חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (עילות, סעדים, אכיפה פלילית ומינהלית)
הפרקים שבספר:
- הלבנת הון - הגדרה ותכלית
- החילוט - כללי
- הליך אכיפה מינהלי או הליך הפלילי - מגמות ושיקולים
- ההגנות החלות במשפט הפלילי אינן חלות בהליך המינהלי
- התערבות בית-המשפט בשיקול-דעתן של רשויות האכיפה
- אכיפה בררנית
- חוק החברות, התשנ"ט-1999 - חובות נושאי משרה
- מבוא
- פרשנות
- עבירת מקור (סעיף 2 לחוק)
- איסור הלבנת הון (סעיף 3 לחוק)
- איסור עשיית פעולה ברכוש אסור (סעיף 4 לחוק)
- הוכחת ידיעה (סעיף 5 לחוק)
- סייג לאחריות פלילית (סעיף 6 לחוק)
- הטלת חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים (סעיפים 7 עד 8ב לחוק)
- חובת דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל והיציאה ממנה (סעיפים 9 עד 11 לחוק)
- נותני שירותי מטבע (סעיפים 11א עד 11יב לחוק)
- מפקחים וסמכויותיהם (סעיפים 11יג עד 11טו לחוק)
- עיצום כספי (סעיפים 12 עד 20 לחוק)
- הוראות חילוט (סעיפים 21 עד 23 לחוק)
- פטור מאחריות וסמכויות עזר (סעיפים 24 עד 27 לחוק)
- מאגר המידע, הרשות המוסמכת, העברת מידע ושמירתו (סעיפים 28 עד 31ג לחוק)
- הוראות שונות (סעיפים 32 עד 36 לחוק)
- תיקוני חקיקה (סעיפים 37 עד 39 לחוק)
- ממונה אכיפה וציות
- תאגידים בנקאיים
- חברות ציבוריות ותאגידים מדווחים (ניהול תיקים, קרנות נאמנות, חיתום, יועצים בבנקים)
- גופים מוסדיים (ביטוח וקופות גמל)
- הפסקת כהונת ממונה על האכיפה
- ממשקי ממונה אכיפה - הנהלת הארגון
- תכנית אכיפה פנימית
- אחריות מנכ"ל ונושאי משרה
- מעצר בעבירות הלבנת הון
- הענישה בעבירות הלבנת הון
- סעיפים 34-32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), התשכ"ט-1969
- חילוט לפי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש) - כללי
- סמכות בית-המשפט כיצד לנהוג בנכס התפוס והאחריות על הנכס התפוס
- סעיפים 39 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), התשכ"ט-1969
- חילוט לפי פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) - הדין
- חילוט חובה (סעיף 35 לפקודת הסמים)
- חילוט רכוש בהליך הפלילי (סעיף 36א לפקודת הסמים), חילוט רכוש בהליך אזרחי (סעיף 36ב לפקודת הסמים)
- חילוט זמני (סעיף 36ו לפקודת הסמים)
- חוק למניעת מימון טרור והלבנת הון - מבוא
- חוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005, צווים ותקנות
- הגבלה על עיסוק כעורך-דין - עבירות על חוק לאיסור מימון טרור
- סגירת חשבון בנק - הפרת חקיקה למניעת מימון לטרור וצווים
- הארכת מעצר - מסוכנות - חלופת מעצר
- הסרת חיסיון לפי סעיף 44 לפקודת הראיות
- חוק מס ערך מוסף - הדין
- הסוואת מקור הרכוש האסור, זהות בעלי הזכויות וכיוצא באלה
- סמכות תפיסה וחילוט מכוח פקודת המכס - הדין
- מקור הסמכות לתפיסה - סעיף 188 לפקודה
- סמכות חילוט מכוח פקודת העיריות - הדין
- רשות מקומית רשאית היתה לנקוט בהליכי גביה לפי פקודת העיריות, אולם אין באפשרותה לחלט את הכספים שעוקלו, ללא הליך נוסף
ממשקי ממונה אכיפה - הנהלת הארגון
כמי שאחראי על הטמעת תכנית האכיפה הפנימית ולוקח חלק בתהליכים רוחביים מגוונים במסגרת זו, עשוי הממונה על האכיפה למצוא עצמו מעורב בתהליכים ארגוניים שמצויים באחריות הנהלת החברה ולנוכח זאת עשוי לחול בלבול באשר לגבולות אחריותו.בהקשר זה חשוב לציין כי בעלי הסיכון {{Risk ownersונוטלי הסיכון {{Risk takers(להפרה רגולטורית) הם הדירקטוריון ומינהלי הארגון ובראשם המנכ"ל וכפי שהסיכון הוא שלהם ובשליטתם, כך גם האחריות על מניעת התממשותו.
אחריותו של הממונה על האכיפה היא לביצוע ההנחיות שהוטלו עליו על-ידי הרגולטור הרלוונטי וכאמור לעיל אחת מהן הינה הטמעת תכנית האכיפה הפנימית בארגון, אולם אין המדובר במשימה שהממונה על האכיפה צריך לבצע לבדו. מאחר ולמינהלים בארגון יש אינטרס ממשי כי בארגון תוטמע תכנית האכיפה (כאמצעי מניעה יעיל), הרי שהם צריכים להיות שחקנים מרכזיים בתהליך.
"האחריות לגבי הפצת הנוהל ועדכונו אינה מתמקדת רק בממונה על אכיפה פנימית. כל מנהל, בתחומי אחריותו, צריך לשאת באחריות ליישום תכנית האכיפה בידי עובדיו. אחריות ניהולית זו תבוא לכלל ביטוי בשני מישורים: ראשית, על המנהל לוודא מעת לעת כי הנוהל אכן הוטמע בקרב הכפופים לו, ולעדכן בהקשר זה את הממונה על אכיפה פנימית. שנית, המנהל אחראי לעדכון הממונה על אכיפה פנימית, בנוגע לשינויים בכוח האדם תחת פיקוחו או בפעילותו העסקית, באופן שיבטיח כי תכנית האכיפה הפנימית תעודכן בהתאם לשינויים הרלוונטיים."
"רצוי כי הייעוץ המשפטי הרלוונטי לעניין תכנית האכיפה הפנימית ויישומה יהא זמיןלמינהלים השונים, על-מנת לסייע בעצה. זו תידרש, בשלבים המוקדמים יותר בעיצוב התכנית, ולאחר-מכן - ביישומה ובעידכונה."
{מתכונת תכנית אכיפה פנימית של רשות הגבלים עסקיים}
סוגיה נוספת שהממונה על האכיפה עשוי להידרש לה, נוגעת למעורבותו של הממונה בתהליכים שונים בארגון הנוגעים ליישום הוראות הדין. נשאלה השאלה היכן מתחיל תפקידו הפיקוחי של הממונה שנועד למנוע הפרות דין מבעוד מועד ומתחיל תפקידו הבקרתי שנועד לבחון את התהליכים הקיימים ולזהות הפרות שכבר בוצעו?. כיצד ניתן ליישב בין הקטבים שגלומים בתפקידו של הממונה עלה אכיפה - מצד אחד גורם שעיקר תפקידו עוסק ב"הטמעה" אל מול הצורך שלו להיות בלתי-תלוי?
לשם ההמחשה נתאר מקרה שכיח של כניסת הוראת דין חדשה לתוקף - עד כמה ראוי שיהא הממונה על האכיפה מעורב בהטמעתה של ההנחיה החדשה? מצד אחד נרצה שההנחיה תוטמע באופן ראוי ותיושם כדבעי, לרבות בקרות אפקטיביות בתהליך ולכך יכול לתרום תרומה נכבדה הממונה על האכיפה שהינו גורם בעל ידע מקצועי וניסיון רלוונטי, מנגד, הממונה על האכיפה נדרש להישאר בלתי-תלוי, קרי לשמור על יכולתו לבקר את התהליך באופן אוביקטיבי ומעורבותו של הממונה בגיבוש התהליך עשוי בהכרח לפגוע באי-תלות זו.
הפתרון מצוי כנראה בדרך הביניים. הממונה על האכיפה יוודא כי מבוצע תהליך הטמעה להוראת הדין החדשה, ילווה וייעץ במידת הצורך אך לא יקח חלק אקטיבי בתהליך, כך נוכל להבטיח שההוראה הוטמעה ולשמור על אי-תלותו של הממונה.
ומן הפרט אל הכלל, למרות שהממונה על האכיפה, להבדיל מהמבקר הפנימי, נדרש מעצם תפקידו לקחת חלק אקטיבי בעיצוב התהליכים עצמם (הנוגעים להטמעת תכנית האכיפה הפנימית), הרי שמדובר בבעל תפקיד הנמנה על גורמי הבקרה והביקורת בחברה ויש להקפיד על שמירת אי-תלותו. על-מנת להגשים את תכליתו של התפקיד באופן מיטבי, יש לאזן בזהירות בין שני הקטבים האמורים.
{הסקירה מתוך ספרה של עו"ד רונה לרר קודקס דיני הביקורת, הבקרה, הציות והאכיפה במדינת ישראל (אוצר המשפט הוצאה לאור בע"מ)}.

