סגירת חשבון בנק - הפרת חקיקה למניעת מימון לטרור וצווים

ב- רע"א 5066/15 {עמותת אלמסרא נ' בנק הפועלים בע"מ - סניף אום אל פחם, תק-על 2015(3), 5681 (2015)} נדונה בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בה התקבלה באופן חלקי בקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיב לסגור את חשבון הבנק של המבקשת המנוהל בסניפו שבאום-אל-פאחם.

המשיב הודיע למבקשת כי בכוונתו לסגור את החשבון, בהתאם לדרישות חוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 {להלן: "חוק איסור מימון טרור"}, צו איסור הלבנת הון (חובת זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשס"א-2001 {להלן: "הצו"} והוראה 411 להוראות ניהול בנקאי תקין.

המבקשת השיגה על החלטת הבנק והודיעה לו כי לדידה מדובר בהחלטה בלתי-סבירה והיא עלולה להסב לה נזק רב. כמו-כן פנה חוסין בעל-פה אל סגן מנהל סניף הבנק, והציע לו כי המבקשת תחליף את מורשי החתימה שלה, כך שחוסיין לא ימנה עליהם. ברם, ההצעה האמורה לא התקבלה על דעתו של הבנק, וביום 04.06.15 הודיע למבקשת כי הוא עומד על סגירת החשבון.

ביום 09.06.15 הגישה המבקשת לבית-המשפט המחוזי תובענה על דרך של המרצת פתיחה, במסגרתה ביקשה להורות לבנק להימנע מסגירת החשבון. בד-בבד הגישה המבקשת גם בקשה לצו מניעה זמני במעמד צד אחד. בית-המשפט המחוזי החליט כי אין מקום למתן הצו במעמד צד אחד, וקבע את הבקשה לדיון במעמד הצדדים. בבקשה טענה המבקשת כי החלטת הבנק לסגור את החשבון מהווה סירוב בלתי-סביר לפתוח ולנהל חשבון בנקאי, ומנוגדת להוראות סעיפים 2(א)-2(ב) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981.

עוד נטען כי סגירת החשבון תסב למבקשת נזק כלכלי וחברתי כאחד, וזאת מאחר והחשבון מתנהל במשך שנים ארוכות, מספרו ידוע לכל הגופים והתורמים שיש למבקשת קשר עסקי עמם, וסגירתו תמנע את המשך הקשרים האמורים.

מנגד טען הבנק, כי בהיות חוסין בעל תפקיד בהתאגדות שהוכרזה כבלתי-מותרת, מוצדקת ההחלטה לסגור את החשבון, ומכל מקום עושה אותה להחלטה סבירה וככזו שבית-המשפט לא יתערב בה.

בהקשר זה הטעים הבנק כי חוק איסור מימון טרור והצו מטילים עליו חובות ואיסורים פליליים חמורים בתחום זה, וכי הוא אינו יכול להיות "בן ערובה" ומחוייב בהמשך תמיכה בפעילות העמותה, עם כל הסיכון המשתמע מכך, בין היתר גם לשמו הטוב.

בהתאם לכך טען הבנק כי סיכויי התובענה קלושים, וכי מכל מקום לא ייגרם למבקשת נזק שאינו ניתן לתיקון, שכן אין מניעה שתפעל באמצעות חשבון בבנק אחר. הבנק הדגיש כי הוא מוכן להקפאת החשבון, באופן שתתאפשר משיכת היתרה, ואולם הצעה זו לא היתה מקובלת על דעתה של המבקשת.

לאחר קיום דיון במעמד הצדדים נעתר בית-המשפט המחוזי באופן חלקי לבקשה לסעד זמני, וקבע כי הבנק לא יסגור את החשבון עד למתן פסק-דין בתובענה, ואולם כל עוד מתנהל ההליך יוקפא החשבון, ולא תתאפשר בו כל פעילות למעט משיכה חד-פעמית של היתרה המצויה בו.

בהחלטתו הטעים בית-המשפט כי באשר לסיכויי התובענה מדובר במצב בלתי-שגרתי, מאחר שעל המבקשת להוכיח עובדה שלילית, דהיינו שלא מתקיימות לגביה הנסיבות המצדיקות, לטענת הבנק, את סגירת החשבון, ומנגד, לכאורה מתהפך הנטל ועל הבנק לשכנע בסבירות החלטתו.

מכל מקום, קבע בית-המשפט כי בענייננו השיקול המטה את הכף הוא מאזן הנוחות. בהקשר זה, כך נקבע, טענת המבקשת לנזק בלתי-הפיך אינה משכנעת.

יחד-עם-זאת, קבע בית-המשפט, אישור סגירת החשבון בשלב זה יהפוך את הדיון בתובענה העיקרית לתיאורטי בלבד, ומפאת איזון האינטרסים מתחייבת התוצאה כי החשבון לא יסגר, אך לא תבוצע בו כל פעילות עד להכרעה בהליך.

מכאן הבקשה, בגדרה טוענת המבקשת כי שגה בית-המשפט כשהורה על הקפאת החשבון. לטענתה, הקפאת חשבון הבנק כמוה כסגירתו, שכן היא לא תוכל להמשיך ולפעול בחשבון בצורה כלשהי. המבקשת עומדת על דעתה כי סגירת החשבון תסב לה נזק חמור, וכי הדבר ימנע קבלת תרומות והמשך קיום קשרים עסקיים עם גופים שונים. לטענתה, בעקבות ההחלטה ייגרם נזק גם לעמותות ומוסדות ציבוריים נוספים הנתמכים על-ידי המבקשת, שכן היא לא תוכל להמשיך ולהעביר להם כספים.
המבקשת טוענת כי מאז פתיחת החשבון היא קיימה את כל ההוראות אשר חלות עליה במסגרת יחסיה עם הבנק, וכי אי-מתן הסעד הזמני שביקשה ירוקן למעשה את ההליך העיקרי מתוכנו.

בנוסף לכך טוענת המבקשת, כי מאז קבלת ההחלטה מושא הבקשה דנן, פנתה למספר בנקים לשם פתיחת חשבון, ואֵלו ביקשו פרק זמן כדי לבחון את הבקשה וטרם החזירו תשובה בעניין, למעט בנק אחד אשר הודיע כי ממילא אינו מנהל חשבונות בנקים לעמותות מסוגה של המבקשת.

בית-המשפט, קבע כי אין להיעתר לבקשה וזאת אף מבלי צורך בקבלת תגובתו של הבנק. בית-המשפט הסכים עם טעמיו של בית-המשפט המחוזי אשר עולה בקנה אחד עם עמדת הפסיקה.

ב- ה"פ (נצ') 43096-08-15 {עמותת אימעאר לפיתוח וצמיחה כלכלית ואח' נ' חברת דואר ישראל בע"מ, תק-מח 2015(3), 30356 (2015)} המבקשות הגישו תובענה על דרך של המרצת פתיחה, בה הן עתרו למתן פסק-דין הצהרתי המורה למשיבה, חברת בנק הדואר להימנע מלסגור שני חשבונות בנק המתנהלים אצלה.

בגדר התובענה הגישו המבקשות בקשה לצו עשה זמני במעמד צד אחד, שיורה למשיבה לפתוח מחדש את החשבונות המתנהלים על-שם המבקשות. בית-המשפט קבע:

"טענות הצדדים
4. לטענת המבקשות, למרות שניהלו את החשבונות ללא כל פעולה חריגה ו/או בלתי-חוקית ולמרות שהתנהלו בשקיפות ובשיתוף פעולה מלא, החליטה המשיבה לסגור את החשבונות, ללא מתן כל הודעה או, התראה סבירה על סגירת החשבונות למבקשות.
5. המבקשות מציינות בבקשתן ולמען גילוי נאות, כי הגישו תביעה דומה כנגד בנק הפועלים בע"מ בעקבות סגירת חשבונותיהם שם. לדידן, שם נימק הבנק את סגירת החשבונות בכך שאחד ממורשי החתימה באותם חשבונות, מר יוסף עוואודה, שימש בתור מורשה חתימה בעמותת אלאסראא לפיתוח החברה (להלן: "אלאסראא") ובמקביל היה מורשה חתימה במבקשות, כאשר אלאסראא העבירה כספים לעמותה שהוכרזה על-ידי משרד הביטחון כעמותה בלתי מותרת- עמותת "עימארת אלאקצא". לטענת המבקשות, כל ההעברות הכספיות שבוצעו לעמותת אלאקצא בוצעו בטרם זו הוכרזה על-ידי משרד הביטחון כהתאחדות בלתי מותרת. בתביעה דנן, כך לטענתן, להבדיל מהתביעה שם, מר עוואודה אינו מורשה חתימה בחשבונות נשוא תביעה זו והוא אף הודח מתפקידו במבקשות וזכות החתימה שלו בוטלה.
6. לטענתן, סגירת החשבונות מהווה פגיעה קשה ביותר במבקשות וגורמת להן נזקים כספיים עצומים, פוגעת במוניטין ובשמן הטוב.
7. עוד מוסיפות המבקשות, כי לא ניתן לראות במשיבה כמי שסגרה את החשבונות מטעם סביר כדרישת סעיף 2 לחוק הבנקאות, שכן החשבון מתנהל כדין וביתרת זכות. כן הוסיפו, כי הנטל להוכיח את סבירות הסירוב מוטל על התאגיד הבנקאי.
זאת ועוד, כך לטענתן, המשיבה כלל לא זימנה מי מנציגי המבקשות לשימוע כדין בטרם שהחליטה על צעד כה חמור.
8. לטענת המבקשות, מתן הסעד המבוקש הינו צודק וראוי, שכן מאזן הנוחות נוטה לטובתן כאשר אי מתן הסעד משמעו שיבוש חמור ביותר בעבודת המבקשות וסיכול כל פעילותיהן, לרבות קבלת כספים מתורמים, מימון פעולותיהן השוטפות, ובכלל זה תשלום משכורות וכן ביצוע תשלומי החובה המוטלים עליהן על-פי דין.
9. מנגד טענה המשיבה, כי בהיות מר יוסף עואודה משמש כמורשה חתימה מטעמן של המבקשות ו/או מנהל ו/או משמש בכל תפקיד אחר במבקשות ומשאלה העבירו כספים רבים להתאחדות "איעמאר אלאקצא" ולעמותות נוספות, אשר הוכרזו על-ידי ממשלת ישראל כהתארגנות בלתי מותרת המשתפת פעולה עם ארגון החמאס, מוצדקת ההחלטה לסגור להן את חשבונות הבנק.
10. לדידה של המשיבה, אין כל נפקות לשאלות האם ההכרזה על התארגנות כבלתי-חוקית קדמה להעברת הכספים להתאחדות "איעמאר אלאקצא" והאם מר יוסף עוואודה משמש עדיין בכל תפקיד במבקשות, אם לאו, שכן משעה שהתחוור למשיבה, כי המבקשות העבירו כספים להתארגנות בלתי-חוקית, הרי שדי היה בכך כדי לעורר חשש ממשי, כי הפעילות בחשבונות אינה תקינה ונועדה להעביר כספים לפעילות בלתי-חוקית ולהביא לכך שהמשיבה תסגור את החשבונות.
11. בהקשר זה הטעימה המשיבה, כי חוק איסור מימון טרור והצו (סעיף 2 לצו לאיסור הלבנת הון (חובת זיהוי, דיווח וניהול רישומים של בנק הדואר למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"א-2011) מטילים עליה חובות ואיסורים פליליים חמורים בתחום זה, כך שנוכח החשש הממשי אשר התעורר אצל המשיבה, לאחר שנודע לה על ההליך שבין המבקשות לבין בנק הפועלים, הרי שלא זו בלבד שהיתה רשאית לסגור את החשבונות, אלא שהיא היתה מחוייבת לעשות כן.
12. לדבריה, דברים אלה מקבלים משנה תוקף לנוכח התנהלותן של המבקשות שעה, שהצהירו בפתיחת החשבונות אצלה, כי הן לא סרבו לקבל שירותים בתאגיד בנקאי כלשהו מסיבות הקשורות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, הצהרה שהתבררה כהצהרת כזב.
13. בהתאם לכך טענה המשיבה, כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת דחיית הבקשה, שכן ההלכה בנוגע לצו עשה זמני קובעת, כי אך במקרים חריגים וקיצוניים הוא יינתן, היעתרות למתן הצו כמוה כהיעתרות לסעד העיקרי, נזקן של המבקשות ניתן לפיצוי ובאפשרותן להמשיך ולפעול, ללא חשבון בנק או, בכל דרך אחרת.
14. לאחר דיון הגישה המשיבה שתי הודעות הבהרה באשר למעורבותו של מר יוסף עוואודה אצל המבקשות ואפשרתי למבקשות להגיב על כך...
דיון
16. לאחר עיון בכתבי הטענות, שמיעת הצדדים בדיון לפניי וכן בהודעות שהוגשו מטעם הצדדים לאחר הדיון הגעתי לכלל מסקנה, כי מאזן הנוחות נוטה בברור לדחיית הבקשה...
18. לפיכך, השאלה המרכזית הטעונה הכרעה היא - האם היה למשיבה יסוד סביר להניח שהמבקשות מבצעות בחשבונן פעולות הקשורות במימון טרור במועד בו החליטה על סגירת החשבונות והאם פעלה בדרך נכונה, או שמא שנפל פגם בהתנהגותה...
21. הגם שמן הראוי היה שהמשיבה תיתן למבקשות זמן סביר טרם סגירת החשבונות כפי שנעשה בעניין בנק הפועלים, עת נשלחה למבקשות התראה לפיה, בכוונת הבנק לסגור את החשבון תוך 30 ימים מתאריך המכתב, הרי שבעניינו, נוכח ההצהרה הלא נכונה של המבקשות בטופס "הכר לקוח עסקי" תחת השאלה "האם סורבת לקבל שירותים בתאגיד בנקאי כלשהו" קמה למשיבה הזכות לבטל את ההסכם בין הצדדים ביטול מיידי ולסגור את החשבונות לאלתר זאת כאמור בסעיף 15(א) להוראות הבקשה לפתיחת חשבון סילוקים תחת הכותרת "סגירת חשבון" הקובע כדלקמן...
22. הנה-כי-כן, משהגיע למשיבה מידע לפיו, ארבעה ימים בלבד לאחר החלטת בית-המשפט בעניין בנק הפועלים, פתחו המבקשות חשבונות בנק אצלה, מבלי לדווח לה דבר אודות ההחלטה שמנעה מהן לנהל חשבון בבנק אחר ותוך הצהרת כזב לפיה, לא סורבו לנהל חשבון בתאגיד בנקאי אחר, הרי שהיה במידע זה בכדי לעורר אצל המשיבה חשש ממשי, כי הפעילות בחשבונות המבקשות אינה תקינה ויש בה בכדי להצדיק את סגירת החשבונות באופן מיידי . זאת גם ללא קשר לשאלה, האם אכן בוצעו העברות כספים מחשבונות הבנק אצל המשיבה לעמותות אשר הוכרזו על-ידי ממשלת ישראל כהתארגנות בלתי מותרת והאם מר יוסף עוואדה משמש עדין בתפקיד כלשהו אצל המבקשות אם לאו.
23. בשלב זה, די בנימוק זה בכדי לקבוע, כי המשיבה עמדה בנטל להראות את סבירות החלטתה לסגור את החשבון ומשכך הבקשה נדחית..."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

סגירת חשבון בנק - הפרת חקיקה למניעת מימון לטרור וצווים