חוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005, צווים ותקנות

1. חוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005
חוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 קובע כדלקמן:

"1. הגדרות (תיקון התשע"ב (מס' 2))
בחוק זה:
"אדם שהוא פעיל טרור" - אחד מאלה:
(1) אדם שהוא פעיל בביצוע מעשה טרור או מסייע או משדל לביצוע מעשה טרור;
(2) אדם הנוטל חלק פעיל בארגון טרור מוכרז;
"ארגון טרור" - חבר בני אדם שפועל לביצוע מעשה טרור או במטרה לאפשר או לקדם ביצוע מעשה טרור; לעניין זה אין נפקא מינה:
(1) אם חברי הארגון יודעים את זהות החברים האחרים אם לאו;
(2) אם הרכב חברי הארגון קבוע או משתנה;
(3) אם הארגון מבצע גם פעילות חוקית ואם הוא פועל גם למטרות חוקיות;
"ארגון טרור מוכרז" - כל אחד מאלה:
(1) חבר בני אדם שועדת השרים הכריזה עליו שהוא ארגון טרור לפי סעיף 2;
(2) חבר בני אדם שהממשלה הכריזה עליו שהוא ארגון טרוריסטי לפי סעיף 8 לפקודת מניעת טרור, לרבות חבר בני אדם שהממשלה הכריזה עליו כאמור לפני תחילתו של חוק זה;
(3) חבר בני אדם ששר הביטחון הכריז עליו שהוא התאחדות בלתי מותרת לפי תקנה 84(1)(ב) לתקנות ההגנה (שעת חירום), לרבות חבר בני אדם ששר הביטחון הכריז עליו כאמור לפני תחילתו של חוק זה;
"ועדת שרים" - ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי כמשמעותה בסעיף 6 לחוק הממשלה, התשס"א-2001;
"חבר בני אדם" - בין שהוא מאוגד ובין שאינו מאוגד;
"חוק איסור הלבנת הון" - חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000;
"חוק העונשין" - חוק העונשין, התשל"ז-1977;
"מעשה המהווה עבירה" - לרבות מעשה שנעשה או שתוכנן להיעשות מחוץ לישראל, שדיני העונשין של מדינת ישראל אינם חלים לגביו, ובלבד שהמעשה מהווה עבירה הן לפי דיני מדינת ישראל והן לפי דיני המקום שבו נעשה המעשה או דיניה של המדינה שכלפיה, כלפי תושביה או כלפי אזרחיה כוון המעשה;
"מעשה טרור":
(א) מעשה המהווה עבירה או איום בעשיית מעשה המהווה עבירה אשר נעשה או תוכנן להיעשות כדי להשפיע על עניין מדיני, אידיאולוגי או דתי ומתקיימים בו כל אלה:
(1) הוא נעשה או תוכנן להיעשות במטרה לעורר פחד או בהלה בציבור או במטרה לכפות על ממשלה או רשות שלטונית אחרת, לרבות ממשלה או רשות שלטונית של מדינה זרה לעשות מעשה או להימנע מעשיית מעשה; לעניין פסקה זו - ראיה מראש, כאפשרות קרובה לוודאי, כי המעשה או האיום יעוררו פחד או בהלה בציבור כמוה כמטרה לעורר פחד או בהלה בציבור;
(2) המעשה שנעשה או שתוכנן או האיום היה בו:
(א) פגיעה ממשית בגופו של אדם או בחירותו, או העמדת אדם בסכנת מוות או בסכנת חבלה חמורה;
(ב) יצירת סיכון ממשי לבריאותו או לבטיחותו של הציבור;
(ג) פגיעה חמורה ברכוש;
(ד) שיבוש חמור של תשתיות, מערכות או שירותים חיוניים;
(ב) נעשה המעשה או האיום כאמור או תוכנן להיעשות תוך שימוש בנשק כהגדרתו בסעיף 144(ג)(1) ו- (3) לחוק העונשין, למעט חלק ואבזר, יראו אותו כמעשה טרור גם אם לא התקיים בו האמור בפסקה (1) של סעיף-קטן (א), ואם נעשה או תוכנן להיעשות תוך שימוש בנשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי, העלול לפי טיבו, לגרום לפגיעה ממשית המונית - גם אם לא התקיים בו האמור בפסקאות (1) ו- (2) לסעיף-קטן (א);
"פעולה ברכוש" - הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, וכן פעולה ברכוש שהיא גיוס, מסירה, קבלה, החזקה, המרה, פעולה בנקאית, השקעה, פעולה בניירות ערך או החזקה בהם, תיווך, מתן או קבלת אשראי, ייבוא, ייצוא או יצירת נאמנות, או ערבוב של רכוש טרור עם רכוש אחר גם אם אינו רכוש טרור;
"פקודת מניעת טרור" - פקודת מניעת טרור, התש"ח-1948;
"פקודת מעצר וחיפוש" - פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), התשכ"ט-1969;
"ציבור" - לרבות חלק מן הציבור, ציבור שאינו בישראל וציבור שאינו ישראלי;
"רכוש" - מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או שבא מרכוש כאמור או מרווחיו;
"רכוש הקשור לעבירה" - רכוש שנתקיים בו אחד מאלה:
(1) נעברה בו העבירה, שימש לביצוע העבירה, איפשר את ביצוע העבירה או יועד לביצוע העבירה;
(2) הושג במישרין או בעקיפין כשכר ביצוע העבירה, יועד להיות שכר ביצועה או הושג כתוצאה מביצועה;
"רכוש טרור" - כל אחד מאלה:
(1) רכוש של ארגון טרור או של ארגון טרור מוכרז, רכוש המשמש או המיועד לשמש את פעילותו או רכוש המאפשר את פעילותו;
(2) רכוש ששימש, איפשר או קידם ביצוע מעשה טרור, או רכוש שיועד או שהוא מיועד לאחר מאלה;
(3) רכוש שהושג כשכר או כתגמול בעד ביצוע מעשה טרור או כתוצאה מביצועו, או רכוש שיועד או שהוא מיועד להיות שכר או תגמול בעד ביצוע מעשה טרור, והכל במישרין או בעקיפין;
"תפיסה", לגבי רכוש שהוא זכות - לרבות איסור שימוש בזכות, הגבלת הזכות או התנייתה;
"תקנות ההגנה (שעת חירום)" - תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945.

2. הכרזה בישראל על אדם זר שהוא פעיל טרור או על ארגון זר שהוא ארגון טרור בשל קביעה מחוץ לישראל (תיקון התשע"ב (מס' 2))
(א) (1) נקבע מחוץ לישראל כי אדם זר הוא אדם שהוא פעיל טרור או כי חבר בני אדם זר הוא ארגון טרור והיה לועדת השרים יסוד סביר להניח כי אותו אדם זר הוא אדם שהוא פעיל טרור או כי אותו חבר בני אדם זר הוא ארגון טרור, רשאית היא, בכפוף להוראות סעיף-קטן (ד)(1), להכריז על אותו אדם שהוא פעיל טרור או על אותו חבר בני אדם שהוא ארגון טרור. לעניין פסקה זו, "נקבע מחוץ לישראל" - נקבע בידי גורם מוסמך של מדינה זרה בעקבות הליכים שננקטו בה לפי דיניה.
(1א) נקבע בידי מועצת הביטחון של האומות המאוחדות או בידי מי שהיא הסמיכה לכך כי אדם זר הוא אדם שהוא פעיל טרור או כי חבר בני אדם זר הוא ארגון טרור, רשאית ועדת השרים, בכפוף להוראות סעיף-קטן (ד)(1), להכריז על אותו אדם שהוא פעיל טרור או על אותו חבר בני אדם שהוא ארגון טרור.
(2) לעניין סעיף-קטן זה:
"נקבע מחוץ לישראל" - (בוטלה);
"זר" - לגבי אדם - אדם שאינו אזרח ישראלי וגם אינו תושב ישראל; לגבי חבר בני אדם - חבר בני אדם שמרכז עסקיו אינו בישראל ואם הוא תאגיד מתקיימים בו גם שני אלה: הוא אינו רשום בישראל והשליטה בו אינה בידי תושב ישראל;
"תושב ישראל" - לרבות אדם שמקום מגוריו הוא באזור, והוא אזרח ישראלי או שהוא זכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, ושאילו מקום מגוריו היה בישראל היה בגדר תושב ישראל;
"אזור" - כהגדרתו בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשל"ח-1977.
(ב) בבואה להפעיל את הסמכות לפי סעיף-קטן (א) לגבי אדם שהוא חבר בארגון טרור שהוכרז לפי סעיף-קטן (א) רשאית ועדת השרים לראות בחברותו בארגון כאמור ראיה לכאורה לכך שהוא אדם פעיל טרור.
(ג) הכריזה ועדת השרים על אדם או על חבר בני אדם לפי סעיף-קטן (א) ובוטלה קביעת המדינה הזרה או מועצת הביטחון כי אותו אדם הוא פעיל טרור או כי אותו חבר בני אדם הוא ארגון טרור, תבטל ועדת השרים את הכרזתה.
(ד) (1) ועדת השרים לא תכריז על חבר בני אדם כעל ארגון טרור לפי סעיף זה אם הכריזה הממשלה על אותו חבר בני אדם כארגון טרוריסטי לפי סעיף 8 לפקודת מניעת טרור או אם הכריז שר הביטחון על אותו חבר בני אדם כהתאחדות בלתי מותרת לפי תקנה 84(1)(ב) לתקנות ההגנה (שעת חירום), בין לפני תחילתו של חוק זה ובין לאחריו.
(2) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות הממשלה להכריז על חבר בני אדם כארגון טרוריסטי לפי סעיף 8 לפקודת מניעת טרור או מסמכות שר הביטחון להכריז על חבר בני אדם כהתאחדות בלתי מותרת לפי תקנה 84(1)(ב) לתקנות ההגנה (שעת חירום) גם אחרי הכרזה לפי סעיף זה.

3. הוועדה המייעצת
(א) הממשלה תמנה ועדה מייעצת בת שלושה חברים, שהם: שופט בדימוס של בית-המשפט המחוזי או של בית-המשפט העליון והוא יהיה היושב ראש, ואדם בעל רקע ביטחוני הולם, שניהם לפי הצעת שר הביטחון ושר המשפטים, וחבר נוסף שהוא משפטן לפי הצעת היועץ המשפטי לממשלה (בחוק זה: "הוועדה המייעצת").
(ב) הוועדה המייעצת תמליץ לוועדת השרים לגבי בקשה לביטול כאמור בסעיף 4, והיא רשאית לייעץ לוועדת השרים בכל עניין שהיא הביאה לפניה והנוגע לסמכויותיה לפי חוק זה.

4. בקשה לביטול הכרזה והדיון בה
(א) מי שהוכרז עליו לפי סעיף 2 שהוא ארגון טרור או שהוא אדם פעיל טרור וכן מי שנפגע במישרין מהכרזה כאמור, רשאי להגיש בקשה לביטול ההכרזה לוועדה המייעצת, וכן להגיש בקשה נוספת אם התגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות (בחוק זה: "בקשה לביטול").
(ב) לא יזדקק בית-משפט, בהליך לפי חוק זה, לרבות בהליך פלילי שענינו בירור אישום בשל עבירה לפי חוק זה, לטענה שענינה בטלותה של ההכרזה שניתנה לפי סעיף 2.
(ג) הוועדה המייעצת תדון בבקשה לביטול ותביא את המלצתה לפני ועדת השרים, לאחר שנתנה למבקש הזדמנות להביא את טענותיו לפניה; מצאה הוועדה המייעצת שלא מתקיימים התנאים להכרזה לפי סעיף 2(א) תמליץ לוועדת השרים לבטל את ההכרזה.
(ד) ועדת השרים תדון בהמלצת הוועדה המייעצת, ותיתן את החלטתה בתוך מועד שייקבע.

5. ביקורת תקופתית
הוועדה המייעצת תקיים, אחת לארבע שנים, ביקורת תקופתית על הכרזה לפי סעיף 2, ותבחן אם השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות ואם התנאים להכרזה לפי חוק זה עדיין מתקיימים; סברה הוועדה המייעצת כי יש מקום לדון מחדש בהכרזה, תביא את המלצותיה לפני ועדת השרים שתדון בהמלצות ותיתן את החלטתה בתוך מועד שייקבע; הביקורת התקופתית הראשונה תהיה בתום ארבע שנים ממועד פרסום ההכרזה לפי סעיף 2.

6. ביטול הכרזה
(א) ועדת השרים רשאית, ביזמתה או על-פי המלצת הוועדה המייעצת כאמור בסעיפים 4 ו- 5, לבטל הכרזה שנתנה לפי הוראות סעיף 2.
(ב) בהחלטה על ביטול הכרזה לפי סעיף זה תקבע ועדת השרים את מועד תחילתו של הביטול.

7. פרסום
(א) הודעה על הכרזה לפי סעיף 2 או על ביטול הכרזה לפי סעיף 4, תפורסם ברשומות.
(ב) שר המשפטים רשאי לקבוע דרכים נוספות להביא את דבר ההכרזה או הביטול, לפי העניין, לידיעת הציבור.

8. איסור פעולה ברכוש למטרות טרור
(א) העושה פעולה ברכוש במטרה לאפשר, לקדם או לממן ביצוע של מעשה טרור, או לתגמל בעבור ביצוע של מעשה טרור או במטרה לאפשר, לקדם או לממן פעילות של ארגון טרור מוכרז או של ארגון טרור, דינו - מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ב) לעניין סעיף-קטן (א):
(1) די שיוכח כי הפעולה נעשתה לאחת המטרות המפורטות בו אף אם לא יוכח לאיזו מטרה מביניהן;
(2) "במטרה" - לרבות תוך ראיה מראש לפחות את אחת האפשרויות המפורטות בו כאפשרות קרובה לוודאי;
(3) "לתגמל בעבור ביצוע של מעשה טרור" - אף אם מקבל התגמול אינו מי שביצע את מעשה הטרור או התכוון לבצעו.

9. איסור פעולה ברכוש טרור (תיקון התשע"ב (מס' 2))
(א) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שבע שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:
(1) פעולה ברכוש שיש בה כדי לאפשר, לקדם או לממן ביצוע של מעשה טרור, או לתגמל בעבור ביצוע של מעשה טרור אף אם מקבל התגמול אינו מי שביצע את מעשה הטרור או התכוון לבצעו; לעניין פסקה זו די שיוכח כי עושה הפעולה היה מודע לכך שמתקיימת אחת האפשרויות האמורות אף אם לא יוכח איזו מביניהן;
(2) פעולה ברכוש טרור או ברכוש שהוא תמורתו הישירה, או הרווח הישיר מרכוש טרור; לעניין פסקה זו, "רכוש" - מקרקעין, מיטלטלין, כספים או זכויות;
(3) מעביר רכוש לארגון טרור מוכרז או לארגון טרור.
(ב) העושה פעולה ברכוש של אדם בהיותו מודע לכך שאותו אדם הוא פעיל טרור כאמור בפסקה (1) להגדרה "אדם שהוא פעיל טרור" או שקיימת לגביו או לגבי ארגון שהוא נוטל חלק פעיל בו הכרזה לפי סעיף 2, חזקה שעשה כן ביודעו שיש בפעולה כדי לאפשר, לקדם או לממן ביצוע של מעשה טרור, או לתגמל בעבור ביצוע של מעשה טרור, לפי העניין, אלא-אם-כן הביא ראיות לכך שלא ידע כאמור; התעורר ספק סביר שמא לא ידע והספק לא הוסר, יפעל הספק לטובתו.
(ג) (1) לעניין סעיף זה לא יראו אדם כמי שנמנע מלברר את טיב ההתנהגות או את דבר אפשרות קיום הנסיבות לעניין סעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין, אם התקיימו כל אלה:
(א) עיכוב הפעולה לצורך בירור טיב ההתנהגות או קיום הנסיבות לפי הוראות סעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין וכן לצורך דיווח לפני ביצוע הפעולה לפי הוראות סעיף 10, היה בו, בנסיבות העניין, כדי להכביד הכבדה של ממש על פעילותו העסקית;
(ב) בסמוך לאחר ביצוע הפעולה ברכוש דיווח על הפעולה ברכוש, לפי הוראות סעיף 10, ופעל לפי הנחיות המשטרה לגביה; השר לביטחון הפנים בהתייעצות עם שר המשפטים יקבע את המועד והדרך למתן הנחיות המשטרה.
(2) בפסקה (1), "ריווח על הפעולה ברכוש" ו"ופעל לפי הנחיות המשטרה" - לרבות מסירת הודעה לפי תקנה 84(2)(א) לתקנות ההגנה (שעת חירום) ופעולה גם לפי הוראות שניתנו לו לפי תקנה 84(2)(ב), (ג) ו- (ה) האמורה.
(ד) (1) הוראות סעיף זה לא יחולו על סוגי פעולות ברכוש או על פעולה מסויימת, אשר לעשייתן ניתן מראש היתר מאת שר האוצר בהתייעצות עם שר הביטחון והשר לביטחון הפנים.
(2) הודעה על מתן היתר לפי סעיף זה המיועד לציבור בלתי מסויים תפורסם ברשומות.
(3) שר האוצר רשאי לקבוע דרכים נוספות להביא את דבר מתן ההיתר לידיעת הציבור.

10. חובת דיווח על פעולה ברכוש (תיקון התשע"ב)
(א) התבקש אדם לעשות פעולה ברכוש במהלך עסקיו או במילוי תפקידו, או בנסיבות שבהן היתה לו אפשרות של ממש לביצוע הפעולה והיה לאותו אדם חשד סביר שמתקיים אחד מהמפורטים בפסקאות (1) או (2), או עשה אדם פעולה ברכוש, והיה לו במועד עשיית הפעולה או בתוך שישה חודשים מהמועד האמור, חשד סביר כאמור, ידווח על כך למשטרת ישראל ולעניין זה די שיוכח כי היה לו חשד סביר שמתקיים אחד מהמפורטים בפסקאות (1) או (2) אף אם לא יוכח איזה מביניהם:
(1) הרכוש הוא רכוש טרור כהגדרתו בפסקה (1) בהגדרה רכוש טרור או שהוא תמורתו הישירה או הרווח הישיר של רכוש טרור כאמור; לעניין פסקה זו, "רכוש" - מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות;
(2) יש בפעולה כדי לאפשר, לקדם או לממן ביצוע של מעשה טרור, או לתגמל בעבור ביצוע של מעשה טרור.
(ב) חלה על אדם חובת דיווח לפי הוראות סעיפים 7 או 8א לחוק איסור הלבנת הון רשאי הוא למסור את הדיווח לפי הוראות סעיף זה לרשות המוסמכת לפי סעיף 29 לחוק האמור.
(ג) דיווח כאמור בסעיף-קטן (א) יכלול כל מידע הידוע למדווח והנוגע לעניין, ויימסר סמוך ככל האפשר, בנסיבות העניין, למועד שבו היה לאותו אדם חשד סביר להניח כאמור באותו סעיף-קטן.
(ד) דרכי הדיווח והמועדים לפי סעיף זה יהיו בהתאם לדרכי הדיווח והמועדים שנקבעו לפי סעיפים 6(ב) (7)(ה) או 8א(ה) לחוק איסור הלבנת הון, אלא-אם-כן קבעו אחרת השרים האמורים באותם סעיפים, לאחר התייעצות כאמור באותם סעיפים.
(ה) לא מסר אדם דיווח לפי הוראות סעיף זה, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(ו) הוראות סעיף זה לא יחולו על אדם שמסר הודעה לפי תקנה 84(2)(א) לתקנות ההגנה (שעת חירום).

11. פטור מאחריות והגבלות על גילוי דיווח
(א) אי-עשיית פעולה ברכוש, מחדל אחר או מעשה שנעשו בתום-לב כדי להימנע מעבירה לפי פרק זה, דיווח, גילוי, אי-גילוי שנעשו בתום-לב לצורך קיום הוראות פרק זה, ופעולה בהתאם להנחיות המשטרה או להוראות שניתנו לפי תקנה 84(2)(א) לתקנות ההגנה (שעת חירום), אין בהם הפרה של חובות סודיות ונאמנות או של חובה אחרת לפי כל דין או הסכם, ומי שעשה או נמנע מעשיה כאמור, לא יישא באחריות פלילית, אזרחית או משמעתית בשל המעשה או המחדל; הוראות סעיף 24(ב) ו- (ג) לחוק איסור הלבנת הון יחולו לעניין מעשה או מחדל לפי סעיף-קטן זה.
(ב) סעיף 25 לחוק איסור הלבנת הון יחול לעניין גילוי ודיווח לפי הוראות פרק זה, בשינויים המחוייבים.

12. חילוט חובה לאחר הרשעה למעט מנימוקים מיוחדים
הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 8 או 9 יצווה בית-המשפט, אלא-אם-כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי נוסף על כל עונש יחולט רכוש הקשור לעבירה שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו של הנידון.

13. חילוט רשות של רכוש של הנידון
לא נמצא רכוש כאמור בסעיף 12 למתן צו חילוט לפי אותו סעיף או למימוש צו החילוט במלואו, בשל מעשה שעשה הנידון שלא בתום-לב, רשאי בית-המשפט ליתן צו חילוט או לצוות על מימושו של הצו מתוך רכוש של הנידון שהוא שווה ערך לרכוש הקשור לעבירה.

14. חילוט רשות לאחר הרשעה של רכוש שהנידון מימן או נתן בלא תמורה לאחר
לא נמצא רכוש של הנידון למתן צו חילוט או למימוש צו חילוט לפי סעיף 13, רשאי בית-המשפט ליתן צו חילוט או לצוות על מימושו של הצו מתוך רכוש של אדם אחר, אף אם אינו רכוש הקשור לעבירה, אם הנידון מימן את רכישתו או שהעבירו לאותו אדם בלא תמורה, במטרה למנוע את חילוט הרכוש לפי הסעיף האמור.

15. חילוט רשות לאחר הרשעה של רכוש הקשור בעבירה
הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 8 או 9 רשאי בית-המשפט לצוות על חילוט רכוש הקשור לעבירה, אף אם אינו נמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו של הנידון.

16. בקשת תובע לחלט רכוש - פירוט בכתב האישום
בקשת תובע לחלט רכוש לפי פרק זה, ופירוט הרכוש שאת חילוטו מבקשים או שווי הרכוש שלגביו מבקשים צו חילוט, יצויינו בכתב האישום; התגלה רכוש נוסף שאת חילוטו מבקשים, רשאי תובע לתקן את כתב האישום בכל שלב של ההליכים עד למתן גזר הדין.

17. הוכחת העובדות והתנאים הנדרשים לצורך חילוט
ההוכחה של העובדות והתנאים לצורך חילוט לפי פרק זה, לאחר הרשעה בהליך פלילי, תיעשה ברמה הנדרשת במשפט אזרחי.

18. העברת הדיון בחילוט להליך אזרחי וחילוט במסגרת אותו הליך
(א) ראה בית-המשפט כי בירור הטענות בדבר החילוט עלול להקשות על המשך הדיון בהליך הפלילי, רשאי הוא, מטעמים שיירשמו, לקבוע שהדיון בחילוט יהיה בהליך אזרחי בבית-משפט מחוזי.
(ב) חילוט רכוש בהליך אזרחי לאחר שהדיון הועבר, כאמור בסעיף-קטן (א), מבית-המשפט שהרשיע אדם בהליך פלילי, ייעשה לפי הוראות פרק זה, בשינויים המחוייבים ולא יחולו הוראות פרק ו'.

19. שווי הרכוש המחולט
סכום שוויו של רכוש המחולט בהתאם לצווי חילוט שניתנו לפי פרק זה, לא יעלה על שוויו של רכוש הקשור לעבירה שבקשר לביצועה ניתן הצו.

20. רכוש שאין לחלטו בשל זכויות של אחר
(א) בית-המשפט לא יצווה על חילוט רכוש, כולו או חלקו, אף אם הוכחו העובדות והתנאים לחילוט רכוש לפי סעיפים 12, 13, 14 ו- 15 במקרים המפורטים להלן:
(1) בחילוט לפי סעיפים 12 ו- 15 - אם התקיים אחד מאלה:
(א) הטוען לזכות ברכוש הוכיח את זכותו ברכוש וכי רכש אותה לפני ביצוע העבירה שבקשר אליה התבקש החילוט, וכן הביא ראיות שלא ידע או לא הסכים, לפי העניין, לכך שהרכוש יהיה רכוש הקשור לעבירה כאמור; התעורר ספק שמא לא ידע או לא הסכים והספק לא הוסר, יפעל הספק לטובת הטוען לזכות;
(ב) הטוען לזכות ברכוש הוכיח את זכותו ברכוש וכי רכש אותה אחרי ביצוע העבירה שבקשר אליה התבקש החילוט, וכן הוכיח כי עשה כן בתמורה ובתום-לב;
(2) בחילוט לפי סעיף 13 - הטוען לזכות ברכוש הוכיח את זכותו ברכוש;
(3) בחילוט לפי סעיף 14 - הטוען לזכות ברכוש אינו האדם שהנידון העביר אליו את הרכוש או מימן את רכישת זכותו ברכוש, הוא הוכיח את זכותו ברכוש וכן התקיים האמור בפסקאות-משנה (א) או (ב), לפי העניין, של פסקה (1).
(ב) מצא בית-המשפט כי אין לחלט חלק מהרכוש לפי הוראות סעיף-קטן (א) בשל זכותו של טוען לזכות ברכוש, רשאי הוא, על-אף האמור בסעיף-קטן (א) רישא, לחלט גם את אותו חלק מהרכוש, אם מצא כי מן הראוי לעשות כן, בכפוף להוראות להבטחת זכותו של הטוען לזכות ברכוש ולמניעת פגיעה בלתי-סבירה בו ולהוראות בעניין פיצויים בשל פגיעה סבירה בו.
(ג) בסעיף זה, "טוען לזכות ברכוש" - למעט הנידון.

21. הוכחת התקיימות הסייגים לחילוט
בכפוף לאמור בסעיף 20(א)(1)(א) בעניין יצירת ספק, הוכחת הסייגים לחילוט לפי פרק זה וכן הסרת הספק תיעשה ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי.

22. חילוט רכוש בהליך אזרחי שלא בעקבות הליך פלילי או שלא הועבר לאחר הליך פלילי
בית-משפט מחוזי רשאי, על-פי בקשה של פרקליט מחוז, לצוות על חילוט רכוש בהליך אזרחי, בין אם הורשע או הואשם אדם בעבירה לפי חוק זה ובין אם לא, אם נוכח כי הרכוש הוא רכוש טרור שהוא אחד מאלה:
(1) לעניין פסקה (1) להגדרה "רכוש טרור", הרכוש הוא של ארגון שהוכרז עליו לפי סעיף 2 שהוא ארגון טרור;
(2) לעניין פסקאות (2) ו- (3) להגדרה "רכוש טרור", הרכוש קשור למעשה טרור שאין לו זיקה לישראל.

23. רכוש שאין לחלטו בשל זכויות של אחר
(א) בית-המשפט לא יצווה על חילוט רכוש, כולו או חלקו, אף אם הוכחו העובדות והתנאים לחילוט רכוש לפי סעיף 22 במקרים המפורטים להלן:
(1) הטוען לזכות ברכוש הוכיח את זכותו ברכוש וכי רכש אותה לפני שהרכוש היה לרכוש טרור, וכן הביא ראיות שלא ידע או לא הסכים, לפי העניין, לכך שהרכוש יהיה רכוש טרור כאמור; התעורר ספק שמא לא ידע או לא הסכים והספק לא הוסר, יפעל הספק לטובת הטוען לזכות;
(2) הטוען לזכות ברכוש הוכיח את זכותו ברכוש וכי רכש אותה אחרי שהרכוש היה לרכוש טרור וכן הוכיח כי עשה כן בתמורה ובתום-לב.
(ב) מצא בית-המשפט כי אין לחלט חלק מהרכוש לפי הוראות סעיף-קטן (א) בשל זכותו של טוען לזכות ברכוש, רשאי הוא, על-אף האמור בסעיף-קטן (א) רישה, לחלט גם את אותו חלק מהרכוש, אם מצא כי מן הראוי לעשות כן, בכפוף להוראות להבטחת זכותו של הטוען לזכות ברכוש ולמניעת פגיעה בלתי-סבירה בו ולהוראות בעניין פיצויים בשל פגיעה סבירה בו.

24. הוכחת העובדות והתנאים הנדרשים לצורך חילוט
ההוכחה של העובדות והתנאים לצורך חילוט לפי פרק זה תיעשה ברמה הנדרשת במשפט אזרחי.

25. זכות טיעון
(א) הודעה על בקשת תובע לחלט רכוש תימסר לנידון, וכן לבעל הרכוש, למי שהרכוש נמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו ולמי שיש לו טענה לזכות ברכוש (בחוק זה: "טוען לזכות ברכוש"), אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה בנסיבות העניין.
(ב) בית-משפט רשאי להורות על פרסום בקשה לחלט רכוש בעיתון או בדרך אחרת שיקבע; פרסום כאמור לא יפגע בזכותו של טוען לזכות ברכוש להגיש בקשה לתיקון או לביטול צו חילוט לפי סעיף 27.
(ג) לא יצווה בית-המשפט על חילוט רכוש לפי הוראות חוק זה אלא לאחר שנתן לטוען לזכות ברכוש, אם הוא ידוע, הזדמנות להשמיע את טענותיו.

26. רכוש שאין לחלטו והבטחת אמצעי מחיה ומגורים (תיקון התשס"ט)
(א) בית-המשפט לא יצווה על חילוט רכוש לפי חוק זה, שהוא בגדר מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי פסקאות (1) עד (6) לסעיף 22(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (בחוק זה: "חוק ההוצאה לפועל").
(ב) בית-המשפט לא יצווה על חילוט רכוש לפי חוק זה אלא-אם-כן נוכח שלבעל הרכוש שיחולט ולבני משפחתו הגרים עמו יהיו אמצעי מחיה סבירים ומקום מגורים סביר.

27. תיקון צו חילוט או ביטולו
(א) טוען לזכות ברכוש שחולט לפי חוק זה (בסעיף זה: "המבקש"), שלא הוזמן להשמיע את טענותיו לעניין צו החילוט, רשאי לבקש מבית-המשפט שציווה על החילוט לתקן או לבטל את הצו.
(ב) בקשה לתיקון או לביטול צו חילוט תוגש בתוך שנתיים מיום מתן צו החילוט או בתוך מועד מאוחר יותר שיקבע בית-המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן.
(ג) תיקן בית-המשפט את צו החילוט או ביטל אותו - יצווה על החזרת הרכוש או חלקו למבקש, או תשלום תמורתו מאוצר המדינה למבקש אם לא ניתן להחזיר את הרכוש או אם הסכים המבקש לקבל את תמורתו; ציווה בית-המשפט על תשלום תמורת הרכוש - יקבע בצו את סכום התשלום בהתאם לערכו של הרכוש בשוק החופשי ביום מתן צו החילוט או ביום מתן צו התשלום, לפי הגבוה שבהם; צו התשלום או הצו להחזרת רכוש יינתנו לא יאוחר משלושה חודשים מיום שהחליט בית-המשפט לבטל את צו החילוט.
(ד) תיקן בית-המשפט את צו החילוט או ביטל אותו, רשאי הוא להורות שמי שניזוק בשל הצו יפוצה מאוצר המדינה.
(ה) צו להחזרת רכוש או צו תשלום יבוצעו בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ- 60 ימים מיום נתינתם.

28. ערעור
על ההחלטה בדבר מתן צו חילוט לפי חוק זה, תיקונו או ביטולו ועל כל החלטה במסגרת הדיון בבקשה למתן צו זמני, ניתן לערער, בתוך 30 ימים מיום שהודע למערער על מתן ההחלטה, בדרך שמערערים על החלטה בעניין אזרחי, ואולם אם ניתנה ההחלטה בגזר דין והוגש ערעור על פסק-הדין, רשאי בית-המשפט לשמוע גם ערעור בנוגע לצו החילוט; ערעור על החלטה בעניין צו זמני יידון לפני שופט אחד.

29. סמכויות חיפוש ותפיסה
סמכויות החיפוש והתפיסה לפי פקודת מעצר וחיפוש, יחולו, בכפוף להוראות חוק זה ובשינויים המחוייבים, גם לעניין רכוש שביחס אליו ניתן לתת צו חילוט לפי חוק זה.

30. חזקה בדבר רכושו של אדם
לעניין פרקים ד' עד ט', חזקה כי כל רכוש שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו של הנידון, של ארגון טרור מוכרז, או של אדם שהוכרז עליו לפי סעיף 2 שהוא אדם פעיל טרור, הוא רכושו, אלא-אם-כן יוכח אחרת.

31. סמכות למתן סעדים זמניים
הוגש כתב אישום הכולל בקשה לחילוט או הוגשה בקשה לחילוט בהליך אזרחי, רשאי בית-המשפט, על-פי בקשה של פרקליט מחוז, ליתן צו זמני, בדבר מתן ערבויות מטעם הנאשם או אדם אחר המחזיק ברכוש, צו מניעה, צו עיקול, צו לתפיסת רכוש או הוראות אחרות, לרבות הוראות לאפוטרופוס הכללי או לאדם אחר בדבר ניהול זמני של הרכוש (בחוק זה: "צו זמני"); בסימן זה, "בית-המשפט" - בית-המשפט שאליו הוגש כתב האישום או שאליו יוגש כתב האישום או בית-המשפט שאליו הוגשה או שאליו תוגש הבקשה לחילוט בהליך אזרחי, לפי העניין.

32. תנאים למתן סעד זמני להבטחת חילוט
בית-משפט רשאי ליתן צו זמני לפי הוראות סימן זה אם נוכח כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת עילת חילוט וכי אי מתן הצו יכביד על מימוש החילוט; לעניין זה, "עילת חילוט" - העובדות והתנאים הנדרשים כדי לחלט רכוש לפי פרקים ד' או ו', בכפוף לסייגים לחילוט רכוש לפי פרקים ה' או ו'.

33. מתן סעד זמני בטרם הוגש כתב אישום או בקשה לחילוט אזרחי
(א) בית-המשפט רשאי ליתן צו זמני לפי הוראות סימן זה אף בטרם הוגש כתב אישום או בטרם הוגשה בקשה לחילוט בהליך אזרחי, לפי העניין, על-פי בקשה של פרקליט מחוז, אם נוכח כי יש יסוד סביר להניח שהרכוש שלגביו מבקשים את הצו עלול להיעלם או שעלולים לעשות בו פעולות שימנעו את מימוש החילוט.
(ב) צו זמני שניתן לפני הגשת כתב אישום יפקע אם לא הוגש כתב האישום בתוך שישה חודשים מיום שניתן הצו; בית-המשפט רשאי להאריך תקופה זו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שנה מיום מתן הצו; על-אף הוראות סעיף-קטן זה, רשאי שופט של בית-המשפט העליון לצוות על הארכת תקופת תוקפו של צו זמני, מעת לעת, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים בכל פעם.
(ג) צו זמני שניתן לפני הגשת בקשה לחילוט אזרחי יפקע אם לא הוגשה הבקשה בתוך שלוש שנים מיום שניתן הצו אלא-אם-כן הגיש טוען לזכות ברכוש בקשה לביטול הצו או לשינויו; הוגשה בקשה כאמור יקיים בית-המשפט דיון במעמד הצדדים והנטל להראות כי מתקיימים התנאים למתן צו זמני לפי הוראות סימן זה יהיה על מי שביקש את הוצאת הצו.
(ד) ניתן צו זמני לפי סעיף זה ובתוך תקופת תוקפו הוגש כתב אישום או הוגשה בקשה לחילוט בהליך אזרחי, יפקע הצו הזמני בתום עשרה ימים ממועד הגשת כתב האישום או הבקשה, לפי העניין, אם לא הוגשה לבית-המשפט, בתוך התקופה האמורה, בקשה למתן צו זמני לפי סעיף 31.

34. תנאים למתן סעד זמני לשם סיכול מעשה טרור שאין לו זיקה לישראל
(א) בית-המשפט המחוזי רשאי ליתן צו זמני לפי סימן זה אף אם לא הוגשו כתב אישום או בקשה לחילוט אזרחי, אם שוכנע כי מתן הצו דרוש לשם סיכול של מעשה טרור שאין לו זיקה לישראל.
(ב) צו זמני שניתן לפי סעיף-קטן (א) יפקע בתוך שלוש שנים מיום שניתן הצו אלא-אם-כן הגיש טוען לזכות ברכוש בקשה לביטול הצו או לשינויו; הוגשה בקשה כאמור יקיים בית-המשפט דיון במעמד הצדדים והנטל יהיה על מי שביקש את הוצאת הצו להראות כי מתקיימים התנאים למתן צו זמני לפי הוראות סעיף זה.
(ג) בית-המשפט העליון רשאי להאריך צו ומני שניתן לפי סעיף-קטן (ב) לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה בכל פעם, אם שוכנע כי הצו דרוש לשם סיכול של מעשה טרור כאמור בסעיף-קטן (א).

35. ראיות חסויות
(א) בדיון בבקשה למתן צו זמני לפי סימן זה, רשאי בית-המשפט לסטות מדיני הראיות מטעמים שיירשמו, ולקבל ראיה אף שלא בנוכחות טוען לזכות ברכוש או בא כוחו או בלי לגלותה להם, אם אחרי שעיין בראיה או שמע טענות שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון המדינה או לפגוע פגיעה ביחסי החוץ שלה וכי אי גילויה עדיף על פני גילויה לשם עשיית צדק (להלן: "ראיות חסויות"); בית-המשפט רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי סעיף זה לעיין בראיה או לשמוע הסברים שלא בנוכחות שאר בעלי הדין ובאי כוחם.
(ב) החליט בית-המשפט לקבל ראיות חסויות, יורה על העברת תמצית של הראיות החסויות, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה, לטוען לזכות ברכוש או לבא כוחו.
(ג) דיון לפי סעיף זה יתקיים בדלתיים סגורות אלא-אם-כן קבע בית-המשפט הוראה אחרת לעניין זה.

36. צו זמני במעמד צד אחד
בית-המשפט רשאי ליתן צו זמני לפי פרק זה במעמד צד אחד, אם נוכח שיש חשש לעשיית פעולה מיידית ברכוש, וכי קיום דיון במעמד הצדדים יסכל את מטרת הצו; תוקפו של צו זמני, שניתן במעמד צד אחד, לא יעלה על עשרה ימים, והבקשה תישמע במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ובתוך תקופת תוקפו של הצו; בית-המשפט רשאי, מנימוקים שיירשמו, להאריך את תוקפו של צו זמני שניתן במעמד צד אחד לתקופות נוספות ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על 30 ימים מיום מתן הצו.

37. החלת הוראות לעניין זכות טיעון והסייגים לחילוט רכוש
(א) בדיון בבקשה למתן צו זמני לפי הוראות פרק זה, למעט בקשה למתן צו זמני במעמד צד אחד לפי סעיף 36, יחולו הוראות סעיפים 20, 23 ו- 25.
(ב) הוראות סעיף 26 יחולו על כל בקשה למתן צו זמני לפי הוראות פרק זה.

38. מתן צו זמני במידה שאינה עולה על הנדרש
החליט בית-המשפט ליתן צו זמני לפי פרק זה, יקבע את סוג הצו, היקפו, תנאיו ומשך תוקפו, והכל במידה שאינה עולה על הנדרש כדי להשיג את מטרות הצו הזמני.

39. פיצויים
נתן בית-המשפט צו זמני, לפי פרק זה, רשאי בית-המשפט להורות שמי שניזוק בשל צו כאמור יפוצה מאוצר המדינה.

40. עיון חוזר בצו זמני
בית-המשפט רשאי לדון מחדש בצו זמני שנתן אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו לאחר מתן הצו הזמני.

41. תפיסה מינהלית של רכוש טרור
(א) שר הביטחון או עובד משרד הביטחון בדרגת ראש אגף לפחות ששר הביטחון הסמיכו לעניין זה (להלן: "עובד מוסמך של משרד הביטחון"), רשאי להורות על תפיסת רכוש טרור כמשמעותו בסעיף 22, אם נוכח שיש חשש לעשיית פעולה מיידית ברכוש שתכשיל את חילוטו או שתפיסתו דרושה כדי לסכל מעשה טרור שאין לו זיקה לישראל.
(ב) הוכח להנחת דעתו של שר הביטחון כי רכוש טרור שיש עילה לתפיסתו לפי סעיף-קטן (א) מעורב ברכוש אחר ולא ניתן בנסיבות העניין לזהותו או להפרידו, רשאי הוא להורות גם על תפיסתו של הרכוש האחר.
(ג) הודעה על תפיסה לפי סעיף זה תומצא לטוען לזכות ברכוש, אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה בנסיבות העניין.

42. תפיסת הרכוש
(א) תפיסה לפי פרק זה יכול שתבוצע על-ידי שוטר, פקיד מכס שהוסמך לכך על-ידי מנהל אגף המכס והבלו או עובד ציבור אחר שהוסמך לכך על-ידי ראש הממשלה או שר הביטחון, ויהיו נתונות להם לשם כך סמכויות כמפורט להלן:
(1) לשוטר - הסמכויות הנתונות לו בפקודת מעצר וחיפוש;
(2) לעובד ציבור - סמכויות הנתונות לשוטר בפקודת מעצר וחיפוש לשם ביצוע תפיסה;
(3) לפקיד מכס - סמכויות לפי סעיפים 174, 177, 184 ו- 185 לפקודת המכס ולעניין זה יראו רכוש החשוד כרכוש שלגביו חלה הוראת תפיסה, כטובין שיבואם או יצואם נאסר.
(ב) נוכח מי שמבצע תפיסה לפי סעיף-קטן (א), בעת ביצוע התפיסה, כי הרכוש שיש לתפסו מעורב ברכוש אחר ולא ניתן בנסיבות העניין לזהותו או להפרידו וכן לא ניתן בנסיבות העניין לקבל הוראה לגבי תפיסת הרכוש האחר משר הביטחון כאמור בסעיף 41, רשאי הוא לתפוס גם את הרכוש האחר; הודעה על תפיסה לפי סעיף-קטן זה תימסר לשר הביטחון בתוך 72 שעות ממועד ביצוע התפיסה והשר רשאי להורות על ביטול התפיסה כולה או חלקה.

43. רכוש שאין לתפסו לשם הבטחת אמצעי מחיה
(א) אין להורות על תפיסה ואין לתפוס רכוש לפי פרק זה, שהוא בגדר מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל.
(ב) שר הביטחון או עובד משרד הביטחון לא ייתן הוראה לתפוס רכוש לפי פרק זה, אלא-אם-כן נוכח שלבעל הרכוש ולבני משפחתו הגרים עמו יהיו אמצעי מחיה סבירים.

44. פקיעה של תפיסה מינהלית
נתפס רכוש בתפיסה מינהלית ולא הוגשה בקשה לחילוטו או למתן צו זמני לגביו לפי חוק זה בתוך 21 ימים מיום תפיסתו, תפקע התפיסה והרכוש יוחזר.

45. חזקה בדבר רכוש של ארגון טרור
לעניין פרקים ח' ו- ט' - חזקה כי רכוש של ארגון טרור מוכרז לפי פסקה (1) להגדרה "ארגון טרור מוכרז", רכוש המשמש או המיועד לשמש את פעילותו של ארגון כאמור או רכוש המאפשר את פעילותו, הוא רכוש שתפיסתו או מתן צו זמני לגביו דרושים כדי לסכל מעשה טרור אלא-אם-כן הוכח אחרת.

46. איסור אצילה
סמכותו של שר הביטחון לפי סעיפים 41(ב) ו-42(ב) אינה ניתנת לאצילה.

47. ביצוע ותקנות (תיקון התשע"ב)
(א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו לרבות בדבר סדרי דין בעניין עתירה נגד החלטות ועדת השרים והוועדה המייעצת בעניין בקשה לצו חילוט בהליך פלילי או אזרחי, הליכים לשמיעת התנגדויות לחילוט, בקשה למתן סעדים לשמירת רכוש, סעדים זמניים, עיון חוזר, ערעור, וכן בדבר הדרכים למימוש החילוט, לניהול הנכסים ולמתן הודעות לטוענים לזכות ברכוש; תקנות לעניין פרק ט' ייקבעו בהתייעצות עם שר הביטחון ועם השר לביטחון הפנים.
(ב) שר המשפטים יקבע בתקנות הוראות בעניינים אלה:
(1) (א) הפרטים שייכללו בהכרזה של ועדת השרים לפי סעיף 2;
(ב) דרכים ומועדים להמצאה למי שהוכרז עליו, ולמי שחלה עליו חובת דיווח לפי הוראות סעיפים 7 או 8א לחוק איסור הלבנת הון;
(ג) פרסום רשימה מרוכזת של ארגוני טרור מוכרזים ושל מי שהוכרז כאדם שהוא פעיל טרור ועדכונה, ודרכי פרסומה;
(2) תקנות לפי פסקה (1) ייקבעו בהסכמת ראש הממשלה;
(3) (א) הדרך והמועד להגשת בקשה לביטול הכרזה של ועדת השרים, המועד למתן המלצות הוועדה המייעצת ולמתן החלטות ועדת השרים, וכן אופן קיום הביקורת התקופתית על הכרזת ועדת השרים;
(ב) סדרי הדיון והראיות בדיון בבקשה בוועדה המייעצת, לרבות לעניין דרכי הגשת ראיות וחקירת עדים, הגשת ראיות חסויות והצגת תמציתן בפני המבקש, ולעניין ייצוג המבקש בפני הוועדה המייעצת.

48. תחולת הוראות חוק איסור הלבנת הון (תיקונים: התשע"ב, התשע"ד)
(א) הסמכויות הנתונות לנגיד בנק ישראל ולשר להוציא צווים לשם אכיפתו של חוק איסור הלבנת הון כאמור בסעיפים 7, 8א או 8ב לאותו חוק יהיו נתונות להם גם לשם אכיפתו של חוק זה.
(ב) דיווחים שיתקבלו לפי חוק זה ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור יישמרו במאגר המידע שהוקם לפי סעיף 28 לחוק איסור הלבנת הון; העברת מידע שהתקבל לפי חוק זה או לצורך אכיפתו של חוק זה, ממאגר המידע, תיעשה לפי הוראות חוק איסור הלבנת הון; הוראות סעיף 31א לחוק איסור הלבנת הון שענינן חובת סודיות ואיסור גילוי מידע ושימוש בו שלא לפי הוראות חוק איסור הלבנת הון יחולו גם על אדם שהגיע אליו מידע שהתקבל לפי חוק זה.
(ג) אחראי למילוי חובות בתאגיד בנקאי ובכל גוף המנוי בתוספת השלישית לחוק איסור הלבנת הון, שמונה לפי סעיף 8 לחוק האמור או אחראי למילוי חובות בתאגיד שהוא סוחר באבנים יקרות, שמונה לפי סעיף 8א(ו) לחוק האמור יפעל גם לקיום החובות שיוטלו בצווים לפי סעיף-קטן (א), על התאגיד או הגוף האמור, ולהדרכת העובדים לקיום החובות כאמור ולפיקוח על מילוין.
(ד) המפקחים שמונו לפי סעיף 11יד לחוק איסור הלבנת הון, יפקחו גם על ביצוע הוראות צווים לפי סעיף-קטן (א), שענינן חובות תאגיד בנקאי, גוף המנוי בתוספת השלישית לחוק האמור וסוחר באבנים יקרות, ולשם כך יהיו נתונות להם הסמכויות שלפי החוק האמור ויחולו הוראות פרק ד2 לחוק האמור.
(ה) הוראות סעיף 14 לחוק איסור הלבנת הון הקובעות עיצום כספי על הפרת הוראות לפי החוק האמור יחולו גם לעניין הפרת הוראות צווים לפי סעיף-קטן (א); הסמכויות הנתונות לוועדה להטלת עיצום כספי שהוקמה לפי סעיף 13 לחוק איסור הלבנת הון יהיו נתונות לה גם לגבי מי שהפר את הוראות הצווים האמורים ולעניין עיצום כספי יחולו ההוראות לפי פרק ה' לחוק האמור.
(ו) הוטל עיצום כספי לפי סעיף זה והוא שולם, לא יוגש כתב אישום לפי סעיף 10 בשל אותו מעשה שבשלו הוטל העיצום הכספי.
(ז) על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראות צו לפי סעיף-קטן (א), לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד, אף אם מהווה המעשה הפרה גם של צו לפי חוק איסור הלבנת הון.

49. שמירת דינים
הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין, לרבות תקנות ההגנה (שעת חירום) ופקודת מניעת טרור, ולא לגרוע מהן.

50. תיקון חוק איסור הלבנת הון - מס' 4
...

51. תיקון חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) - מס' 6
...

52. תיקון חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים - מס' 6
...

53. תיקון חוק עזרה משפטית בין מדינות - מס' 3
...

54. תחילה
תחילתו של חוק זה באחד לחודש שלאחר תום שישה חודשים מיום פרסומו."

2. תקנות איסור מימון טרור (הכרזה על ארגון טרור זר או על פעיל טרור זר), התשס"ח-2008
תקנות איסור מימון טרור (הכרזה על ארגון טרור זר או על פעיל טרור זר), התשס"ח-2008 קובעות כדלקמן:

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7(ב) ו- 47 לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 (להלן: "החוק"), ובהסכמת ראש הממשלה לעניין תקנות 2, 4, 5 ו- 7 ובאישור ועדת החוקה חוקקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

"1. הגדרות
בתקנות אלה:
"בקשה לביטול" - בקשה לביטול הכרזה לפי סעיף 4(א) לחוק;
"הגורם הזר" - גורם מוסמך של מדינה זרה או מועצת הביטחון של האומות המאוחדות או מי שהיא הסמיכה לכך, לפי העניין, שקבעו כי אדם זר הוא פעיל טרור או כי חבר בני אדם זר הוא ארגון טרור, כאמור בסעיף 2(א) לחוק;
"הגורם הממונה" - עובד ציבור בכיר שמינה ראש הממשלה לעניין תקנות אלה, בהתייעצות עם שר הביטחון ושר המשפטים;
"הכרזה" - הכרזת ועדת שרים על אדם זר שהוא פעיל טרור או על חבר בני אדם זר שהוא ארגון טרור לפי סעיף 2 לחוק;
"יום עסקים" - כל יום, למעט יום שבת, ימי שבתון, שני ימי ראש השנה, ערב יום כיפור ויום כיפור, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, פורים, ראשון ושביעי של פסח, יום העצמאות, חג השבועות ותשעה באב.

2. פרטים שיכללו בהכרזה
הכרזה תכלול פרטים אלה:
(1) זהות הגורם הזר שקבע כי אדם זר הוא פעיל טרור או כי חבר בני אדם הזר הוא ארגון טרור;
(2) פרטי זהותו של ארגון הטרור או פעיל הטרור שמתייחסת אליו ההכרזה, כלהלן:
(א) שמותיו וכינוייו הידועים, לרבות אפשרויות האיות הידועות של שמות וכינויים אלה בשפת המקור ובכתיב עברי ולטיני;
(ב) מספרי דרכון או מספרי זיהוי, ולעניין ארגון - מספרי רישום, אם ידועים;
(ג) תאריך לידה, ולעניין ארגון - תאריך התאגדות, אם ידועים;
(ד) מדינת האזרחות, מדינת התושבות או מדינת ההתאגדות, לפי העניין, אם ידועים;
(ה) כל פרטי הזיהוי האחרים שמסר הגורם הזר;
(ו) פרטים נוספים, לפי החלטת ועדת שרים.

3. פרסום הכרזה
הכריזה ועדת שרים על אדם שהוא פעיל טרור או על חבר בני אדם שהוא ארגון טרור, תפורסם ההכרזה, בהקדם האפשרי, נוסף על פרסומה ברשומות, גם בדרכים אלה:
(1) בשלושה עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה בישראל, ובלבד שאחד מהם יהיה בשפה העברית, אחד מהם יהיה בשפה הערבית ואחד מהם יהיה בשפה האנגלית; בעיתון בשפה האנגלית ובעיתון בשפה הערבית תפורסם ההכרזה בשפה האנגלית ובשפה הערבית, לפני העניין;
(2) באתר האינטרנט של משרד הביטחון - בשפה העברית, ונוסף על כך בערבית ובאנגלית.

4. המצאת ההכרזה למי שהוכרז עליו
הכריזה ועדת שרים על אדם שהוא פעיל טרור או על חבר בני אדם שהוא ארגון טרור, תישלח ההכרזה בדואר רשום למי שהוכרז עליו כאמור, אם בעת ההכרזה היתה כתובתו ידועה; לא היתה כתובתו של מי שהוכרז עליו ידועה בעת ההכרזה, תימסר, במידת האפשר, הודעה על ההכרזה למדינת האזרחות, התושבות או ההתאגדות של מי שהוכרז כאמור, ככל שהן ידועות, וזאת באמצעות נציגות אותה מדינה, אם יש לה נציגות בישראל.

5. המצאת ההכרזה לגורמים מדווחים
(א) יראו את הפרסום באתר האינטרנט כאמור בתקנה 3(ב) כהמצאה לגורם המדווח, ומועד ההמצאה יהיה שלושה ימי עסקים מיום פרסום ההכרזה באינטרנט.
(ב) הגורם הממונה רשאי להמציא את ההכרזה לגורם המדווח באחת או יותר מהדרכים האלה, אם מצא שהדבר נדרש מפאת דחיפותו או מטעמים אחרים:
(1) בדואר אלקטרוני, אם מסר הגורם המדווח לגורם הממונה, לרשות, לשר שהגורם המדווח נמצא באחריותו או לנגיד בנק ישראל, לפי העניין, כתובת דואר אלקטרוני שבשימושו השוטף לצורך המצאת הכרזות; נשלחה ההכרזה בדואר אלקטרוני - יודיע השולח לנמען בטלפון, סמוך לאחר המשלוח, כי שלח לו בדואר אלקטרוני את ההכרזה, ויערוך תרשומת שתכלול את פרטי ההכרזה, זמן השיחה, ושמו ותפקידו של האדם שאישר את קבלת ההכרזה; עשה השולח כן - יהיה מועד ההמצאה יום אישור קבלת ההכרזה כאמור;
(2) בפקסימילה, אם מסר הגורם המדווח לגורם הממונה, לרשות, לשר שהגורם המדווח נמצא באחריותו או לנגיד בנק ישראל, לפי העניין, מספר פקסימילה שבשימושו השוטף לצורך המצאת הכרזות; נשלחה ההכרזה בפקסימילה - יודיע השולח לנמען בטלפון, סמוך לאחר המשלוח, כי שלח לו בפקסימילה את ההכרזה ויערוך תרשומת שתכלול את פרטי ההכרזה, זמן השיחה, ושמו ותפקידו של האדם שאישר לו את קבלת ההכרזה; עשה השולח כן - יהיה מועד ההמצאה יום אישור קבלת ההכרזה כאמור;
(3) בדואר רשום עם אישור מסירה; מועד ההמצאה יהיה מועד החתימה על אישור המסירה; סירב הגורם המדווח לקבל את דבר הדואר, יראו את ההכרזה כאילו הומצאה במועד שסירב בו לקבל את דבר הדואר או 10 ימים מיום המשלוח, לפי המוקדם; לא נדרש דבר הדואר על-ידי הגורם המדווח, יראו את ההכרזה כאילו הומצאה 10 ימים מיום המשלוח; הערת פקיד הדואר או חותמת בית הדואר בדבר הסירוב תהווה ראיה לדבר;
(4) במסירה לידו.
בפסקאות (3) ו- (4) - המצאה לגורם מדווח שהוא תאגיד תהיה לאחראי בתאגיד כמשמעותו בסעיף 8 לחוק איסור הלבנת הון; המצאה לגורם מדווח שאינו תאגיד תהיה לכתובתו הרשומה אצל השר שהגורם המדווח נמצא באחריותו.
(ג) על-אף האמור בתקנת-משנה (ב), בהמצאה לגורם מדווח שתקבע הרשות בהתחשב בשיטות עבודתו ובהיקף פעילותו, יהיה מועד ההמצאה תחילת יום העסקים הראשון שלאחר היום שבו אושרה קבלת ההכרזה או יום החתימה על אישור המסירה, לפי העניין; ואולם מועד ההמצאה יהיה כאמור בתקנת-משנה (ב) אם מסר הגורם הממונה לגורם המדווח, שקבעה הרשות כאמור, יחד עם ההכרזה, מידע ממוקד בנוגע לפעולה ברכוש של פעיל טרור או ארגון טרור שעליו הוכרז באותה הכרזה, המאפשר לגורם המדווח לפעול בנסיבות העניין בהתאם להכרזה, והודעה ולפיה בנסיבות העניין ומטעמי דחיפות לא ניתן לדחות את מועד ההמצאה כאמור.
(ד) רשימת הגורמים המדווחים שקבעה הרשות כאמור בתקנת-משנה (ג), תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות.
(ה) מועד ההמצאה הקובע מבין דרכי ההמצאה המנויות בתקנה זו יהיה מועד ההמצאה המוקדם מביניהן.
(ו) השר שהגורם המדווח נמצא באחריותו, נגיד בנק ישראל או הרשות, רשאים להעביר לגורם הממונה כתובת, כתובת דואר אלקטרוני, מספר פקסימילה או מספר טלפון של גורם מדווח שהוא מסר להם לצורך המצאת הכרזות.
(ז) בתקנה זו:
"גורם מדווח" - מי שחלה עליו חובת דיווח כאמור בסעיף 47(ב)(1)(ב) לחוק;
"הרשות" - הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור כמשמעותה בסעיף 29 לחוק איסור הלבנת הון.

6. העברת עותק מההכרזה לגורם הזר ובקשה להודיע על ביטול
(א) הגורם הממונה יעביר לגורם הזר עותק מההכרזה לא יאוחר מ- 30 ימים מיום ההכרזה: הגורם הממונה יבקש מהגורם הזר להודיעו אם תבוטל קביעתו כי אותו אדם הוא פעיל טרור או אותו חבר בני אדם הוא ארגון טרור, כאמור בסעיף 2(ג) לחוק, סמוך לאחר ביטול הקביעה.
(ב) אחת לשנה יפנה הגורם הממונה אל הגורם הזר ויבקשו להודיע אם הקביעה בוטלה.

7. רשימת ארגוני טרור מוכרזים ופעילי טרור
(א) באתר האינטרנט של משרד הביטחון תפורסם רשימה ובה פירוט של כל ארגון טרור מוכרז וכל אדם שהוכרז שהוא פעיל טרור לפי סעיף 2 לחוק, כפי שפורסמו בהכרזה, וכן את מועדי ההכרזה; פורסמה הכרזה חדשה, בוטלה הכרזה או פורסם עדכון להכרזה - תופיע ההכרזה החדשה, העדכון או הביטול בראש הרשימה במשך 30 ימים לאחר הפרסום.
(ב) הרשימה תעודכן סמוך לאחר פרסום כל הכרזה על ארגון טרור מוכרז ועל אדם שהוא פעיל טרור, ביטול או שינוי של הכרזות כאמור.

8. בקשה לביטול הכרזה
בקשה לביטול מאת:
(1) מי שהוכרז עליו שהוא ארגון טרור או פעיל טרור לפי סעיף 2 לחוק, המבקש לבטל את ההכרזה לפי סעיף 4 לחוק - תוגש בכתב לוועדה המייעצת במשרד המשפטים, בארבעה עותקים, תהיה מנומקת, והעובדות שהיא מבוססת עליהן יאומתו בתצהיר של המבקש או של מי שהעובדות הן בידיעתו; המבקש רשאי לצרף לתצהירים מסמכים התומכים בטענותיו.
(2) מי שנפגע במישרין מההכרזה - תוגש בכתב כאמור בפסקה (1); המבקש ישלח את הבקשה בדואר רשום גם לארגון הטרור או לפעיל הטרור נושא ההכרזה, ושבעת ההכרזה או בעת הגשת הבקשה ידועה כתובתו, לא יאוחר משבעה ימים מיום שהוגשה לוועדה המייעצת; ארגון הטרור המוכרז או פעיל הטרור נושא ההכרזה יהיה רשאי להגיש לוועדה המייעצת את עמדתו לעניין הבקשה לביטול שהגיש מי שנפגע במישרין מההכרזה, לא יאוחר מעשרים ואחד ימים מיום שהומצאה לו כאמור.

9. תגובת הגורם הממונה
(א) הוגשה בקשה לביטול, תעבירה הוועדה המייעצת לגורם הממונה סמוך, ככל האפשר, לאחר קבלתה.
(ב) הגורם הממונה יעביר לוועדה המייעצת בתוך שלושים ימים מיום קבלת בקשת הביטול את כל אלה:
(1) המידע שהיה לפני ועדת השרים כאשר החליטה על ההכרזה;
(2) תגובתו בכתב לבקשת הביטול;
(3) כל מידע או מסמכים נוספים שיש בידו והנוגעים לבקשה.
(ג) סבר הגורם הממונה כי גילוי תגובתו למבקש, כולה או חלקה, או גילוי המידע והמסמכים כאמור בתקנת-משנה (ב)(1) ו- (3) עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בעניין ציבורי חשוב, יפרט בתגובתו את הפרטים שלטענתו אסורים בגילוי וינמק את עמדתו; הגורם הממונה יעביר למבקש עותק של תגובתו, בצירוף המידע האמור בתקנת-משנה (ב)(1) ו- (3), למעט החלקים שלגביהם סבר שאין לגלותם, כאמור בתקנת-משנה זאת; הגורם הממונה יעביר למבקש פרטים או תמצית של חלקי תגובתו, של המידע ושל המסמכים שסבר שאין לגלותם כאמור, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בעניין ציבורי חשוב.
(ד) הוועדה המייעצת, רשאית לקבל מידע או מסמך בלי לגלותו למבקש ולבא כוחו, אם, לאחר שעיינה בבקשה לביטול ובתגובת הגורם הממונה כאמור בתקנת-משנה (ג), שוכנעה שגילוי המידע או המסמך למבקש עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בעניין ציבורי חשוב.

10. דיוני הוועדה המייעצת בבקשה לביטול
(א) הוועדה המייעצת תדון בבקשה לביטול בתוך 45 ימים מיום הגשתה, זולת אם מצאה הוועדה שלא ניתן לקיים את הדיון במועד כאמור, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ב) דיוני הוועדה המייעצת יהיו פומביים או בדלתיים סגורות, כפי שתחליט הוועדה לעניין מסויים, כולו או מקצתו, ובלבד שהחלטת הוועדה תהיה מנומקת; בלי לגרוע מכלליות האמור רשאים הגורם הממונה, המבקש ובא כוחו להשתתף בדיון, וכן גורמים נוספים שהוועדה המייעצת סברה כי נוכחותם חיונית לדיון.
(ג) פרסומם או גילוים של דברים שנאמרו או שנמסרו בדיונים פומביים של הוועדה המייעצת מותר, זולת אם החליטה הוועדה אחרת, לאחד שנתנה למשתתפים בדיון הזדמנות לטעון את טענותיהם בעניין זה.
(ד) הוועדה המייעצת תשמע את טענותיהם של המבקש ושל הגורם הממונה, היא רשאית לזמן עדים, לדרוש שיומצאו לה מסמכים, ובכפוף לאמור בתקנת-משנה (ה), היא תאפשר לצדדים לחקור את העדים.
(ה) הוועדה המייעצת רשאית לאפשר לגורם הממונה להשמיע טיעונים או עדים גם שלא בנוכחות המבקש ובא כוחו, ושלא להעביר להם חומר שהומצא לוועדה, אם שוכנעה שביטחון המדינה, יחסי החוץ שלה או עניין ציבורי חשוב מחייבים זאת; כן רשאית הוועדה לאפשר לעד שלא להשיב לשאלות מסויימות בנוכחות המבקש או בא כוחו במהלך חקירתו, כולן או חלקן, אם מצאה שהטעמים האמורים מחייבים זאת.
(ו) החליטה הוועדה שלא לגלות למבקש ולבא כוחו מידע כאמור בתקנת-משנה (ה), תעביר הוועדה למבקש פרטים או תמצית של המידע, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בעניין הציבורי החשוב.
(ז) הוועדה המייעצת רשאית להורות כי הצדדים יסכמו את טענותיהם בכתב או בעל-פה; הורתה הוועדה על סיכומים בכתב יעבירו הצדדים עותק של הסיכומים מטעמם לצדדים האחרים; כללו הסיכומים מטעם הגורם הממונה חלקים הנוגעים למידע, למסמכים או לעדויות שהוועדה החליטה שלא לגלות למבקש כאמור בתקנה זו ובתקנה 9, לא יעביר הגורם הממונה עותק של חלקים אלה למבקש, והוא יעביר לו פרטים או תמצית של חלקים אלה בסיכומיו, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בעניין ציבורי חשוב.
(ח) הוועדה המייעצת תנהל פרוטוקול של הדיונים המתקיימים בנוכחות הצדדים או אחד מהם.

11. מועד מתן המלצת הוועדה המייעצת והחלטת ועדת השרים לפי סעיפים 4(ג) ו- (ד)
(א) הוועדה המייעצת תקיים את דיוניה במהירות האפשרית ותביא את המלצתה לפי סעיף 4(ג) לחוק לפני ועדת השרים לא יאוחר מעשרים ואחד ימים לאחר הדיון האחרון שהתקיים לפניה או לאחר קבלת סיכום טענות הצדדים בכתב, לפי המאוחר; המלצת הוועדה המייעצת תהיה מנומקת ובכתב; ועדת השרים תתן את החלטתה לפי סעיף 4(ד) לחוק לא יאוחר מעשרים ואחד ימים לאחר הבאת המלצת הוועדה המייעצת לפניה.
(ב) החלטת ועדת השרים לעניין הבקשה לביטול ונימוקיה, תישלח למבקש בדואר רשום לכתובת שמסר בבקשה לא יאוחר משבעה ימים מיום שניתנה, למעט נימוקים שהוועדה מצאה שאין לגלותם למבקש מטעמים כאמור בתקנה 10(ה).

12. תחולת הוראות לגבי ביטול הכרזה
הוראות תקנות אלה בדבר פרסום הכרזה והמצאתה יחולו גם על ביטולה של הכרזה.

13. פרטים שייכללו בהודעה על ביטול הכרזה
הודעה על ביטול ההכרזה, תכלול, נוסף על הפרטים האמורים בתקנה 2, גם פרטים אלה:
(1) מועד ביטול ההכרזה;
(2) הטעמים לביטול ההכרזה, למעט טעמים שהוועדה מצאה שאין לגלותם למבקש מטעמים כאמור בתקנה 10(ה).

14. הודעה לוועדת שרים על ביטול הכרזה לפי סעיף 2(ג) לחוק
(א) נודע לגורם הממונה כי בוטלה קביעת הגורם הזר לגבי אדם שהוכרז שהוא פעיל טרור או חבר בני אדם שהוא ארגון טרור, כאמור בסעיף 2(ג) לחוק, יודיע על כך לוועדת השרים, בלא דיחוי.
(ב) קיבלה ועדת השרים הודעה בדבר ביטול קביעת הגורם הזר כאמור בתקנת-משנה (א), תבטל את ההכרזה, בלא דיחוי, ולא יאוחר משבעה ימים מיום שקיבלה את ההודעה כאמור.

15. ביקורת תקופתית לפי סעיף 5 לחוק
(א) לא יאוחר משישים ימים לפני המועד לקיום הביקורת התקופתית לפי סעיף 5 לחוק, יעביר הגורם הממונה לוועדה המייעצת את המלצתו בצירוף המידע שהווה את הבסיס להכרזה, וכן כל מידע הרלוונטי להמלצת הוועדה.
(ב) סברה הוועדה המייעצת שיש מקום לדון מחדש בהכרזה, תביא את המלצתה לפני ועדת השרים לא יאוחר מחמישה עשר ימים מהמועד הקבוע בחוק לקיום הביקורת התקופתית; ועדת השרים תתן את החלטתה לפי סעיף 5 לחוק לא יאוחר משלושים ימים ממועד הבאת המלצת הוועדה המייעצת לפניה.

16. דחיית מועדים
הוועדה המייעצת רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך מועד שנקבע בתקנות 8(2) סיפא, 9(ב), 11(א) רישא ו- 15(א)."

3. צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של זירת סוחר לחשבונו העצמי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ו-2015
צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של זירת סוחר לחשבונו העצמי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ו-2015 קובע כדקמן:

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7(ב) ו- (ג) ו- 32(ג) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: "החוק"), וסעיף 48(א) לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 (להלן: "חוק איסור מימון טרור"), לאחר התייעצות עם שר המשפטים ועם השר לביטחון הפנים, ולעניין סעיף 17 בהסכמת שר המשפטים, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור:

פרק א': פרשנות
1. הגדרות
בצו זה:
"אזור" - כל אחד מאלה: יהודה, השומרון ורצועת עזה;
"איש ציבור זר" - תושב חוץ בעל תפקיד ציבורי בכיר מחוץ לישראל, לרבות בן משפחה של תושב כאמור או תאגיד המצוי בשליטתו או שותף עסקי של אחד מאלה;
"אמנה לביטול דרישת האימות" - אמנה המבטלת את דרישת האימות לתעודות חוץ ציבוריות כהגדרת האמנה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977;
"בורסה" - בורסה לניירות ערך או שוק מוסדר כהגדרתו בחוק השקעות משותפות;
"בן משפחה" - כהגדרתו בחוק ניירות ערך;
"בנק הדואר" - החברה כהגדרתה בחוק הדואר כשהיא נותנת שירותים כספיים כמשמעותם בחוק הדואר, מטעם החברה הבת, כהגדרתה בסעיף 88יא בחוק הדואר;
"בנק מחוץ לישראל" - תאגיד שהתאגד באחת ממדינות ה- OECD, שאינה מנויה בתוספת הראשונה, ושמתקיימים לגביו אלה:
(1) הוא עוסק בפעילויות שהעיסוק בהן בישראל טעון רישיון בנק לפי חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;
(2) הוא קיבל אישור מידי מי שרשאי לתתו לפי דין במדינת החוץ לעסוק בפעילויות כאמור בפסקה (1), והוא נתון לפיקוחו של מי שמוסמך לעניין זה באותה מדינה;
(3) הוא נתון לפיקוח בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור;
"בעל חשבון" - מי שרשום אצל החברה כבעל חשבון;
"בעל שליטה" - מי שיש לו שליטה בתאגיד - כהגדרתה בסעיף 7(א)(1)(ב) לחוק;
"הליך של הכרת בעל חשבון" - בין השאר, בירור מקור הכספים שאמורים להיות מופקדים בחשבון, עיסוקו של המבקש להיות בעל חשבון, מטרת פתיחת החשבון והפעילות המתוכננת בו; לגבי תושב חוץ - גם בירור זיקתו לישראל ואם הוא איש ציבור זר; לגבי מי שהוא בעל עסק - גם סוג עסקיו;
"הממונה" - כהגדרתו בסעיף 12 לחוק;
"הרשות המוסמכת" - כמשמעותה בסעיף 29 לחוק;
"הרשימה" - רשימה מרוכזת של ארגוני טרור מוכרזים ושל מי שהוכרז אדם שהוא פעיל טרור, שפורסמה לפי סעיף 47 (ב)(1)(ג) לחוק איסור מימון טרור; וכן ארגון או אדם כאמור, שהודעה על הכרזתו כארגון טרור או כאדם שהוא פעיל טרור הומצאה לחברה לפי הסעיף האמור והחברה לא קיבלה הודעה על ביטולה;
"חברה" - חברה בעלת רישיון זירה כהגדרתו בסעיף 44יב לחוק ניירות ערך;
"חברה מנהלת" ו"קופת גמל" - כהגדרתן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005;
"חברת כרטיסי אשראי" - תאגיד, לרבות תאגיד בנקאי, שהתאגד בישראל או באחת ממדינות ה- OECD שאינה מנויה בתוספת הראשונה, ושמתקיימים לגביו אלה:
(1) עיסוקו בהנפקת כרטיסי אשראי או כרטיסי בנק;
(2) הוא נתון לפיקוח בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור;
"חוק הדואר" - חוק הדואר, התשמ"ו-1986;
"חוק השקעות משותפות" - חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994;
"חוק ניירות ערך" - חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;
"חשבון" - חשבון שמנהלת חברה שבו מתנהלים כספי לקוח, חוזי לקוח ונכסי לקוח;
"חשבון אחר" - חשבון בתאגיד בנקאי או חשבון בבנק מחוץ לישראל, הרשום על-שם מי שהוא בעל החשבון בחשבון העברות;
"חשבון במערכת סגורה" - חשבון שמקורם של הכספים הרשומים בו הוא בחשבון מקור ובלבד שהכספים הרשומים בחשבון מועברים חזרה לחשבון המקור בלבד;
"חשבון העברות" - חשבון שמקורם של הכספים הרשומים בו הוא בחשבון אחר או שהכספים הרשומים בו מועברים אליו באמצעות כרטיס אשראי או כרטיס בנק המשויך לחשבון האחר ורשום על-שם בעל החשבון בלבד, ושהתאגיד הבנקאי או חברת כרטיסי אשראי מנפיקים;
"חשבון כספי לקוחות מחוץ לישראל" - חשבון כספי לקוחות המתנהל במוסד כספי מחוץ לישראל, לפי תקנה 21 לתקנות זירות מסחר;
"חשבון מקור" - חשבון בתאגיד בנקאי הרשום על-שם מי שהוא בעל החשבון בחשבון במערכת סגורה;
"יחיד" - מי שאינו תאגיד או שאינו מוסד ציבורי או שאינו תאגיד שהוקם בחיקוק מחוץ לישראל;
"כספי לקוח" , "חוזה לקוח" ו"נכס לקוח" - כהגדרתם בתקנות זירות מסחר;
"כרטיס אשראי" , "כרטיס בנק" - כהגדרתם בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986;
"מבטח" - כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981;
"מוסד ציבורי" - משרדי הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, רשויות מקומיות וכן רשויות, תאגידים או מוסדות אחרים שהוקמו בישראל בחיקוק;
"מורשה חתימה" - מי שבעל החשבון ייפה את כוחו לפעול בחשבון, בין אם בעל החשבון הוא יחיד ובין אם לאו, ובלבד שהוא רשום אצל החברה כמי שרשאי לפעול בחשבון;
"מסמך רשמי" - תדפיס או מכתב, הנושא את שם הבנק או חברת האשראי, לפי העניין;
"מספר זהות" - כל אחד מאלה:
(1) ביחיד שהוא תושב - מספר זהותו במרשם האוכלוסין;
(2) ביחיד שהוא תושב חוץ - מספר דרכון או מספר תעודת מסע ושם המדינה שבה הוצא הדרכון או תעודת המסע; אם היחיד הוא תושב האזור - מספר הזהות יכול שיהיה גם מספר זהותו בכרטיס מגנטי שהנפיק המינהל האזרחי;
(3) בתאגיד הרשום בישראל - מספר הרישום במרשם המתאים;
(4) בתאגיד שאינו רשום בישראל - מספר הרישום במדינת ההתאגדות, אם קיים, ושמה, ואם לא קיים רישום לתאגידים מסוגו - מספר הרישום הפנימי אצל החברה; ובתאגיד שזוהה לפי מסמך כאמור בסעיף 4(א)(6) - מספר הזיהוי באותו מסמך ושם המדינה שבה הוצא המסמך;
(5) במוסד ציבורי ובתאגיד מחוץ לישראל שהוקם בחיקוק - מספר הרישום שתקצה לו החברה;
"מען" - כל אחד מאלה:
(1) ביחיד - מענו הרשום במסמך כאמור בסעיף 4(א)(1), (2) או (6), או מקום מגוריו, כפי שמסר, הכולל את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתושב חוץ - גם שם המדינה;
(2) בתאגיד - מענו הרשום במסמך כאמור בסעיף 4(א)(3), (4) או (6), או מקום ניהול עסקיו בישראל, ואם אינו מנהל עסקים בישראל - מקום מרכז עסקיו מחוץ לישראל, וכל אלה - כפי שמסר; המען יכלול את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד מחוץ לישראל - גם את שם המדינה;
(3) במוסד ציבורי ובתאגיד מחוץ לישראל שהוקם בחיקוק - המען שמסרו הכולל את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד מחוץ לישראל שהוקם בחיקוק - גם שם המדינה;
"מקבל שירות" - בעל חשבון או מורשה חתימה;
"נהנה" - כהגדרתו בסעיף 7(א)(1)(א) לחוק ואם הוא תאגיד, יראו את התאגיד ואת בעלי השליטה בו כנהנים;
"נושא משרה" - כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט-1999;
"עורך-דין" - עורך-דין בעל רישיון לעריכת-דין בישראל ולעניין תאגיד שאינו רשום בישראל, גם בעל רישיון לעריכת-דין במדינת ההתאגדות של התאגיד, ובלבד שהמדינה או הטריטוריה שבה מואגד התאגיד אינה מנויה בתוספת הראשונה; היתה מדינת ההתאגדות אחת המדינות החברות ב- OECD - גם עורך-דין בעל רישיון באחת המדינות החברות בארגון ה- OECD ;
"פעולה" - פעולה בודדת בחשבון, אלא-אם-כן נקבע אחרת בצו זה;
"צדדים לפעולה" - כל אחד מן הצדדים לפעולה המבוצעת באמצעות החברה;
"קרן" - כהגדרתה בחוק השקעות משותפות;
"שם" - כל אחד מאלה:
(1) ביחיד - שם משפחה ושם פרטי, הרשומים במסמך הזיהוי כאמור בסעיף 4(1), (2), (6) או (7);
(2) בתאגיד - שמו הרשום, ואם הואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי תאגידים מסוגו - שמו כפי שמסר;
(3) בתאגיד שהוקם בחיקוק - השם שנקבע בחיקוק, בין בארץ ובין מחוץ לישראל;
(4) במוסד ציבורי, למעט בתאגיד שהוקם בחיקוק - שמם כפי שמסרו;
"תאגיד" - כל אחד מאלה:
(1) חברה, שותפות, אגודה שיתופית, אגודה עותומנית, עמותה או מפלגה הרשומה בישראל;
(2) גוף הרשום כתאגיד מחוץ לישראל;
(3) גוף שהואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי גופים מסוגו, ובלבד שהציג מסמך המעיד על היותו תאגיד;
"תושב" - כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, לרבות אזרח ישראלי שאינו תושב כאמור, הרשום במרשם האוכלוסין;
"תושב אזור" - מי שרשום במרשם האוכלוסין של האזור;
"תושב חוץ" - מי שאינו תושב;
"תפקיד ציבורי בכיר" - לרבות ראש מדינה, נשיא מדינה, ראש עיר, שופט, חבר פרלמנט, חבר ממשלה וקצין צבא או משטרה בכיר, או כל ממלא תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה;
"תקנות זירות מסחר" - תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014;
"OECD" - הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי.

פרק ב': חובות זיהוי
2. הכרת בעל חשבון
(א) לא תפתח חברה חשבון, בלא שזיהתה את מי שמבקש להיות בעל חשבון וביצעה לגביו הליך של הכרת בעל החשבון, לפי מידת הסיכון שלו להלבנת הון ומימון טרור; החברה תערוך רישומים של פרטים אלה.
(ב) לא תפתח חברה חשבון לאיש ציבור זר, אלא-אם-כן התקבל אישור לכך מנושא משרה בחברה, לרבות מי שכפוף ישירות למנהל הכללי; מתן אישור כאמור ייבחן לפי מידת הסיכון של בעל החשבון להלבנת הון ולמימון טרור; התברר במהלך ההתקשרות כי בעל חשבון הוא איש ציבור זר, לא תבצע החברה פעולה בחשבון עד לקבלת אישור כאמור להמשך ההתקשרות.
(ג) חברה תבצע בקרה שוטפת בהתייחס להליך של הכרת בעל חשבון שביצעה עם תחילת ההתקשרות לפי מידת הסיכון של בעל החשבון להלבנת הון ולמימון טרור, ותעדכן את רישומיה לפי זה; התעורר ספק ביחס לזהות בעל חשבון או לאמיתות מסמכי הזיהוי שנמסרו לחברה, תבצע החברה הליך של הכרת בעל חשבון פעם נוספת.
(ד) ביצוע הליך של הכרת בעל החשבון לפי סעיף-קטן (א), יכול שייעשה לפי טופס שיפרסם הממונה.

3. רישום פרטי זיהוי
(א) לא תפתח חברה חשבון בלא שתרשום לגבי כל אחד מבעלי החשבון ומורשי החתימה וכן לגבי מי שמבקש לפתוח חשבון, אם אינו אחד מאלה, את פרטי הזיהוי המפורטים להלן ותאמת אותם כמפורט בסעיף 4:
(1) שם;
(2) מספר זהות;
(3) ביחיד - תאריך לידה ומין; בתאגיד - תאריך התאגדות;
(4) מען.
(ב) לא תפתח חברה חשבון בלא שתרשום לגבי נהנה את הפרטים שבסעיף-קטן (א)(1) ו- (2); רישום הפרטים ייעשה לפי ההצהרה כאמור בסעיף 5; לא היה בידי חברה מספר זהותו של הנהנה, לאחר שנקטה אמצעים סבירים להשגתו, תרשום במקומו את הפרטים שבסעיף-קטן (א)(3) וכן את מדינת האזרחות או ההתאגדות, לפי העניין; סעיף-קטן זה לא יחול:
(1) אם מצאה חברה, בעת פתיחת החשבון, שהמדובר בחשבון לטובת נהנה, שלפי הצהרת המבקש לפתוח חשבון אי-אפשר לדעת את זהותו, ופורטה הסיבה לכך שזהות הנהנה טרם ידועה; במקרה כאמור, תפנה החברה את תשומת-לבו של המבקש לפתוח חשבון, בכתב, לחובתו למסור לחברה את פרטי הנהנה מייד עם היוודע זהותו;
(2) לגבי חשבון שמבקש לפתוח מי שמינה בית-משפט, בית-דין דתי, ראש ההוצאה לפועל, הרשם לענייני ירושה או גוף רשמי אחר של המדינה שהורה יושב ראש רשות ניירות ערך ובלבד שהצהיר על כך; החברה תציין את המינוי ברישומי החשבון ותשמור העתק מהאסמכתה לכך.
(ג) לא תפתח חברה חשבון לתאגיד בלא שתרשום לגבי בעלי השליטה בו את הפרטים שבסעיף-קטן (א)(1) ו- (2); רישום הפרטים ייעשה לפי ההצהרה כאמור בסעיף 5; לא היה בידי החברה מספר זהות, לאחר שנקטה אמצעים סבירים להשגתו, תרשום במקומו את הפרטים שבסעיף-קטן (א)(3) וכן את מדינת האזרחות.
(ד) לא תוסיף חברה לחשבון:
(1) בעל חשבון או מורשה חתימה, בלא שתרשום לגביהם את פרטי הזיהוי כאמור בסעיף-קטן (א) ותאמת אותם כמפורט בסעיף 4;
(2) נהנה בלא שתרשום לגביו את פרטי הזיהוי כאמור בסעיף-קטן (ב) ותאמת אותם כמפורט בסעיף 4(ג);
(3) בעל שליטה בתאגיד בלא שתרשום לגביו את פרטי הזיהוי כאמור בסעיף-קטן (ג) ותאמת אותם כמפורט בסעיף 4(ג).
(ה) פתיחת חשבון והוספת בעל חשבון, הוספת נהנה והוספת בעל שליטה תלווה בהצהרה כאמור בסעיף 5; הצהרה כאמור שניתנה בפתיחת חשבון תהיה בחתימת מקור.
(ו) לא תבצע חברה פעולה של העברה אלקטרונית מישראל אל מחוץ לישראל, בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים בלא שתרשום, בכל אחד ממסמכי ההעברה, את פרטי מקבל השירות יוזם ההעברה, לרבות שמו, מספר חשבונו ומענו, וכן את פרטי הנעבר, לרבות שמו, ומספר חשבונו; בוצעה העברה שלא מחשבונו של מקבל השירות או שלא אל חשבונו של מקבל השירות, תרשום החברה את מספר הזהות של יוזם ההעברה או הנעבר, לפי העניין.
(ז) בפעולה של העברה אלקטרונית מחוץ לישראל לישראל, תרשום החברה את הפרטים כאמור בסעיף-קטן (ו), אם פרטים אלה ידועים לה.

4. אימות פרטים ודרישת מסמכים
(א) חברה תאמת את פרטי הזיהוי של מקבל השירות בפעולות כאמור בסעיף 3(א) ו- (ד)(1) ותקבל לידיה מסמכים, כמפורט להלן:
(1) לעניין רישום פרטי הזיהוי שבסעיף 3(א)(1) עד (3) של יחיד שהוא תושב - לפי תעודת זהות או העתק מאושר שלה, שהעתק מצולם של אחד מהם - בנוגע לפרטי הזיהוי האמורים - יישמרו אצל החברה; החברה תאמת את פרטי הזיהוי עם מרשם האוכלוסין, תשווה את תאריך הנפקת התעודה המופיע בה עם תאריך הנפקת התעודה האחרונה הרשום במרשם האוכלוסין במשרד הפנים ותשמור תיעוד של בדיקה זו; לעניין פסקה זו, יראו כתעודת זהות גם תעודת עולה עד 30 ימים מיום הנפקתה, דרכון ישראלי תקף שניתן לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, רישיון נהיגה תקף, הכולל את תמונת בעל הרישיון, שניתן לפי פקודת התעבורה (נוסח חדש), ואולם החובה להשוות את תאריך הנפקת התעודה לא תחול בזיהוי לפי תעודות אלה;
(2) לעניין רישום פרטי הזיהוי שבסעיף 3(א)(1) עד (3) של יחיד שהוא תושב חוץ - לפי דרכון חוץ או תעודת מסע, או העתק מאושר של מסמך זיהוי כאמור; החברה תשווה את פרטי הזיהוי עם מסמך נוסף הנושא תמונה ומספר זהות, ובהיעדרו - עם מסמך הנושא שם או מספר זהות וכן מען או תאריך לידה, העתקים מצולמים של מסמכי הזיהוי - בנוגע לפרטי הזיהוי - יישמרו אצל החברה; אם היחיד תושב האזור, רשאית החברה לרשום את פרטי הזיהוי גם לפי כרטיס מגנטי שהנפיק המינהל האזרחי, שהעתק מצולם שלו, בנוגע לפרטי הזיהוי האמורים - יישמר אצל החברה; החברה תשווה את פרטי הזיהוי עם מסמך נוסף כאמור לעניין תושב חוץ או תאמת את פרטי הזיהוי עם מרשם המינהל האזרחי, תשווה את תאריך הנפקת התעודה המופיע בה עם תאריך הנפקת התעודה האחרונה הרשום במרשם ותשמור תיעוד של בדיקה זו;
(3) לעניין רישום פרטי הזיהוי שבסעיף 3(א)(1) עד (3) של תאגיד הרשום בישראל - לפי תעודת הרישום או העתק מאושר שלה, נסח עדכני של פרטי החברה מרשם החברות או אישור של עורך-דין על קיום התאגיד, שמו, מספר זהותו ותאריך ההתאגדות שלו; החברה תקבל לידיה ותשמור את המסמכים האמורים או העתקים מצולמים שלהם, וכן מסמכים אלה:
(א) העתק מאושר של החלטת האורגן המוסמך בתאגיד לפתוח חשבון אצל החברה, או אישור של עורך-דין שהחלטה כאמור התקבלה כדין;
(ב) העתק מאושר של החלטת האורגן המוסמך בתאגיד על מורשי החתימה לשם ניהול החשבון, או אישור של עורך-דין על מורשי החתימה לשם ניהול החשבון;
(4) לעניין רישום פרטי הזיהוי שבסעיף 3(א)(1) עד (4) של תאגיד שאינו רשום בישראל - לפי מסמך המעיד על רישומו או לפי העתק מאושר ממסמך כאמור, אם פרטים אלה מופיעים במסמך; חסר במסמך אחד הפרטים כאמור - לפי אישור של עורך-דין; החברה תקבל לידיה מסמך המעיד על רישומו של התאגיד ומסמכים כמפורט בפסקה (3)(א) ו- (ב); בתאגיד שהתאגד במדינה שלא מתקיים בה רישום של תאגידים מסוגו, תקבל לידיה החברה אישור של עורך-דין על כך שלא קיים רישום במדינת ההתאגדות; החברה תשמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם;
(5) לעניין רישום השם של מוסד ציבורי ושל תאגיד שהוקם בחיקוק מחוץ לישראל - לפי הצהרת המבקש לפתוח חשבון, ובתאגיד שהוקם בחיקוק, לפי החיקוק שמכוחו הוקם התאגיד, או אישור של עורך-דין על קיומו של החיקוק; החברה תקבל לידיה מסמכים כאמור בפסקה (3)(א) ו- (ב), בשינויים המחוייבים; החברה תשמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם;
(6) נעשו פעולות לפתיחת החשבון מחוץ לישראל, רשאית החברה על-אף האמור בפסקאות (2) ו- (4), לרשום את פרטי הזיהוי לפי מסמכי הזיהוי המקובלים בחשבון מן הסוג הזה במדינה שנעשה בה הזיהוי, ובלבד שבמדינה זו קיימת חקיקה המחייבת זיהוי לקוחות; החברה תשמור בידיה עותקים מצולמים של מסמכי הזיהוי;
(7) בקטין שטרם מלאו לו 16 שנים - לפי אחד ממסמכי הזיהוי המפורטים בסעיף 4 של אחד מאפוטרופסיו; אם הקטין תושב חוץ - לפי דרכונו של הקטין או לפי העתק מאושר שלו; למן תום שלושה חודשים מיום שמלאו לבעל חשבון 18 שנים, לא תבצע החברה כל פעולה יזומה של בעל החשבון בחשבונו אלא-אם-כן התקיים האמור בפסקה (1) או (2), לפי העניין.
(ב) בסעיף זה, "העתק מאושר" - העתק מתאים למקור המאומת בידי אחד מאלה:
(1) הרשות שהנפיקה את מסמך המקור;
(2) עורך-דין;
(3) עובד של החברה, שלפניו הוצג המסמך המקורי;
(4) רשות כאמור בסעיף 6 לאמנה לביטול דרישת האימות;
(5) נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי מחוץ לישראל.
(ג) החברה תנקוט אמצעים סבירים לאימות פרטי הזיהוי של נהנה ובעל שליטה בחשבון כאמור בסעיף 3(ב) עד (ד), בהתחשב בסיכון הקיים להלבנת הון ולמימון טרור, תוך שימוש במידע נוגע לעניין או בנתונים שהתקבלו ממקור מהימן המניחים את דעתה; לצורך כך רשאית החברה לאמת את פרטי הזיהוי כאמור עם מרשם האוכלוסין.
(ד) על-אף האמור בסעיף זה, רשאי יושב ראש רשות ניירות ערך, בהתייעצות עם ראש הרשות המוסמכת, להורות במקרה מסויים על דרכי אימות פרטים ודרישת מסמכים חלופיות.

5. הצהרה על נהנה ועל בעל שליטה
(א) בעת פתיחת חשבון תדרוש החברה מהמבקש לפתוח חשבון הצהרה בחתימת מקור אם קיים נהנה בחשבון; הצהיר המבקש לפתוח חשבון כי קיים נהנה בחשבון - תכלול ההצהרה את הפרטים כאמור בסעיף 3(ב) לגבי כל אחד מן הנהנים; נפתח החשבון שלא בידי בעל החשבון, תדרוש החברה גם מבעל החשבון הצהרה כאמור לפני ביצוע פעולה בחשבון; ואולם:
(1) אם הנהנה בלתי-ידוע, כאמור בסעיף 3(ב)(1) - יצהיר על כך המבקש לפתוח חשבון;
(2) התבקשה החברה לפתוח חשבון כאמור בסעיף 3(ב)(2), תשמור העתק מן האסמכתה לכך.
(ב) בעת פתיחת חשבון לתאגיד, תדרוש החברה הצהרה מן התאגיד בחתימת מקור או באישור של עורך-דין על פרטי הזיהוי כאמור בסעיף 3(ג) לגבי בעל שליטה בתאגיד.
(ג) ההצהרות כאמור בסעיפים-קטנים (א) ו- (ב) ייעשו לפי הטופס שבתוספת השניה.

6. פטור חלקי
(א) האמור בסעיפים 3(ב) ו- (ד)( 2) וכן 5(א) לגבי רישום נהנה בחשבון לא יחול על:
(1) חשבון של מוסד ציבורי;
(2) חשבון של תאגיד בנקאי, בנק הדואר, מבטח, חבר בורסה, קופת גמל וחברה מנהלת לקופת גמל שבניהולה וחשבון לקרן;
(3) חשבון אחר שהורה יושב ראש רשות ניירות ערך.
(ב) האמור בסעיפים 3(ג), (ד)(3) ו- 5(ב) לגבי רישום בעל שליטה לא יחול על חשבונות של תאגיד בנקאי, של מבטח, של קרן, של קופת גמל, של חברה מנהלת לקופת גמל שבניהולה ושל חברה שניירות הערך שלה נסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב או בבורסה במדינה שהיא חברה ב- OECD וכן על חשבון של תאגיד מסוג אחר שהורה עליו יושב ראש רשות ניירות ערך.
(ג) נשלטת חברה בידי חברה כאמור בסעיף-קטן (ב), יראו בחברה כאמור בסעיף-קטן (ב) בעל שליטה.

7. זיהוי פנים אל פנים
החברה תזהה את בעל החשבון ומורשה החתימה פנים אל פנים על-פי מסמך זיהוי כמפורט בסעיף 4, לפני הפעולה הראשונה של כל אחד מהם בחשבון; לעניין זה, "זיהוי פנים אל פנים" - זיהוי על-ידי אחד מאלה:
(1) עובד של החברה;
(2) בעל רישיון לעריכת-דין בישראל;
(3) נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי מחוץ לישראל;
(4) רשות שצוינה בסעיף 6 לאמנה לביטול דרישת האימות;
(5) עובד של תאגיד בנקאי;
(6) עובד של בנק הדואר;
(7) לגבי יחיד - נוטריון שהוא עורך-דין באחת ממדינות ה- OECD , ובלבד שמדינה זו אינה מנויה בתוספת הראשונה; לגבי תאגיד שאינו רשום בישראל - נוטריון שהוא עורך-דין במדינת ההתאגדות של התאגיד, החברה בארגון ה- OECD , ובלבד שמדינה זו אינה מנויה בתוספת הרא שונה.

8. חשבון במערכת סגורה וחשבון העברות
(א) בפתיחת חשבון במערכת סגורה לא יחולו הוראות סעיף 7, ועל-אף האמור בסעיפים 4(א), 5(א) ו- (ב) רשאית החברה לרשום את פרטי הזיהוי לפי העתק של מסמכי הזיהוי המפורטים בסעיף 4, ולקבל הצהרה על נהנה שלא בחתימת מקור ורשאית שלא לאמת את פרטי הזיהוי של מורשה החתימה.
(ב) בפתיחת חשבון העברות לא יחולו הוראות סעיף 7 ועל-אף האמור בסעיפים 4(א), 5(א) ו- (ב) רשאית החברה לרשום את פרטי הזיהוי לפי העתק של מסמכי הזיהוי המפורטים בסעיף 4, ולקבל הצהרה על נהנה באמצעות טכנולוגיית היוועדות חזותית (video conference) ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1) לא יועברו מחשבון העברות כספים ללקוח אלא באופן זה:
(א) כספים שהועברו באמצעות כרטיס אשראי או כרטיס בנק יוחזרו, בדרך של זיכוי, לכרטיס האשראי או כרטיס הבנק שממנו הועברו כספים אלה מלכתחילה או לחשבון האחר;
(ב) כספים שהועברו מחשבון אחר יוחזרו לאותו חשבון אחר;
(2) בעל החשבון יעביר לידי החברה את פרטי החשבון האחר, ואם מדובר בשימוש בכרטיס אשראי או כרטיס בנק, גם את ארבע הספרות האחרונות של כרטיס האשראי או כרטיס הבנק שבאמצעותו מועברים הכספים כאמור, וכן אחד מאלה, לפי העניין -
(א) מסמך רשמי של הבנק הכולל את פרטי החשבון האחר ובעל החשבון האחר;
(ב) מסמך רשמי של חברת האשראי הכולל את ארבע הספרות האחרונות של כרטיס האשראי או כרטיס הבנק ופרטי בעל הכרטיס; ובלבד שמהמסמך הרשמי עולה כי כרטיס האשראי או כרטיס הבנק שבאמצעותו מועברים הכספים כאמור משויך לחשבון האחר;
(3) החברה קיבלה מבעל החשבון העתק של מסמך זיהוי הנושא תמונה ומספר זהות, ובהיעדרו - מסמך הנושא שם או מספר זהות וכן מען או תאריך לידה;
(4) החברה זיהתה את בעל החשבון באמצעות טכנולוגיית היוועדות חזותית (video conference) או אימתה את זהות הלקוח ישירות מול התאגיד הבנקאי, הבנק מחוץ לישראל או חברת כרטיסי האשראי, לפי העניין; לעניין זה, "אימות הזיהוי" - בדיקה אם פרטי הזיהוי של בעל החשבון כאמור בסעיף 3(א)(1) ו- (2) הרשומים אצלה, זהים לפרטי זיהוי אלה הרשומים אצל התאגיד הבנקאי, הבנק מחוץ לישראל או חברת כרטיסי האשראי, לפי העניין;
(5) בביצוע הליך הכרת בעל חשבון לפי סעיף 2 תסווג החברה את הלקוח במידת סיכון גבוהה להלבנת הון ומימון טרור.
(ג) על-אף האמור בסעיף-קטן (ב), בפתיחת חשבון העברות, רשאית החברה לקבל הצהרה על נהנה שלא בחתימת מקור ושלא באמצעות טכנולוגיית היוועדות חזותית ובלבד שתקבל החברה הצהרה על נהנה בחתימת מקור בתוך ארבעה עשר ימים מיום פתיחת החשבון.
(ד) בחשבון שנפתח לפי סעיף זה -
(1) לא תבצע החברה פעולה, בלא שאימתה כי בעל החשבון הוא אותו בעל החשבון בחשבון המקור או בחשבון האחר, לפי העניין;
(2) לא תבצע החברה פעולה, בלא שאימתה כי הכספים שהועברו לחשבון, הועברו מחשבון המקור או מהחשבון האחר או מכרטיס אשראי או כרטיס בנק המשויך לחשבון האחר, לפי העניין;
(3) יושב ראש הרשות רשאי להורות לחברה על דרכי אימות הפרטים כאמור בפסקאות (1) ו- (2).
(ה) סעיף זה לא יחול אם בעל החשבון הוא ממדינה או מטריטוריה המנויה בתוספת הראשונה.
(ו) מקום שבו נדרשת הצהרה על נהנה ועל בעל שליטה בפתיחת חשבון לפי סעיף זה, תדרוש החברה מהמבקש לפתוח חשבון גם הצהרה כי הפרטים שמסר לגבי הנהנה בחשבון או בעל השליטה, לפי העניין, הם אותם פרטים שמסר לתאגיד הבנקאי או לבנק מחוץ לישראל או לחברת כרטיסי האשראי שבו מתנהל חשבון המקור או החשבון האחר.

9. שמירת מסמכי הזיהוי
(א) החברה תשמור את מסמכי הזיהוי לתקופה של חמש שנים לפחות אחרי שייסגר החשבון; שמירת מסמכי הזיהוי, למעט הצהרה שניתנה בחתימת מקור, יכול שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים בתקנה 3א לתקנות העדות (העתקים צילומיים), התש"ל-1969; לעניין סעיף זה, "מסמכי זיהוי" - כל מסמך שנמסר לצורך זיהוי ואימות, לרבות הצהרה שניתנה לפי צו זה, זיהוי והצהרה על נהנה באמצעות היוועדות חזותית, ומסמכים עיקריים ששימשו את החברה להכרת בעל החשבון לפי סעיף 2.
(ב) על-אף האמור בסעיף-קטן (א), חברה תשמור את מסמכי הזיהוי מעבר לתקופה של חמש שנים, אם יושב ראש הרשות לניירות ערך דרש ממנה, בכתב, לעשות כן, במקרים מסויימים שבהם מסמכי העסקה נדרשים לצורך חקירה או לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק, שהחלו בתקופה האמורה, עד סיום החקירה או הפיקוח.

10. שיקולים לעניין חשבון פטור
בחשבון שבו התעורר חשש להלבנת הון או למימון טרור, תשקול החברה, לפי מידת הסיכון להלבנת הון ומימון טרור, את ביטול הפטור מרישום נהנה כאמור בסעיף 6 או ביטול הקלות שניתנו כאמור בסעיף 8.

פרק ג': חובות בקרה ודיווח

11. בקרה על פעילות בחשבון
החברה תקיים בקרה שוטפת אחר פעולות בעל החשבון לצורך מילוי חובותיה בעניין זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי החוק; בלי לגרוע מהאמור, תקיים החברה בקרה:
(1) כי הפעולות תואמות את אופי החשבון לפי היכרותה עם בעל החשבון;
(2) על פעילות בחשבון הנעשית מול רשימת מדינות וטריטוריות המנויות בתוספת הראשונה;
(3) מוגברת על הפעילות שמתבצעת בחשבון של איש ציבור זר;

12. דיווח לפי סוג וגודל הפעולה
החברה תדווח לרשות המוסמכת על פעולות אלה:
(1) הפקדה בחשבון או משיכה ממנו של מזומנים, בין במטבע ישראלי ובין במטבע חוץ, בסכום שווה ערך ל- 50,000 שקלים חדשים לפחות;
(2) הפקדת שיקים המשוכים על מוסד פיננסי מחוץ לישראל בסכום שווה ערך ל- 50,000 שקלים חדשים לפחות; נמצא המוסד הפיננסי במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הראשונה, תדווח החברה על פעולה כאמור בסכום שווה ערך ל- 5,000 שקלים חדשים לפחות;
(3) העברה מישראל אל מחוץ לישראל או מחוץ לישראל לישראל, באמצעות חשבון, בסכום שווה ערך ל- 50,000 שקלים חדשים לפחות, למעט העברה לחשבון כספי לקוחות מחוץ לישראל או ממנו; על פעולת העברה אל מדינה או טריטוריה המנויה בתוספת הראשונה או העברה ממדינה או מטריטוריה כאמור, תדווח החברה אם היא בסכום שווה ערך ל- 5,000 שקלים חדשים לפחות;
(4) העברה מחשבון כספי לקוחות מחוץ לישראל אל חשבון המתנהל מחוץ לישראל או מחשבון המתנהל מחוץ לישראל לחשבון כספי לקוחות מחוץ לישראל, בסכום שווה ערך ל- 50,000 שקלים חדשים לפחות; על פעולת העברה אל מדינה או טריטוריה המנויה בתוספת הראשונה או העברה ממדינה או מטריטוריה כאמור, תדווח החברה אם היא בסכום שווה ערך ל- 5,000 שקלים חדשים לפחות;
(5) העברה מישראל אל מחוץ לישראל או מחוץ לישראל לישראל, באמצעות חיוב או זיכוי של כרטיס אשראי, בסכום שווה ערך ל-50,000 שקלים חדשים לפחות; על פעולת העברה אל מדינה או טריטוריה המנויה בתוספת הראשונה או העברה ממדינה או מטריטוריה כאמור, תדווח החברה אם היא בסכום שווה ערך ל-5,000 שקלים חדשים לפחות;
(6) המרת מטבע של מדינה אחת במטבע של מדינה אחרת, בסכום שווה ערך ל- 50,000 שקלים חדשים לפחות;
(7) חיוב או זיכוי, באמצעות כרטיס אשראי, בשווי של 50,000 שקלים חדשים לפחות, בחשבון העברות שבו לא בוצע זיהוי פנים אל פנים ללקוח לפי סעיף 7;
(8) פעולה שהובילה לכך שיתרת הכספים בחשבון העברות באחד מן הימים במהלך חודש, עולה על 300,000 שקלים חדשים.

13. דיווחים נוספים
(א) החברה תדווח לרשות המוסמכת על פעולות של מקבל השירות, לרבות ניסיון לביצוע פעולות, שלפי המידע המצוי ברשות החברה, נחזות בעיניה כבלתי-רגילות.
(ב) בלי לגרוע מהאמור בסעיף-קטן (א), יכול שיראו פעולה מן הפעולות המפורטות בתוספת השלישית פעולה בלתי-רגילה.
(ג) אין בדיווח על פעולה לפי סעיף 12 כדי לפטור מחובות הדיווח לפי סעיף זה.

14. פטור מדיווח
חברה תהיה פטורה מדיווח לפי סעיף 12 אם הפעולה נעשתה בידי אחד מאלה:
(1) מוסד ציבורי;
(2) תאגיד בנקאי;
(3) בנק הדואר;
(4) מבטח;
(5) חבר בורסה;
(6) קופת גמל וחברה מנהלת לקופת גמל שבניהולה;
(7) קרן.

15. פרטי הדיווח
דיווח לפי סעיפים 12 ו- 13 יכלול פרטים אלה:
(1) לגבי החשבון המדווח:
(א) מספר החשבון;
(ב) שם החשבון;
(ג) תאריך פתיחת החשבון;
(ד) כתובת למשלוח דואר;
(ה) במקרה של חשבון במערכת סגורה או של חשבון העברות מספר חשבון המקור או החשבון האחר או ארבע ספרות אחרונות של כרטיס האשראי או כרטיס הבנק שבאמצעותו הועברו הכספים לחשבון, לפי העניין;
(2) לגבי הפעולה המדווחת -
(א) תאריך ביצוע הפעולה כפי שנרשמה בספרי החברה;
(ב) סכום הפעולה במטבע ישראלי; בפעולה במטבע חוץ יחושב סכום הפעולה לפי השער היציג, שפרסם בנק ישראל, הידוע ביום רישום הפעולה;
(ג) סוגי מטבע החוץ שבהם בוצעה הפעולה, עד שני סוגי מטבע;
(ד) מספר סידורי של הדוח;
(ה) לגבי דיווח לפי סעיף 12(3) ו- (4) - גם פרטי החשבון או פרטי כרטיס האשראי של הצד האחר לפעולה, שם המוסד הפיננסי בצד האחר ומענו, אם ידועים; ואולם בפעולה אל מול מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הראשונה - גם שם הבעלים בחשבון או שם הבעלים של כרטיס האשראי בצד האחר לפעולה כפי שנמסר, ומספר זהותו אם נמסר;
(ו) סוג הפעולה בדיווח לפי סעיף 12;
(ז) סיבת הדיווח, לפי סעיף 13, לרבות תיאור הפעולה שבשלה דווח על כל נסיבותיה;
(3) לגבי בעלי החשבון ולגבי מורשי החתימה אם קיימים:
(א) שם;
(ב) מספר זהות;
(ג) מען;
(ד) מספרי טלפון, עד שני מספרים, אם ידועים;
(ה) ביחיד - תאריך לידה; בתאגיד - תאריך התאגדות;
(ו) ביחיד - מין;
(ז) מעמד מבצע הפעולה (תושב/תושב חוץ/תאגיד ישראלי/תאגיד חוץ);
(ח) אם מדובר בתושב חוץ - מדינת אזרחות; אם מדובר בתאגיד חוץ - מדינת התאגדות;
(4) לגבי הנהנים ובעלי השליטה, אם קיימים, הפרטים הנדרשים בסעיף 3(ב) ו- (ג).

16. איסור גילוי ועיון
גילוי עובדת גיבושו, קיומו, אי-קיומו או תוכנו של דיווח לפי סעיף 13, וכן עובדת קיומו של דיווח משלים כמשמעותו בסעיף 31(ג) לחוק, עובדת קיומה של בקשה לדיווח כאמור או תוכנו של אחד מאלה, וכן מתן עיון במסמכים המעידים על כל אחד מאלה אסור, זולת למי שמוסמך לכך לצורך מילוי תפקידו בחברה, לממונה או למי שהוא הסמיכו, לרשות המוסמכת או לפי צו בית-משפט.

פרק ד': בדיקת פרטי זיהוי אל מול הרשימה

17. חובת בדיקה אל מול הרשימה
החברה תבדוק אל מול הרשימה:
(1) אם מצוי בה שם או מספר זהות של בעל חשבון, מורשה חתימה, נהנה ובעל שליטה, בחשבונות המנוהלים אצלו; בדיקה כאמור תיערך כל אימת שהחברה קיבלה הודעה על הוספת ארגון או אדם לרשימה או הוסף לחשבון בעלים, מורשה חתימה, נהנה או בעל שליטה;
(2) אם שמותיהם של צדדים לפעולה אחרת, למעט אלה המנויים בפסקה (1), מצויים ברשימה; לעניין פסקה זו, "פעולה אחרת" - כל אחת מאלה:
(א) העברה אלקטרונית מישראל אל מחוץ לישראל ומחוץ לישראל לישראל או שמקורה ויעדה אינם בישראל אך בוצעה דרך ישראל;
(ב) העברה מישראל למדינה או לטריטוריה המנויה בתוספת הראשונה, לרבות באמצעות תשלום שיקים שהציג מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה כאמור לפירעון;
(ג) העברה ממדינה או מטריטוריה המנויה בתוספת הראשונה לישראל, לרבות באמצעות תשלום שיקים שמשוכים על מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה כאמור;
(3) האמור בפסקה (2) לא יחול על העברות כאמור בפסקאות משנה (ב) ו- (ג) שבה, אם החברה קיבלה את ההוראה לביצוע העברה מאת מוסד ציבורי, תאגיד בנקאי או בנק ישראל, בין לעצמם ובין ללקוחותיהם.

פרק ה': שונות

18. קביעת מדיניות
החברה תקבע מדיניות, כלים וניהול סיכונים בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור לצורך מילוי חובותיה בעניין זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי החוק, לרבות בנושאים אלה:
(1) הליך הכרת בעל חשבון;
(2) מעקב אחר איומי הלבנת הון ומימון טרור, הנובעים, בין השאר, מטכנולוגיות חדישות, בפרט אלה המאפשרות ביצוע עסקאות שלא פנים אל פנים.

19. ניהול רישומים ושמירתם
(א) החברה תקיים מאגר מידע ממוחשב על מספרי החשבונות, פרטי הזיהוי של בעלי החשבון, מורשי החתימה, הנהנים ובעלי השליטה.
(ב) החברה תשמור את מסמך ההוראות לביצוע פעולה לתקופה של חמש שנים מיום רישום הפעולה בספרי החברה; שמירת מסמך ההוראה לביצוע פעולה, יכול שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים בתקנה 3א לתקנות העדות (העתקים צילומיים), התש"ל-1969, ובלבד שמסמך כאמור אינו כולל רישום שנערך בכתב ידו של מבצע הפעולה לרבות חתימתו; בהיעדר מסמך הוראה לביצוע פעולה, תשמור החברה את הרשומה הממוכנת המעידה על מתן הוראה לביצוע הפעולה.
(ג) החברה תשמור תיעוד בכתב של בדיקת פעילות כאמור בסעיף 11 וממצאיה לתקופה של חמש שנים.
(ד) על-אף האמור בסעיפים-קטנים (ב) ו- (ג), חברה תשמור את המסמכים האמורים שם מעבר לתקופה של חמש שנים, אם יושב ראש הרשות לניירות ערך דרש, בכתב, לעשות כן, במקרים מסויימים שבהם המסמכים האמורים נדרשים לצורך חקירה או לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק, שהחלו בתקופה האמורה, עד סיום החקירה או הפיקוח.

20. מסירת מסמכים ידיעות והסברים
החברה תמסור, לפי דרישה, לרשות ניירות ערך או לעובד שהוסמך על ידה, מסמכים, ידיעות והסברים בקשר למילוי חובותיה לפי צו זה.

21. חשבונות קיימים
(א) חברה לא תבצע כל פעולה יזומה של מקבל השירות בחשבון שנפתח לפני יום תחילתו של צו זה, למעט משיכת היתרה הקיימת, סגירת החשבון, פירעון חובותיו, סגירת עסקאות לצורך סגירת חשבון וסיום ההתקשרות עם החברה, אלא-אם-כן קיימה את הוראות סעיפים 2 עד 5.
(ב) על-אף האמור בסעיף-קטן (א), אי-קבלה של הצהרת בעל החשבון, אם הוא פועל לעצמו או לאחר, ואי קבלת מסמך זיהוי נוסף לגבי תושב חוץ, לא תיחשב כאי קיום הוראות סעיפים 4(א)(2) ו-(5)(א), ובלבד שהחברה נקטה אמצעים לקבלת הצהרה כאמור.
(ג) סעיף-קטן (א) לא יחול על חשבון שבעליו נמצא במדינה שמחמת היחסים השוררים בינה לבין מדינת ישראל לא ניתן ליצור עמו קשר; במקרה זה תעשה החברה מאמץ סביר כדי להשלים את פרטי הזיהוי בהקדם האפשרי.

22. תחילה
(א) תחילתו של צו זה, למעט האמור בסעיף-קטן (ב), שישה חודשים מיום פרסומו.
(ב) תחילתו של סעיף 21 שנים עשר חודשים מיום תחילתו של צו זה."

תוספת ראשונה
(סעיפים 1, 11(2), 12(2), (3) ו- (4), 15(2)(ה), 17(2)(ב) ו- (ג) ופרטים 16 ו- 19 בתוספת השלישית)

1. מדינה או טריטוריה כפי שיחליט ראש הרשות המוסמכת מתוך רשימת המדינות והטריטוריות שארגון ה- FATF פרסם לגביהן הסתייגות בנוגע לעמידתן בהמלצות הארגון בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור; ראש הרשות המוסמכת רשאי להורות כי סעיפים 12(2), (3) ו- (4) ו- 15(2)(ה) לצו לא יחולו לגבי חלק מהמדינות והטריטוריות המפורטות בפרט זה; הוראה כאמור, תפורסם באתר האינטרנט של הרשות המוסמכת.
2. המדינות או הטריטוריות שלהלן: איראן, אלג'יריה, אפגניסטאן, הרשות הפלסטינית, לוב, מועצת הנסיכויות הערביות המאוחדות, מלזיה, מרוקו, סודאן, סומליה, פקיסטאן, תוניס, לבנון, מצרים, סוריה, סעודיה, הממלכה של ירדן, עירק, תימן.

תוספת שניה
(סעיף 5)

הערה: הטופס {"טופס הצהרה על נהנה ובעל שליטה"} שבתוספת לא הוכנס למהדורה זו.

תוספת שלישית
(סעיף 13(ב))

"רשימת פעולות שיכול שייראו כפעולות בלתי-רגילות
1. פעילות שנראה כי מטרתה לעקוף את חובת הדיווח שנקבעה בסעיף 12;
2. פעילות שנראה שמטרתה לעקוף את חובות הזיהוי;
3. נראה שקיים בחשבון נהנה, בלי שבעל החשבון הצהיר על כך;
4. פעילות שבעטייה החליטה החברה שלא לפתוח או לסגור חשבון ממניעים של איסור הלבנת הון או איסור מימון טרור;
5. פעילות שנראה כי נועדה להחליף פעילות של ארגון שהוכרז התאחדות בלתי מותרת לפי תקנה 84 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, או ארגון שהוכרז כארגון טרוריסטי לפי סעיף 8 לפקודת מניעת טרור, התש"ח-1948, או ארגון שהוכרז ארגון טרור לפי סעיף 2 לחוק איסור מימון טרור;
6. פעילות שנראה כי נועדה לבוא במקום פעילות של אדם שהוכרז פעיל טרור לפי סעיף 2 לחוק איסור מימון טרור;
7. פעילות הנראית חסרת היגיון עסקי או כלכלי, לגבי סוג החשבון או לדרכי התנהגותו של בעל החשבון;
8. פעולה בחשבון, בהיקף מהותי, באמצעות מיופה כוח, שאינו רשום בחשבון כמורשה חתימה;
9. כמה פעולות בחשבון שבהן, בלא סיבה נראית לעין, נמשכים כספים סמוך לאחר שהופקדו, שלא במסגרת מהלך העסקים הרגיל;
10. העברה בסכום מהותי מהארץ לחוץ לארץ ולהפך, כאשר הצד האחר לעסקה, מקור או יעד, אינו מזוהה בשם או במספר חשבון;
11. הפעולה בחשבון בלתי אופיינית לבעל החשבון או לסוג החשבון, בלא סיבה נראית לעין;
12. היקף פעולות יוצא דופן או שינוי משמעותי ביתרת חשבון, בלא סיבה נראית לעין;
13. כמה פעולות בחשבון לאותו יעד או מאותו מקור, בלא סיבה נראית לעין;
14. הפקדות מרובות בלא סיבה נראית לעין, בידי אדם שאינו בעל החשבון או מורשה החתימה;
15. ניהול כמה חשבונות אצל החברה, שאינו מתיישב עם פעילות בעל החשבון;
16. העברות שוטפות מגופים במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הראשונה או אל גופים כאמור;
17. הצהרה שניתנה לפי צו זה, שנחזית להיות בלתי נכונה;
18. שימוש נרחב במספר מקורות מימון לצורך ביצוע פעולות בחשבון;
19. פעילות של ארגון שאינו למטרת רווח עם גופים במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הראשונה;
20. פעילות של ארגון שאינו למטרת רווח שאינה עולה בקנה אחד עם פעילותו של הארגון, לפי הידוע לחברה;
21. העברת כספים מכמה חשבונות או באמצעות כמה כרטיסי אשראי בלא סיבה נראית לעין;
22. הבעת התעניינות יתרה מצד הלקוח במדיניות הדיווח לרשות המוסמכת."

4. צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חבר בורסה למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"א-2010
צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חבר בורסה למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"א-2010 קובע כדלקמן:

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7(ב) ו- (ג) ו- 32(ג) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: "החוק"), וסעיף 48(א) לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 (להלן: "חוק איסור מימון טרור"), לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים ועם שר המשפטים, ולעניין סעיף 17, בהסכמת שר המשפטים, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור:

פרק א': פרשנות

1. הגדרות
בצו זה:
"איש ציבור זר" - תושב חוץ בעל תפקיד ציבורי בכיר בחוץ לארץ, לרבות בן משפחה של תושב כאמור או תאגיד המצוי בשליטתו או שותף עסקי של אחד מאלה; לעניין זה, "תפקיד ציבורי בכיר" - לרבות ראש מדינה, נשיא מדינה, ראש עיר, שופט, חבר פרלמנט, חבר ממשלה וקצין צבא או משטרה בכיר, או כל ממלא תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה;
"בן משפחה" - כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;
"בנק הדואר" - החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986 (בהגדרה זו: "החוק") בנותנה שירותים כספיים כמשמעותם בסעיף 1 לחוק, מטעם החברה הבת, כמשמעותה בסעיף 88יא לחוק;
"בעל חשבון" - מי שרשום אצל חבר בורסה כבעל חשבון;
"בעל שליטה" - מי שיש לו שליטה - בתאגיד - כהגדרתה בסעיף 7(א)(1)(ב) לחוק;
"גוף מוכר" - ועד עובדים או נציגות בית משותף;
"הממונה" - כהגדרתו בסעיף 12 לחוק;
"הרשות המוסמכת" - כהגדרתה בסעיף 29 לחוק;
"הרשימה" - רשימה מרוכזת של ארגוני טרור מוכרזים ושל מי שהוכרז אדם שהוא פעיל טרור, שפורסמה לפי סעיף 47(ב)(1)(ג) לחוק איסור מימון טרור; וכן ארגון או אדם כאמור, שהודעה על הכרזתו כארגון טרור או כאדם שהוא פעיל טרור הומצאה לחבר בורסה בדרך שנקבעה לפי סעיף 47(ב)(1)(ב) לחוק איסור מימון טרור וחבר הבורסה לא קיבל הודעה על ביטולה;
"חברה מנהלת" ו"קופת גמל" - כהגדרתן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005;
"חשבון" - למעט חשבון המיועד להחזקת יחידות כמשמעותן בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994, בלבד, שמקור הכספים הבלעדי לרכישתן הוא חשבון עובר ושב אחד של בעל החשבון בתאגיד בנקאי או בבנק הדואר (להלן: "חשבון המקור"), ובלבד שבעת פדיון היחידות מועברת תמורת הפדיון חזרה לחשבון המקור;
"חשבון קורספונדנט" - כל אחד מאלה:
(1) חשבון המנוהל לתאגיד בנקאי או לחבר בורסה;
(2) חשבון המנוהל לתאגיד זר שהוא בנק או חשבון המנוהל לתאגיד זר שפועל כבנק להשקעות או כבית סליקה, ושניתן לגביו אישור של האחראי למילוי החובות לפי סעיף 8 לחוק;
"יחיד" - מי שאינו תאגיד או שאינו מוסד ציבורי או שאינו תאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ או שאינו גוף מוכר;
"מבטח" - כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981;
"מוסד ציבורי" - משרדי הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, רשויות מקומיות וכן רשויות, תאגידים או מוסדות אחרים שהוקמו בישראל בחיקוק;
"מורשה חתימה" - מי שבעל החשבון ייפה את כוחו לפעול בחשבון, בין אם בעל החשבון הוא יחיד ובין אם לאו, ובלבד שהוא רשום אצל חבר הבורסה כמי שרשאי לפעול בחשבון;
"מספר זהות" - כל אחד מאלה:
(1) ביחיד שהוא תושב - מספר זהותו במרשם האוכלוסין;
(2) ביחיד שהוא תושב חוץ - מספר דרכון או מספר תעודת מסע ושם המדינה שבה הוצא הדרכון או תעודת המסע; וליחיד שזוהה לפי מסמך כאמור בסעיף 5(א)(2) מספר הזיהוי באותו מסמך ושם המדינה שבה הוצא המסמך;
(3) בתאגיד הרשום בישראל - מספר הרישום במרשם המתאים;
(4) בתאגיד שאינו רשום בישראל - מספר רישום במדינת ההתאגדות, אם קיים, ושמה, ואם לא קיים רישום לתאגידים מסוגו - מספר הרישום הפנימי אצל חבר הבורסה; ובתאגיד שזוהה לפי מסמך כאמור בסעיף 5(א)(7) - מספר הזיהוי באותו מסמך ושם המדינה שבה הוצא המסמך;
(5) במוסד ציבורי, בגוף מוכר ובתאגיד בחוץ לארץ שהוקם בחיקוק - מספר הרישום שיקצה לו חבר הבורסה.
"מען" - כל אחד מאלה:
(1) ביחיד - מענו הרשום במסמך כאמור בסעיף 5(א)(1), (2) ו- (7), או מקום מגוריו, כפי שמסר, הכולל את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתושב חוץ - גם שם המדינה;
(2) בתאגיד - מענו הרשום במסמך כאמור בסעיף 5(א)(3), (4) ו- (7), או מקום ניהול עסקיו בישראל, ואם אינו מנהל עסקים בישראל - מקום מרכז עסקיו מחוץ לישראל, וכל אלה - כפי שמסר; המען יכלול את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד מחוץ לישראל - גם שם המדינה;
(3) במוסד ציבורי, בגוף מוכר ובתאגיד בחוץ לארץ שהוקם בחיקוק - המען שמסרו הכולל את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד בחוץ לארץ שהוקם בחיקוק - גם שם המדינה;
"מקבל שירות" - בעל חשבון, מורשה חתימה או אדם המבצע אצל חבר בורסה פעולה שאינה נרשמת בחשבון;
"נהנה" - כהגדרתו בסעיף 7(א)(1)(א) לחוק ואם הוא תאגיד, יראו את התאגיד ואת בעלי השליטה בו כנהנים;
"נושא משרה" - כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט-1999;
"ניירות ערך" ו"נכסים פיננסיים" - כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק העיסוק");
"פעולה" - פעולה בודדת, אלא-אם-כן נקבע אחרת בצו זה;
"צדדים לפעולה" - כל אחד מן הצדדים לפעולה המבוצעת באמצעות חבר הבורסה, לרבות מבצע פעולה לפי סעיף 3(ו) ו- (ז);
"קרן" - כמשמעותה בחוק להשקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994;
"שם" - כל אחד מאלה:
(1) ביחיד - שם משפחה ושם פרטי, הרשומים במסמך הזיהוי כאמור בסעיף 4;
(2) בתאגיד - שמו הרשום, ואם הואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי תאגידים מסוגו - שמו כפי שמסר;
(3) בתאגיד שהוקם בחיקוק - השם שנקבע בחיקוק, בין בארץ ובין בחוץ לארץ;
(4) בגוף מוכר ובמוסד ציבורי, למעט בתאגיד שהוקם בחיקוק - שמם כפי שמסרו;
"תאגיד" - כל אחד מאלה:
(1) חברה, שותפות, אגודה שיתופית, אגודה עותומנית, עמותה או מפלגה הרשומה בישראל;
(2) גוף הרשום כתאגיד מחוץ לישראל;
(3) גוף שהואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי גופים מסוגו, ובלבד שהציג מסמך המעיד על היותו תאגיד;
"תושב" - כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, לרבות אזרח ישראלי שאינו תושב כאמור, הרשום במרשם האוכלוסין;
"תושב חוץ" - מי שאינו תושב.

פרק ב': חובות זיהוי

2. הכרת בעל חשבון
(א) לא יפתח חבר בורסה חשבון, בלא שזיהה את מי שמבקש להיות בעל חשבון ובלי שביצע לגביו הליך של הכרת בעל החשבון, לפי מידת הסיכון שלו להלבנת הון ומימון טרור; לעניין זה, "הליך של הכרת בעל חשבון" - בין השאר, בירור מקור הכספים שאמורים להיות מופקדים בחשבון, עיסוקו, מטרת פתיחת החשבון והפעילות המתוכננת בו; לגבי תושב חוץ - גם בירור זיקתו לישראל ואם הוא איש ציבור זר; לגבי מי שהוא בעל עסק - גם סוג עסקיו; חבר הבורסה יערוך רישומים של פרטים אלה .
(ב) לא יפתח חבר בורסה חשבון לאיש ציבור זר, אלא-אם-כן התקבל אישור לכך מנושא משרה בחבר הבורסה, לרבות מי שכפוף ישירות למנהל הכללי; מתן אישור כאמור ייבחן לפי מידת הסיכון של בעל החשבון להלבנת הון ולמימון טרור; התברר במהלך ההתקשרות כי בעל חשבון הוא איש ציבור זר, לא יבצע חבר בורסה פעולה בחשבון עד לקבלת אישור כאמור להמשך ההתקשרות.
(ג) חבר בורסה יבצע בקרה שוטפת בהתייחס להליך של הכרת בעל חשבון שביצע עם תחילת ההתקשרות לפי מידת הסיכון של בעל החשבון להלבנת הון ולמימון טרור, ויעדכן את רישומיו לפי זה; התעורר ספק ביחס לזהות בעל חשבון או לאמיתות מסמכי הזיהוי שנמסרו לחבר הבורסה, יבצע חבר הבורסה הליך של הכרת בעל חשבון פעם נוספת.

3. רישום פרטי הזיהוי
(א) לא יפתח חבר בורסה חשבון בלא שירשום לגבי כל אחד מבעלי החשבון ומורשי החתימה וכן לגבי מי שמבקש לפתוח חשבון, אם אינו אחד מאלה, את פרטי הזיהוי המפורטים להלן ויאמתם כמפורט בסעיף 4:
(1) שם;
(2) מספר זהות;
(3) ביחיד - תאריך לידה ומין; בתאגיד - תאריך התאגדות;
(4) מען.
(ב) לא יפתח חבר בורסה חשבון בלא שירשום לגבי נהנה את הפרטים שבסעיף-קטן (א)(1) ו- (2); רישום הפרטים ייעשה על-פי ההצהרה כאמור בסעיף 5; לא היה בידי חבר הבורסה מספר זהותו של הנהנה, לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו, ירשום במקומו את הפרטים שבסעיף-קטן (א)(3) וכן את מדינת האזרחות או ההתאגדות, לפי העניין; סעיף-קטן זה לא יחול -
(1) אם מצא חבר הבורסה, בעת פתיחת החשבון, שהמדובר בחשבון לטובת נהנה, שלפי הצהרת המבקש לפתוח חשבון אי-אפשר לדעת את זהותו, ופורטה הסיבה לכך שזהות הנהנה טרם ידועה; במקרה כאמור, יפנה חבר הבורסה את תשומת-לבו של המבקש לפתוח חשבון, בכתב, לחובתו למסור לחבר הבורסה את פרטי הנהנה מיד עם היוודע זהותו;
(2) לגבי חשבון שמבקש לפתוח מי שמינה בית-משפט, בית-דין דתי, ראש ההוצאה לפועל הרשם לענייני ירושה או גוף רשמי אחר של המדינה שקבע יושב ראש רשות ניירות ערך ובלבד שהצהיר על כך; חבר הבורסה יציין את המינוי ברישומי החשבון וישמור העתק מהאסמכתה לכך.
(ג) לא יפתח חבר בורסה חשבון לתאגיד בלא שירשום לגבי בעלי השליטה בו את הפרטים שבסעיף-קטן (א)(1) ו-(2); רישום הפרטים ייעשה על-פי ההצהרה כאמור בסעיף 5; לא היה בידי חבר הבורסה מספר זהות, לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו, ירשום במקומו את הפרטים שבסעיף-קטן (א)(3) וכן את מדינת האזרחות.
(ד) לא יוסיף חבר בורסה לחשבון:
(1) בעל חשבון או מורשה חתימה, בלא שירשום לגביהם את פרטי הזיהוי כאמור בסעיף-קטן (א) ויאמתם כמפורט בסעיף 4;
(2) נהנה בלא שירשום לגביו את פרטי הזיהוי כאמור בסעיף-קטן (ב);
(3) בעל שליטה בתאגיד בלא שירשום לגביו את פרטי הזיהוי כאמור בסעיף-קטן (ג).
(ה) פתיחת חשבון והוספת בעל חשבון, הוספת נהנה והוספת בעל שליטה תלווה בהצהרה כאמור בסעיף 5; הצהרה כאמור שניתנה בפתיחת חשבון תהיה בחתימת מקור.
(ו) לא יבצע חבר בורסה פעולה החייבת בדיווח לפי הוראות סעיף 12, ושאינה נרשמת בחשבון שמבצע הפעולה רשום בו כבעל או כמורשה חתימה, בלא שירשום את פרטי הזיהוי של מבצע הפעולה כאמור בסעיף-קטן (א) על-פי מסמך זיהוי כאמור בסעיף 4 או על-פי מסמך שהנפיקה מדינת ישראל, הנושא שם, מספר זהות, תאריך לידה ותמונה, וישמור העתק מצולם של מסמך הזיהוי; בפעולה כאמור שאינה נרשמת בחשבון כלשהו של בעל חשבון יאמת חבר הבורסה את פרטי הזיהוי של מבצע הפעולה כמפורט בסעיף 4, בשינויים המחוייבים; לעניין סעיף-קטן זה, "פעולה" - פעולה המבוצעת במשרדי חבר הבורסה.
(ז) לא יבצע חבר בורסה פעולה שאינה חייבת בדיווח לפי סעיף 12, ושאינה נרשמת בחשבון שמבצע הפעולה רשום בו כבעל או כמורשה חתימה בלא שיזהה את מבצע הפעולה וירשום את שמו ואת מספר זהותו על-פי מסמך זיהוי כאמור בסעיף 4; או על-פי מסמך שהנפיקה מדינת ישראל הנושא שם, מספר זהות, תאריך לידה ותמונה; בסעיף-קטן זה, "פעולה" - פעולה במזומנים, שסכומה 10,000 שקלים חדשים או יותר או פעולה אחרת שסכומה 50,000 שקלים חדשים או יותר; לעניין סעיף-קטן זה, "פעולה" - פעולה המבוצעת במשרדי חבר הבורסה.
(ח) לא יבצע חבר בורסה פעולה של העברה אלקטרונית מישראל לחוץ לארץ, בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים בלא שירשום, בכל אחד ממסמכי ההעברה, את פרטי מקבל השירות יוזם ההעברה, לרבות שמו, מספר חשבונו ומענו, וכן את פרטי הנעבר, לרבות שמו, ומספר חשבונו; בוצעה העברה שלא מחשבונו של מקבל השירות או שלא אל חשבונו של מקבל השירות, ירשום חבר הבורסה את מספר הזהות של יוזם ההעברה או הנעבר, לפי העניין.
(ט) בפעולה של העברה אלקטרונית מחוץ לארץ לישראל, ירשום חבר הבורסה את הפרטים כאמור בסעיף-קטן (ח), ככל הידוע לו.
(י) בפעולות כאמור בסעיפים-קטנים (ח) ו- (ט) המבוצעות באמצעות חשבון קורספונדנט, יוודא חבר הבורסה כי כל המידע על אודות יוזם ההעברה מועבר למוסד הרספונדנט.

4. אימות פרטים ודרישת מסמכים
(א) חבר בורסה יאמת את פרטי הזיהוי של מקבל השירות בפעולות כאמור בסעיף 3(א), (ד)(1) ו- (ו) ויקבל לידיו מסמכים, כמפורט להלן:
(1) לעניין רישום פרטי הזיהוי שבסעיף 3(א)(1) עד (3) של יחיד שהוא תושב - תעודת זהות או העתק מאושר שלה, שהעתק מצולם של אחד מהם - ככל הנוגע לפרטי הזיהוי האמורים - יישמר אצל חבר הבורסה; חבר הבורסה יאמת את פרטי הזיהוי עם מרשם האוכלוסין, ישווה את תאריך הנפקת התעודה המופיע בה עם תאריך הנפקת התעודה האחרונה הרשום במרשם האוכלוסין במשרד הפנים וישמור תיעוד של בדיקה זו; לעניין פסקה זו יראו כתעודת זהות גם תעודת עולה עד 30 ימים מיום הנפקתה וכן דרכון ישראלי כשהזיהוי נעשה מחוץ לישראל או אם שוכנע האחראי למילוי החובות לפי סעיף 8 לחוק שהיחיד חדל להתגורר בישראל באופן קבוע, ואולם החובה להשוות את תאריך הנפקת התעודה לא תחול בזיהוי על-פי תעודות אלה;
(2) לעניין רישום פרטי הזיהוי שבסעיף 3(א)(1) עד (3) של יחיד שהוא תושב חוץ - דרכון חוץ או תעודת מסע, או העתק מאושר של מסמך זיהוי כאמור; חבר הבורסה ישווה את פרטי הזיהוי עם מסמך נוסף הנושא תמונה ומספר זהות, ובהיעדרו - עם מסמך הנושא שם או מספר זהות וכן מען או תאריך לידה, העתקים מצולמים של מסמכי הזיהוי - ככל הנוגע לפרטי הזיהוי - יישמרו אצל חבר הבורסה;
(3) לעניין רישום פרטי הזיהוי של התאגיד כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (3) של תאגיד הרשום בישראל - תעודת הרישום או העתק מאושר שלה; חסר בתעודה אחד הפרטים כאמור - אישור של עורך-דין; חבר הבורסה יקבל לידיו וישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם:
(א) העתק מאושר מתעודת הרישום של התאגיד;
(ב) העתקים מאושרים ממסמכי היסוד של התאגיד;
(ג) אישור של עורך-דין על קיום התאגיד, שמו ומספר זהותו או שחבר הבורסה יאמת את עובדת רישום התאגיד במרשמים המתאימים;
(ד) העתק מאושר של החלטת האורגן המוסמך בתאגיד לפתוח חשבון אצל חבר הבורסה, או אישור של עורך-דין שהחלטה כאמור נתקבלה כדין;
(ה) העתק מאושר של החלטת האורגן המוסמך בתאגיד על מורשי החתימה לשם ניהול החשבון, או אישור של עורך-דין על מורשי החתימה לשם ניהול החשבון;
(4) לעניין רישום פרטי הזיהוי של תאגיד כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (4) של תאגיד שאינו רשום בישראל - על-פי מסמך המעיד על רישומו או על-פי העתק מאושר ממסמך כאמור, ככל שפרטים אלה מופיעים במסמך; חסר במסמך אחד הפרטים כאמור - על-פי אישור של עורך-דין; חבר הבורסה יקבל לידיו מסמך המעיד על רישומו של התאגיד ומסמכים כמפורט בפסקה (3)(ב) עד (ה); בתאגיד שהואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי תאגידים מסוגו, יקבל לידיו חבר הבורסה אישור של עורך-דין על כך שלא קיים רישום במדינת ההתאגדות; חבר הבורסה ישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם;
(5) לעניין רישום השם של מוסד ציבורי ושל תאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ - הצהרת המבקש לפתוח חשבון, ובתאגיד שהוקם בחיקוק החיקוק שמכוחו הוקם התאגיד, או אישור של עורך-דין על קיומו של החיקוק; חבר הבורסה יקבל לידיו מסמכים כאמור בפסקה (3)(ד) ו- (ה), בשינויים המחוייבים; חבר הבורסה ישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם;
(6) בגוף מוכר, לעניין רישום השם והמען - הצהרת המבקש לפתוח חשבון, לאחר שחבר הבורסה נוכח לדעת, על-פי מסמך, שהמבקש מוסמך לפעול בשם הגוף המוכר; חבר הבורסה ישמור מסמך זה או העתק מצולם שלו;
(7) נעשו פעולות לפתיחת החשבון מחוץ לישראל, רשאי חבר הבורסה על-אף האמור בפסקאות (2) ו- (4), לרשום את פרטי הזיהוי לפי מסמכי הזיהוי המקובלים בחשבון מן הסוג הזה במדינה שנעשה בה הזיהוי, ובלבד שבמדינה זו קיימת חקיקה המחייבת זיהוי לקוחות; חבר הבורסה ישמור בידיו עותקים מצולמים של מסמכי הזיהוי;
(8) בקטין שטרם מלאו לו 16 שנים - מסמך זיהוי של אחד מאפוטרופסיו; למן תום שלושה חודשים מיום שמלאו לבעל חשבון 18 שנים, לא יבצע חבר הבורסה כל פעולה יזומה של בעל החשבון בחשבונו אלא-אם-כן התקיים האמור בפסקה (1) או (2), לפי העניין.
(ב) בסעיף זה, "העתק מאושר" - העתק מתאים למקור המאומת בידי אחד מאלה:
(1) הרשות שהנפיקה את מסמך המקור;
(2) עורך-דין בעל רישיון לעריכת-דין מישראל, נוטריון שהוא עורך-דין מאחת ממדינות ה- OECD, או נוטריון שהוא עורך-דין מהמדינה שהנפיקה את המסמך לגביו נדרש אישור, ובלבד שמדינה זו אינה מנויה בתוספת הראשונה;
(3) עובד של חבר הבורסה או עובד של תאגיד קשור כהגדרתו בחוק העיסוק, של חבר הבורסה, המנוי בתוספת השלישית לחוק, שלפניו הוצג המסמך המקורי;
(4) רשות כאמור בסעיף 6 לאמנה המבטלת את דרישת האימות לתעודות חוץ ציבוריות (להלן: "האמנה לביטול דרישת האימות");
(5) נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחוץ לארץ.
(ג) חבר בורסה ינקוט אמצעים סבירים בהתייחס לסיכון להלבנת הון ולמימון טרור לאימות פרטי הזיהוי של נהנה ובעל שליטה בחשבון כאמור בסעיף 3(ב) עד (ד), תוך שימוש במידע רלוונטי או בנתונים שהתקבלו ממקור מהימן המניחים את דעתו; לצורך כך רשאי חבר הבורסה לאמת את פרטי הזיהוי כאמור עם מרשם האוכלוסין.
(ד) על-אף האמור בסעיף זה, רשאי יושב ראש הרשות, בהתייעצות עם ראש הרשות המוסמכת להורות על דרכי אימות פרטים ודרישת מסמכים חלופיות.

5. הצהרה על נהנה ועל בעל שליטה
(א) בעת פתיחת חשבון ידרוש חבר הבורסה מהמבקש לפתוח חשבון הצהרה בחתימת מקור אם קיים נהנה בחשבון; הצהיר המבקש לפתוח חשבון כי קיים נהנה בחשבון - תכלול ההצהרה את הפרטים כאמור בסעיף 3(ב) לגבי כל אחד מן הנהנים; נפתח החשבון שלא בידי בעל החשבון, ידרוש חבר הבורסה גם מבעל החשבון הצהרה כאמור לפני ביצוע פעולה בחשבון; ואולם:
(1) היה הנהנה בלתי-ידוע, כאמור בסעיף 3(ב)(1) - יצהיר על כך המבקש לפתוח חשבון;
(2) התבקש חבר הבורסה לפתוח חשבון כאמור בסעיף 3(ב)(2), ישמור העתק מהחלטת בית-משפט, בית-הדין או ההוצאה לפועל המעידה על המינוי;
(ב) בעת פתיחת חשבון בעבור תאגיד, ידרוש חבר הבורסה הצהרה מן התאגיד בחתימת מקור או באישור של עורך-דין על פרטי הזיהוי כאמור בסעיף 3(ג) לגבי בעל שליטה בתאגיד.
(ג) בעת ביצוע פעולה כמפורט בסעיף 12, אם נעשתה שלא באמצעות חשבון כלשהו של בעל חשבון, ידרוש חבר הבורסה ממקבל השירות, הצהרה בחתימת מקור אם קיים נהנה בחשבון; הצהיר מקבל השירות כי קיים נהנה בחשבון, תכלול ההצהרה את הפרטים כאמור בסעיף 3(ב) לגבי כל אחד מן הנהנים.
(ד) ההצהרות כאמור בסעיפים-קטנים (א) עד (ג) ייעשו לפי הטופס שבתוספת השניה.

6. פטור חלקי
(א) האמור בסעיפים 3(ב), ו- (ד)(2) וכן 5(א) לגבי רישום נהנה בחשבון לא יחול על:
(1) חשבון של מוסד ציבורי;
(2) חשבון של תאגיד בנקאי, בנק הדואר, מבטח, חבר בורסה, קופת גמל וחברה מנהלת בעבור קופת גמל שבניהולה וחשבון בעבור קרן;
(3) חשבון ניירות ערך שגוף מחוץ לארץ מבקש לפתוח בעבור לקוחותיו, לרבות חשבון כספי הקשור במישרין לחשבון ניירות הערך, ובלבד שחלות על אותו גוף הוראות חוק או הוראות רשות מוסמכת המחייבות זיהוי לקוחות לעניין מניעת הלבנת הון ומניעת מימון טרור, והוא הגיש לחבר הבורסה הצהרה על כך;
(4) חשבון של גוף מוכר;
(5) חשבון בעבור הקדש ציבורי הרשום אצל רשם ההקדשות הציבוריים;
(6) חשבון בעבור הקדש ציבורי רבני שניתן לגביו אישור בית-הדין הרבני כי הוא הקדש דתי רבני שנועד למטרות ציבוריות, אלא-אם-כן קיבל חבר הבורסה הודעה מבית-הדין הרבני כי האישור בוטל;
(7) חשבון שמנוהל למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או בלתי מוגדרת של נהנים, ובלבד שניתן לכך אישור של האחראי למילוי החובות לפי סעיף 8 לחוק;
(8) חשבון שמנוהל למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או בלתי מוגדרת של נהנים, ובלבד שהיתרה בחשבון, בסוף כל יום עסקים, וכן כל פעולה בחשבון, אינה עולה על סכום של 50,000 שקלים חדשים;
(9) חשבון מסוג אחר שהורה יושב ראש רשות ניירות ערך.
(ב) פתיחת חשבון כאמור בסעיף-קטן (א)(7) ו- (8) תותנה בהצהרה לפי הטופס שבתוספת השניה, של המבקש לפתוח חשבון, על המטרה המיוחדת של החשבון.
(ג) חדל להתקיים בבעל החשבון אחד התנאים כאמור בסעיף-קטן (א)(7) ו- (8), תישלח לו התראה על כך; המשיך בעל החשבון לפעול בחשבון כאמור לאחר שנשלחה ההתראה, לא יבצע חבר הבורסה כל פעולה יזומה בחשבון למעט משיכת היתרה הקיימת וסגירת החשבון ופירעון חובות, אלא-אם-כן ימלא בעל החשבון הצהרה על נהנים לפי סעיף 5.
(ד) האמור בסעיפים 3(ג), (ד)(3) ו- 5(ב) לגבי רישום בעל שליטה לא יחול על חשבונות של תאגיד בנקאי, של מבטח, של קרן, של קופת גמל, של חברה מנהלת בעבור קופת גמל שבניהולה ושל חברה שניירות הערך שלה נסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב או בבורסה במדינה שהיא חברה ב- OECD וכן על חשבון של תאגיד מסוג אחר שהורה עליו יושב ראש הרשות; בסעיף זה ובסעיף 7, "בורסה" - בורסה לניירות ערך או שוק מוסדר כהגדרתו בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994.
(ה) נשלטת חברה בידי חברה כאמור בסעיף-קטן (ד), יראו בחברה כאמור בסעיף-קטן (ד) בעל שליטה.

7. חשבון קורספונדנט
בפתיחת חשבון קורספונדנט יחולו על-אף האמור בפרק זה, הוראות אלה:
(1) חבר הבורסה ירשום את:
(א) שם התאגיד, ואם המדובר בשלוחה - גם שם החברה -האם;
(ב) לגבי תאגיד זר - שם מדינת ההתאגדות ושם הרשות המפקחת באותה מדינה;
(ג) מען, מספר טלפון ושמות אנשי קשר;
(ד) שם ומען של המחזיקים ב- 20% או יותר מאמצעי השליטה בתאגיד, אלא-אם-כן הרשות המפקחת על התאגיד היא בישראל או באחת ממדינות ה- OECD ומניותיו או מניות חברה השולטת בו נסחרות בבורסה לניירות ערך בישראל או בבורסה באחת ממדינות ה- OECD ; לעניין זה, "אמצעי שליטה" - כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;
(2) חבר הבורסה יקבל בעת פתיחת החשבון מסמכים אלה:
(א) לגבי תאגיד זר - העתק של הדוח הכספי השנתי האחרון או תמצית מדוח כספי שנתי אחרון שפורסם במאגר מידע ציבורי;
(ב) מכתב בקשה לפתיחת חשבון; חבר הבורסה ישמור את המכתב שבע שנים לפחות לאחר סגירת החשבון;
(3) בעת פתיחת חשבון קורספונדנט לתאגיד שהתאגד מחוץ לישראל במדינה שאיננה חברה ב- OECD יקבל חבר הבורסה גם את המסמכים המפורטים להלן וישמור אותם שבע שנים לפחות לאחר סגירת החשבון:
(א) רישיון מאת הרשות המפקחת;
(ב) מסמכי התאגדות;
(ג) אחד מאלה:
(1) המלצות מבנקים במדינות החברות ב- OECD, שמינהלים חשבון קורספונדנט לתאגיד המבקש לפתוח חשבון אצל חבר הבורסה;
(2) מסמך המעיד על כך שהתאגיד המבקש לפתוח חשבון אצל חבר הבורסה מנהל חשבון קורספונדנט בבנקים כאמור, וכן הצהרת התאגיד שחלות עליו הוראות חוק או הוראות הרשות המוסמכת המחייבות זיהוי והכרת לקוחותיו לעניין מניעת הלבנת הון ומניעת מימון טרור;
(4) לא יפתח חבר בורסה חשבון קורספונדנט, אלא-אם-כן אישר זאת נושא משרה, בחבר הבורסה, לרבות מי שכפוף למנהל הכללי;
(5) חבר בורסה יפתח חשבון קורספונדנט רק לבנק המורשה במקום שיש לו נוכחות פיזית ושבו הוא מנהל עסקים מול לקוחות, ואולם חבר בורסה לא יפתח חשבון קורספונדנט לבנק כאמור אם הוא מאפשר שימוש בחשבונותיו בידי תאגיד שלא מתקיימים בו התנאים האמורים.

8. חשבון במערכת סגורה (תיקון התשע"ו)
(א) בסעיף זה:
"חשבון במערכת סגורה" - חשבון המשמש אחד מאלה:
(1) לביצוע פעולות רכישה ומכירה של ניירות ערך ונכסים פיננסיים;
(2) למתן שירותי משמורת של פיקדונות כספיים וכן שירותי משמורת של ניירות ערך ונכסים פיננסים; ומקור הכספים הבלעדי לרכישת ניירות הערך, הנכסים הפיננסיים או הפיקדונות הכספיים הוא חשבון המקור; ובלבד שהכספים, ניירות הערך והנכסים הפיננסיים מועברים בחזרה לחשבון המקור;
"חשבון במערכת סגורה בלא שירותי משמורת" - חשבון המשמש אך ורק לביצוע פעולות רכישה ומכירה של ניירות ערך ונכסים פיננסיים, ומקור הכספים הבלעדי לרכישתם הוא חשבון המקור הנותן גם את שירותי המשמורת בנאמנות של ניירות ערך ונכסים פיננסיים כאמור ובלבד שהכספים, ניירות הערך והנכסים הפיננסיים מועברים בחזרה לחשבון המקור;
"חשבון המקור" - חשבון של אותו בעל חשבון בחבר בורסה אחר או בתאגיד בנקאי;
"חשבון פיקדון כספי במערכת סגורה" - חשבון המשמש אך ורק למתן שירותי משמורת של פיקדונות כספיים, ומקור הכספים הבלעדי הוא חשבון המקור, ובלבד שהכספים מועברים בחזרה לחשבון המקור;
"שירותי משמורת של פיקדונות כספיים" - שירותי משמורת לפיקדונות כספיים שמחזיק במרוכז חבר הבורסה בחשבון נאמנות לקוחות לפי תקנון הבורסה.
(ב) בפתיחת חשבון במערכת סגורה לא יחול סעיף 9.
(ג) בפתיחת חשבון במערכת סגורה בלא שירותי משמורת, לא יחול סעיף 9 ולגבי חשבון של תאגיד המנוי בפסקאות (2) עד (7) בסעיף 14 לא יחול גם סעיף 2.
(ד) בפתיחת חשבון פיקדון כספי במערכת סגורה לא יחולו אלה:
(1) לגבי חשבון של יחיד - סעיפים 2, 5(א) ו- 9;
(2) לגבי חשבון של מי שאינו יחיד - סעיפים 2 ו- 9.
(ה) על-אף האמור בסעיפים 4(א) ו- 5(א) ו- (ב), בפתיחת חשבון במערכת סגורה, חשבון במערכת סגורה בלא שירותי משמורת וחשבון פיקדון כספי במערכת סגורה לתאגיד, רשאי חבר הבורסה, לרשום את פרטי הזיהוי לפי העתק של מסמכי הזיהוי, ולקבל הצהרה על נהנה ובעל שליטה שלא בחתימת מקור ורשאי שלא לאמת את פרטי הזיהוי של מורשה החתימה; בפתיחת חשבון במערכת סגורה וחשבון במערכת סגורה בלא שירותי משמורת, אם בעל החשבון יחיד - על-אף האמור בסעיף 5(א), רשאי חבר הבורסה לקבל הצהרה על נהנה באישור הלקוח גם באמצעים אלקטרוניים.
(ו) על-אף האמור בסעיף 4(א), בפתיחת חשבון פיקדון כספי במערכת סגורה ליחיד, רשאי חבר הבורסה, לרשום את פרטי הזיהוי לפי העתק של מסמכי הזיהוי ורשאי שלא לאמת את פרטי הזיהוי של מורשה החתימה.
(ז) מקום שבו נדרשת הצהרה על נהנה ועל בעל שליטה בפתיחת חשבון לפי הוראות סעיף זה, ידרוש חבר הבורסה מהמבקש לפתוח חשבון גם הצהרה כי הפרטים שמסר לגבי הנהנה בחשבון או בעל השליטה, לפי העניין, הם אותם הפרטים שמסר לתאגיד הבנקאי או חבר הבורסה שבו מתנהל חשבון המקור.
(ח) בחשבון שנפתח לפי הוראות סעיף זה:
(1) לא יבצע חבר הבורסה פעולה, בלא שאימת כי בעל החשבון הוא אותו בעל החשבון בחשבון המקור;
(2) לא יבצע חבר הבורסה פעולה, בלא שאימת כי הכספים, ניירות הערך או הנכסים הפיננסיים שהועברו לחשבון, הועברו מחשבון המקור;
(3) לעניין סעיף-קטן זה, "פעולה" - לרבות שירותי משמורת;
(4) יושב ראש הרשות רשאי להורות לחבר בורסה על דרכי אימות הפרטים כאמור בפסקאות (1) ו- (2).

9. זיהוי פנים אל פנים
(א) חבר בורסה יזהה את בעל החשבון ומורשה החתימה פנים אל פנים על-פי מסמך זיהוי כמפורט בסעיף 4, לפני הפעולה הראשונה של כל אחד מהם בחשבון; לעניין זה, "זיהוי פנים אל פנים" - זיהוי על-ידי אחד מאלה:
(1) עובד של חבר הבורסה או עובד של תאגיד קשור כהגדרתו בחוק העיסוק של חבר הבורסה;
(2) בעל רישיון לעריכת-דין בישראל;
(3) נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחוץ לארץ;
(4) רשות שצוינה בסעיף 6 לאמנה לביטול דרישת האימות;
(5) עובד של תאגיד בנקאי או של בנק הדואר.
(ב) חבר הבורסה יזהה פנים אל פנים, אדם המבצע פעולה, החייבת בדיווח לפי הוראות סעיף 12, ושאינה נרשמת בחשבון שמבצע הפעולה רשום בו כבעל או כמורשה חתימה. לעניין סעיף-קטן זה, "פעולה" - פעולה המבוצעת במשרדי חבר הבורסה.
(ג) חבר הבורסה ירשום את פרטי האדם שביצע את הזיהוי.

10. שמירת מסמכי הזיהוי
חבר בורסה ישמור את מסמכי הזיהוי לתקופה של שבע שנים לפחות אחרי שייסגר החשבון, או אחרי ביצוע פעולה כאמור בסעיף 3(ו); שמירת מסמכי הזיהוי, למעט הצהרה שניתנה בחתימת מקור, יכול שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים בתקנה 3א לתקנות העדות (העתקים צילומיים), התש"ל-1969; לעניין זה, "מסמכי זיהוי" - כל מסמך שנמסר לצורך זיהוי ואימות, לרבות הצהרה שניתנה לפי צו זה ומסמכים עיקריים ששימשו את חבר הבורסה להכרת בעל חשבון בהתאם לסעיף 2.

פרק ג': חובות בקרה ודיווח

11. בקרה על פעילות בחשבון
חבר בורסה יקיים בקרה שוטפת אחר פעולות בעל החשבון לצורך מילוי חובותיו בעניין זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי החוק; בלי לפגוע בכלליות האמור, יקיים חבר הבורסה בקרה:
(1) כי הפעולות תואמות את אופי החשבון לפי היכרותו עם בעל החשבון;
(2) על פעילות בחשבון הנעשית מול רשימת מדינות וטריטוריות המנויות בתוספת הראשונה;
(3) מוגברת על הפעילות שמתבצעת בחשבון של איש ציבור זר.

12. דיווח לפי גודל הפעולה
(א) חבר בורסה ידווח לרשות המוסמכת על פעולות כמפורט להלן:
(1) הפקדה בחשבון או משיכה ממנו של מזומנים, בין במטבע ישראלי ובין במטבע חוץ, בסכום שווה ערך ל- 50,000 שקלים חדשים לפחות;
(2) הפקדת שיקים המשוכים על מוסד פיננסי מחוץ לישראל ופעולה של תשלום שיקים שהוצגו לגבייה בידי מוסד פיננסי מחוץ לישראל בסכום שווה ערך ל- 1,000,000 שקלים חדשים לפחות; נמצא המוסד הפיננסי במדינה או בטריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה, ידווח חבר הבורסה על פעולה כאמור בסכום שווה ערך ל- 5,000 שקלים חדשים לפחות;
(3) העברה מישראל לחוץ לארץ או מחוץ לארץ לישראל, באמצעות חשבון, בסכום שווה ערך ל- 1,000,000 שקלים חדשים לפחות; על פעולת העברה אל מדינה או טריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה או העברה ממדינה או מטריטוריה כאמור וכן העברה מחשבון קורספונדנט של מוסד פיננסי שנמצא במדינה או בטריטוריה כאמור או לחשבון כאמור, ידווח חבר הבורסה אם היא בסכום שווה ערך ל-5,000 שקלים חדשים לפחות;
(4) העברה של ניירות ערך או נכסים פיננסיים מחשבון לחשבון אחר, בין שהחשבון האחר הוא חשבון אצלו ובין שהוא חשבון בתאגיד בנקאי או אצל חבר בורסה אחר או שהוא חשבון ניירות ערך בחוץ לארץ, בסכום שווה ערך ל- 50,000 שקלים חדשים לפחות, למעט פעולה של העברה לנאמן למשמורת; לעניין זה, "העברה לנאמן למשמורת" - העברה בשל קניה או מכירה בבורסה של ניירות ערך או נכסים פיננסיים בתמורה להעברת מזומנים, ולהיפך, בין חשבון של בעל החשבון אצל חבר בורסה המבצע בעבורו פעולות רכישה ומכירה בבורסה לבין חשבון של בעל החשבון אצל חבר בורסה אחר לשם משמורת בנאמנות;
(5) פעולה במזומן שאינה מבוצעת בחשבון כלשהו של בעל חשבון, לרבות הפקדת מזומנים לצורך העברתם מחוץ לישראל או משיכת מזומנים שהתקבלו מחוץ לארץ, שלא באמצעות חשבון, בין במטבע ישראלי ובין במטבע חוץ, בסכום שווה ערך ל- 50,000 שקלים חדשים לפחות וכן על הפקדת מזומנים או משיכת מזומנים כאמור בסכום שווה ערך ל- 5,000 שקלים חדשים לפחות, הנעשית אל מול מוסד פיננסי במדינה או טריטוריה המנויה בתוספת הראשונה;
(6) החלפת שטרות ומעות במזומן, לרבות המרה, בין במטבע ישראלי ובין במטבע חוץ, בסכום שווה ערך ל- 50,000 שקלים חדשים לפחות.
(ב) האמור בסעיף-קטן (א)(2), (3), (4) ו- (5) לא יחול על פעולה שביצע חבר בורסה בעבור חבר בורסה אחר, תאגיד בנקאי, בנק הדואר אף אם הפעולה נעשתה בעבור לקוחותיהם.

13. דיווחים נוספים
(א) חבר בורסה ידווח לרשות המוסמכת על פעולות של מקבל השירות, לרבות ניסיון לביצוע פעולות, שלפי המידע המצוי ברשות חבר הבורסה, נחזות בעיניו בלתי-רגילות.
(ב) בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף-קטן (א), יכול שיראו פעולה מן הפעולות המפורטות בתוספת השלישית כפעולה בלתי-רגילה.
(ג) אין בדיווח על פעולה לפי סעיף 12 כדי לפטור מחובות הדיווח לפי סעיף זה.

14. פטור מדיווח
חבר בורסה יהיה פטור מדיווח לפי סעיף 12 אם הפעולה נעשתה בידי אחד מאלה:
(1) מוסד ציבורי;
(2) תאגיד בנקאי;
(3) בנק הדואר;
(4) מבטח;
(5) חבר בורסה אחר;
(6) קופת גמל וחברה מנהלת בעבור קופת גמל שבניהולה;
(7) קרן.

15. פרטי הדיווח
דיווח לפי סעיפים 12 ו- 13 יכלול פרטים אלה:
(1) לגבי החשבון המדווח, אם הפעולה המדווחת בוצעה בחשבון של בעל החשבון:
(א) מספר החשבון;
(ב) שם החשבון, אם קיים;
(ג) תאריך פתיחת החשבון;
(ד) כתובת למשלוח דואר;
(2) לגבי הפעולה המדווחת:
(א) תאריך ביצוע הפעולה כפי שנרשמה בספרי חבר הבורסה;
(ב) סכום הפעולה במטבע ישראלי; בפעולה במטבע חוץ יחושב סכום הפעולה לפי השער היציג, שפרסם בנק ישראל, הידוע ביום רישום הפעולה;
(ג) סוגי מטבע החוץ שבהם בוצעה הפעולה, עד שני סוגי מטבע;
(ד) מספר סידורי של הדוח;
(ה) לגבי דיווח לפי סעיף 12(א)(2), (3), (4) ו- (5) - גם פרטי החשבון של הצד האחר לפעולה, שם הבעלים בחשבון של הצד האחר לפעולה ומענו, שם המוסד הפיננסי בצד האחר, אם ידועים; בפעולה אל מול מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הראשונה - שם המוסד הפיננסי בצד האחר, שם הבעלים בחשבון של הצד האחר לפעולה כפי שנמסר ומספר זהותו אם נמסרו;
(ו) סוג הפעולה בדיווח לפי סעיף 12;
(ז) סיבת הדיווח, לפי סעיף 13, לרבות תיאור הפעולה שבשלה דווח על כל נסיבותיה;
(3) לגבי בעלי החשבון ולגבי מורשי החתימה אם קיימים, ובדיווח לפי סעיפים 12(א)(1), (2), (5), ו- 13, לגבי מבצע הפעולה, אם אינו בעל החשבון או מורשה החתימה:
(א) שם;
(ב) מספר זהות;
(ג) מען;
(ד) מספרי טלפון, עד שני מספרים, אם ידועים;
(ה) ביחיד - תאריך לידה; בתאגיד - תאריך התאגדות;
(ו) ביחיד - מין;
(ז) מעמד מבצע הפעולה (תושב/תושב חוץ/תאגיד ישראלי/תאגיד חוץ);
(4) לגבי הנהנים ובעלי השליטה, אם קיימים, הפרטים הנדרשים בסעיף 3(ב) ו- (ג).

16. איסור גילוי ועיון
גילוי עובדת גיבושו, קיומו, אי-קיומו או תוכנו של דיווח לפי סעיף 13, וכן עובדת קיומו של דיווח משלים כמשמעותו בסעיף 31(ג) לחוק, עובדת קיומה של בקשה לדיווח כאמור או תוכנו של אחד מאלה, וכן מתן עיון במסמכים המעידים על כל אחד מאלה אסור, זולת למי שמוסמך לכך לצורך מילוי תפקידו כחבר הבורסה, לממונה או למי שהוא הסמיכו, לרשות המוסמכת או לפי צו בית-משפט.

פרק ד': בדיקת פרטי זיהוי אל מול הרשימה

17. חובת בדיקה אל מול הרשימה
חבר בורסה יבדוק אל מול הרשימה:
(1) אם מצוי בה שם או מספר זהות של בעל חשבון, מורשה חתימה, נהנה ובעל שליטה, בחשבונות המנוהלים אצלו; בדיקה כאמור תיערך כל אימת שהוסף ארגון או אדם לרשימה או הוסף לחשבון בעלים, מורשה חתימה, נהנה או בעל שליטה;
(2) אם שמו של מבצע פעולה כאמור בסעיף 3(ו) ו- (ז) מצוי ברשימה;
(3) אם שמותיהם של צדדים לפעולה, למעט אלה המנויים בפסקה (1), מצויים ברשימה; לעניין זה, "פעולה" - כל אחת מאלה:
(א) העברה אלקטרונית מישראל לחוץ לארץ ומחוץ לארץ לישראל או שמקורה ויעדה אינם בישראל ואולם בוצעה דרך ישראל;
(ב) העברה מישראל למדינה או לטריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה, לרבות באמצעות תשלום שיקים שהציג מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה כאמור; נפרע בפסקת משנה זו הוא מי שרשום כבעל חשבון ברשומה האלקטרונית שצירף מוסד פיננסי כאמור להצגת השיקים;
(ג) העברה ממדינה או מטריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה לישראל, לרבות באמצעות תשלום שיקים שמשוכים על מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה כאמור;
(4) האמור בפסקה (3) לא יחול על העברות כאמור בפסקאות-משנה (ב) ו- (ג) בה, אם חבר הבורסה קיבל את ההוראה לביצוע העברה מאת מוסד ציבורי, חבר בורסה אחר, תאגיד בנקאי או בנק ישראל, בין בעבורם ובין בעבור לקוחותיהם.

פרק ה': שונות

18. קביעת מדיניות
חבר בורסה יקבע מדיניות, כלים וניהול סיכונים בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור לצורך מילוי חובותיו בעניין זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי החוק, לרבות בנושאים אלה:
(1) הליך הכרת בעל חשבון;
(2) מעקב אחר איומי הלבנת הון ומימון טרור, הנובעים, בין השאר, מטכנולוגיות חדישות, בפרט אלה המאפשרות ביצוע עסקאות שלא פנים אל פנים.

19. ניהול רישומים ושמירתם
(א) חבר בורסה יקיים מאגר מידע ממוחשב על מספרי החשבונות, פרטי הזיהוי של בעלי החשבון, מורשי החתימה, הנהנים ובעלי השליטה.
(ב) חבר בורסה ישמור את מסמך ההוראה לביצוע פעולה לתקופה של שבע שנים מיום רישום הפעולה בספרי חבר הבורסה; בהיעדר מסמך הוראה לביצוע פעולה, ישמור חבר הבורסה את הרשומה הממוכנת המעידה על מתן הוראה לביצוע הפעולה.
(ג) חבר בורסה ישמור תיעוד בכתב של בדיקת פעילות כאמור בסעיף 11 וממצאיה לתקופה של שבע שנים.

20. מסירת מסמכים ידיעות והסברים
חבר בורסה ימסור, לפי דרישה, לרשות ניירות ערך או לעובד שהרשות הסמיכה, מסמכים, ידיעות והסברים בקשר למילוי חובותיו לפי צו זה.

21. סייג לתחולה
חבר בורסה שאינו חבר מסלקת הבורסה בע"מ ושהוא מנהל תיקים ידווח לרשות המוסמכת על-פי צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מנהל תיקים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"א-2010.

22. 2ביטול
צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חבר בורסה), התשס"ב-2001, למעט סעיף 18 בו - בטל.

23. תחילה
תחילתו של צו זה 6 חודשים מיום פרסומו.

24. הוראת מעבר
למן תום שנתיים מיום תחילתו של צו זה, לא יבצע חבר בורסה כל פעולה בחשבונות שנפתחו לפני יום תחילתו של צו זה, אלא-אם-כן קיים את הוראות סעיף 2, בהתאם להיכרותו עם בעל החשבון, למעט משיכת היתרה הקיימת, סגירת החשבון, פירעון חובות וסגירת פעילות בנגזרים לצורך סגירת חשבון; לעניין זה, "פעולה" - פעולה יזומה של בעל חשבון שניתנה לאחר יום תחילתו של צו זה."

תוספת ראשונה
(תיקון התשע"ו)
(סעיפים 4(ב)(2), 11(2), 12(2), (3) ו- (5), 15(2)(ה), 17(3)(ב) ו- (ג) והתוספת השלישית)

"רשימת המדינות והטריטוריות
1. מדינה או טריטוריה כפי שיקבע ראש הרשות המוסמכת מתוך רשימת המדינות או הטריטוריות שארגון ה- FATF פרסם לגביהן הסתייגות בנוגע לעמידתן בהמלצות הארגון בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור; ראש הרשות המוסמכת רשאי לקבוע כי סעיפים 12(א)(2), (3) ו- (5) ו- 15(2)(ה) לצו לא יחולו לגבי חלק מהמדינות והטריטוריות המפורטות בפסקה זו לעיל קביעות, כאמור, יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות המוסמכת.
2. (נמחק).
3. מדינות או טריטוריות אלה: איראן, אלג'יריה, אפגניסטן, הממלכה של ירדן, הרשות הפלסטינית, לבנון, לוב, מועצת הנסיכויות הערביות המאוחדות, מלזיה, מצרים, מרוקו, סודאן, סומליה, סוריה, סעודיה, עירק, פקיסטאן, רצועת עזה, תוניס, תימן."
תוספת שניה
(תיקון התשע"ו)
(סעיפים 5(ד) ו- 6(ב))

הערה: הטופס {"טופס הצהרה על נהנה ובעל שליטה"} שבתוספת לא הוכנס למהדורה זו.

תוספת שלישית
(סעיף 13(ב))

"רשימת פעולות שיכול שייראו כפעולות בלתי-רגילות
1. פעילות שנראה כי מטרתה לעקוף את חובת הדיווח שנקבעה בסעיף 12.
2. פעילות שנראה שמטרתה לעקוף את חובת הזיהוי.
3. נראה שקיים בחשבון נהנה, בלי שבעל החשבון הצהיר על כך.
4. פעילות שבעטיה החליט חבר הבורסה לסגור את החשבון ממניעים של איסור הלבנת הון או איסור מימון טרור.
5. פעילות שנראה כי נועדה להחליף פעילות של ארגון שהוכרז התאחדות בלתי מותרת לפי תקנה 84 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, או ארגון שהוכרז כארגון טרוריסטי לפי פקודת מניעת טרור, התש"ח-1948, או ארגון שהוכרז ארגון טרור לפי סעיף 2 לחוק איסור מימון טרור.
6. פעילות שנראה כי נועדה לבוא במקום פעילות של אדם שהוכרז פעיל טרור לפי סעיף 2 לחוק איסור מימון טרור.
7. פעילות הנראית חסרת היגיון עסקי או כלכלי, בהתייחס לסוג החשבון או לדרכי התנהגותו של בעל החשבון.
8. פעולה בחשבון, בהיקף מהותי, באמצעות מיופה כוח, שאינו רשום בחשבון כמורשה חתימה.
9. כמה פעולות בחשבון שבהן, בלא סיבה נראית לעין, נמשכים כספים וניירות ערך סמוך לאחר שהופקדו, שלא במסגרת מהלך העסקים הרגיל.
10. העברה בסכום מהותי מהארץ לחוץ לארץ ולהפך, כאשר הצד האחר לעסקה, מקור או יעד, אינו מזוהה בשם או במספר חשבון.
11. הפעולה בחשבון בלתי אופיינית לבעל החשבון או לסוג החשבון, בלא סיבה נראית לעין.
12. היקף פעולות יוצא דופן או שינוי משמעותי ביתרת חשבון, בלא סיבה נראית לעין.
13. כמה פעולות בחשבון לאותו יעד או מאותו מקור, בלא סיבה נראית לעין.
14. הפקדות מרובות, בלא סיבה נראית לעין, בידי אדם שאינו בעל החשבון או מורשה החתימה.
15. ניהול כמה חשבונות אצל חבר הבורסה, שאינו מתיישב עם פעילות בעל החשבון.
16. העברות שוטפות מגופים במדינה או בטריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה או אל גופים כאמור.
17. הצהרה שניתנה לפי צו זה, שנחזית להיות בלתי נכונה.
18. פעילות של ארגון שאינו למטרת רווח עם גופים במדינה או בטריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה.
19. פעילות של ארגון שאינו למטרת רווח שאינה עולה בקנה אחד עם פעילותו של הארגון, ככל הידוע לחבר הבורסה."

5. צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מנהל תיקים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"א-2010
צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מנהל תיקים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"א-2010 קובע כדלקבן:

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7(ב) ו- (ג) ו- 32(ג) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: "החוק"), וסעיף 48(א) לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 (להלן: "חוק איסור מימון טרור"), לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים ועם שר המשפטים, ולעניין סעיף 15 - בהסכמת שר המשפטים, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור:

פרק א': פרשנות

1. הגדרות
בצו זה:
"איש ציבור זר" - תושב חוץ בעל תפקיד ציבורי בכיר מחוץ לישראל, לרבות בן משפחה של תושב כאמור או תאגיד המצוי בשליטתו או שותף עסקי של אחד מאלה; לעניין זה, "תפקיד ציבורי בכיר" - לרבות ראש מדינה, נשיא מדינה, ראש עיר, שופט, חבר פרלמנט, חבר ממשלה וקצין צבא או משטרה בכיר, או כל ממלא תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה;
"בן משפחה" - כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;
"בנק הדואר" - החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986 (בהגדרה זו - החוק) בנותנה שירותים כספיים כמשמעותם בסעיף 1 לחוק, מטעם החברה הבת, כמשמעותה בסעיף 88יא לחוק;
"בעל שליטה" - מי שיש לו שליטה - בתאגיד - כהגדרתה בסעיף 7(א)(1)(ב) לחוק;
"גוף מוכר" - ועד עובדים או נציגות בית משותף;
"הממונה" - כהגדרתו בסעיף 12 לחוק;
"הרשות המוסמכת" - כהגדרתה בסעיף 29 לחוק;
"הרשימה" - רשימה מרוכזת של ארגוני טרור מוכרזים ושל מי שהוכרז אדם שהוא פעיל טרור, שפורסמה לפי סעיף 47(ב)(1)(ג) לחוק איסור מימון טרור; וכן ארגון או אדם כאמור, שהודעה על הכרזתו כארגון טרור או כאדם שהוא פעיל טרור הומצאה למנהל תיקים בדרך שנקבעה לפי סעיף 47(ב)(1)(ב) לחוק איסור מימון טרור, ומנהל התיקים לא קיבל הודעה על ביטולה;
"חברה מנהלת", "קופת גמל" - כהגדרתן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005;
"חשבון מנוהל" - חשבון ניירות ערך או נכסים פיננסיים שמנהל תיקים קיבל ייפוי-כוח לפעול בו;
"יחיד" - מי שאינו תאגיד או שאינו מוסד ציבורי או שאינו תאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ או שאינו גוף מוכר;
"לקוח" - מי שנתן ייפוי-כוח למנהל תיקים לפעול בחשבון ניירות ערך או נכסים פיננסיים;
"מבטח" - כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981;
"מוסד ציבורי" - משרדי הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, רשויות מקומיות וכן רשויות, תאגידים או מוסדות אחרים שהוקמו בישראל בחיקוק;
"מספר זהות" - כל אחד מאלה:
(1) ביחיד שהוא תושב - מספר זהותו במרשם האוכלוסין;
(2) ביחיד שהוא תושב חוץ - מספר דרכון או מספר תעודת מסע ושם המדינה שבה הוצאו הדרכון או תעודת המסע;
(3) בתאגיד הרשום בישראל - מספר הרישום במרשם המתאים;
(4) בתאגיד שאינו רשום בישראל - מספר הרישום במדינת ההתאגדות, אם קיים, ושמה, ואם לא קיים רישום לתאגידים מסוגו - הפרטים הרשומים במסמך ההתאגדות של התאגיד;
(5) במוסד ציבורי, בגוף מוכר ובתאגיד בחוץ לארץ שהוקם בחיקוק - מספר הרישום שהקצה לו התאגיד הבנקאי או חבר הבורסה שבו מצוי החשבון המנוהל או מספר הרישום שהקצה לו מנהל התיקים;
"מען" - כל אחד מאלה:
(1) ביחיד - מענו הרשום במסמך כאמור בסעיף 5(א)(1) ו- (2) או מקום מגוריו, כפי שמסר, הכולל את שם היישוב, שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתושב חוץ - גם שם המדינה;
(2) בתאגיד - מענו הרשום במסמך כאמור בסעיף 5(א)(3) ו- (4) או מקום ניהול עסקיו בישראל, ואם אינו מנהל עסקים בישראל - מקום מרכז עסקיו מחוץ לישראל, וכל אלה - כפי שמסר; המען יכלול את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד מחוץ לישראל - גם שם המדינה;
(3) במוסד ציבורי, בגוף מוכר ובתאגיד בחוץ לארץ שהוקם בחיקוק - המען שמסרו, הכולל את שם היישוב וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד בחוץ לארץ שהוקם בחיקוק - גם שם המדינה;
"נהנה" - כהגדרתו בסעיף 7(א)(1)(א) לחוק, ואם הוא תאגיד, יראו אותו ואת בעלי השליטה בו כנהנים;
"ניירות ערך" ו"נכסים פיננסיים" - כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 (להלן - חוק העיסוק);
"פעולה" - פעולה בודדת, אלא-אם-כן נקבע אחרת בצו זה;
"קרן" - כמשמעותה בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994;
"שם" - כל אחד מאלה:
(1) ביחיד - שם משפחה ושם פרטי, הרשומים במסמך הזיהוי כאמור בסעיף 4;
(2) בתאגיד - שמו הרשום, ואם הואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי תאגידים מסוגו - שמו כפי שמסר;
(3) בתאגיד שהוקם בחיקוק - השם שנקבע בחיקוק, בין בארץ ובין בחוץ לארץ;
(4) בגוף מוכר ובמוסד ציבורי, למעט בתאגיד שהוקם בחיקוק - שמם כפי שמסרו;
"תאגיד" - כל אחד מאלה:
(1) חברה, שותפות, אגודה שיתופית, אגודה עותומנית, עמותה או מפלגה הרשומה בישראל;
(2) גוף הרשום כתאגיד מחוץ לישראל;
(3) גוף שהואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי גופים מסוגו, ובלבד שהציג מסמך המעיד על היותו תאגיד;
"תושב" - כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, לרבות אזרח ישראלי שאינו תושב כאמור, הרשום במרשם האוכלוסין;
"תושב חוץ" - מי שאינו תושב.

פרק ב': חובות זיהוי

2. הכרת הלקוח
(א) לא יתקשר מנהל תיקים לשם ניהול חשבון מנוהל, בלא שזיהה את מי שמבקש להיות לקוח ובלי שקיים לגביו הליך של הכרת הלקוח, לפי מידת הסיכון של הלקוח להלבנת הון ומימון טרור; לעניין זה, "הליך של הכרת הלקוח" - בין השאר, בירור מקור הכספים המופקדים בחשבון המנוהל, עיסוקו, מטרת פתיחת החשבון המנוהל; לגבי תושב חוץ - גם בירור זיקת בעל החשבון לישראל והאם הוא איש ציבור זר; לגבי בעל עסק - גם סוג עסקיו; מנהל התיקים יערוך רישומים של פרטים כאמור.
(ב) לא יתקשר מנהל תיקים לשם ניהול חשבון מנוהל לאיש ציבור זר, אלא-אם-כן התקבל אישור לכך מנושא משרה במנהל התיקים, לרבות מי שכפוף ישירות למנהל הכללי; מתן אישור כאמור ייבחן לפי מידת הסיכון של בעל החשבון להלבנת הון ולמימון טרור; התברר במהלך ההתקשרות כי לקוח הוא איש ציבור זר, לא יבצע מנהל התיקים פעולה בחשבון עד לקבלת אישור כאמור להמשך ההתקשרות; בסעיף זה, "נושא משרה" - כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט-1999.
(ג) מנהל תיקים יבצע בקרה שוטפת בהתייחס להליך של הכרת הלקוח שביצע עם תחילת ההתקשרות, לפי מידת הסיכון של הלקוח להלבנת הון ולמימון טרור, ויעדכן את רישומיו לפי זה; התעורר ספק ביחס לזהות לקוח או לאמיתות מסמכי הזיהוי המצויים בידי מנהל התיקים, יבצע מנהל התיקים הליך הכרת לקוח פעם נוספת.

3. רישום פרטי הזיהוי
(א) לא יתקשר מנהל תיקים לשם ניהול חשבון מנוהל, בלא שירשום לגבי מי שמבקש להיות לקוח ולגבי מיופה כוח, אם קיים, את פרטי הזיהוי המפורטים להלן ויאמתם כמפורט בסעיף 4:
(1) שם;
(2) מספר זהות;
(3) ביחיד - תאריך לידה ומין; בתאגיד - תאריך התאגדות;
(4) מען.
(ב) לא יתקשר מנהל תיקים לשם ניהול חשבון מנוהל בלא שירשום לגבי נהנה, את הפרטים שבסעיף-קטן (א)(1) ו- (2); רישום הפרטים ייעשה על-פי ההצהרה כאמור בסעיף 5; לא היה בידי מנהל התיקים מספר זהותו של הנהנה, לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו, ירשום במקומו את הפרטים שבסעיף-קטן (א)(3) וכן את מדינת האזרחות או ההתאגדות, לפי העניין; סעיף-קטן זה לא יחול:
(1) אם מצא מנהל התיקים, בעת ההתקשרות, שהמדובר בחשבון מנוהל לטובת נהנה, שלפי הצהרת המבקש לפתוח חשבון אי-אפשר לדעת את זהותו, ופורטה הסיבה לכך שזהותו טרם ידועה; במקרה כזה יפנה מנהל התיקים את תשומת ליבו של הלקוח, בכתב, לחובתו למסור למנהל התיקים את פרטי הנהנה מיד עם היוודע זהותו;
(2) לגבי חשבון שמבקש לפתוח מי שמינה בית-משפט, בית-דין דתי, ראש ההוצאה לפועל הרשם לענייני ירושה או גוף רשמי אחר של המדינה שקבע יושב ראש רשות ניירות ערך ובלבד שהצהיר על כך; מנהל התיקים יציין את המינוי ברישומי החשבון וישמור העתק מהאסמכתה לכך.
(ג) לא יתקשר מנהל תיקים עם תאגיד לשם ניהול חשבון מנוהל לתאגיד בלא שירשום לגבי בעלי השליטה בו את הפרטים שבסעיף-קטן (א)(1) ו- (2); רישום הפרטים ייעשה על-פי ההצהרה כאמור בסעיף 5; לא היה בידי מנהל התיקים מספר זהות, לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו, ירשום במקומו את הפרטים שבסעיף-קטן (א)(3) וכן את מדינת האזרחות.
(ד) לא יוסיף מנהל תיקים לתיק -
(1) לקוח או מיופה כוח של הלקוח, בלא שירשום לגביהם את פרטי הזיהוי כאמור בסעיף-קטן (א) ויאמתם כמפורט בסעיף 4;
(2) נהנה בלא שירשום את פרטי הזיהוי כאמור בסעיף-קטן (ב);
(3) בעל שליטה בתאגיד בלא שירשום לגביו את פרטי הזיהוי כאמור בסעיף-קטן (ג).
(ה) התקשרות לשם ניהול חשבון מנוהל וכן הוספת לקוח, הוספת נהנה, והוספת בעל שליטה, תלווה בהצהרה כאמור בסעיף 5; הצהרה כאמור שניתנה בפתיחת חשבון תהיה בחתימת מקור.

4. אימות פרטים ודרישת מסמכים
(א) מנהל תיקים יאמת את פרטי הזיהוי הנדרשים בפעולות כאמור בסעיף 3(א) ו- (ד)(1) ויקבל לידיו מסמכים, כמפורט להלן:
(1) ביחיד שהוא תושב, לעניין רישום פרטי הזיהוי שבסעיף 3(א)(1) עד (3) - תעודת זהות, או העתק מאושר שלה; מנהל התיקים ישווה את פרטי הזיהוי עם תעודה רשמית אחרת שהוציאו המדינה או מוסד ממוסדותיה, הנושא תמונה ושם או מספר זהות, העתקים מצולמים של מסמכי הזיהוי - ככל הנוגע לפרטי הזיהוי - יישמרו אצל מנהל התיקים; לא הציג המבקש להיות לקוח תעודה רשמית אחרת, יאמת מנהל התיקים את פרטי הזיהוי עם מרשם האוכלוסין וישווה את תאריך הנפקת התעודה המופיע בה עם תאריך הנפקת התעודה האחרונה הרשום במרשם האוכלוסין במשרד הפנים; מנהל תיקים שהוא חבר בורסה או תאגיד קשור לחבר בורסה או תאגיד קשור לתאגיד בנקאי, רשאי במקום להשוות את פרטי הזיהוי עם תעודה רשמית אחרת כאמור, להשוותם עם מרשם האוכלוסין ולהשוות את תאריך הנפקת התעודה המופיע בה עם תאריך הנפקת התעודה האחרונה הרשום במרשם האוכלוסין במשרד הפנים; מנהל התיקים ישמור תיעוד של השוואה כאמור; לעניין פסקה זו:
(א) "תאגיד קשור" - כהגדרתו בחוק העיסוק;
(ב) יראו כתעודת זהות גם תעודת עולה עד 30 ימים מיום הנפקתה וכן דרכון ישראלי כשהזיהוי נעשה מחוץ לישראל או כאשר שוכנע האחראי למילוי החובות לפי סעיף 8 לחוק שהיחיד חדל להתגורר בישראל באופן קבוע, ואולם החובה להשוות את תאריך הנפקת התעודה לא תחול בזיהוי על-פי תעודות כאמור;
(2) לעניין רישום פרטי הזיהוי שבסעיף 3(א)(1) עד (3) של יחיד שהוא תושב חוץ - דרכון חוץ או תעודת מסע או העתק מאושר של מסמך כאמור; מנהל התיקים ישווה את פרטי הזיהוי עם מסמך נוסף הנושא תמונה ומספר זהות, ובהיעדרו - עם מסמך הנושא שם או מספר זהות וכן מען או תאריך לידה, העתקים מצולמים של מסמכי הזיהוי - ככל הנוגע לפרטי הזיהוי - יישמרו אצל מנהל התיקים;
(3) לעניין רישום פרטי הזיהוי כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (3) של תאגיד הרשום בישראל - תעודת הרישום או העתק מאושר שלה; חסר בתעודה אחד הפרטים כאמור - אישור של עורך-דין; מנהל התיקים יקבל לידיו וישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם:
(א) העתק מאושר מתעודת הרישום של התאגיד;
(ב) העתקים מאושרים ממסמכי היסוד של התאגיד;
(ג) אישור של עורך-דין על קיום התאגיד, שמו ומספר זהותו; או שמנהל התיקים יאמת את עובדת רישום התאגיד במרשמים המתאימים;
(ד) העתק מאושר של החלטת האורגן המוסמך בתאגיד לפתוח חשבון מנוהל, או אישור של עורך-דין שהחלטה כאמור נתקבלה כדין;
(ה) העתק מאושר של החלטת האורגן המוסמך בתאגיד על מורשי החתימה בחשבון, או אישור של עורך-דין על מורשי החתימה בחשבון;
(4) לעניין רישום פרטי הזיהוי, כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (4), של תאגיד שאינו רשום בישראל - מסמך המעיד על רישומו או העתק מאושר ממסמך כאמור, ככל שפרטים אלה מופיעים במסמך; חסר במסמך אחד הפרטים כאמור - אישור של עורך-דין; מנהל התיקים יקבל לידיו מסמך המעיד על רישומו של התאגיד ומסמכים כמפורט בפסקה (3)(ב) עד (ה); בתאגיד שהואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום של תאגידים מסוגו, יקבל לידיו מנהל התיקים אישור של עורך-דין על כך שלא קיים רישום במדינת ההתאגדות; מנהל התיקים ישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם;
(5) לעניין רישום השם של מוסד ציבורי ושל תאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ - הצהרת הלקוח, ובתאגיד שהוקם בחיקוק - החיקוק שמכוחו הוקם התאגיד או אישור של עורך-דין על קיומו של החיקוק; מנהל התיקים יקבל לידיו מסמכים כאמור בפסקה (3)(ד) ו- (ה), בשינויים המחוייבים; מנהל התיקים ישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם;
(6) לעניין רישום השם והמען של גוף מוכר - הצהרת הלקוח, לאחר שמנהל התיקים נוכח לדעת, על-פי מסמך, שהמבקש להתקשר עמו מוסמך לפעול בשם הגוף המוכר; מנהל התיקים ישמור מסמך זה או העתק מצולם שלו;
(7) לגבי קטין שטרם מלאו לו 16 שנים - מסמך זיהוי של אחד מאפוטרופסיו; למן תום שלושה חודשים מיום שמלאו לבעל חשבון 18 שנים, לא יבצע מנהל תיקים כל פעולה יזומה של הלקוח אלא-אם-כן התקיימו הוראות פסקה (1) או (2), לפי העניין.
(ב) בסעיף זה, "העתק מאושר" - העתק מתאים למקור המאומת בידי אחד מאלה:
(1) הרשות שהנפיקה את מסמך המקור;
(2) עורך-דין בעל רישיון לעריכת-דין מישראל, נוטריון שהוא עורך-דין מאחת ממדינות ה- OECD , או נוטריון שהוא עורך-דין מהמדינה שהנפיקה את המסמך שלגביו נדרש אישור, ובלבד שמדינה זו אינה מנויה בתוספת הראשונה;
(3) עובד של מנהל התיקים או עובד של תאגיד קשור כהגדרתו בחוק העיסוק, של מנהל תיקים, המנוי בתוספת השלישית לחוק, שהוצג לפניו המסמך המקורי;
(4) רשות כאמור בסעיף 6 לאמנה המבטלת את דרישת האימות לתעודות חוץ ציבוריות (להלן: "האמנה לביטול דרישת האימות");
(5) נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחוץ לארץ.
(ג) מנהל תיקים ינקוט אמצעים סבירים בהתייחס לסיכון להלבנת הון ולמימון טרור לאימות פרטי הזיהוי של נהנה ובעל שליטה בחשבון כאמור בסעיף 3(ב) עד (ד) תוך שימוש במידע רלוונטי או בנתונים שהתקבלו ממקור מהימן המניחים את דעתו; לצורך כך רשאי מנהל התיקים לאמת את פרטי הזיהוי כאמור עם מרשם האוכלוסין.
(ד) על-אף האמור בסעיף זה, רשאי יושב ראש רשות ניירות ערך, בהתייעצות עם ראש הרשות המוסמכת, להורות על דרכי אימות פרטים ודרישת מסמכים חלופיות.

5. הצהרה על בעל שליטה ועל נהנה
(א) לפני התקשרות לשם ניהול חשבון מנוהל ידרוש מנהל התיקים מהמבקש להיות לקוח הצהרה בחתימת מקור אם קיים נהנה בחשבון; הצהיר המבקש כי קיים נהנה בחשבון - תכלול ההצהרה פרטים אלה:
(1) הפרטים כאמור בסעיף 3(ב) לגבי כל אחד מן הנהנים; היה הנהנה בלתי ידוע כאמור בסעיף 3(ב), יצהיר על כך המבקש להיות לקוח;
(2) הצהרה שאותם פרטים נמסרו גם לתאגיד הבנקאי או לחבר הבורסה שמתנהל אצלו החשבון המנוהל.
(ב) לפני התקשרות עם תאגיד, ידרוש מנהל התיקים הצהרה מן התאגיד בחתימת מקור או אישור של עורך-דין על פרטי הזיהוי כאמור בסעיף 3(ג) של בעל שליטה בתאגיד.
(ג) ההצהרות כאמור בסעיפים-קטנים (א) ו- (ב) ייעשו לפי הטופס שבתוספת השניה.

6. פטור חלקי
(א) האמור בסעיפים 3(ב), ו- (ד)(2) וכן 5(א), לגבי רישום נהנה בחשבון מנוהל, לא יחול על:
(1) חשבון של תאגיד בנקאי, בנק הדואר, מבטח, חבר בורסה, קופת גמל וחברה מנהלת בעבור קופת גמל שבניהולה וחשבון בעבור קרן;
(2) חשבון מנוהל של מוסד ציבורי;
(3) חשבון מנוהל של גוף מוכר;
(4) חשבון מנוהל בעבור הקדש ציבורי הרשום במרשם ההקדשות הציבוריים;
(5) חשבון בעבור הקדש ציבורי רבני שניתן לגביו אישור בית-הדין הרבני כי הוא הקדש דתי רבני שנועד למטרות ציבוריות, אלא-אם-כן קיבל מנהל התיקים הודעה מבית-הדין הרבני כי האישור בוטל;
(6) חשבון מנוהל, המנוהל2 למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או בלתי-מוגדרת של נהנים, ובלבד שניתן לכך אישור של האחראי למילוי החובות לפי סעיף 8 לחוק; פתיחת חשבון כאמור תותנה בהצהרה בחתימת מקור, לפי הטופס שבתוספת השניה, של המבקש לפותחו, על המטרה המיוחדת של החשבון;
(7) חשבון מנוהל, המנוהל למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או בלתי מוגדרת של נהנים, ובלבד שהיתרה בחשבון, אינה עולה על סכום של 50,000 שקלים חדשים; פתיחת חשבון כאמור תותנה בהצהרה בחתימת מקור, לפי הטופס שבתוספת השניה, של המבקש לפותחו, על המטרה המיוחדת של החשבון;
(8) חשבון מסוג אחר שהורה יושב ראש רשות ניירות ערך.
(ב) חדל להתקיים בלקוח אחד התנאים כאמור בסעיף-קטן (א)(6) עד (8), תישלח לו התראה על כך; המשיך הלקוח לפעול בחשבון כאמור לאחר שנשלחה ההתראה, לא יבצע מנהל תיקים כל פעולה יזומה בחשבון, אלא-אם-כן ימלא הלקוח הצהרה על נהנה לפי סעיף 5.
(ג) האמור בסעיפים 3(ג) ו- (ד)(3) ו- 5(ב) לגבי רישום בעל שליטה לא יחול על חשבונות מנוהלים של תאגיד בנקאי, של מבטח, של קרן, של קופת גמל, של חברה מנהלת בעבור קופת גמל שבניהולה ושל חברה שניירות הערך שלה נסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב או בבורסה במדינה שהיא חברה ב- OECD וכן על חשבון של תאגיד מסוג אחר שהורה עליו יושב ראש הרשות; בסעיף זה, "בורסה" - בורסה לניירות ערך או שוק מוסדר כהגדרתם בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994.
(ד) נשלטת חברה בידי חברה כאמור בסעיף-קטן )ג(, יראו בחברה כאמור בסעיף-קטן (ג) בעל שליטה.

7. זיהוי פנים אל פנים
(א) מנהל תיקים יזהה פנים אל פנים על-פי מסמכי זיהוי כמפורט בסעיף 4, את הלקוח ואת מיופה הכוח, טרם התקשרות בחשבון מנוהל כאמור בסעיף 3; לעניין זה, "זיהוי פנים אל פנים" - זיהוי על-ידי אחד מאלה:
(1) מנהל התיקים או מי מעובדיו;
(2) בעל רישיון לעריכת-דין בישראל;
(3) נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחוץ לארץ;
(4) רשות שצוינה בסעיף 6 לאמנה לביטול דרישת האימות.
(ב) מנהל התיקים ירשום את פרטי האדם שביצע את הזיהוי.

8. שמירת מסמכי הזיהוי
מנהל התיקים ישמור את מסמכי הזיהוי לתקופה של שבע שנים לפחות מיום סיום ההתקשרות; שמירת מסמכי הזיהוי, למעט הצהרה שניתנה בחתימת מקור, יכול שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים בתקנה 3א לתקנות העדות (העתקים צילומיים), התש"ל-1969; לעניין זה, "מסמכי זיהוי" - כל מסמך שנמסר לצורך זיהוי ואימות, לרבות הצהרה שניתנה לפי צו זה ומסמכים עיקריים ששימשו את מנהל התיקים להכרת הלקוח בהתאם לסעיף 2.

פרק ג': חובות בקרה ודיווח

9. בקרה על פעילות הלקוח
מנהל תיקים יערוך בקרה שוטפת אחר פעולות יזומות של לקוח בחשבון מנוהל, ככל שהוא יודע עליהן, לצורך מילוי חובותיו בעניין זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי החוק; בלי לפגוע בכלליות האמור, יקיים מנהל תיקים בקרה:
(1) כי הפעולות תואמות את אופי החשבון המנוהל לפי היכרותו עם הלקוח;
(2) מוגברת על פעילות שמתבצעת בחשבון מנוהל של איש ציבור זר.

10. דיווח של מנהל תיקים
(א) מנהל תיקים ידווח לרשות המוסמכת על פעולות בחשבון מנוהל לרבות ניסיון לביצוע פעולות, שעל-פי המידע המצוי ברשות מנהל התיקים, נחזות בעיניו בלתי-רגילות.
(ב) בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף-קטן (א), יכול שיראו פעולה מן הפעולות המפורטות בתוספת השלישית פעולה בלתי-רגילה.

11. פטור מדיווח
מנהל תיקים יהיה פטור מדיווח לפי צו זה אם הפעולה נעשתה בחשבון מנוהל של לקוח שהוא אחד מאלה:
(1) מוסד ציבורי;
(2) תאגיד בנקאי;
(3) בנק הדואר;
(4) מבטח;
(5) חבר בורסה;
(6) קופת גמל וחברה מנהלת בעבור קופת הגמל שבניהולה;
(7) קרן.

12. פרטי הדיווח
דיווח לפי סעיף 10 יכלול פרטים אלה:
(1) לגבי הפעולה המדווחת:
(א) שם התאגיד הבנקאי או חבר הבורסה שאצלו מתנהל חשבונו הכספי של הלקוח, מספר הסניף ומספר החשבון;
(ב) תאריך ביצוע הפעולה כפי שנרשמה בספרי מנהל התיקים;
(ג) סכום הפעולה במטבע ישראלי; בפעולה במטבע חוץ יחושב סכום הפעולה לפי השער היציג, שפרסם בנק ישראל, הידוע ביום רישום הפעולה;
(ד) סוגי מטבע החוץ שבהם בוצעה הפעולה, עד שני סוגי מטבעות;
(ה) סוג הפעולה;
(ו) סיבת הדיווח, לרבות תיאור נסיבות הפעולה שבשלה דווח;
(2) לגבי לקוח ומיופה כוח:
(א) שם;
(ב) מספר זהות;
(ג) מען;
(ד) מספרי טלפון, עד שני מספרים, אם ידועים;
(ה) ביחיד - תאריך לידה; בתאגיד - תאריך התאגדות;
(ו) ביחיד - מין;
(ז) מעמד הלקוח (תושב/תושב חוץ/תאגיד ישראלי/תאגיד חוץ);
(3) לגבי הנהנים, ולגבי בעלי השליטה, אם קיימים, הפרטים הנדרשים בסעיף 3(ב) ו- (ג).

13. דיווח על-ידי מנהל תיקים שהוא גם חבר בורסה
נוסף על האמור בסעיף 10, ידווח מנהל תיקים שהוא חבר בורסה לרשות המוסמכת גם על-פי צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי דיווח וניהול רישומים של חבר בורסה למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"א-2010.

14. איסור גילוי ועיון
גילוי עובדת גיבושו, קיומו, אי-קיומו או תוכנו של דיווח לפי סעיף 10, עובדת קיומו של דיווח משלים כמשמעותו בסעיף 31(ג) לחוק, עובדת קיומה של בקשה לדיווח כאמור או תוכנו של אחד מאלה, וכן מתן עיון במסמכים המעידים על כל אחד מאלה אסור, זולת למי שמוסמך לכך לצורך מילוי תפקידו אצל מנהל התיקים, לממונה או למי שהוא הסמיכו, לרשות המוסמכת או לפי צו בית-משפט.

פרק ד': בדיקת פרטי זיהוי אל מול הרשימה

15. חובת בדיקה אל מול הרשימה
מנהל תיקים יבדוק אל מול הרשימה אם מצוי בה שם או מספר זהות של לקוח, מיופה כוח, נהנה או בעל שליטה, בכל החשבונות המנוהלים אצלו; בדיקה כאמור תיערך כל אימת שהוסף ארגון או אדם לרשימה או הוסף לחשבון לקוח, מיופה כוח, נהנה או בעל שליטה.

פרק ה': שונות

16. קביעת מדיניות
מנהל תיקים יקבע מדיניות, כלים וניהול סיכונים בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור לצורך מילוי חובותיו בעניין זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי החוק, לרבות בנושאים אלה:
(1) הליך הכרת הלקוח;
(2) מעקב אחר איומי הלבנת הון ומימון טרור, הנובעים, בין השאר, מטכנולוגיות חדישות, בפרט אלה המאפשרות ביצוע עסקאות שלא פנים אל פנים.

17. ניהול רישומים ושמירתם
(א) מנהל תיקים יקיים מאגר מידע ממוחשב של מספרי החשבונות המנוהלים שבניהולו, ושל כל פרט שיש לדרוש לפי צו זה, לרבות ציון העובדה כי פרט שנדרש לא נמסר.
(ב) מנהל תיקים ישמור כל מסמך בקשר לביצוע פעולה:
(1) ביוזמת הלקוח לתקופה של שבע שנים מיום הפעולה;
(2) שעליה דיווח לרשות המוסמכת ואת הדיווח עצמו לתקופה של שבע שנים מיום הפעולה.
(ג) מנהל התיקים ישמור תיעוד בכתב של בדיקת פעילות כאמור בסעיף-קטן (ב) וממצאיה לתקופה של שבע שנים.

18. מסירת מסמכים ידיעות והסברים
מנהל תיקים ימסור, לפי דרישה, לרשות ניירות ערך או לעובד שהסמיכה, מסמכים, ידיעות והסברים בקשר למילוי חובותיו לפי צו זה.

19. ביטול
צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מנהל תיקים), התשס"ב-2001, למעט סעיף 18 בו - בטל.

20. תחילה
תחילתו של צו זה שישה חודשים מיום פרסומו.

21. הוראת מעבר
(א) למן תום שנתיים מיום תחילתו של צו זה, לא יבצע מנהל תיקים כל פעולה בחשבון מנוהל שנפתח לפני יום תחילתו של צו זה אלא-אם-כן קיים את הוראות סעיף 2 בהתאם להיכרותו עם הלקוח.
(ב) נקט מנהל תיקים את כל האמצעים העומדים לרשותו כדי ליצור קשר עם הלקוח ולא עלה בידו, רשאי הוא עד ליצירת קשר עם הלקוח, לבצע בחשבון מנוהל שנפתח לפני תחילתו של צו זה, על-אף האמור בסעיף-קטן (א), אך ורק פעולות של קנייה ומכירה של ניירות ערך או נכסים פיננסיים לחשבון המנוהל, כדי להבטיח את עניינו של הלקוח, והכל אם אין לכך מניעה לפי כל דין; מנהל התיקים ירשום את פרטי הפעולות שנקט כדי ליצור קשר עם הלקוח וישמור את כל המסמכים הנוגעים לפעולות כאמור."

תוספת ראשונה
(סעיף 4(ב)(2))

"רשימת המדינות והטריטוריות
1. מדינה או טריטוריה כפי שיקבע ראש הרשות המוסמכת, מתוך רשימת המדינות והטריטוריות שארגון ה- FATF פרסם לגביהן הסתייגות בנוגע לעמידתן בהמלצות הארגון בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור. קביעה, כאמור, תפורסם באתר האינטרנט של הרשות המוסמכת.
2. מדינה או טריטוריה מן המפורטות בפסקה (1) של ההגדרה "מסתנן" בסעיף 1 בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954.
3. המדינות או הטריטוריות שלהלן: איראן, אלג'יריה, אפגניסטאן, הרשות הפלסטינית, לוב, מועצת הנסיכויות הערביות המאוחדות, מלזיה, מרוקו, סודאן, סומליה, פקיסטאן, תוניס."

תוספת שניה
(סעיפים 5(ג) ו- 6(א)(6) ו- (7))

הערה: הטופס {"טופס הצהרה על נהנה ובעל שליטה"} שבתוספת לא הוכנס למהדורה זו.

תוספת שלישית
(סעיף 10(ב))

"רשימת פעולות שיכול שייראו פעולות בלתי-רגילות
1. נראה על-פי נסיבות העניין שקיים בחשבון נהנה, בלי שהצהיר על כך בעל החשבון, לרבות לקוח המלווה באדם אחר ויש למנהל התיקים יסוד לחשוב כי ההנחיות וההוראות שנותן הלקוח מקורן באותו אדם.
2. פעילות שנראה שמטרתה לעקוף את חובת הזיהוי.
3. פעילות שבעטיה החליט מנהל התיקים לסרב להתקשר עם לקוח או לסיים את ההתקשרות עמו ממניעים של איסור הלבנת הון או איסור מימון טרור.
4. פעילות שנראה כי נועדה לבוא במקום פעילות של ארגון שהוכרז התאחדות בלתי מותרת לפי תקנה 84 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, או שהוכרז ארגון טרוריסטי לפי פקודת מניעת טרור, התש"ח-1948; או שהוכרז ארגון טרור לפי סעיף 2 לחוק איסור מימון טרור.
5. פעילות שנראה כי נועדה לבוא במקום פעילות של אדם שהוכרז פעיל טרור לפי סעיף 2 לחוק איסור מימון טרור.
6. פעילות הנראית חסרת היגיון עסקי או כלכלי, בהתייחס לסוג החשבון או לדרכי התנהגותו של הלקוח או שאינה מתיישבת עם מטרותיו וייעודו של החשבון המנוהל.
7. פעילות בחשבון של משיכת כספים וניירות ערך, בלא סיבה נראית לעין, סמוך לאחר הפקדתם, שלא במסגרת מהלך העסקים הרגיל, ככל הידוע למנהל תיקים.
8. פעולה יזומה של לקוח או מיופה כוח בחשבון מנוהל, לרבות שינוי הצרכים וההנחיות והיקף הסמכות ושיקול-הדעת המוקנים למנהל התיקים על-פי ייפוי-הכוח, אשר אינה אופיינית ללקוח או לסוג החשבון, בלא סיבה נראית לעין.
9. היקף פעולות יוצא דופן או שינוי משמעותי ביתרת חשבון, בלא סיבה נראית לעין.
10. רצף הוראות של הלקוח לרכישה או מכירה של ניירות ערך, בלא סיבה נראית לעין.
11. פעילות של ארגון שאינו למטרת רווח שככל הידוע למנהל התיקים אינה עולה בקנה אחד עם מטרת הפעילות של הארגון.
12. פעילות בחשבון שנפתח בעבור השקעה משותפת שנראה כי נפתח רק לצורך ניהול חשבון משותף בלא סיבה נראית לעין.
13. התקשרות של לקוח לשם ניהול כמה חשבונות של אותו לקוח אצל חברי בורסה או תאגידים בנקאיים שונים וכן פעילות ביותר מחשבון מנוהל אחד, בין כלקוח ובין כמי שאחר פועל בעבורו בלא סיבה נראית לעין.
14. לקוח שהצהיר כי הוא פועל בחשבון מנוהל בעבור אחר שאינו ידוע לו.
15. פעולה ראשונה שיזם הלקוח לאחר 17 באוגוסט 2003, בחשבון מנוהל שנפתח לפני 17 בפברואר 2001, בלי שהלקוח זוהה פנים אל פנים.
16. חוסר אכפתיות שמראה הלקוח בנוגע לסיכונים, עמלות ועלויות של הפעילויות.
17. חשבון המנוהל למטרה ציבורית והמבקש להיות לקוח הצהיר לגביו שאין נהנים בו.
18. הצהרה לפי צו זה שנחזית להיות בלתי נכונה.
19. הצהרת לקוח לפי סעיף 5 לצו זה, שהפרטים שמסר בה אינם זהים לפרטים שמסר לתאגיד הבנקאי או לחבר הבורסה שאצלו מתנהל החשבון המנוהל, ככל שידוע למנהל התיקים."

6. צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ה-2014
צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ה-2014 קובע כדלקמן:

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 8ב ו- 32(ג) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: "החוק"), וסעיף 48 לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 (להלן: "חוק איסור מימון טרור"), לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור:

פרק א': פרשנות

1. הגדרות
בצו זה:
"אזור" - כל אחד מאלה: יהודה והשומרון ורצועת עזה;
"איש ציבור זר" - תושב חוץ בעל תפקיד ציבורי בכיר בחוץ לארץ, לרבות בן משפחה של תושב כאמור או תאגיד המצוי בשליטתו או שותף עסקי של אחד מאלה; לעניין זה, "תפקיד ציבורי בכיר" - לרבות ראש מדינה, נשיא מדינה, ראש עיר, שופט, חבר פרלמנט, חבר ממשלה וקצין צבא או משטרה בכיר, או כל ממלא תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה;
"בן משפחה" - כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;
"בעל שליטה" - מי שיש לו שליטה בתאגיד - כהגדרתה בסעיף 7(א)(1)(ב) לחוק;
"המוסדות הלאומיים" - ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הקרן הקיימת לישראל וקרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל;
"המינהל האזרחי" - המינהל האזרחי שהקים מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון;
"הממונה" - כהגדרתו בסעיף 12 לחוק;
"הרשות המוסמכת" - כהגדרתה בסעיף 29 לחוק;
"הרשימה" - רשימה מרוכזת של ארגוני טרור מוכרזים ושל מי שהוכרז אדם שהוא פעיל טרור, שפורסמה לפי סעיף 47(ב)(1)(ג) לחוק איסור מימון טרור ושקישור אליה פורסם באתר האינטרנט של הממונה; וכן ארגון או אדם כאמור, שהודעה על הכרזתו כארגון טרור או כאדם שהוא פעיל טרור הומצאה לנותן השירות העסקי בדרך שנקבעה לפי סעיף 47(ב)(1)(ב) לחוק איסור מימון טרור ונותן השירות העסקי לא קיבל הודעה על ביטולה;
"יחיד" - מי שאינו תאגיד או שאינו מוסד ציבורי או שאינו גוף שהוקם בחיקוק או שאינו תאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ;
"לקוח חוזר" - לקוח שנותן השירות העסקי נתן לו שירות עסקי פעם אחת לפחות במהלך תקופה של שנה טרם בקשת השירות העסקי, או לקוח שנותן השירות העסקי נתן לו שירות עסקי לפחות פעמיים במהלך תקופה של 4 השנים טרם בקשת השירות העסקי או לקוח שנותן השירות העסקי מבקש להגדירו לקוח חוזר והודיע על כך ללקוח;
"מוסד ציבורי" - רשויות מקומיות והמוסדות הלאומיים;
"גוף שהוקם בחיקוק" - רשויות, תאגידים או מוסדות אחרים שהוקמו בישראל בחיקוק;
"מספר זהות":
(1) ביחיד שהוא תושב - מספר זהותו במרשם האוכלוסין;
(2) ביחיד שהוא תושב חוץ - מספר דרכון או מספר תעודת מסע ושם המדינה שבה הוצא הדרכון או תעודת המסע; היה היחיד תושב אזור, מספר הזהות יכול שיהיה גם מספר זהותו בכרטיס מגנטי שהנפיק המינהל האזרחי;
(3) בתאגיד הרשום בישראל - מספר הרישום במרשם המתאים;
(4) בתאגיד שאינו רשום בישראל - מספר רישום במדינת ההתאגדות, אם קיים, ושמה; ובתאגיד שזוהה לפי מסמך כאמור בסעיף 3(א)(4) - מספר הזיהוי באותו מסמך ושם המדינה שבה הוצא המסמך; אם לא קיים רישום לתאגידים מסוגו מספר הרישום הפנימי אצל נותן השירות העסקי;
(5) במוסד ציבורי, בגוף שהוקם בחיקוק ובתאגיד בחוץ לארץ שהוקם בחיקוק - מספר הרישום שיקצה לו נותן השירות העסקי;
"מען":
(1) ביחיד - מענו הרשום במסמך כאמור בסעיף 3(א)(1) ו- (2), או מקום מגוריו, כפי שמסר, הכולל את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית והמיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתושב חוץ - גם את שם המדינה;
(2) בתאגיד - מענו הרשום במסמך כאמור בסעיף 3(א)(3) ו- (4) או מקום ניהול עסקיו בישראל, ואם אינו מנהל עסקים בישראל - מקום מרכז עסקיו מחוץ לישראל, וכל אלה - כפי שמסר; המען יכלול את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית והמיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד מחוץ לישראל - גם את שם המדינה;
(3) במוסד ציבורי, בגוף שהוקם בחיקוק ובתאגיד בחוץ לארץ שהוקם בחיקוק - המען שמסרו הכולל את שם היישוב, וכן את שם הרחוב ומספר הבית, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד בחוץ לארץ שהוקם בחיקוק - גם את שם המדינה;
"נהנה" - כהגדרתו בסעיף 7(א)(1)(א) לחוק ואם היה הנהנה תאגיד, יראו את התאגיד ואת בעלי השליטה בתאגיד כנהנים;
"שם":
(1) ביחיד - שם משפחה ושם פרטי, הרשומים במסמך הזיהוי כאמור בסעיף 3;
(2) בתאגיד - שמו הרשום, ואם הואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי תאגידים מסוגו - שמו כפי שמסר;
(3) בגוף שהוקם בחיקוק ובתאגיד בחוץ לארץ שהוקם בחיקוק - השם שנקבע בחיקוק, בין בארץ ובין בחוץ לארץ;
(4) במוסד ציבורי - שמו כפי שמסר;
"תאגיד":
(1) חברה, שותפות, אגודה שיתופית, אגודה עותומנית, עמותה או מפלגה הרשומה בישראל;
(2) גוף הרשום כתאגיד מחוץ לישראל;
(3) גוף שהואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי גופים מסוגו, ובלבד שהציג מסמך המעיד על היותו תאגיד;
"תושב" - כהגדרתו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, לרבות אזרח ישראלי שאינו תושב כאמור, הרשום במרשם האוכלוסין;
"תושב אזור" - מי שרשום במרשם האוכלוסין של האזור;
"תושב חוץ" - מי שאינו תושב.

פרק ב': חובות זיהוי

2. הכרת לקוח וזיהויו
(א) נותן שירות עסקי לא ייתן שירות עסקי ללקוח בלא שזיהה את הלקוח ובלא שביצע לגביו הליך של הכרת הלקוח לפי הטופס בתוספת הראשונה; ואולם לגבי לקוח חוזר נותן שירות עסקי יבצע הליך של הכרת לקוח רק בעת ההתקשרות הראשונה עמו, וכן במקרה שבו השירות העסקי המבוקש שונה מהותית מהאופן שבו נותן השירות העסקי מכיר את הלקוח משירותים קודמים שהוא נתן ללקוח.
(ב) מסר הלקוח פרטים או מסמכי זיהוי שעל פניהם אינם סבירים, בנוגע לזהות הלקוח או הנהנה, יבצע נותן שירות עסקי הליך של הכרת הלקוח פעם נוספת, טרם מתן שירות עסקי בשבילו, או יברר מול הלקוח את הדברים; מסר לקוח חוזר פרטים או מסמכים כאמור שעל פניהם אינם סבירים, בנוגע לשירות עסקי נוסף המבוקש בשבילו, יבצע נותן השירות העסקי הליך הכרת הלקוח פעם נוספת טרם מתן השירות העסקי הנוסף בשבילו או יברר מולו את הדברים.
(ג) נותן שירות עסקי יעיין בפרטים שנמסרו לפי הטופס בתוספת הראשונה, יבחן את הסיכון להלבנת הון ולמימון טרור ויעדכן בטופס שבתוספת הראשונה את מועד ביצוע הבחינה כאמור; בחינת הסיכון תתבסס, בין השאר, על מאפייני הלקוח, סוג השירות העסקי המבוקש, מקור הכספים לשירות העסקי, סבירות הפרטים שנכללו בטופס שבתוספת הראשונה, וכן מידע שפורסם באתר האינטרנט של הממונה; בלי לפגוע בכלליות האמור, יכול שיראו את הנסיבות המנויות בתוספת הרביעית כמצביעות על סיכון גבוה, בשים-לב למידע או להסבר שיש בו כדי להפחית את הסיכון; תיעד נותן השירות העסקי את בחינת הסיכון או בירור נוסף לגביה - לא יחולו על תיעוד זה הוראות סעיף 10.
(ד) על-אף האמור בסעיף-קטן (א), היה הלקוח מוסד ציבורי, יזהה נותן השירות העסקי את הנציג מטעם המוסד הציבורי, ויחתימו על הטופס שבתוספת השלישית.
(ה) ליישום סעיף זה, יפעל נותן השירות העסקי לפי התוספת החמישית; נותן שירות עסקי רשאי לקבוע נהלים אחרים לצורך יישום החובות לפי צו זה.

3. אימות פרטים ודרישת מסמכים
(א) נותן שירות עסקי יאמת את פרטי הזיהוי של הלקוח ויקבל לידיו מסמכים, כמפורט להלן:
(1) ביחיד שהוא תושב, לעניין שם, מספר זהות, תאריך לידה ומין - על-פי תעודת זהות או העתק מאושר שלה, שהעתק מצולם של אחד מהם - ככל הנוגע לפרטי הזיהוי האמורים - יישמר אצל נותן השירות העסקי; לעניין פסקה זו יראו כתעודת זהות גם תעודת עולה עד 30 ימים מיום הנפקתה, דרכון ישראלי תקף שניתן לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, ורישיון נהיגה תקף, הכולל את תמונת בעל הרישיון, שניתן לפי פקודת התעבורה;
(2) ביחיד שהוא תושב חוץ, לעניין פרטי הזיהוי כאמור בפסקה (1) - על-פי דרכון חוץ או תעודת מסע או העתק מאושר שלהם שהעתק מצולם שלהם - בכל הנוגע לפרטי הזיהוי - יישמרו אצל נותן השירות העסקי; היה היחיד תושב האזור, ניתן לרשום את פרטי הזיהוי גם על-פי כרטיס מגנטי שהנפיק המינהל האזרחי, שהעתק מצולם שלו - בכל הנוגע לפרטי הזיהוי האמורים - יישמר אצל נותן השירות העסקי;
(3) בתאגיד הרשום בישראל, לעניין שמו, מספר זהותו ותאריך ההתאגדות שלו - על-פי נסח עדכני של פרטי החברה מרשם החברות או תעודת הרישום או על-פי העתק מאושר שלה; חסר בתעודה אחד הפרטים כאמור - על-פי אישור של עורך-דין; העתק מאושר של ייפוי-כוח לנציג מטעם התאגיד לקבל את השירות העסקי עבורו; נותן שירות עסקי יקבל לידיו וישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם;
(4) בתאגיד שאינו רשום בישראל, לעניין שמו, מספר זהותו ותאריך ההתאגדות שלו והמען שלו - על-פי מסמך המעיד על רישומו או על-פי העתק מאושר ממסמך כאמור, אם פרטים אלה מופיעים במסמך; חסר במסמך אחד הפרטים כאמור - על-פי אישור של עורך-דין; נותן שירות עסקי יקבל לידיו מסמך המעיד על רישומו של התאגיד ומסמך כאמור בפסקה (3); בתאגיד שהואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי תאגידים מסוגו, יקבל לידיו נותן שירות עסקי אישור של עורך-דין על כך שלא קיים רישום במדינת ההתאגדות; נותן שירות עסקי ישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם;
(5) בגוף שהוקם בחיקוק ובתאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ - על-פי החיקוק שמכוחו הוקם הגוף או התאגיד, או אישור של עורך-דין על קיומו של החיקוק; נותן שירות עסקי יקבל לידיו מסמך כאמור בפסקה (3) בשינויים המחוייבים; נותן שירות עסקי ישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם;
(6) בקטין שטרם מלאו לו 16 שנים - מסמך זיהוי של אחד מאפוטרופסיו.
(ב) בסעיף זה, "עורך-דין" - בעל רישיון לעריכת-דין בישראל, ולעניין תאגיד שאינו רשום בישראל, גם עורך-דין בעל רישיון במדינה החברה בארגון לשיתוף כלכלי ופיתוח (OECD) או עורך-דין בעל רישיון לעריכת-דין במדינות ההתאגדות של התאגיד, ובלבד שהמדינה או הטריטוריה שבה מואגד התאגיד אינה מנויה בתוספת השניה.
(ג) בסעיף זה, "העתק מאושר" - העתק מתאים למקור המאומת בידי אחד מאלה:
(1) הרשות שהנפיקה את מסמך המקור;
(2) עורך-דין;
(3) עובד של נותן השירות העסקי שלפניו הוצג המסמך המקורי;
(4) רשות כאמור בסעיף 6 לאמנה המבטלת את דרישת האימות לתעודות חוץ ציבוריות (להלן: "האמנה לביטול דרישת האימות");
(5) נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחוץ לארץ.
(ד) על-אף האמור בסעיף-קטן (א), נותן שירות עסקי יבצע הליך של אימות פרטים ודרישת מסמכים ללקוח חוזר רק בעת ההתקשרות הראשונה עמו.

4. הצהרת הלקוח
(א) בטרם מתן שירות עסקי בעבור לקוח ידרוש נותן שירות עסקי מהלקוח הצהרה בנוסח המופיע בטופס שבתוספת הראשונה כי הוא פועל בעבור עצמו; הצהיר הלקוח כי קיים נהנה אחר מהשירות העסקי - תכלול ההצהרה את הפרטים כאמור המנויים בטופס שבתוספת הראשונה לגבי כל אחד מן הנהנים, ובמקרה של תאגיד - גם לגבי בעלי השליטה; הכול, למעט באחד מהגופים המפורטים להלן:
(1) תאגיד בנקאי;
(2) חבר בורסה;
(3) מנהל תיקים;
(4) מבטח וסוכן ביטוח;
(5) חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, לגבי קופות הגמל שבניהולה;
(6) נותן שירותי מטבע;
(7) בנק הדואר;
(8) גוף שהוקם בחיקוק;
(9) הקדש ציבורי הרשום במרשם ההקדשות הציבוריים;
(10) הקדש ציבורי רבני שניתן לגביו אישור בית-הדין הרבני כי הוא הקדש דתי רבני שנועד למטרות ציבוריות, אלא-אם-כן קיבל נותן השירות העסקי הודעה מבית-הדין הרבני כי האישור בוטל.
(ב) על-אף האמור בסעיף-קטן (א), סיפה, היה הנהנה בלתי ידוע - יצהיר על כך הלקוח.
(ג) נותן שירות עסקי יאמת את פרטי הזיהוי של הנהנה כאמור בסעיף-קטן (א), תוך שימוש באמצעים סבירים להשגת מידע הנוגע לעניין או בנתונים שהתקבלו ממקור מהימן להנחת דעתו.
(ד) על-אף האמור בסעיף-קטן (א), נותן שירות עסקי רשאי שלא לדרוש מלקוח חוזר הצהרה חתומה כאמור באותו סעיף-קטן, לפני מתן שירות עסקי אם ביצע ללקוח החוזר הליך של הכרת הלקוח לפי סעיף 2 והלקוח החוזר חתם על הצהרה כאמור פעם אחת לפחות, ובלבד שההצהרה, היא, על פניה, סבירה כאמור בסעיף 2(ב).

5. פטור חלקי למוסד ציבורי
(א) על-אף האמור בסעיפים 2 עד 4, היה הלקוח מוסד ציבורי, יזהה נותן השירות העסקי את הנציג מטעם המוסד הציבורי ויאמת את פרטיו כאמור בסעיף 3(א)(1) או (2) לפי העניין.
(ב) נותן השירות העסקי יקבל מהנציג מטעם המוסד הציבורי ייפוי-כוח לפעול בשם המוסד הציבורי או הסמכה לקבל בשבילו את השירות עסקי בשם המוסד הציבורי כאמור בתוספת השלישית וישווה את פרטי הזיהוי בייפוי-הכוח או בהסמכה לעומת מסמך הזיהוי של הנציג מטעם המוסד הציבורי.
(ג) העתק ייפוי-הכוח או ההסמכה לפי העניין יישמרו אצל נותן השירות העסקי.

6. זיהוי פנים אל פנים
(א) נותן שירות עסקי יזהה את הלקוח פנים אל פנים לפי מסמך זיהוי כמפורט בסעיף 3, טרם מתן השירות העסקי בשבילו; לעניין סעיף-קטן זה, "זיהוי פנים אל פנים" - זיהוי על-ידי אחד מאלה:
(1) נותן שירות עסקי או מי מעובדיו;
(2) בעל רישיון לעריכת-דין בישראל;
(3) נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחוץ לארץ;
(4) רשות שצוינה כאמור בסעיף 6 לאמנה לביטול דרישת האימות;
(5) זיהוי אחר שאישר לו הממונה.
(ב) מבצע הזיהוי יאשר את ביצוע הזיהוי כאמור, כמפורט בחלק ב' של הטופס בתוספת הראשונה.

7. זיהוי שאינו פנים אל פנים
(א) ראה נותן שירות עסקי טרם מתן שירות עסקי שאין אפשרות לבצע בו זיהוי פנים אל פנים של הלקוח כמפורט בסעיף 6, וזאת לאחר שנקט אמצעים סבירים לצורך זיהוי הלקוח ועדכן את רישומיו בהתאם, יזהה נותן השירות העסקי את הלקוח באמצעות טכנולוגיה של היוועדות חזותית שתאפשר זיהוי ברור של הלקוח וכן יקבל ממנו העתק של מסמך זיהוי בעת ביצוע הליך הכרת הלקוח כאמור בסעיף 2(א), כמפורט להלן:
(1) ביחיד - דרכון או תעודת זהות;
(2) בתאגיד - תעודת ההתאגדות.
(ב) אם לנותן שירות עסקי ספק באשר לזהות הלקוח, ידרוש מהלקוח מסמך זיהוי נוסף הנושא תמונה, שם ומספר זיהוי.
(ג) מבצע הזיהוי יאשר את ביצוע הזיהוי כאמור, כמפורט בחלק ב' של הטופס בתוספת הראשונה.

8. שמירת מסמכים
(א) נותן שירות עסקי ישמור את מסמכי הזיהוי וכן את המסמכים הנוגעים לסוגי השירות העסקי הניתן ללקוח כמפורט בתוספת הראשונה הנצרכים לצורך אימות הפרטים המופיעים בטופס, אם ישנם, לתקופה של חמש שנים לפחות לאחר מתן השירות העסקי; שמירת מסמכי הזיהוי, למעט הצהרה שניתנה בחתימת מקור, יכול שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים בתקנה 3א לתקנות העדות (העתקים צילומיים), התש"ל-1969; לעניין זה, "מסמכי זיהוי" - כל מסמך שנמסר לצורך זיהוי ואימות, לרבות הצהרה שניתנה לפי צו זה ומסמכים עיקריים ששימשו את נותן השירות העסקי להכרת הלקוח לפי סעיף 2.
(ב) על-אף האמור בסעיף-קטן (א), ישמור נותן שירות עסקי את המסמכים כמפורט בסעיף-קטן (א), מעבר לתקופה של חמש שנים, אם נדרש לעשות כן בכתב על-ידי הממונה, במקרים שבהם מסמכי מתן השירות העסקי נדרשים לצורך חקירה או לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק, שהחלו בתקופה האמורה, ועד לסיום החקירה או הפיקוח.

פרק ג': בדיקת פרטי זיהוי אל מול הרשימה

9. חובת בדיקה אל מול רשימה
נותן שירות עסקי יבדוק אל מול הרשימה אם מצויים בה שם או מספר זהות של הלקוח, הנהנה ובעל השליטה טרם מתן השירות העסקי וכן כל שישה חודשים את עדכון הרשימה לגבי כל הלקוחות המקבלים ממנו שירות עסקי.

פרק ד': שונות

10. מסירת מסמכים, ידיעות והסברים
נותן שירות עסקי ימסור, לפי דרישה, לממונה או לעובד שהסמיך, מסמכים, ידיעות והסברים בקשר למילוי חובותיו לפי צו זה.

11. תחילה
תחילתו של צו זה 9 חודשים מיום פרסומו (להלן: "יום התחילה").

12. תחולה והוראות מעבר
(א) צו זה יחול על שירות עסקי שניתן לאחר יום התחילה.
(ב) על-אף האמור בסעיף-קטן (א), בנוגע ללקוח שהשירות העסקי לגביו נמשך לאחר יום התחילה - נותן השירות העסקי יזהה את הלקוח ויבצע לגביו הליך של הכרת לקוח כאמור בסעיף 2(א), בתוך שנה מיום התחילה.
(ג) היה הלקוח לקוח חוזר, נותן השירות העסקי יזהה את הלקוח ויבצע לגביו הליך של הכרת הלקוח כאמור בסעיף 2(א), בעת ההתקשרות הראשונה עמו לאחר יום התחילה."

תוספת ראשונה
(סעיפים 2(א) ו- (ג), 3(א)(4) ו- (ב), 4(א), 6(ב) ו- 7(ג))

הערה: הטופס {"טופס הכרת לקוח"} שבתוספת לא הוכנס למהדורה זו.

תוספת שניה
(סעיף 2(ד) והתוספת החמישית)

"רשימת המדינות והטריטוריות
1. מדינה או טריטוריה כפי שיקבע ראש הרשות המוסמכת מתוך רשימת המדינות או הטריטוריות שארגון ה- FATF , פרסם לגביהן הסתייגות בנוגע לעמידתן בהמלצות הארגון בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור. קביעה כאמור, תפורסם באתר האינטרנט של הרשות המוסמכת.
2. המדינות או הטריטוריות שלהלן: איראן, אלג'יריה, אפגניסטאן, הרשות הפלסטינית, לוב, מועצת הנסיכויות הערביות המאוחדות, מלזיה, מרוקו, סודאן, סומליה, פקיסטאן, תוניס, לבנון, מצרים, סוריה, סעודיה, הממלכה של ירדן, עירק, רצועת עזה, תימן."

תוספת שלישית
(סעיפים 2(ד) ו- 5(ב))

הערה: הטופס {"הסמכה לפעול בשם מוסד ציבורי"} שבתוספת לא הוכנס למהדורה זו.

תוספת רביעית
(סעיף 2(ג))

"סוגי לקוחות שיכול שייראו כלקוחות בסיכון גבוה
יכול שיראו את הנסיבות המנויות להלן כנסיבות המצביעות על סיכון גבוה להלבנת הון או למימון טרור, בשים-לב למידע או הסבר שיש בו כדי להפחית את הסיכון:
(1) לקוח שהוא איש ציבור זר;
(2) לקוח ממדינה או מטריטוריה המפורטת בתוספת השניה לצו או שככל הידוע לנותן השירות העסקי, הלקוח מבצע עסקאות מול מדינות או טריטוריות המפורטות בתוספת השניה האמורה;
(3) לקוח המבצע פעילות במזומנים בסכומים גדולים בלא הסבר או היגיון עסקי;
(4) לקוח שלנותן השירות העסקי יש חשש שהוא קשור לגורמים עברייניים או פעילי טרור, בלי שנותן השירות העסקי צריך להציג שאלות ללקוח או לברר אתו עובדות;
(5) לקוח המבקש לבצע שירות עסקי בלא הסבר או היגיון עסקי;
(6) לקוח אשר נותן השירות העסקי סבור כי הוא בסיכון גבוה, בין השאר לאור תחום עיסוקו או נתון אחר הנוגע לעניין שנמצא בידיעתו;
(7) לקוח המבקש לבצע שירות עסקי בכספים שלנותן השירות העסקי התעורר חשש בנוגע למקורם;
(8) לקוח המסרב למסור פרטים הנדרשים למילוי הצו."

תוספת חמישית
(סעיף 2(ה))

"נוהל להכרת הלקוח כאמצעי למניעת הלבנת הון ומימון טרור
כללי
1. הכרת הלקוח והבנת הפעולות שמבצע נותן שירות עסקי בשביל לקוחו, עשויות להקטין את הסיכוי כי נותן שירות עסקי ייהפך לכלי לביצוע עבירות הלבנת הון ומימון טרור. לפיכך יש חשיבות רבה בקביעת נוהל ודרכי התמודדות אשר יסייעו לנותן שירות עסקי בהבנת זהותו של הלקוח, בהבנת מקור הכספים או יעדם בעת מתן שירות עסקי בשביל הלקוח ובמניעת הסיכון כי ייהפך לאמצעי להלבנת הון או למימון טרור.
2. הגדרות
(א) כל המונחים בנוהל זה יפורשו כמשמעותם בצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ה 2014- (להלן: "הצו"), לפי העניין, זולת אם צויין במפורש אחרת.
(ב) אין בנוהל זה לגרוע מחובותיו של נותן שירות עסקי לפי הצו ולפי הוראות כל דין.
(ג) נותן שירות עסקי רשאי, אך לא חייב, לקבוע נהלים אחרים במקום נוהל זה לצורך יישום החובות על-פי הצו
3. איסור הלבנת הון ומימון טרור
(א) נותן שירות עסקי יעקב אחרי פרסומים שהוציא הממונה לגבי איומי הלבנת הון ומימון טרור הנובעים, בין השאר, מטכנולוגיות חדישות, בפרט אלה המאפשרות מתן שירות עסקי שלא פנים מול פנים, וכן בעניין סיכונים הנוגעים למדינות בסיכון להלבנת הון ומימון טרור, וכן בנוגע לדרכים לבחינת הסיכון להלבנת הון ומימון טרור ואופן בחינת הסיכון כאמור, והכול ככל שהדבר נוגע לזיהוי והכרת הלקוח, ויפעל בהתאם.
(ב) נותן שירות עסקי ידריך את עובדיו בדבר דרכי מילוין של החובות לפי צו זה, ובמיוחד לגבי הליך הכרת הלקוח על-פי הטופס בתוספת הראשונה, בחינת הסיכון להלבנת הון ומימון טרור, ובכלל זה הנסיבות המפורטות בתוספת הרביעית, פרסומים באתר האינטרנט של הממונה, ובדיקה מול הרשימה.
4. "הכר את הלקוח"
(א) נותן שירות עסקי יבצע הליך של הכרת הלקוח כמפורט בתוספת הראשונה לצו.
(ב) נותן שירות עסקי יבצע הליך של הכרת לקוח ללקוח חוזר רק בעת ההתקשרות הראשונה עמו.
(ג) נותן שירות עסקי יבחן את הסיכון לפי האמור בסעיף 2(ג) ויעדכן בטופס שבתוספת הראשונה את מועד ביצוע הבחינה כאמור, ורשאי הוא לקבוע נסיבות נוספות לאלה המנויות בתוספת הרביעית, כנסיבות שמצביעות, לכאורה, על סיכון גבוה.
(ד) אימות פרטי הזיהוי של הנהנה כאמור בסעיף 4(ג) לצו ייעשה תוך שימוש בנתונים שהתקבלו ממקור מהימן, לרבות תעודת זהות או העתקה, מסמכי זיהוי אחרים או העתקי מסמכים של הנהנה שהנפיק מקור מהימן (כגון דרכון, רישיון נהיגה, כרטיס עובד וכו').
(ה) כל הרישומים העיקריים ששימשו את נותן השירות העסקי בביצוע הליך הכרת הלקוח יישמרו במהלך התקופות הקבועות בסעיף 8 לצו, באופן יעיל שיאפשר איתור וזמינות המידע."

7. צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של סוחר באבנים יקרות למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ד-2014
צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של סוחר באבנים יקרות למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ד-2014 קובע כדלקמן:

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 8א ו- 32 (א)(2) ו- (ג) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס- 2000 (להלן: "החוק"), וסעיף 48 לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 (להלן: "חוק איסור מימון טרור"), לאחר התייעצות עם שר המשפטים ועם השר לביטחון הפנים, ולעניין פרק ד' - בהסכמת שר המשפטים, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור:

פרק א': פרשנות

1. הגדרות
בצו זה:
"אזור" - כל אחד מאלה: יהודה והשומרון ורצועת עזה;
"איש ציבור זר" - תושב חוץ בעל תפקיד ציבורי בכיר בחוץ לארץ, לרבות בן משפחה של תושב כאמור או תאגיד המצוי בשליטתו או שותף עסקי של אחד מאלה;
לעניין זה, "תפקיד ציבורי בכיר" - לרבות ראש מדינה, נשיא מדינה, ראש עיר, שופט, חבר פרלמנט, חבר ממשלה וקצין צבא או משטרה בכיר, או כל ממלא תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה;
"בן משפחה" - כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;
"בעל שליטה" - מי שיש לו שליטה - בתאגיד - כהגדרתה בסעיף 7(א)(1)(ב) לחוק;
"הממונה" - כהגדרתו בסעיף 12 לחוק;
"הרשות המוסמכת" - כהגדרתה בסעיף 29 לחוק;
"הרשימה" - רשימה מרוכזת של ארגוני טרור מוכרזים ושל מי שהוכרז אדם שהוא פעיל טרור, שפורסמה לפי סעיף 47(ב)(1)(ג) לחוק איסור מימון טרור; וכן ארגון או אדם כאמור, שהודעה על הכרזתו כארגון טרור או כאדם שהוא פעיל טרור הומצאה לסוחר באבנים יקרות בדרך שנקבעה לפי סעיף 47(ב)(1)(ב) לחוק איסור מימון טרור, וסוחר באבנים יקרות לא קיבל הודעה על ביטולה;
"יחיד" - מי שאינו תאגיד או שאינו תאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ;
"כספים" - מזומנים;
"לקוח" - מי שסוחר באבנים יקרות עומד להקנות לו בעלות על אבנים יקרות, במסגרת עסקה באבנים יקרות, וכן מי שבעבורו או לטובתו נעשית הקניית בעלות כאמור, במישרין או בעקיפין; היה הלקוח תאגיד או שהקניית הבעלות באבנים יקרות נעשתה לבקשת תאגיד - מי שיש לו שליטה בתאגיד; לעניין זה "שליטה" - כהגדרתה בסעיף 7(א)(1)(ב) לחוק;
"מועד העסקה" - מועד קבלת התשלום בכספים לידי סוחר באבנים יקרות תמורת הקניית הבעלות באבן יקרה ללקוח, במסגרת עסקה באבנים יקרות;
"מספר זהות":
(1) ביחיד שהוא תושב - מספר זהותו במרשם האוכלוסין;
(2) ביחיד שהוא תושב חוץ - מספר דרכון או מספר תעודת מסע ושם המדינה שבה הוצא הדרכון או תעודת המסע; היה היחיד תושב אזור, מספר הזהות יכול שיהיה גם מספר זהותו בכרטיס מגנטי שהנפיק המינהל האזרחי;
(3) בתאגיד הרשום בישראל - מספר הרישום במרשם המתאים;
(4) בתאגיד שאינו רשום בישראל - מספר רישום במדינת ההתאגדות, אם קיים, ושמה; ובתאגיד שזוהה לפי מסמך כאמור בסעיף 4(א)(4) - מספר הזיהוי באותו מסמך ושם המדינה שבה הוצא המסמך;
(5) בתאגיד בחוץ לארץ שהוקם בחיקוק - מספר הרישום שיקצה לו סוחר באבנים יקרות;
"מעביר התשלום" - מעביר הכספים בשביל עסקה באבנים יקרות שאינו הלקוח;
"מען":
(1) ביחיד - מענו הרשום במסמך כאמור בסעיף 4(א)(1) ו- (2), או מקום מגוריו, כפי שמסר, הכולל את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית והמיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתושב חוץ - גם את שם המדינה;
(2) בתאגיד - מענו הרשום במסמך כאמור בסעיף 4(א)(3) ו- (4) או מקום ניהול עסקיו בישראל, ואם אינו מנהל עסקים בישראל - מקום מרכז עסקיו מחוץ לישראל, וכל אלה - כפי שמסר; המען יכלול את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית והמיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד מחוץ לישראל - גם את שם המדינה;
(3) בתאגיד בחוץ לארץ שהוקם בחיקוק - המען שמסרו הכולל את שם היישוב, וכן את שם הרחוב ומספר הבית, אם נתונים אלה קיימים, ואת שם המדינה;
"נהנה" - כהגדרתו בסעיף 7(א)(1)(א) לחוק ואם היה הנהנה תאגיד, יראו את התאגיד ואת בעלי השליטה בתאגיד כנהנים;
"נושא משרה" - כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט-1999;
"סוחר באבנים יקרות" - כל מי שעיסוקו בביצוע עסקאות באבנים יקרות, גם אם אין זה עיסוקו היחיד, והוא המוכר בעסקה, ובלבד שביצע, במהלך שנה המתחילה ב- 1 בינואר, עסקה באבנים יקרות, אחת או יותר, בתמורה לכספים בסכום כולל השווה ל- 50,000 שקלים חדשים לפחות;
"עסקה באבנים יקרות" או "עסקה" - כהגדרתה בסעיף 1 לחוק, הנעשית בעסקה אחת בתמורה לכספים בסכום שווה ערך לאחד מאלה:
(1) 50,000 שקלים חדשים לפחות בין שנעשתה בפעולה אחת ובין בכמה פעולות הנחזות בעיני הסוחר באבנים יקרות כקשורות זו לזו במהלך יום פעילות אחד;
(2) 5,000 שקלים חדשים לפחות אם העסקה נעשית עם לקוח ממדינה או טריטוריה המנויה בתוספת הראשונה, בין שנעשתה בפעולה אחת ובין בכמה פעולות הנחזות בעיני הסוחר באבנים יקרות כקשורות זו לזו במהלך יום פעילות אחד;
(3) 75,000 שקלים חדשים לפחות אם העסקה נעשתה על-ידי קמעונאי, בין שנעשתה בפעולה אחת ובין בכמה פעולות הנחזות בעיני הסוחר באבנים יקרות כקשורות זו לזו במהלך יום פעילות אחד; לעניין זה, "קמעונאי" - מי שעסקו במכירת אבנים יקרות לציבור;
"שם":
(1) ביחיד - שם משפחה ושם פרטי, הרשומים במסמך הזיהוי כאמור בסעיף 4;
(2) בתאגיד - שמו הרשום, ואם הואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי תאגידים מסוגו - שמו כפי שמסר;
(3) בתאגיד שהוקם בחיקוק - השם שנקבע בחיקוק, בין בארץ ובין בחוץ לארץ;

"תאגיד":
(1) חברה, שותפות, אגודה שיתופית, אגודה עותומנית, עמותה או מפלגה הרשומה בישראל;
(2) גוף הרשום כתאגיד מחוץ לישראל;
(3) גוף שהואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי גופים מסוגו, ובלבד שהציג מסמך המעיד על היותו תאגיד;
"תג מזהה" - תג מזהה קבוע שהנפיק הגוף המנוי בתוספת השלישית א' לחוק שהסוחר חבר בו, או גוף אחר מטעמו ובשליטתו, לצורך כניסה למקום שבו מנהל הגוף את פעילותו, בכפוף לתנאים המפורטים בסעיף 8א(ג) לחוק;
"תושב" - כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, לרבות אזרח ישראלי שאינו תושב כאמור, הרשום במרשם האוכלוסין;
"תושב אזור" - מי שרשום במרשם האוכלוסין של האזור;
"תושב חוץ" - מי שאינו תושב.

פרק ב': חובות זיהוי

2. הכרת הלקוח בביצוע עסקה
(א) לא יקבל סוחר באבנים יקרות תמורה בכספים בעד עסקה באבנים יקרות בלא שזיהה את הלקוח במועד העסקה ובלי שביצע לגביו במועד העסקה הליך של הכרת הלקוח בהתאם למידת הסיכון שיקבע הסוחר באבנים יקרות לפי סוג הלקוח, סוג הקשרים העסקיים עם הלקוח וסוג העסקה באבנים יקרות; לעניין זה, "הליך של הכרת הלקוח" - בין השאר, בירור מקור הכספים שניתנים כתמורה בעד העסקה באבנים יקרות, עיסוקו של הלקוח ומטרת העסקה באבנים יקרות; לגבי עסקה מול לקוח תושב חוץ - גם בירור זיקתו לישראל ואם הוא איש ציבור זר; סוחר באבנים יקרות יערוך רישומים של פרטים אלה;
(ב) האמור בסעיף-קטן (א) לא יחול לגבי לקוח ותיק אשר הפרטים כאמור באותו סעיף-קטן ידועים לסוחר באבנים יקרות; לעניין זה, "לקוח ותיק" - לקוח שתקופת ההיכרות עמו עולה על שלוש שנים או שנעשו מולו לפחות ארבע עסקאות באבנים יקרות בשנה, ולצורך מניית העסקאות, ייכללו גם עסקאות שאינן בכספים;
(ג) על-אף האמור בסעיף זה, סוחר באבנים יקרות רשאי לקבל תמורה בכספים בעד עסקה באבנים יקרות בלא שזיהה את הלקוח במועד העסקה ובלא שביצע לגביו הליך של הכרת הלקוח, זאת, בהתקיים התנאים האלה:
(1) העסקה היא עסקה בסיכון נמוך בהתחשב בסוג הלקוח, סוג הקשרים העסקיים עם הלקוח וסוג העסקה באבנים יקרות;
(2) הלקוח מוכר לסוחר או מוכר בענף היהלומים או שמדובר בלקוח שלא עברו יותר משלושה חודשים מאז שבוצע לגביו זיהוי והכרת הלקוח כאמור בצו זה;
(3) הזיהוי בוצע בתוך שלושה ימי עסקים לכל היותר ממועד העסקה.
(ד) לא יקבל סוחר באבנים יקרות תמורה בכספים בעד עסקה באבנים יקרות מול איש ציבור זר, אלא-אם-כן התקבל במועד העסקה אישור לכך מנושא משרה בתאגיד שהוא סוחר באבנים יקרות; מתן אישור כאמור ייבחן לפי מידת הסיכון של הלקוח להלבנת הון ולמימון טרור כפי שיקבע סוחר באבנים יקרות בשים-לב להוראות צו זה; התברר במועד העסקה כי לקוח הוא איש ציבור זר, לא יקבל סוחר באבנים יקרות את התמורה בכספים בעסקה מולו עד לקבלת אישור כאמור.
(ה) סוחר באבנים יקרות יבצע בקרה שוטפת לעניין הליך של הכרת הלקוח שביצע את ההתקשרות עמו בעסקה, בהתאם לצורך ולמידת הסיכון של הלקוח, כפי שהוא יקבע בשים-לב להוראות צו זה, ויעדכן את רישומיו בהתאם; התעורר ספק ביחס לזהות הלקוח או לאמיתות מסמכי הזיהוי שנמסרו לסוחר באבנים יקרות, יבצע סוחר באבנים יקרות הליך של הכרת הלקוח פעם נוספת, במועד ביצוע העסקה.
(ו) אין באמור בסעיפים-קטנים (א) עד (ד) כדי למנוע מסוחר באבנים יקרות לבצע את האמור בהם אף לפני מועד העסקה.

3. רישום פרטי הזיהוי
(א) לא יקבל סוחר באבנים יקרות תמורה בכספים בעד עסקה באבנים יקרות בלא שירשום, במועד העסקה, לגבי הלקוח ומעביר התשלום, אם ישנו, את פרטי הזיהוי המפורטים להלן ויאמתם כמפורט בסעיף 4:
(1) שם;
(2) מספר זהות;
(3) ביחיד - תאריך לידה ומין; בתאגיד - תאריך התאגדות;
(4) מען;
(5) מס' תג מזהה - אם קיים.
(ב) לא יקבל סוחר באבנים יקרות תמורה בכספים בעד עסקה באבנים יקרות בלא שירשום, במועד העסקה, לגבי נהנה מהעסקה את הפרטים שבסעיף-קטן (א)(1) ו- (2); רישום הפרטים ייעשה על-פי ההצהרה כאמור בסעיף 6; לא היה בידי סוחר באבנים יקרות מספר זהותו של הנהנה, לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו, ירשום במקומו, אם יהיו בידיו, את הפרטים שבסעיף-קטן (א)(3) וכן את מדינת האזרחות או ההתאגדות, לפי העניין.
(ג) לא יקבל סוחר באבנים יקרות תמורה בכספים בעד עסקה באבנים יקרות מול לקוח שהוא תאגיד בלא שירשום במועד העסקה לגבי בעלי השליטה בו את הפרטים שבסעיף-קטן (א)(1) ו- (2); רישום הפרטים ייעשה על-פי הצהרה כאמור בסעיף 6; לא היה בידי סוחר באבנים יקרות מספר זהותו של בעל שליטה, לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו, ירשום במקומו, אם יהיו בידיו, את הפרטים שבסעיף-קטן (א)(3) וכן את מדינת האזרחות או ההתאגדות, לפי העניין.

4. אימות פרטים ודרישת מסמכים
(א) סוחר באבנים יקרות יאמת את פרטי הזיהוי של הלקוח בפעולות כאמור בסעיף 3(א) ויקבל לידיו מסמכים, במועד העסקה, כמפורט להלן:
(1) ביחיד שהוא תושב, לעניין רישום פרטי הזיהוי שבסעיף 3(א)(1) עד (3) - על-פי תעודת זהות או העתק מאושר שלה שהעתק מצולם שלה - ככל הנוגע לפרטי הזיהוי האמורים - יישמר אצל סוחר באבנים יקרות; לעניין פסקה זו יראו כתעודת זהות גם תעודת עולה עד 30 ימים מיום הנפקתה, רישיון נהיגה רשמי שהונפק בישראל וכן דרכון ישראלי או העתק מאושר שלהם;
(2) ביחיד שהוא תושב חוץ, לעניין רישום פרטי הזיהוי שבסעיף 3(א)(1) עד (3) - על-פי דרכון חוץ או תעודת מסע או העתק מאושר שלהם שהעתק מצולם שלהם - ככל הנוגע לפרטי הזיהוי - יישמר אצל הסוחר באבנים יקרות; היה היחיד תושב האזור, רשאי הסוחר באבנים יקרות לרשום את פרטי הזיהוי גם על-פי כרטיס מגנטי שהונפק על-ידי המינהל האזרחי, שהעתק מצולם שלו - ככל הנוגע לפרטי הזיהוי האמורים - יישמר אצל הסוחר באבנים יקרות;
(3) בתאגיד הרשום בישראל, לעניין רישום פרטי הזיהוי של התאגיד כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (3) - על-פי תעודת הרישום או העתק מאושר שלה, נסח עדכני של פרטי החברה מרשם החברות או אישור של עורך-דין על קיום התאגיד, שמו, מספר זהותו ותאריך ההתאגדות שלו; סוחר באבנים יקרות יקבל לידיו וישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם;
(4) בתאגיד שאינו רשום בישראל, לעניין רישום פרטי הזיהוי של תאגיד כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (4) - על-פי מסמך המעיד על רישומו או על-פי העתק מאושר ממסמך כאמור, ככל שפרטים אלה מופיעים במסמך; חסר במסמך אחד הפרטים כאמור - על-פי אישור של עורך-דין; בתאגיד שהואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי תאגידים מסוגו, יקבל לידיו סוחר באבנים יקרות אישור של עורך-דין על כך שלא קיים רישום במדינת ההתאגדות; סוחר באבנים יקרות ישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם;
(5) בתאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ, לעניין רישום השם - על-פי החיקוק שמכוחו הוקם התאגיד, או אישור של עורך-דין על קיומו של החיקוק; סוחר באבנים יקרות ישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם.
(ב) בסעיף זה, "העתק מאושר" - העתק מתאים למקור המאומת בידי אחד מאלה:
(1) הרשות שהנפיקה את מסמך המקור;
(2) עורך-דין בעל רישיון לעריכת-דין מישראל, נוטריון שהוא עורך-דין מאחת ממדינות ה- OECD, או נוטריון שהוא עורך-דין מהמדינה שהנפיקה את המסמך שלגביו נדרש אישור, ובלבד שמדינה זו אינה מנויה בתוספת הראשונה;
(3) עובד של הסוחר באבנים יקרות, שהוצג לפניו המסמך המקורי;
(4) רשות כאמור בסעיף 6 לאמנה המבטלת את דרישת האימות לתעודות חוץ ציבוריות;
(5) נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחוץ לארץ.
(ג) סוחר באבנים יקרות שאינו שבע רצון מהמידע הנוגע לזהות הנהנה או בעל השליטה, ינקוט במועד העסקה אמצעים סבירים, בנסיבות העניין, בשים-לב לסיכון להלבנת הון ולמימון טרור, כפי שייקבע על ידו, לאימות פרטי הזיהוי של נהנה ובעל שליטה כאמור בסעיף 3(ב) ו-(ג), תוך שימוש במידע רלוונטי או בנתונים, אם קיימים, שהתקבלו ממקור מהימן המניחים את דעתו.
(ד) בעסקה מול לקוח באמצעות מעביר תשלום, לעניין רישום פרטי הזיהוי שבסעיף 3(א)(1) עד (4) - על-פי העתק כתב ייפוי-כוח או כתב נאמנות או על-פי ההצהרה כמפורט בתוספת השניה, לפי העניין, מאת הלקוח המסמיך את מעביר התשלום לבצע את העסקה או להעביר את התשלום בעבורו, הכולל את כל פרטי הזיהוי של הלקוח ושל מעביר התשלום; העתק כתב ייפוי-הכוח או כתב הנאמנות, או הצהרה כמפורט בתוספת השניה, לפי העניין, יישמר אצל הסוחר באבנים יקרות; היה הלקוח תאגיד יכלול כתב ייפוי-הכוח או כתב הנאמנות או ההצהרה כמפורט בתוספת השניה, לפי העניין, פרטי זיהוי כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (4) של כל בעלי השליטה; האמור בסעיף-קטן זה לעניין רישום פרטי הזיהוי של בעלי השליטה לא יחול על תאגיד שניירות הערך שלו נסחרים בבורסה לניירות ערך בישראל או במדינה אחרת, ובלבד שניתן על כך אישור של עורך-דין.
(ה) על-אף האמור בסעיף זה, רשאי המפקח על היהלומים, בהתייעצות עם ראש הרשות המוסמכת, להורות לסוחר באבנים יקרות מסויים על דרכי אימות פרטים ודרישת מסמכים חלופיות, אם ראה כי התקיימו נסיבות מיוחדות.

5. רישום פרטי זיהוי ואימות מסמכים על-פי תג מזהה
על-אף האמור בסעיפים 3(א) ו- 4(א)(1) ו-(2), בעסקה באבנים יקרות אשר התמורה בכספים שבעדה התקבלה בתחום גוף המפורט בתוספת שלישית א' לחוק או בגוף אחר מטעמו ובשליטתו, לגבי יחיד שהוא תושב וכן לגבי יחיד שהוא תושב חוץ, יהיה רשאי הסוחר באבנים יקרות לרשום רק את פרטי הזיהוי שבסעיפים 3(א)(1), (2) ו- (5) על-פי תג מזהה ולאמתם על-פי התג המזהה.

6. הצהרות הלקוח ומעביר התשלום
(א) במועד העסקה ידרוש סוחר באבנים יקרות מהלקוח הצהרה בנוסח שלפי הטופס שבתוספת השניה כי הוא פועל בשביל עצמו; הצהיר הלקוח כי קיים נהנה אחר מהעסקה - תכלול ההצהרה את הפרטים כאמור בסעיף 3(ב) לגבי כל אחד מן הנהנים, ובמקרה של תאגיד - גם של בעלי השליטה; ואולם היה הנהנה בלתי-ידוע, כאמור בסעיף 3(ב) - יצהיר על כך הלקוח.
(ב) אם קיים מעביר תשלום, ניתן לפעול באחת משתי הדרכים האלה:
(1) הצהרת הלקוח תכלול את השם של מעביר התשלום ומספר זהותו, וכן הסמכה להעברת התשלום בעד העסקה באבנים יקרות, בנוסח שלפי הטופס שבתוספת השניה;
(2) מעביר התשלום רשאי למסור העתק של ייפוי-כוח או כתב נאמנות, לפי העניין, כאמור בסעיף 4(ד) בעד העסקה באבנים יקרות.

7. זיהוי פנים אל פנים
(א) סוחר באבנים יקרות יזהה פנים אל פנים על-פי מסמך זיהוי כמפורט בסעיף 4 או 5, את הלקוח או את מעביר התשלום לפי העניין, במועד העסקה; לעניין סעיף-קטן זה, "זיהוי פנים אל פנים" - זיהוי על-ידי אחד מאלה:
(1) סוחר באבנים יקרות או מי מעובדיו;
(2) בעל רישיון לעריכת-דין בישראל;
(3) נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחוץ לארץ.
(ב) על-אף האמור בסעיף-קטן (א), בעסקה של כמה סוחרים באבנים יקרות מול לקוח, די בזיהוי הלקוח על-ידי אחד מהסוחרים באבנים יקרות.
(ג) מבצע הזיהוי יאשר את ביצוע הזיהוי כאמור, בנוסח שלפי הטופס שבתוספת השניה.
8. זיהוי שאינו פנים אל פנים
(א) ראה סוחר באבנים יקרות טרם קבלת תשלום בכספים בעד עסקה באבנים יקרות שאין אפשרות לבצע בה זיהוי פנים אל פנים של הלקוח כמפורט בסעיף 7, וזאת לאחר שהסוחר נקט אמצעים סבירים לצורך זיהוי הלקוח ועדכן את רישומיו בהתאם, יזהה הסוחר את הלקוח ויקבל ממנו העתק של מסמך זיהוי, במועד העסקה, כמפורט להלן:
(1) ביחיד - דרכון, תעודת זהות, תג מזהה בזיהוי כאמור בסעיף 5;
(2) בתאגיד - תעודת ההתאגדות.
(ב) אם לסוחר באבנים יקרות קיים ספק באשר לזהות הלקוח, ידרוש הסוחר באבנים יקרות מהלקוח, במועד העסקה, מסמך זיהוי נוסף הנושא תמונה, שם ומספר זיהוי.
(ג) מבצע הזיהוי יאשר את ביצוע הזיהוי כאמור, בנוסח שלפי הטופס שבתוספת השניה.

9. שמירת מסמכי הזיהוי
(א) סוחר באבנים יקרות ישמור את מסמכי הזיהוי לתקופה של חמש שנים לאחר ביצוע העסקה; שמירת מסמכי הזיהוי, למעט הצהרה שניתנה בחתימת מקור, יכול שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים בתקנה 3א לתקנות העדות (העתקים צילומיים), התש"ל-1969; לעניין זה, "מסמכי זיהוי" - כל מסמך שנמסר לצורך אימות וזיהוי, לרבות הצהרה שניתנה לפי צו זה ומסמכים עיקריים ששימשו את הסוחר באבנים יקרות להכרת הלקוח לפי סעיף 2.
(ב) על-אף האמור בסעיף-קטן (א), סוחר באבנים יקרות ישמור את מסמכי הזיהוי כמפורט באותו סעיף-קטן מעבר לתקופה של חמש שנים, אם המפקח על היהלומים דרש ממנו בכתב לעשות כן, במקרים מסויימים שבהם מסמכי העסקה נדרשים לצורך חקירה או לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק, שהחלו בתקופה האמורה, עד לסיום החקירה או הפיקוח.

פרק ג': חובות בקרה ודיווח

10. בקרה על עסקאות עם הלקוח
(א) סוחר באבנים יקרות יערוך בקרה שוטפת אחר עסקאות של הלקוח הנעשות עמו בהתאם למידת הסיכון של הלקוח, שיתבסס על הקשרים העסקיים עם הלקוח וסוגי העסקאות באבנים יקרות, כפי שיקבע סוחר באבנים יקרות לצורך מילוי חו בותיו בעניין זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי החוק.
(ב) בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף-קטן (א), סוחר באבנים יקרות יקיים:
(1) בקרה כי העסקאות באבנים יקרות תואמות את אופי העסקאות בהתאם להיכרותו עם הלקוח;
(2) בקרה על עסקאות הנעשות מול רשימת מדינות וטריטוריות המנויות בתוספת הראשונה;
(3) בקרה מוגברת על עסקאות שמתבצעות מול איש ציבור זר.

11. דיווח של סוחר באבנים יקרות
(א) סוחר באבנים יקרות ידווח לרשות המוסמכת על עסקאות באבנים יקרות המבוצעות בתמורה לכספים עם לקוח, לרבות ניסיון לבצע עסקה עמו, שלאור המידע המצוי ברשות סוחר באבנים יקרות, נחזות בעיניו בלתי-רגילות.
(ב) בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף-קטן (א), יכול שיראו פעולה מן הפעולות המפורטות בתוספת השלישית כפעולה בלתי-רגילה.

12. פרטי הדיווח
דיווח לפי סעיף 11 יכלול פרטים אלה:
(1) לגבי סוחר באבנים יקרות:
(א) שם;
(ב) מספר זהות;
(ג) מען;
(ד) מספרי טלפון, עד שני מספרים;
(ה) מספר פקסימילה, אם קיים;
(ו) מספר התג המזהה;
(2) לגבי הלקוח ומעביר התשלום -
(א) שם;
(ב) מספר זהות או מספר דרכון;
(ג) מען;
(ד) מספרי טלפון, עד שני מספרים, אם ידועים לסוחר באבנים יקרות;
(ה) ביחיד - תאריך לידה; בתאגיד - תאריך התאגדות;
(ו) ביחיד - מין;
(ז) מעמד הלקוח (תושב, תושב חוץ, תאגיד ישראלי או תאגיד חוץ);
(3) לגבי הנהנים ובעלי השליטה - הפרטים הנדרשים בסעיף 3(ב) ו-(ג);
(4) לגבי העסקה המדווחת:
(א) תאריך ביצוע העסקה כפי שנרשמה אצל סוחר באבנים יקרות;
(ב) סכום העסקה במטבע ישראלי או סכום העסקה במטבע חוץ אם כל העסקה בוצעה במטבע חוץ;
(ג) סוגי מטבע החוץ שבהם בוצעה העסקה והסכום באותו מטבע;
(ד) בעסקה מול לקוח במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הראשונה - שם הלקוח כפי שנמסר ומספר זהותו אם נמסר;
(ה) סיבת הדיווח לפי סעיף 11 לרבות תיאור העסקה שלגביה דווח ונסיבותיה;
(ו) השם ומספר הזהות של מבצע אימות הפרטים.

13. איסור גילוי ועיון
גילוי עובדת גיבושו, קיומו, אי-קיומו או תוכנו של דיווח לפי סעיף 11, וכן עובדת קיומו של דיווח משלים כמשמעותו בסעיף 31(ג) לחוק, קיומה של בקשה לדיווח כאמור או תוכנו של אחד מאלה, וכן מתן עיון במסמכים המעידים על כל אחד מאלה אסור, זולת למי שמוסמך לכך לצורך מילוי תפקידו אצל סוחר באבנים יקרות, לממונה או למי שהוא הסמיכו, לרשות המוסמכת או לפי צו בית-משפט.

פרק ד': בדיקת פרטי זיהוי אל מול הרשימה

14. חובת בדיקה אל מול הרשימה
סוחר באבנים יקרות יבדוק ברשימה במועד העסקה אם מצויים בה שם או מספר זהות של הלקוח, מעביר התשלום, נהנה ובעל שליטה טרם קבלת התמורה בכספים בעד עסקה באבנים יקרות; בדיקה כאמור תבוצע כל אימת שנוסף ארגון או אדם לרשימה.

פרק ה': שונות

15. קביעת מדיניות
(א) סוחר באבנים יקרות יקבע מדיניות ויכין נהלים בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור לצורך מילוי חובותיו בעניין זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי החוק ולפי צו זה, לרבות בנושאים אלה:
(1) הליך הכרת הלקוח;
(2) מעקב אחר איומי הלבנת הון ומימון טרור, הנובעים, בין השאר, מטכנולוגיות חדישות, בפרט אלה המאפשרות ביצוע עסקאות שלא פנים אל פנים.
(ב) לא הכין הסוחר נוהל כאמור בסעיף-קטן (א), ישמש הנוהל שבתוספת הרביעית כנוהל כאמור.

16. שמירת מסמכים
(א) סוחר באבנים יקרות ישמור את המסמכים המפורטים להלן לתקופה של חמש שנים אחרי ביצוע העסקה:
(1) חשבונית העסקה או תרשומת שהכין הסוחר באבנים יקרות הכוללת את פרטי העסקה;
(2) העתק מהדיווח שהועבר לרשות המוסמכת כמפורט בסעיף 11;
(3) תיעוד בכתב של בקרה כאמור בסעיף 10 לרבות מועד הביצוע של הבקרה, פירוט הלקוחות שלגביהם בוצעה הבקרה, פעולות שבוצעו במסגרת הבקרה ותוצאות הבקרה.
(ב) על-אף האמור בסעיף-קטן (א), ישמור סוחר באבנים יקרות את המסמכים המפורטים בו מעבר לתקופה של חמש שנים, אם המפקח על היהלומים דרש ממנו בכתב לעשות כן, במקרים מסויימים שבהם מסמכי העסקה נדרשים לצורך חקירה או לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק, שהחלו בתקופה האמורה, עד לסיום החקירה או הפיקוח.

17. מסירת מסמכים, ידיעות והסברים
סוחר באבנים יקרות ימסור, לפי דרישה, למפקח על היהלומים או לעובד שהסמיך, מסמכים, ידיעות והסברים בקשר למילוי חובותיו לפי צו זה.

18. תחילה והוראת מעבר
(א) תחילתם של סעיפים 2 עד 10 ו- 14 עד 16-12 חודשים מיום פרסומו של צו זה (להלן - יום התחילה), ותחילתם של סעיפים 11 עד 24-13 חודשים מיום הפרסום.
(ב) לגבי השנה שבה נכנס הצו לתוקף, יימנה הסכום הנקוב בהגדרה "סוחר באבנים יקרות" מהמועד שבו נכנסו לתוקף סעיפים 2 עד 8, 14 ו- 16.
(ג) סוחר באבנים יקרות רשאי למנות שנות היכרות ומספר עסקאות עם הלקוח, לעניין סעיף 2(ב), גם אם אלה היו או נעשו, לפי העניין, לפני יום התחילה."

תוספת ראשונה
(סעיפים 1, 4(ב), 10(ב)(2), 12(4)(ד), התוספת השלישית והתוספת הרביעית)

"רשימת המדינות והטריטוריות
מדינה או טריטוריה כפי שיקבע ראש הרשות המוסמכת מתוך רשימת המדינות והטריטוריות שארגון ה- FATF פרסם לגביהן הסתייגות בנוגע לעמידתן בהמלצות הארגון בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור.
ראש הרשות המוסמכת רשאי להורות כי סעיף 11(א) סיפה לצו לא יחול לגבי חלק מהמדינות והטריטוריות המפורטות בפרט זה.
הוראות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות המוסמכת.
המדינות או הטריטוריות שלהלן: איראן, אלג’יריה, אפגניסטאן, הרשות הפלסטינית, לוב, מועצת הנסיכויות הערביות המאוחדות, מלזיה, מרוקו, סודאן, סומליה, פקיסטאן, תוניס, לבנון, מצרים, סוריה, סעודיה, הממלכה של ירדן, עיראק, תימן."

תוספת שניה
(סעיפים 6, 7(ב) ו- 8(ג))

הערה: הטופס {"טופס הצהרת הלקוח (הקונה)"} שבתוספת לא הוכנס למהדורה זו.

תוספת שלישית
(סעיף 11(ב))

"רשימת פעולות שיכול שייראו כפעולות בלתי-רגילות
1. קיים חשש שהעסקה מבוצעת בשביל אחר בלא שהצהיר על כך הלקוח;
2. עסקה הנראית חסרת היגיון עסקי או כלכלי בעיני סוחר באבנים יקרות, בהתייחס להיכרות עם הלקוח או לדרכי התנהגותו של הלקוח;
3. ביצוע עסקה מול לקוח שנראית לסוחר באבנים יקרות כי נועדה להתבצע מול ארגון שהוכרז התאחדות בלתי מותרת לפי תקנה 84 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, או ארגון שהוכרז כארגון טרוריסטי לפי פקודת מניעת טרור, התש"ח-1948, או ארגון שהוכרז ארגון טרור לפי סעיף 2 לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005;
4. ביצוע עסקה מול לקוח שנראה כי נועדה להתבצע מול אדם שהוכרז פעיל טרור לפי סעיף 2 לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005;
5. ביצוע עסקה מול לקוח שנראה לסוחר באבנים יקרות כי אינה עולה בקנה אחד עם הפעילות הרגילה של הלקוח, ככל שידועה לסוחר באבנים יקרות ואין לכך הסבר סביר בנסיבות העניין;
6. קיים חשש שהלקוח הוא ממדינה או מטריטוריה המפורטת בתוספת הראשונה;
7. הצהרה שניתנה לפי צו זה, שנחזית בעיני סוחר באבנים יקרות לבלתי-נכונה או שאינה תואמת את העסקה כפי שבוצעה בפועל;
8. שיטת תשלום או מועד התשלום שנראה בלתי-סביר בעיני סוחר באבנים יקרות;
9. חוסר נכונות של לקוח לתת פרטים מלאים או מדוייקים, לרבות במסגרת הליך הכרת הלקוח בלא סיבה סבירה הנראית לעין בעיני הסוחר באבנים יקרות;
10. ניסיון מצד לקוח לשמור על רמה בלתי-סבירה של חשאיות בנוגע לעסקה, כגון בקשה לקיום עסקה בלא מסמכים או לאי-שמירת מסמכי העסקה, בלא סיבה סבירה נראית לעין בעיני הסוחר באבנים יקרות;
11. ביצוע עסקה מול לקוח שנראה כי נועדה להתבצע מול ארגון שאינו למטרת רווח עם גופים במדינות או בטריטוריות המנויות בתוספת הראשונה."

תוספת רביעית
(סעיפים 2(ד) ו- 15(ב))

"נוהל להכרת הלקוח כאמצעי למניעת הלבנת הון ומימון טרור
1. כללי
הכרת הלקוח והבנת העסקאות באבנים יקרות המבוצעות בכספים מול סוחר באבנים יקרות, עשויות להקטין את הסיכוי כי סוחר באבנים יקרות יהפוך לכלי או לקורבן להלבנת הון ומימון טרור. אשר-על-כן, יש חשיבות רבה בקביעת נהלים ודרכי התמודדות אשר יסייעו לסוחר באבנים יקרות בקביעת הזהות האמיתית של הלקוח, בהבנת מקורם או ייעודם של הכספים המשמשים-לביצוע עסקה באבנים יקרות עם סוחר באבנים יקרות ובמניעת הסיכון כי יהפוך לאמצעי להלבנת הון או למימון טרור.

2. הגדרות
(א) כל המונחים בנוהל זה יפורשו כמשמעותם בצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של סוחר באבנים יקרות למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ד-2014 (להלן: "הצו"), לפי העניין, זולת אם צויין במפורש אחרת.
(ב) אין בהוראות נוהל זה לגרוע מחובותיו של סוחר באבנים יקרות לפי הצו ולפי הוראות כל דין.
(ג) סוחר באבנים יקרות רשאי, אך לא חייב, לקבוע נהלים אחרים במקום נוהל זה לצורך יישום החובות על-פי הצו.

3. איסור הלבנת הון ומימון טרור
(א) במקרה של אי-היענות הלקוח למסור פרטים הנדרשים למילוי הוראות הצו ונוהל זה, וכן במקרה שלסוחר באבנים יקרות יש יסוד סביר להניח כי הלקוח, מעביר התשלום או הנהנה בעסקה קשור להלבנת הון או למימון טרור, ישקול הסוחר באבנים יקרות אם לבצע את העסקה או לא, ואם לדווח לרשות המוסמכת.
(ב) פעולת העברת כספים בביצוע עסקה באבנים יקרות שידוע לסוחר באבנים יקרות כי מקורה או יעדה הסופי הוא במדינה המנויה בתוספת הראשונה לצו, תאושר במקרה של תאגיד על-ידי האחראי לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
(ג) סוחר באבנים יקרות יעקוב באופן סביר אחר איומי הלבנת הון ומימון טרור הקשורים, בין השאר, בלקוחותיו, בספקיו, בערוצי ההפצה שלו ובמיקומים גאוגרפיים.
(ד) נוהל זה יובא לידיעתם של עובדי סוחר באבנים יקרות (עובדים חדשים, עובדי סניף, עובדי הנהלה ועוד); כמו-כן, סוחר באבנים יקרות ועובדיו ישתתפו בהדרכות מתאימות למניעת הלבנת הון ומימון טרור.

4. "הכר את הלקוח"
(א) לקוח שהוא אחד מהמפורטים להלן, יוגדר ויסומן כלקוח בסיכון גבוה:
(1) לקוח שהוא איש ציבור זר ;
(2) לקוח ממדינה או מטריטוריה המפורטת בתוספת הראשונה;
(3) לקוח שלפי הידוע לסוחר באבנים יקרות מבצע עסקאות מול מדינות או טריטוריות המפורטות בתוספת הראשונה.
(ב) לקוח שהוא אחד מהמפורטים להלן, יוגדר ויסומן כלקוח בסיכון נמוך:
(1) לקוח שהוא תושב מדינה בעלת חקיקה של איסור הלבנת הון על סוחרים באבנים יקרות או על רכוש בעל ערך;
(2) לקוח החבר בבורסת יהלומים המסונפת לפדרציה העולמית של בורסות יהלומים באחת ממדינות החברות ב- OECD , וכן בהודו;
(3) לקוח ותיק המוכר לסוחר באבנים יקרות זה שלוש שנים לפחות;
(4) לקוח שהוא רשת חנויות ידועה ומוכרת בעולם;
(5) לקוח אשר סוחר באבנים יקרות קבע, לאחר ששקל את זהותו, את טיב העסקה עמו, את מקום מושבו, את הגינותו ואת המוניטין שצבר בענף היהלומים, כי הוא לקוח בסיכון נמוך.
(ג) ביצוע עסקאות מול לקוחות שהוגדרו כלקוח בסיכון גבוה יאושרו במקרה של תאגיד על-ידי האחראי לאיסור הלבנת הון של סוחר באבנים יקרות וידווחו במידת הצורך לרשות המוסמכת."

8. פקודת מניעת טרור, התש"ח-1948
פקודת מניעת טרור, התש"ח-1948 קובעת כדלקמן:

"מועצת המדינה הזמנית מחוקקת בזה לאמור:
1. פירושים
"ארגון טרוריסטי" פירושו חבר אנשים המשתמש בפעולותיו במעשי-אלימות העלולים לגרום למותו של אדם או לחבלתו, או באיומים במעשי-אלימות כאלה;
"חבר בארגון טרוריסטי" פירושו אדם הנמנה עליו, וכולל אדם המשתתף בפעולותיו, המפרסם דברי תעמולה לטובת ארגון טרוריסטי, פעולותיו או מטרותיו, או אוסף כספים או חפצים לטובת ארגון טרוריסטי או פעולותיו.

2. פעילות בארגון טרוריסטי
אדם הממלא תפקיד בהנהלה או בהדרכה של ארגון טרוריסטי, או משותף בדיוניו או בקבלת החלטותיו של ארגון טרוריסטי, או משמש חבר בבית-דין של ארגון טרוריסטי, או נואם נאום תעמולה באסיפה פומבית או ברדיו מטעם ארגון טרוריטי, ייאשם בעבירה, ובצאתו חייב בדין, יהא צפוי לעונש מאסר עד עשרים שנה.

3. חברות באירגון טרוריסטי
אדם שהוא חבר בארגון טרוריסטי, ייאשם בעבירה, ובצאתו חייב בדין, יהא צפוי לעונש מאסר עד חמש שנים.

4. תמיכה באירגון טרוריסטי (תיקונים: התש"ם, התשמ"ו, התשנ"ג, התשס"ב)
אדם:
(א) (בוטל); או
(ב) המפרסם, בכתב או בעל-פה, דברי שבח, אהדה או קריאה לעזרה או תמיכה בארגון טרוריסטי; או
(ג) המחזיק לטובת ארגון טרוריסטי בחומר תעמולה; או
(ד) הנותן כסף או שווה כסף לטובת ארגון טרוריסטי; או
(ה) המעמיד לרשות מישהו מקום כדי שמקום זה ישמש לארגון טרוריסטי או לחבריו, בקביעות או בהזדמנות מסויימת, מקום של פעולה, פגישה, תעמולה או מחסן; או
(ו) המעמיד לרשות מישהו חפץ כדי שחפץ זה ישמש לארגון טרוריסטי או לחבר בארגון טרוריסטי בביצוע פעולה מטעם הארגון הטרוריסטי;
(ז) או העושה מעשה שיש בו גילוי של הזדהות עם ארגון טרוריסטי או אהדה אליו, בהנפת דגל, בהצגת סמל או סיסמה או בהשמעת המנון או סיסמה, או כל מעשה גלוי דומה המגלה בבירור הזדהות או אהדה כאמור, והכל במקום ציבורי או באופן שאנשים הנמצאים במקום ציבורי יכולים לראות או לשמוע גילוי כזה של הזדהות או אהדה;
(ח) (בוטלה).
ייאשם בעבירה, ובצאתו חייב בדין, יהא צפוי לעונש מאסר עד שלוש שנים או לקנס עד 1,000 לירות או לשני העונשים גם יחד.

5. החרמת רכוש (תיקון התש"ם)
(א) כל רכוש של ארגון טרוריסטי, גם אם נרכש לפני פרסום פקודה זו בעתון הרשמי, יוחרם לטובת המדינה בפקודת בית-משפט מחוזי.
(ב) כל רכוש הצפוי להחרמה לפי סעיף זה, יעוקל לפי החלטה בכתב של המפקח הכללי של משטרת ישראל.
(ג) כל רכוש הנמצא במקום המשמש לארגון טרוריסטי או לחבריו, בקביעות או בהזדמנות מסויימת, מקום של פעולה, פגישה, תעמולה או מחסן, וכן כל רכוש הנמצא בחזקתו או ברשותו של חבר בארגון טרוריסטי, ייחשב לרכושו של ארגון טרוריסטי, אלא אם יוכח ההיפך.

6. סגירת מקומות פעולה וכו' של ארגון טרוריסטי (תיקונים: התש"ם, התשס"ה)
(א) המפקח הכללי של משטרת ישראל רשאי להחליט בכתב לסגור כל מקום המשמש לארגון טרוריסטי או לחבריו, בקביעות או בהזדמנות מסויימת, מקום של פעולה, פגישה, תעמולה או מחסן; משניתנה החלטה כאמור, רשאי מפקח-משטרה לבצעה.
(ב) (בוטל).

7. הוכחה על קיום ארגון טרוריסטי
כדי להוכיח, בכל דיון משפטי, שחבר-אנשים מסויים הוא ארגון טרוריסטי, יספיק להוכיח כי:
(א) מטעם אותו חבר אנשים או בפקודתו ביצע אחד או יותר מחבריו בכל זמן שהוא לאחר ה' באייר התש"ח (14 במאי 1948) מעשי אלמות העלולים לגרום למותו של אדם או לחבלתו, או איומים במעשי אלמות כאלה; או
(ב) חבר האנשים, או אחד או יותר מחבריו מטעמו או בפקודתו, הכריז שאותו חבר אנשים אחראי למעשי אלמות העלולים לגרום למותו של אדם או לחבלתו, או לאיומים במעשי אלמות כאלה, או שהכריז שחבר האנשים היה מעורב במעשי אלמות או איומים כאלה, בתנאי שמעשי האלמות או האיומים נעשו אחרי ה' באייר התש"ח (14 במאי 1948).

8. הכרזת הממשלה על ארגון כארגון טרוריסטי
אם תכריז הממשלה, בהודעה ברשומות, שחבר אנשים מסויים הנו ארגון טרוריסטי, תשמש ההודעה הוכחה בכל דיון משפטי, כי אותו חבר אנשים הוא ארגון טרוריסטי, אלא אם יוכח ההיפך.

9. הוכחה על חברות בארגון טרוריסטי
(א) אם יוכח שאדם היה בכל זמן שהוא לאחר ה' באייר התש"ח (14 במאי 1948) חבר בארגון טרוריסטי מסויים, ייחשב אותו אדם לחבר באותו ארגון טרוריסטי, אלא אם יוכח שחדל מלהיות חבר בו.
(ב) אדם הנמצא במקום אשר משמש לארגון טרוריסטי או לחבריו מקום של פעולה, פגישה או מחסן, ייחשב לחבר בארגון טרוריסטי, אלא אם יוכח שמסיבות הימצאו באותו מקום אינן מצדיקות מסקנה זו.

10. הוכחה על-ידי פרסום של ארגון טרוריסטי
לשם הרשעתו של נאשם לפי פקודה זו, וכן לצרכי החרמתו של רכוש לפי פקודה זו, מותר לקבל כל דבר שנראה מתוכו כי פורסם על-ידי ארגון טרוריסטי או מטעמו, בכתב או בעל-פה, כראיה לעובדות שהובאו בו.

11. פסק-דין - ראיה לכאורה (תיקון התש"ם)
אם נקבע בפסק-דין סופי כי חבר אנשים מסויים הנו ארגון טרוריסטי, ייחשב פסק-הדין בכל דיון משפטי אחר ראיה לכאורה שאותו חבר אנשים הנו ארגון טרוריסטי.

12 עד 21. (בוטלו).

22. ביטול
תקנות שעת חירום למניעת טרור, התש"ח-1948, בטלות, אולם ביטולן אינו פוגע בכל הכרזה או הודעה שניתנה או פעולה אחרת שנעשתה על פיהן ואינו מפטר אדם מעונש שהוא התחייב בו על פיהן.

23. ביצוע ותקנות (תיקון התש"ם)
שר המשפטים ממונה על ביצוע פקודה זו, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועה.

24. תחולה (תיקון התש"ם)
פקודה זו לא תחול אלא בתקופה שקיים במדינה מצב של חירום בתוקף אכרזה לפי סעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948.

25. השם
פקודה זו תיקרא בשם "פקודת מניעת טרור, התש"ח-1948".

י"ט באלול התש"ח (23 בספטמבר 1948)."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

חוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005, צווים ותקנות