botox
הספריה המשפטית
עבירות תעבורה הלכה ומעשה

הפרקים שבספר:

דרך מחולקת (תקנה 36 לתקנות)

1. הדין
תקנה 36 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 קובעת כדלקמן:

"36. דרך מחולקת (תיקונים: התש"ל(3), התשל"ט, התשנ"א, התשנ"ה(5), התשנ"ו(6), התשנ"ז(4), התשס"ה(3), התשס"ח(3))
(א) בדרך המחולקת לארכה על-ידי שטח הפרדה, יראו כל אחד מהכבישים משני צידי שטח ההפרדה ככביש חד-סטרי.
(ב) בדרך המחולקת על-ידי שטח הפרדה, ישתמש הנוהג ברכב או בבעל חיים בצד שמימין לשטח ההפרדה, לא יעבור אותו ולא יעמיד בו רכב או בעל חיים אלא אם הותר הדבר על-פי תמרור ובמקום שהותר.
(ג) בכביש המחולק על-ידי קו הפרדה רצוף ישתמש הנוהג ברכב או בבעל חיים בצד שמימין לקו, ולא יעבור אותו אלא אם נמצא קו קטעים סמוך לקו ההפרדה בצידו הימני.
(ד) בכביש המחולק לנתיבים שבהם סומנו חצים המובילים לצומת, לא ייכנס הנהג לצומת, לא יעבור בו ולא יצא ממנו אלא בכיוון חץ שסומן בנתיב שממנו נכנס לצומת; לעניין תקנת-משנה זו, "צומת" - לרבות מפגש עם כביש אחר.
(ה) בכביש שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה לא ייכנס נוהג רכב מסחרי או רכב עבודה שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק"ג לצומת ולא יעבור בו אלא בנתיב הימני ביותר באותו כיוון נסיעה. לעניין זה לא יובא במניין הנתיבים נתיב שיועד לתחבורה ציבורית."

2. תקנה 36(א) לתקנות
תקנה 36(א) לתקנות התעבורה קובעת כי בדרך מחולקת לארכה על-ידי שטח הפרדה, יראו כל אחד מהכבישים משני צידי שטח ההפרדה ככביש חד-סיטרי.

3. תקנה 36(ב) לתקנות
ב- תת"ע (תעבורה מר') 2137-12-09 {מדינת ישראל נ' יסעור טל, תק-של 2010(4), 80605 (2010)} הנאשם הורשע על-פי הודאתו בעבירה בניגוד לתקנה לתקנה 36(ב) לתקנות התעבורה. כב' השופט שלמה (אטינגר) נחשון גזר על הנאשם קנס כספי בסך 250 ₪.

4. תקנה 36(ג) לתקנות - חציית קו הפרדה רצוף
ב- תת"ע (תעבורה ת"א) 35112-08 {מ.י. ענף תנועה ת"א נ' אברהם כץ, תק-של 2010(3), 65338 (2010)} הנאשם הואשם כי נהג משמאל לקו הפרדה רצוף המסומן על פני הכביש כאשר בצידו הימני לא נמצא קו מקווקו, עבירה בניגוד לתקנה 36(ג) לתקנות התעבורה.

כב' השופטת דלית ורד הרשיעה את הנאשם וקבעה כי במועד שמיעת הראיות, הודה הנאשם במרבית העובדות הנטענות בכתב האישום. הוא הודה כי נסע ברחוב התערוכה ופנה שמאלה לרחוב דיזינגוף, אוטובוס חסם את נתיב נסיעתו והוא עקף את האוטובוס כשהוא נוסע משמאל לקו הפרדה רצוף. הודאת הנאשם כאמור מחזקת את גרסת התביעה ומלמדת כי היה לשוטרת שדה ראיה וכי היא הבחינה בביצוע העבירה.

זאת ועוד. במועד ההוכחות טען הנאשם לראשונה כי הוא נאלץ לסטות שמאלה היות והולך רגל קפץ לכביש באופן פתאומי. יודגש כי מדובר ב"עדות כבושה", שמשקלה אינו רב. הנאשם לא הסתפק בסטיה שמאלה אלא הוא עקף את האוטובוס. לא היה בפיו של הנאשם כל הסבר מדוע נדרש לעקוף את האוטובוס על מנת למנוע פגיעה בהולך הרגל, ולא היה די בסטיה שמאלה. כשנשאל הנאשם מדוע לא בלם את המונית כשהבחין בהולך הרגל, טען הנאשם "אני לא זוכר בדיוק את המקרה מה קרה".

ב- ת"ת (תעבורה ת"א) 23497/09 {מדינת ישראל נ' סופיר תומר, תק-של 2010(1), 4811 (2010)} הנאשם מואשם בכך כי נהג בקטנוע משמאל לקו הפרדה רצוף המסומן על הכביש. במעשים אלה עבר הנאשם על הוראות תקנה 36(ג) לתקנות התעבורה.

כב' השופט מאיר דרורי זיכה את הנאשם מחמת הספק ומן הנימוקים הבאים: השוטר רשם דו"ח סתמי מבלי שפירט את המרחק ממנו לקו ההפרדה; השוטר לא ציין בדו"ח כמה מטרים נסע הקטנוע משמאל לקו ההפרדה; השוטר לא ציין מה אורכו של קו ההפרדה, השוטר לא התייחס כלל למצב התנועה במקום וכן להשפעתה על שדה הראיה שלו.

מאידך הנאשם כפר על אתר בביצוע העבירה וטען כי נסע כחוק. הנאשם הכחיש כי אמר לשוטר "אתה צודק" למרות שהשוטר רשם זאת בתגובתו. הנאשם הדגיש כי השוטר היה עסוק ברישום דו"חות לשני רוכבי קטנוע אחרים כך שתשומת-ליבו המלאה של השוטר לא הופנתה לכיוון הנאשם כך שבהחלט יכל השוטר לטעות.

ב- ת"ת (תעבורה ת"א) 27202/07 {מדינת ישראל נ' גלבוע דוד, תק-של 2009(3), 2366 (2009)} הנאשם מואשם בכך כי חלף על פני קו הפרדה רצוף כאשר אין קו מקוטע מימינו ובמעשים אלה עבר הנאשם על הוראות תקנה 36(ג) לתקנות התעבורה.

כב' השופט מאיר דרורי זיכה את הנאשם מחמת הספק ומן הנימוקים הבאים: יחד עם המתנדב שרשם את הדו"ח היה מתנדב נוסף {ובשים-לב כי בניידת של מתנדבים נמצאים תמיד שני מתנדבים}, לפיכך לא ברור מדוע המתנדב השני לא רשם מזכר נוסף; קיים ספק סביר אם המתנדב שמר על קשר עין בין רכב הנאשם לבין המתנדב לפיכך ייתכן כי המתנדב טעה בין רכב הנאשם לרכב אחר; ממסמכי העיריה לא ניתן לדעת מתי נצבע קו ההפרדה לפני מועד ביצוע העבירה ולפיכך לא ניתן לקבוע אם קו ההפרדה היה צבוע באופן ברור בעת ביצוע העבירה או שהיה בלתי-נראה כפי שטען הנאשם.

ב- תת"ע (תעבורה מר') 860-12-09 {מדינת ישראל נ' סימונה אמסלם, תק-של 2010(3), 22211 (2010)} הנאשמת מואשמת כי עברה משמאל לקו הפרדה רצוף המסומן על פני הכביש, כאשר מצידו הימני לא נמצא קו מקוטע, בניגוד לתקנה 36(ג) לתקנות התעבורה. הנאשמת נהגת ותיקה נוהגת משנת 1987 וצברה לחובתה 17 הרשעות קודמות ביניהן עבירות בטיחותיות. כב' השופטת רות רז גזרה על הנאשמת קנס כספי בסך 1,000 ₪ ופסילה על-תנאי לתקופה של חודשיים למשך שנתיים.

ב- תת"ע (תעבורה ב"ש) 4797-08 {מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' אילן מור, תק-של 2010(2), 146519 (2010)} הנאשם הורשע בביצוע עבירה בניגוד לתקנה 36(ג) לתקנות התעבורה, בכך שנהג ברכבו בדרך משמאל לקו הפרדה רצוף המסומן על פני הכביש כאשר בצידו הימני לא נמצא קו מקוטע. עיון בגיליון ההרשעות של הנאשם מעלה כי לנאשם רישיון נהיגה מאז שנת 1981, כלומר מדובר בנהג בעל ותק נהיגה של כמעט 30 שנה. עד כה נצברו לחובת הנאשם 14 הרשעות קודמות כאשר העבירה האחרונה נעברה על ידו בשנת 2001, כלומר לפני 9 שנים ומאז ועד לביצוע העבירה הנוכחית לא עבר הנאשם כל עבירת תנועה. כב' השופטת איילת גרבי גזרה על הנאשם קנס כספי בסך 1,000 ₪ ופסילה על-תנאי לתקופה של 15 יום למשך שנתיים.

ב- תת"ע (תעבורה נת') 2739-12-09 {מדינת ישראל נ' מיכאל עזר, תק-של 2010(2), 63326 (2010)} הנאשם הורשע על-פי הודאתו בכתב אישום מתוקן - בביצוע עבירה בניגוד לתקנה 36(ג) לתקנות התעבורה. כב' השופטת רות רז גזרה על הנאשם קנס כספי בסך 500 ₪.

5. תקנה 36(ד) לתקנות
תקנה 36(ד) לתקנות התעבורה מורה לנהג כי בכביש המחולק לנתיבים שבהם סומנו חיצים המובילים לצומת נאסר עליו להיכנס לצומת, לעבור בצומת, או לצאת מהצומת, אלא בכיוון החץ שסומן בנתיב שממנו נכנס לצומת.

נעיר כי החובה על-פי תמרור העצור, על-פי תקנה 36(ד) לתקנות התעבורה אינה מצטמצמת בעצירה לפני תמרור בקו העצירה. החובה העיקרית על-פי תקנה זו היא מתן זכות קדימה לרכב בדרך החוצה וחובה זו לא תהיה לנתבע משלא נתן זכות קדימה לרכבה של עדת התביעה שנסעה בדרך החוצה כדין וכתוצאה מכך אירעה התאונה ברשלנותו של הנתבע {תא"מ (שלום ת"א) 47607-08 איילון בע"מ - חברה לבטוח נ' אמיר אבו אנעם, תק-של 2010(3), 84235 (2010)}.

ב- פ"ל (תעבורה ת"א) 1189-08 {מ.י. ענף תנועה ת"א נ' נועם לנדמן, תק-של 2010(4), 43790, 43792 (2010)} קבע כב' השופט עופר נהרי כי משאין מחלוקת כי הנאשם נכנס לצומת מן הנתיב וכפי שתואר על-ידי השוטרת, ומשאין גם מחלוקת כי מנתיב כניסה זה לצומת הותרה נסיעה אך ורק ישר בעוד שהנאשם יצא מן הצומת בפניה שמאלה {תוך שהוא חולף אגב עוד נתיב שמיועד לנסיעה ישר בלבד, וכוונתו היתה לנתיב השני מימין} ואז פונה שמאלה, המשמעות היא שהתגבשו יסודות העבירה כלשונה הברורה של תקנה 36(ד) לתקנות התעבורה.

ב- תת"ע (תעבורה מר') 3134-10-09 {מדינת ישראל נ' יצחק פרץ, תק-של 2010(3), 30733 (2010)} הואשם הנאשם בעבירה בניגוד לתקנה 36(ד) לתקנות התעבורה. כב' השופטת מגי כהן זיכתה את הנאשם מחמת הספק מחמת הנימוקים הבאים:

מהמעט שנטען על-ידי השוטר והנאשם עולה כי לכאורה הנאשם המשיך את נסיעתו ישר כאשר החץ המסומן מורה לו לפנות שמאלה. גם אם כך הדבר, ספק אם לאור מיקומו של השוטר כפי שסימן בתמונה, הבחין בעבירה שלא דרך המראה; לא ברור היה לבית-המשפט באיזו שעה בוצעה העבירה ובאיזו שעה נמסר לנאשם הדו"ח; לא ברור האם רכבו של הנאשם זוהה בוודאות בעת ביצוע העבירה, לא ברור האם הדו"ח נמסר לנאשם לפני יציאתו מתחום הקו הירוק או בכניסתו חזרה על התחום.

ב- תת"ע (תעבורה יר') 19448-09 {מ.י. מדינת ישראל-לשכת תביעות תעבורה נ' זאב סמואל, תק-של 2010(4), 89883 (2010)} הנאשם הורשע על-פי הודאתו בעבירה של נסיעה בניגוד לכיוון החץ כאמור בתקנה 36(ד) לתקנות התעבורה. בין הצדדים קיים הסדר טיעון. כב' השופט יוסף ריבלין גזר על הנאשם קנס כספי בסך 250 ₪.

ב- תת"ע (תעבורה ת"א) 32090-09 {מ.י. ענף תנועה ת"א נ' עמירם דבוש, תק-של 2010(4), 46027 (2010)} הנאשם הורשע בעבירה בניגוד לתקנה 36(ד) לתקנות התעבורה. עברו של הנאשם מכביד וכולל הרשעות בטיחותיות רבות לרבות נהיגה באור אדום, אי-ציות להוראות שוטר, כניסה לצומת שאין אפשרות להמשיך, אי-ציות לתמרור עצור, נהיגה שלא בכיוון החץ, עקיפת רכב עוקף, שימוש בפלאפון. כב' השופטת דלית ורד גזרה על הנאשם קנס כספי בסך 750 ₪ ופסילה על-תנאי לתקופה של 3 חודשים למשך 3 שנים.

ב- תת"ע (תעבורה מר') 5580-07-09 {מדינת ישראל נ' יניב אוחיון, תק-של 2010(2), 50994 (2010)} הנאשם הורשע לאחר שמיעת הראיות בעבירה על תקנה 36(ד) לתקנות התעבורה. הנאשם נוהג משנת 1997 וצבר לחובתו 19 הרשעות אשר האחרונה בהן משנת 2008. כב' השופטת טל אוסטפלד-נאוי גזרה על הנאשם קנס כספי בסך 1,000 ₪ ופסילה על-תנאי לתקופה של חודשיים למשך שנתיים.

6. תקנה 36(ה) לתקנות
ב- תת"ע (תעבורה נצ') 2024-04-09 {מדינת ישראל נ' סולימאן סעאידה, תק-של 2010(1), 44605 (2010)} הורשע הנאשם על-פי הודאתו בביצוע עבירה על-פי תקנה 36(ה) לתקנות התעבורה. כב' השופטת עדי במביליה גזרה על הנאשם קנס כספי בסך 500 ₪.

ב- תת"ע (תעבורה נצ') 2024-04-09 {מדינת ישראל נ' סולימאן סעאידה, תק-של 2010(1), 44605 (2010)} הנאשם הורשע על-פי הודאתו בביצוע עבירה על-פי תקנה 36(ה) לתקנות התעבורה. כב' השופטת עדי במביליה גזרה על הנאשם קנס כספי בסך 500 ₪.