ממונה אכיפה וציות

1. רקע והתפתחות
המונח Compliance Officer הופיע לראשונה ברגולציה הישראלית בסוף שנות ה- 90' של המאה ה- 20 במסמך בשם "מתכונת תכנית אכיפה פנימית" שהפיצה הרשות להגבלים עסקיים (נובמבר 1998):

"עיצוב תכנית אכיפה פנימית ויישומה דורשים השקעה ותשומת-לב מרובים מצידו של התאגיד, על כל מרכיביו. ההשקעה ותשומת הלב מיועדים, כל כולם, להטמעת נורמות התנהגות בתאגיד, העולות בקנה אחד עם הוראות חוק ההגבלים העסקיים. אשר-על-כן, בנוסף לצורך במעורבות ההנהלה, יש צורך ממשי במינוי מנהל לתכנית האכיפה הפנימית: אנו מכנים אותו "הממונה על אכיפה פנימית", מונח שמקבילו הלועזי קרוי: "The compliance officer". הממונה על אכיפה פנימית בתאגיד הוא זרועה הארוכה של הנהלת התאגיד בהנעת תכנית האכיפה הפנימית ובשמירה על מומנטום נמשך בפעולתה. תפקידו להביא להצלחת התכנית: עליו לעצב את פרטי תכנית האכיפה הפנימית, לעיתים יש מאין, בסיוע אנשי מקצוע מבפנים ומבחוץ; עליו לפתח מודעות בקרב עובדי התאגיד לקיומה ולתוכנה של תכנית אכיפה פנימית, לבקר אותה ולפקח על ביצועה השוטף; כמו-כן, עליו לפקח על יישומה בפועל של תכנית האכיפה הפנימית."

מסמך זה הגדיר לראשונה את תפקיד הממונה על האכיפה ואת סמכויותיו.

עוד הגדיר מסמך זה של הרשות להגבלים עסקיים את מעמדו של הממונה על האכיפה ואת אי-תלותו, בדומה למבקר הפנימי של הארגון.

בשנת 2002 הורה המפקח על הבנקים על חובת מינוי "קצין ציות" בתאגידים הבנקאיים לעניין פיקוח על קיומן של הוראות צרכניות והוראות צו איסור הלבנת הון.

בדצמבר 2008 שילבה הבורסה לניירות ערך חובת מינוי קצין ציות בתאגידים שאינם בנקאיים {חש"ב} המבקשים להתקבל כחברי בורסה.

בפרק ב', סעיף 5, סעיף-קטן ט"ז לחלק הראשון לתקנון, נקבע כי תאגיד שאינו בנק המבקש להתקבל כחבר בורסה ימנה "קצין ציות" בכפיפות למנכ"ל.

כ- 10 שנים לאחר-מכן, במסגרת חוק ייעול הליכי אכיפה ברשות ניירות ערך, התשס"א-2011, נקבע בסעיף 52סד(ג) לחוק ניירות ערך (בהקשר לאחריותו הפיקוחית של המנכ"ל כפי שתואר בפרק המבוא לשער א' לעיל) כי "קבע התאגיד נהלים מספקים למניעת הפרה כאמור בסעיף-קטן (ב), מינה אחראי מטעמו לפיקוח על קיומם, לרבות לעניין הדרכת עובדי התאגיד לקיומם, וכן נקט אמצעים סבירים לתיקון הפרה ולמניעת הישנותה, חזקה כי המנהל הכללי או השותף, לפי העניין, קיים את חובתו כאמור בסעיף-קטן (א)".

במסמך "הקריטריונים" שהפיצה רשות ניירות ערך בד-בבד עם כניסתו לתוקף של החוק צויין מפורשות נושא מינויו של ממונה אכיפה פנימית.

שנה לאחר-מכן בשנת 2013 פורסם חוק הגברת האכיפה בשוק ההון אשר כלל תוספת לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 בסעיף 92יג :

"קבע התאגיד נהלים מספקים למניעת הפרה כאמור בסעיף-קטן (ב), מינה אחראי מטעמו לפיקוח על קיומם, וכן נקט אמצעים סבירים לתיקון הפרה ולמניעת הישנותה, חזקה כי המנהל הכללי או השותף, לפי העניין, קיים את חובתו כאמור בסעיף-קטן (א)."

בסעיף 4.א לחוזר 2013-9-20 ניהול סיכוני ציות בגוף מוסדי אשר פרסם הממונה על שוק ההון ביום 18.12.13 נקבע כי:

"גוף מוסדי ימנה אחראי למערך ציות ואכיפה פנימית (להלן: "ממונה ציות ואכיפה פנימית"), בכפוף לאישור דירקטוריון."

בשנת 2015 עידכן המפקח על הבנקים את הוראה 308, הרחיב את תחולתה ואת הסמכויות והחובות החלות על קצין הציות {הסקירה מתוך ספרה של עו"ד רונה לרר קודקס דיני הביקורת, הבקרה, הציות והאכיפה במדינת ישראל (אוצר המשפט הוצאה לאור בע"מ)}.

2. דיני ההגבלים העסקיים
על עקרונות עיצובה של תכנית אכיפה פנימית פרי יוזמת הרשות להגבלים עסקיים ראה לעיל בפרק א'. הרשות להגבלים עסקיים עיצבה את מעמדו, תפקידו ומינויו של הממונה על האכיפה כלהלן.
"הממונה על אכיפה פנימית בעל מעמד רם בארגון
ההנהלה תמנה אחד מחבריה כאחראי ישיר ליישומה של תכנית האכיפה הפנימית ולביצועה. הממונה על אכיפה פנימית, מן הבחינה הארגונית, יהיה כפוף ישירות למנכ"ל התאגיד (או לבעל התפקיד המקביל לו) וידווח לו באופן ישיר.
הכפיפות והדיווח הישירים למנכ"ל התאגיד נדרשים משני טעמים: הטעם הראשון, הבטחת אי-תלות מי שאמור לבקר את פעילות התאגיד בתחום ההגבלים העסקיים. על עובדי התאגיד, לרבות הבכירים שבהם, מופעל לחץ מצד מינהלי התאגיד להגיע לתוצאות עסקיות טובות. לחץ כזה - שהוא מובן ונחוץ בתאגיד עסקי - עלול ליצור קונפליקט מובן בין הממונה על אכיפה פנימית לבין עובדים אחרים בתאגיד, לרבות אלה שהם בעלי מעמד בכיר בו. יכולתו של הממונה על אכיפה פנימית להתמודד עם לחץ כזה מותנית בגיבוי המוענק לו. כפיפות ישירה למנכ"ל מבטיחה גיבוי כלפי כל שאר העובדים בתאגיד. הטעם השני הוא כי הממונה, כתנאי להצלחה בתפקידו, נדרש לגיבוי מלא מצד ההנהלה הבכירה, וחייב להיות מסוגל לרתום אותה לטובת יישום מועיל של תכנית האכיפה הפנימית.
בארה"ב, הארץ המובילה בתחום יישום תכניות אכיפה פנימית, קיימות שלוש מגמות ותפישות באשר לנושא המשרה המתאים ביותר לאיוש תפקיד זה: היועץ המשפטי, המבקר הפנימי, או נושא משרה אחר. לכל אחת מהגישות יתרונות וחסרונות; הנהלת התאגיד תקבל החלטתה בעניין זה, כבשאר ענייניה לפי שיקול-דעתה ובהתאם לצרכי התאגיד, מאפייניו ונסיבות פעולתו.
הממונה על אכיפה פנימית מכיר את התאגיד על בוריו
הממונה על אכיפה פנימית צריך להתמצא בנבכי המבנה הארגוני של התאגיד ולהכיר את התאגיד על בוריו כתנאי הכרחי לצורך מילוי תפקידו. בכלל זה, על הממונה על אכיפה פנימית להתמצא באופן קבלת ההחלטות בתאגיד. עליו להכיר את הסביבה העסקית בה פועל התאגיד, לרבות מתחרים, ספקים, לקוחות עובדים וציבורים אחרים. חייבת להיות לו יכולת גישה מלאה למידע הנחוץ לו למילוי תפקידו...
בחירת הממונה על אכיפה פנימית היא החלטה מרכזית של התאגיד במאמציו להביא ליישום תכנית אכיפה פנימית מוצלחת של חוק ההגבלים העסקיים. בעת בחירת הממונה על אכיפה פנימית, יש לראות מעשה ולזכור הלכה. הממונה על אכיפה פנימית הוא נציגו הבכיר של המנכ"ל והדירקטוריון בסוגיות של הגבלים עסקיים בתאגיד, ובא-כוחו של התאגיד במגעיו השוטפים עם רשות ההגבלים העסקיים. יש למנות אדם המתאים לכך."

{הסקירה מתוך ספרה של עו"ד רונה לרר קודקס דיני הביקורת, הבקרה, הציות והאכיפה במדינת ישראל (אוצר המשפט הוצאה לאור בע"מ)}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

ממונה אכיפה וציות