דיני הראיות -הלכה למעשה
הפרקים שבספר:
- פתח דבר
- הקדמה
- סמכות להזמין עדים [סעיף 1 לפקודה]
- הכל כשרים להעיד [סעיף 2 לפקודה]
- סייג לעדותם של בני זוג - הורה וילד [סעיפים 3 ו-4 לפקודה]
- עדות מותרת [סעיף 5 לפקודה]
- עדות לזכות בן משפחה-ראיה לחובתו [סעיף 6 לפקודה]
- עדות לעצמו או ליריב [סעיף 7 לפקודה]
- הגדרות [סעיף 8 לפקודה]
- אימרת עד בעת ביצוע עבירה - רם גסטה [סעיף 9 לפקודה]
- אימרה של קורבן אלימות [סעיף 10 לפקודה]
- אימרת עד מחוץ לבית המשפט [סעיף 10א לפקודה]
- קבלת אימרה בהסכמה [סעיף 10ב לפקודה]
- שמירת דינים [סעיף 10ג לפקודה]
- הוכחת אימרה של נאשם [סעיף 11 לפקודה]
- הודיה [סעיף 12 לפקודה]
- גביית עדות ע"י שלוח במשפט אזרחי [סעיף 13 לפקודה]
- עדות מחוץ למדינה במשפט פלילי [סעיף 14 לפקודה]
- תצהירים כללי
- ההבדל בין מצהיר בהליך עיקרי לבין מצהיר בהליך ביניים
- מהו הדין באשר למותו של המצהיר
- חשיבות אימות התצהיר - ומתן האזהרה ע"י עורך הדין
- מהו דין תצהיר שנחתם על החלק
- מהם "הפרטים" שעל המצהיר לכלול בתצהירו
- תחולת הדין הפלילי
- חקירה בעל-פה
- שבועות [סעיפים 18-19 לפקודה]
- ראיה לפעולת הממשלה [סעיף 19א לפקודה]
- חוות דעת מומחה ודעת רופא [סעיף 20 לפקודה]
- חזקת חתימה [סעיף 21 לפקודה]
- חוות דעת ותעודת רופא שנעשו מחוץ לישראל [סעיף 22 לפקודה]
- תעודת עובד הציבור [סעיף 23 לפקודה]
- צורת חוות הדעת והגשתה [סעיפים 24-25 לפקודה]
- חקירה בעל-פה [סעיף 26 לפקודה]
- שמירת זכויות וסמכויות והגדרה [סעיפים 27-28 לפקודה]
- תעודות ציבוריות ונכריות -הגדרה
- הוכחת תעודת חוץ - אין צורך להוכיח מעמדו של המקיים [סעיפים 30-31 לפקודה]
- הוכחת תעודות ציבוריות [ סעיף 32 לפקודה]
- תעודת אישור של נציג ישראלי [סעיף 33 לפקודה]
- חזקות על תעודות ישראליות[סעיף 34 לפקודה]
- רשומות - ראיה [סעיף 34א לפקודה]
- תאריך הפרסום של "רשומות [סעיף 34ב לפקודה]
- רשומה מוסדית-הגדרות [סעיף 35 לפקודה]
- קבילות רשומה מוסדית [סעיף 36 לפקודה]
- אי כפיית הגשה של רשומה מוסדית של תאגיד בנקאי [סעיף 38 לפקודה]
- רשות עיון ברשומה מוסדית בתאגיד בנקאי [סעיף 39 לפקודה]
- חוות דעת של מומחה [סעיף 39א לפקודה]
- שמירת דינים [סעיף 39ב לפקודה]
- העתקי צילומים -הגדרות [סעיף 40 לפקודה]
- העתק צילומי כראיה [סעיף 41 לפקודה]
- העתק של רשומה מוסדית [סעיף 41א לפקודה]
- מעמדו של פלט [סעיף 41ב לפקודה]
- שמירת דינים [סעיף 42 לפקודה]
- קבילות פסק דין [סעיף 42א לפקודה]
- עיון בפרוטוקול ובחומר אחר [סעיף 42ב לפקודה]
- ראיות לסתירת פסק דין [סעיף 42ג לפקודה]
- ממצאים ומסקנות בתביעה אזרחית נגררת [סעיף 42ד לפקודה]
- שמירת דינים בפסק דין מרשיע - פלילי [סעיף 42ה לפקודה]
- תעודה נושנה [סעיף 43 לפקודה]
- ראיות חסויות - מבוא
- חסיון לטובת המדינה [סעיף 44 לפקודה]
- חסיון לטובת הציבור [סעיף 45 לפקודה]
- הדיון בעתירה לגילוי ראיה חסויה [סעיף 46 לפקודה]
- ראיות מפלילות [סעיף 47 לפקודה]
- עדות עורך דין [סעיף 48 לפקודה]
- עדות רופא [סעיף 49 לפקודה]
- עדות פסיכולוג [סעיף 50 לפקודה]
- עדות עובד סוציאלי [סעיף 50א לפקודה]
- עדות כהן דת [סעיף 51 לפקודה]
- תחולה [סעיף 52 לפקודה]
- חסיון עיתונאי
- החסיון בהליך גישור
- משקלה של עדות [סעיף 53 לפקודה]
- הכרעה ע"פ עדות יחידה במשפט אזרחי [סעיף 54 לפקודה]
- הכרעה ע"פ עדות יחידה במשפט פלילי [סעיף 54א לפקודה]
- עדות קטין שאינו בר אחריות פלילית [סעיף 55 לפקודה]
- ראיה שנתקבלה שלא כדין [סעיף 56 לפקודה]
- ראיות סותרות [סעיף 57 לפקודה]
- חזקת יצרן [סעיף 57א לפקודה]
- חזקת זמן ייצור [סעיף 57א1 לפקודה]
- הדין הוא כמפורסמות [סעיף 57ב לפקודה]
- המצאה ע"י הדואר [סעיף 57ג לפקודה]
- חקירה ראשית נגדית וחוזרת - מבוא
- חקירה ראשית
- חקירה נגדית
- חקירה חוזרת
- מחדלים ומעשים בניהול ההליך המשפטי
- הימנעות נאשם מלהעיד
- בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק
- עתירה מנהלית-ראיות [תקנה 15 סדרי דין לבתי משפט לעניינים מינהליים]
- מפקח הדן בסכסוך רשאי לסטות מדיני הראיות [סעיף 75 לחוק המקרקעין]
- נזק ראייתי במשפט האזרחי - מבוא
- דוקטרינת הנזק הראייתי
- הפן הדיוני-ראייתי
- הפן הנזיקי-מהותי
- דיני נזיקין
- קיומו של נזק ראייתי שנגרם ברשלנות
- גרם נזק ראייתי בגין נזקי גוף במסגרת יחסי עובד מעביד
- מעוולים בנפרד שגרמו לנזק אחד שאיננו ניתן לחלוקה
- שיהוי,התיישנות ונזק ראייתי
- רשלנות עורכי דין
- נזק ראייתי במשפט הפלילי - מבוא
- אופיים של מחדלי החקירה וריפוי המחדל
- אבחנה בין מחדלי חקירה לאי מיצוי כיווני חקירה
- רשויות החקירה והחובות המוטלין עליהן
- דוגמאות ותקדימים
קיומו של נזק ראייתי שנגרם ברשלנות
ב- ת"א (יר') 8174/05 {אתי בוטבול נ' נאות קדומים בע"מ ואח', תק-של 2007(4), 21405 (2007)} התובעת שהתה כאורחת ומוזמנת בגן אירועים אותו מפעילה הנתבעת 1. הנתבעת 2 מבטחת את הנתבעת 1 בביטוח אחריות כלפי צדדים שלישיים.לטענת התובעת, בעת שהשתתפה באירוע של חברתה לעבודה אצל נתבעת 1, היא רקדה ברחבת הריקודים, הכוללת בין היתר ערוגות בטון הנמוכות ממפלס הרחבה בכ- 10 ס"מ, ורגלה נכנסה לתוך אחת הערוגות אשר לא נראתה עקב הצפיפות שהיתה ברחבה ועקב התאורה הלקויה.
התובעת מעדה ונפלה ובעת נפילתה הושיטה את היד על-מנת לבלום את נפילתה וכתוצאה מכך נגרם לה שבר מרוסק בשורש כף ידה הימנית.
לטענתה התובעת, גן האירועים אחראי לנזק שנגרם לה ועל שתי הנתבעות לפצותה. הטענות מתמקדות ביצירת משטח ריקודים שאינו בטוח, השארת גזעי עצים ברחבת הריקודים המצויים בתוך ערוגות או גומות שמפלס הגובה שלהן נמוך בכ- 10 ס"מ ממפלס הבטון של רחבת הריקודים והצבת תאורה לקויה.
הנתבעות כופרות בתיאור נסיבות האירוע הנטענות ובאחריותן. לטענתן, נפילת התובעת היתה במהלך הריקודים ללא כל קשר לערוגה. עוד הן טוענות כי הערוגה לא יצרה כל סיכון ולכן לא הופרו חובות הזהירות. הנתבעות מסבירות כי מדובר בגן אירועים, המצוי באיזור טבעי ופתוח וכי התאונה וצורת עריכת האולם נבחרו על-ידי מזמינים האירוע. עוד חלוקים הצדדים באשר לגובה הנזק שנגרם.
בית-המשפט דחה את התביעה וקבע כי במחלוקת העובדתית שנפלה בין הצדדים נמצא כי אין לקבל את גרסת התובעת לגבי נסיבות אירוע התאונה, ולא הוכח כי התובעת אכן נפלה בשל כניסת הרגל לתוך הערוגה או הגומה סביב אחד העצים. ייחוס הנפילה לעץ ולגומה או לערוגה שמסביבו היה בגדר "חוכמה שלאחר מעשה".
התובעת טענה עוד לקיומו של נזק ראייתי שנגרם בשל עמעום וטשטוש התאורה. בית-המשפט דחה את הטענה וקבע כי לא נגרם לתובעת נזק ראייתי.
וכלשונו של כב' השופט א' דראל מתוך פסק-הדין:
"נזק ראייתי
45. התובעת טענה לקיומו של נזק ראייתי שנגרם בשל עמעום וטשטוש התאורה. לטענתה בשל התנהגות זו של גן האירועים נמנע ממנה לדעת מה גרם לנפילתה ובשל כך נגרם נזק ראייתי. לשיטתה, מתן ההיתר מצד גן האירועים לעמעם את התאורה גרם לנזק לה לנזק ראייתי.
46. ספק אם יש לטענה זו מקום במקרה זה שבו נתנה התובעת גרסה סדורה לגבי נסיבות האירוע וטענה טענות ברורות וחד-משמעיות מה אירע וכיצד. בנסיבות אלה לא נגרם כל נזק ראייתי ואין בכך כדי לפגום במסקנה כי התאונה לא אירעה כפי שהתובעת טוענת לה."