור בביצוע עבירה, במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, לרבות מסירה מידע כוזב.

כאשר מסירת מידע כוזב כוללת אי עדכון של פרט החייב בדיווח. חובות הדיווח פורטו בצו איסור הלבנת הון (חובת זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע), תשס"ב-2002.

בית-המשפט הבהיר כי חובת הרישום נועדה כדי להטיל על נותני שירותי מטבע חובות דיווח. חובות שהינן לב לבו של חוק איסור הלבנת הון.

בית-המשפט ציין כי בחוקים ואמנות בעולם, שעניינם מניעת הלבנת הון, ניתן למצוא את שני מעגלי העבירות או העבריינים לעניין הלבנת הון.

על-פי דברי ההסבר בהצעת החוק, המודל שאומץ בחוק הישראלי הוא המודל האירופי המבוסס על אמנת וינה, ונועד לאפשר למדינת ישראל להצטרף לאותה אמנה. כפי שניתן לראות גם על-פי האמנה, וגם בדירקטיבות של השוק האירופי המשותף, ניתן למצוא עבירות שעניינן אי-דיווח, המהוות חלק מהעבירות העיקריות של הלבנת הון.

בית-המשפט הדגיש כי המלחמה בהלבנת הון בכל העולם כוללת שני מעגלים של מעורבים.

הראשון, אותם אלו החשודים גם בביצוע או ידיעה בפועל על עבירות המקור, והשני, כמו במקרה הנדון, אותם אנשי כספים היודעים או צריכים לדעת כי הפעולה שהם מבצעים מטרתה אי-דיווח, כאשר אין לפעולה זו כל תכלית כלכלית אחרת, או כאשר הם מתבקשים במפורש לבצע את הפעולה כדי להימנע מדיווח.

בית-המשפט סבר כי קבלת טענה כטענת התובעת לפיה ניתן היה להירשם, ואי הרישום אינו גורר אחריות, תביא לריקון חוק הלבנת הון בהקשר זה של מתן שירותי מטבע בשוק החוץ בנקאי מכל תוכן.

בית-המשפט קבע כי התובעת ומנהלה, כאשר עסקו בניכיון שיקים, וכי עברו על הוראות חוק איסור הלבנת הון.

בית-המשפט קבע כי באשר לניכיון שיקים פעלה התובעת בניגוד לאיסור חוק הלבנת הון משלא נרשמה, היא באמצעות מנהלה כנדרש, כנותנת שירותי מטבע.

באשר להלוואות חוץ בנקאיות פעלה התובעת בניגוד לחוק הלוואות חוץ בנקאיות הן בכך שערכה הסכמי הלוואה רבים ללא חוזה בכתב, הן שגבתה ריבית העולה על שיעור הריבית המותר על-פי החוק.

אשר-על-כן, משבחרה התובעת להתנהל באופן בלתי-חוקי, אין מקום כי בית-המשפט ישמע את טענותיה לגבי עסקאות בלתי-חוקיות, או שטרות שהתקבלו בידה בניגוד לחוק, והיה מקום לדחות את התביעה אך מטעם זה כנגד כלל הנתבעים.

18. הבנק רשאי לסרב לתת לתובע שירות של ניהול חשבון, כל עוד המדובר בסירוב סביר
ב- ת"א (חי') 22105-03-16 {עלא-אדין בסיסי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ - סניף שפרעם, פורסם באתר האינטרנט נבו (27.06.16)} נדונה תביעה למתן פסק-דין הצהרתי וצו מניעה קבוע.

התובע הלין על ההחלטה של הנתבע {להלן: "הבנק"} לסגור את חשבונו.
התובע טען כי הפעילות המתבצעת בחשבון, אולי מכונה על-ידי הבנק "פריטת שיקים", אלא שפריטה שכזו זהה במהותה לפעולה של "ניכיון שיקים", וניכיון שיקים הינה פעולה מותרת בהתאם לתנאי החשבון ובהתאם לתעודת הרישום של העסק.

התובע טען כי הבנק לא הראה כי הפעילות המתבצעת בחשבון, המכונה "פריטת שיקים", מקימה חשד ככל שעסקינן במטרותיו של חוק איסור הלבנת הון, ולכן לא דבק כל חשד לאי-חוקיות בפעילות המתבצעת בחשבון ואין כל מקום להגביל את התובע בפעילות שכזו.

הבנק סבר כי מן הראוי לדחות את התביעה ולאפשר את סגירת החשבון.

הבנק טען כי הפעילות שהתבצעה בחשבון, אותה כינה "פריטת שיקים", הקימה חשד לעבירות מכוח חוק איסור הלבנת הון ובהתאם להוראות החוק הבנק מחוייב לדווח על פעילות שכזו ולפעול לעצירתה, על דרך של סגירת החשבון.

בית-המשפט פסק כי הבנק רשאי לסרב לתת לתובע שירות של ניהול חשבון, כל עוד המדובר ב"סירוב סביר".

בית-המשפט קבע כי בהתייחס להחלטות של בנק בכל הנוגע לסגירת חשבון המתנהל אצלו, על הבנק מוטלת חובה לבחון את מכלול הנסיבות הרלבנטיות.
מכאן, יש לבחון האם בנסיבות של המקרה הנדון באופן פרטני, סירוב הבנק היה סביר, שמא בלתי-סביר, וזאת בהתייחס לתקופה שעובר להודעת הסגירה.

בנובמבר 2015 התבקשו התובע וחלאחלה לחתום על התחייבות, הכוללת הצהרה לפיה לא תתבצע כל פעילות פריטת שיקים בחשבון.

הוסכם כי התובע וחלאחלה חתמו על ההתחייבות, וכי לאחר החתימה - המשיכו בפעילות כפי שהיתה עובר לחתימה.

בית-המשפט סבר כי היות ובאותה נקודת זמן לא היה מקום לאיסור כללי לגבי פעולות של פריטת שיקים, לא היה מקום להחתים את התובע ואת חלאחלה על ההתחייבות.

נכון לאותה נקודת זמן, ההתחייבות כללה תנאי בלתי-סביר, והסירוב של הבנק להמשיך ולהעניק שירות לתובע אם לא ימלא את אותו התנאי, הינו סירוב בלתי-סביר - בניגוד לסעיף 2 לחוק הבנקאות.

בית-המשפט הגיע למסקנה כי התוצאה היא שיש לקבל את התביעה בחלקה ולהורות כי הודעת הסגירה מבוטלת וכי ההתחייבות אשר עליה הוא חתם אינה מחייבת אותו, בנוסח הקיים.

עם-זאת, בית-המשפט קבע כי אין לקבל את הדרישה להורות כי הבנק יהא מנוע מלסגור את החשבון בעתיד או את הדרישה להורות שהתובע יכול מעתה ואילך לבצע בחשבון כל פעילות שעולה על דעתו.

19. שיקולי מדיניות מחייבים את חיזוק המשמעות שיש לתת לשיק משורטט
ב- תא"מ (קר') 1920-10-11 {דוד אביגדור ניהול בע"מ נ' כוכב-גרנות ביצוע פרוייקטים, פורסם באתר האינטרנט נבו (14.10.12)} בית-המשפט נדרש לשאלה האם חייבת הנתבעת בפירעון שיק משורטט "למוטב בלבד" שנמסר על ידה לנפרע על-פי השיק, לידיה של התובעת שאליה הוסב השיק על-ידי הנפרע חרף הגבלת הסחרות.

בית-המשפט דחה את התביעה ופסק כי יש לדחות את טענת התובעת כי היא אוחזת בשיק כשלוחה של הנפרע בלבד לצורך גביית השיק, בדומה לבנק.
בית-המשפט קבע כי כל המאפיינים של עסקת הניכיון מתקיימים בעסקה בה הועבר השיק נשוא התביעה לתובעת והם:

א. השובר שהנפיקה התובעת לנתבע נושא את הכותרת "שובר ניכיון/קבלה".

ב. הסכום ששילמה התובעת לנתבע כנגד מסירת השיקים לידיה היה נמוך משמעותית משווי השיקים שכן התובעת ניכתה עמלה בשיעור של למעלה מ-12% המשקפת את עלות הפירעון המוקדם של השיק ואת הסיכון של אי-גבייתו בהמשך.

התובעת ביקשה מהנתבעת במכתב הדרישה כי את סכום השיקים תשלם לחשבונה ולא לחשבון הנפרע.

בית-המשפט סבר כי קבלת תביעת התובעת כנגד המושך משמעה כי התובעת תזוכה בסכום העולה על סכום השיק, שכן היא שילמה בעת קבלת השיק סכום הפחות משוויו בשיעור של למעלה מ- 12% ואילו מהנתבעת היא תובעת את מלוא שוויו, מה שנראה כמופרך.

בית-המשפט מצא כי לא הוכח שהתובעת מורשית לעסוק בגביית שיקים עבור לקוחותיה.

ההיתר שניתן לתובעת הינו היתר לפעול כנותנת שירותי מטבע, ועל-פי הוראת סעיף 11ג לחוק איסור הלבנת הון, שמכוחו ניתן לה ההיתר והוצאה לה תעודת הרישום, לא ניתנה לה הרשאה ליתן ללקוחותיה שירותי גביית שיקים וספק באם שירות זה נכלל באיזה מהשירותים המנויים בסעיף זה.

עוד הוסיף בית-המשפט על האמור, כי יש בעובדה ששירותי גביית שיקים אינו נכלל ברשימת השירותים שרשאית התובעת לתת, כדי לחזק את המסקנה שהעסקה בינה לבין הנפרע היתה עסקת ניכיון שיקים ולא מסירת שיקים לגבייה כטענתה.

התובעת לא הצליחה להוכיח, כי היא אוחזת בשיק כשלוח לגבייה, וכל הנסיבות הצביעו על כך שהיא ביצעה עסקת ניכיון בשיק שלא ניתן לסחרו ולא ניתן לקנות בו זכות קניין, ומשכך, דחה בית-המשפט את תביעתה, וזאת ללא קשר לשאלה באם עומדת לנתבעת הגנה כנגד פירעון השיק לנפרע.

דווקא שיקולי מדיניות מחייבים את חיזוק המשמעות שיש לתת לשיק משורטט בתנאים שנקבעו ב- ע"א 1560/90 {משה ציטיאט נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (28.12.94)}.

למושך השיק עומדת הזכות להתנגד לפירעון השיק בדרך הסותרת את הגבלת סחרותו. האינטרסים של המושך בהגבלת הסחרות יכולים להיות מגוונים, ויש להיזהר מעקיפת ההגבלה בדרך בה מבקשת התובעת.

20. דיווח על פעולות הנחזות כבלתי-רגילות
ב- עש"א (בי"ש) 8646-04-11 {חברת פ.א.י שילת יזמות בע"מ נ' אסף נחמני, יו"ר הוועדה לעיצום כספי, פורסם באתר האינטרנט נבו (05.08.12)} נדונה סוגיה בה המערערת - חברה שעוסקת בניכיון שיקים, הגישה ערעור שעניינו החלטת ועדה להטלת עיצום כספי הפועלת מכח החוק, להטיל על המערערת - נותן שירותי מטבע - עיצום כספי בגין הפרות של חובות הדיווח המוטלות עליו.

במוקד הערעור עמדה שאלת פרשנותה של הוראת סעיף 6(ב) לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע) {להלן: "הצו"}, לפיה קמה לנותן שירותי מטבע חובה לדווח על פעולות "הנחזות בעיניו כבלתי-רגילות".

המערערת טענה בנוגע להפרות הנטענות של הוראת ס' 6(ב) לצו שנטענו כנגדה לעניין חובת הדיווח בגין פעולות בלתי-רגילות , כי המבחן הקבוע בסעיף הוא מבחן סובייקטיבי.

חובת הדיווח חלה רק על פעולות "הנחזות בעיניו" של נותן השירות כ"בלתי-רגילות" בהתאם לשיקול-דעתו, ניסיונו והבנתו את התחום, וכי תנאי לחובת הדיווח הוא שהעסקאות ייראו בעיניה של המערערת - ולא בעיני הוועדה - כפעולות בלתי-רגילות.

כן טענה המערערת כי מסקנות הוועדה נבעו מחוסר בקיאותם של חבריה בפעילותם של נותני שירותי מטבע; כי הנסיבות שנזכרו על-ידי הוועדה הן נסיבות שכיחות בפעילות העסקית של מי שעוסקים בניכיון שיקים, שיש להן היגיון כלכלי ועסקי ואין בהן כדי להוות אינדיקציה לכך שמדובר בפעולות בלתי-רגילות או בפעולות שמטרתן למנוע דיווח.

בית-המשפט קיבל את הערעור בחלקו ופסק כי סעיף 6(ב) לצו מטיל חובת דיווח על פעולות "הנחזות בעיניו" של נותן שירותי המטבע כפעולות "בלתי-רגילות".

לצד חובת הדיווח הכללית על פעולות בלתי-רגילות כאמור פורטו בסיפא של הוראת סעיף 6(ב) לצו מאפיינים מסויימים שבהתקיימם "יכול שיראו" פעילות של מבקש השירות כפעולה בלתי-רגילה.
לשונה של הוראת סעיף 6(ב) לצו נותני שירותי המטבע מצווה על נותן שירותי המטבע לדווח לרשות המוסמכת על פעולות של מבקש שירות "הנחזות בעיניו" כ"בלתי-רגילות".

במילים אחרות, חובת הדיווח מכוח הוראת סעיף 6(ב) לצו קמה ביחס לפעולה שנותן שירותי המטבע ראה אותה כפעולה בלתי-רגילה.

זאת בשונה מחובת הדיווח הקבועה בסעיף 6(א) לצו הנגזרת מפרמטרים טכניים, אובייקטיבים וברורים.

לשונה של הוראת סעיף 6(ב) לצו מכוונת בבירור לאמת-מידה סובייקטיבית.

המילים "נחזות בעיניו" משמיעות מתוכן כי תנאי לחובת הדיווח מכוח הוראת סעיף 6(ב) לצו הוא כי נותן שירותי המטבע ראה - מבחינה סובייקטיבית - בפעולה כפעולה בלתי-רגילה, כי הפעולה נחזתה בעיניו כפעולה בלתי-רגילה.

בית-המשפט הוסיף על האמור, כי הסייג וההבהרה לפיהם נותן שירותי המטבע אינו נדרש להציג שאלות ולערוך בירור - תומך אף הוא בכך שפרשנותה הלשונית הפשוטה של ההוראה מכוונת לאמת-מידה סובייקטיבית. צו נותני שירותי מטבע, בנוסחו הקיים, קובע אמת-מידה סובייקטיבית.

בית-המשפט ציין כי חובת הדיווח על פעולות רגילות איננה תלויה בנותן שירותי המטבע ואיננה מסורה לשיקול-דעתו. היא נגזרת, כאמור לעיל, ממאפיינים אובייקטיביים ברורים: סוג הפעולה או השירות הניתנים והיקפם הכספי. היא נועדה להבטיח דיווח מקיף וגורף שיאפשר לבדוק כל פעולה כאמור ולהעביר אותה במסננת מנגנון הפיקוח.

חובת הדיווח על פעולות בלתי-רגילות נועדה להרחיב את מעגל הדיווח ולהקים מסלול דיווח שאינו נגזר מפרמטרים "טכניים" של הפעולה אלא מפרמטריים מהותיים ואיכותיים.

חובה זו באה להעלות ברשת הדיווח פעולות בלתי-רגילות, ובאופן שימקד את הזרקור של רשות האכיפה לפעולות שיכולות להדליק נורת אזהרה בקשר לפעילות הלבנת הון.

בהקשר זה מטיל הצו על נותן שירותי המטבע את תפקיד שומר הסף. הוא מחייב אותו להיות ערני ולהפעיל שיקול-דעת על-מנת לזהות פעולות בלתי-רגילות המתבצעות על-ידי לקוחותיו ולדווח עליהן.
בית-המשפט הבהיר כי ככל שמחוקק המשנה סבור כי יש להחיל בנדון אמת-מידה אובייקטיבית, וכי באמצעות אמת-מידה כאמור יוכל להגשים באופן טוב יותר את תכלית החקיקה, מן הראוי לעשות כן על דרך של תיקון הצו מכאן ולהבא ולא על דרך של פרשנות.

אשר-על-כן, בית-המשפט מצא כי בנסיבות העניין, יש לנקוט משנה זהירות בטרם אימוצה של פרשנות שאינה עולה בקנה אחד עם לשון דבר החקיקה ויש להעדיף את אותה פרשנות שיש בה כדי להקל עם המפר.

התוצאה הפרשנית המתחייבת היא כי אמת-המידה הקובעת באשר לחובת הדיווח על פעולות בלתי-רגילות היא אמת-מידה סובייקטיבית.

על התקיימותו של יסוד סובייקטיבי ניתן ללמוד הן על יסוד ראיות ישירות - למשל, מפי המפר עצמו - והן על יסוד ראיות נסיבתיות.

על-ידיעתו של אדם ניתן ללמוד לא רק מתוך הראיות הישירות, אלא גם מתוך הנסיבות הכוללות של העניין העשויות ליצור הנחה בדבר אותה ידיעה.

עם-זאת, היעדרה של ראיה ישירה כאמור, אין בה כדי לסכל אפשרות להסיק מסקנות בדבר התקיימותו של היסוד הסובייקטיבי - הלך הנפש - על יסוד ראיות נסיבתיות.

מכלול הנסיבות והעובדות יכול ללמד, על יסוד ההיגיון, השכל הישר וניסיון החיים גם על הידיעה או התפיסה הסובייקטיבית ולהניח בסיס למסקנה בדבר התקיימותו של היסוד הסובייקטיבי במקרה הקונקרטי.

דרך נפוצה ופשוטה לשיבוש חובת הדיווח על תנועות כספים ולהערמה על המערכת היא בביצוע מהלך הקרוי הבניה.

המושג הבניה משמיע אותנו פיצול הפקדת כספים להפקדות מספר על דרך זו שבכל הפקדה מופקד סכום כסף הנמוך מן הסכום החייב בדיווח. ללא ההבניה היה הסכום הכולל חייב בדיווח, וההבניה מביאה לפיצול הסכום לסכומים קטנים הפטורים מדיווח.

נוכח תכליתו של החוק ומרכזיותו של מערך הדיווח כתשתית בלתה אין במאבק בהלבנת ההון, פרשנותו הנכונה של צו נותני שירותי המטבע היא, כי דיווח על פעולה רגילה מכוח סעיף 6(א) לצו אינו פוטר את נותן שירותי המטבע מחובתו לדווח על הפעולה כבלתי-רגילה, כאשר מתקיימים בה התנאים הקבועים בסעיף 6(ב) לצו.

בית-המשפט קבע כי בנסיבות העניין הונחה בפני הוועדה תשתית ראייתית מספקת - אם לא למעלה מזאת - לכך שפעולות מבקשי השירות נחזו בעיני המערערת כבלתי-רגילות, ומשאלה לא דווחו כאמור, כי המערערת הפרה את חובתה לפי סעיף 6(ב) לצו.

עצם ביצוען של שלוש עסקאות נפרדות עבור שלושה מקבלי שירות שונים, אף אם בסמיכות זמנים, ואף אם סכומה של כל אחת מהעסקאות הנפרדות נופל מרף הדיווח בעוד שסכומן הכולל של העסקאות עולה על רף הדיווח, אין בה כשלעצמה ולכתחילה, כדי להקים הנחה או בסיס למסקנה כי מדובר בפעולה בלתי-רגילה או כי הפעולה נחזתה ככזו על-ידי נותן שירותי המטבע - המערערת.

שונה המצב מרגע שהפכו הדברים לדפוס התנהלות קבוע, שחזר על עצמו שוב ושוב - עשרות רבות של פעמים.

מרגע שאירוע חד-פעמי, או שמספר אירועים בודדים הפכו לדפוס פעולה חוזר, בעל מאפיינים קבועים, במסגרתו נעשות בסמיכות זמנים גדולה עד מאוד {אפילו במצב של דקות ספורות ממש}, עסקאות נפרדות עבור אותם שלושה מקבלי שירות קבועים, כאשר במרבית המכרעת של המקרים סכומה של כל אחת מהעסקאות נופל מרף הדיווח בעוד שסכומן הכולל של העסקאות עולה על רף הדיווח, וכאשר בפועל במרבית המכרעת של המקרים לא נעשה דיווח בפועל - או אז משתנה התמונה.

סופו-של-יום, מצב דברים זה יש בו, על-סמך ניסיון החיים, ההיגיון והשכל הישר, כדי להקים בסיס למסקנה כי מדובר בפעולות בלתי-רגילות, שמטרתן לעקוף את חובת הדיווח, וכי כך נחזו גם בעיניה של המערערת.

21. חוקיות עסקת הניכיון
ב- ת"א (ת"א) 36665-07 {אופטימה י. מודלים כלכליים בע"מ נ' טאוב פנינה, פורסם באתר האינטרנט נבו (02.12.09)} נדונה סוגיה בה שיקים מעותדים של הנתבעת סוחרו אל התובעת במסגרת עסקת ניכיון שיקים בינה לבין הקבלן לו ניתנו השיקים על-ידי הנתבעת.

בלב המחלוקת עלתה שאלת החוקיות של עסקת הניכיון.

התובעת ביצעה עסקת ניכיון שקים, חרף העובדה כי אין ברשותה אישור ממשרד האוצר לביצוע עסקאות מסוג זה. התובעת טענה כי מדובר בעסקה חוקית שכן אין זה עיסוקה וביצעה את העסקה באופן חד-פעמי.

בית-משפט השלום דחה את התביעה ופסק כי בעניין הנדון, הקבלן קיבל לידיו שקים על-סך 156,000 ש"ח.

במקום להפקיד את הצ'קים למשמרת ביצע ניכיון אצל התובעת.

אשר-על-כן, עלה חשש כבד כי מטרתו של הקבלן בביצוע עסקת הניכיון אצל התובעת ולא אצל הבנק, היה לשם מניעת הדיווח לרשויות, חשש שבהחלט אמור היה להתעורר גם אצל התובעת - בבחינת גריעה מתום ליבה.

החשש התחדד נוכח העובדה שסמוך לאחר קבלת התמורה בגין השקים, "נעלם" הקבלן טרם השלמת הבניה.

בית-המשפט הדגיש כי המחוקק רואה חשיבות גדולה לדיווח של הגופים הפיננסים על הפעולות המנויות בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 {להלן: "החוק"}, בעניינו על ניכיון שיקים בסכום העולה על 50,000 ש"ח.

סעיף 1 לצו איסור הלבנת הון מגדיר "פעולה" כפעולה בודדת. מדובר בשלוש עסקאות אשר כל אחת מהן חייבת בדיווח.

בית-המשפט קבע כי מאחר והתובעת אינה רשומה כנותנת שרותי מטבע על-פי החוק, עלתה העסקה לכדי אי-חוקיות.

אי-החוקיות מחלחלת אל תוך העילה השטרית, זאת לאור ס' 28(ב) לפקודת השטרות.

סיכומו-של-דבר, בית-המשפט קבע כי משלא נסתרה טענת הנתבעת ומשהתקבלה גרסתה בדבר כשלון תמורה מלא, ומשהשיקים נגועים באי-חוקיות, והתובעת לא היתה תמת לב בביצוע עסקת הניכיון, הרי שהתובעת זכאית להיפרע מהנתבעת רק למקרה ותהיה אוחזת כשורה. משאינה עונה על דרישות פקודת השטרות לעניין אחיזה כשורה, דין תביעתה להידחות.

22. חיסיון מסמכי בנק -מדיניות הבנק ונוהליו לעניין הלבנת הון
ב- ת"א (ת"א) 27063-12-13 {MFX בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (26.11.14)} נדונה האם יש לתת מתן חיסיון למדיניות ונהלי הבנק בתחום איסור הלבנת הון?

במקרה דנן, נדונה סוגיה בה נדרש הבנק {להלן: "המשיב"} לגלות מסמכים המתארים את מדיניותו העסקית של הבנק בתחום מניעת הלבנת הון, וכן עקרונות הפעילות עם נש"ם.

המבקשים טענו כי הנחיות אלה של המשיב, שללו מהם אפשרותלתת שירותים לנותני שירותי מטבע אחרים, ובכך התקיים חיסול עסקי התובעת, וחוסר אפשרות שלה לבצע את עסקיה עד כדי ירידה מוחלטת בעסקיה.

המבקשים פנו למשיב וביקשו לשנות את ההנחיות אולם נציגי הבנק לא ראו לנכון לשנות הנחיות אלה.

המשיב טען כי המסמכים הנדרשים כוללים התייחסות מפורטת למדיניות הבנק בתחום איסור הלבנת הון ולניהול סיכוניו בתחום זה ויישומה של מדיניותו, לרבות ביחס ללקוחות נותני שירותי מטבע.

עוד הוסיף המשיב, כי חשיפת מדיניות איסור הלבנת הון של הבנק ועקרונות הפעילות עם נותני שירותי מטבע, ובכלל זה חשיפת מלוא הפרטים, הכללים, הנהלים וההנחיות הקשורים ביישום מדיניותו של הבנק וניהול סיכוניו בתחום איסור הלבנת הון, עומדת בסתירה לתכלית חוק איסור הלבנת הון ועלולה להביא להכשלת מטרותיו, שכן היא תחשוף את האמצעים בהם נוקט הבנק ליישום החובות המוטלות עליו כתאגיד בנקאי, העומד בחזית המאבק למניעת הלבנת הון.

אשר-על-כן, הבנק טען כי פירוש לשונם של סעיפי הסודיות בחוק איסור הלבנת הון, גם על רקע תכלית חוק איסור הלבנת הון, מובילה אף היא למסקנה כי הוראות הסודיות האמורות חלות על המסמכים נשוא הבקשה {ראה גם חוק איסור הלבנת הון סעיפים7, 7(ג), 31(ג)}.

בית-המשפט סבר כי לפי טענת המשיב, עובדה זו לא הצדיקה מתן חיסיון למדיניות ונהלי הבנק בתחום איסור הלבנת הון, מקום שהמחוקק לא ראה לנכון לעשות כן.
עוד הוסיף בית-המשפט, כי לפי ההוראות הקבועות בחוק איסור הלבנת הון ובצו המיושמות על-ידי התאגידים הבנקאיים, גלומה פגיעה קשה בזכות לפרטיות של לקוחות התאגידים הבנקאיים המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ובחופש העיסוק של לקוחות אלה זכות המעוגנת בחוק יסוד: חופש העיסוק.

במקום שפגיעה כאמור נקבעה בחוק ונועדה לתכלית ראויה יש להקפיד שהפגיעה לא תעלה על הנדרש.

אשר-על-כן, בית-המשפט סבר כי כל לקוח של תאגיד בנקאי זכאי לדעת על-פי איזו מדיניות ואלה נהלים פועל הבנק ליישום הוראות חוק איסור הלבנת הון והצו, כדי שיהיה בכוחו לבקר את פעילות הבנק ובמידת הצורך למנוע מהבנק פגיעה מיותרת בזכויותיו.

ולפיכך לא מצא בית-המשפט שיש מקום להרחיב את איסור הגילוי הקבוע בסעיף 12 לצו מעבר לדיווחים בהם עוסקים סעיף 9 לצו וסעיף 31 (ג) לחוק איסור הלבנת הון.

סיכומו-של-דבר, בית-המשפט קבע לבנק להמציא למבקשים, בתוך 20 ימים, העתק מצולם של המסמך המכונה "מדיניות עסקית של הבנק בתחום מניעת הלבנת הון" ושל המסמך המכונה "עקרונות הפעילות עם נש"ם.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

נותני שירותי מטבע (סעיפים 11א עד 11יב לחוק)