חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (עילות, סעדים, אכיפה פלילית ומינהלית)
הפרקים שבספר:
- הלבנת הון - הגדרה ותכלית
- החילוט - כללי
- הליך אכיפה מינהלי או הליך הפלילי - מגמות ושיקולים
- ההגנות החלות במשפט הפלילי אינן חלות בהליך המינהלי
- התערבות בית-המשפט בשיקול-דעתן של רשויות האכיפה
- אכיפה בררנית
- חוק החברות, התשנ"ט-1999 - חובות נושאי משרה
- מבוא
- פרשנות
- עבירת מקור (סעיף 2 לחוק)
- איסור הלבנת הון (סעיף 3 לחוק)
- איסור עשיית פעולה ברכוש אסור (סעיף 4 לחוק)
- הוכחת ידיעה (סעיף 5 לחוק)
- סייג לאחריות פלילית (סעיף 6 לחוק)
- הטלת חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים (סעיפים 7 עד 8ב לחוק)
- חובת דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל והיציאה ממנה (סעיפים 9 עד 11 לחוק)
- נותני שירותי מטבע (סעיפים 11א עד 11יב לחוק)
- מפקחים וסמכויותיהם (סעיפים 11יג עד 11טו לחוק)
- עיצום כספי (סעיפים 12 עד 20 לחוק)
- הוראות חילוט (סעיפים 21 עד 23 לחוק)
- פטור מאחריות וסמכויות עזר (סעיפים 24 עד 27 לחוק)
- מאגר המידע, הרשות המוסמכת, העברת מידע ושמירתו (סעיפים 28 עד 31ג לחוק)
- הוראות שונות (סעיפים 32 עד 36 לחוק)
- תיקוני חקיקה (סעיפים 37 עד 39 לחוק)
- ממונה אכיפה וציות
- תאגידים בנקאיים
- חברות ציבוריות ותאגידים מדווחים (ניהול תיקים, קרנות נאמנות, חיתום, יועצים בבנקים)
- גופים מוסדיים (ביטוח וקופות גמל)
- הפסקת כהונת ממונה על האכיפה
- ממשקי ממונה אכיפה - הנהלת הארגון
- תכנית אכיפה פנימית
- אחריות מנכ"ל ונושאי משרה
- מעצר בעבירות הלבנת הון
- הענישה בעבירות הלבנת הון
- סעיפים 34-32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), התשכ"ט-1969
- חילוט לפי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש) - כללי
- סמכות בית-המשפט כיצד לנהוג בנכס התפוס והאחריות על הנכס התפוס
- סעיפים 39 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), התשכ"ט-1969
- חילוט לפי פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) - הדין
- חילוט חובה (סעיף 35 לפקודת הסמים)
- חילוט רכוש בהליך הפלילי (סעיף 36א לפקודת הסמים), חילוט רכוש בהליך אזרחי (סעיף 36ב לפקודת הסמים)
- חילוט זמני (סעיף 36ו לפקודת הסמים)
- חוק למניעת מימון טרור והלבנת הון - מבוא
- חוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005, צווים ותקנות
- הגבלה על עיסוק כעורך-דין - עבירות על חוק לאיסור מימון טרור
- סגירת חשבון בנק - הפרת חקיקה למניעת מימון לטרור וצווים
- הארכת מעצר - מסוכנות - חלופת מעצר
- הסרת חיסיון לפי סעיף 44 לפקודת הראיות
- חוק מס ערך מוסף - הדין
- הסוואת מקור הרכוש האסור, זהות בעלי הזכויות וכיוצא באלה
- סמכות תפיסה וחילוט מכוח פקודת המכס - הדין
- מקור הסמכות לתפיסה - סעיף 188 לפקודה
- סמכות חילוט מכוח פקודת העיריות - הדין
- רשות מקומית רשאית היתה לנקוט בהליכי גביה לפי פקודת העיריות, אולם אין באפשרותה לחלט את הכספים שעוקלו, ללא הליך נוסף
הסוואת מקור הרכוש האסור, זהות בעלי הזכויות וכיוצא באלה
ב- בש"פ 4068/15 {איתן מלכה נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (22.06.15)} נדון שימוש ברכוש אסור העולה בכדי הלבנת הון. במקרה דנן, הוגש נגד העורר כתב אישום המייחס לו מעורבות בפרשה רחבת היקף של הנפקת חשבוניות פיקטיביות יחד עם שניים נוספים. העורר הואשם בעבירות מס, הלבנת הון ובעבירות נוספות.אישום זה מתמקד בתמורה הכספית שהתקבלה עבור החשבוניות הפיקטיביות שהונפקו במסגרת האישום הראשון ובפעולות אסורות שנעשו לכאורה בתמורה זו.המדינה טענה כי העורר עשה שימוש בהמחאות שהן רכוש שמקורו בעבירה ולכן בבחינת "רכוש אסור" כמשמעותו בסעיף 3(א)(1) לחוק איסור הלבנת הון.
העורר במטרה להסוות את מקורו של הרכוש האסור, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו ואת הפעולות שבוצעו בו, ביצע פעולות הלבנת הון בעצמו או באמצעות בן אדם נוסף שפעל בהנחייתו {סוויסה}.
המדינה טענה כי פעולות אלו כללו פירעון המחאות שנרשמו כנגד חשבוניות לטובת מ.צ.ע.כ על-ידי העורר ואחרים אצל נותני שירותי מטבע שונים, כשכספי המזומן שהתקבלו הועברו לידי העורר או לידי גבאי {איש נוסף מטעמו}.
בנוסף המדינה טענה כי התקיימה החזקת חשבונות אצל נותני שירותי מטבע שנרשמו בכזב על-שם סוויסה שבהם הופקדו המחאות שהתקבלו מחברת "מ.צ.ע.כ מקרקעין והשקעות בע"מ" עבור החשבוניות הפיקטיביות, וכי על-אף שהרכוש האסור הוא כביכול תמורה בגין החשבוניות הפיקטיביות ונרשם כך בכרטסת הנהלת החשבונות של החברה, העורר העביר בעצמו או באמצעות סוויסה את ההמחאות לניכיון אצל נותני שירותי מטבע ותמורתן הועברה לעורר.
סך כל הפעולות שביצע העורר ברכוש האסור הגיעו לכדי 33,181,551 ש"ח.
בגין מעשים אלה יוחסו לעורר עבירות של עשיית פעולה ברכוש אסור במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, ועשיית פעולה ברכוש בידיעה שהוא רכוש אסור לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון.
העורר טען כי בנסיבות העניין המשך ניהול ההליך הפלילי נגדו הוא בבחינת אכיפה בררנית במידה המקימה לו טענת הגנה מן הצדק שראויה להתברר כבר בשלב המעצר, יסודה של הטענה היא במנהג השונה שנהגה המשיבה עמו להבדיל מהדרך שבה נהגה עם עד המדינה ועם מעורב נוסף בפרשה.
בית-המשפט החליט לדחות את הערר על ההחלטה בדבר מעצר העורר, אשר הואשם בעבירות מס, הלבנת הון ועוד במסגרת פרשה של הנפקת חשבוניות פיקטיביות, עד תום ההליכים.
בית-המשפט פסק כי קיימות ראיות לכאורה לחובת העורר, כי אין הצדקה בנסיבות העניין להכריע בטענה בדבר אכיפה בררנית כבר בשלב המעצר, וכי נוכח מסוכנות העורר, החשש להימלטותו ותסקיר המעצר השלילי אין מקום לשחרור העורר לחלופת מעצר.

