סטיה מנתיב נסיעה (תקנה 40 לתקנות)

1. כללי
תקנה 40 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 קובעת כדלקמן:

"40. סטיה מנתיב נסיעה (תיקון: התש"ל(3))
(א) לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון.
(ב) כביש שאינו חד-סטרי המחולק לשלושה או לחמישה נתיבים לא ינהג אדם רכב בנתיב המרכזי אלא כשהוא עוקף רכב אחר, או כשהוא מתכונן לפנות שמאלה, או כשהנתיב יוחד על-ידי תמרור רק לתנועה בכיוון שהוא נוסע בו.
(ג) נוהג רכב בכביש כאמור בתקנת-משנה (ב) לא יעבור לנתיב הנמצא משמאל לנתיב המרכזי."

תקנה 40(א) לתקנות התעבורה קובעת כי נהג לא יסטה מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון. תקנה 40(ב) לתקנות התעבורה קובעת כי בכביש שאינו חד-סטרי המחולק לשלושה או חמישה נתיבים לא ינהג אדם רכב בנתיב המרכזי אלא כשהוא עוקף רכב אחר, או כשהוא מתכוון לנסוע שמאלה או כשהנתיב יוחד על-ידי תמרור רק לתנועה בכיוון שהוא נוסע בו.

כידוע, תקנות התעבורה קובעות אמצעי זהירות וגלומה בהן ראיה לנורמת זהירות שבה נהג סביר צריך לנקוט. ואולם, אין צורך לציין כי חובת הזהירות שחלה על הנהג אינה מתמצה במה שנקבע בתקנות התעבורה באופן מפורש כאמצעי שהכרחי לנקוט ובשים-לב לנסיבות העניין שומה לנקוט באמצעים המתאימים נוכח הסיכון הצפוי {ראה ת"ק (תביעות קטנות ר"ל) 37185-11-09 יפעת אופנהיים נ' פרידה שטרנליכט, תק-של 2010(2), 110913, 110914 (2010)}.

תקנות 41-40 לתקנות התעבורה, מטילות על רכב הסוטה מנתיבו את האחריות לוודא כי הסטיה בטוחה וכי אינה מפריעה לתנועה או מסכנת אדם או רכוש.

כללי ההתנהגות בדרך נקבעים בדיני התעבורה ומהם נלמדת החובה לנהוג בזהירות בכביש להתבונן בכלי הרכב הנוסעים בכביש ולא לעבור מנתיב לנתיב ללא בדיקה מדוקדקת האם ניתן להשתלב בנתיב האחר ולאפשר לרכב הנוסע בנתיב לנסוע בביטחה.

בפרק זה נסקור בין היתר פסקי-דין העוסקים בתחום הנזיקין מהם ניתן ללמוד כיצד על נהג להתנהג בכביש [או יותר נכון כיצד לא להתנהג} והגם שהתנהגות כאמור וכפי שנראה להלן, אינם בהכרח "יביאו" להרשעת הנהג במשפט פלילי {תעבורה}.

ב- ת"ת (תעבורה ת"א) 28212/07 {מדינת ישראל נ' דפני יעקב, תק-של 2010(1), 10184 (2010)} הנאשם הואשם כי בעת שנהג ברכב, סטה מנתיב נסיעתו דבר שגרם הפרעה לתנועה, עבירה בניגוד לתקנה 40(א) לתקנות התעבורה.

כב' השופטת דלית ורד הרשיעה את הנאשם בעבירה שיוחסה לו וקבעה כי גם הנאשם עצמו מודה כי הנתיב הימני היה עמוס ונוצר "פקק אדיר", אך לטענתו הדבר נבע מכך שהשוטרים עצרו רכבים בצד הדרך. יחד עם זאת, הנאשם לא הכחיש במפורש את טענת התביעה כי רכבו נעמד בנתיב האמצעי, ושורה של רכבים שנסעו בנתיב האמצעי נאלצו לעצור את נסיעתם, ולאחר מכן לסטות שמאלה ולעקוף את רכבו של הנאשם.

לפיכך וכאמור לעיל, הנאשם הודה כי היה עומס תנועה רב בנתיב הימני, ועובדה זו מחזקת את גרסת התביעה לפיה הנאשם נעצר בנתיב האמצעי היות ולא יכול היה לסטות ימינה.

עוד נקבע כי כוונתו של הנאשם לסטות לעבר הנתיב הימני שהיה עמוס, גרמה להפרעה לתנועה שנסעה מאחוריו היות ורכבו נעצר בנתיב האמצעי, כשהוא ממתין להיכנס לנתיב הימני וכפי שעולה מתקנה 40(ב) לתקנות התעבורה, הנסיעה בנתיב האמצעי מיועדת לפניה שמאלה או לנסיעה בכיוון שהתמרור מורה עליו, כשבמקרה דנן לא נטען כי הנסיעה בנתיב האמצעי יועדה לפניה ימינה.

עצם העובדה שקו ההפרדה בין הנתיבים לא היה קו רצוף, אינה מלמדת בהכרח כי ניתן לבצע סטיה מנתיב לנתיב, אלא כאמור הסטיה מותרת רק אם אין בה כדי לגרום הפרעה לתנועה, כפי שנקבע בתקנה 40(א) לתקנות התעבורה.

ב- תת"ע (תעבורה ת"א) 23177-09 {מ.י. ענף תנועה ת"א נ' יוסי כלף, תק-של 2010(4), 68299 (2010)} כלפי הנאשם הוגש כתב אישום ובו נטען כי נהג ברכב וסטה מנתיב נסיעתו, דבר שגרם להפרעה לתנועה, וזאת בניגוד לתקנה 40(א) לתקנות התעבורה.

כב' השופט עופר נהרי, בהרשיעו את הנאשם, קבע כי הוא מקבל את תיאור השוטר לפיה הוא נסע בעקבות רכבו של הנאשם וראה אותו סוטה מנתיבו ועוקף מספר כלי רכב מימין ומשמאל וכלי רכב שהיו לצד רכבו של הנאשם סטו ובלמו עקב עקיפות שביצע הנאשם מימין ומשמאל כאשר הנאשם "מזגזג" עם מכוניתו.

ב- תת"ע (תעבורה נת') 7080-08 {מ.י. לשכת תביעות שרון-תעבורה נ' ג'מיל יחיא, תק-של 2009(3), 24750 (2009)} הנאשם מואשם בכך שנהג רכב וסטה מנתיב נסיעתו באופן שגרם לסיכון לתנועה, בניגוד לתקנה 40(א) לתקנות התעבורה.

כב' השופטת רות רז הרשיעה את הנאשם. הרשעתה הסתמכה על הודאת הנאשם לפיה פנה ימינה בצומת מנתיב הנסיעה האמצעי; הנאשם מודה כי האופנוע היה מימינו וכי גרם לו לסיכון.

ב- ת"ת (תעבורה ת"א) 28638/08 {מדינת ישראל נ' סימן טוב אורן, תק-של 2009(2), 3476 (2009)} כלפי הנאשם הוגש כתב אישום ובו יוחסה לו עבירה על תקנה 40(א) לתקנות התעבורה. כתב האישום הוגש על-ידי יסוד תלונתו למשטרה של אזרח אחר, אשר על-פי הטענה נהג במקום במכוניתו והנאשם סטה לנתיב נסיעתו באופן שהדבר גרם להפרעה וסיכון.

כב' השופט עופר נהרי זיכה את הנאשם מחמת הספק ומן הנימוקים הבאים: עד התביעה העיד בהגינותו כי אין הוא סבור שיש בידו את הכלים לדעת אם בוצעה עבירת תנועה; עד התביעה הוסיף והעיד בהגינותו כי ייתכן שהופתע מיכולתו של הנאשם לעבור במהירות מנתיב לנתיב; עד התביעה סיפר כי סובייקטיבית הוא נבהל ובלם כי חשש שיפגע בנאשם אשר נכנס עם קטנוע לנתיב הנסיעה שלו; עד התביעה לא יכול היה לומר באיזו מהירות הוא עצמו נע; עד התביעה לא יכול היה לומר אם הנאשם אותת כשסטה לנתיב נסיעתו.

ב- תא"מ (שלום ת"א) 175550-09 {הראל בע"מ - חברה לבטוח נ' רחמים שאולי, תק-של 2010(2), 109186 (2010)} העיד הנתבע כי התבונן במראה, אולם ברור כי הוא החל בפניה מבלי שהבחין ברכב התובעת אף ששדה הראיה היה פתוח ובכך יצר סיכון שגרם לתאונה. בנסיבות אלה, קבע בית-המשפט, ובשים-לב גם לעובדה שמדובר בסטיה חדה במרחק קצר, האחריות לתאונה מוטלת עליו.

ב- ת"ק (תביעות קטנות ר"ל) 2501/08 {מנשה זאב נ' בן שמעון אסתר, תק-של 2009(2), 41146, 41147 (2009)} קבע בית-המשפט כי אין חולק בין הצדדים, אף לגרסת הנתבעת כי ביצעה עקיפה כדי להשתלב בנתיב הנסיעה הימני המוביל ליציאה מהחניון.

על הנתבעת מוטלת חובת זהירות, מכוח הוראת תקנה 40(א) לתקנות התעבורה, לפיה לא יסטה נהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון. משעקפה הנתבעת את התובע, בלא שווידאה כי באפשרותה לבצע עקיפה בטוחה, וזאת במקום צר של חניון, הרי שיצרה סיכון לקרות התאונה. גם אם התובע החל בנסיעה פתאומית, היה על הנתבעת לוודא כי היא נוקטת בכל אמצעי הזהירות בטרם ביצעה עקיפה.

2. רף ענישה
ב- תת"ע (תעבורה ת"א) 23177-09 {מ.י. ענף תנועה ת"א נ' יוסי כלף, תק-של 2010(4), 66617 (2010)} הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה על תקנה 40(א) לתקנות התעבורה לכשנהג ברכב וסטה מנתיב נסיעתו - דבר שגרם להפרעה בתנועה. בגליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם, מצויות עבירות בעלות אופי בטיחותי כאשר בהן ניתן למצוא שפע של אירועים של אי-ציות לתמרורים, נהיגה באור אדום וכן קיפוח זכות שימוש בדרך. ותק הנהיגה של הנאשם הוא משנת 1982. כב' השופט עופר נהרי הרשיע את הנאשם וגזר עליו קנס כספי בסך 750 ₪ ופסילת רישיון על-תנאי לתקופה של חודש אחד למשך שנתיים.

ב- ת"ד (תעבורה ב"ש) 524-09 {מדינת ישראל נ' לירון מזרחי, תק-של 2010(4), 8225 (2010)} הנאשמת הורשעה על-פי הודאתה בביצוע עבירות בניגוד לתקנה 21(ג) לתקנות התעבורה יחד עם תקנה 40(א) לתקנות התעבורה אשר גרמו לתאונת דרכים ללא חבלות של ממש. הנאשמת הודתה ולקחה אחריות ביחס לכתב האישום. לנאשמת רישיון נהיגה משנת 2001 ועברה התעבורתי נקי לחלוטין. בין הצדדים קיים הסדר טיעון. כב' השופט אלון אופיר גזר על הנאשמת קנס כספי בסך 800 ₪ ופסילה על-תנאי לתקופה של שלושה חודשים למשך שלוש שנים.

ב- תת"ע (תעבורה ב"ש) 2600-02-10 {מדינת ישראל נ' אבו גית אימן אבו גית אימן, תק-של 2010(3), 76546 (2010)} הנאשם הורשע על-פי הודאתו בביצוע עבירה בניגוד לתקנה 40(א) לתקנות התעבורה. עברו התעבורתי של הנאשם על רקע ותק נהיגה משנת 1992 מצדיק את העמדה העונשית של הצדדים. כב' השופט אלון אופיר גזר על הנאשם קנס כספי בסך 700 ₪.

ב- תת"ע (תעבורה ב"ש) 6450-08 {מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' אילן פחימה, תק-של 2010(3), 64239 (2010)} הנאשם הורשע בהיעדרו לאחר שזומן כדין בביצוע עבירה בניגוד לתקנה 40(א) לתקנות התעבורה. לנאשם רישיון נהיגה משנת 1990 ולחובתו עד כה נצברו 31 הרשעות קודמות, כאשר העבירה האחרונה נעברה בשנת 2007. כב' השופטת איילת גרבי גזרה על הנאשם קנס כספי בסך 500 ₪.

ב- ת"ד (תעבורה ב"ש) 256-09 {מדינת ישראל נ' סנדי דומיטריסקו, תק-של 2010(2), 142193 (2010)} הנאשם הורשע על-פי הודאתו בביצוע עבירות בניגוד לסעיפים 21(ג) לתקנות התעבורה יחד עם תקנה 40(א) לתקנות התעבורה לאחר שגרם לתאונת דרכים כתוצאה מסטיה מנתיב. לנאשם רישיון נהיגה משנת 1985 ובמהלך 25 שנות נהיגה לא היה מעורב הנאשם מעולם בתאונה קודמת. למעט הרשעתו בשנת 2008 {עבירה שבוצעה בשנת 2007} כולל עברו התעבורתי של הנאשם בעיקר עבירות קנס שחלקן עבירות טכניות. הנאשם בחר להודות ולקחת אחריות והנ"ל יעמוד לזכותו. כב' השופט אלון אופיר גזר על הנאשם קנס כספי בסך 1,000 ₪ ופסילה על-תנאי לתקופה של 4 חודשים למשך 3 שנים.

ב- תת"ע (תעבורה ב"ש) 9703-09 {מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' עופר צופי, תק-של 2010(2), 73851 (2010)} הנאשם הורשע על-פי הודאתו בביצוע עבירה בניגוד לתקנה 40(א) לתקנות התעבורה. לנאשם רישיון משנת 1988, עברו התעבורתי אינו מכביד וכולל 12 עבירות קנס כאשר ב- 3 השנים האחרונות לא ביצע הנאשם כל עבירת תנועה. כתב האישום תוקן משמעותית והנאשם גם נפסל מינהלית מיד לאחר ביצוע העבירה. בין הצדדים קיים הסדר טיעון. כב' השופט אלון אופיר גזר על הנאשם קנס כספי בסך 400 ₪ ופסילה על תנאי לתקופה של חודשיים למשך שנתיים.

ב- תת"ע (תעבורה צפ') 5112-07-09 {מדינת ישראל נ' אבי אטיאס, תק-של 2010(1), 52016 (2010)} הנאשם הורשע כי סטה מנתיב נסיעתו באופן שגרם להפרעה לתנועה בניגוד לתקנה 40(א) לתקנות התעבורה. כב' השופטת דלית שרון-גרין גזרה על הנאשם קנס כספי בסך 400 ₪.

ב- תת"ע (תעבורה נת') 7080-08 {מ.י. לשכת תביעות שרון-תעבורה נ' ג'מיל יחיא, תק-של 2009(3), 24750 (2009)} הנאשם הורשע בכך שנהג רכב וסטה מנתיב נסיעתו באופן שגרם לסיכון לתנועה, בניגוד לתקנה 40(א) לתקנות התעבורה. הנאשם נהג וותיק, נוהג משנת 1986 ולחובתו 14 הרשעות קודמות כולן מסוג ב.מ., עברו תקין. כב' השופטת רות רז גזרה על הנאשם קנס כספי בסך 500 ₪ ופסילה על-תנאי לתקופה של חודש למשך שנה.

3. עשה ואל תעשה – יחסי שוטר-נהג
רשום במדוייק את פרטי האירוע בזמן האירוע ולא לאחריו. ב- תת"ע (תעבורה ת"א) 29163-09 {מדינת ישראל נ' אלעד סיטון, תק-של 2010(2), 109384 (2010)} הנאשם מואשם בכך כי סטה מנתיב נסיעתו תוך סיכון כלי הרכב האחרים, במעשים אלה עבר הנאשם על הוראות תקנה 40(א) לתקנות התעבורה. כב' השופט מאיר דרורי זיכה את הנאשם מחמת הספק וזאת מחמת הנימוקים הבאים:

- אין מחלוקת כי האירוע התרחש בשעה 19:50 בחודש פברואר 2009, כך שמדובר בשעת חשכה. אין התייחסות של השוטרים למצב התנועה במקום ולמרחק בינם לבין רכב הנאשם וכיצד שמרו על קשר עין איתו מעת ביצוע העבירה ועד לעצירתו.

- שני השוטרים אינם מציינים היכן נעצר רכב הנאשם ומה היה המרחק בו הנאשם ביצע את הנסיעה המסוכנת כפי שתיארו. השוטר יוסי בן עזריה כותב במזכר שהבחין במספר הרכב תוך כדי נסיעה. ברור לחלוטין כי את מספר הרכב רשם השוטר רק לאחר שנעצר הרכב במהלך הנסיעה בוודאי שלא הבחין במספר הרכב שכן מדובר בשעת חשכה. כמו כן, עורך הדו"ח מאשר כי הנאשם הפעיל וינקר בעת שעבר מנתיב לנתיב.

- יש סתירה בגרסת שני עדי התביעה לגבי מקום עצירת רכב הנאשם. לטענת השוטר מאירוביץ מיכאל רכב הנאשם היה בנתיב ימני בעת עצירתו. לטענת השוטר השני רכב הנאשם היה בנתיב שמאלי בעת שהורה לו לעצור.

- הנאשם מאידך מאשר כי עבר מנתיב לנתיב, ברם לטענתו עשה זאת בזהירות הראויה תוך כדי הסתכלות במראות ואיתות, כמו כן הסביר מדוע ביצע את סטיה, שכן לטענתו היה רכב בנתיב משמאלו שנסע לאט ומאחר ולא רצה לעקוף אותו מצד ימין, פעולה האסורה על-פי חוק, לטענתו נאלץ לעבור לנתיב שלישי, לעקוף אותו ולאחר מכן חזר לנתיב ימני, לטענתו הכל נעשה בצורה חוקית ומסודרת.

על-כן נקבע כי לאור הסתירות בגרסות העדים ולאור העובדה כי האירוע התרחש בלילה, השוטרים לא כתבו מה המרחק בינם לבין רכב הנאשם, קיימת אפשרות של טעות בזיהוי או טעות בהערכת התנהגות הנאשם.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

סטיה מנתיב נסיעה (תקנה 40 לתקנות)