דיני הראיות -הלכה למעשה
הפרקים שבספר:
- פתח דבר
- הקדמה
- סמכות להזמין עדים [סעיף 1 לפקודה]
- הכל כשרים להעיד [סעיף 2 לפקודה]
- סייג לעדותם של בני זוג - הורה וילד [סעיפים 3 ו-4 לפקודה]
- עדות מותרת [סעיף 5 לפקודה]
- עדות לזכות בן משפחה-ראיה לחובתו [סעיף 6 לפקודה]
- עדות לעצמו או ליריב [סעיף 7 לפקודה]
- הגדרות [סעיף 8 לפקודה]
- אימרת עד בעת ביצוע עבירה - רם גסטה [סעיף 9 לפקודה]
- אימרה של קורבן אלימות [סעיף 10 לפקודה]
- אימרת עד מחוץ לבית המשפט [סעיף 10א לפקודה]
- קבלת אימרה בהסכמה [סעיף 10ב לפקודה]
- שמירת דינים [סעיף 10ג לפקודה]
- הוכחת אימרה של נאשם [סעיף 11 לפקודה]
- הודיה [סעיף 12 לפקודה]
- גביית עדות ע"י שלוח במשפט אזרחי [סעיף 13 לפקודה]
- עדות מחוץ למדינה במשפט פלילי [סעיף 14 לפקודה]
- תצהירים כללי
- ההבדל בין מצהיר בהליך עיקרי לבין מצהיר בהליך ביניים
- מהו הדין באשר למותו של המצהיר
- חשיבות אימות התצהיר - ומתן האזהרה ע"י עורך הדין
- מהו דין תצהיר שנחתם על החלק
- מהם "הפרטים" שעל המצהיר לכלול בתצהירו
- תחולת הדין הפלילי
- חקירה בעל-פה
- שבועות [סעיפים 18-19 לפקודה]
- ראיה לפעולת הממשלה [סעיף 19א לפקודה]
- חוות דעת מומחה ודעת רופא [סעיף 20 לפקודה]
- חזקת חתימה [סעיף 21 לפקודה]
- חוות דעת ותעודת רופא שנעשו מחוץ לישראל [סעיף 22 לפקודה]
- תעודת עובד הציבור [סעיף 23 לפקודה]
- צורת חוות הדעת והגשתה [סעיפים 24-25 לפקודה]
- חקירה בעל-פה [סעיף 26 לפקודה]
- שמירת זכויות וסמכויות והגדרה [סעיפים 27-28 לפקודה]
- תעודות ציבוריות ונכריות -הגדרה
- הוכחת תעודת חוץ - אין צורך להוכיח מעמדו של המקיים [סעיפים 30-31 לפקודה]
- הוכחת תעודות ציבוריות [ סעיף 32 לפקודה]
- תעודת אישור של נציג ישראלי [סעיף 33 לפקודה]
- חזקות על תעודות ישראליות[סעיף 34 לפקודה]
- רשומות - ראיה [סעיף 34א לפקודה]
- תאריך הפרסום של "רשומות [סעיף 34ב לפקודה]
- רשומה מוסדית-הגדרות [סעיף 35 לפקודה]
- קבילות רשומה מוסדית [סעיף 36 לפקודה]
- אי כפיית הגשה של רשומה מוסדית של תאגיד בנקאי [סעיף 38 לפקודה]
- רשות עיון ברשומה מוסדית בתאגיד בנקאי [סעיף 39 לפקודה]
- חוות דעת של מומחה [סעיף 39א לפקודה]
- שמירת דינים [סעיף 39ב לפקודה]
- העתקי צילומים -הגדרות [סעיף 40 לפקודה]
- העתק צילומי כראיה [סעיף 41 לפקודה]
- העתק של רשומה מוסדית [סעיף 41א לפקודה]
- מעמדו של פלט [סעיף 41ב לפקודה]
- שמירת דינים [סעיף 42 לפקודה]
- קבילות פסק דין [סעיף 42א לפקודה]
- עיון בפרוטוקול ובחומר אחר [סעיף 42ב לפקודה]
- ראיות לסתירת פסק דין [סעיף 42ג לפקודה]
- ממצאים ומסקנות בתביעה אזרחית נגררת [סעיף 42ד לפקודה]
- שמירת דינים בפסק דין מרשיע - פלילי [סעיף 42ה לפקודה]
- תעודה נושנה [סעיף 43 לפקודה]
- ראיות חסויות - מבוא
- חסיון לטובת המדינה [סעיף 44 לפקודה]
- חסיון לטובת הציבור [סעיף 45 לפקודה]
- הדיון בעתירה לגילוי ראיה חסויה [סעיף 46 לפקודה]
- ראיות מפלילות [סעיף 47 לפקודה]
- עדות עורך דין [סעיף 48 לפקודה]
- עדות רופא [סעיף 49 לפקודה]
- עדות פסיכולוג [סעיף 50 לפקודה]
- עדות עובד סוציאלי [סעיף 50א לפקודה]
- עדות כהן דת [סעיף 51 לפקודה]
- תחולה [סעיף 52 לפקודה]
- חסיון עיתונאי
- החסיון בהליך גישור
- משקלה של עדות [סעיף 53 לפקודה]
- הכרעה ע"פ עדות יחידה במשפט אזרחי [סעיף 54 לפקודה]
- הכרעה ע"פ עדות יחידה במשפט פלילי [סעיף 54א לפקודה]
- עדות קטין שאינו בר אחריות פלילית [סעיף 55 לפקודה]
- ראיה שנתקבלה שלא כדין [סעיף 56 לפקודה]
- ראיות סותרות [סעיף 57 לפקודה]
- חזקת יצרן [סעיף 57א לפקודה]
- חזקת זמן ייצור [סעיף 57א1 לפקודה]
- הדין הוא כמפורסמות [סעיף 57ב לפקודה]
- המצאה ע"י הדואר [סעיף 57ג לפקודה]
- חקירה ראשית נגדית וחוזרת - מבוא
- חקירה ראשית
- חקירה נגדית
- חקירה חוזרת
- מחדלים ומעשים בניהול ההליך המשפטי
- הימנעות נאשם מלהעיד
- בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק
- עתירה מנהלית-ראיות [תקנה 15 סדרי דין לבתי משפט לעניינים מינהליים]
- מפקח הדן בסכסוך רשאי לסטות מדיני הראיות [סעיף 75 לחוק המקרקעין]
- נזק ראייתי במשפט האזרחי - מבוא
- דוקטרינת הנזק הראייתי
- הפן הדיוני-ראייתי
- הפן הנזיקי-מהותי
- דיני נזיקין
- קיומו של נזק ראייתי שנגרם ברשלנות
- גרם נזק ראייתי בגין נזקי גוף במסגרת יחסי עובד מעביד
- מעוולים בנפרד שגרמו לנזק אחד שאיננו ניתן לחלוקה
- שיהוי,התיישנות ונזק ראייתי
- רשלנות עורכי דין
- נזק ראייתי במשפט הפלילי - מבוא
- אופיים של מחדלי החקירה וריפוי המחדל
- אבחנה בין מחדלי חקירה לאי מיצוי כיווני חקירה
- רשויות החקירה והחובות המוטלין עליהן
- דוגמאות ותקדימים
שמירת זכויות וסמכויות והגדרה [סעיפים 27-28 לפקודה]
סעיפים 27 ו- 28 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971 קובעים כדלקמן:"27. שמירת זכויות וסמכויות
אין בהוראות סימן זה לעניין עדות של עובדי הציבור -
(1) כדי לגרוע מהוראות כל חוק אחר בדבר הוכחת עובדה על-ידי תעודה של עובד הציבור;
(2) כדי לגרוע מכל דין שלפיו רשאי או חייב עובד הציבור לסרב להעיד או לסרב למסור תעודה;
(3) כדי לגרוע מכל דין הפוסל עדות או המסייג קבלתה כראיה.
28. הגדרה
לעניין סימן זה, "עובד הציבור" -
(1) עובד המדינה, לרבות שופט, דיין בבית-דין דתי, חבר הממשלה ומבקר המדינה;
(2) עובד ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית לארץ-ישראל;
(3) עובד או נושא תפקיד של גוף ציבורי אחר שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת."
ב- ת"א (ת"א) 21625-08-09 {קופ"ח מאוחדת נ' יוסף לובובסקי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)} קבע בית-המשפט כי ספק אם קופת חולים מאוחדת נכנסת להגדרת "עובד ציבור".
יש לציין, כי המחוקק היה ער לצורך למנוע את זימונם של עובדי ציבור לבתי-המשפט חדשות לבקרים, ולפיכך עוגן בפקודת הראיות המונח "תעודת עובד הציבור", המאפשר לבית-המשפט לעיין בכל חומר החקירות הרלוונטי, מבלי להטריח את עובד הציבור לבית-המשפט, ובכך מאפשר למנוע את העדתם של עובדי הציבור וזאת על-פי סעיף 23 לפקודת הראיות המאפשרת לבית-המשפט לקבל כראיה הגשת "תעודת עובד ציבור".
סעיף 28(1) לפקודת הראיות מגדיר תואר זה. כל למשל, לשונו המפורשת של החוק מאפשרת העדת חברי ממשלה {ת"א (יר') 12509/02 "קפית" (1994) בע"מ - ב"כ עו"ד דורית פילו נ' הרשות הפלסטינאית, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009)}.
ב- ת"א (חי') 414/04 {מיכאל עצמון נ' חיפה כימיקלים בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2008)} קבע בית-המשפט:
"תעודת עובד ציבור מתקבלת כראיה לכאורה על "דבר שנרשם במסמך רשמי" בלבד, ועליה להיות חתומה על-ידי "עובד ציבור", כהגדרתו בסעיף 28 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971 (להלן: "הפקודה"), "אשר עשה את הרישום או את המעשה או קיבל את הידיעה שנרשמה".
נראה כי הן ד"ר פרנקנברג והן הגב' מתי שולימוביץ', החתומים על התעודות הללו, אינם "עובדי ציבור" כהגדרת מושג זה בסעיף 28 לפקודה. ראשית לכל, אף כי שניהם הינם עובדים בתאגידים סטטוטורים שהוקמו מכוח חוק (ד"ר פרנקנברג עובד ברשות הטבע והגנים, שהוקמה מכוח חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח-1998, ואילו גב' מתי שולימוביץ' עובדת ברשות נחל הקישון אשר הוקמה מכוח צו רשויות נחלים ומעיינות (רשות נחל הקישון), התשנ"ה-1994) הרי שהם אינם עובדי מדינה, אלא עובדים של התאגידים השונים, ולפיכך אינם יכולים להיחשב כעובדי ציבור, כפי שהיו נחשבים על-פי סעיף 28(1) לו היו עובדי מדינה.
לא זאת אף זאת, על-פי סעיף 28(3) לפקודה, עובד ציבור ייחשב גם "עובד או נושא תפקיד של גוף ציבורי אחר שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת". לא נטען בפני על-ידי ב"כ התובעים, וממילא גם לא הוכח, כי נושאי תפקידים אלו בתאגידים הללו הוגדרו כעובדי ציבור על-ידי שר המשפטים. יש לציין כי השר עשה בעבר שימוש בסמכותו לקבוע בצו "עובדי ציבור". כך למשל בצו הראיות (קביעת עובדי ציבור), תשל"ו-1976, נקבע כי חייל, כמשמעותו בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, שהוא קצין ייחשב כעובד ציבור לעניין סימן ג' לפרק ב' לפקודת הראיות. כמו-כן, בצו הראיות (קביעת עובדי ציבור) משנת 1978 נקבע כי עובד שירות התעסוקה הינו עובד ציבור, ובצו הראיות (קביעת עובדי ציבור) משנת 1980 נקבע כי עובד המוסד לביטוח לאומי הינו עובד ציבור. ככל שיגע תילא מצאתי כי עובדי רשות נחל הקישון או עובדי רשות הטבע והגנים זכו להכרה מסוג זה.
משכך הם פני הדברים, ברי כי מגישי התעודות הללו אינם עובדי ציבור, ועל כורחך אתה אומר כי אף התעודות שיצאו תחת ידם, לאו תעודות עובד ציבור המה."
נשאלת השאלה האם שוטר הינו עובד ציבור?
סעיף 28 לפקודת הראיות מגדיר "עובד ציבור" ומביא דוגמאות מספר כאשר הרשימה אינה סגורה. בחוקים שונים, ולצרכים שונים כגון תנאי שכר ופרישה, ייתכן ושוטר לא ייחשב כעובד מדינה ואולם לצורך פקודת הראיות, ובמבחן המהות מבצע השוטר שליחות ציבורית מטעם הציבור ועבור הציבור.
אין הבדל לעניין פקודת הראיות בין עובד מזכירות בית-המשפט לדוגמה לבין שוטר, כאשר שניהם פועלים מכוח הריבון במדינה ושניהם מבקשים להוכיח באמצעות מסמך ביצוע פעולה במסגרת תפקידם שהינו ציבורי.
לפיכך, יש לקבוע איפוא וכך גם רואות פקודת התעבורה ותקנותיה, את השוטר בצוותם עליו להכין תעודת עובד ציבור, כי לצורך פקודת הראיות, שוטר הינו עובד ציבור וככזה, מוסמך הוא לערוך תעודת עובד ציבור {ת"ת (יר') 6464/03 מדינת ישראל נ' קליין אליעזר, פורסם באתר האינטרנט נבו (2005)}.
ב- ת"א (ב"ש) 1225/07 {אפרידר חברה לשיכון בע"מ נ' עיריית אשקלון, תק-מח 2015(2), 24252 (2015)} נקבע:
"אין חולק כי עובד תאגיד מים וביוב אינו עובד מדינה ואינו עובד ההסתדרות הציונית העולמית או הסוכנות היהודית לארץ ישראל. תאגיד מים וביוב הינו חברה שהוקמה לפי חוק תאגידי מים וביוב התשס"א-2001. המשיבים גם לא טענו, וממילא לא הראו כי נחתם צו ע"י שר המשפטים לפיו עובדי תאגיד מים וביוב הם עובדי ציבור לעניין זה. העובדה שבעבר שימש אינג' רוזנטל כמהנדס מים וביוב בעיריית אשקלון אינה משנה מקביעה זו. תעודת עובד ציבור צריכה להיחתם על-ידי מי שהינו עובד ציבור במועד עריכת התעודה ואם אין הוא עוד באותו שירות - בידי האחראי על היחידה שבה עבד. המעמד של אינג' רוזנטל כעוד ציבור בעירייה אינה עובר עימו למשרתו החדשה בתאגיד "מי אשקלון".
הבקשה אכן נגועה בשיהוי ניכר. היא הועלתה רק כיום, כשנה לאחר שהתעודה הוגשה לראשונה לתיק בית-המשפט. אולם בכך אין כדי להכשיר את התעודה ולהתגבר על הדרישות העומדות ביסוד ההגדרה של תעודת עובד ציבור.
משקבעתי כי התעודה אינה עומדת בתנאי-הסף של סעיף 28 לפקודת הראיות, אין מקום להידרש ליתר הטענות המועלות בבקשה ביחס לאי-קבילותה של התעודה."

