חובתו של עובר דרך (תקנה 21 לתקנות)

1. כללי
תקנה 21 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 קובעת כדלקמן:
"21. חובתו של עובר דרך (תיקונים: התש"ל(3), התשל"ו(3))
(א) כל עובר דרך חייב להתנהג בזהירות.
(ב) כל עובר דרך חייב להתנהג באופן שלא -
(1) יקפח זכותו של אדם להשתמש שימוש מלא באותה דרך;
(2) יגרום נזק לאדם או לרכוש ולא ייתן מקום לגרום נזק כאמור;
(3) יפריע את התנועה ולא יעכבנה;
(4) יסכן חיי אדם.
(ג) לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך."

2. "כל עובר דרך חייב להתנהג בזהירות" - תקנה 21(א) לתקנות
ב- תת"ע (תעבורה ת"א) 1840-07-10 {מדינת ישראל נ' נסים דזלדטי, תק-של 2011(1), 55882 (2011)} הנאשם הורשע על-פי הודאתו בביצוע עבירה לפי תקנה 21(א) לתקנות התעבורה שעניינה התנהגות בחוסר זהירות בדרך ולאחר שכתב האישום תוקן לקולא. בין הצדדים קיים הסדר טיעון. כב' השופטת שרית קריספין-אברהם אישרה את ההסדר וגזרה על הנאשם קנס כספי בסך 1,000 ₪.

ב- תת"ע (תעבורה ת"א) 37158-09 {מ.י. ענף תנועה ת"א נ' ודים נייוולט, תק-של 2011(1), 56468 (2011)} הנאשם הורשע על-פי הודאתו בביצוע עבירה של חוסר זהירות. עברו של הנאשם כולל הרשעה אחת בלבד מזה 12 שנים. כב' השופט שמואל מלמד גזר על הנאשם קנס כספי בסך 500 ₪.

ב- ת"ד (תעבורה ת"א) 11655-09 {מ.י. ענף תנועה ת"א נ' עמיקם פוקס, תק-של 2011(1), 48885 (2011)} הורשע הנאשם על-פי הודאתו בעבירה של נהיגה בחוסר זהירות - בניגוד לתקנה 21(א) לתקנות התעבורה ועזיבת מקום התאונה ללא מסירת פרטים - בניגוד לתקנה 145(א) לתקנות התעבורה. כב' השופט שמואל מלמד גזר על הנאשם קנס כספי בסך 750 ₪ ופסילה על-תנאי לתקופה של חודשיים למשך שנתיים.

ב- תת"ע (תעבורה ת"א) 1511-08-10 {מדינת ישראל נ' מירב קדוש, תק-של 2011(1), 24942 (2011)} הורשעה הנאשמת על-פי הודאתה בעבירה על תקנה 21(א) לתקנות התעבורה שעניינה התנהגות בחוסר זהירות בדרך. כב' השופטת שרית קריספין-אברהם גזרה על הנאשמת קנס כספי בסך 250 ₪.

ב- תת"ע (תעבורה ת"א) 6334-11-10 {מדינת ישראל נ' יהודה דב צפורי, תק-של 2011(1), 32508 (2011)} הורשע הנאשם על-פי הודאתו בביצוע עבירה של נהיגה בחוסר זהירות בניגוד לתקנה 21(א) לתקנות התעבורה. בתיק קיימים ליקויים ראייתיים. כב' השופט שמואל מלמד גזר על הנאשם קנס כספי בסך 50 ₪.

ב- תת"ע (תעבורה ת"א) 7888-11-10 {מדינת ישראל נ' מוסא סאבא, תק-של 2011(1), 32490 (2011)} הורשע הנאשם על-פי הודאתו בביצוע עבירה על תקנה 21(א) לתקנות התעבורה. כתב האישום תוקן לקולא בשל ליקויים ראייתיים. בין הצדדים קיים הסדר טיעון. כב' השופטת שרית קריספין-אברהם אישרה את ההסדר וגזרה על הנאשם קנס כספי בסך 1,000 ₪.

ב- תת"ע (תעבורה ת"א) 6862-11-10 {מדינת ישראל נ' נעם אהרון נעם אהרון, תק-של 2011(1), 32509 (2011)} הורשע הנאשם על-פי הודאתו בביצוע עבירה של נהיגה בחוסר זהירות בניגוד לתקנה 21(א) לתקנות התעבורה. כב' השופט שמואל מלמד גזר על הנאשם קנס כספי בסך 100 ₪.

ב- תת"ע (תעבורה ת"א) 4754-07-10 {מדינת ישראל נ' יעקב לוי, תק-של 2011(1), 16517 (2011)} הורשע הנאשם על-פי הודאתו בביצוע עבירה של נהיגה בחוסר זהירות בניגוד לתקנה 21(א) לתקנות התעבורה. כב' השופט שמואל מלמד גזר על הנאשם קנס כספי בסך 250 ₪.

ב- תת"ע (תעבורה ב"ש) 9843-09 {מדינת ישראל נ' מיכאל דודיק, תק-של 2011(1), 12863 (2011)} הנאשם הורשע על-פי הודאתו, בכתב אישום מתוקן, בביצוע עבירה בניגוד לתקנה 21(א) לתקנות התעבורה. לנאשם רישיון משנת 1990. עברו התעבורתי של הנאשם כולל בעיקר עבירות קנס למעט תאונת דרכים בה היה מעורב בשנת 1994. בין הצדדים קיים הסדר טיעון. כב' השופט אלון אופיר אישר את ההסדר וגזר על הנאשם קנס כספי בסך 1,000 ₪.

3. "יקפח זכותו של אדם להשתמש שימוש מלא באותה דרך" - תקנה 21(ב)(1) לתקנות
ב- תת"ע (תעבורה ת"א) 9398-10-10 {מדינת ישראל נ' שרה תמאם, תק-של 2011(1), 27671 (2011)} הנאשמת הורשעה על-פי הודאתה בעבירה של קיפוח זכות בניגוד לתקנה 21(ב)(1) לתקנות התעבורה. לנאשמת אין עבר תעבורתי מכביד. בין הצדדים קיים הסדר טיעון. כב' השופט שמואל מלמד אישר את ההסדר וגזר על הנאשמת קנס כספי בסך 500 ₪.

ב- תת"ע (תעבורה ב"ש) 540-03-10 {מדינת ישראל נ' יחיאל יופה, תק-של 2010(3), 3860 (2010)} הנאשם הורשע על-פי הודאתו, בכתב אישום מתוקן - קיפוח זכות לפי תקנה 21(ב)(1) לתקנות התעבורה. בין הצדדים קיים הסדר טיעון. כב' השופט דוד לנדסמן אישר את ההסדר וגזר על הנאשם קנס כספי בסך 800 ₪ ופסילה על-תנאי לתקופה של חודשיים למשך שנתיים.

4. "יגרום נזק לאדם או לרכוש" - תקנה 21(ב)(2) לתקנות
ב- ת"ד (תעבורה מר') 55-04-10 {מדינת ישראל נ' חן אזמנוב, תק-של 2010(3), 72436 (2010)} הנאשמת הורשעה על-פי הודאתה, בכתב אישום מתוקן, בעבירות של אי-ציות לתמרור ב-37 עבירה על תקנה 64(ד) לתקנות התעבורה ועבירה של גרימת תאונה בה נפגע אדם ונגרם נזק לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה. בין הצדדים קיים הסדר טיעון. לנאשמת עבר תעבורתי נקי. כב' השופטת רות רז אישרה את ההסדר וגזרה על הנאשמת קנס כספי בסך 500 ₪ ופסילה על-תנאי לתקופה של חודשיים למשך שנתיים.
5. "יפריע את התנועה ולא יעכבנה" - תקנה 21(ב)(3) לתקנות
ב- תת"ע (תעבורה אש') 2619-08-10 {מדינת ישראל נ' גבריאל לוי, תק-של 2011(1), 47915 (2011)} זוכה הנאשם ולו מחמת הספק מביצוע עבירה בניגוד לתקנה 21(ב)(3) לתקנות התעבורה. כב' השופטת דליה קליימן קבעה כי הדו"ח אותו ערך השוטר הינו דו"ח לאקוני. השוטר לא ציין מה היה מצב התנועה במקום? לא ציין האם הנאשם הבהב ואם לאו? לא ציין את מהירות נסיעת הרכב אשר נסע אחרי רכב הנאשם ומדוע לא נעצר גם אותו רכב?

זאת ועוד. נחרצותו של הנאשם והנסיבות אותן פירט להם נמצא חיזוק בעדות עדת הראיה ודי בהם כדי לעורר ספק באשמתו ולו מספק זה זכאי הנאשם להינות.

ב- תת"ע (תעבורה עכ') 1759-04-09 {מדינת ישראל נ' רפאל בוגנים, תק-של 2010(3), 65144 (2010)} כב' השופט יעקב בכר זיכה את הנאשם מחמת הספק וקבע כי מגרסתו של עד התביעה לא ניתן ללמוד באופן ברור וחד-משמעי כי הנאשם סטה ממסלול נסיעתו ועקף את כלי הרכב, לאחר מעבר החציה הנמצא מעבר לכיכר, כלומר, בניגוד לסימון המסומן בכביש.

ב- תת"ע (תעבורה נצ') 196-11-08 {מדינת ישראל נ' שלמה גואטה, תק-של 2009(2), 31472, 31473 (2009)} קבעה כב' השופטת אילונה אריאלי כי תקנה 21(ב)(3) לתקנות התעבורה, בה הואשם הנאשם, מורה כי כל עובר דרך חייב להתנהג באופן שלא יפריע את התנועה ולא יעכבנה.

לאחר שכב' השופטת אילונה אריאלי שמעה את עדות עד התביעה, על ההבדלים בגרסאות שהעלה, ואת עדות הנאשם, שוכנעה כי המאשימה לא עמדה בנטל המוטל עליה ולא הוכיחה שהנאשם הפריע לתנועה או עיכב אותה ועל כן, כאמור, הורתה על זיכויו.

6. "לא ינהג אדם רכב נהיגה בקלות ראש או בלא זהירות או ללא תשומת-לב מספקת" - תקנה 21(ג) לתקנות
הנהיגה היא פעולה מסוכנת, אותה יש לבצע בתשומת לב וריכוז מלאים. נהיגה כאשר שתי הידיים אינן אוחזות בגלגל ההגה, ולו למספר שניות, וכל זאת כאשר הכיסא מוטה אחורנית בזווית קהה, אינה עולה בקנה אחד עם נהיגה זהירה, ומבטאת חוסר תשומת-לב וקלות ראש למתרחש בכביש {תת"ע (תעבורה עכ') 4494-05-09 מדינת ישראל נ' אורן משה גור-אריה, תק-של 2010(2), 149410, 149412 (2010)}.

אין ספק כי כאשר נהג האוטובוס הסיע את האוטובוס לאחור, ועוד יותר כשהוא רואה את המונית של התובע חונה שם, והוא עלול או עשוי לפגוע בה, וממשיך לנסוע יש בכך משום הפרה של תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה {ת"א (שלום ת"א) 53479/08 וילמובסקי נחום נ' לוי שפיק, תק-של 2009(2), 37319, 37321 (2009)}.

ב- תת"ע (תעבורה ת"א) 20426-10 {מדינת ישראל נ' מוני אביגדור, תק-של 2011(1), 20737 (2011)} כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין נהיגה בחוסר זהירות, עבירה בניגוד לתקנה 21(ג) לתקנות התעבורה.

כב' השופטת דלית ורד בהרשיעה את הנאשם קבעה כי גם אם נקבל את טענת הנאשם כי הוא נסע על המדרכה מרחק קצר, הרי די בעובדה שהנאשם חצה את הצומת באלכסון בניגוד לכיווני הנסיעה המותרים בכביש ובעת שדלק אור אדום לרכבים הנוסעים בשדרות ירושלים לכיוון צפון לדרום על-מנת להעיד כי נהיגתו של הנאשם הייתה חסרת זהירות ומסוכנת.

ב- ת"ד (תעבורה ת"א) 12040-09 {מ.י. ענף תנועה ת"א נ' יוסף הקעמירה, תק-של 2010(4), 128303 (2010)} כלפי הנאשם הוגש כתב אישום ובו נטען כי נהג בחוסר זהירות, בניגוד לתקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, בכך שביצע עם מכוניתו {מונית} פניה שמאלה בתוך חניון וזאת מבלי לשמור על ימין הדרך ונכנס למסלול של רכב אחר, התקרב אליו יתר על המידה והתנגש בו.

כב' השופט עופר נהרי זיכה את הנאשם מחמת הספק.

במקרה דנן, הנאשם הגיש לבית-המשפט את התצלום (נ/2) אשר הימנו עולה שמכוניתה של הנהגת המעורבת (ע.ת.1) מצויה לאחר התאונה דווקא בשמאל הדרך ולא בימין הדרך. הנהגת המעורבת התקשתה להסביר הכיצד מכוניתה מצויה במיקום זה. הנהגת המעורבת התקשתה להסביר מדוע הזיזה {לטענתה} לאחר התאונה את הרכב לצד שמאל של הדרך ולא לימין הדרך.

הנהגת המעורבת טענה כי הזיזה את רכבה לשמאל כדי שרכב שמאחוריה יוכל לעבור, ואולם מעיון בתצלום נ/2 ניכר כי רכב אחר יתקשה לעבור, ואף נראה שם בתמונה רכב אחר עומד ולא מנסה לעבור.

זאת ועוד: מעיון בתמונה נ/2 עולה כי בקידמת רכבה של הנהגת המעורבת {על הקרקע} מצויים חלקי פלסטיק ממכוניתה. לציין אגב כי חברתה של הנהגת המעורבת ציינה בעדותה כי נפלו זכוכיות וחלקי פלסטיק.

מיקום חלקי הפלסטיק יכול ללמד על מיקום האימפקט בתאונה ועיון בתצלום (נ/2) תומך בגרסתו של הנאשם על כי מיקום האימפקט היה בצד השמאלי כיוון נסיעתה של הנהגת המעורבת ולא בצד הימני.

יתרה מכך, בעוד שהנהגת המעורבת ציינה שהיא הזיזה את רכבה כלפי שמאל, טענה מנגד חברתה (ע.ת.3) כי הנהגת המעורבת הזיזה את הרכב לאחור. סתירה זו בין עדויות השתיים איננה מסייעת לתביעה והגם שהנהגת המעורבת בחרה, בהליך נפרד, לפצות את הנאשם על נזקיו למכוניתו תוצאת תאונה זו.
ב- תת"ע (תעבורה עכ') 6980-12-09 {מדינת ישראל נ' גביטוב אלה, תק-של 2010(3), 76930 (2010)} יוחסה לנאשמת עבירה של נהיגה בחוסר זהירות בניגוד לתקנה 21(ג) לתקנות התעבורה. כב' השופט אבישי קאופמן זיכה את הנאשמת.

על-פי הדו"ח המקורי יוחסה לנאשמת נהיגה ברכב כאשר ראשו של אדם אחר מונח על ברכיה. עם זאת, מעדותו של עד התביעה עולה כי הוא למעשה לא הבחין בעובדה שלעיל, אלא, שרק לאחר שכרז לנאשמת לעצור הבחין בראשו של אדם מתרומם מכיוון ברכיה של הנאשמת. עד התביעה למעשה הסיק כי הנוסע הניח ראשו על ברכי הנאשמת בעת הנהיגה, אך לא הבחין בכך, ובחקירה הנגדית אישר זאת במפורש.

ב- ת"ת (תעבורה ת"א) 26327/08 {מדינת ישראל, ענף התנועה נ' עינב נועם, תק-של 2009(1), 20295 (2009)} קבעה כב' השופטת דלית ורד כי יש לזכות מחמת הספק את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, אך יש להרשיעו בעבירה על תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה היות ולא הבחין באות השוטר.

ב- תת"ע (תעבורה ת"א) 1796-07-10 {מדינת ישראל נ' הילה לין, תק-של 2011(1), 19172 (2011)} הורשעה הנאשמת על-פי הודאתה, בכתב אישום מתוקן, בביצוע עבירה על תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה. בין הצדדים קיים הסדר טיעון. כב' השופטת שרית קריספין-אברהם אישרה את ההסדר וגזרה על הנאשמת קנס כספי בסך 500 ₪.

ב- תת"ע (תעבורה ת"א) 8753-10-10 {מדינת ישראל נ' שלמה בן תורה, תק-של 2011(1), 2826 (2011)} הנאשם הורשע על-פי הודאתו בביצוע עבירה על תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה. כב' השופטת שרית קריספין-אברהם גזרה על הנאשם קנס כספי בסך 500 ₪.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

חובתו של עובר דרך (תקנה 21 לתקנות)