דיני הראיות -הלכה למעשה
הפרקים שבספר:
- פתח דבר
- הקדמה
- סמכות להזמין עדים [סעיף 1 לפקודה]
- הכל כשרים להעיד [סעיף 2 לפקודה]
- סייג לעדותם של בני זוג - הורה וילד [סעיפים 3 ו-4 לפקודה]
- עדות מותרת [סעיף 5 לפקודה]
- עדות לזכות בן משפחה-ראיה לחובתו [סעיף 6 לפקודה]
- עדות לעצמו או ליריב [סעיף 7 לפקודה]
- הגדרות [סעיף 8 לפקודה]
- אימרת עד בעת ביצוע עבירה - רם גסטה [סעיף 9 לפקודה]
- אימרה של קורבן אלימות [סעיף 10 לפקודה]
- אימרת עד מחוץ לבית המשפט [סעיף 10א לפקודה]
- קבלת אימרה בהסכמה [סעיף 10ב לפקודה]
- שמירת דינים [סעיף 10ג לפקודה]
- הוכחת אימרה של נאשם [סעיף 11 לפקודה]
- הודיה [סעיף 12 לפקודה]
- גביית עדות ע"י שלוח במשפט אזרחי [סעיף 13 לפקודה]
- עדות מחוץ למדינה במשפט פלילי [סעיף 14 לפקודה]
- תצהירים כללי
- ההבדל בין מצהיר בהליך עיקרי לבין מצהיר בהליך ביניים
- מהו הדין באשר למותו של המצהיר
- חשיבות אימות התצהיר - ומתן האזהרה ע"י עורך הדין
- מהו דין תצהיר שנחתם על החלק
- מהם "הפרטים" שעל המצהיר לכלול בתצהירו
- תחולת הדין הפלילי
- חקירה בעל-פה
- שבועות [סעיפים 18-19 לפקודה]
- ראיה לפעולת הממשלה [סעיף 19א לפקודה]
- חוות דעת מומחה ודעת רופא [סעיף 20 לפקודה]
- חזקת חתימה [סעיף 21 לפקודה]
- חוות דעת ותעודת רופא שנעשו מחוץ לישראל [סעיף 22 לפקודה]
- תעודת עובד הציבור [סעיף 23 לפקודה]
- צורת חוות הדעת והגשתה [סעיפים 24-25 לפקודה]
- חקירה בעל-פה [סעיף 26 לפקודה]
- שמירת זכויות וסמכויות והגדרה [סעיפים 27-28 לפקודה]
- תעודות ציבוריות ונכריות -הגדרה
- הוכחת תעודת חוץ - אין צורך להוכיח מעמדו של המקיים [סעיפים 30-31 לפקודה]
- הוכחת תעודות ציבוריות [ סעיף 32 לפקודה]
- תעודת אישור של נציג ישראלי [סעיף 33 לפקודה]
- חזקות על תעודות ישראליות[סעיף 34 לפקודה]
- רשומות - ראיה [סעיף 34א לפקודה]
- תאריך הפרסום של "רשומות [סעיף 34ב לפקודה]
- רשומה מוסדית-הגדרות [סעיף 35 לפקודה]
- קבילות רשומה מוסדית [סעיף 36 לפקודה]
- אי כפיית הגשה של רשומה מוסדית של תאגיד בנקאי [סעיף 38 לפקודה]
- רשות עיון ברשומה מוסדית בתאגיד בנקאי [סעיף 39 לפקודה]
- חוות דעת של מומחה [סעיף 39א לפקודה]
- שמירת דינים [סעיף 39ב לפקודה]
- העתקי צילומים -הגדרות [סעיף 40 לפקודה]
- העתק צילומי כראיה [סעיף 41 לפקודה]
- העתק של רשומה מוסדית [סעיף 41א לפקודה]
- מעמדו של פלט [סעיף 41ב לפקודה]
- שמירת דינים [סעיף 42 לפקודה]
- קבילות פסק דין [סעיף 42א לפקודה]
- עיון בפרוטוקול ובחומר אחר [סעיף 42ב לפקודה]
- ראיות לסתירת פסק דין [סעיף 42ג לפקודה]
- ממצאים ומסקנות בתביעה אזרחית נגררת [סעיף 42ד לפקודה]
- שמירת דינים בפסק דין מרשיע - פלילי [סעיף 42ה לפקודה]
- תעודה נושנה [סעיף 43 לפקודה]
- ראיות חסויות - מבוא
- חסיון לטובת המדינה [סעיף 44 לפקודה]
- חסיון לטובת הציבור [סעיף 45 לפקודה]
- הדיון בעתירה לגילוי ראיה חסויה [סעיף 46 לפקודה]
- ראיות מפלילות [סעיף 47 לפקודה]
- עדות עורך דין [סעיף 48 לפקודה]
- עדות רופא [סעיף 49 לפקודה]
- עדות פסיכולוג [סעיף 50 לפקודה]
- עדות עובד סוציאלי [סעיף 50א לפקודה]
- עדות כהן דת [סעיף 51 לפקודה]
- תחולה [סעיף 52 לפקודה]
- חסיון עיתונאי
- החסיון בהליך גישור
- משקלה של עדות [סעיף 53 לפקודה]
- הכרעה ע"פ עדות יחידה במשפט אזרחי [סעיף 54 לפקודה]
- הכרעה ע"פ עדות יחידה במשפט פלילי [סעיף 54א לפקודה]
- עדות קטין שאינו בר אחריות פלילית [סעיף 55 לפקודה]
- ראיה שנתקבלה שלא כדין [סעיף 56 לפקודה]
- ראיות סותרות [סעיף 57 לפקודה]
- חזקת יצרן [סעיף 57א לפקודה]
- חזקת זמן ייצור [סעיף 57א1 לפקודה]
- הדין הוא כמפורסמות [סעיף 57ב לפקודה]
- המצאה ע"י הדואר [סעיף 57ג לפקודה]
- חקירה ראשית נגדית וחוזרת - מבוא
- חקירה ראשית
- חקירה נגדית
- חקירה חוזרת
- מחדלים ומעשים בניהול ההליך המשפטי
- הימנעות נאשם מלהעיד
- בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק
- עתירה מנהלית-ראיות [תקנה 15 סדרי דין לבתי משפט לעניינים מינהליים]
- מפקח הדן בסכסוך רשאי לסטות מדיני הראיות [סעיף 75 לחוק המקרקעין]
- נזק ראייתי במשפט האזרחי - מבוא
- דוקטרינת הנזק הראייתי
- הפן הדיוני-ראייתי
- הפן הנזיקי-מהותי
- דיני נזיקין
- קיומו של נזק ראייתי שנגרם ברשלנות
- גרם נזק ראייתי בגין נזקי גוף במסגרת יחסי עובד מעביד
- מעוולים בנפרד שגרמו לנזק אחד שאיננו ניתן לחלוקה
- שיהוי,התיישנות ונזק ראייתי
- רשלנות עורכי דין
- נזק ראייתי במשפט הפלילי - מבוא
- אופיים של מחדלי החקירה וריפוי המחדל
- אבחנה בין מחדלי חקירה לאי מיצוי כיווני חקירה
- רשויות החקירה והחובות המוטלין עליהן
- דוגמאות ותקדימים
תעודת עובד הציבור [סעיף 23 לפקודה]
סעיף 23 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971 קובע כדקלמן:"23. תעודת עובד הציבור
בית-המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות הדין, לקבל כראיה תעודה על דבר שנרשם במסמך רשמי; התעודה תהא חתומה בידי עובד הציבור שעשה את הרישום או את המעשה או קיבל את הידיעה שנרשמה, ואם אין הוא עוד באותו שירות - בידי האחראי על היחידה שבה עבד."
משמעותה של הוראת סעיף 23 לפקודת הראיות הנה, כי תעודת עובד הציבור מהווה תחליף לעדות ראשית.
תעודת עובד ציבור נועדה במהותה לאפשר לבית-המשפט על-פי שיקול-דעתו, לקיים תחליף לעדות של עד שהוא עובד ציבור, המתייחסת לדבר שנרשם במסמך רשמי. במקרה זה רשאי בית-המשפט לקבל כראיה את המסמך גם ללא שיתייצב בפניו עורכו לעדות {תת"ע (ת"א) 20434-10 מדינת ישראל נ' עומר ברין, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.
מטרת ההוראת סעיף 23 לפקודת הראיות היא לחסוך בזמנם של עובדי הרשות הציבורית במקרים שבהם נדרשת עדותם בעניין פרטים המעוגנים במסמכים רשמיים, המגיעים אליהם בתוקף תפקידם {ת"פ (אזורי יר') 446-08 מדינת ישראל - משרד התמ"ת מחלקה משפטית - עו"ז - אחים עלי שקיראת בע"מ, תק-עב 2011(4), 6150, 6151 (2011)}.
מוסד תעודת עובד הציבור נקבע בדין הישראלי מטעמי יעילות, כדי לחסוך בזמנם של עובדי הרשות הציבורית, באשר לפרטי מידע המעוגנים ממילא במסמך רשמי ומגיעים אליהם בתוקף תפקידם. התעודה טובה כראיה לכאורה להוכחת "דבר שנרשם במסמך רשמי" בלבד {י' קדמי על הראיות - הדין בראי הפסיקה, חלק שני, (תש"ע-2009), 943; ראה גם ת"א (חי') 16795-09-09 מדינת ישראל נ' יונס סעאדה, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012); ת"פ (יר') 446-08 מ.י. משרד התמ"ת מחלקה משפטית - עו"ז נ' אחים עלי שקיראת בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.
על-פי הוראת סעיף 23 לפקודת הראיות, ניתן לקבל תעודת עובד הציבור כראיה במידה ואין חשש לעיוות-דין {ת"א (שלום נצ') 1655-02-08 אחמד מועד נ' איליא נשאשיבי, תק-של 2011(2), 168327, 168328 (2011); תא"ק (שלום ת"א) 5916-04-09 בר טכנולוגיות (ד.ש.) בע"מ נ' החברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי בע"מ, תק-של 2010(3), 87058, 87063 (2010)}.
תעודת עובד ציבור נחוצה להוכחת עצם קיומו של רישום במסמך רישמי ולא כראיה לאמיתות תוכנו של אותו רישום. לפיכך, אין חשיבות לתאריך שבו נעשתה התעודה או לקביעה בידי מי נעשתה, ובלבד - "שתהא חתומה בידי עובד הציבור שעשה את הרישום או את המעשה או קיבל את הידיעה שנרשמה" {ת"פ (שלום יר') 4235/06 מדינת ישראל נ' עטון ריאד, תק-של 2009(1), 40661, 40663 (2009)}.
בהסכמת הצדדים ניתן להגיש תעודת עובד ציבור. כך למשל, ב- חע"מ (שלום ב"ש) 146-05 {נואף אלשייך נ' מ.י. ו.מ. לתכנון ובניה שמעונים, תק-של 2011(1), 164510 (2011)} הסכים הסניגור כי במקום זימון העדים ניתן יהיה להסתפק בתעודת עובד ציבור על-פי סעיף 23 לפקודת הראיות.
ב- הע"ז (ת"א) 34333-05-10 {מדינת ישראל משרד התעשייה המסחר והתעסוקה נ' אבי ליברמן שרותי הנדסה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2013)} קבע בית-המשפט כי בהתאם לסעיף 23 לפקודת הראיות, יש לקבל את תוכנה של תעודת עובד הציבור כמעידה על כך שהעובד נשוא כתב האישום, לא היה, במועד הרלוונטי לכתב האישום, היתר לעבוד בישראל.
"מסמך רשמי" משמעו מסמך שיוכל לשמש לאחר מכן למטרה רשמית {ת"א (צפת) 7617-10-09 סופר אקונומי ישראל בע"מ נ' מדינת ישראל משרד הבינוי והשיכון, פורסם באתר האינטרנט נבו (2013)}.
י' קדמי גורס בספרו {על הראיות, חלק שני, הדין בראי הפסיקה, (מהדורה משולבת ומעודכנת, תש"ע-2009), 944} כי "מסמך רשמי בהקשר זה - אינו מושג זהה ל"תעודה ציבורית"; ונראה, כי משמעותו דומה לזו שניתנה לו בהקשר לעבירה של זיוף "מסמך רשמי", שהייתה קבועה בסעיף 338 לפח"פ, 1936..." על רקע זה נקבע: ספק בעיני אם ניתן לומר על רישומים בגין הוצאות שנעשו על-ידי המדינה שהם בגדר 'מסמך רשמי' - אינה ניתנת להוכחה באמצעות תעודת עובד ציבור...".
ב- ת"א (ב"ש) 1225/07 {אפרידר חברה לשיכון בע"מ נ' עיריית אשקלון, תק-מח 2015(2), 24252 (2015)} נדונה בקשה מטעם הנתבעת להורות על הוצאה מתיק בית-המשפט של תעודת עובד ציבור, שצורפה לראיות צד ג'. בית-המשפט קבע:
"ביום 27.04.15 הגישו המשיבים במסגרת הגשת ראיותיהם, תצהיר עדות ראשית של מהנדס העיריה, אינג' דוד ירון, ותעודת עובד ציבור חתומה ע"י אינג' איגור רוזנטל - מהנדס תאגיד המים והביוב מי אשקלון (להלן: "תעודת עובד ציבור").
לטענת המבקשת, תעודת עובד ציבור של אינג' רוזנטל אינה עומדת בתנאים המהותיים הקבועים בסעיפים 23 ו- 28 לפקודת הראיות, שכן בהתאם לסעיף 28 לפקודה התעודה אמורה להיות חתומה בידי עובד ציבור, ואינג' איגור רוזנטל אינו עומד בתנאי זה, כהגדרתו בפקודת הראיות.
כן טוענת המבקשת כי למיטב ידיעתה לא ניתן צו על-ידי שר המשפטים המגדיר את עובדי תאגיד מים וביוב כעובדי ציבור.
המבקשת מוסיפה וטוענת כי התעודה אינה עומדת בשני תנאים מהותיים נוספים והם: התעודה היא על דבר שנרשם במסמך רשמי ושהחותם על התעודה הינו עובד ציבור שעשה את הרישום/המעשה או קיבל את הידיעה שנרשמה.
לטענתה, מטרתה של תעודת עובד ציבור היא להוכיח עצם קיומו של רישום מסוים במסמך רשמי והיא משמשת כדי לרכז אותם רישומים רשמיים ולהציגם באמצעותה. תעודה כזו לא נועדה לשמש תחליף לעדות ראשית או לאפשר הבאת גרסה עובדתית, עמדה אישית, מסקנות או רשמים אישיים.
במקרה דנן, לטענת המבקשת, התעודה אינה עומדת בדרישות הדין לעניין תוכנה ומהות המסמכים המצורפים, שכן אינג' רוזנטל מעיד, במסגרתה, בעניינים מקצועיים, כאשר להוכחת הגרסה מצורפים מסמכים שאינם מהווים רישומים רשמיים של הרשות הציבורית אלא דפי חשבונות, מזכרים פנימיים, הצהרת "היעדר תביעות" וחשבוניות וקבלות שהוצאו על-ידי נותני שירותים פרטיים .
לטענת המבקשת, מדובר במסמכים אשר לא מתקיים לגביהם הטעם שביסוד האפשרות להגיש תעודת עובד ציבור ללא העדת עובד הציבור.
בנוסף, טוענת המבקשת, כי על פניו נראה שהמסמכים הכלולים בנספח א' לתעודה לא נערכו על-ידי אינג' רוזנטל ולא נתקבלו על ידו.
כן טוענת המבקשת כי במקרים בהם הוגשה לבית-המשפט תעודת עובד ציבור העומדת בדרישות פקודת הראיות עדיין נתון לבית-המשפט שיקול-דעת, על-פי סעיף 23 לפקודת הראיות, שלא לקבלה כראיה אם הוא רואה חשש לעיוות הדין. במקרה דנן, לטענת המבקשת, מקום בו החותם על התעודה הינו בעל דין בתיק או מקורב לבעל דין בתיק, קיים חשש מובנה כי תוכן התעודה יושפע מאינטרסים כאלו או אחרים, על-כן מתעורר החשש לעיוות דין.
המבקשת הסבירה את מועד הגשת הבקשה בכך שראיות המשיבים כפי שהוגשו כעת אינן זהות לתעודות עובד הציבור שהוגשו על ידם בשלב המקדמי.
המשיבים, מנגד, מצביעים על כך שכבר ביום 26.05.14 הם הגישו לבית-המשפט שלוש תעודות ציבור, וביניהם תעודת עובד ציבור של אינג' איגור רוזנטל, וזאת בהמשך להחלטת בית-המשפט מיום 12.02.14 לפיה המשיבים יגישו לבית-המשפט תעודות עובד ציבור המקיפות ככל הניתן את מהות החיובים שרובצים על הנכס מושא התביעה.
לטענת המשיבים, מאז הגשת תעודת עובד הציבור לא העלתה המבקשת טענות ביחס לאי-עמידתה של התעודה בתנאים הקבועים בפקודת הראיות, וזאת עד לישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 11.05.15, בחלוף שנה ממועד הגשת התעודה. על-כן, לטענתם, המבקשת מנועה בשלב זה מלהעלות טענות כנגד התעודה, נוכח השיהוי הכבד בהגשת הבקשה.
לגופו של עניין, מבהירה המשיבה כי אינג' איגור רוזנטל שימש בתקופה הרלוונטית לתביעה כמהנדס מים וביוב בעיריית אשקלון וכי המסמכים בגינם ניתנה התעודה הם מסמכים שנערכו על ידו או שהתקבלו על ידו או שהינם בידיעתו במסגרת תפקידו.
המשיבים מוסיפים, עם-זאת, כי ככל שבית-המשפט יקבע כי התעודה אינה עומדת בתנאים הקבועים בפקודת הראיות, מבוקש כי תינתן החלטה לפיה יש לראות את תעודת עובד הציבור כתצהיר עדות ראשית מטעם המשיבה.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, באתי לכלל מסקנה כי התעודה של אינג' רוזנטל אינה "תעודת עובד ציבור" כמשמעותה בסעיף 23 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971.
התעודה שנערכה על-ידי אינג' איגור רוזנטל אינה עומדת בתנאים הנדרשים על-פי פקודת הראיות, שכן עובד תאגיד המים והביוב אינו בגדר "עובד ציבור" כהגדרתו בסעיף 28 לפקודת הראיות. סעיף 28 לפקודה מגדיר "עובד ציבור" באופן הבא...
אין חולק כי עובד תאגיד מים וביוב אינו עובד מדינה ואינו עובד ההסתדרות הציונית העולמית או הסוכנות היהודית לארץ ישראל. תאגיד מים וביוב הינו חברה שהוקמה לפי חוק תאגידי מים וביוב התשס"א-2001. המשיבים גם לא טענו, וממילא לא הראו כי נחתם צו ע"י שר המשפטים לפיו עובדי תאגיד מים וביוב הם עובדי ציבור לעניין זה. העובדה שבעבר שימש אינג' רוזנטל כמהנדס מים וביוב בעיריית אשקלון אינה משנה מקביעה זו. תעודת עובד ציבור צריכה להיחתם על-ידי מי שהינו עובד ציבור במועד עריכת התעודה ואם אין הוא עוד באותו שירות - בידי האחראי על היחידה שבה עבד. המעמד של אינג' רוזנטל כעוד ציבור בעירייה אינה עובר עימו למשרתו החדשה בתאגיד "מי אשקלון".
הבקשה אכן נגועה בשיהוי ניכר. היא הועלתה רק כיום, כשנה לאחר שהתעודה הוגשה לראשונה לתיק בית-המשפט. אולם בכך אין כדי להכשיר את התעודה ולהתגבר על הדרישות העומדות ביסוד ההגדרה של תעודת עובד ציבור.
משקבעתי כי התעודה אינה עומדת בתנאי הסף של סעיף 28 לפקודת הראיות, אין מקום להידרש ליתר הטענות המועלות בבקשה ביחס לאי-קבילותה של התעודה.
ככל שהצדדים השלישיים עומדים על עדותו של אינג' רוזנטל, עליהם להגיש לבית-המשפט, עובר לדיון ביום 28.05.15, תצהיר של מר רוזנטל.
כמו-כן על מר רוזנטל להתייצב לחקירה נגדית בדיון הקבוע ליום 28.05.15.
יובהר כי התייצבות זו מתחייבת כך או אחרת, גם אלמלא הקביעה כי התעודה אינה תעודת עובד ציבור, נוכח הוראות סעיף 26(א) לפקודת הראיות.
נוכח השיהוי שבהגשת הבקשה, אין צו להוצאות."