דיני הראיות -הלכה למעשה
הפרקים שבספר:
- פתח דבר
- הקדמה
- סמכות להזמין עדים [סעיף 1 לפקודה]
- הכל כשרים להעיד [סעיף 2 לפקודה]
- סייג לעדותם של בני זוג - הורה וילד [סעיפים 3 ו-4 לפקודה]
- עדות מותרת [סעיף 5 לפקודה]
- עדות לזכות בן משפחה-ראיה לחובתו [סעיף 6 לפקודה]
- עדות לעצמו או ליריב [סעיף 7 לפקודה]
- הגדרות [סעיף 8 לפקודה]
- אימרת עד בעת ביצוע עבירה - רם גסטה [סעיף 9 לפקודה]
- אימרה של קורבן אלימות [סעיף 10 לפקודה]
- אימרת עד מחוץ לבית המשפט [סעיף 10א לפקודה]
- קבלת אימרה בהסכמה [סעיף 10ב לפקודה]
- שמירת דינים [סעיף 10ג לפקודה]
- הוכחת אימרה של נאשם [סעיף 11 לפקודה]
- הודיה [סעיף 12 לפקודה]
- גביית עדות ע"י שלוח במשפט אזרחי [סעיף 13 לפקודה]
- עדות מחוץ למדינה במשפט פלילי [סעיף 14 לפקודה]
- תצהירים כללי
- ההבדל בין מצהיר בהליך עיקרי לבין מצהיר בהליך ביניים
- מהו הדין באשר למותו של המצהיר
- חשיבות אימות התצהיר - ומתן האזהרה ע"י עורך הדין
- מהו דין תצהיר שנחתם על החלק
- מהם "הפרטים" שעל המצהיר לכלול בתצהירו
- תחולת הדין הפלילי
- חקירה בעל-פה
- שבועות [סעיפים 18-19 לפקודה]
- ראיה לפעולת הממשלה [סעיף 19א לפקודה]
- חוות דעת מומחה ודעת רופא [סעיף 20 לפקודה]
- חזקת חתימה [סעיף 21 לפקודה]
- חוות דעת ותעודת רופא שנעשו מחוץ לישראל [סעיף 22 לפקודה]
- תעודת עובד הציבור [סעיף 23 לפקודה]
- צורת חוות הדעת והגשתה [סעיפים 24-25 לפקודה]
- חקירה בעל-פה [סעיף 26 לפקודה]
- שמירת זכויות וסמכויות והגדרה [סעיפים 27-28 לפקודה]
- תעודות ציבוריות ונכריות -הגדרה
- הוכחת תעודת חוץ - אין צורך להוכיח מעמדו של המקיים [סעיפים 30-31 לפקודה]
- הוכחת תעודות ציבוריות [ סעיף 32 לפקודה]
- תעודת אישור של נציג ישראלי [סעיף 33 לפקודה]
- חזקות על תעודות ישראליות[סעיף 34 לפקודה]
- רשומות - ראיה [סעיף 34א לפקודה]
- תאריך הפרסום של "רשומות [סעיף 34ב לפקודה]
- רשומה מוסדית-הגדרות [סעיף 35 לפקודה]
- קבילות רשומה מוסדית [סעיף 36 לפקודה]
- אי כפיית הגשה של רשומה מוסדית של תאגיד בנקאי [סעיף 38 לפקודה]
- רשות עיון ברשומה מוסדית בתאגיד בנקאי [סעיף 39 לפקודה]
- חוות דעת של מומחה [סעיף 39א לפקודה]
- שמירת דינים [סעיף 39ב לפקודה]
- העתקי צילומים -הגדרות [סעיף 40 לפקודה]
- העתק צילומי כראיה [סעיף 41 לפקודה]
- העתק של רשומה מוסדית [סעיף 41א לפקודה]
- מעמדו של פלט [סעיף 41ב לפקודה]
- שמירת דינים [סעיף 42 לפקודה]
- קבילות פסק דין [סעיף 42א לפקודה]
- עיון בפרוטוקול ובחומר אחר [סעיף 42ב לפקודה]
- ראיות לסתירת פסק דין [סעיף 42ג לפקודה]
- ממצאים ומסקנות בתביעה אזרחית נגררת [סעיף 42ד לפקודה]
- שמירת דינים בפסק דין מרשיע - פלילי [סעיף 42ה לפקודה]
- תעודה נושנה [סעיף 43 לפקודה]
- ראיות חסויות - מבוא
- חסיון לטובת המדינה [סעיף 44 לפקודה]
- חסיון לטובת הציבור [סעיף 45 לפקודה]
- הדיון בעתירה לגילוי ראיה חסויה [סעיף 46 לפקודה]
- ראיות מפלילות [סעיף 47 לפקודה]
- עדות עורך דין [סעיף 48 לפקודה]
- עדות רופא [סעיף 49 לפקודה]
- עדות פסיכולוג [סעיף 50 לפקודה]
- עדות עובד סוציאלי [סעיף 50א לפקודה]
- עדות כהן דת [סעיף 51 לפקודה]
- תחולה [סעיף 52 לפקודה]
- חסיון עיתונאי
- החסיון בהליך גישור
- משקלה של עדות [סעיף 53 לפקודה]
- הכרעה ע"פ עדות יחידה במשפט אזרחי [סעיף 54 לפקודה]
- הכרעה ע"פ עדות יחידה במשפט פלילי [סעיף 54א לפקודה]
- עדות קטין שאינו בר אחריות פלילית [סעיף 55 לפקודה]
- ראיה שנתקבלה שלא כדין [סעיף 56 לפקודה]
- ראיות סותרות [סעיף 57 לפקודה]
- חזקת יצרן [סעיף 57א לפקודה]
- חזקת זמן ייצור [סעיף 57א1 לפקודה]
- הדין הוא כמפורסמות [סעיף 57ב לפקודה]
- המצאה ע"י הדואר [סעיף 57ג לפקודה]
- חקירה ראשית נגדית וחוזרת - מבוא
- חקירה ראשית
- חקירה נגדית
- חקירה חוזרת
- מחדלים ומעשים בניהול ההליך המשפטי
- הימנעות נאשם מלהעיד
- בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק
- עתירה מנהלית-ראיות [תקנה 15 סדרי דין לבתי משפט לעניינים מינהליים]
- מפקח הדן בסכסוך רשאי לסטות מדיני הראיות [סעיף 75 לחוק המקרקעין]
- נזק ראייתי במשפט האזרחי - מבוא
- דוקטרינת הנזק הראייתי
- הפן הדיוני-ראייתי
- הפן הנזיקי-מהותי
- דיני נזיקין
- קיומו של נזק ראייתי שנגרם ברשלנות
- גרם נזק ראייתי בגין נזקי גוף במסגרת יחסי עובד מעביד
- מעוולים בנפרד שגרמו לנזק אחד שאיננו ניתן לחלוקה
- שיהוי,התיישנות ונזק ראייתי
- רשלנות עורכי דין
- נזק ראייתי במשפט הפלילי - מבוא
- אופיים של מחדלי החקירה וריפוי המחדל
- אבחנה בין מחדלי חקירה לאי מיצוי כיווני חקירה
- רשויות החקירה והחובות המוטלין עליהן
- דוגמאות ותקדימים
שמירת דינים [סעיף 10ג לפקודה]
סעיף 10ג לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971 קובע כדלקמן:"10ג. שמירת דינים (תיקון: התש"ם)
אין האמור בסעיפים 10א ו- 10ב כדי להכשיר ראיה שאינה קבילה מסיבה אחרת שבדין או לפסול ראיה שהיא כשרה לפי דין אחר."
הוראת סעיף 10ג לפקודת הראיות קובעת כי אין באמור בסעיפים 10א ו- 10ב לפקודת הראיות כדי להכשיר ראיה שאינה קבילה מסיבה אחרת שבדין או לפסול ראיה שהיא כשרה לפי דין אחר.
סעיף 10ג לפקודת הראיות בא להזכירנו, בדומה לסעיף 56 לפקודה, שכל עוד לא מתקיימים תנאי סעיפים 10א ו- 10ב לפקודה, יש להקפיד על כללי הקבילות המקובלים והנהוגים בדיני ראיות. ככל שראיה לא עומדת בתנאי הסעיפים הנ"ל היא תיפסל ולא ניתן לבסס עליה הכרעת דין מרשיעה {ת"פ (רמ') 29720-12-10 מדינת ישראל נ' ד.צ., תק-של 2012(2), 82491 (2012)}.
ב- ע"פ 7014/06 {מדינת ישראל נ' אהרון לימור, תק-על 2007(3), 3779 (2007)} קבע בית-המשפט:
"האם ניתן היה לקבל החוברת כראיה בלא שטנצר היה מיוצג?
36. לדברי טנצר, הצדדים הגיעו להסכמה דיונית ביחס לתשתית העובדתית שתעמוד בפני בית-המשפט לשם הכרעה בטענת הפטור החקלאי, והוסכם כי תשתית זו תכלול מסמכים שכבר הוגשו במסגרת התיק ומסמכים שיוגשו לו בעקבות ההסכמה, והכל בלא שמיעת עדים ובלא קיום חקירות נגדיות. לטענתו, שהועלתה לראשונה בפנינו, לאור העובדה שבניגוד לשאר המערערים בתיק הוא לא היה מיוצג במהלך הדיון בבית-המשפט קמא, אף שהגיש לבית-המשפט בקשות לקבלת ייצוג, לא ניתן היה להסתמך על חוות-דעתה של לביא במסגרת החוברת, וזאת מכוח הוראת סעיף 10ב לפקודת הראיות...
הוראת החוק הרלוונטית לעניין חוות-דעת מומחה היא זו שבסעיף 20 לפקודת הראיות (להלן: "הפקודה"). ההוראה אינה מחייבת את הבאתו של המומחה לעדות בבית-המשפט ואינה כפופה להיותם של הצדדים לדיון מיוצגים, אף שבית-המשפט רשאי להורות, לפי סעיף 26 לפקודת הראיות, כי המומחה כותב חוות-הדעת ייחקר בבית-המשפט, מיוזמתו או לבקשת בעל דין.
37. טנצר לא היה מיוצג במהלך הדיון בבית-המשפט המחוזי. היעדר ייצוג עלול לפגום ביכולתו של נאשם לקבל החלטה מושכלת בדבר הויתור על חקירה נגדית של כותב חוות-הדעת, וזאת בשל חוסר המיומנות של הנאשם עצמו, במרבית המקרים, להעריך ולשקול את טיב ומהות הראיות המובאות ולאמוד את מידת האפקטיביות של החקירה הנגדית... ואמנם, עובדת אי-ייצוגו של טנצר הטילה על בית-המשפט חובה מוגברת לשמור על זכויותיו... עם-זאת, הדאגה לזכויותיו הדיוניות של טנצר אינה לובשת צורה אחרת, ועובדת היותו בלתי-מיוצג אינה מחייבת את בית-המשפט לדחות את ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים ולהורות על חקירה נגדית של כותבי חוות הדעת. בסעיף 10ב לפקודת הראיות אין כדי לשנות קביעה זו, וזאת מכוח הוראת סעיף 10ג לפקודה, הקובע כי אין בסעיף 10ב כדי "לפסול ראיה שהיא כשרה לפי דין אחר". "דין אחר" לעניין זה הן הוראות סעיפים 26-20 לפקודה, העוסקות בחוות-דעת מומחה."
ב- ע' (צבאי לערעורים) 1245/08 {התביעה הצבאית נ' מחמוד עקל מוצטפא דאר-חאג', תק-צב 2009(2), 4, 7 (2009)} קבע בית-המשפט כי פרט אישום מס' 2 הושתת על אימרה מפלילה שהינה עדות מפי השמועה, בה לא מציין העד מהו מקור ידיעתו לעובדות אותם מוסר.
במצב דברים זה, גם אם האימרה הוגשה לבית-המשפט בהסכמת הצדדים ללא הסתייגות באשר לתוכנה, בדומה לקבוע בסעיף 10ב לפקודת הראיות, הוראות סעיף 10ג לפקודת הראיות מנעו לסמוך הרשעה על-פיה.