botox
הספריה המשפטית
המצאת כתבי בי-דין

הפרקים שבספר:

המצאה לבית-המשפט (תקנה 497ב)

תקנה 497ב קובעת כי:



"497ב. המצאה לבית-המשפט (תיקונים: התשנ"ז, התשנ"ח)
עורך-דין המייצג בעל דין רשאי להמציא לבית-המשפט באמצעות פקסימילה, כתב בי-דין שהיקפו אינו עולה על חמישה עמודים ולמעט כתב הגנה, כתב תביעה, כתב תשובה, סיכומים בכתב, תצהירים והמרצות פתיחה; על המצאת כתבי בי-דין כאמור יחולו הוראות תקנה 497א, בשינויים המחוייבים."

ב- רע"א 4086/01[189] נקבע מפי כב' השופט א' גרוניס כי:

"להוראה זו בעניין כתב בי-דין ראשון בתיק, שלא ניתן להגישו באמצעות פקסימיליה, יש הגיון תפקודי-ארגוני. בעת פתיחתו של תיק במזכירות נקבע לו מספר. כל התייחסות מאוחרת נעשית על-פי אותו מספר שנקבע בעת הפתיחה. בשעת הגשה באמצעות הפקסימיליה לא ניתן מספר לתיק, ועל-כן עלולים להיגרם קשיים מינהלתיים בהמשך. יתרה מזאת, הגשתו של הליך מחייבת תשלום אגרה. אם האגרה אינה משולמת, אין לקבל את ההליך לרישום (תקנה 2 לתקנות בית-המשפט (אגרות), התשמ"ח-1987). אין מחלוקת על כך שהאגרה במקרה המסויים שולמה רק למחרת יום המשלוח בפקסימיליה, שעה שהחומר הוגש במזכירות בית-המשפט. אי-לכך, במקרה זה היום בו שולמה האגרה נחשב כיום ההגשה.
4. נוסיף על כך, כי הסדר מיוחד נקבע לעניין הגשתו של הליך על דרך תקשורת בין מחשבים. הכוונה היא למקרה של תובענה ממוכנת, שעניינה הוסדר בפרק טז2 לתקנות סדר הדין האזרחי. הואיל ומדובר בהגשה בדרך חריגה, ולא ישירות במזכירות בית-המשפט, היה צורך לקבוע הסדר מיוחד. לעת הזאת עדיין אין בנמצא הסדר דומה לגבי הגשה באמצעות פקסימיליה של כתב בי-דין ראשון בתיק, ולכן חל ההסדר הרגיל. אף כאשר בעל דין מעוניין לפנות לבית-המשפט לשם קבלת סעד דחוף מחוץ לשעות העבודה הרגילות חל הסדר מיוחד, לרבות לעניין תשלום האגרה (תקנות סדרי דין (סעד מידי בימי מנוחה ומחוץ לשעות העבודה הרגילות בבתי-המשפט), התשל"א-1971, ובמיוחד תקנה 5). לכן, במקרה כזה אפשרית פניה באמצעות פקסימיליה, הגם שהעניין לא הוסדר במפורש."[190]
נקבע מפי כב' השופט ע' רבינוביץ:

ב- דב"ע נז/402-9[191] נקבע מפי כב' השופט סגן הנשיא י' אליאסוף:

"8. מאז הוכנסה הפקסימיליה לשימוש, אופשרה למעשה הגשת מסמכים שונים ובקשות לבית-הדין לעבודה באמצעות הפקסימיליה. פרקטיקה זו מצאה ביטוי מאוחר יותר בהתקנת תקנה 497ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 המאפשרת לעורך-דין המייצג בעל דין להמציא כתבי בי-דין מסויימים בפקסימיליה לבית-משפט.
תקנה זו חלה גם בבית-הדין לעבודה על-פי תקנה 129(3) לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. התיקון האמור הותקן בתקנות סדרי הדין האזרחי (תיקון מס' 2), התשנ"ז-1997 (קובץ התקנות 5855, התשנ"ז, עמ' 1262), והוא נכנס לתוקף ביום 26.10.1997.
9. בפרקטיקה האמורה, עוד לפני תיקון תקנות סדר הדין האזרחי, היה משום סיוע רב בעבודתם של פרקליטים ובעלי דין. מטעם זה לא שמענו עד עתה השגה על הפרקטיקה האמורה.
10. על-פי פירוט השתלשלות הדברים כמפורט לעיל, הרי ככל שאכן קיים ספק בדבר הגשת הערעור של המשיב במועד, אנו מחליטים לראות את הערעור שהוגש כאילו הוגש במועד (ראה תקנות 125 ו- 128 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991).
11. לפיכך, הבקשה נדחית."
ב- עע"מ 2349/05[192] נקבע לעניין הגשת סיכומים בפקסימיליה מפי כב' הרשמת איש שלום כי:

"הכרעה
4. הגשת מסמך בפקסימיליה
תקנה 497א עוסקת אמנם בהסדרת היחסים שבין עורכי-הדין לבין עצמם בכל הנוגע להמצאת כתבי בי-דין, אולם תקנה 497ב מחילה את הוראותיה אף על המצאה לבית-המשפט. על-פי תקנה 497א(ג), על כתבי בי-דין הראשונים בתיק נמנית אף 'בקשה בכתב שהוגשה לפני הגשת כתב תביעה או ערעור'. משכך ברי, כי אף המצאה של בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, באמצעות הפקסימיליה, אינה המצאה כדין על-פי התקנות.
הטעם העומד בבסיס תקנות 497א ו- 497ב הוסבר לאחרונה על-ידי בית-המשפט העליון ... (רע"א 4086/01 אלדר צוראל חברה להשקעות ולבניין בע"מ נ' אבישי אפרתי, תק-על 2002(3) 570)
5. בפסק-הדין שיצא מלפני בית-דין זה בעניין פריד-למפיטר (בש"א 1253/01 פריד-למפיטר – המוסד לביטוח לאומי, תק-אר 2002(3) 854) חל היום האחרון להגשת ערעור ביום 4.3.2001. המערער הגיש לבית-הדין את כתב הערעור באמצעות הפקסימיליה במועד זה, ולמחרת היום הגיע שליח מטעמו והגיש את הערעור במזכירות בית-הדין. נפסק, כי אמנם הערעור הוגש באיחור בן יום אחד, שכן המצאה באמצעות הפקסימיליה אינה המצאה כדין, אך בית-הדין החליט ש"לא לעמוד על קוצו של יום" ודחה את הבקשה לסילוק הערעור על-הסף.
בהחלטתה של הרשמת איש שלום בעניין הרב אליהו דיין (בש"א 1432/02 הרב אליהו דיין – מדינת ישראל, תק-אר 2002(3) 854) נקבע, כי אמנם המצאת כתב בי-דין הראשון באמצעות הפקסימיליה אינה המצאה כדין על-פי התקנות, אולם מאחר ועובר למתן פסק-דין פריד-למפיטר נהגה מזכירות בית-דין זה לקבל אף את כתבי בי-דין הראשונים בתיק באמצעות הפקסימיליה, אין למחוק את הערעור.
כפי שעולה מקביעות אלה, מגמתו של בית-דין זה היא אכן לברר את העניינים הבאים בפניו לגופם, ואין הוא ממהר לסלקם על-הסף בשל איחור קל בהגשתם.
6. במקרה דנן, הוגשה הבקשה הראשונה להארכת מועד על-ידי המערער באמצעות הפקסימיליה ביום האחרון הנתון להגשת בקשת רשות הערעור (23.9.2001). לאור הנוהג שהיה קיים בבית-דין זה עד ליום 4.12.2001, יום בו ניתן פסק-דין פריד-למפיטר, אנו סבורים שהיה מקום לדון בבקשתו של המערער, אף שהומצאה באמצעות הפקסימיליה, או להודיעו כי הוגשה שלא כדין וליתן לו הזדמנות להגישה כדין. לפיכך, נתייחס אנו אל הבקשה הראשונה ככזו שהוגשה כדין ונבחן האם יש בה משום טעם מיוחד המצדיק מתן הארכת מועד (ראה: דב"ע נג/95-9 אליעזר גת – הבנק הבינלאומי הראשון, פד"ע כה 552, 555-556)."


[189] רע"א 4086/01 אלדר צוראל חברה להשקעות נ' אבישי אפרתי, תק-על 2002(3) 570.
[190] כמו-כן לעניין זה ראה בש"א 1253/01 פריד-למפיטר ציפי נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-אר 2001(4) 114 (לפסק דין המלא ראה בשער זה, בפרק א', בה"ש 8 לעיל).
[191] דב"ע נז/402-9 מופיק שקור נ' מוסלח טמראווי, תק-אר 98(1) 51.
[192] עע"מ 2349/05 רשות שדות התעופה בישראל נ' מיכאל גולן ואח', תק-על 2005(1) 3341.