דיני הראיות -הלכה למעשה
הפרקים שבספר:
- פתח דבר
- הקדמה
- סמכות להזמין עדים [סעיף 1 לפקודה]
- הכל כשרים להעיד [סעיף 2 לפקודה]
- סייג לעדותם של בני זוג - הורה וילד [סעיפים 3 ו-4 לפקודה]
- עדות מותרת [סעיף 5 לפקודה]
- עדות לזכות בן משפחה-ראיה לחובתו [סעיף 6 לפקודה]
- עדות לעצמו או ליריב [סעיף 7 לפקודה]
- הגדרות [סעיף 8 לפקודה]
- אימרת עד בעת ביצוע עבירה - רם גסטה [סעיף 9 לפקודה]
- אימרה של קורבן אלימות [סעיף 10 לפקודה]
- אימרת עד מחוץ לבית המשפט [סעיף 10א לפקודה]
- קבלת אימרה בהסכמה [סעיף 10ב לפקודה]
- שמירת דינים [סעיף 10ג לפקודה]
- הוכחת אימרה של נאשם [סעיף 11 לפקודה]
- הודיה [סעיף 12 לפקודה]
- גביית עדות ע"י שלוח במשפט אזרחי [סעיף 13 לפקודה]
- עדות מחוץ למדינה במשפט פלילי [סעיף 14 לפקודה]
- תצהירים כללי
- ההבדל בין מצהיר בהליך עיקרי לבין מצהיר בהליך ביניים
- מהו הדין באשר למותו של המצהיר
- חשיבות אימות התצהיר - ומתן האזהרה ע"י עורך הדין
- מהו דין תצהיר שנחתם על החלק
- מהם "הפרטים" שעל המצהיר לכלול בתצהירו
- תחולת הדין הפלילי
- חקירה בעל-פה
- שבועות [סעיפים 18-19 לפקודה]
- ראיה לפעולת הממשלה [סעיף 19א לפקודה]
- חוות דעת מומחה ודעת רופא [סעיף 20 לפקודה]
- חזקת חתימה [סעיף 21 לפקודה]
- חוות דעת ותעודת רופא שנעשו מחוץ לישראל [סעיף 22 לפקודה]
- תעודת עובד הציבור [סעיף 23 לפקודה]
- צורת חוות הדעת והגשתה [סעיפים 24-25 לפקודה]
- חקירה בעל-פה [סעיף 26 לפקודה]
- שמירת זכויות וסמכויות והגדרה [סעיפים 27-28 לפקודה]
- תעודות ציבוריות ונכריות -הגדרה
- הוכחת תעודת חוץ - אין צורך להוכיח מעמדו של המקיים [סעיפים 30-31 לפקודה]
- הוכחת תעודות ציבוריות [ סעיף 32 לפקודה]
- תעודת אישור של נציג ישראלי [סעיף 33 לפקודה]
- חזקות על תעודות ישראליות[סעיף 34 לפקודה]
- רשומות - ראיה [סעיף 34א לפקודה]
- תאריך הפרסום של "רשומות [סעיף 34ב לפקודה]
- רשומה מוסדית-הגדרות [סעיף 35 לפקודה]
- קבילות רשומה מוסדית [סעיף 36 לפקודה]
- אי כפיית הגשה של רשומה מוסדית של תאגיד בנקאי [סעיף 38 לפקודה]
- רשות עיון ברשומה מוסדית בתאגיד בנקאי [סעיף 39 לפקודה]
- חוות דעת של מומחה [סעיף 39א לפקודה]
- שמירת דינים [סעיף 39ב לפקודה]
- העתקי צילומים -הגדרות [סעיף 40 לפקודה]
- העתק צילומי כראיה [סעיף 41 לפקודה]
- העתק של רשומה מוסדית [סעיף 41א לפקודה]
- מעמדו של פלט [סעיף 41ב לפקודה]
- שמירת דינים [סעיף 42 לפקודה]
- קבילות פסק דין [סעיף 42א לפקודה]
- עיון בפרוטוקול ובחומר אחר [סעיף 42ב לפקודה]
- ראיות לסתירת פסק דין [סעיף 42ג לפקודה]
- ממצאים ומסקנות בתביעה אזרחית נגררת [סעיף 42ד לפקודה]
- שמירת דינים בפסק דין מרשיע - פלילי [סעיף 42ה לפקודה]
- תעודה נושנה [סעיף 43 לפקודה]
- ראיות חסויות - מבוא
- חסיון לטובת המדינה [סעיף 44 לפקודה]
- חסיון לטובת הציבור [סעיף 45 לפקודה]
- הדיון בעתירה לגילוי ראיה חסויה [סעיף 46 לפקודה]
- ראיות מפלילות [סעיף 47 לפקודה]
- עדות עורך דין [סעיף 48 לפקודה]
- עדות רופא [סעיף 49 לפקודה]
- עדות פסיכולוג [סעיף 50 לפקודה]
- עדות עובד סוציאלי [סעיף 50א לפקודה]
- עדות כהן דת [סעיף 51 לפקודה]
- תחולה [סעיף 52 לפקודה]
- חסיון עיתונאי
- החסיון בהליך גישור
- משקלה של עדות [סעיף 53 לפקודה]
- הכרעה ע"פ עדות יחידה במשפט אזרחי [סעיף 54 לפקודה]
- הכרעה ע"פ עדות יחידה במשפט פלילי [סעיף 54א לפקודה]
- עדות קטין שאינו בר אחריות פלילית [סעיף 55 לפקודה]
- ראיה שנתקבלה שלא כדין [סעיף 56 לפקודה]
- ראיות סותרות [סעיף 57 לפקודה]
- חזקת יצרן [סעיף 57א לפקודה]
- חזקת זמן ייצור [סעיף 57א1 לפקודה]
- הדין הוא כמפורסמות [סעיף 57ב לפקודה]
- המצאה ע"י הדואר [סעיף 57ג לפקודה]
- חקירה ראשית נגדית וחוזרת - מבוא
- חקירה ראשית
- חקירה נגדית
- חקירה חוזרת
- מחדלים ומעשים בניהול ההליך המשפטי
- הימנעות נאשם מלהעיד
- בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק
- עתירה מנהלית-ראיות [תקנה 15 סדרי דין לבתי משפט לעניינים מינהליים]
- מפקח הדן בסכסוך רשאי לסטות מדיני הראיות [סעיף 75 לחוק המקרקעין]
- נזק ראייתי במשפט האזרחי - מבוא
- דוקטרינת הנזק הראייתי
- הפן הדיוני-ראייתי
- הפן הנזיקי-מהותי
- דיני נזיקין
- קיומו של נזק ראייתי שנגרם ברשלנות
- גרם נזק ראייתי בגין נזקי גוף במסגרת יחסי עובד מעביד
- מעוולים בנפרד שגרמו לנזק אחד שאיננו ניתן לחלוקה
- שיהוי,התיישנות ונזק ראייתי
- רשלנות עורכי דין
- נזק ראייתי במשפט הפלילי - מבוא
- אופיים של מחדלי החקירה וריפוי המחדל
- אבחנה בין מחדלי חקירה לאי מיצוי כיווני חקירה
- רשויות החקירה והחובות המוטלין עליהן
- דוגמאות ותקדימים
הוכחת תעודת חוץ - אין צורך להוכיח מעמדו של המקיים [סעיפים 30-31 לפקודה]
סעיפים 30 ו- 31 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971 קובעים כדלקמן:"30. הוכחת תעודות חוץ
יפוי-כוח או כל מסמך אחר שבכתב שנערכו או שהוצאו במקום שמחוץ לשטח שחל עליו משפט מדינת ישראל, מותר בכל משפט או עניין אזרחיים, ובכפוף לכל סייג מוצדק, להוכיחם באישורם של הצדדים שהוציאום, או בהצהרה שבכתב של אחד מעדי האימות, שנמסרו כנחזה בפני אחד מאלה:
(1) נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי, וקויימו בכתב חתום בידו ובחותמתו על גבי המסמך או בנספח אליו;
(2) נוטריון ציבורי, וקויימו בכתב חתום בידו ובחותמתו הנוטריונית ואומתו בכתב בידי נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי ובחותמתו הרשמית על גבי המסמך או בנספח אליו.
31. אין צורך להוכיח מעמדו של המקיים
תעודה הנחזית מקויימת כאמור בסעיף 30, יראוה כאילו הוכחה כראוי, ואין צורך להוכיח את חתימתו או חותמתו או מעמדו הרשמי של האדם הנחזה להיות מקיים האישור או ההצהרה."
ההוראות שבסעיפים 30 ו- 31 לפקודת הראיות באות להקל על הגשתם כראיה של מסמכים וייפויי-כוח שנערכו בחו"ל.
הכוונה היא למסמכים המהווים בעצמם פעולה משפטית כגון: ייפוי-כוח {הנזכר במפורש בסעיף 30 לפקודת הראיות} או הסכם או צוואה ואין הכוונה להצהרה על עובדות כתחליף למתן עדות בבית-המשפט.
מסמך שהתקבל על-פי סעיף 30 לפקודת הראיות אף שאינו מהווה ראיה לאמיתות תוכנו, אלא לעצם קיומו, מעיד על אמיתותו בתור שכזה {י' קדמי על הראיות, חלק שני (2009), 664}.
יחד-עם-זאת, אין בסעיפים האמורים כדי למנוע את הגשתם של המסמכים הנזכרים שם כראיה בכל דרך כשרה אחרת.
ודוק. סעיף 30 לפקודת הראיות אינו קובע כי ייפוי-כוח או מסמך אחר שנערכו בחו"ל חובה להוכיחו בדרך שנקבעה בסעיף הנ"ל, אלא כי מותר להוכיחו בדרך האמורה. הסייג נועד נוכח קיומן של נסיבות המקימות חשש לאמיתותם של המסמכים שנערכו בחו"ל {ת"א (יר') 2025-08 טל בניה והשקעות קרני שומרון נ' פאיז מחמד זאיד רג'בי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.
כאשר צד בוחר להוכיח את המסמך בדרך המותווית על-פי סעיף 30 לפקודת הראיות הרי שהקל על עצמו {בר"ע (ארצי) 10225/97 דוידוביץ' נ' B.G Assistance ltd, פורסם באתר האינטרנט נבו (2008)}.
משכך, עורך-דין ישראלי יכול אומנם להחתים בחו"ל את מרשו על מסמכים וביניהם כאמור ייפוי-כוח, ואולם, במצב דברים בו עולה שאלת הוכחת ייפוי-הכוח, יהא על התובע להוכיחו בדרך אחרת שאינה קבועה בסעיף 30 לפקודת הראיות, ולהוכיח כי אכן חתם התובע על ייפוי-הכוח כדין, שאחרת אין בפנינו תביעה {דברי בית-המשפט ב- תע"א (נצ') 2554-08 אדיל איפקסיוגלו נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010); ראה גם תע"א (נצ') 2554-08 אדיל איפקסיוגלו נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}.
סעיף 30 לפקודת הראיות, קובע מהו האופן שבו יש לערוך מסמך שהוצא בחו"ל, לרבות ייפוי-כוח, על-מנת שיהא ניתן להגישו בהליך אזרחי.
כדי להכשיר "תעודת חוץ" שהונפקה מחוץ למדינת ישראל, חייב בעל הדין שמבקש להגיש את התעודה לקיים אחר הוראות סעיף 30 לפקודת הראיות, לרבות אימות התעודה על-ידי נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי {ת"א (שלום צפ') 462-09-08 מחסנה סולימאן מרעי נ' מוהנא חוסין ספדי, תק-של 2011(1), 103184, 103195 (2011)}.
כאמור לעיל, מסמכים שנערכו בחו"ל ניתן להוכיחם בדרך הקבועה בסעיף 30 לפקודת הראיות ואולם אין זו הדרך היחידה וניתן להוכיח המסמך בדרכים אחרות שאינן קבועות בפקודה הנ"ל.
כך למשל, ב- ע"א (אזורי ת"א) 5079-07 {סויטורק מוחמט נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבנין בע"מ, תק-עב 2011(1), 8375, 8379 (2011)} קבע בית-הדין כי ייפוי-הכוח השני שצורף לתיק נערך בשפה התורכית ומופיעה בו חותמת נוטריון ציבורי בתורכיה ואישור אפוסטיל לכך. כן צורף תרגום המסמכים הנ"ל והמתרגמת אישרה הצהרתה בפני נוטריון בישראל. בנסיבות אלה נחה דעת בית-הדין כי ייפוי-הכוח שהוגש לתיק נחזה להיות כזה שהתובע חתם עליו כדין, תוך הבנת מטרת חתימתו על ייפוי-הכוח.
במקרה וייפוי-הכוח לא נחתם בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי או בפני נוטריון ציבורי כנדרש בסעיף 30 לפקודת הראיות, לא ניתן יהיה להגיש ייפוי-הכוח {ס"ע (אזורי יר') 3590-12-10 ציבקוב מיחו נ' המרכז הירושלמי לרכיבה טיפולית לזיכרה של ון דר הובן וידאד, תק-עב 2011(2), 2367, 2368 (2011)}.
למעלה מן הצורך נציין כי סעיף 30 לפקודת הראיות הינו סייג אשר בא לידי ביטוי במשפט האזרחי כגון הוכחת ייפוי-כוח זר או צוואות שנערכו בחו"ל {י' קדמי על הראיות, חלק שני (מהדורה משולבת ומעודכנת, תש"ע-2009), 664} ואינו רלוונטי לענייננו אנו {דברי בית-המשפט ב- תת"ע (פ"ת) 273-06-11 מדינת ישראל נ' יהודה רפאלי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2013)}.
אין ספק שהחזקה הקבועה בסעיף 31 לפקודת הראיות ניתנת לסתירה ואולם נטל ההוכחה רובץ על מי שמבקש לסתור את אמיתות המסמך.
בית-המשפט ידחה "תעודות חוץ" גם במקרים הבאים: חוות-דעת על המשפט ההולנדי - חתומה בידי הקונסול; מכתב הוראות לקונסול בריטי להענקת ויזה, חתום בידי פקיד בלתי-ידוע; אישור הוכחת גיל שניתנו על-ידי ועדה חתומה בידי שני עדים; רישומי חשבונות טלפון בפנקסי הדואר.
ב- ת"א (יר') 38990-10-12 {סמיר פארוואגי נ' השאם אבו אצבע, תק-מח 2016(1), 37542 (2016)} נקבע:
"להשלמת התמונה אציין כי לא נראה כי יש למצוא דופי באימות החתימה בידי נוטריון ישראלי, אף שהמסמך נחתם בידי ג'וזפין בבית לחם. המלומד יונה דה-לוי כותב בספרו "דיני הנוטריון ותולדותיהם" (מהדורה שניה מורחבת, ההוצאה לאור של לשכת עורכי-הדין), עמ' 310: "מבחינת הדין הישראלי, אין איסור בחוק הנוטריונים על נוטריון לעשות פעולה בחו"ל, כשהמסמך מיועד לשימוש בארץ, כפוף לכך שפעולת הנוטריון הישראלי בחו"ל אינה אסורה על-פי דיני המדינה שבה מדובר. לפעולה הנוטריונית המתבצעת בחו"ל, בידי הנוטריון הישראלי, צריכה להיות זיקה לישראל. כגון, לדוגמא, כשמדובר בייפוי כוח לגבי מקרקעין בישראל... דין פעולותו זו - כדין פעולת נוטריון ישראלי בישראל, ולכן אין תחולה לסעיף 30 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971, העוסק ב'הוכחת תעודת חוץ'. לפיכך, ההחלטה שנתן הנשיא שמגר ב- רע"א 4967/91 'כי על ייפוי הכוח שנערך מחוץ לישראל חלות הוראות סעיף 30 הנ"ל', לא חלה, לדעתנו, על ייפוי-כוח שאושר על-ידי נוטריון ישראלי או נציג מוסמך של המדינה, כי אין המדובר בתעודת חוץ". הדברים אמורים בקל וחומר באימות חתימה שנעשתה בבית לחם, כאשר אימות החתימה נעשה בירושלים, ובכל הנוגע למקרקעין שבירושלים... זאת ועוד, אף אינני סבורה כי צו שעת חירום (יהודה ושומרון וחבל עזה - שיפוט עבירות ועזרה משמעתית) (שטחי המועצה הפלסטינית - עזרה משפטית בעניינים אזרחיים), התשנ"ט-1999, נוגע לעניין. עניינו של הצו מסמך שהוציאה רשות מוסמכת בשטחי הרש"פ, ואילו אנו ענייננו במסמך שאומת בידי נוטריון בישראל, ולא בידי גוף מגופי הרש"פ. ממילא אף ההחלטה ב- ע"א 5999/05 חנה חליל אבו עטאס נ' עזבון המנוח אנטון אבו עטאס ז"ל (פורסם במאגרים; 14.02.06), איננה נוגעת לעניין, באשר עוסקת היא במסמך שאושר בבית-משפט השלום בבית לחם, ולא בידי נוטריון ישראלי."
ב- ת"א (יר') 44127-10-12 {כריסטינה ראבן נ' לילה עווד' בדור, תק-מח 2015(3), 11515 (2015)} נקבע:
"התובעת טוענת כי ייפוי-הכוח שהוצג, אשר נערך בארה"ב, לא הוכח כנדרש לגבי תעודת חוץ. אכן, על ייפוי-כוח, שנערך מחוץ לישראל, חלות הוראות סעיף 30 לפקודת הראיות (רע"א 4967/91 אסיסטנס נ' רוזנשטיין, 05.03.92), הקובעות כדלהלן...
ייפוי-הכוח שהומצא על-ידי עו"ד דהוד אינו מקויים כנדרש על-ידי נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי, ולפיכך אין בו כדי להוכיח כראוי כי עו"ד דהוד הוסמך לפעול מטעם הנתבעת בהליך שלפניי. מאותו הטעם לא ניתן להסתמך על תצהיר הנתבעת מיום 08.05.15 בו מאשרת הנתבעת כי עו"ד דהוד מייצגה, מאחר שאף תצהיר זה איננו מאושר כנדרש. יצויין כי עו"ד דהוד הגיש מסמכים בלתי-מאושרים על-אף הצהרתו כי ימציא "ייפוי-כוח תקף לפי דיני הראיות לייצוגה של הנתבעת 1" (בעמ' 72 לפרוטוקול), ועל-אף הוראת בית-המשפט כי עליו להגיש את ייפוי-הכוח ואת התצהיר כשהם מאומתים על-פי פקודת הראיות (החלטת בית-המשפט מיום 21.05.15). בנסיבותיו המיוחדות של תיק זה כפי שתוארו לעיל, לא ניתן להסתפק להוכחת סוגיית הייצוג אלא בייפוי-כוח שהוכח כנדרש בחוק.
28. יש לקבוע, איפוא, כי עו"ד דהוד אינו מייצג את הנתבעת בהליך שלפניי, וכי הפעולות שנקט בהליך זה הינן פעולות מטעמו של הנתבע בלבד."