המצאת כתבי בי-דין
הפרקים שבספר:
- כללי - הדין
- כללי ההמצאה חלים על "בעלי דין" בלבד
- האם "ידיעה על כתב בי-דין גוברת על כלל ה"המצאה"?
- דרכי ההמצאה - כללי
- המצאה, הכיצד? (תקנה 476)
- ההמצאה היא לנמען גופו או למורשהו (תקנה 477)
- מורשה לקבלת כתבי בי-דין (תקנה 478)
- המצאה לבעלי דין אחדים (תקנה 479)
- מקום שניתן מען (תקנה 480)
- המצאה לבן משפחה או למזכיר יישוב (תקנה 481)
- המצאה למורשה בעסקים (תקנה 482)
- המצאה בעניין מקרקעין (תקנה 483)
- המצאה לתאגיד (תקנה 484)
- המצאה למדינה (תקנה 485)
- המצאה לרשות מקומית (תקנה 486)
- המצאה לפסול-דין (תקנה 487)
- אישור קבלה (תקנה 488)
- הנמען לא נמצא או מסרב לקבל המצאה (תקנה 489)
- רישום זמן ההמצאה ודרכה (תקנה 490)
- חקירת שליח בית-הדין (תקנה 491)
- המצאה על-ידי מוסד (תקנות 429, 493 ו- 494)
- המצאה בדואר על-ידי בית-המשפט (תקנה 495)
- המצאה בדואר על-ידי עורך-דין אחד למשנהו (תקנות 496 ו- 497)
- המצאה לעורך דין (תקנה 497א)
- המצאה לבית-המשפט (תקנה 497ב)
- תחליף המצאה (תקנה 498)
- סדרי הדין בהגשת בקשה לתחליף המצאה (תקנה 499)
- המצאה מחוץ לתחום השיפוט (תקנה 500)
- סדרי הדין בבקשה להמצאה אל מתחום השיפוט (תקנות 501 ו- 502)
המצאה לבעלי דין אחדים (תקנה 479)
תקנה 479 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כי:"479. המצאה לבעלי דין אחדים
(א) כתב בי-דין שיש להמציאו לבעלי דין אחדים יומצא לכל אחד מהם, אם אין הוראה אחרת.
(ב) היו בעלי דין אחדים מיוצגים על-ידי עורך-דין אחד, די בהמצאת כתב בי-דין אחד לעורך-הדין בשביל כל בעלי הדין האמורים."