המצאת כתבי בי-דין
הפרקים שבספר:
- כללי - הדין
- כללי ההמצאה חלים על "בעלי דין" בלבד
- האם "ידיעה על כתב בי-דין גוברת על כלל ה"המצאה"?
- דרכי ההמצאה - כללי
- המצאה, הכיצד? (תקנה 476)
- ההמצאה היא לנמען גופו או למורשהו (תקנה 477)
- מורשה לקבלת כתבי בי-דין (תקנה 478)
- המצאה לבעלי דין אחדים (תקנה 479)
- מקום שניתן מען (תקנה 480)
- המצאה לבן משפחה או למזכיר יישוב (תקנה 481)
- המצאה למורשה בעסקים (תקנה 482)
- המצאה בעניין מקרקעין (תקנה 483)
- המצאה לתאגיד (תקנה 484)
- המצאה למדינה (תקנה 485)
- המצאה לרשות מקומית (תקנה 486)
- המצאה לפסול-דין (תקנה 487)
- אישור קבלה (תקנה 488)
- הנמען לא נמצא או מסרב לקבל המצאה (תקנה 489)
- רישום זמן ההמצאה ודרכה (תקנה 490)
- חקירת שליח בית-הדין (תקנה 491)
- המצאה על-ידי מוסד (תקנות 429, 493 ו- 494)
- המצאה בדואר על-ידי בית-המשפט (תקנה 495)
- המצאה בדואר על-ידי עורך-דין אחד למשנהו (תקנות 496 ו- 497)
- המצאה לעורך דין (תקנה 497א)
- המצאה לבית-המשפט (תקנה 497ב)
- תחליף המצאה (תקנה 498)
- סדרי הדין בהגשת בקשה לתחליף המצאה (תקנה 499)
- המצאה מחוץ לתחום השיפוט (תקנה 500)
- סדרי הדין בבקשה להמצאה אל מתחום השיפוט (תקנות 501 ו- 502)
רישום זמן ההמצאה ודרכה (תקנה 490)
תקנה 490 לתקנות קובעת כי:"490. רישום זמן ההמצאה ודרכה
שליח בי-דין שהמציא כתב לפי תקנות אלה ירשום על גבי עותק של הכתב או יצרף אליו, סמוך ככל האפשר לאחר ההמצאה, הודעה המציינת את זמן ההמצאה ודרכה, ואם היה שם מי שזיהה את האדם שהכתב הומצא לו או את הבית שבו הודבק הכתב, וראה שהכתב נמסר, הושם או הודבק – יציין גם שמו ומענו של המזהה ויבקשו לחתום."
דיני ההמצאה של כתבי בי-דין שבפרק ל"ב לתקנות החלים על המצאת כתב תביעה, חלים גם על המצאת כתבי בי-דין אחרים למיניהם. ברם, פגמים בהמצאה פוגעים בתובע, ועל-כן יש לבחון אם בוצעה ההמצאה כיאות. על שליח בית-הדין לפעול בשקידה ראויה וסבירה; ושליח בי-דין לא יצא ידי חובתו אם הלך פעם אחת לבית הנתבע, ומצא את הבית סגור או נעדר זמנית מן הבית מסיבה אחרת. השליח חייב לשוב ולנסות למצוא את הנתבע בביתו בשעה שיש לצפות שיימצא בו, ומן הראוי שיחקור וידרוש אצל השכנים היכן נמצא הנתבע. בדומה יש להקפיד על ביצוע המצאה לתאגיד.
התקנות קובעות, כי המצאת כתב בי-דין לתאגיד תהא בהנחת הכתב במשרד או במען הרשום של התאגיד, ולתאגיד שהוקם בחוק – בהנחת הכתב במשרדו של מנהל התאגיד; היה התאגיד שותפות שאין לה מען רשום – תהא ההמצאה בהנחת הכתב במקום עסקה הראשי של השותפות או במסירתו לאחד השותפים.
עוד נקבע, כי אשר הנמצא (מלשון המצאה) לא נמצא או מסרב לקבל המצאה, דהיינו שליח בי-דין שלא מצא שום אדם שאפשר לפי תקנות אלה להמציא לו כדין את הכתב, אף-על-פי שפעל בשקידה ראויה וסבירה, או שהאדם כאמור סירב לקבל את הכתב, ידביק את הכתב על הדלת החיצונית או במקום אחר נראה לעין בבית שבו רגיל האדם לגור או לעסוק. שליח בי-דין שהמציא כתב לפי תקנות אלה ירשום על גבי עותק של הכתב או יצרף אליו, סמוך ככל האפשר לאחר ההמצאה, הודעה המציינת את זמן ההמצאה ודרכה, ואם היה שם מי שזיהה את האדם שהכתב הומצא לו או את הבית שבו הודבק הכתב, וראה שהכתב נמסר, הושם או הודבק – יציין גם שמו ומענו של המזהה ויבקשו לחתום.[159]
[159] בש"א (ת"א-יפו) 15001/04 עמליה ארקילביץ (1989) בע"מ נ' EGOKIS COOP לשעבר (TIEADORES EGOKI S.A) ואח', תק-מח 2004(3) 3684. ראה גם רע"א 5985/03 מדינת ישראל (משרד הבינוי והשיכון) נ' אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ, פ"ד נח(1) 394.